Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 14: | Line 14: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point> | <point><b>מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point> | ||
− | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn> מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.<fn>אפילו מקורות קודמים למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד ב<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">בראשית י':ח'-י'</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל ב<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">בראשית י"א:א'-ט'</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל מובאת בתרגום המיוחס ליונתן בבראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראה <a href="Nimrod" data-aht="page">נימרוד</a>.</fn> עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.<fn>ראו את ההערה למעלה למקורות | + | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn> מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.<fn>אפילו מקורות קודמים למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד ב<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">בראשית י':ח'-י'</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל ב<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">בראשית י"א:א'-ט'</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל מובאת בתרגום המיוחס ליונתן בבראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראה <a href="Nimrod" data-aht="page">נימרוד</a>.</fn> עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.<fn>ראו את ההערה למעלה למקורות הנוגעים להתנגדותו של אברהם לבנייה. השוו לאבן עזרא, רלב"ג ואברבנאל למטה המניחים שנח ושם (ויתכן אפילו אברהם) השתתפו בבניית העיר, ולפיכך לא יתכן שהייתה מעורבת אלילות בבנייה.</fn></point> |
− | <point><b> | + | <point><b>סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית</b> – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו עובד עבודת אלילים פה אחד. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה. לחילופין, ה' פעל כדי להגביל את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>המסר של הסיפור</b> – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.<fn>פירוש זה עולה בקנה אחד עם הסבריו לסיפורים ופרטים אחרים בתנ"ך. ראו <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">פרשנותו של מ.ד. קאסוטו</a>.</fn> בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (מילולית, "שער האלוהים" באכדית), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה '").</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>משמעות ההקשר</b> – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (<a href="Bereshit12-1" data-aht="source">י"ב:א'-ג'</a>) לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎<fn>אברהם, בתורו, קורא בשם ה', במקום לשאוף לעשות שם לעצמו. (צויין על ידי מיקי הוכשטיין).</fn> ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.<fn>השוו לבראשית רבה המדברת על סלידתם של בוני המגדל הן כלפי אברהם והן כלפי ה', וראו גם פרקי דרבי אליעזר המתאר את אברהם המקלל את הבונים בגלל מעשיהם הרעים.</fn></point> |
− | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – | + | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית שנמצאה בכתובות זיקוראטיים ותיארה מבנה גבוה מאוד.<fn>לפי אמונות מסופוטמיות, בצמרות הזיקורטים שכנו האלים יחד עם הכוהנים ששירתו אותם. לכן, ראשי הזיקורטים נתפסו כנקודה בה שמים וארץ נפגשו.</fn></point> |
− | <point><b> | + | <point><b>החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ"</b> – This approach encounters some difficulty in attempting to explain how these factors relate to the idol worship.<fn>The Bavli and Bereshit Rabbah understand the word "שֵׁם" to refer to idolatry.</fn></point> |
<point><b>"יָזְמוּ"</b> – The root of this word might be either זמם which in Biblical Hebrew frequently carries a negative connotation of "to plot",<fn>See, however, Mishlei 31:16 and Iyyov 42:2.</fn> or יזם which does not appear elsewhere in Tanakh.<fn>In Modern Hebrew, יזם has a neutral connotation of "to initiate".</fn></point> | <point><b>"יָזְמוּ"</b> – The root of this word might be either זמם which in Biblical Hebrew frequently carries a negative connotation of "to plot",<fn>See, however, Mishlei 31:16 and Iyyov 42:2.</fn> or יזם which does not appear elsewhere in Tanakh.<fn>In Modern Hebrew, יזם has a neutral connotation of "to initiate".</fn></point> | ||
<point><b>Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – Seforno explains that these are two stages of the same idolatrous process.</point> | <point><b>Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – Seforno explains that these are two stages of the same idolatrous process.</point> |
Version as of 08:53, 26 June 2019
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף את הסיפור איתנו. מדרשים רבים (וכמה פרשנויות מודרניות) מפרשים זאת כמעשיה של מרד אנושי נגד ה' המסופרת כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשנים מימי הבניים המוקדמים מציגים את הסיפור כדוח היסטורי המתאר את אכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות וליישב את כולם במקום אחד בלבד. לבסוף, מספר פרשנים מאוחרים יותר מימי הביניים וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות בריכוז השילטון או החברה העירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
A History of the Resettlement of the World
When mankind attempted to settle together in one city, Hashem dispersed them in accordance with his plan that humans populate the entire world. The story thus comes to provide an account of how Noach's descendants ultimately spread out throughout the world.
Guidelines for a Moral Civilization
The building of the city was not a direct challenge to God or a violation of a specific commandment of His, but was rather undesirable because of the dangers of centralized power and urban civilization. The story thus comes to inculcate moral and political lessons and promote the healthier functioning of society. This position subdivides:
Insuring a Balance of Power
The story of Migdal Bavel is about the potential for abuse of power that uniformity and central control bring.
Curbing Material Pursuits
The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.