Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה | + | <p>פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
Version as of 11:56, 7 July 2019
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
מקורות: תרגומים, בבלי סנהדרין, בראשית רבה, פרקי דרבי אליעזר, רש״י, רמב״ן, ספורנו, מ״ד קאסוטו, פרופ׳ יהודה אליצור.
מוטיבצית האדם לבניית העיר / המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,1 מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מאסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.2
מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,3 מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.4 עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.5
סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו עובד עבודת אלילים פה אחד. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה. לחילופין, ה' פעל כדי להגביל את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).
המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.6 בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (מילולית, "שער האלוהים" באכדית), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה '").
משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")7 ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.8
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.9
החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד גורמים אלה קשורים לעבודת אלילים.10
"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית לרוב מבטא הקשר שלילי של "מזימה",11 או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.12
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלה שני שלבים של אותו תהליך עבודת אלילים.
מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שקרה מהר מאוד.
ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש
כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.
חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה האלוהית.14
מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי לקח חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. פירוש זה גורם לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.15 רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ואבר לא היו חלק מהקונצנזוס, אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.16
סיבתו של ה' לסיכול התכניות – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלה מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. רלב"ג, לעומת זאת, מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.17 לפיו, כל סיפור מגדל בבל מספר על אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.18
מסר הסיפור ויחסו להקשר – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של בראשית י' של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק ברמה האנושית, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.
מסגרת הזמן של הסיפור – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.19
הנחיות לחברה מוסרית
בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מחולקת:
הבטחת מאזן הכוח
הסיפור של מגדל בבל הוא על הפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – ר"ן ונצי"ב מסבירים שהאנשים לא דמיינו שכולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,20 בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.
החששות של "פֶּן נָפוּץ" – רן מסביר כי אין פירוש הדבר כי היה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן יתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יכול לפגוע בכל העולם. ר"ן21 מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התבססה על היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.22 באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות בעזרת עונש מוות.
מי היו מנהיגי התוכנית? לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נימרוד,23 ואילו היו מצליחים המונותיאיזם היה מוחרם.24
משמעות ההקשר – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה והעוצמה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לכן, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה אפשרי עבורו למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.
המסר של הסיפור – הסיפור מכיל לקחים בלתי נגמרים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה להיות נשלטת.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.
ריסון המרדף אחר החומר
הסיפור של מגדל בבל הוא על המרדף של האדם אחר גמול פיזי ולא רוחני.
המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל העיסוקים הנלווים לו בתרבות החומרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – בעוד הביקורת של עקידת יצחק על התרבות העירונית תקיפה פחות, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לזה שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין –ראו Kayin's Sacrifice Rejected.
האם העונש תואם לחטא? אברבנאל מנסה להדגים שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה חיובית על המצב.
מי השתתף בבנייה? לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.
