Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno") |
||
| (30 intermediate revisions by 2 users not shown) | |||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div class="overview"> | <div class="overview"> | ||
<h2>סקירה</h2> | <h2>סקירה</h2> | ||
| − | <p>פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף | + | <p>פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.</p></div> |
<approaches> | <approaches> | ||
| Line 11: | Line 11: | ||
<p>מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.</p> | <p>מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ניאופיטי בראשית י״א:ד׳</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום | + | <multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (ניאופיטי) בראשית י״א:ד׳</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י״א:ד׳</a><a href="TargumYerushalmi11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (קטעים) בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="Targum Yerushalmi (Fragmentary)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (קטעים)</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳-ט׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דר׳ אליעזר (היגר) כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit10-8" data-aht="source">בראשית י׳:ח׳-י״א</a><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">בראשית י״א:ב׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit11-4" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit10-10" data-aht="source">בראשית י׳:י׳</a><a href="SfornoBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳-ו׳</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>, <multilink><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">פרופ׳ יהודה אליצור</a><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">מאמר בספר גבריהו</a><a href="Prof. Yehuda Elitzur" data-aht="parshan">אודות פרופ' יהודה אליצור</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>מוטיבצית | + | <point><b>מוטיבצית האדם לבניית העיר / המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, ומציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה תואם את מה שידוע לנו על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדשים אלו היו ממוקמים בכל עיר, וזיקורט גדול במיוחד היה קיים בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי התלמוד היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן התיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳-ט׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn></point> |
| − | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn> מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של | + | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn> מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נמרוד.<fn>מקורות קדומים יותר למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד ב<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">בראשית י':ח'-י'</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל ב<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">בראשית י"א:א'-ט'</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת, לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל, מובאת בתרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראו <a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>.</fn>  עמדה זו כנראה מניחה שלא ייתכן שהצאצאים של שם, שהיו צדיקים יותר, יהיו מעורבים במרד נגד ה'.<fn>ראו בראשית רבה ופרקי דר' אליעזר למקורות הנוגעים להתנגדותו של אברהם לבנייה. השוו לאבן עזרא, רלב"ג, ואברבנאל למטה המניחים שנח ושם (ויתכן אפילו אברהם) השתתפו בבניית העיר, ולפיכך לא ייתכן שהייתה מעורבת אלילות בבנייה.</fn></point> |
| − | <point><b>סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית</b> – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו | + | <point><b>סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית</b> – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו יהיו עובדי אלילים. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה שתהיה אחידות בעולם. לחילופין, ה' פעל כדי לרסן את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).</point> |
| − | <point><b>המסר של הסיפור</b> – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.<fn>פירוש זה עולה בקנה אחד עם הסבריו לסיפורים ופרטים אחרים בתנ"ך. ראו <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">פרשנותו של מ.ד. קאסוטו</a>.</fn> | + | <point><b>המסר של הסיפור</b> – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.<fn>פירוש זה עולה בקנה אחד עם הסבריו לסיפורים ופרטים אחרים בתנ"ך. ראו <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">פרשנותו של מ.ד. קאסוטו</a>.</fn> בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (שמובנה המילולית באכדית היא "שער הא-להים"), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה'").</point> |
| − | <point><b>משמעות ההקשר</b> – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (<a href="Bereshit12-1" data-aht="source">י"ב:א'-ג'</a>) לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎<fn>אברהם, בתורו, קורא בשם ה', במקום לשאוף לעשות שם לעצמו. (צויין על ידי מיקי הוכשטיין).</fn> ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.<fn>השוו לבראשית רבה המדברת על | + | <point><b>משמעות ההקשר</b> – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (<a href="Bereshit12-1" data-aht="source">י"ב:א'-ג'</a>) לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎<fn>אברהם, בתורו, קורא בשם ה', במקום לשאוף לעשות שם לעצמו. (צויין על ידי מיקי הוכשטיין).</fn> ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.<fn>השוו לבראשית רבה המדברת על עוינות בוני המגדל הן כלפי אברהם והן כלפי ה', וראו גם פרקי דרבי אליעזר המתאר את אברהם המקלל את הבונים בגלל מעשיהם הרעים.</fn></point> |
| − | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.<fn>לפי אמונות מסופוטמיות, בצמרות הזיקורטים | + | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.<fn>לפי אמונות מסופוטמיות, בצמרות הזיקורטים התייחדו האלים עם הכוהנים ששירתו אותם. לכן, ראשי הזיקורטים נתפסו כנקודה בה שמים וארץ נפגשו.</fn></point> |
| − | <point><b>החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ"</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון | + | <point><b>החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ"</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד חששות אלו קשורים לעבודת אלילים.<fn>הבבלי ובראשית רבה מבינים את המילה "שֵׁם" כמתייחסת לאלילות.</fn></point> |
| − | <point><b>"יָזְמוּ"</b> – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית לרוב | + | <point><b>"יָזְמוּ"</b> – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית מבטא לרוב הקשר שלילי של "מזימה",<fn>אולם, ראו משלי ל"א:ט"ז ואיוב מ"ב:ב'.</fn> או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.<fn>בעברית מודרנית, לשורש י.ז.ם אין קנוטציה שלילית, ובניגוד לשורש ז.מ.ם.</fn></point> |
| − | <point><b>הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – ספורנו מסביר | + | <point><b>הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – ספורנו מסביר שאלו שני שלבים של אותו תהליך של עבודת אלילים.</point> |
| − | <point><b>האם העונש תואם לפשע?</b> <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source"> | + | <point><b>האם העונש תואם לפשע?</b> <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="Ran1" data-aht="source">דרשות הר״ן א׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink> שואל מדוע פיזור היווה עונש מספיק לחברה שמרדה נגד ה'.<fn>המדרשים מתמודדים עם שאלה זו ומנסים לתת תשובות שונות.</fn></point> |
| − | <point><b>מסגרת הזמן של הסיפור</b> – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי | + | <point><b>מסגרת הזמן של הסיפור</b> – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שהתרחש חיש מהר.</point> |
</category> | </category> | ||
<category>ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש | <category>ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש | ||
<p>כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.</p> | <p>כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">קדמוניות היהודים א׳:ד׳:א׳- | + | <multilink><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">פלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ד׳:א׳-ג׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">המשוחזר בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary11-1" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון י״א:א׳</a><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון י״א:ג׳</a><a href="IbnEzraShitahAcheretHaPeirush" data-aht="source">בראשית פירוש שני י״א:ד׳,ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳:ה׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״א:ג׳-ט׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b>חטא או שגיאה</b> – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה | + | <point><b>חטא או שגיאה</b> – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה הא-לוהית.<fn>יתכן ששורש המחלוקת בין הפרשנים תלוי בזמן בניית המגדל ובזהות המעורבים בבנייתו.</fn></point> |
| − | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי | + | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי נטל חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנֺח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. הנחה זו גורמת לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.<fn>באופן דומה, הנחה זו תסתור את האפשרות לפיה חטא האלילות היה מעורב. השוו לרש"י ואחרים למעלה הטוענים שהמשתתפים בסיפור מגדל בבל היו נמרוד וצאצאי חם בלבד.</fn> רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ועבר לא היו חלק מהקונצנזוס לבנות את המגדל, אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.</point> |
| − | <point><b>מוטיבציית | + | <point><b>מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל</b> – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.<fn>חזקוני מציע שהם הרגישו שהם יוכלו להתגונן טוב יותר מול אויביהם מרחוק אם ישארו ביחד. אולם, לא ברור מאילו אויבים היה עליהם להתגונן אם כולם גרו במקום אחד.</fn></point> |
| − | <point><b>סיבתו של ה' לסיכול התכניות | + | <point><b>סיבתו של ה' לסיכול התכניות</b> – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלת מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. אולם, רלב"ג מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.<fn>אפשר לטעון כי ה' יכול למנוע אסון כזה באותה קלות בה הוא יכול לגרום לאנשים להתפזר, אך רלב"ג עקבי עם עמדתו הכללית לפיה ה' מעדיף לעבוד דרך אמצעים טבעיים יותר. ראו גם את ביקורתו של אברבנאל על הסברו של רלב"ג.</fn> לפיו, כל סיפור מגדל בבל מתאר את אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.<fn>כמו שהוזכר למעלה, רלב"ג לא מזכיר את החובה להתפזר בארץ, ולכן סביר שהוא (כמו אבן עזרא) לא רואה את מעשי האנשים כחטא.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מסר הסיפור ויחסו להקשר</b> – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של <a href="Bereshit10" data-aht="source">בראשית י'</a> של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק במישור האנושי-טבעי, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו באופן ניסי.</point> |
| − | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – | + | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מסגרת הזמן של הסיפור</b> – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.<fn>גם רלב"ג סבור שהיה כאן תהליך טבעי ולא נס שהתרחש בן לילה.</fn></point> |
</category> | </category> | ||
| − | <category> | + | <category>הנחיות לחברה מוסרית |
| − | <p> | + | <p>בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל היא לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. על רקע זה, הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התיפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מתפצלת לשתי וריאציות:</p> |
| − | <opinion> | + | <opinion>הבטחת מאזן הכוח |
| − | <p> | + | <p>הסיפור של מגדל בבל דן בפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="Ran1" data-aht="source">דרשות הר״ן א׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">תולדות יצחק</a><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">בראשית י״א:ז׳</a><a href="R. Yitzchak Karo (Toledot Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק קארו</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:א׳,ד׳, ו׳</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">רד״צ הופמן</a><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b> | + | <point><b>מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל</b> – ר"ן ונצי"ב מסבירים שבוני המגדל לא דמיינו שכל בני אדם בעולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,<fn>ר"ן מציע שזה מקביל למבנים אחרים שהוקמו עם כריתת ברית, כמו הגל שנבנה על ידי יעקב ולבן בבראשית ל"א:נ"ב. השוו גם לאנדרטה של שנים וחצי השבטים ביהושע כ"ב.</fn> בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>החששות של "פֶּן נָפוּץ"</b> – רן מסביר כי אין פירוש הביטוי שהיה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן ייתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית</b> – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יוכל לפגוע בכל העולם. ר"ן<fn>תולדות יצחק מסביר באופן דומה.</fn> מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התאפשרה בגלל היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.<fn>השוו לתאוריה של רלב"ג למעלה שגם היא מודאגת מהנחת כל הביצים בסל אחד. אולם, בעוד רלב"ג מתמקד בסיכונים הפיזיים הנלווים, ר"ן מדבר על סכנות רוחניות ומוסריות.</fn> באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות באמצעות עינויים ועונש מוות.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מי היו מנהיגי התוכנית?</b> לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נמרוד,<fn>ראו למעלה ליסודות הטקסטואליים ולמקורות הקדומים המקשרים בין מגדל בבל לנמרוד. אברבנאל, לעומת זאת, מבקר את ר"ן ומציין שהפסוקים בסיפורנו לא מדברים על נמרוד או על כל מלך אחר.</fn> ואילו היו מצליחים, המונותיאיזם היה מוחרם.<fn>בכך ר"ן מקשר גישה זו עם העמדה המדרשית לפיה הדור של מגדל בבל חטא בעבודה זרה.</fn></point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>משמעות ההקשר</b> – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לדעתו, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה מצליח למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>המסר של הסיפור</b> – הסיפור מכיל לקחים נצחיים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה לתפקד.</point> |
| − | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – | + | <point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
| − | <opinion> | + | <opinion>ריסון המרדף אחר החומר |
| − | <p> | + | <p>הסיפור של מגדל בבל הוא על המרדף של האדם אחר תגמולים חומריים ולא רוחניים.</p> |
<mekorot> | <mekorot> | ||
| − | <multilink><a href="Akeidat14" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="Akeidat14" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat14" data-aht="source">י״ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
| − | <point><b> | + | <point><b>המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל</b> – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל המרדפים הנלווים לו אחר תרבות חומרית.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית</b> – בעוד ביקורתו של בעל עקידת יצחק על התרבות העירונית היא לא כל כך תקיפה, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לאותו החטא שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין – ראו <a href="Kayin's Sacrifice Rejected" data-aht="page">דחיית קרבנו של קין</a>.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>האם העונש תואם לחטא?</b> אברבנאל מנסה להראות שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה חיובית על המצב.</point> |
| − | <point><b> | + | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.</point> |
</opinion> | </opinion> | ||
</category> | </category> | ||
Latest revision as of 09:22, 28 January 2023
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
מקורות: תרגומים, בבלי סנהדרין, בראשית רבה, פרקי דרבי אליעזר, רש״י, רמב״ן, ספורנו, מ״ד קאסוטו, פרופ׳ יהודה אליצור
מוטיבצית האדם לבניית העיר / המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, ומציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה תואם את מה שידוע לנו על זיקורטים במסופוטמיה,1 מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדשים אלו היו ממוקמים בכל עיר, וזיקורט גדול במיוחד היה קיים בעיר העתיקה של בבל.2
מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,3 מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נמרוד.4 עמדה זו כנראה מניחה שלא ייתכן שהצאצאים של שם, שהיו צדיקים יותר, יהיו מעורבים במרד נגד ה'.5
סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו יהיו עובדי אלילים. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה שתהיה אחידות בעולם. לחילופין, ה' פעל כדי לרסן את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).
המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.6 בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (שמובנה המילולית באכדית היא "שער הא-להים"), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה'").
משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")7 ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.8
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.9
החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד חששות אלו קשורים לעבודת אלילים.10
"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית מבטא לרוב הקשר שלילי של "מזימה",11 או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.12
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלו שני שלבים של אותו תהליך של עבודת אלילים.
מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שהתרחש חיש מהר.
ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש
כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.
חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה הא-לוהית.14
מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי נטל חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנֺח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. הנחה זו גורמת לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.15 רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ועבר לא היו חלק מהקונצנזוס לבנות את המגדל, אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.16
סיבתו של ה' לסיכול התכניות – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלת מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. אולם, רלב"ג מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.17 לפיו, כל סיפור מגדל בבל מתאר את אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.18
מסר הסיפור ויחסו להקשר – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של בראשית י' של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק במישור האנושי-טבעי, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו באופן ניסי.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.
מסגרת הזמן של הסיפור – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.19
הנחיות לחברה מוסרית
בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל היא לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. על רקע זה, הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התיפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מתפצלת לשתי וריאציות:
הבטחת מאזן הכוח
הסיפור של מגדל בבל דן בפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – ר"ן ונצי"ב מסבירים שבוני המגדל לא דמיינו שכל בני אדם בעולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,20 בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.
החששות של "פֶּן נָפוּץ" – רן מסביר כי אין פירוש הביטוי שהיה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן ייתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יוכל לפגוע בכל העולם. ר"ן21 מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התאפשרה בגלל היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.22 באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות באמצעות עינויים ועונש מוות.
מי היו מנהיגי התוכנית? לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נמרוד,23 ואילו היו מצליחים, המונותיאיזם היה מוחרם.24
משמעות ההקשר – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לדעתו, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה מצליח למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.
המסר של הסיפור – הסיפור מכיל לקחים נצחיים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה לתפקד.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.
ריסון המרדף אחר החומר
הסיפור של מגדל בבל הוא על המרדף של האדם אחר תגמולים חומריים ולא רוחניים.
המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל המרדפים הנלווים לו אחר תרבות חומרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – בעוד ביקורתו של בעל עקידת יצחק על התרבות העירונית היא לא כל כך תקיפה, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לאותו החטא שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין – ראו דחיית קרבנו של קין.
האם העונש תואם לחטא? אברבנאל מנסה להראות שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה חיובית על המצב.
מי השתתף בבנייה? לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.
