Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m (Text replacement - "Seforno" to "Sforno")
 
(44 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 3: Line 3:
 
<page type="Approaches">
 
<page type="Approaches">
 
<h1>סיפור מגדל בבל</h1>
 
<h1>סיפור מגדל בבל</h1>
 +
<div class="overview">
 
<h2>סקירה</h2>
 
<h2>סקירה</h2>
−
<p>Commentators present a spectrum of approaches to understanding what happened at Migdal Bavel and why the Torah opts to share the story with us. Many Midrashim (and some modern commentaries) interpret it as a tale of human rebellion against Hashem which is recounted in order to mock pagan beliefs and lay the backdrop for the selection of Avraham. Alternatively, several early medieval commentators view the narrative as simply a historical account of how the world was repopulated after the Flood and how God prevented mankind from committing the error of settling all in the same place. Finally, some later medieval and modern exegetes focus on the moral dangers inherent in centralized government or urban society, and they understand the text to be attempting to inculcate proper values.</p></div>
+
<p>פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.</p></div>
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category>A Polemic Against Paganism
+
<category>פולמוס נגד הפגאניות
−
<p>Migdal Bavel was built as a pagan shrine and as a direct challenge to God's authority. Hashem's foiling of the Babylonian aspirations and claims of superiority set the stage for His selection of Avraham and his descendants as his chosen nation.</p>
+
<p>מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">Targumim</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">Targum Neofiti Bereshit 11:4</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 11:4</a><a href="TargumYerushalmi11-4" data-aht="source">Targum Yerushalmi Bereshit 11:4</a><a href="Targum Neofiti" data-aht="parshan">About Targum Neofiti</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">About Targum Pseudo-Jonathan</a><a href="Targum Yerushalmi" data-aht="parshan">About Targum Yerushalmi</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Bavli Sanhedrin</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">Pirkei DeRabbi Eliezer</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">24</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">About Pirkei DeRabbi Eliezer</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">Rashi</a><a href="RashiBereshit10-8" data-aht="source">Bereshit 10:8-11</a><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1-9</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About R. Shelomo Yitzchaki</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">Ramban</a><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">Bereshit 11:2</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe Nachmanides</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit11-4" data-aht="source">Seforno</a><a href="SefornoBereshit10-10" data-aht="source">Bereshit 10:10</a><a href="SefornoBereshit11-4" data-aht="source">Bereshit 11:4-6</a><a href="R. Ovadyah Seforno" data-aht="parshan">About R. Ovadyah Seforno</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">U. Cassuto</a><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1-9</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">About Prof. U. Cassuto</a></multilink>, <multilink><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">Y. Elitzur</a><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">Article in Sefer Gevaryahu</a><a href="Prof. Yehuda Elitzur" data-aht="parshan">About Prof. Yehuda Elitzur</a></multilink>
+
<multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (ניאופיטי) בראשית י״א:ד׳</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י״א:ד׳</a><a href="TargumYerushalmi11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי (קטעים) בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Yerushalmi (Neofiti)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)</a><a href="Targum Yerushalmi (Yonatan)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (יונתן)</a><a href="Targum Yerushalmi (Fragmentary)" data-aht="parshan">אודות תרגום ירושלמי (קטעים)</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳-ט׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דרבי אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דר׳ אליעזר (היגר) כ״ד</a><a href="Pirkei DeRabbi Eliezer" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">רש״י</a><a href="RashiBereshit10-8" data-aht="source">בראשית י׳:ח׳-י״א</a><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">בראשית י״א:ב׳</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SfornoBereshit11-4" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SfornoBereshit10-10" data-aht="source">בראשית י׳:י׳</a><a href="SfornoBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳-ו׳</a><a href="R. Ovadyah Sforno" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">מ״ד קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="Prof. Umberto Cassuto" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>, <multilink><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">פרופ׳ יהודה אליצור</a><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">מאמר בספר גבריהו</a><a href="Prof. Yehuda Elitzur" data-aht="parshan">אודות פרופ' יהודה אליצור</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>Man's motivation for building the city / tower</b> – The various Targumim and Midrashim focus on the tower as the source of the problem, viewing it as a platform for the worship of idolatry and waging battle against Hashem. Cassuto and others note that this fits with what we know about Mesopotamian ziqqurats,<fn>The Akkadian term literally means "to rise up high".</fn> stepped pyramidal shaped temple complexes built from bricks. These were located in each city, with a particularly massive one in the ancient city of Bavel.<fn>In contrast to later medieval European commentators, Rabbinic sages of the Talmudic era were closer both geographically and chronologically to the Babylonian temples and were aware of their existence. This is clear from the eye-witness accounts in <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Bavli Sanhedrin</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> and <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">Bereshit Rabbah</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point>
+
<point><b>מוטיבצית האדם&#160;לבניית העיר / המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, ומציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה תואם את מה שידוע לנו על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדשים אלו היו ממוקמים בכל עיר, וזיקורט גדול במיוחד היה קיים בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי התלמוד היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן התיאורם&#160;של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>&#160;וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל״ח:ו׳-ט׳</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>.</fn></point>
−
<point><b>Who participated in the construction?</b> Rashi, following Chazal,<fn>See Bavli Eiruvin 53a, Chulin 89a, Bereshit Rabbah 38:8, and in much expanded form in Pirkei DeRabbi Eliezer.</fn> states that the builders were the descendants of Cham under the leadership of Nimrod.<fn>Even earlier sources for the involvement of Nimrod may be found in the writings of Philo and Josephus. The textual basis for this tradition lies in the linguistic parallels between the description of Nimrod in&#160;<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">Bereshit 10:8-10</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") and the story of the tower in&#160;<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1-9</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגְדָּל"). A dissenting tradition which has Nimrod not wanting to participate in the building of the tower is preserved in Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 10:11.&#160; For a fuller array of opinions regarding the character of Nimrod, see <a href="Nimrod" data-aht="page">Nimrod</a>.</fn> This position may assume that the more righteous offspring of Shem would not have been involved in a rebellion against God.<fn>See the note above for sources regarding Avraham's opposition to the construction. Cf. Ibn Ezra, Ralbag, and Abarbanel below who assume that Noach and Shem (and possibly even Avraham) participated in the building of the city, and thus argue that idolatry could not have been involved.</fn></point>
+
<point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn>&#160;מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נמרוד.<fn>מקורות קדומים יותר למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד ב<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">בראשית י':ח'-י'</a>&#160;("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל ב<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">בראשית י"א:א'-ט'</a>&#160;("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת, לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל, מובאת בתרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראו&#160;<a href="Nimrod" data-aht="page">נמרוד</a>.</fn>&#160; עמדה זו כנראה מניחה שלא ייתכן שהצאצאים של שם, שהיו צדיקים יותר, יהיו מעורבים במרד נגד ה'.<fn>ראו בראשית רבה ופרקי דר' אליעזר למקורות&#160;הנוגעים להתנגדותו של אברהם לבנייה. השוו לאבן עזרא, רלב"ג, ואברבנאל למטה המניחים שנח ושם (ויתכן אפילו אברהם) השתתפו בבניית העיר, ולפיכך לא ייתכן שהייתה מעורבת אלילות בבנייה.</fn></point>
−
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Seforno explains that Hashem wanted to prevent the entire world from unanimously worshiping idolatry. By fragmenting mankind and creating dissension, such a situation was avoided. Alternatively, Hashem acted to counter the height of the Babylonian arrogance (cf. Yeshayahu 2:12-18, 14:12-14).</point>
+
<point><b>סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית</b> – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו יהיו עובדי אלילים. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה שתהיה אחידות בעולם. לחילופין, ה' פעל כדי לרסן את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).</point>
−
<point><b>Message of the narrative</b> – Cassuto views the Torah's account as a satire mocking pagan beliefs and hubris.<fn>This is consistent with his explanations of many other Biblical stories and details. See <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">Parshanut of U. Cassuto</a>.</fn> Bavel, the Torah says, does not mean "Bab-ilu" (literally, "gateway of god" in Akkadian), but rather confusion and chaos ("שָׁם בָּלַל ה'&#8207;").</point>
+
<point><b>המסר של הסיפור</b> – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.<fn>פירוש זה עולה בקנה אחד עם הסבריו לסיפורים ופרטים אחרים בתנ"ך. ראו&#160;<a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">פרשנותו של מ.ד. קאסוטו</a>.</fn> בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (שמובנה המילולית באכדית היא "שער הא-להים"), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה'").</point>
−
<point><b>Relationship to context</b> – Prof. Yehuda Elitzur asserts that our story is the prelude to the Avraham narrative. In contrast to the Babylonian desire to make a name ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") for themselves and their idols in their city, Hashem promises in the very next chapter (<a href="Bereshit12-1" data-aht="source">12:1-3</a>) to glorify Avraham's name ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")&#8206;<fn>Avraham, in turn, calls in the name of God, rather than striving to make a name for himself (noted by Mickey Hochstein).</fn> and make him into a great nation in His chosen land.<fn>Cf. Bereshit Rabbah which speaks of the tower builders' antipathy toward both Avraham and Hashem, and see also Pirkei DeRabbi Eliezer who describes Avraham cursing the builders for their evil actions.</fn></point>
+
<point><b>משמעות ההקשר</b> – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו&#160;מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא&#160;(<a href="Bereshit12-1" data-aht="source">י"ב:א'-ג'</a>) לפאר את שמו של אברהם&#160;("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")&#8206;<fn>אברהם, בתורו, קורא בשם ה', במקום לשאוף לעשות שם לעצמו. (צויין על ידי מיקי הוכשטיין).</fn>&#160;ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.<fn>השוו לבראשית רבה המדברת על עוינות בוני המגדל הן כלפי אברהם והן כלפי ה', וראו גם פרקי דרבי אליעזר המתאר את אברהם המקלל את הבונים בגלל מעשיהם הרעים.</fn></point>
−
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – From the Targumim and Midrashim it appears that the people wanted to literally reach the firmament. Cassuto, however, asserts that this phrase merely parallels a Mesopotamian metaphor found in ziqqurat inscriptions used to describe a very tall structure.<fn>According to Mesopotamian beliefs, the tops of the ziqqurats were where the gods communed with the priests who served them. Thus, the top of the ziqqurat was viewed as the point where heaven and earth met.</fn></point>
+
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.<fn>לפי אמונות מסופוטמיות, בצמרות הזיקורטים התייחדו האלים עם הכוהנים ששירתו אותם. לכן, ראשי הזיקורטים&#160;נתפסו כנקודה בה שמים וארץ נפגשו.</fn></point>
−
<point><b>The concerns of "וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ"</b> – This approach encounters some difficulty in attempting to explain how these factors relate to the idol worship.<fn>The Bavli and Bereshit Rabbah understand the word "שֵׁם" to refer to idolatry.</fn></point>
+
<point><b>החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ"</b> – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד חששות אלו קשורים לעבודת&#160;אלילים.<fn>הבבלי ובראשית רבה מבינים את המילה&#160;"שֵׁם" כמתייחסת לאלילות.</fn></point>
−
<point><b>"יָזְמוּ"</b> – The root of this word might be either זמם which in Biblical Hebrew frequently carries a negative connotation of "to plot",<fn>See, however, Mishlei 31:16 and Iyyov 42:2.</fn> or יזם which does not appear elsewhere in Tanakh.<fn>In Modern Hebrew, יזם has a neutral connotation of "to initiate".</fn></point>
+
<point><b>"יָזְמוּ"</b> – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית מבטא לרוב הקשר שלילי של "מזימה",<fn>אולם, ראו משלי ל"א:ט"ז ואיוב מ"ב:ב'.</fn>&#160;או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.<fn>בעברית מודרנית, לשורש י.ז.ם אין קנוטציה שלילית, ובניגוד לשורש ז.מ.ם.</fn></point>
−
<point><b>Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – Seforno explains that these are two stages of the same idolatrous process.</point>
+
<point><b>הקשר בין&#160;"וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – ספורנו מסביר שאלו שני שלבים של אותו תהליך של עבודת אלילים.</point>
−
<point><b>Does the punishment fit the crime?</b> <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">Ran</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1</a><a href="Ran1" data-aht="source">Derashot HaRan 1</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink> asks why dispersal would have been an adequate punishment for a society which had revolted against God.<fn>The Midrashim grapple with this question and attempt to provide various answers.</fn></point>
+
<point><b>האם העונש תואם לפשע?</b> <multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="Ran1" data-aht="source">דרשות הר״ן א׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>&#160;שואל מדוע פיזור היווה עונש מספיק לחברה שמרדה נגד ה'.<fn>המדרשים מתמודדים עם שאלה זו ומנסים לתת תשובות שונות.</fn></point>
−
<point><b>Time frame of the story</b> – This approach would likely understand that the punishment was a miraculous process which happened very quickly.</point>
+
<point><b>מסגרת הזמן של הסיפור</b> – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שהתרחש חיש מהר.</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category>A History of the Resettlement of the World
+
<category>ההיסטוריה של&#160;ישוב העולם מחדש
−
<p>When mankind attempted to settle together in one city, Hashem dispersed them in accordance with his plan that humans populate the entire world. The story thus comes to provide an account of how Noach's descendants ultimately spread out throughout the world.</p>
+
<p>כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו&#160;לפיה בני האדם&#160;יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר&#160;על איך צאצאיו של נח התפזרו&#160;בכל רחבי העולם.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">Josephus</a><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">Antiquities of the Jews 1:4:1-3</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">About Josephus</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">Rashbam</a><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">Bereshit 11:4</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">About R. Shemuel b. Meir</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary11-1" data-aht="source">Bereshit First Commentary 11:1</a><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">Bereshit 11:3</a><a href="IbnEzraShitahAcheretHaPeirush" data-aht="source">Shitah Acheret HaPeirush Bereshit 11:4,8</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">R. Yosef Bekhor Shor</a><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">Bereshit 11:4</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">About R. Yosef Bekhor Shor</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">Radak</a><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1,5</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">About R. David Kimchi</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">Chizkuni</a><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">Bereshit 11:4</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About R. Chizkiyah b. Manoach</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">Ralbag</a><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">Bereshit 11:2-9</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About R. Levi b. Gershom</a></multilink>
+
<multilink><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">יוספוס</a><a href="Josephus1-4-1" data-aht="source">פלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ד׳:א׳-ג׳</a><a href="Josephus" data-aht="parshan">אודות יוספוס</a></multilink>, <multilink><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamBereshit11-4" data-aht="source">המשוחזר בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>, <multilink><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBereshitFirstCommentary11-1" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון י״א:א׳</a><a href="IbnEzraBereshit11-3" data-aht="source">בראשית פירוש ראשון י״א:ג׳</a><a href="IbnEzraShitahAcheretHaPeirush" data-aht="source">בראשית פירוש שני י״א:ד׳,ח׳</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">ר׳ יוסף בכור שור</a><a href="RYBSBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Yosef Bekhor Shor" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף בכור שור</a></multilink>, <multilink><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">רד״ק</a><a href="RadakBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳:ה׳</a><a href="R. David Kimchi (Radak)" data-aht="parshan">אודות ר' דוד קמחי</a></multilink>, <multilink><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">חזקוני</a><a href="ChizkuniBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink>, <multilink><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="RalbagBereshit11-2" data-aht="source">בראשית ביאור הפרשה י״א:ג׳-ט׳</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>Sin or error</b> – According to Josephus, Rashbam, R"Y Bekhor Shor, and Radak, the people consciously disobeyed Hashem's command to spread out in the land ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). Ibn Ezra, in contrast, says the people were simply unaware of Hashem's instructions, and Ralbag makes no mention of the Divine directive.<fn>The dispute between the commentators may hinge on when the tower was built and who was involved.</fn></point>
+
<point><b>חטא או שגיאה</b> – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה הא-לוהית.<fn>יתכן ששורש המחלוקת בין הפרשנים תלוי בזמן בניית המגדל ובזהות המעורבים בבנייתו.</fn></point>
−
<point><b>Who participated in the construction?</b> From the words "כָל הָאָרֶץ" it would appear that all of mankind took part. Ibn Ezra states that Noach and his sons were present when the city and tower were being built, and Ralbag says that they even participated in the construction. This causes Ibn Ezra to reject the possibility that the planners of the city were foolish enough to attempt to ascend to the heavens.<fn>Similarly, this would argue against the possibility that the sin of idolatry was involved. Cf. Rashi and others above who maintain that the participants in the Migdal Bavel story were only Nimrod and the descendants of Cham.</fn> Radak, on the other hand, who asserts that the builders of the tower demonstrated an intentional disregard for Hashem's command, maintains that Noach, Shem, Yefet, and Ever were not part of the consensus, but were unable to exert a positive influence on the people.</point>
+
<point><b>מי השתתף בבנייה?</b> מהמילים&#160;"כָל הָאָרֶץ"&#160;משתמע שכל המין האנושי נטל חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנֺח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. הנחה זו גורמת לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.<fn>באופן דומה, הנחה זו תסתור את האפשרות לפיה חטא האלילות היה מעורב. השוו לרש"י ואחרים למעלה הטוענים שהמשתתפים בסיפור מגדל בבל היו נמרוד וצאצאי חם בלבד.</fn>&#160;רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ועבר לא היו חלק מהקונצנזוס לבנות את המגדל,&#160;אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.</point>
−
<point><b>Man's motivation for building the city / tower</b> – According to this approach, the primary goal was for all to live in one city ("פֶּן נָפוּץ"), and the tower merely served as a clearly visible landmark which would prevent people from getting lost and not finding their way back to the city. Most of these commentators, though, do not explicitly address the question of why the people wanted to remain together in one city.<fn>Chizkuni suggests that they felt they would be better able to defend against their enemies from afar if they all remained together. However, it is not clear who the enemies would be if they were all living in one place.</fn></point>
+
<point><b>מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל</b> – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת&#160;("פֶּן נָפוּץ"),&#160;והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.<fn>חזקוני מציע שהם הרגישו שהם יוכלו להתגונן טוב יותר מול אויביהם מרחוק אם ישארו ביחד. אולם, לא ברור מאילו אויבים היה עליהם להתגונן אם כולם גרו במקום אחד.</fn></point>
−
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Most of these exegetes also do not provide an explanation of why Hashem preferred that mankind disperse throughout the land. Ralbag, though, offers the unique explanation that Hashem did not want the entire human race to risk being wiped out in the case of a natural disaster.<fn>One could argue that Hashem could prevent such a disaster just as easily as He could cause the people to be dispersed, but Ralbag is consistent with his general position that Hashem prefers to work through more natural means. See also Abarbanel's critique of Ralbag's explanation.</fn> According to him, the entire story of Migdal Bavel tells of Hashem's kindness in protecting mankind.<fn>As noted above, Ralbag makes no mention of the obligation to spread out in the land, and thus it is likely that he (like Ibn Ezra) did not view the people's action as a sin.</fn></point>
+
<point><b>סיבתו של ה' לסיכול התכניות</b> – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלת מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. אולם, רלב"ג מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.<fn>אפשר לטעון כי ה' יכול למנוע אסון כזה באותה קלות בה הוא יכול לגרום לאנשים להתפזר, אך רלב"ג עקבי עם עמדתו הכללית לפיה ה' מעדיף לעבוד דרך אמצעים טבעיים יותר. ראו גם את ביקורתו של אברבנאל על הסברו של רלב"ג.</fn>&#160;לפיו, כל סיפור מגדל בבל מתאר את אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.<fn>כמו שהוזכר למעלה, רלב"ג לא מזכיר את החובה להתפזר בארץ, ולכן סביר שהוא (כמו אבן עזרא) לא רואה את מעשי האנשים כחטא.</fn></point>
−
<point><b>Message of the narrative and relationship to context</b> – The story of Migdal Bavel comes to complement the descriptions in the preceding chapter of&#160;<a href="Bereshit10" data-aht="source">Bereshit 10</a> of the branching out of the nations, with the same root נפץ (scatter) appearing in both chapters. While Chapter 10 merely noted how this developed on a human level, Chapter 11 explains how Hashem's hand guided the process.</point>
+
<point><b>מסר הסיפור ויחסו להקשר</b> – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של&#160;<a href="Bereshit10" data-aht="source">בראשית י'</a>&#160;של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק במישור האנושי-טבעי, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו באופן ניסי.</point>
−
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – Ibn Ezra says that this phrase is merely figurative language for a very tall structure. He points to a parallel usage in Devarim 1:28.</point>
+
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.</point>
−
<point><b>Time frame of the story</b> – Ibn Ezra notes the possibility that the process of developing new languages which caused the diffusion of the people may have been a natural one which occurred over many generations.<fn>Ralbag also seems to view it as a natural process rather than as a miracle which took place overnight.</fn></point>
+
<point><b>מסגרת הזמן של הסיפור</b> – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.<fn>גם רלב"ג סבור שהיה כאן תהליך טבעי ולא נס שהתרחש בן לילה.</fn></point>
 
</category>
 
</category>
−
<category>Guidelines for a Moral Civilization
+
<category>הנחיות לחברה מוסרית
−
<p>The building of the city was not a direct challenge to God or a violation of a specific commandment of His, but was rather undesirable because of the dangers of centralized power and urban civilization. The story thus comes to inculcate moral and political lessons and promote the healthier functioning of society. This position subdivides:</p>
+
<p>בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל היא לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. על רקע זה, הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התיפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מתפצלת לשתי וריאציות:</p>
−
<opinion>Insuring a Balance of Power
+
<opinion>הבטחת מאזן הכוח
−
<p>The story of Migdal Bavel is about the potential for abuse of power that uniformity and central control bring.</p>
+
<p>הסיפור של מגדל בבל דן בפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">Ran</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1</a><a href="Ran1" data-aht="source">Derashot HaRan 1</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">About R. Nissim Gerondi</a></multilink>, <multilink><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">Toledot Yitzchak</a><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">Bereshit 11:7</a><a href="R. Yitzchak Karo (Toledot Yitzchak)" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Karo</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">Netziv</a><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">Bereshit 11:4,6</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">About R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin</a></multilink>, <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">R. D"Z Hoffmann</a><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">Bereshit 11</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">About R. D"Z Hoffmann</a></multilink>
+
<multilink><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">ר״ן</a><a href="RanBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="Ran1" data-aht="source">דרשות הר״ן א׳</a><a href="R. Nissim Gerondi (Ran)" data-aht="parshan">אודות ר' נסים גירונדי</a></multilink>, <multilink><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">תולדות יצחק</a><a href="ToledotYitzchakBereshit11-7" data-aht="source">בראשית י״א:ז׳</a><a href="R. Yitzchak Karo (Toledot Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק קארו</a></multilink>, <multilink><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">נצי״ב</a><a href="NetzivBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:א׳,ד׳, ו׳</a><a href="R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin (Netziv)" data-aht="parshan">אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין</a></multilink>, <multilink><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">רד״צ הופמן</a><a href="RDZHoffmannBereshit11" data-aht="source">בראשית י״א</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>Man's motivation for building the city / tower</b> – Ran and Netziv explain that the people did not imagine that everyone would live in one city, but rather wanted to create a single centralized government for the entire world with a powerful capital city. According to Ran, the tower was a monument ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") which attested to the consensus on this governing system,<fn>Ran suggests that this is parallel to other edifices erected with the signing of a treaty, such as by Yaakov and Lavan in Bereshit 31:52. Cf. the monument of the two and a half tribes in Yehoshua 22.</fn> while for Netziv it served as a watchtower for the region.</point>
+
<point><b>מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל</b> – ר"ן ונצי"ב מסבירים שבוני המגדל לא דמיינו שכל בני אדם בעולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה&#160;("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,<fn>ר"ן מציע שזה מקביל למבנים אחרים שהוקמו עם כריתת ברית, כמו הגל שנבנה על ידי יעקב ולבן בבראשית ל"א:נ"ב. השוו גם לאנדרטה של שנים וחצי השבטים ביהושע כ"ב.</fn>&#160;בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.</point>
−
<point><b>Concern of "פֶּן נָפוּץ"</b> – Ran explains that this does not mean that there was an attempt to prevent the diffusion of the world's population, but rather that the people wanted to put a centralized ruler in place before they dispersed, as afterwards unanimity might no longer be possible.</point>
+
<point><b>החששות של&#160;"פֶּן נָפוּץ"</b> – רן מסביר כי אין פירוש הביטוי שהיה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן ייתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.</point>
−
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – For Ran and R. D"Z Hoffmann, world unity per se was not inherently sinful and, in fact, it is a utopian ideal which will ultimately be realized in the Messianic era. However, until that time, Hashem preferred that there be a more diversified system of checks and balances between competing rulers to prevent a situation where a single ruler could harm the entire world. Ran<fn>The Toledot Yitzchak explains similarly.</fn> adds that the survival of the Jewish nation throughout the ages has depended on being able to find safe harbor in one country after being expelled from another.<fn>Cf. Ralbag's theory above which is also concerned with placing all of one's eggs in one basket. However, while Ralbag is focused on the accompanying physical risks, the Ran speaks of spiritual and moral dangers.</fn> Similarly, Netziv points to the dangers of a dictatorship which suppresses any dissent and enforces uniformity on pain of death.</point>
+
<point><b>סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית</b> – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יוכל לפגוע בכל העולם. ר"ן<fn>תולדות יצחק מסביר באופן דומה.</fn>&#160;מוסיף&#160;כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התאפשרה בגלל היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.<fn>השוו לתאוריה של רלב"ג למעלה שגם היא מודאגת מהנחת כל הביצים בסל אחד. אולם, בעוד רלב"ג מתמקד בסיכונים הפיזיים הנלווים, ר"ן מדבר על סכנות רוחניות ומוסריות.</fn>&#160;באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת&#160;ואוכפת אחידות באמצעות עינויים ועונש מוות.</point>
−
<point><b>Who were the leaders of the plan?</b> According to Ran, the plan was being implemented by a group of idolaters headed by Nimrod,<fn>See above for the textual roots and earlier sources for the linkage to Nimrod. Abarbanel, though, critiques Ran, noting that the verses in our story do not speak of Nimrod or any other king.</fn> and had they succeeded monotheism would have been banned.<fn>Ran thereby links this approach with the Midrashic position that the generation of Migdal Bavel was guilty of idolatry.</fn></point>
+
<point><b>מי היו מנהיגי התוכנית?</b> לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נמרוד,<fn>ראו למעלה ליסודות הטקסטואליים ולמקורות הקדומים המקשרים בין מגדל בבל לנמרוד. אברבנאל, לעומת זאת, מבקר את ר"ן ומציין שהפסוקים בסיפורנו לא מדברים על נמרוד או על כל מלך אחר.</fn>&#160;ואילו היו מצליחים, המונותיאיזם היה מוחרם.<fn>בכך ר"ן מקשר גישה זו עם העמדה המדרשית לפיה הדור של מגדל בבל חטא בעבודה זרה.</fn></point>
−
<point><b>Relationship to context</b> – Ran explains that the decentralization of civilization and power was critical at this juncture, as otherwise the entire world would have been controlled by idolaters. Thus, if not for the events of Migdal Bavel, Avraham would have been unable to migrate from Ur to Israel and it would have been impossible for him to find a setting and ruling structure more tolerant of monotheism.</point>
+
<point><b>משמעות ההקשר</b> – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לדעתו, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה מצליח למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.</point>
−
<point><b>Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – Ran derives from this verse that the problem was not in the initial stage of the unity itself, but rather in its potential future consequences.</point>
+
<point><b>הקשר בין&#160;"וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת"</b> – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.</point>
−
<point><b>Message of the narrative</b> – The story contains eternal lessons which shed light on how civilization, in general, should be governed.</point>
+
<point><b>המסר של הסיפור</b> – הסיפור מכיל&#160;לקחים נצחיים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה לתפקד.</point>
−
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – According to Ran, this is merely an expression for a very tall building.</point>
+
<point><b>"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם"</b> – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion>Curbing Material Pursuits
+
<opinion>ריסון המרדף אחר החומר
−
<p>The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.</p>
+
<p>הסיפור של מגדל בבל הוא על&#160;המרדף של האדם&#160;אחר תגמולים חומריים ולא רוחניים.</p>
 
<mekorot>
 
<mekorot>
−
<multilink><a href="Akeidat14" data-aht="source">Akeidat Yitzchak</a><a href="Akeidat14" data-aht="source">Bereshit #14</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Arama</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">Abarbanel</a><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About R. Yitzchak Abarbanel</a></multilink>
+
<multilink><a href="Akeidat14" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat14" data-aht="source">י״ד</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink>, <multilink><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="AbarbanelBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink>
 
</mekorot>
 
</mekorot>
−
<point><b>Man's motivation for building the city / tower</b> – For R. Yitzchak Arama and Abarbanel, the plan to build the city reflected a desire for an urban lifestyle with all of its accompanying pursuits of material culture.</point>
+
<point><b>המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל</b> – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל&#160;המרדפים הנלווים לו אחר תרבות חומרית.</point>
−
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – While the Akeidat Yitzchak's critique of urban civilization is more muted, Abarbanel levels more severe criticism against the corrupted value system and lifestyle of the tower builders. Abarbanel thereby links their sin to the one he similarly attributes to both Adam and Kayin – see <a href="Kayin's Sacrifice Rejected" data-aht="page">Kayin's Sacrifice Rejected</a>.</point>
+
<point><b>סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית</b> – בעוד ביקורתו של בעל עקידת יצחק על התרבות העירונית היא לא כל כך תקיפה, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת&#160;ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לאותו החטא שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין – ראו&#160;<a href="Kayin's Sacrifice Rejected" data-aht="page">דחיית קרבנו של קין</a>.</point>
−
<point><b>Does the punishment fit the crime?</b> Abarbanel attempts to demonstrate that the dispersal of the tower builders parallels the punishments of expulsion and exile which Adam and Kayin received for their similar sins. However, it is unclear if the punishment had a constructive effect on the situation.</point>
+
<point><b>האם העונש תואם לחטא?</b> אברבנאל מנסה להראות שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה&#160;חיובית על המצב.</point>
−
<point><b>Who participated in the construction?</b> According to Abarbanel, the leaders were Cham and his offspring, who had inherited the traits of Kayin and his descendants.</point>
+
<point><b>מי השתתף בבנייה?</b> לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.</point>
 
</opinion>
 
</opinion>
 
</category>
 
</category>

Latest revision as of 09:22, 28 January 2023

סיפור מגדל בבל

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.

פולמוס נגד הפגאניות

מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.

מקורות: תרגומיםתרגום ירושלמי (ניאופיטי) בראשית י״א:ד׳תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית י״א:ד׳תרגום ירושלמי (קטעים) בראשית י״א:ד׳אודות תרגום ירושלמי (ניאופיטי)אודות תרגום ירושלמי (יונתן)אודות תרגום ירושלמי (קטעים), בבלי סנהדריןבבלי סנהדרין ק״ט.אודות הבבלי, בראשית רבהל״ח:ו׳-ט׳אודות בראשית רבה, פרקי דרבי אליעזרפרקי דר׳ אליעזר (היגר) כ״דאודות פרקי דרבי אליעזר, רש״יבראשית י׳:ח׳-י״אבראשית י״א:א׳-ט׳אודות ר' שלמה יצחקי, רמב״ןבראשית י״א:ב׳אודות ר' משה בן נחמן, ספורנובראשית י׳:י׳בראשית י״א:ד׳-ו׳אודות ר' עובדיה ספורנו, מ״ד קאסוטובראשית י״א:א׳-ט׳אודות פרופ' משה דוד קאסוטו, פרופ׳ יהודה אליצורמאמר בספר גבריהואודות פרופ' יהודה אליצור
מוטיבצית האדם לבניית העיר / המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, ומציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה תואם את מה שידוע לנו על זיקורטים במסופוטמיה,1 מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדשים אלו היו ממוקמים בכל עיר, וזיקורט גדול במיוחד היה קיים בעיר העתיקה של בבל.2
מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,3 מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נמרוד.4  עמדה זו כנראה מניחה שלא ייתכן שהצאצאים של שם, שהיו צדיקים יותר, יהיו מעורבים במרד נגד ה'.5
סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו יהיו עובדי אלילים. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה שתהיה אחידות בעולם. לחילופין, ה' פעל כדי לרסן את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).
המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.6 בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (שמובנה המילולית באכדית היא "שער הא-להים"), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה'").
משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎7 ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.8
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.9
החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד חששות אלו קשורים לעבודת אלילים.10
"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית מבטא לרוב הקשר שלילי של "מזימה",11 או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.12
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלו שני שלבים של אותו תהליך של עבודת אלילים.
האם העונש תואם לפשע? ר״ןבראשית י״א:א׳דרשות הר״ן א׳אודות ר' נסים גירונדי שואל מדוע פיזור היווה עונש מספיק לחברה שמרדה נגד ה'.13
מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שהתרחש חיש מהר.

ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש

כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.

מקורות: יוספוספלביוס, קדמוניות היהודים א׳:ד׳:א׳-ג׳אודות יוספוס, רשב״םהמשוחזר בראשית י״א:ד׳אודות ר' שמואל בן מאיר, אבן עזראבראשית פירוש ראשון י״א:א׳בראשית פירוש ראשון י״א:ג׳בראשית פירוש שני י״א:ד׳,ח׳אודות ר' אברהם אבן עזרא, ר׳ יוסף בכור שורבראשית י״א:ד׳אודות ר' יוסף בכור שור, רד״קבראשית י״א:א׳:ה׳אודות ר' דוד קמחי, חזקוניבראשית י״א:ד׳אודות ר' חזקיה בן מנוח, רלב״גבראשית ביאור הפרשה י״א:ג׳-ט׳אודות ר' לוי בן גרשום
חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה הא-לוהית.14
מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי נטל חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנֺח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. הנחה זו גורמת לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.15 רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ועבר לא היו חלק מהקונצנזוס לבנות את המגדל, אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.16
סיבתו של ה' לסיכול התכניות – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלת מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. אולם, רלב"ג מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.17 לפיו, כל סיפור מגדל בבל מתאר את אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.18
מסר הסיפור ויחסו להקשר – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של בראשית י' של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק במישור האנושי-טבעי, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו באופן ניסי.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.
מסגרת הזמן של הסיפור – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.19

הנחיות לחברה מוסרית

בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל היא לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. על רקע זה, הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התיפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מתפצלת לשתי וריאציות:

הבטחת מאזן הכוח

הסיפור של מגדל בבל דן בפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.

מקורות: ר״ןבראשית י״א:א׳דרשות הר״ן א׳אודות ר' נסים גירונדי, תולדות יצחקבראשית י״א:ז׳אודות ר' יצחק קארו, נצי״בבראשית י״א:א׳,ד׳, ו׳אודות ר' נפתלי צבי יהודה ברלין, רד״צ הופמןבראשית י״אאודות ר' דוד צבי הופמן
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – ר"ן ונצי"ב מסבירים שבוני המגדל לא דמיינו שכל בני אדם בעולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,20 בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.
החששות של "פֶּן נָפוּץ" – רן מסביר כי אין פירוש הביטוי שהיה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן ייתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יוכל לפגוע בכל העולם. ר"ן21 מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התאפשרה בגלל היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.22 באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות באמצעות עינויים ועונש מוות.
מי היו מנהיגי התוכנית? לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נמרוד,23 ואילו היו מצליחים, המונותיאיזם היה מוחרם.24
משמעות ההקשר – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לדעתו, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה מצליח למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.
המסר של הסיפור – הסיפור מכיל לקחים נצחיים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה לתפקד.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.

ריסון המרדף אחר החומר

הסיפור של מגדל בבל הוא על המרדף של האדם אחר תגמולים חומריים ולא רוחניים.

מקורות: עקדת יצחקי״דאודות ר' יצחק עראמה, אברבנאלבראשית י״א:א׳אודות ר' יצחק אברבנאל
המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל המרדפים הנלווים לו אחר תרבות חומרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – בעוד ביקורתו של בעל עקידת יצחק על התרבות העירונית היא לא כל כך תקיפה, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לאותו החטא שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין – ראו דחיית קרבנו של קין.
האם העונש תואם לחטא? אברבנאל מנסה להראות שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה חיובית על המצב.
מי השתתף בבנייה? לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Deconstructing_Migdal_Bavel/2/he&oldid=75748&useskin=vector"