Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 11: | Line 11: | ||
<p>מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.</p> | <p>מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.</p> | ||
<mekorot> | <mekorot> | ||
− | <multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source"> | + | <multilink><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגומים</a><a href="NeofitiBereshit11-4" data-aht="source">תרגום ניאופיטי בראשית י״א:ד׳</a><a href="PsJBereshit11-4" data-aht="source">תרגום המיוחס ליונתן בראשית י״א:ד׳</a><a href="TargumYerushalmi11-4" data-aht="source">תרגום ירושלמי בראשית י״א:ד׳</a><a href="Targum Neofiti" data-aht="parshan">על תרגום ניאופיטי</a><a href="Targum Pseudo-Jonathan" data-aht="parshan">על תרגום המיוחס ליונתן</a><a href="Targum Yerushalmi" data-aht="parshan">על תרגום ירושלמי</a></multilink>, <multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין ק״ט.</a><a href="הבבלי" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>, <multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">ל"ח: ו'-ט'</a><a href="בראשית רבה" data-aht="parshan">אודות בראשית רבה</a></multilink>, <multilink><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">פרקי דר' אליעזר</a><a href="PirkeiDRE24" data-aht="source">כ"ד</a><a href="פרקי דרבי אליעזר" data-aht="parshan">אודות פרקי דרבי אליעזר</a></multilink>, <multilink><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">רש"י</a><a href="RashiBereshit10-8" data-aht="source">בראשית י׳:ח׳-י״א</a><a href="RashiBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink>, <multilink><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">רמב"ן</a><a href="RambanBereshit11-2" data-aht="source">בראשית י״א:ב'</a><a href="ר' משה בן נחמן" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink>, <multilink><a href="SefornoBereshit11-4" data-aht="source">ספורנו</a><a href="SefornoBereshit10-10" data-aht="source">בראשית י׳:י'</a><a href="SefornoBereshit11-4" data-aht="source">בראשית י״א:ד׳-ו׳</a><a href="ר' עובדיה ספורנו" data-aht="parshan">אודות ר' עובדיה ספורנו</a></multilink>, <multilink><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">קאסוטו</a><a href="CassutoBereshit11-1" data-aht="source">בראשית י״א:א׳-ט׳</a><a href="פרופ' משה דוד קאסוטו" data-aht="parshan">אודות פרופ' משה דוד קאסוטו</a></multilink>,<multilink><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source"> יהודה אליצור. </a><a href="ElitzurBereshit11" data-aht="source">מאמר בספר גבריהו</a><a href="פרופ' יהודה אליצור" data-aht="parshan">אודות פרופ' יהודה אליצור</a></multilink> |
</mekorot> | </mekorot> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point> |
<point><b>Who participated in the construction?</b> Rashi, following Chazal,<fn>See Bavli Eiruvin 53a, Chulin 89a, Bereshit Rabbah 38:8, and in much expanded form in Pirkei DeRabbi Eliezer.</fn> states that the builders were the descendants of Cham under the leadership of Nimrod.<fn>Even earlier sources for the involvement of Nimrod may be found in the writings of Philo and Josephus. The textual basis for this tradition lies in the linguistic parallels between the description of Nimrod in <a href="Bereshit10-8" data-aht="source">Bereshit 10:8-10</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") and the story of the tower in <a href="Bereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1-9</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגְדָּל"). A dissenting tradition which has Nimrod not wanting to participate in the building of the tower is preserved in Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 10:11.  For a fuller array of opinions regarding the character of Nimrod, see <a href="Nimrod" data-aht="page">Nimrod</a>.</fn> This position may assume that the more righteous offspring of Shem would not have been involved in a rebellion against God.<fn>See the note above for sources regarding Avraham's opposition to the construction. Cf. Ibn Ezra, Ralbag, and Abarbanel below who assume that Noach and Shem (and possibly even Avraham) participated in the building of the city, and thus argue that idolatry could not have been involved.</fn></point> | <point><b>Who participated in the construction?</b> Rashi, following Chazal,<fn>See Bavli Eiruvin 53a, Chulin 89a, Bereshit Rabbah 38:8, and in much expanded form in Pirkei DeRabbi Eliezer.</fn> states that the builders were the descendants of Cham under the leadership of Nimrod.<fn>Even earlier sources for the involvement of Nimrod may be found in the writings of Philo and Josephus. The textual basis for this tradition lies in the linguistic parallels between the description of Nimrod in <a href="Bereshit10-8" data-aht="source">Bereshit 10:8-10</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") and the story of the tower in <a href="Bereshit11-1" data-aht="source">Bereshit 11:1-9</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגְדָּל"). A dissenting tradition which has Nimrod not wanting to participate in the building of the tower is preserved in Targum Pseudo-Jonathan Bereshit 10:11.  For a fuller array of opinions regarding the character of Nimrod, see <a href="Nimrod" data-aht="page">Nimrod</a>.</fn> This position may assume that the more righteous offspring of Shem would not have been involved in a rebellion against God.<fn>See the note above for sources regarding Avraham's opposition to the construction. Cf. Ibn Ezra, Ralbag, and Abarbanel below who assume that Noach and Shem (and possibly even Avraham) participated in the building of the city, and thus argue that idolatry could not have been involved.</fn></point> | ||
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Seforno explains that Hashem wanted to prevent the entire world from unanimously worshiping idolatry. By fragmenting mankind and creating dissension, such a situation was avoided. Alternatively, Hashem acted to counter the height of the Babylonian arrogance (cf. Yeshayahu 2:12-18, 14:12-14).</point> | <point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Seforno explains that Hashem wanted to prevent the entire world from unanimously worshiping idolatry. By fragmenting mankind and creating dissension, such a situation was avoided. Alternatively, Hashem acted to counter the height of the Babylonian arrogance (cf. Yeshayahu 2:12-18, 14:12-14).</point> |
Version as of 12:13, 19 June 2019
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף את הסיפור איתנו. מדרשים רבים (וכמה פרשנויות מודרניות) מפרשים זאת כמעשיה של מרד אנושי נגד ה' המסופרת כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשנים מימי הבניים המוקדמים מציגים את הסיפור כדוח היסטורי המתאר את אכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות וליישב את כולם במקום אחד בלבד. לבסוף, מספר פרשנים מאוחרים יותר מימי הביניים וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות בריכוז השילטון או החברה העירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
A History of the Resettlement of the World
When mankind attempted to settle together in one city, Hashem dispersed them in accordance with his plan that humans populate the entire world. The story thus comes to provide an account of how Noach's descendants ultimately spread out throughout the world.
Guidelines for a Moral Civilization
The building of the city was not a direct challenge to God or a violation of a specific commandment of His, but was rather undesirable because of the dangers of centralized power and urban civilization. The story thus comes to inculcate moral and political lessons and promote the healthier functioning of society. This position subdivides:
Insuring a Balance of Power
The story of Migdal Bavel is about the potential for abuse of power that uniformity and central control bring.
Curbing Material Pursuits
The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.