Difference between revisions of "Deconstructing Migdal Bavel/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 14: | Line 14: | ||
</mekorot> | </mekorot> | ||
<point><b>מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point> | <point><b>מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל</b> – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,<fn>פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".</fn> מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.<fn>בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה ב<multilink><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">בבלי סנהדרין</a><a href="BavliSanhedrin109a" data-aht="source">Sanhedrin 109a</a><a href="Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink> וב<multilink><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">בראשית רבה</a><a href="BereshitRabbah38-6" data-aht="source">38:6-9</a><a href="Bereshit Rabbah" data-aht="parshan">About Bereshit Rabbah</a></multilink>.</fn></point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מי השתתף בבנייה?</b> רש"י, בעקבות חז"ל,<fn>ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.</fn> מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.<fn>אפילו מקורות קודמים למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד ב<a href="Bereshit10-8" data-aht="source">בראשית י':ח'-י'</a> ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל ב<a href="Bereshit11-1" data-aht="source">בראשית י"א:א'-ט'</a> ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל מובאת בתרגום המיוחס ליונתן בבראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראה <a href="Nimrod" data-aht="page">נימרוד</a>.</fn> עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.<fn>ראו את ההערה למעלה למקורות בנוגע להתנגדותו של אברהם לבנייה. השוו לאבן עזרא, רלב"ג ואברבנאל למטה המניחים שנח ושם (ויתכן אפילו אברהם) השתתפו בבניית העיר, ולפיכך לא יתכן שהייתה מעורבת אלילות בבנייה.</fn></point> |
<point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Seforno explains that Hashem wanted to prevent the entire world from unanimously worshiping idolatry. By fragmenting mankind and creating dissension, such a situation was avoided. Alternatively, Hashem acted to counter the height of the Babylonian arrogance (cf. Yeshayahu 2:12-18, 14:12-14).</point> | <point><b>Hashem's reason for foiling the plans</b> – Seforno explains that Hashem wanted to prevent the entire world from unanimously worshiping idolatry. By fragmenting mankind and creating dissension, such a situation was avoided. Alternatively, Hashem acted to counter the height of the Babylonian arrogance (cf. Yeshayahu 2:12-18, 14:12-14).</point> | ||
<point><b>Message of the narrative</b> – Cassuto views the Torah's account as a satire mocking pagan beliefs and hubris.<fn>This is consistent with his explanations of many other Biblical stories and details. See <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">Parshanut of U. Cassuto</a>.</fn> Bavel, the Torah says, does not mean "Bab-ilu" (literally, "gateway of god" in Akkadian), but rather confusion and chaos ("שָׁם בָּלַל ה'‏").</point> | <point><b>Message of the narrative</b> – Cassuto views the Torah's account as a satire mocking pagan beliefs and hubris.<fn>This is consistent with his explanations of many other Biblical stories and details. See <a href="Commentators:Prof. Umberto Cassuto" data-aht="page">Parshanut of U. Cassuto</a>.</fn> Bavel, the Torah says, does not mean "Bab-ilu" (literally, "gateway of god" in Akkadian), but rather confusion and chaos ("שָׁם בָּלַל ה'‏").</point> |
Version as of 12:38, 19 June 2019
סיפור מגדל בבל
גישות פרשניות
סקירה
פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף את הסיפור איתנו. מדרשים רבים (וכמה פרשנויות מודרניות) מפרשים זאת כמעשיה של מרד אנושי נגד ה' המסופרת כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשנים מימי הבניים המוקדמים מציגים את הסיפור כדוח היסטורי המתאר את אכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות וליישב את כולם במקום אחד בלבד. לבסוף, מספר פרשנים מאוחרים יותר מימי הביניים וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות בריכוז השילטון או החברה העירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.
פולמוס נגד הפגאניות
מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.
A History of the Resettlement of the World
When mankind attempted to settle together in one city, Hashem dispersed them in accordance with his plan that humans populate the entire world. The story thus comes to provide an account of how Noach's descendants ultimately spread out throughout the world.
Guidelines for a Moral Civilization
The building of the city was not a direct challenge to God or a violation of a specific commandment of His, but was rather undesirable because of the dangers of centralized power and urban civilization. The story thus comes to inculcate moral and political lessons and promote the healthier functioning of society. This position subdivides:
Insuring a Balance of Power
The story of Migdal Bavel is about the potential for abuse of power that uniformity and central control bring.
Curbing Material Pursuits
The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.