Deconstructing Migdal Bavel/2/he

סיפור מגדל בבל

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף את הסיפור איתנו. מדרשים רבים (וכמה פרשנויות מודרניות) מפרשים זאת כמעשיה של מרד אנושי נגד ה' המסופרת כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשנים מימי הבניים המוקדמים מציגים את הסיפור כדוח היסטורי המתאר את אכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות וליישב את כולם במקום אחד בלבד. לבסוף, מספר פרשנים מאוחרים יותר מימי הביניים וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות בריכוז השילטון או החברה העירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.

פולמוס נגד הפגאניות

מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.

מקורות: תרגומיםתרגום ניאופיטי בראשית י״א:ד׳תרגום המיוחס ליונתן בראשית י״א:ד׳תרגום ירושלמי בראשית י״א:ד׳על תרגום ניאופיטיעל תרגום המיוחס ליונתןעל תרגום ירושלמי, בבלי סנהדריןבבלי סנהדרין ק״ט.אודות הבבלי, בראשית רבהל"ח: ו'-ט'אודות בראשית רבה, פרקי דר' אליעזרכ"דאודות פרקי דרבי אליעזר, רש"יבראשית י׳:ח׳-י״אבראשית י״א:א׳-ט׳אודות ר' שלמה יצחקי, רמב"ןבראשית י״א:ב'אודות ר' משה בן נחמן, ספורנובראשית י׳:י'בראשית י״א:ד׳-ו׳אודות ר' עובדיה ספורנו, קאסוטובראשית י״א:א׳-ט׳אודות פרופ' משה דוד קאסוטו, יהודה אליצור. מאמר בספר גבריהואודות פרופ' יהודה אליצור

מוטיבצית האנשים לבניית העיר/המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, מציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה מתאים עם מה שאנחנו יודעים על זיקורטים במסופוטמיה,¹ מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדש כזה היה ממוקם בכל עיר, עם אחד מסיבי במיוחד בעיר העתיקה של בבל.²

מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,³ מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נימרוד.⁴ עמדה זו עשויה להניח שהצאצאים של שם שהיו צדיקים יותר, לא היו מעורבים במרד נגד ה'.⁵

סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו עובד עבודת אלילים פה אחד. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה. לחילופין, ה' פעל כדי להגביל את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).

המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.⁶ בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (מילולית, "שער האלוהים" באכדית), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה '").

משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎⁷ ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.⁸

"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.⁹

החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון לסביר כיצד גורמים אלה מתקשרים לעבודת אלילים.¹⁰

"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית לרוב מבטא הקשר שלילי של "מזימה",¹¹ או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.¹²

הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלה שני שלבים  של אותו תהליך עבודת אלילים.

האם העונש תואם לפשע? ר"ןBereshit 11:1Derashot HaRan 1About R. Nissim Gerondi שואל מדוע פיזור היווה עונש חינוכי לחברה שמרדה נגד ה'.¹³

מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שקרה מהר מאוד.

ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש

כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.

מקורות: יוספוסקדמוניות היהודים א׳:ד׳:א׳-ג'אודות יוספוס, רשב"םבראשית י״א:ד'אודות ר' שמואל בן מאיר, אבן עזראבראשית פירוש ראשון י״א:א׳בראשית פירוש ראשון י״א:ג׳בראשית פירוש שני י״א:ד׳,ח׳אודות ר' אברהם אבן עזרא, ר' יוסף בכור שורבראשית י״א:ד׳אודות ר' יוסף בכור שור, רד"קבראשית י״א:א׳:ה׳אודות ר' דוד קמחי, חזקוניבראשית י״א:ד׳אודות ר' חזקיה בן מנוח, רלב"גבראשית י״א:ג׳-ט'אודות ר' לוי בן גרשום

חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה האלוהית.¹⁴

מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי לקח חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. פירוש זה גורם לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.¹⁵ רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ואבר לא היו חלק מהקונצנזוס, אבל לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.

Man's motivation for building the city / tower – According to this approach, the primary goal was for all to live in one city ("פֶּן נָפוּץ"), and the tower merely served as a clearly visible landmark which would prevent people from getting lost and not finding their way back to the city. Most of these commentators, though, do not explicitly address the question of why the people wanted to remain together in one city.¹⁶

Hashem's reason for foiling the plans – Most of these exegetes also do not provide an explanation of why Hashem preferred that mankind disperse throughout the land. Ralbag, though, offers the unique explanation that Hashem did not want the entire human race to risk being wiped out in the case of a natural disaster.¹⁷ According to him, the entire story of Migdal Bavel tells of Hashem's kindness in protecting mankind.¹⁸

Message of the narrative and relationship to context – The story of Migdal Bavel comes to complement the descriptions in the preceding chapter of Bereshit 10 of the branching out of the nations, with the same root נפץ (scatter) appearing in both chapters. While Chapter 10 merely noted how this developed on a human level, Chapter 11 explains how Hashem's hand guided the process.

"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – Ibn Ezra says that this phrase is merely figurative language for a very tall structure. He points to a parallel usage in Devarim 1:28.

Time frame of the story – Ibn Ezra notes the possibility that the process of developing new languages which caused the diffusion of the people may have been a natural one which occurred over many generations.¹⁹

Guidelines for a Moral Civilization

The building of the city was not a direct challenge to God or a violation of a specific commandment of His, but was rather undesirable because of the dangers of centralized power and urban civilization. The story thus comes to inculcate moral and political lessons and promote the healthier functioning of society. This position subdivides:

Insuring a Balance of Power

The story of Migdal Bavel is about the potential for abuse of power that uniformity and central control bring.

מקורות: RanBereshit 11:1Derashot HaRan 1About R. Nissim Gerondi, Toledot YitzchakBereshit 11:7About R. Yitzchak Karo, NetzivBereshit 11:4,6About R. Naftali Tzvi Yehuda Berlin, R. D"Z HoffmannBereshit 11About R. D"Z Hoffmann

Man's motivation for building the city / tower – Ran and Netziv explain that the people did not imagine that everyone would live in one city, but rather wanted to create a single centralized government for the entire world with a powerful capital city. According to Ran, the tower was a monument ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") which attested to the consensus on this governing system,²⁰ while for Netziv it served as a watchtower for the region.

Concern of "פֶּן נָפוּץ" – Ran explains that this does not mean that there was an attempt to prevent the diffusion of the world's population, but rather that the people wanted to put a centralized ruler in place before they dispersed, as afterwards unanimity might no longer be possible.

Hashem's reason for foiling the plans – For Ran and R. D"Z Hoffmann, world unity per se was not inherently sinful and, in fact, it is a utopian ideal which will ultimately be realized in the Messianic era. However, until that time, Hashem preferred that there be a more diversified system of checks and balances between competing rulers to prevent a situation where a single ruler could harm the entire world. Ran²¹ adds that the survival of the Jewish nation throughout the ages has depended on being able to find safe harbor in one country after being expelled from another.²² Similarly, Netziv points to the dangers of a dictatorship which suppresses any dissent and enforces uniformity on pain of death.

Who were the leaders of the plan? According to Ran, the plan was being implemented by a group of idolaters headed by Nimrod,²³ and had they succeeded monotheism would have been banned.²⁴

Relationship to context – Ran explains that the decentralization of civilization and power was critical at this juncture, as otherwise the entire world would have been controlled by idolaters. Thus, if not for the events of Migdal Bavel, Avraham would have been unable to migrate from Ur to Israel and it would have been impossible for him to find a setting and ruling structure more tolerant of monotheism.

Relationship between "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" and "אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – Ran derives from this verse that the problem was not in the initial stage of the unity itself, but rather in its potential future consequences.

Message of the narrative – The story contains eternal lessons which shed light on how civilization, in general, should be governed.

"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – According to Ran, this is merely an expression for a very tall building.

Curbing Material Pursuits

The story of Migdal Bavel is about man's chase after physical rather than spiritual rewards.

מקורות: Akeidat YitzchakBereshit #14About R. Yitzchak Arama, AbarbanelBereshit 11:1About R. Yitzchak Abarbanel

Man's motivation for building the city / tower – For R. Yitzchak Arama and Abarbanel, the plan to build the city reflected a desire for an urban lifestyle with all of its accompanying pursuits of material culture.

Hashem's reason for foiling the plans – While the Akeidat Yitzchak's critique of urban civilization is more muted, Abarbanel levels more severe criticism against the corrupted value system and lifestyle of the tower builders. Abarbanel thereby links their sin to the one he similarly attributes to both Adam and Kayin – see Kayin's Sacrifice Rejected.

Does the punishment fit the crime? Abarbanel attempts to demonstrate that the dispersal of the tower builders parallels the punishments of expulsion and exile which Adam and Kayin received for their similar sins. However, it is unclear if the punishment had a constructive effect on the situation.

Who participated in the construction? According to Abarbanel, the leaders were Cham and his offspring, who had inherited the traits of Kayin and his descendants.

¹ פירוש המונח האכדי הוא "להתרומם גבוה".

² בניגוד לפרשנים האירופים של ימי הביניים המאוחרים יותר, חכמי הרבנים של התקופה התלמודית היו קרובים יותר הן מבחינה גיאוגרפית והן מבחינה כרונולוגית למקדשים הבבליים והיו מודעים לקיומם. דבר זה ברור מן מתיאורם של עדי הראייה בבבלי סנהדריןSanhedrin 109aAbout the Bavli ובבראשית רבה38:6-9About Bereshit Rabbah.

³ ראו בבלי עירובין נ"ג., חולין פט., בראשית רבה ל"ח:ח', ובצורה הרבה יותר נרחבת בפרקי דרבי אליעזר.

⁴ אפילו מקורות קודמים למעורבותו של נמרוד נמצאים בכתבי פילון ויוספוס. הבסיס הטקסטואלי למסורת זו טמון בהקבלה הלשונית בין תיאור נמרוד בבראשית י':ח'-י' ("הֵחֵל", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "וַיִּבֶן", "הָעִיר הַגְּדֹלָה") לבין הסיפור של המגדל בבראשית י"א:א'-ט' ("הַחִלָּם", "עַל כֵּן", "בָּבֶל", "שִׁנְעָר", "נִבְנֶה", "עִיר וּמִגדָּל"). מסורת מנוגדת לפיה נמרוד לא רוצה להשתתף בבניית המגדל מובאת בתרגום המיוחס ליונתן בבראשית י"א:י'. עבור מגוון רחב יותר של דעות לגבי אופיו של נמרוד, ראה נימרוד.

⁵ ראו את ההערה למעלה למקורות הנוגעים להתנגדותו של אברהם לבנייה. השוו לאבן עזרא, רלב"ג ואברבנאל למטה המניחים שנח ושם (ויתכן אפילו אברהם) השתתפו בבניית העיר, ולפיכך לא יתכן שהייתה מעורבת אלילות בבנייה.

⁶ פירוש זה עולה בקנה אחד עם הסבריו לסיפורים ופרטים אחרים בתנ"ך. ראו פרשנותו של מ.ד. קאסוטו.

⁷ אברהם, בתורו, קורא בשם ה', במקום לשאוף לעשות שם לעצמו. (צויין על ידי מיקי הוכשטיין).

⁸ השוו לבראשית רבה המדברת על סלידתם של בוני המגדל הן כלפי אברהם והן כלפי ה', וראו גם פרקי דרבי אליעזר המתאר את אברהם המקלל את הבונים בגלל מעשיהם הרעים.

⁹ לפי אמונות מסופוטמיות, בצמרות הזיקורטים שכנו האלים יחד עם הכוהנים ששירתו אותם. לכן, ראשי הזיקורטים נתפסו כנקודה בה שמים וארץ נפגשו.

¹⁰ הבבלי ובראשית רבה מבינים את המילה "שֵׁם" כמתייחסת לאלילות.

¹¹ ראו, אולם, משלי ל"א:ט"ז ואיוב מ"ב:ב'.

¹² בעברית מודרנית, לשורש י.ז.ם אין קנוטציה שלילית, בניגוד לשורש ז.מ.ם.

¹³ המדרשים מתמודדים עם שאלה זו ומנסים לתת תשובות שונות.

¹⁴ יתכן ששורש המחלוקת בין הפרשנים תלוי בגורמים נוספים כמו זמן בניית המגדל ומי היו המעורבים בבנייתו.

¹⁵ באופן דומה, פירוש זה סותר את האפשרות לפיה חטא האלילות היה מעורב. השוו לרש"י ואחרים למעלה הטוענים שהמשתתפים בסיפור מגדל בבל היו נמרוד וצאצאי חם בלבד.

¹⁶ Chizkuni suggests that they felt they would be better able to defend against their enemies from afar if they all remained together. However, it is not clear who the enemies would be if they were all living in one place.

¹⁷ One could argue that Hashem could prevent such a disaster just as easily as He could cause the people to be dispersed, but Ralbag is consistent with his general position that Hashem prefers to work through more natural means. See also Abarbanel's critique of Ralbag's explanation.

¹⁸ As noted above, Ralbag makes no mention of the obligation to spread out in the land, and thus it is likely that he (like Ibn Ezra) did not view the people's action as a sin.

¹⁹ Ralbag also seems to view it as a natural process rather than as a miracle which took place overnight.

²⁰ Ran suggests that this is parallel to other edifices erected with the signing of a treaty, such as by Yaakov and Lavan in Bereshit 31:52. Cf. the monument of the two and a half tribes in Yehoshua 22.

²¹ The Toledot Yitzchak explains similarly.

²² Cf. Ralbag's theory above which is also concerned with placing all of one's eggs in one basket. However, while Ralbag is focused on the accompanying physical risks, the Ran speaks of spiritual and moral dangers.

²³ See above for the textual roots and earlier sources for the linkage to Nimrod. Abarbanel, though, critiques Ran, noting that the verses in our story do not speak of Nimrod or any other king.

²⁴ Ran thereby links this approach with the Midrashic position that the generation of Migdal Bavel was guilty of idolatry.