Deconstructing Migdal Bavel/2/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

סיפור מגדל בבל

גישות פרשניות

סקירה

פרשנים מציגים מגוון רחב של גישות כדי להבין מה קרה במגדל בבל ומדוע התורה בוחרת לשתף אותנו בסיפור. מדרשים רבים (וכמה פרשנים מודרניים) מפרשים זאת כסיפור של מרד אנושי נגד ה' המתואר כדי ללעוג לאמונות פגאניות ולהוות רקע לבחירה באברהם. לחילופין, מספר פרשני ימי הביניים הקדומים יותר מציגים את הנרטיב כתיאור היסטורי של איכלוס העולם מחדש לאחר המבול ואיך ה' מנע מהאנושות לבצע את הטעות של התיישבות כולם באותו מקום. לבסוף, מספר פרשני ימי הביניים מאוחרים יותר וכן פרשנים מודרניים מתמקדים בסכנות המוסריות הטמונות או בשלטון מרכזי או בחברה עירונית, והם מבינים שהטקסט מנסה להטמיע ערכים נאותים.

פולמוס נגד הפגאניות

מגדל בבל נבנה כמקדש פגאני וכאתגר ישיר לסמכותו של ה'. סיכול ה' את שאיפות הבבליים ואת טענות העליונות שלהם היוו את הרקע לבחירתו באברהם ובצאצאיו להיות האומה הנבחרת שלו.

מוטיבצית האדם לבניית העיר / המגדל – התרגומים והמדרשים השונים מתמקדים במגדל כשורש הבעיה, ומציגים אותו כפלטפורמה להערצת אלילות ועריכת קרב מול ה'. קאסוטו ואחרים מציינים שזה תואם את מה שידוע לנו על זיקורטים במסופוטמיה,1 מקדשים בצורת פירמידה מדורגת הבנויים מלבנים. מקדשים אלו היו ממוקמים בכל עיר, וזיקורט גדול במיוחד היה קיים בעיר העתיקה של בבל.2
מי השתתף בבנייה? רש"י, בעקבות חז"ל,3 מציין שהבונים היו צאצאיו של חם תחת מנהיגותו של נמרוד.4  עמדה זו כנראה מניחה שלא ייתכן שהצאצאים של שם, שהיו צדיקים יותר, יהיו מעורבים במרד נגד ה'.5
סיבותיו של ה' להכשלת התוכנית – ספורנו מסביר שה' רצה למנוע מצב בו העולם כולו יהיו עובדי אלילים. על ידי הפצת האנושות ויצירת מחלוקות, נמנע מצב כזה שתהיה אחידות בעולם. לחילופין, ה' פעל כדי לרסן את היהירות הבבלית (השוו ישעיהו ב':י"ב-י"ח, י"ד:י"ב-י"ד).
המסר של הסיפור – קאסוטו רואה את דברי התורה כסאטירה הלועגת לאמונות הפגאניות וליהירות.6 בבל, אומרת התורה, אין פירושה "באב-אילו" (שמובנה המילולית באכדית היא "שער הא-להים"), אלא בלבול וכאוס ("שָׁם בָּלָל ה'").
משמעות ההקשר – פרופ' יהודה אליצור טוען שסיפורנו מהווה הקדמה לסיפורו של אברהם. בניגוד לשאיפתם של הבבליים לעשות שם ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") לעצמם ולאליליהם בעירם, ה' מבטיח בפרק הבא (י"ב:א'-ג') לפאר את שמו של אברהם ("וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ")‎7 ולהפוך אותו לאומה הנבחרת בארץ המובטחת.8
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – מהתרגומים והמדרשים נראה שהאנשים רצו להגיע לרקיע פשוטו כמשמעו. קאסוטו, לעומת זאת, טוען שביטוי זה רק מקביל למטאפורה מסופוטמית המופיעה בכתובות של הזיקוראטים כתיאור של מבנה גבוה מאוד.9
החששות ב"וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ" – גישה זו נתקלת בקשיים בניסיון להסביר כיצד חששות אלו קשורים לעבודת אלילים.10
"יָזְמוּ" – שורש מילה זו עשוי להיות ז.מ.ם שבעברית תנ"כית מבטא לרוב הקשר שלילי של "מזימה",11 או י.ז.ם שאינו מופיע במקומות נוספים בתנ"ך.12
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ספורנו מסביר שאלו שני שלבים של אותו תהליך של עבודת אלילים.
האם העונש תואם לפשע? ר״ןבראשית י״א:א׳דרשות הר״ן א׳אודות ר' נסים גירונדי שואל מדוע פיזור היווה עונש מספיק לחברה שמרדה נגד ה'.13
מסגרת הזמן של הסיפור – גישה זו עשויה להבין שהעונש היה תהליך ניסי שהתרחש חיש מהר.

ההיסטוריה של ישוב העולם מחדש

כאשר בני האדם ניסו להתיישב יחד בעיר אחת, ה' פיזר אותם בהתאם לתוכניתו לפיה בני האדם יאכלסו את העולם כולו. הסיפור בא אפוא כדי לספק הסבר על איך צאצאיו של נח התפזרו בכל רחבי העולם.

חטא או שגיאה – לפי יוספוס, רשב"ם, ר' יוסף בכור שור, ורד"ק, האנשים לא צייתו באופן מודע לצו ה' להתפשט בארץ ("וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"). אבן עזרא, לעומת זאת, אומר שהאנשים פשוט לא היו מודעים להנחיות ה', ורלב"ג כלל לא מזכיר את ההוראה הא-לוהית.14
מי השתתף בבנייה? מהמילים "כָל הָאָרֶץ" משתמע שכל המין האנושי נטל חלק בבנייה. אבן עזרא מציין שנֺח ובניו היו נוכחים כשהעיר והמגדל נבנו, ורלב"ג אומר שהם אף השתתפו בבנייה. הנחה זו גורמת לאבן עזרא לדחות את האפשרות לפיה מתכנני העיר היו טיפשים דיים כדי לנסות להגיע לשמיים.15 רד"ק, מצד שני, הסובר כי בוני המגדל הפגינו התעלמות מכוונת לציווי ה', טוען שנח, שם, יפת ועבר לא היו חלק מהקונצנזוס לבנות את המגדל, אך לא היו מסוגלים להשפיע באופן חיובי על העם.
מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – לפי גישה זו, המטרה העיקרית הייתה שכולם יגורו בעיר אחת ("פֶּן נָפוּץ"), והמגדל שימש רק כציון ברור לעין שימנע מאנשים ללכת לאיבוד ולא למצוא את דרכם חזרה אל העיר. אולם, רוב הפרשנים הנוקטים בגישה זו לא עונים באופן מפורש על השאלה מדוע רצו האנשים להישאר יחד בעיר אחת.16
סיבתו של ה' לסיכול התכניות – רבים מפרשנים אלה גם לא מספקים הסבר לשאלת מדוע ה' העדיף שהמין האנושי יפוזר ברחבי הארץ. אולם, רלב"ג מציע הסבר ייחודי לפיו ה' לא רצה שכל המין האנושי יסתכן בהכחדה במקרה של אסון טבע.17 לפיו, כל סיפור מגדל בבל מתאר את אדיבותו של ה' בהגנה על המין האנושי.18
מסר הסיפור ויחסו להקשר – סיפור מגדל בבל בא כדי להשלים את התיאור בפרק הקודם של בראשית י' של התפצלות האומות, כאשר השורש נ.פ.ץ מופיע בשני הפרקים. בעוד שפרק י' מתאר את ההתפתחות רק במישור האנושי-טבעי, פרק י"א מסביר איך יד ה' הנחתה את התהליך כולו באופן ניסי.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – אבן עזרא אומר שפסוק זה הוא רק שימוש בשפה מליצית לציון מבנה גבוה מאוד. הוא מצביע על שימוש מקביל בדברים א':כ"ח.
מסגרת הזמן של הסיפור – אבן עזרא מציין את האפשרות לפיה התהליך של פיתוח שפות חדשות שגרם לפיזור האנשים היה תהליך טבעי שהתרחש במשך דורות רבים.19

הנחיות לחברה מוסרית

בניית העיר לא הייתה קריאת תיגר ישירה על ה' או הפרה של מצווה מסוימת שלו, אבל היא לא הייתה רצויה בגלל הסכנות של ריכוז הכוח והציוויליזציה האורבנית. על רקע זה, הסיפור בא להטמיע לקחים מוסריים ופוליטיים ולקדם את התיפקוד הבריא של החברה. עמדה זו מתפצלת לשתי וריאציות:

הבטחת מאזן הכוח

הסיפור של מגדל בבל דן בפוטנציאל לניצול לרעה של הכוח שהאחידות וריכוז השליטה יוצרים.

מוטיבציית האדם לבניית העיר / המגדל – ר"ן ונצי"ב מסבירים שבוני המגדל לא דמיינו שכל בני אדם בעולם יגורו בעיר אחת, אלא רצו ליצור ממשלה ריכוזית אחת לכל העולם עם עיר בירה עוצמתית. לפי ר"ן, המגדל היה אנדרטה ("וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם") שהעידה על הקונצנזוס של שיטה שלטונית זו,20 בעוד שלפי הנציב הוא שימש כמגדל שמירה על האיזור.
החששות של "פֶּן נָפוּץ" – רן מסביר כי אין פירוש הביטוי שהיה ניסיון למנוע את התפזרות אוכלוסיית העולם, אלא שהאנשים רצו להציב שליט מרכזי לפני התפזרותם, שכן לאחר מכן ייתכן שתמימות דעים כבר לא תהיה אפשרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – לפי ר"ן ורד"צ הופמן, באחדות העולמית כשלעצמה אין חטא מטבעה, ולמעשה, זהו אידיאל אוטופי שימומש בסופו של דבר בימות המשיח. אולם, עד אז, ה' העדיף שתהיה מערכת מגוונת יותר של בדיקות ואיזונים בין שליטים מתחרים כדי למנוע מצב בו מנהיג יחיד יוכל לפגוע בכל העולם. ר"ן21 מוסיף כי הישרדותו של העם היהודי לאורך הדורות התאפשרה בגלל היכולת למצוא נמל מבטחים במדינה אחת לאחר גירוש ממדינה אחרת.22 באופן דומה, נצי"ב מצביע על הסכנות של דיקטטורה המדכאת כל מחלוקת ואוכפת אחידות באמצעות עינויים ועונש מוות.
מי היו מנהיגי התוכנית? לפי ר"ן, התוכנית הייתה בתהליכי יישום על ידי קבוצת עובדי אלילים שהונהגה על ידי נימרוד,23 ואילו היו מצליחים, המונותיאיזם היה מוחרם.24
משמעות ההקשר – ר"ן מסביר שהביזור של הציוויליזציה היה קריטי בשלב זה, כי אחרת העולם כולו היה נשלט על ידי עובדי אלילים. לדעתו, אם אירועי מגדל בבל לא היו מתרחשים, אברהם לא היה מסוגל להגר מאור כשדים לישראל ולא היה מצליח למצוא מסגרת ומבנה שלטון סובלני יותר למונותיאיזם.
הקשר בין "וְזֶה הַחִלָּם לַעֲשׂוֹת" ו"אֲשֶׁר יָזְמוּ לַעֲשׂוֹת" – ר"ן מסיק מפסוק זה שהבעיה לא הייתה בשלב הראשון של ההתאחדות עצמה, אלא בהשלכות הפוטנציאליות העתידיות שלה.
המסר של הסיפור – הסיפור מכיל לקחים נצחיים השופכים אור על איך ציוויליזציה, באופן כללי, צריכה לתפקד.
"וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם" – לפי ר"ן, זהו רק ביטוי לבניין גבוה מאוד.

ריסון המרדף אחר החומר

הסיפור של מגדל בבל הוא על המרדף של האדם אחר תגמולים חומריים ולא רוחניים.

המוטיבציה של האדם לבניית העיר/המגדל – עבור ר' יצחק עראמה ואברבנאל, התוכנית לבניית העיר שיקפה רצון לאורח חיים עירוני עם כל המרדפים הנלווים לו אחר תרבות חומרית.
סיבותיו של ה' לסיכול התוכנית – בעוד ביקורתו של בעל עקידת יצחק על התרבות העירונית היא לא כל כך תקיפה, אברבנאל מותח ביקורת חריפה יותר על המערכת המושחתת ועל אורח החיים של בוני המגדל. כך מקשר אברבנאל את חטאם לאותו החטא שהוא מייחס באופן דומה לאדם וגם לקין – ראו דחיית קרבנו של קין.
האם העונש תואם לחטא? אברבנאל מנסה להראות שהפיזור של בוני המגדל מקביל לעונש הגירוש והגלות שאדם וקין קיבלו על חטאיהם. עם זאת, לא ברור אם לעונש הייתה השפעה חיובית על המצב.
מי השתתף בבנייה? לדברי אברבנאל, המנהיגים היו חם וצאצאיו, שירשו את תכונותיהם של קין וצאצאיו.