Despoiling Egypt in Art/0/he

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search

פיצויים לעבדות וניצול מצרים באמנות

הקדמה

שתי התמונות המוצגות כאן מתארות את הסיפור של שאלת הכלים וניצול המצרים המוזכר בשמות ג׳:כ״בי״א:ב׳ ובי״ב:ל״ה-ל״ו – ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים. מקורם של שני הציורים בהגדות קטלוניות מאוירות מהמאה ה-14, אחת ידועה בתור "הגדת הזהב"1 והאחת בתור "הגדת האח".2 זהותם של שני האמנים אינה ידועה, וכן לא ידוע אפילו אם הם היו יהודים או נוצרים.3 בשני הציורים, שאלת הכלים מוצגת בחלק התחתון של תמונה המחולקת לשני חלונות, כאשר החלק העליון מתאר את אחת מהמכות. הסמכת שתי הסצנות של שאלת הכלים והמכות רומזת לנו על קשר מסויים. עם זאת, ישנו שוני בין האמנים בבחירה של המכה המוצגת, ומשום כך גם בפרשנותם לכל הסיפור מבחינת מהותו, הזמן שבו הוא אירע, והמניע לו.

השוואת התמונות

הגדת הזהב

התמונה מחולקת באופן אופקי לשתי התרחשויות שונות. החלק העליון מתמקד במצרים המגששים באפלה בזמן מכת חושך. פרעה יושב משמאל, אבוד ומבולבל, מחזיק את מסגרת התמונה לתמיכה. לימינו, כמה מצרים אחרים עומדים בתנוחות שונות, אך כולם חסרי ישע באותה מידה. בחלק התחתון של התמונה נראים בני ישראל בזמן שהם לוקחים חפצים יקרי ערך משכניהם שאינם יודעים דבר. אחד לוקח ארגז שלם בעוד ששניים אחרים רוכנים לתפוס גביעים מוזהבים. דמות רביעית מתבוננת במעשה ואוחזת שלל כלשהו בחיקה.4

הגדת האח

גם כאן התמונה חצויה לשניים, אך כאן החצי העליון מתאר את מכת בכורות ולא את מכת חושך. מימין, שתי דמויות (ככל הנראה משה ואהרן) נראות כמצביעות, אולי במטרה להזהיר מפני המכה הקריבה. במרכז, פרעה מדבר עם אנשי החצר שלו ונראה מוטרד למדי. מתחתיהם, נראית גופה שוכבת במרתף.5 בצדה השמאלי של התמונה נראית שורה של גופות אחת מעל השנייה, כאשר ארבע העליונות אנושיות, והתחתונה מביניהן היא של חיה. החלונית התחתון בתמונה עוברת לפרשייה הבאה במקרא – לקיחת פריטי הזהב, הכסף, והבגדים מהמצרים.6

יחס לטקסט המקראי

בחירותיהם של האמנים מעידות על ערפול מסויים בטקסט המקראי, ומהוות דרכים שונות לפרש את הפסוקים:

עיתוי הסיפור

הגדת הזהב מציבה את הסצנה בזמן מכת חושך,7 בעוד שבהגדת האח8 היא מתרחשת לאחר מכת בכורות. לפי המקרא, הזמן בו התרחש הסיפור אינו ברור, שהרי הציווי מסופר בשמות י״א:ב׳-ג׳ אחרי מכת חושך, בעוד שהביצוע מתואר רק בשמות י״ב:ל״ה-ל״ו, רגע לפני היציאה ממצרים. ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים לדיון במחלוקת על כך בקרב הפרשנים.

ניצול, מתנות, או השאלה?

באופן ייחודי למדי,9 הגדת הזהב מציגה את בני ישראל כגנבים המנצלים את אדוניהם המצרים חסרי האונים במכת בכורות. בכך הגדת הזהב הופכת על פניה את התמה המדרשית שמדגישה את יושרם של בני ישראל על שלא בזזו את בתי המצרים בזמן החושך.10 בניגוד להגדת הזהב, בהגדת האח מסירת החפצים נעשית במודע, ואף נראה שברצון רב מצד המצרים.

הכתוביות המלוות את התמונות מביעות את השוני בהבנת הסיפור בין שתי ההגדות. הגדת הזהב בוחרת במילים "וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם" על אף שאלו לא מתאימות לסדר הכרונולוגי של האירועים,11 מפני שהן המתאימות ביותר לתיאור שלה את הסיפור. הגדת האח, מאידך, מעדיפה להשתמש במשפט החיובי יותר "וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם".12 באופן טבעי עולה השאלה מהו היחס בין שני פסוקים אלה בתורה עצמה. האם בני ישראל הונו את המצרים או האם הנתינה נעשתה באופן ידידותי? מדוע הסכימו המצרים לתת את רכושם בכלל? האם זה קשור למוות של בכורותיהם ולרצון בזירוז בני ישראל לצאת מהארץ? ראו פיצויים לעבדות וניצול מצרים לניתוח מעמיק של הסוגייה.

זהות החפצים

בצלאל נרקיס13 מזהה את החפצים שנשדדו בתמונה שבהגדת הזהב, בתור כלים ליטורגיים נוצריים – גביע וקיבוריום.14 בחירה בחפצים אלו על ידי ההגדה מתאפשרת בשל פערי מידע בספר שמות. מה הם בדיוק אותם "כלי כסף וכלי זהב" ומדוע הם ניתנו לבני ישראל? האם הם היו אביזרי פולחן שהושאלו לשלושה ימים לישראלים עבור עבודת ה' במדבר,15 או שאולי אפילו הם נחשבו לאלילים מצריים ממש?16 אולי בכלל כלים אלה היו סתם כלי בישול ואכילה שהושאלו בעבור המסע,17 או לחלופין חפצים יקרי ערך שניתנו כפיצוי עבור שנים של עבדות ללא תמורה?18 כל האופציות האלה עולות בדברי הפרשנים השונים.

"וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים"

באופן מעניין, ניתן לאתר אזכור לרעיון הרמוז בכותרת בשתי ההגדות. התיאור של הכלים העשוקים בהגדת הזהב יכול להתקשר לרעיון שבזמן יציאת מצרים ה' הופיע כמנצח הגדול בקרב מול האלים המצריים חסרי הכוח. בהגדת האח, רעיון זה מגולם בגופת החיה שמופיעה מתחת לגופות האנושיות. ייתכן שחיה זו מסמלת את המוות של החיות המצריות הקדושות שאליהם סגדו כמו לאלים.19