Dialogue with the Divine During Korach's Rebellion/1/he

דיאלוג עם ה' במהלך מרד קרח

הקדמה

דו-משמעות בשפע

לאחר שהאשימו את משה ואהרן בהתנשאות על האומה ("עֲדַת יִשְׂרָאֵל"), קרח והמאתיים וחמשים איש ("קֹרַח וְכׇל עֲדָתוֹ") מתאספים במשכן בכוונה להשתתף במבחן הקטורת, שנועד לקבוע מי נבחר על ידי ה'. לאחר מכן מתעדת התורה שיחה חידתית בין ה' למשה:

(יט) וַיַּקְהֵל עֲלֵיהֶם קֹרַח אֶת כׇּל הָעֵדָה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד וַיֵּרָא כְבוֹד ה' אֶל כׇּל הָעֵדָה.
(כ-כא) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן לֵאמֹר. הִבָּדְלוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע.
(כב) וַיִּפְּלוּ עַל פְּנֵיהֶם וַיֹּאמְרוּ אֵל אֱלֹהֵי הָרוּחֹת לְכׇל בָּשָׂר הָאִישׁ אֶחָד יֶחֱטָא וְעַל כׇּל הָעֵדָה תִּקְצֹף.
(כג-כד) וַיְדַבֵּר ה' אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. דַּבֵּר אֶל הָעֵדָה לֵאמֹר הֵעָלוּ מִסָּבִיב לְמִשְׁכַּן קֹרַח דָּתָן וַאֲבִירָם.

כל אחד מפסוקים אלו¹ נוקט במונח "הָעֵדָה",‎² אך בכולם לא ברור אם המלה מתייחסת לעדת קורח או לעם ישראל בכלל.³ זה מעלה מספר שאלות:

• פסוק י"ט – האם קורח אסף את כל עם ישראל אל אהל מועד, או רק את 205 תומכיו?⁴ לאיזו מהקבוצות האלה התגלה ה'?
• פסוק כ"א – האם הכוונה המקורית הייתה להשמיד את כל העם או רק את קבוצת המורדים של קורח?⁵
• פסוק כ"ב – האם משה מבקש שה' יחמול אפילו על תומכי קורח או רק על שאר האומה?
• פסוק כ"ד – האם התגובה של הקב"ה היא ציווי ספציפי לעדת קורח להתרחק ממנו, או שמא דבריו שמא ציווי זה מפונה לשאר האומה? איך זה קשור להוראות ה' בפסוקים כ"א וכ"ד?

משמעות תיאולוגית

קרח - 
בני ישראל - 
ה '- האם האשם איים להטיל על האומה כולה ענישה קולקטיבית בגין פשעי מיעוט, או שהוא תמיד מתכנן להעניש רק את החוטאים (או שהאומה כולה אשם באמת)? האם האשם עבר מסלול כתוצאה מההתערבות של משה?
משה - האם משה קרא תיגר על דרך הצדק של אלוהים על רקע פילוסופי או רק התחנן לרחמים? או שמא פשוט הבין לא נכון את כוונותיו של השם?
אי הוודאות הללו, בתורם, מותירים את הקורא בשאלות תיאולוגיות עמוקות:

ענישה קולקטיבית - האם הענישה הקיבוצית לגיטימית, ואם כן האם האשם כופה אותה אי פעם? 6
נפילות נבואית - האם נביאים אי פעם טועים או מבינים לא נכון את התקשורת האלוקית? האם זה לא יכול להוות סכנה להצלחת משימתם, במיוחד אם הנביא הוא משה רבינו? 7
אי-יכולת אלוהית - האם האשם משנה את דעתו, ואם כן, מה זה אומר ואיך זה אפשרי?
בגישות פרשניות, אנו נבחן את הקריאות השונות והגדולות בסיפור זה, וכיצד תומכיהם השונים נאבקים עם ההשלכות על הדוגמה הדתית.

בגלל העמימות הטקסטואלית הזאת, ניתן לקרוא את העלילה במספר דרכים שונות.

• קרח – האם קורח הצליח להשיג תמיכה רחבה, או שמא תומכיו היו קבוצת שוליים?
• בני ישראל – האם בני ישראל חטאו באופן אקטיבי או פסיבי, או שמא היו לגמרי חפים מפשע?
• ה' – Was Hashem threatening to impose collective punishment on the entire nation for the crimes of a minority, or was He always planning on punishing only the sinners (or was the entire nation truly guilty)? Did Hashem shift course as a result of Moshe's intercession?
• משה – Was Moshe challenging God's mode of justice on philosophical grounds or merely begging for mercy? Or did Moshe simply misunderstand Hashem's intentions?

These uncertainties, in turn, leave the reader with some profound theological questions:

• ענישה קולקטיבית – Is collective punishment legitimate, and (if yes) does Hashem ever impose it?⁶
• Prophetic fallibility – Do prophets ever err or misunderstand Divine communication? Would this not pose a danger to the success of their mission, particularly if the prophet is Moshe Rabbeinu?⁷
• Divine immutability – Does Hashem ever change His mind and, if so, what would that mean and how is it possible?

בגישות פרשניות, we will examine the widely diverging readings of this story, and how their various proponents struggle with the implications for religious dogma.

¹ למעט הכותרות בפסוקים כ' וכ"ג.

² פסוקים י"ט וכ"ב מדברים על "כׇּל הָעֵדָה". ייתכן תיאורטית שהביטוי "כׇּל הָעֵדָה" מתייחס לאומה בכללותה, בעוד ש"הָעֵדָה" מתייחס לקבוצה הקטנה יותר של תומכיו של קורח, אך הדבר ידרוש שחזור מסובך של הסיפור.

³ דוגמאות התומכות בכל אחת מהאפשרויות הללו ניתן למצוא בשימוש במילה בפסוקים הקודמים של הפרק.

⁴ אם כאפשרות האחרונה, פסוק זה מתפקד כסיכום בלבד לתיאור שקדם לו.

⁵ ראו את הניסוח כמעט זהה בבמדבר י"ז:י', "הֵרֹמּוּ מִתּוֹךְ הָעֵדָה הַזֹּאת וַאֲכַלֶּה אֹתָם כְּרָגַע", המתייחס בבירור לכל העם.

⁶ לדיון כללי בנושא זה, ראו ענישה קולקטיבית.

⁷ עוצמתה של שאלה זו למקרה של משה מוגברת על ידי העובדה שהתורה מקפידה לתאר את צורת התקשורת הישירה שלו עם הקב"ה: "פֶּה אֶל פֶּה אֲדַבֶּר בּוֹ וּמַרְאֶה וְלֹא בְחִידֹת" (במדבר י"ב:ח').