EN/HEע/E

דרש

Sources

Bereshit 25:22בראשית כ"ה:כ"ב

The children struggled together within her, and she said, 'If it be so, why do I live?' and she went to inquire of Hashem.

וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'.

Shemot 18:15-16שמות י"ח:ט"ו-ט"ז

(15) And Moshe said to his father-in-law: 'Because the people come to me to inquire of God. (16) When they have a matter, it comes to me; and I judge between a man and his neighbor, and I make known the statutes of God and His laws.'

(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים. (טז) כִּי יִהְיֶה לָהֶם דָּבָר בָּא אֵלַי וְשָׁפַטְתִּי בֵּין אִישׁ וּבֵין רֵעֵהוּ וְהוֹדַעְתִּי אֶת חֻקֵּי הָאֱלֹהִים וְאֶת תּוֹרֹתָיו.

Shemuel I 9:9שמואל א ט':ט'

In earlier times in Israel, when a man went to inquire of God, thus he said, 'Come, and let us go to the seer'; for he who is now called a prophet was before called a seer.

לְפָנִים בְּיִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר הָאִישׁ בְּלֶכְתּוֹ לִדְרוֹשׁ אֱלֹהִים לְכוּ וְנֵלְכָה עַד הָרֹאֶה כִּי לַנָּבִיא הַיּוֹם יִקָּרֵא לְפָנִים הָרֹאֶה.

Melakhim I 22:7-8מלכים א כ"ב:ז'

The king of Israel said to Yehoshafat, 'There is yet one man by whom we may inquire of Hashem, Mikhaihu the son of Yimlah; but I hate him; for he does not prophesy good concerning me, but evil.'

(ז) וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט הַאֵין פֹּה נָבִיא לַה' עוֹד וְנִדְרְשָׁה מֵאוֹתוֹ. (ח) וַיֹּאמֶר מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל אֶל יְהוֹשָׁפָט עוֹד אִישׁ אֶחָד לִדְרֹשׁ אֶת ה' מֵאֹתוֹ וַאֲנִי שְׂנֵאתִיו כִּי לֹא יִתְנַבֵּא עָלַי טוֹב כִּי אִם רָע מִיכָיְהוּ בֶּן יִמְלָה וַיֹּאמֶר יְהוֹשָׁפָט אַל יֹאמַר הַמֶּלֶךְ כֵּן.

Yeshayahu 55:6ישעיהו נ"ה:ו'

דִּרְשׁוּ ה' בְּהִמָּצְאוֹ קְרָאֻהוּ בִּהְיוֹתוֹ קָרוֹב.

Tehillim 34:5תהלים ל"ד:ה'

I sought Hashem, and He answered me, and delivered me from all my fears.

דָּרַשְׁתִּי אֶת ה' וְעָנָנִי וּמִכָּל מְגוּרוֹתַי הִצִּילָנִי.

Divrei HaYamim I 22:19דברי הימים א' כ"ב:י"ט

עַתָּה תְּנוּ לְבַבְכֶם וְנַפְשְׁכֶם לִדְרוֹשׁ לַה' אֱלֹהֵיכֶם וְקוּמוּ וּבְנוּ אֶת מִקְדַּשׁ ה' הָאֱלֹהִים לְהָבִיא אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' וּכְלֵי קֹדֶשׁ הָאֱלֹהִים לַבַּיִת הַנִּבְנֶה לְשֵׁם ה'.

Divrei HaYamim I 28:9דברי הימים א' כ"ח:ט'

וְאַתָּה שְׁלֹמֹה בְנִי דַּע אֶת אֱלֹהֵי אָבִיךָ וְעָבְדֵהוּ בְּלֵב שָׁלֵם וּבְנֶפֶשׁ חֲפֵצָה כִּי כָל לְבָבוֹת דּוֹרֵשׁ ה' וְכָל יֵצֶר מַחֲשָׁבוֹת מֵבִין אִם תִּדְרְשֶׁנּוּ יִמָּצֵא לָךְ וְאִם תַּעַזְבֶנּוּ יַזְנִיחֲךָ לָעַד.

Divrei HaYamim II 12:14דברי הימים ב' י"ב:י"ד

וַיַּעַשׂ הָרָע כִּי לֹא הֵכִין לִבּוֹ לִדְרוֹשׁ אֶת ה'.

Divrei HaYamim II 15:12דברי הימים ב' ט"ו:י"ב

וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת ה' אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם.

Divrei HaYamim II 19:3דברי הימים ב' י"ט:ג'

אֲבָל דְּבָרִים טוֹבִים נִמְצְאוּ עִמָּךְ כִּי בִעַרְתָּ הָאֲשֵׁרוֹת מִן הָאָרֶץ וַהֲכִינוֹתָ לְבָבְךָ לִדְרֹשׁ הָאֱלֹהִים.

Divrei HaYamim II 31:21דברי הימים ב' ל"א:כ"א

וּבְכָל מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר הֵחֵל בַּעֲבוֹדַת בֵּית הָאֱלֹהִים וּבַתּוֹרָה וּבַמִּצְוָה לִדְרֹשׁ לֵאלֹהָיו בְּכָל לְבָבוֹ עָשָׂה וְהִצְלִיחַ.

LXX Shemot 18:15תרגום השבעים שמות י"ח:ט"ו

Because the people come to me to seek judgment from God.

R. Saadia Commentary Shemot 18:15-16פירוש רס"ג שמות י"ח:ט"ו-ט"ז

וענה לו השליח על שתיהן. אמר לו: יש להם ביגיעתם תועלת באחרית. האחת כי יבוא אלי העם לדרש א-להים. והשני כי יהיה להם דבר בא אלי. ועל שני סוגים אלה סובבות שאלות השואל. בהכרח ששאלתו תהיה או בהלכה, מעין תפילה ושאר עבודות ה', או אודות מקרה שאירע ונפל ריב בין שנים, והוא רוצה לפסוק הדין ביניהם. ואז מי ששואל על עבודת ה' עליו אמר הכתוב לדרש, בדומה למה שאמר דרשו את ה' וחיו (עמוס ה':ו'). ומי שבא לשאול על ריב בעניין מסויים, עליו אמר כי יהיה להם דבר בא אלי, כאמרו עד האלהים יבוא דבר שניהם (שמות כ"ב:ח'). משום כך נטה אל הקרוב יותר. ואמר בעניין ריב, שנפל בין שנים, ושפטתי בין איש ובין רעהו. אח"כ חזר לעניין הראשון, שהוא השאלה בעניין עבודות ה', ואמר והודעתי את חוקי הא-להים ואת תורותיו...

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:15-16אבן עזרא שמות פירוש שני י"ח:ט"ו-ט"ז

(טו) ויאמר – השיב משה אני עושה שני דברים. האחד, כי יבא אלי העם לדרש אלהים – והטעם לדרוש תורתו, והדבר השני, כי יהיה להם דבר בא אלי – והשיב על האחרון תחלה, (טז) ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו – לדורש.

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 18:15ר' יוסף בכור שור שמות י"ח:ט"ו

(טו-טז) לדרש אלהים – לדרוש דינין ולדון, כמו עד האלהים יבא דבר שניהם (שמות כ"ב:ח'). ואני דן אותם, ומודיע להם חוקי האלהים – איך ינהגו כדין וכשורה איש נגד חבירו. (טו) לדרוש אלהים – כמו ותלך לדרוש את ה' (בראשית כ"ה:כ"ב), לידע דעתו ומצותו של הקב"ה.

Ramban Bereshit 25:22רמב"ן בראשית כ"ה:כ"ב

ותלך לדרוש את ה' - לשון רש"י, להגיד מה יהא בסופה. ולא מצאתי דרישה אצל ה' רק להתפלל, כטעם דרשתי את ה' וענני (תהלים לד ה), דרשוני וחיו (עמוס ה ד), חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג).

Ramban Shemot 18:15רמב"ן שמות י"ח:ט"ו

כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. השיב משה לחותנו צריכים הם שיעמדו עלי זמן גדול מן היום, כי לדברים רבים באים לפני, כי יבא אלי העם לדרוש אלהים להתפלל על חוליהם ולהודיעם מה שיאבד להם, כי זה יקרא "דרישת אלהים", וכן יעשו עם הנביאים כמו שאמר (ש"א ט ט) לפנים בישראל כה אמר האיש בלכתו לדרוש אלהים לכו ונלכה עד הרואה, וכן ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה (מ"ב ח ח), שיתפלל עליו ויודיענו אם נשמעה תפלתו, וכן ותלך לדרוש את ה' (בראשית כה כב), כמו שפירשתי שם, ועוד שאני שופט אותם, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי. ועוד אני מלמד אותם תורה, והודעתי להם את חקי האלהים ואת תורותיו.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 18:15-16רלב"ג שמות ביאור המילות י"ח:ט"ו-ט"ז

ואמר משה לחותנו: הנה לא אוכל לשים על העם מי שיקל מעלי; וזה, כי כבר יבוא אלי העם בהכרח, לדעת על דרך נבואה מה שישאלו ממני — והנה יהיה הרצון באומרו לדרוש אלהים כטעם 'ותלך לדרֹש את ה'' (בראשית כה, כב) — ובלי ספק שאין בעם מי שיקל מעלי בזה. והנה בענין הדינין אשר ביניהם, לא אוכל גם כן לשים עליהם מי שיקל מעלי; וזה, כי כאשר יהיה להם ריב קצתם עם קצת - בא אלי – לשפוט בין איש ובין רעהו, ואשפוט אותם לפי מה שיתחייב ממצוות התורה, וזה לא יוכל לעשות אחר זולתי, כי לי לבדי יבואו מצוות התורה בנבואה.

Derashot HaRan 2דרשות הר"ן ב'

ואחרי יודעה כי אין דרך נשים לה, הלכה לדרוש את ה' מפי נביאים, או התבודדה בעצמה בענין יחול רוח ה' לפעמה, ויגידנה מה יהיה בסופה כדברי רש"י ז"ל (שם), כלומר שנכספה לדעת מה שמורה עליו הענין הזר ההוא. ואף על פי שהרמב"ן ז"ל (שם) לא נתחוור בפירושו, מצד שאמר כי לא מצא דרישה אל השם רק להתפלל, כטעם דרשתי את ה' (תהלים לד ה), דרשוני וחיו (עמוס ה ד), חי אני אם אדרש לכם (יחזקאל כ ג), לפי הנראה נשמט ממנו מקרא שכתוב (מ"ב ח ח) ויאמר המלך אל חזהאל קח בידך מנחה ולך לקראת איש האלהים ודרשת את ה' מאותו לאמר האחיה מחלי זה, וכתוב גם כן (שם א ב) לכו דרשו בבעל זבוב אלהי עקרון אם אחיה מחלי זה, ואלה הדרישות אינן אלא לדעה מראשית אחרית, ואף זו כן, כי נכספה לדעת מה שמורה עליו זה הענין הזר הקורה אליה.

Tzeror Hamor Shemot 18:15-17צרור המור שמות י"ח:ט"ו-י"ז

והנכון אצלי כי יתרו לא שאל אלא בדבר המשפט. ומשה ג"כ לא השיבו אלא על דבר המשפט. ולכן אמר משה כי יבא אלי העם לדרוש אלהים כי יהיה להם דבר. והרצון בזה שמשה אמר כי בדבר המשפט היה לו לעשות גם דברים שהשופט האמיתי יש לו לעשותם. הא' כשבאים לפניו הבעלי דינין הוא חייב לדונם. וזהו כי יבא אלי העם לדרוש אלהים. כלומר לתבוע דין כמו אלהים לא תקלל. ועוד שנית כי יהיה להם דבר בא אלי. והרצון בזה כי השופט אין די לו שישמע וישפוט בין הבאים לפניו. אבל צריך ג"כ לדרוש ולחקור אחר הדברים הנעשים בעיר שלא כהוגן. ואע"פ שלא יבואו לפניו לבקש דין עליהם. אלא שיצא קול בעיר והדבר נשמע בין אנשי העיר עד שהדברים נודעים מצד עצמם. אבל השופט הוא חייב לחקור הדבר כיצד היה. ולעשות דין ולבער הרע מקרבם. וזהו כי יהיה להם דבר בא אלי. הדבר מצד עצמו בא אלי. וצריך אני לשפוט בין איש ובין רעהו. ולכן נאמר בחזקיה והוכן בחסד כסא וגו' שופט ודורש משפט. שופט זה משמע בין איש ובין רעהו. דורש משפט שהוא מעצמו דורש דבר המשפט אע"פ שלא יבואו לפניו. וזהו כי יהיה להם דבר בא אלי. וי"א כי פירושו כי יהיה להם דבר בא אלי. אחד מהבעלי דינין. אבל אני איני שומע לו עד שיבא חבירו. ואז ושפטתי בין איש ובין רעהו ביחד. לפי שזה בכלל מדבר שקר תרחק. ועוד דבר שלישי והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. כי אני צריך להודיע לבעלי הדין מהיכן דנתי אותם. וזה כעין שאמרו הראוני מהיכן דנתוני. וזהו והודעתי את חוקי האלהים. שהם חוקי המשפט והדין ומה טעם להם.

Akeidat Yitzchak Shemot #43עקדת יצחק שמות שער מ"ג

י ולזה כאשר ראה יתרו ענין זה, והכיר הסבה הראשונה המביאה לכל זה הטורח והכבדות, כמו שנאמר וירא חותן משה את כל אשר הוא עושה לעם, שאל לו כמי שאינו יודע מה הדבר אשר אתה עושה לעם, ומה זה שאתה יושב לבדך עמהם והם נצבים עליך מבקר עד ערב. והנה הוא אמר אליו כל העניינים אשר יעשה להם אשר בהם יצא היום. האחד, כי רבים מהבאים שם יבואו לדרוש אלהים, והכוונה שהיו הנכבדים שבהם שם לדרוש פניו ולבקר בהיכלו, ואמר דרך מוסר וענוה, כי ידע כי לכבוד הא-להים הם דורשים אותו ומסבירים פניו, והנה בזה יצא קצת היום. והשני, כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי וגו', כי הראשונים באים לדרוש אלהים, אמנם השניים הם באים אלי לצורך הדבר ההוא שבא אלי מעצמו, והוא דבר המשפט כנזכר, כי אז ושפטתי בין איש ובין רעהו, ובזה יצא חלק גדול מהיום. ואחר כך אני מתעסק בענין שלישי, והוא אומרו והודעתי את חקי הא-להים ואת תורותיו, כי בידוע שהוא שונה הלכות בכל יום ממה שקבל במרה, כמו שאמרנו, וזהו סבת ההתיצבות הזה כל היום... יא ולהסיר הסבה מעקרא, אמר עתה שמע בקולי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם וגו', והכוונה שלא ישפוט אותם משקול דעתו וסברתו, כמו שהיה עושה להם עד הנה, אבל שישתף בדיניהם מצות הש"י וגזרתו, עד שהוא לא יהיה השופט להם, אבל המוליך דבריהם לפני הא-להים ומביא משפטם אליהם, וזה יהיה כשידרוש טרחם ומשאם, כי על כרחם יקבלו עליהם את דין שמים בלי ערעור ופקפוק. יב וגם כשיהיה על זה האופן, תוכל להזהיר אותם וללמדם את החקים והתורות ההמה, והודעת להם את הדרך אשר ילכו בה בלמידת הדינין ואת המעשה אשר יעשון בו, ותוכל למנות מהם אנשים הגונים לשפוט אותם אחר שהמשפטים יהיו מסודרים בפניהם. והוא אומרו ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל יראי א-להים אנשי אמת שונאי בצע ושמת עליהם, כל כמה שתרצה, מהם שרי אלפים ושרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות, או שהיה מצורך העצה להרבות בדיינים, כדי שישתתפו רבים בשררה ולא יערערו על דייניהם, והיא עצה טובה לתחלת אלו העניינים. או לצורך שעתם ומקומם, כמו שיבא כאשר נדבר מצורך התנאים האלה שהזכיר בדיינים, אמנם עכשו נמשיך מה שאנו עליו מענין עקר עצתו, ואומר כי כאשר יהיו על זה האופן מקדימת הידיעה בדינים, יהיו הדיינים בקיאים בהם ושפטו את העם בכל עת. והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וגו', שאי אפשר שלא יקשה עליהם דבר ממה שלמדתם ותצטרך ללמדם. אמנם הדבר הקטון ישפטו הם מעצמם בלי צורך אל חדוש הלמוד.

Abarbanel Shemot 18אברבנאל שמות י"ח

ולפי שיתרו שאלו סבת הדבר ביאר לו משה סבותיו ואמר כי יבוא אלי העם לדרוש אלהים ר"ל שהעם הבאים אצלו מהם היו באים לדרוש אלהים ולדעת מה יהיה בדברים העתידים כמו האחיה מחולי זה הימצאו האתונו' והדרישה הזאת היה דבר מיוחד לנביא ולכן עומדים עליו כל א' כפי צרתו. ומהם יבואו לתכלית אחר והוא לצורכי צבור מחניתם ונסיעתם ומושבותיהם ותקנותיהם ועל זה אמר כי יהיה להם דבר בא אלי. ומהם יבואו גם כן לענין המשפט ודברי ריבות ודינין ועליו אמר ושפטתי בין איש ובין רעהו. ומהם יבואו לתכלית אחר והוא ללמוד חוקי אלהים ומצותיו רוצה לומר מאותם שנאמרו למשה במרה ועליו אמר והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו. והרי לך בזה ארבעה מעשים שהיה עושה. מגיד עתידות כנביא מובהק. ומנהיג כללותם כמלך ושופט צדק. ומשפט ומישרים כדיין אמת. ומלמד להועיל כחכם תוריי... ויתרו השיבו על זה לא טוב הדבר אשר אתה עושה לפי שנבול תבול ולאה תלאה גם אתה כמו הם וגם הם כמוך כי כבד ממך הדבר כלומר לעשות בעצמך מבלי שותפות ולא סיוע אחר כל המעשים האלה שזכרתי ולכן עתה שמע בקולי איעצך ואמרו ויהי אלהים עמך פירש"י המלך בגבורה ויותר נראה לפרש שעתה מפני טרדתו לא תחול עליו הנבואה בכל עת אבל עם עצתו יהיה פנוי ואז יהיה אלהים עמו וידבר אליו בכל עת וזה הוא ויהי אלהים עמך. והעצה היא שהנה בענין הראשון מהגדת העתידות אמת הוא שלא יוכל לעשותו איש בלתו וזה הוא היה אתה לעם מול האלהים ר"ל לבקש ולשאול ממנו עניניהם והבאת אתה את הדברים אל האלהים משאלתם ובקשת' כי זה באמת לך הם המצות והתורות שהם האמונות. וגם כן הענין הג' מהנהגות הציבור וצרכיהם לך יאתה ואת' תודיעם את הדרך ילכו בה בהנהגותיהם ואת המעשה אשר יעשון בסדור כללותם כי שלשת המעשים האלה בהכרח הוא שאתה בעצמך תעשה אותם אבל המעשה הרביעי מענין המשפט זה באמת אין ראוי שתעשה אותו אתה לבדך כי לא תוכל שאתו אך אתה תחזה מכל העם.

Sforno Shemot 18:15-16ספורנו שמות י"ח:ט"ו-ט"ז

(טו) לדרש אלהים. הנשיאים וראשי הדור הבאים על עסקי הרבים וסדרם באים אלי בהכרח לדרש אלהים, כי "על פי ה' יחנו" (במדבר ט, כ). (טז) כי יהיה להם דבר. וכאשר לאלו הראשים הבאים על עסקי צבור יהיה דבר ריב ביניהם. בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. בין אותם גדולי הדור הבאים על עסקי צבור. והודעתי את חקי האלהים ואת תורתיו. לאותם הגדולים כדי שידעום, כאמרו "וישבו אליו אהרן וכל הנשאים בעדה, ואחר כן נגשו כל בני ישראל" (להלן לד, לא לב), וכמו שאמרו זכרונם לברכה "כיצד סדר משנה" וכו'. ולשלש הסיבות האלה יתחייב שימתינו העם מן הבקר עד הערב, עד שיסתלקו הגדולים ואוכל לפנות לשפוט עניי עם.

Vilna Gaon Aderet Eliyahu Devarim 1:12-15גר"א אדרת אליהו דברים א':י"ב-ט"ו

הנה מקודם אבאר פרשה א' והוא בפרשת יתרו. מדוע אתה יושב לבדך וכל העם נצב עליך מן בקר עד ערב. הקשה לו ג' דברים: א' התורה והמצות. ב' בין אדם לחבירו. ג' דרכי עבודת השם והמוסר... וז"ש משה לחותנו ג' דברים. א' כי יבא אלי העם לדרש א-להים שידעו כל א' הכללים ופרטים ופרטי פרטיהם של כל אחד וא'. ונגד הב' שבין אדם לחבירו אמר כי יהי' להם דבר בא אלי ושפטתי וגו'. וכנגד הג' אמר והודעתי את חקי הא-להים ואת תורתיו. ודרכי העבודה והמוסר של כל א' וא' לא נגלה אלא למשה מפי הש"י מפני שזה תלוי בלב וה' יראה לבב. וז"ש לדרש א-להים שה(י)[ו]א חושב את הא-להים בדברו עם כל א' וא' לתקן דרכיו. וכן בכללם ע"פ ה' יחנו וע"פ ה' יסעו את משמרת ה' שמרו ע"פ ה' ביד משה.... ויאמר חתן משה אליו וגו' - השיבו על כל הג' דברים: על המשפטים אמר נבל תבל גם אתה וגו' שלא תוכל לשפוט לכל אחד. גם העם - שלא יוכלו להמתין אחד על משפט חבירו. ואמר גם כמו שאמרו במכילתא אעפ"י שתטול עמך אהרן וחור כו'. ועל מה שאמר שצריך לדרוש א-להים אמר כי כבד ממך הדבר. פי' כי לדרוש א-להים אי אפשר זולתך, וזהו כי כבד ממך לדרוש מה' על כל א' וא', ע"כ תראה שיהיו שופטים בלתך, כי כבר יש לך דבר כבד מאוד שא"א בלתך. ועל והודעתי את חקי א-להים אמר לא תוכל עשהו לבדך אלא תקח לך מסייעין כמ"ש חז"ל (עירובין נ"ד ע"ב) נכנס אהרן ושנה לו משה פרקו כו'. ואמר עוד ג' דברים: על המשפטים שאפשר בלתך תחזה שופטים אחרים. ועל דרך עבודת השם שא"א בלתך הקל מעליך כי כבד ממך הדבר. ועל התורה והמצות אמר שלא תעשה לבדך אלא כמ"ש חז"ל (שם) נכנס אהרן כו'. והוא אומרו היה אתה לעם מול הא-להי' - פי' מה שהם צריכין לא-להים וזה א"א מבלעדיך היה אתה בעצמך. ועל התורה אמר והודעת להם התורה והמצות. ועל המשפטי' אמר ואתה תחזה ושפטו בכל עת. ומאמר יתרו היה אתה לעם וגו' את החקים וגו' והודעת שהם ג' דברים כולן נכללין בדברי משה, שהוא והודעתי את חקי הא-להים ואת תורתיו.... ואתן אתם ראשים עליכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרת ושטרים לשבטיכם. ושטרים לשבטיכם לא קאי על השרים אלא על הראשים, ראשים ושטרים לשבטיכם, שג' ראשונים היו ראשים, ושרי עשרות היו שוטרים ודיינים. אבל העיקר שהם היו לשוטרים וכמ"ש בפ' נצבים ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם אעפ"י שהגמרא חושב אותן כולם לדייני ישראל כמ"ש ושפטו בכל עת מ"מ כל אחד היה לו עיקר התמנות לבדו. ויש לתמוה כאן בפסוק למה היו צריכין שרי חמשים ב' למאה. והענין שד' מנהיגים היו לישראל: שופטים ושוטרים - שופטים הן שדנין והשוטרים הם הרודים בעם לקיים הפסק, ועוד היו עליהם ראשים שהם היו מנהיגים את ישראל בכל דבר לצאת ולבוא, ועוד היה זקנים הלומדים תורה. וזה הסדר: שרי האלפים היו מנהיגים את העם והיו ראשים ממש. ושרי המאות הם היו השופטי' ממש. ושרי עשרת הם היו השוטרי' הרודים לקיים את הפסק. ושרי חמשים הם הלומדים תורה לישראל והם הזקנים, כמ"ש (ישעיה ג' י"ד) ה' במשפט יבוא עם זקני עמו ושריו. זקני הם שרי חמשים, ושריו הם היו שרי המאות שהם השופטים. כמ"ש לא יסור שבט מיהודה ומחקק מבין רגליו (סנהדרין ה' ע"א) שבט אלו ראשי גליות הרודין כו' ומחקק אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים... ושרי העשרות היו שוטרים. וכן הג' היו מנהיגין את העם, וכן במלחמה היו אלו מנהיגים כמ"ש ויקצף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות וגו' וכן ויקרבו אל משה הפקדים אשר לאלפי הצבא שרי האלפי' ושרי המאות. וז"ש בפ' נצבים ראשיכם שבטיכם זקניכם ושטריכם כל איש ישראל וגו'. ראשיכם - שהיו ראשים על כולם והם שרי האלפים, שבטיכם - הם שרי המאות שהם שופטים כמ"ש לא יסור שבט מיהודה, זקניכם - הם שרי החמשים, ושטריכם - שרי העשרות שהם השוטרים, ואח"כ כל איש ישראל.

Haketav VeHaKabbalah Shemot 18:15הכתב והקבלה שמות י"ח:ט"ו

כי יבא אלי. השיבו משה שלשה דברים, כי דרכי ה' נחלקים לשלשה, א' התורה והמצוה, ב' בין אדם לחברו, ג' דרכי עבודת ה' והמוסר שהם שלמות העבודה, והוא לעשות אותם מאהבה ומיראה, כי אעפ"י שהתורה והמצות עצמם אהובים וטובים לפני ה' מאד כמ"ש לעולם יעסוק אדם וכו' מ"מ שלמות העבודה היא כשהם מאהבה ומיראה, ופרטיהן רבים מאד, וע"ז נאמר קדושים תהיו כמ"ש רמב"ן שם, וגם צריך לכל אחד ואחד פרטים רבים, וז"ש משה על הג' כי יבא אלי העם לדרוש אלהים, שידע כל אחד הכללים והפרטים ופרטי פרטיהם של כל אחד ואחד. ועל הב' שבין אדם לחברו אמר כי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו. ועל הא' אמר והודעתי את חוקי וגו'. והנה דרכי העבודה והמוסר של כל אחד ואחד לא נגלה רק למשה מפי הש"י, כי זה תלוי בלב וה' יראה ללבב, וז"ש לדרוש אלהים, שהוא חושב את האלהים בדברו עם כל אחד ואחד לתקן דרכיו. ולהשגת שלמות העבודה, שהיא עשיית המצות מצד היראה והאהבה, כמה מן הדרישה והשתדלות צריכה, כמ"ש במשלי, אם תבקשנה ככסף וכמטמונים תחפשנה אז תבין יראת ה', לכן אמר כאן ע"ז לדרוש אלהי'. ולפי שהתורה היא יתד שהכל תלוי בה, לכן אמר משה והודעתי באחרונה. ועל ג' דברים אלה השיבו יתרו, על המשפטים אמר.

Shadal Shemot 18:15שד"ל שמות י"ח:ט"ו

לדרוש אלהים: כלל שאחריו פרט, כי יהיה להם דבר וגו', והם דיני ממונות וכל מיני ריבות וכל עניני הנהגת הצבור; והנה מוכרח אני לשפוט לבדי, כי הם באים אלי לדרוש אלהים, כלומר לשמוע ממני מענה אלהים, ואין אדם אחר מבלעדי שיוכל לתת להם מענה אלהים.

R. David Zvi Hoffmann Shemot 18:15-16ר' דוד צבי הופמן שמות י"ח:ט"ו-ט"ז

דומה שמשה פועל כאן לא רק כשופט, כי אם גם כנביא וגם כמורה... לדרש א-להים - זוהי הפעילות הנבואית, כאשר אנשים הנתונים במצוקה פונים אל ה' ואל נביאו; השוה בראשית כ"ה:כ"ב, שמואל א' ט':ט', מלכים ב' ח':ח'.

U. Cassuto Shemot 18:15-16קאסוטו שמות י"ח:ט"ו-ט"ז

בפירוש פס' ט"ו-ט"ז התלבטו מאד המפרשים. לי נדמה שמשמעות דבריו של משה זוהי: כך אני עושה יען "כי יבֹא אלי העם לדרֹש אלהים"; ודרישה זו יכולה להיות באחת משתי צורות: הראשונה - דרישת שיפוט: "כי יהיה להם דבר", כלומר משפט, דין ודברים, "בא אלי" הדבר הזה, "ושפטתי בין איש ובין רעהו". והשניה היא - כשבאים לדרוש הוראה והדרכה, ואני משיב להם בשם האלוהים "והודעתי את חוקי האלהים ואת תורותיו". המילה "דבר" הכלולה בשאלתו הראשונה של יתרו חוזרת, בהוראה אחרת, בתשובתו של משה.