EN/HEע/E

זוד

Sources

Bereshit 25:29בראשית כ"ה:כ"ט

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.

Shemot 18:11שמות י"ח:י"א

Now I know that Hashem is greater than all gods; for that which they plotted against them.

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

Nechemyah 9:9-11נחמיה ט':ט'-י"א

(ט) וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף. (י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה. (יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א'

כי בדבר אשר זדו עליהם. אמר: מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבמה שחשבו מצרים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהם המקום, שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם.

Bavli Sotah 11aתלמוד בבלי סוטה י"א.

"הבה נתחכמה לו" (שמ' א'), להם מיבעי ליה! א"ר חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל, במה נדונם? נדונם באש, כתיב "כי הנה ה' באש יבא" (ישעיהו ס"ו), וכתיב: "כי באש ה' נשפט" וגו'! בחרב, כתיב: ["ובחרבו את כל בשר" (ישעיהו ס"ו)]! אלא בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: (ישעיהו נ"ד) כי מי נח זאת לי וגו', והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת הוא מביא; אי נמי, הוא אינו מביא, אבל הן באין ונופלין בתוכו, וכן הוא אומר: "ומצרים נסים לקראתו" (שמ' יד). והיינו דא"ר אלעזר, מאי דכתיב: "כי בדבר אשר זדו עליהם" (שמ' י"ח)? בקדירה שבישלו בה נתבשלו. מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא? דכתיב: (בר' כ"ה) "ויזד יעקב נזיד".

Onkelos Shemot 18:11אונקלוס שמות י"ח:י"א

כען ידענא ארי רב ה' ולית אלה בר מנה ארי בפתגמא די חשיבו מצראי למדן ית ישראל בה דננון.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:11תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:י״א

Now have I known that the Lord is stronger than all gods; for by the very thing by which the Mizraee wickedly would have punished Israel by (drowning them in) the sea, upon themselves came the punishment, in being punished in the sea.

כדון חכימית ארום תקיף הוא ייי על כל אלקיא ארום בפיתגמא דארשעו מצראי למידן ית ישראל במיא עליהון הדר דינא לאיתדנא במיא.

Machberet Menachem s.v. זדמחברת מנחם "זד"

זד, מתחלק לב' מחלקות. האחד ויזד יעקב נזיד (בר' כ"ה:כ"ט) אל הלחם ואל הנזיד (חגי ב':י"ב) ובשל נזיד לבני הנביאים (מל"ב ד:ל"ח) ויפלח אל סיר הנזיד (מל"ב ד':ל"ט) לשון תבשיל המה. השני, זד יהיר לץ שמו (משלי כ"א:כ"ד) אשר זדו עליהם (שמ' י"ח:י"א) וכי יזיד איש על רעהו (שמ' כ"א:י"ד) המים הזידונים (תה' קכ"ד:ה') בזדון דברו הנביא (דב' י"ח:כ"ב) גם מזדים חשך עבדך (תה' י"ט:י"ד).

Ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. זודר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "זוד"

הזין והואו והדלת. אשר זדו עליהם (שמ' י"ח:י"א) כי הזידו עליהם (נח' ט':י') כבר נזכר בספר אותות הרפיון. ונאמר בתאר זדון הנני אליך זדון (יר' נ':ל"א) וכשל זדון ונפל (יר' נ':ל"ב).

Ibn Janach Sefer HaShorashim נזדר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "נזד"

הנון והזין והדלת. ויזד יעקב נזיד... ואיננו רחוק אצלי שיהיה ויזד יעקב מלשון נזיד ומענינו, וכאשר יהיה כן ותהיה הנון בנזיד שרשיה כאשר היא בנזיר, תהיה ההקשה בויזד שעקרו דגשות הזין על משקל ויפל ה' א-להים תרדמה ותבט אשתו מאחריו בהבלע הנון והקלו אותה שלא כהקשה והמירו הדגשות בנח הרפה אשר בין היוד והזין. וענין ויזד יעקב נזיד [אם כן כמו ויבשל יעקב נזיד] (ותרגומו ובשיל יעקב תבשילא)...

Rashi Shemot 18:11רש"י שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם – Understand this as the Targum does for by that very thing with which the Egyptians thought to judge Israel were they themselves judged — they had thought to destroy them by water and they were themselves destroyed by water (cf. Mekhilta). אשר זדו means in which they had shown themselves wicked. Our Rabbis, however, explained it in the same sense as the root which we find in (Genesis 25:29) "And Jacob was boiling (ויזד) pottage (נזיד) (lit., something boiled)" — in the pot wherein they had boiled, therein were they themselves boiled (Sota 11a).

כי בדבר אשר זדו – כתרגומו, במים דמו לאבדם והם אבדו במים. אשר זדו – אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו (בבלי סוטה י"א.) לשון ויזד יעקב נזיד (בראשית כ"ה:כ"ט) בקדרה שבישלו בה נתבשלו.

Rashi Shemot 21:14רש"י שמות כ"א:י"ד

וכי יזד AND IF A MAN ACT INTENTIONALLY – Why is this stated at all (since v. 13 expressly provides a place for the murderer only if he does not lie in wait)? Since it is said, (v. 12) "Whosoever smiteth a man [so that he die shall be put to death]", I might infer that this is so even if the victim is a heathen, and that there it included even a physician who kills a person as a result of his treatment, and a court-officer who kills a man when inflicting on him the forty lashes, and a father who beats and thereby kills his son, and a teacher who chastises his pupil and thereby kills him, and one who kills i.e.ror (שוגג, i.e. one who intended to kill a certain person but missed the mark and killed another instead — נתכוין להרוג את זה והרג את זה)! Scripture therefore states here: "if a man acts intentionally (יזיד)" — but not i.e.ror (שוגג); "against his fellowman (רעהו)" — but not against a heathen; "to slay with guile (בערמה)" — thus excluding the court-officer, the physician, and one who chastises his son or his pupil for all these though acting intentionally do not do so with guile (cf. Mekhilta).

וכי יזיד איש – למה נאמר, לפי שנאמר ומכה איש וגומ', שומע אני אפילו גוי והרופא שהמית ושליח בית דין שהמית במלקות ארבעים והאב הרודה את בנו והרב הרודה את תלמידו והשוגג, תלמוד לומר וכי יזיד ולא שוגג, על רעהו ולא על גוי.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:11אבן עזרא שמות פירוש שני י"ח:י"א

וטעם כי בדבר – בעבור הדבר שזדו המצרים על עם ישראל הנזכר למעלה. ידעתי כי גדול י"י מכל האלהים – י"י שעושה לו דין על שהעבידום בפרך. וכן כתוב כי ידעת כי הזידו עליהם ותעש לך שם כהיום הזה (נחמיה ט':י'). וכבר כתיב כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג':ז'-ח').

Ibn Ezra Shemot First Commentary 18:11אבן עזרא שמות פירוש ראשון י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם – כי כל זה היה בעבור אשר זדו עליהם המצריים שהעבידום בפרך, וכן כתוב: כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט':י'), כאדם שיעשה בזדון רצונו.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 21:14אבן עזרא שמות פירוש שני כ"א:י"ד

וכי יזיד – טעם להרגו, כאילו כתיב והרגו בערמה, וכמוהו כי תחל (ויקרא כ"א:ט'), שפי' כי תחלל נפשה לזנות, על כן אביה היא מחללת. וידוע, כי לשון חלול גם תחלל מבעלי הכפל. והם שנים טעמים, על כן הוצרכו להפריש בין שניהם. אמרו כי תחל לזנות. כי מלשון תחלה יאמר תחל, כמו תחל לספור (דברים ט"ז:ט'). מעם מזבחי – הנה זה הפך הפסוק הראשון, ששם כתוב ושמתי לך מקום, והם ערי מקלט. רק המזיד שינוס אפילו על המזבח כאשר עשה יואב יומת. וקדמונינו אמרו, אפילו כהן ועבודה בידו יומת.

Radak Sefer HaShorashim זודרד"ק ספר השורשים "זוד"

זוד - כי בדבר אשר זדו עליהם... והפעל הנוסף וכי יזד איש, כי הזידו עליהם. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה הדבר ברצון.

Radak Sefer HaShorashim נזדרד"ק ספר השורשים "נזד"

נזד - ויזד יעקב נזיד, ויפלח אל סיר הנזיד, אל הלחם ואל הנזיד. פירוש נזיד תבשיל, ויזד ויבשל. ובא במלת ויזד הנח תמורת הדגש, כי היה ראוי להיות וַיִּזַּד בדגש עי"ן הפעל.

Ramban Shemot 18:11רמב"ן שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם – פירושו בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים. וטעם זה, מפני שהשם גזר על ישראל ועבדום וענו אותם (בראשית ט"ו:י"ג) ולא היה על המצרים בזה העונש הגדול, אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם, כמו שאמר (לעיל א':י') הבה נתחכמה לו פן ירבה, וצוה למילדות להמית הבנים, וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שם כ"ב), ומפני זה היה עליהם העונש המשחית אותם לגמרי, וזהו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית ט"ו:י"ד), כמו שפרשתיו (שם ולעיל י"ב:מ"ב). והנה השם ראה מחשבתם, ונקם מהם על זדון לבם. וכן אמר הכתוב עוד כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט':י'), כי העונש בעבור הזדון שחשבו לעשות להם. והנה ה' רואה ללב ועושה משפט העשוקים, ונוקם ובעל חמה, ואין מוחה בידו. ואונקלוס שאמר ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון, ירצה לומר כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור שאיננו בכלל ועבדום וענו אותם, ועל כן אבדם במים.

Shadal Bereshit 25:29שד"ל בראשית כ"ה:כ"ט

ויזד – הפעיל משרש זיד, ונזיד הוא הנפעל, ומענין זה זד וזדון, עקר ענינם רתיחה.

Shadal Shemot 18:11שד"ל שמות י"ח:י"א

בדבר אשר זדו עליהם – ממה שהרבו המצרים להתנשא על ישראל ולהסתולל בהם בלי מורא עד שהגיעו למרר את חייהם בכל מיני עינוי ולהשליך בניהם היאורה ולמנוע מהם גם התבן ללבון הלבנים, נודע בבירור שלא היה אפשר לישראל להנצל מידם בדרך טבע, זולתי ע"י האלהים, שהרי אם לא היו ישראל בתכלית החולשה והשפלות לא היו המצרים זדים עליהם עד השיעור ההוא, כי היה להם לפַחֵד פן יתקוממו נגדם; והנה אלהי ישראל אשר גברה ידו להציל עם עני וחלש מיד עם תקיף ועצום כמצרים, ואלהי מצרים לא עמדו לפניו, גדול הוא מכל האלהים.

Shadal Bemidbar 14:44שד"ל במדבר י"ד:מ"ד

ויעפילו – בדברים (א':מ"ג) ותזידו. והנה ויעפילו מענין עפל {ישעיה ל"ב:י"ד} ועפלים {שמואל א ה':ט'} התנשאות הלב בבטחונו, וכן הנה עֻפְּלָה לא ישרה נפשו בו (חבקוק ב':ד') הרשע העריץ נפשו מתנשאה לאמר אוסיף להתגבר תמיד, אך לא ישרה נפשו בו, איננה בשקט ובמישור, איננו בטוח בהצלחתו, אבל הצדיק באמונתו יחיה, סמוך לבו לא יירא, ואף כי כשיחשוב הצדיק כי היין בוגד ושכירות לב עריצים תמיתם, וגבר יהיר לא ינוה, לא יתקיים במשכנו על מושבו ועל כנו, אשר הרחיב וגו'.

U. Cassuto Shemot 18:11מ"ד קאסוטו שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם - כל הפירושים השונים וכל התיקונים השונים שהוצעו על מילים סתומות אלו אינם מתקבלים על הדעת. אולי אפשר לראות את הנושא של הפועל זדו במילה האלהים הבאה למעלה בפסוק, ולפרש: ודווקא (כי = דווקא) באותם הדברים אשר היו אלוהי מצרים מתגאים בהם, כגון כוחו האלוהי של הנילוס, אורו האלוהי של השמש, גבורתו האלוהית של הים, גדול הוא עליהם, וכוחו גדול מכוחם, ובכל אלוהי מצרים עשה שְׁפָטים.