Dictionary:זוד/5

EN/HEע/E

זוד

Sources

Bereshit 25:29בראשית כ"ה:כ"ט

וַיָּזֶד יַעֲקֹב נָזִיד וַיָּבֹא עֵשָׂו מִן הַשָּׂדֶה וְהוּא עָיֵף.

Shemot 18:11שמות י"ח:י"א

Now I know that Hashem is greater than all gods; for that which they plotted against them.

עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל ה' מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם.

Nechemyah 9:9-11נחמיה ט':ט'-י"א

(ט) וַתֵּרֶא אֶת עֳנִי אֲבֹתֵינוּ בְּמִצְרָיִם וְאֶת זַעֲקָתָם שָׁמַעְתָּ עַל יַם סוּף. (י) וַתִּתֵּן אֹתֹת וּמֹפְתִים בְּפַרְעֹה וּבְכָל עֲבָדָיו וּבְכָל עַם אַרְצוֹ כִּי יָדַעְתָּ כִּי הֵזִידוּ עֲלֵיהֶם וַתַּעַשׂ לְךָ שֵׁם כְּהַיּוֹם הַזֶּה. (יא) וְהַיָּם בָּקַעְתָּ לִפְנֵיהֶם וַיַּעַבְרוּ בְתוֹךְ הַיָּם בַּיַּבָּשָׁה וְאֶת רֹדְפֵיהֶם הִשְׁלַכְתָּ בִמְצוֹלֹת כְּמוֹ אֶבֶן בְּמַיִם עַזִּים.

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 1מכילתא יתרו עמלק א'

כי בדבר אשר זדו עליהם. אמר: מכירו הייתי לשעבר ועכשיו ביותר שנתגדל שמו בעולם, שבמה שחשבו מצרים לאבד את ישראל, בו בדבר נפרע מהם המקום, שנאמר כי בדבר אשר זדו עליהם.

Bavli Sota 11aתלמוד בבלי סוטה י"א.

"הבה נתחכמה לו" (שמ' א'), להם מיבעי ליה! א"ר חמא ברבי חנינא: באו ונחכם למושיען של ישראל, במה נדונם? נדונם באש, כתיב "כי הנה ה' באש יבא" (ישעיהו ס"ו), וכתיב: "כי באש ה' נשפט" וגו'! בחרב, כתיב: ["ובחרבו את כל בשר" (ישעיהו ס"ו)]! אלא בואו ונדונם במים, שכבר נשבע הקב"ה שאינו מביא מבול לעולם, שנאמר: (ישעיהו נ"ד) כי מי נח זאת לי וגו', והן אינן יודעין שעל כל העולם כולו אינו מביא, אבל על אומה אחת הוא מביא; אי נמי, הוא אינו מביא, אבל הן באין ונופלין בתוכו, וכן הוא אומר: "ומצרים נסים לקראתו" (שמ' יד). והיינו דא"ר אלעזר, מאי דכתיב: "כי בדבר אשר זדו עליהם" (שמ' י"ח)? בקדירה שבישלו בה נתבשלו. מאי משמע דהאי זדו לישנא דקדירה הוא? דכתיב: (בר' כ"ה) "ויזד יעקב נזיד".

Onkelos Shemot 18:11אונקלוס שמות י"ח:י"א

כען ידענא ארי רב ה' ולית אלה בר מנה ארי בפתגמא די חשיבו מצראי למדן ית ישראל בה דננון.

Targum Pseudo-Jonathan Shemot 18:11תרגום המיוחס ליונתן שמות י"ח:י"א

כדון חכימת ארום תקיף הוא ה' על כל אלהיא ארום בפתגמא דארשיעו מצראי למידן ית ישראל במיא עליהון הדר דינא לאיתדנא במיא.

Machberet Menachem s.v. זדמחברת מנחם "זד"

זד, מתחלק לב' מחלקות. האחד ויזד יעקב נזיד (בר' כ"ה:כ"ט) אל הלחם ואל הנזיד (חגי ב':י"ב) ובשל נזיד לבני הנביאים (מל"ב ד:ל"ח) ויפלח אל סיר הנזיד (מל"ב ד':ל"ט) לשון תבשיל המה. השני, זד יהיר לץ שמו (משלי כ"א:כ"ד) אשר זדו עליהם (שמ' י"ח:י"א) וכי יזיד איש על רעהו (שמ' כ"א:י"ד) המים הזידונים (תה' קכ"ד:ה') בזדון דברו הנביא (דב' י"ח:כ"ב) גם מזדים חשך עבדך (תה' י"ט:י"ד).

Ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. זודר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "זוד"

הזין והואו והדלת. אשר זדו עליהם (שמ' י"ח:י"א) כי הזידו עליהם (נח' ט':י') כבר נזכר בספר אותות הרפיון. ונאמר בתאר זדון הנני אליך זדון (יר' נ':ל"א) וכשל זדון ונפל (יר' נ':ל"ב).

Ibn Janach Sefer HaShorashim נזדר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "נזד"

הנון והזין והדלת. ויזד יעקב נזיד... ואיננו רחוק אצלי שיהיה ויזד יעקב מלשון נזיד ומענינו, וכאשר יהיה כן ותהיה הנון בנזיד שרשיה כאשר היא בנזיר, תהיה ההקשה בויזד שעקרו דגשות הזין על משקל ויפל ה' א-להים תרדמה ותבט אשתו מאחריו בהבלע הנון והקלו אותה שלא כהקשה והמירו הדגשות בנח הרפה אשר בין היוד והזין. וענין ויזד יעקב נזיד [אם כן כמו ויבשל יעקב נזיד] (ותרגומו ובשיל יעקב תבשילא)...

Rashi Shemot 18:11רש"י שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם. כתרגומו במים דמו לאבדם והם נאבדו במים. אשר זדו. אשר הרשיעו. ורבותינו דרשוהו לשון (בר' כה:כט) ויזד יעקב נזיד, בקדרה אשר בשלו בה, נתבשלו.

Rashi Shemot 21:14רש"י שמות כ"א:י"ד

וכי יזיד - למה נאמר, לפי שנאמר מכה איש וגו' שומע אני אפילו גוי, והרופא שהרג ושליח בית דין שהמית במלקות ארבעים, והאב המכה את בנו, והרב הרודה את תלמידו, והשוגג, תלמוד לומר וכי יזיד ולא שוגג על רעהו ולא על גוי. להרגו בערמה - ולא שליח בית דין והרופא והרודה את בנו ותלמידו, שאף על פי שהם מזידין אין מערימין.

Ibn Ezra Long Commentary Shemot 18:11ראב"ע הארוך שמות י"ח:י"א

וטעם כי בדבר בעבור הדבר שזדו המצרים על עם ישראל. וכן הזכיר למעלה, ידעתי כי גדול ה' מכל האלהים, ה' שעושה דין על שהעבידו אותם בפרך. וכן כתוב כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט, י), כאדם שיעשה בזדון רצונו. וכבר כתוב כי ידעתי את מכאוביו וארד להצילו מיד מצרים (שמות ג, ז - ח).

Ibn Ezra Short Commentary Shemot 18:11ראב"ע הקצר שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם כי כל זה היה בעבור אשר זדו עליהם המצרים שהעבידום בפרך, וכן כתוב כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט, י), כאדם שיעשה בזדון רצונו.

Ibn Ezra Long Commentary Shemot 21:14ראב"ע הארוך שמות כ"א:י"ד

וכי יזיד טעם להרגו, כאילו כתיב והרגו בערמה, וכמוהו כי תחל לזנות (ויקרא כא, ט), שפי' כי תחלל נפשה לזנות, על כן אביה היא מחללת. וידוע, כי לשון חלול גם תחלה מפעלי הכפל. והם שנים טעמים, על כן הוצרך להפריש בין שניהם. אמר כי תחל לזנות. כי מלשון תחלה יאמר תחל, כמו תחל לספור (דבר' טז, ט). מעם מזבחי. הנה זה הפך הפסוק הראשון, ששם כתוב ושמתי לך מקום, והם ערי מקלט. רק המזיד שינוס אפילו על מזבחי כאשר עשה יואב יומת.

Radak Sefer HaShorashim זודרד"ק ספר השורשים "זוד"

זוד - כי בדבר אשר זדו עליהם... והפעל הנוסף וכי יזד איש, כי הזידו עליהם. ורבותינו ז"ל נשתמשו הרבה בזה הלשון וקראו מזיד למי שעושה הדבר ברצון.

Radak Sefer HaShorashim נזדרד"ק ספר השורשים "נזד"

נזד - ויזד יעקב נזיד, ויפלח אל סיר הנזיד, אל הלחם ואל הנזיד. פירוש נזיד תבשיל, ויזד ויבשל. ובא במלת ויזד הנח תמורת הדגש, כי היה ראוי להיות וַיִּזַּד בדגש עי"ן הפעל.

Ramban Shemot 18:11רמב"ן שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם. פירושו בדבר אשר הזידו המצרים על ישראל ידעתי שהוא גדול מכל האלהים. וטעם זה, מפני שהשם גזר על ישראל ועבדום וענו אותם (בראשית טו יג) ולא היה על המצרים בזה העונש הגדול, אבל הזידו עליהם וחשבו להכרית אותם מן העולם, כמו שאמר (לעיל א י) הבה נתחכמה לו פן ירבה, וצוה למילדות להמית הבנים, וגזר עליהם כל הבן הילוד היאורה תשליכהו (שם כב), ומפני זה היה עליהם העונש המשחית אותם לגמרי, וזהו שאמר וגם את הגוי אשר יעבודו דן אנכי (בראשית טו יד), כמו שפרשתיו (שם ולעיל יב מב). והנה השם ראה מחשבתם, ונקם מהם על זדון לבם. וכן אמר הכתוב עוד כי ידעת כי הזידו עליהם (נחמיה ט י), כי העונש בעבור הזדון שחשבו לעשות להם. והנה ה' רואה ללב ועושה משפט העשוקים, ונוקם ובעל חמה, ואין מוחה בידו. ואונקלוס שאמר ארי בפתגמא דחשיבו מצראי למידן ית ישראל ביה דנינון, ירצה לומר כי היה ענשם על טביעת הילדים ביאור שאיננו בכלל ועבדום וענו אותם, ועל כן אבדם במים.

Shadal Bereshit 25:29שד"ל בראשית כ"ה:כ"ט

ויזד: הפעיל משורש זיד, ונזיד הוא הנפעל, ומענין זה זד וזדון, עיקר ענינם רתיחה.

Shadal Shemot 18:11שד"ל שמות י"ח:י"א

כי בדבר וגו': כי לחיזוק. בדבר אשר זדו עליהם: ממה שהרבו המצרים להתנשא על ישראל ולהסתולל בהם בלי מורא עד שהגיעו למרר את חייהם בכל מיני עינוי ולהשליך בניהם היאורה ולמנוע מהם גם התבן ללבון הלבנים, נודע בבירור שלא היה אפשר לישראל להינצל מידם בדרך טבע, זולתי ע"י האלהים, שהרי אם לא היו ישראל בתכלית החולשה והשפלות, לא היו המצרים זדים עליהם עד השיעור ההוא, כי היה להם לפחד פו יתקוממו נגדם; והנה אלהי ישראל אשר גברה ידו להציל עם עני וחלש מיד עם תקיף ועצום כמצרים, ואלהי מצרים לא עמדו לפניו, גדול הוא מכל האלהים. בדבר: ענין אופן ושיעור, כמו וזה הדבר אשר מל יהושע (יהושע ה' ד').

Shadal Bemidbar 14:44שד"ל במדבר י"ד:מ"ד

"ויעפילו": בדברים (א' מ"ג): ותזידו. והנה ויעפילו מענין עפל (ישעיה ל"ב י"ד) ועפלים (ש"א ה' ט') התנשאות הלב בבטחונו.

U. Cassuto Shemot 18:11מ"ד קאסוטו שמות י"ח:י"א

כי בדבר אשר זדו עליהם - כל הפירושים השונים וכל התיקונים השונים שהוצעו על מילים סתומות אלו אינם מתקבלים על הדעת. אולי אפשר לראות את הנושא של הפועל זדו במילה האלהים הבאה למעלה בפסוק, ולפרש: ודווקא (כי = דווקא) באותם הדברים אשר היו אלוהי מצרים מתגאים בהם, כגון כוחו האלוהי של הנילוס, אורו האלוהי של השמש, גבורתו האלוהית של הים, גדול הוא עליהם, וכוחו גדול מכוחם, ובכל אלוהי מצרים עשה שְׁפָטים.