EN/HEע/E

חֶדְוָה

Sources

Bereshit 49:6בראשית מ"ט:ו'

בְּסֹדָם אַל תָּבֹא נַפְשִׁי בִּקְהָלָם אַל תֵּחַד כְּבֹדִי כִּי בְאַפָּם הָרְגוּ אִישׁ וּבִרְצֹנָם עִקְּרוּ שׁוֹר.

Shemot 18:9שמות י"ח:ט'

וַיִּחַדְּ יִתְרוֹ עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִצִּילוֹ מִיַּד מִצְרָיִם.

Tehillim 21:7תהלים כ"א:ז'

כִּי תְשִׁיתֵהוּ בְרָכוֹת לָעַד תְּחַדֵּהוּ בְשִׂמְחָה אֶת פָּנֶיךָ.

Tehillim 96:6תהלים צ"ו:ו'

הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְתִפְאֶרֶת בְּמִקְדָּשׁוֹ.

Iyyov 3:6איוב ג':ו'

As for that night, let thick darkness seize upon it; Let it not rejoice among the days of the year; Let it not come into the number of the months.

הַלַּיְלָה הַהוּא יִקָּחֵהוּ אֹפֶל אַל יִחַדְּ בִּימֵי שָׁנָה בְּמִסְפַּר יְרָחִים אַל יָבֹא.

Nehemyah 8:10נחמיה ח':י'

וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ כִּי קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וְאַל תֵּעָצֵבוּ כִּי חֶדְוַת ה' הִיא מָעֻזְּכֶם.

Divrei HaYamim I 16:27דהי"א ט"ז:כ"ז

הוֹד וְהָדָר לְפָנָיו עֹז וְחֶדְוָה בִּמְקֹמוֹ.

LXX Shemot 18:9תרגום השבעים שמות י"ח:ט'

Now Iothor trembled at all the good things that the Lord did to them, that he delivered them from the hand of the Egyptians and from the hand of Pharao.

וַיּחרד יתר עַל כָּל הַטּוֹבָה אֲשֶׁר עָשָׂה ה' להם אֲשֶׁר הִצִּילם מִיַּד מִצְרָיִם ומיד פרעה.

Onkelos Shemot 18:9אונקלוס שמות י"ח:ט'

וחדי יתרו, על כל טבתא, די עבד ה' לישראל, די שזבנון מידא דמצראי.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 18:9תרגום ירושלמי (יונתן) שמות י״ח:ט׳

And Jethro rejoiced over all the good which the Lord had done unto Israel, and that He had given them manna, and the well, and that He had saved them from the hand of the Mizraee.

ובדח יתרו על כל טבתא דעבד ייי לישראל דיהב להון מנא ובירא ודי שיזבינון מן ידא דמצראי.

Bavli Sanhedrin 94aתלמוד בבלי סנהדרין צ"ד.

כיוצא בדבר אתה אומר (שמות י"ח) ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל אתכם. תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'. ויחד יתרו, רב ושמואל, רב אמר: שהעביר חרב חדה על בשרו, ושמואל אמר: שנעשה חדודים חדודים כל בשרו. אמר רב, היינו דאמרי אינשי: גיורא, עד עשרה דרי לא תבזה ארמאי קמיה.

Tanchuma Buber Yitro 5תנחומא בובר יתרו ה'

וישמע יתרו כהן מדין כומר לע"ז היה. ויחד יתרו (שמות י"ח:ט'), שיחד שמו של הקב"ה. ד"א ויחד יתרו, שנעשה יהודי, ויאמר יתרו ברוך ה' (שמות י"ח:י'). אמר יתרו לא הנחתי אלוה שלא עבדתי אותו, ולא מצאתי אלוה כאלוהו של ישראל, עתה ידעתי כי גדול יי' מכל האלהים (שמות י"ח:י"א).

Machberet Menachem s.v. חדמחברת מנחם "חד"

השני, תחדהו בשמחה (תהלים כ"א ז') ויחד יתרו (שמות י"ח ט') כי חדות ה' הוא מעזכם (נחמיה ח' י') עז וחדוה במקמו (דה"א ט"ז כ"ז) ענין משוש המה

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. חדהר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "חדה"

החית והדלת וההא. ויחד יתרו תחדהו בשמחה כבר נזכר בספר אותו הרפיון ונכון אצלי שאשים מהשרש הזה בענין אחר ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו והוא שאשים הפועל החולף מהם חדה בענין חדד ושתהיה ההא מומרת מאחד הכפלים כאשר היתה ההא בשנה תמורת גימל שגג ובחנה הנלקח ממנו מה נחנת תמורת נון חנן. ואפשר שאלה כולם לשונות שונות. ולא שמתי יחד מבעלי הכפל ר"ל מלשון וחדו מזאבי ערב חדודי חרש לפי שלא היה יחוד על משקל יסוב תחג לי את אשר אחן אף יחם ואם כן הוא משקל ותחז בציון שמאל בעשותו ולא אחז אבל יחד הראשון הוא בקמץ לפי שהוא באתנח.

Rashi Shemot 18:9רש"י שמות י"ח:ט'

ויחד יתרו AND JETHRO REJOICED – This is its literal meaning. A Midrashic comment is: his flesh became full of prickles (חדודין — his flesh crept with horror) — he felt grieved at the destruction of Egypt. That is what people say (what the common proverb says): A proselyte even though his heathen descent dates from as far back as the tenth generation, do not speak slightingly of an Aramean (any non-Jew) in his presence (Sanhedrin 94a). על כל הטובה FOR ALL THE GOODNESS – the goodness in giving the Manna and the well and the Torah — and he rejoiced above all these (more especially), אשר הצילו מיד מצרים THAT HE HAD DELIVERED THEM OUT OF THE HAND OF EGYPT — Until now no slave had ever been able to escape from Egypt because that land was closely shut in on all sides, but these had gone forth six hundred thousand in number (cf. Mekhilta).

ויחד יתרו – וישמח יתרו, זהו פשוטו, ומדרשו נעשה חידודין חדודין, מיצר על איבוד מצרים, דאמרי אינשי גיורא עד עשרא דרי לא תבזי ארמאה באפיה. על כל הטובה – טובת המן והבאר והתורה, ועל אשר הצילו מיד מצרים, עד עכשיו לא היה עבד יכול לברוח ממצרים שהיתה הארץ מסגרת ואילו יצאו ששים רבוא.

Rashi Iyyov 3:6רש"י איוב ג':ו'

אל יחד – אל ישמח כמו ויחד יתרו (שמות יח) (פ"א אל יתאחד סא"א).

Lekach Tov Shemot 18:9לקח טוב שמות י"ח:ט'

ויחד יתרו. לשון חדוה.

Talmid Rashi Iyyov 3:5תלמיד רש"י איוב ג':ו'

אל יחד בימי שנה - אל יזדוג אותו לילה לימי השנה. יחד לשו' יחדו.

Rashbam Iyyov 3:5רשב"ם איוב ג':ו'

אל יחד - אל יהי מיוחד ביניהם, כפל מלה על במספר ירחים אל יבא.

R. Tam Iyyov 3:5ר' תם איוב ג':ו'

אל יחד - מן חדה כמו יבך [מן] בכה, אבל החי"ת השיבתו לפתח. אל תהי בו חדוה כבשאר הימים בימות השנה, ומתוך שלא תהיה בו חדוה לא יבא במספר ירחים, לא יזכירוהו להיותו ראש למניין ירחים, כי מיום שמחה אדם תופש חשבונו ולא מיום חושך שאינו נראה. יחד - כמו ויחד יתרו, תחהו בשמחה, אלא שזה קל ותחדהו משקל כבד. וכן מוכיח אל תבא רננה בו, שיהיה גלמוד ולא יאספו בו אנשים ונשים לקול שרים ושרות ולקול חדוה ורננה.

Ibn Ezra Iyyov 3:6אבן עזרא איוב ג':ו'

יחד – יתחבר מן יחד. והנכון בעיני: שהוא אל ישמח, כמו: ויחד יתרו עניינו אל ישמח להיחשב בימי שנה.

Ralbag Iyyov 3:6רלב"ג איוב ג':ו'

אל יחד בימי שנה - הרצון בו לא יהיה אחד בימים שלא יבא במספר עמהם.

Or HaChayyim Shemot 18:9אור החיים שמות י"ח:ט'

ויחד יתרו. תרגום אונקלום וחדי. וצריך לדעת למה ידבר הכתוב כאן ארמית ולא אמר לשון ברור שהוא לשון הקודש. והגם שאמרו ז"ל (סוטה ל"ב.) בשבעים לשון, אף על פי כן דבר יגיד בשנותו את טעמו. ונראה כי יודיע הכתוב כי מרוב השמחה נתחדד בשרו, כי תמצא כשתהיה לאדם שמחה והוא דבר שלא כפי המשוער במושג הרגיל תולד בו הרגשה בהרכבת מזגו ולפעמים יתעלף ולפעמים יסתכן ממש, ועיין מה שפירשתי בויגש בפסוק (בראשית מ"ה כ"ו) לאמר עוד יוסף חי. והנה יתרו הגם שקדם אצלו ידיעה מבשורות הטובות אף על פי כן כששמע תוכן הנס ומה גם ברדיפת המלאך אותם כמו שפירשתי בפסוק (ח') ויספר משה והצילם ה' נתחדד בשרו, ודבר זה מורגש הוא אצל כל בעל חי מרגיש.

U. Cassuto Shemot 18:9קאסוטו שמות י"ח:ט'

'ויחד יתרו', כבר שמח על השמועות הכלליות ששמע בתחילה, ועכשיו שמח עוד יותר על הפרטים שהיגיד לו משה על כל הטובה אשר עשה ה' לישראל (וגו'): ויחד לשון חדווה (התרגום של השבעים במקום 'ויחד', מתרגם שאחזה בבשרו פלצות, אינו מיוסד, כמו שרבים סברו, על גירסה אחרת מעין ויחרד, אלא על הדרש המובא במסכת סנהדרין, דף צ"ד, ב' - שנעשה בשרו חידודין חידודין). בסיום הפסוק 'אשר הצילו מיד מצרים' הם חזרה לשם הדגשה ולשם הקשר האמור עם 'ויצילני מחרב פרעה' (פס' ד').