EN/HEע/E

חַיִל

Sources

Mekhilta DeRabbi Yishmael Yitro Amalek 2מכילתא יתרו עמלק ב'

ואתה תחזה מכל העם, תחזה להם בנבואה. אנשי חיל, אלו עשירים בעלי ממון. יראי אלהים, אלו שהם יריאים מן המקום בדין. אנשי אמת אלו בעלי אבטחה. שונאי בצע, אלו שהם שונאים לקבל ממון בדין, דברי ר' יהושע; ר' אלעזר המודעי אומר, ואתה תחזה מכל העם, אתה תחזה להם באספקלריא, כמחזית זו שחוזין בה המלכים. אנשי חיל, אלו בעלי אבטחה. יראי אלהים, אלו שעושין פשרה בדין. אנשי אמת, כגון ר' חנינא בן דוסא וחביריו. שונאי בצע, אלו ששונאים ממון עצמם ואם ממון עצמם שונאין, קל וחומר ממון אחרים.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. חילר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "חיל"

החת והיוד והלמד. חיל גדול מאד מאד ויעש חיל ויך את עמלק חילי הגדול חיל כשדים צבא. ואפשר שיהיה וגלות החל הזה כמהו אף על פי שלא נכתב ביוד והוא בלשון הסמוך כמו שאמרו בחיל כבד והוא בלתי סמוך ופרושו ההמון הזה. ימין ה' עושה חיל כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל וישראל עשה חיל אנשי חיל כלומר חוזק ואומץ.

Rashi Shemot 18:21רש"י שמות י"ח:כ"א

ואתה תחזה MOREOVER THOU SHALT PROVIDE through the Holy Spirit that is upon thee, אנשי חיל MEN OF ABILITY (but חיל may mean "wealth" and in this sense the words would mean) — rich men who will not need to flatter or to show favour (cf. Mekhilta). אנשי אמת MEN OF TRUTH – These are people commanding confidence; who are deserving that one should rely upon their words — appoint these as judges because on account of this their words will be listened to. שנאי בצע HATING LUCRE – men who hate (pay no regard to) their property when it is to be made the matter of a law-suit, in accordance with what we say: Any judge from whom one has to wring the money he owes only by means of a law-suit is no fitting judge (Bava Batra 58b; cf. Mekhilta). שרי אלפים OFFICERS OF THOUSANDS – there were six hundred such officers for the six hundred thousand men of Israel. שרי מאות OFFICERS OF HUNDREDS – there were six thousand of them. שרי חמשים OFFICERS OF FIFTIES – twelve thousand. שרי עשרת OFFICERS OF TENS – sixty thousand (Mekhilta, Sanhedrin 18a).

ואתה תחזה – ברוח הקודש שעליך. אנשי חיל – עשירים שאין צריכין להחניף ולהכיר פנים. אנשי אמת – אילו בעלי אבטחה, שהן כדיי לסמוך על דבריהם שעל ידי כן יהו דבריהם נשמעים. שונאי בצע – ששונאין את ממונם בדין, כי ההיא דאמרינן כל דיינא דמפקין ממונא מיניה בדינא לאו דיינא הוא. שרי אלפים – הם היו שש מאות שרים לשש מאות אלף. שרי מאות – ששת אלפים היו. שרי חמשים – שנים עשר אלף. שרי עשרות – ששים אלף.

Lekach Tov Shemot 18:21לקח טוב שמות י"ח:כ"א

ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל. תחזה להם בנבואה: אנשי חיל. אלו עשירים ובעלי ממון: יראי אלהים. אלו שהן יראין מן הקב"ה בדין: אנשי אמת. אלו בעלי הבטחה: שונאי בצע. אלו ששונאין ממון בדין דברי ר' יהושע: ושמת עליהם שרי אלפים. הן שש מאות: שרי מאות. ששת אלפים: שרי חמשים. שנים עשר אלף: שרי עשרות. שמנה ריבוא, נמצאו דייני שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות.

Lekach Tov Shemot 18:25לקח טוב שמות י"ח:כ"ה

ויבחר משה אנשי חיל. קיצר בענין ואמר אנשי חיל, אנשי חיל בממון, אנשי חיל ביראה, אנשי חיל במצות.

Seikhel Tov Shemot 18:21שכל טוב (בובר) שמות י"ח:כ"א

ואתה תחזה מכל העם. מדהוה ליה למימר תראה ואמר תחזה, שמע מינה לשון נבואה, ודומה לו חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה (ישעי' א א), חזות קשה הוגד לי (שם כא ב), וכל כדומה: [אנשי חיל]. ולמה אנשי חיל, עשירים בעלי נכסים, ודומה לו עשה לי את החיל הזה (דברים ח יז), ומתרגמינן קנו לי ית ניכסיא האילין, וכן ואת כל חילם ואת כל טפם וגו' (בראשית לד כט), ולמה הוצרך לומר שיברור דיינים עשירים, שלא יהו נצרכין לבריות וכפופין לפניהם, דכתיב מלך במשפט יעמיד ארץ ואיש תרעומות יהרסנה (משלי כט ד), וכתיב תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות: יראי אלהים. שכשיהיו יושבין בדין יהא פחד אלהים לנגד עיניהם, ודומה להן כאילו שכינה עמהם, שנאמר בקרב אלהים ישפוט (תהלים פב א): אנשי אמת. אלו בעלי הבטחה, כגון ר' חנינא בן דוסא וחביריו, שמובטחים הם שהם בני העולם הבא: שונאי בצע. ששונאין ממון עצמן, כלומר שמניחין עיסקיהן ועוסקין לדון דינין בישראל, ואם ממון עצמן שונאים לעסוק בם, לקבל ממון מחבריהם על אחת כמה וכמה: ושמת עליהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרות. [שרי אלפים שש מאות] שרי מאות ששת אלפים, שרי חמשים שנים עשר אלף, שרי עשרות ששים אלף, נמצאו כל דייני ישראל שבע ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות.

Rashbam Shemot 18:21רשב"ם שמות י"ח:כ"א

אנשי חיל: means men of wealth and bravery, who will "fear no man." שנאי בצע WHO SPURN ILL GOTTEN GAIN: בצע always refers to bribery and theft. For example (Hab. 2:9) "Ah, you have acquired gains (בצע) to the detriment of your own house," and (Gen. 37:26) "What is our בצע for killing our brother," which means "what do we earn," and (Job 27:8) "[What hope has the impious man] when he steals (יבצע), when God takes away his life?"

אנשי חיל – אנשי ממון וגבורה, שלא יגורו מפני איש. שנאי בצע – שוחד וגזל קרוי בצע בכל מקום: הוי בוצע בצע רע לביתו (חבקוק ב':ט'), מה בצע כי נהרוג (בראשית ל"ז:כ"ו) – מה שכר, כי יבצע כי ישל אלוה נפשו (איוב כ"ז:ח').

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:21אבן עזרא שמות פירוש שני י"ח:כ"א

ואתה – כבר הודעתיך, כי אנשי לשון הקדש אינם שומרים המלות רק הטעמים, על כן לא נחפש על חסר ומלא כאשר אפרש עוד. והנה הזכיר יתרו אנשי חיל – שיש להם גבורה לסבול הטורח, ולא יפחדו מהם. והנה כנגד אנשי חיל – אמר משה, והוא מספר זה הדבר, הבו לכם אנשים (דברים א':י"ג), כמו בחר לנו אנשים (שמות י"ז:ט'), כלם אנשים (במדבר י"ג:ג'). ואמר יראי אלהים – שאין להם יראה מאדם רק מהשם לבדו. וכנגדם אמר משה, חכמים ונבונים (דברים א':י"ג), כי לא יתכן להיות ירא השם כראוי רק מי שהוא חכם. ואמר יתרו אנשי אמת שונאי בצע – שהם נודעים ככה למראה עיני אדם. וכנגדם אמר משה, וידועים (דברים א':י"ג). {שרי אלפים} – יש לתמוה, אם פירושנו אלו השרים כמשמעם, יהיה מספרם יותר משבעים אלף ותשעת אלפים, וזה רחוק מאד להיות שרים רבים כאלה. והכתוב אומר, בפשע ארץ רבים שריה (משלי כ"ח:ב'). ועוד, איך יתכן להיות שמינית המחנה ראשי שבטים, כי כן אמר משה, ואקח את ראשי שבטיכם (דברים א':ט"ו). ותמצאנה בהם כל המדות הטובות הנזכרות, והם יוצאי מצרים שלמדו מעשיהם, וכתוב כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו (ויקרא י"ח:ג'). והנה דור המדבר שלמדם משה ארבעים שנה במדבר, ולא הוצרכו לעשות אומנות כי לחמם נתן, ומימיהם נאמנים, והמן מפקח, הפך המינים שהתאוו, שהיו רגילים לאכלם במצרים. ומשה אמר להם בשנת הארבעים, ולא נתן י"י לכם לב לדעת (דברים כ"ט:ג'). והנה יש לתמוה, איך ימצא המספר הנזכר שהיו כולם חכמים ונבונים. והנכון בעיני, כי שרי אלפים – הם שתחת ידם אלף איש עבדיו או נעריו או שכיריו, אלה הם ראשי השבטים, והיה מספרם שנים עשר. ושרי מאות – רבים הם. ושרי חמשים – כדרך וחמשים איש רצים לפניו (שמואל ב ט"ו:א').

Ramban Shemot 18:21רמב"ן שמות י"ח:כ"א

(כא-כג) וטעם אנשי חיל – אנשים ראויים להנהיג עם גדול, כי כל קבוץ ואוסף יקרא חיל, ואיננו ביוצאי צבא המלחמה בלבד, וכן חיל גדול מאד (יחזקאל ל"ג:ו'), ובאר בה, חילי הגדול (יואל ב':כ"ה), ובממון, כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה (דברים ח':י"ז), ישאו על כתף עירים חיליהם (ישעיהו ל':ו'), ובפירות, תאנה וגפן נתנו חילם (יואל ב':כ"ב). והנה יקרא איש חיל במשפטים, החכם הזריז והישר. ובמלחמה. הגבור הזריז היודע מערכות המלחמה, ותקרא גם כן האשה אשת חיל (משלי ל"א:י') בהיותה זריזה ויודעת בהנהגת הבית. והנה – יתרו דבר בכלל ופרט, אמר שיחזה אנשים ראויים להנהיג העם הגדול במשפטים, ופרט, שיהו יראי אלהים אנשי אמת ושונאי בצע, כי לא יהיו אנשי חיל במשפט בלי מדות הללו ולא הוצרך להזכיר חכמתם ובינתם, כי הדבר ברור שהוא בכלל אנשי חיל. וכאשר נאמר למטה ויבחר משה אנשי חיל, הנה הכל בכלל, שהיו יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע וחכמים ונבונים – ועוד, שאמר מכל ישראל, וטעמו המובחר מכל ישראל, והם שיש בהם כל המדות הללו, כי כיון שאמר מכל ישראל, אמר שהיו המובחרים מכלם, בידוע כי הטובים שבישראל כל מדות טובות בהם, אבל יתרו מפני שלא היה רגיל בעם הוצרך לפרש. ויש – מפרשים אנשי חיל, אנשי כח וזריזות, וכן אשת חיל, בעלת כח וזריזות בעבודת הבית, כאשר יפרש בה (במשלי ל"א), כענין ואשר כח בהם לעמוד בהיכל המלך (דניאל א':ד'), וכן הניעמו בחילך (תהלים נ"ט:י"ב), בכחך וכן וברב חילו לא ימלט (שם ל"ג:י"ז), מלשון הארמית שיאמר ביש לאל ידי (בראשית ל"א:כ"ט) אית חילא בידי. ולמטה (בפסוק כ"ה) אמר ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, המובחרים מכל העם, והכל בכלל, כאשר פירשתי. שונאי בצע – ששונאין את ממונם בדין, כההיא דאמרינן (ב"ב נח:) כל דיינא דמפקין מיניה ממונא בדינא לאו דיינא הוא. לשון רש"י. ירצה לפרש שכל ממון שידעו בו שאדם יכול להוציאו מידם בדין ישנאו אותו ויחזירוהו מעצמם, ואפילו הוא שלהם באמת, כגון שקנה עבד שלא בעדים, וכיוצא בו. אבל הלשון במכילתא אינו כן, אלא כך שנויה שם שונאי בצע, שהן שונאין לקבל ממון בדין, דברי רבי יהושע. רבי אלעזר המודעי אומר, שונאי בצע, אלו שהן שונאין ממון עצמן, אם ממון עצמן שונאין קל וחומר ממון חבריהם פירש רבי יהושע שונאי בצע, שונאי שוחד, כמו כולו בוצע בצע (ירמיהו ו':י"ג), איש לבצעו מקצהו (ישעיהו נ"ו:י"א) רבי אלעזר המודעי דרש כי הם השונאים הממון הרב, ואין להם חפץ ברבוי כסף וזהב, כענין אם אשמח כי רב חילי וכי כביר מצאה ידי (איוב ל"א:כ"ה). כי הממון יקרא בצע, מה בצע כי נהרוג את אחינו (בראשית ל"ז:כ"ו), ואם בצע כי תתם דרכיך (איוב כ"ב:ג'), והחרמתי לה' בצעם וחילם לאדון כל הארץ (מיכה ד':י"ג). ושוב – ראיתי בילמדנו שונאי בצע, ששונאין ממון עצמן ואין צריך לומר ממון אחרים, יהיו אומרים אפילו שורף גדישי אפילו קוצץ נטיעותי כהוגן אני דנו וזה ענין ששונאין ממון עצמן שאמר רבי אלעזר המודעי, שלא יחמלו על ממונם בענין הדין אם יבא להם הפסד ממנו. ומשה הזהירם עוד בזה לא תגורו מפני איש – (דברים א':י"ז) והבצע ממון כמו שפירשתי. ואונקלוס – אומר דסנן לקבלא ממון ואין הממון אצלו שחד, רק שלא יקבלו ממון מבני אדם במתנה או בהלואה לעולם, שלא ישאו להם פנים בעת המשפט. וכענין שאמרו (כתובות קה:) האי דיינא דשאיל שאלתא אסור למידן דינא. ועל דרך הפשט אנשי אמת שונאי בצע, שהם אוהבים האמת ושונאים העושק, וכי יראו עושק וחמס אין דעתם סובלת אותו, אבל כל חפצם להציל גזול מיד עושק.

Abarbanel Devarim 1אברבנאל דברים א'

ומפני זה חשבתי אני שעם היות שרש דברי יתרו למשה על דברי המשפט. וזה למה שראה משה ששפט ישראל מן הבקר עד הערב ולא נתחכם בשלמות לראות את הנולד. ולתת עצה בדבר המלחמה העתידה בכבוש הארץ כראוי הנה עם כל זה כבר העיר עלינו מעט מזער בעצתו ואם אינה בשלמות. ולזה אמר ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל. ואינם העשירים כדברי רש"י ז"ל אבל הם אנשי המלחמה על דרך מה שאמר הכתוב ויקצוף משה על פקודי החיל שרי האלפים ושרי המאות הבאים מצבא המלחמה. כי צבא וחיל הם שמות נרדפים יאמרו על העם ההולך למלחמה ועליהם אמר אנשי חיל. לפי שלב אנשי המלחמה אין יראת אלהים על פניהם רק רובם ותמיד כל היום יתאוו תאוה לשלול שלל ולבוז בז. צוה עוד שיהיו אנשי אמת שונאי בצע ובסוף אלה הדברים אמר ושפטו את העם בכל עת וגו'. ומלבד המשפט אמר עוד ונשאו אתך ירצה בענין המלחמה שיעזרו בה וישאו עמו ישראל אל הארץ. ובזה רמז להנהגת הדרכים וסדור המלחמה. ואולי שלזה כוון גם כן באמרו וגם כל העם הזה על מקומו יבא בשלום. ירמוז במלת מקומו הארץ הנבחרת שילכו מהרה שמה כי בהיות עליהם שרי האלפים ושרי המאות יבאו בשלום לארצם ומקומם ותהיה כל הארץ לפניהם. ובאין מלחמה יכבשו אותה מה שלא יהיה בהיותם כצאן אשר אין להם רועה. כי ילחמו אלו עם אלו ולא יעשו תועלת במלחמותיהם ולזה משה אדונינו כשספר כאן לישראל כוון בדברו גם כן בשלמות גדול לענייני המלחמה. ולזה אמר טרחכם ומשאכם וריבכם. ירמוז לדעתי בטרחכם. עניניהם אלו עם אלו ודיניהם מה שבין אדם לחבירו. ומשאכם רמז לשאת אותם אל הארץ ולהנהיגם במה שיאות לשרי הצבא ההולכים דרך לנחותם במעגלי צדק בנאות דשא ירביצם על מי מנוחות ינהלם. וכוון באמרו וריבכם על המלחמות והריב אשר ילחמו ויריבו עם אויביהם בדרך. לא על מריבותם אלו עם אלו כי כבר נכלל כלו בטרחכם. אבל וריבכם הוא הריב והמלחמה אשר יהיה להם עם האומות ויהיה אמרו וריבכם על דרך (ישעי' ג') נצב לריב ה' שהוא להלחם עם האומות בעבור ישראל. וכמוהו (שם מט) את יריבך אנכי אריב שהוא גם כן על האומות. וכנגד ג' ההנהגות האלה שהם בינם לחבריהם בישוביהם ודיניהם. ובינם ובין עצמם בדרך ובינם לאויבי' במלחמה אמר הבו לכם אנשים חכמים ונבונים וידועים לשבטיכם. ואמר הבו לכם להגיד שלא נתגאה הוא למנות מעצמו השופטים והשוטרים לבל יאמרו כעדת קרח שהיה ממנה קרוביו ואוהביו. אבל צוה להם שהם ימנו האנשים ההם. והנה אמר חכמים לשפוט בין איש ובין רעהו ולתקן עניניהם ביניהם נגד מה שאמר טרחכם. ואמר ונבונים על מנהיגי העם בדרכים במסעיהם ובתחנותם ובכל מקומות מושבותיהם ובתקון צרכיהם שזה בלי ספק מן פועל התכונה והצדק והשכל המעשי. ואמר וידועים לשבטיכם. על שרי הצבא במלחמו' שצריך שיהיו נכרים וידועים לשבטים באופן שהממונים תחתיהם אליהם יפנו. כי איך יהיה שר צבא אדם זר שאינו נכר אליהם ואיך יפקדם וישמרם. אבל צריך שיהיה נכר וידוע ביניהם. ואח"כ צוה שימנו אותם שימצאו בהם יחד החכמה והתבונה וההכרה לדון ולהנהיג בדברים ולהלחם עם האויבים. ואמר ואשימם בראשיכם. להגיד שכאשר יהיו חכמים ונבוני' וידועי' לא יחוש להיותם ממשפחת רם או ממשפחת בוז כי הנה למעלת חכמתם והנהגתם ישימם ראשים על העם. כי כן ראוי שיהיה המנהיג מאיזו משפחה מעולה... ואמנם בענין המלחמות היה צורך בשרים הקטני' מלבד הגדולי' לפי שפעמים רבות במלחמה יצטרכו אנשי' רבים ללכת לעשות מעשה אחד. ולפעמי' יספיקו אנשי' מועטים לעשותו כפי טבע הדבר הנכסף. והיה עמל גדול בכל עת שיצטרכו עשרה אנשי' או מאה או אלף יבקשם בכל צבא ויבררו אותם אם ברצון האנשים ואם בגורל. וכן גם עוד היום מנהג המלכי' גבורי החיל כשילכו במלחמה שיחלקו כל אנשיהם למשמרות ויעשו בתוך צבאם שרי החיילי' והמלך יביא בידו בכתב כל שרי החיל אשר לו אחד אחד בשמו ומן העם אשר אתו. וכן כל אחד ואחד משרי החיל אנשי מלחמתו יחלק ביד שרים קטני' הסרי' אל משמעתו ויביא שמותם על שפתיו. וכאשר המלך יצטרך לעשות מעשה פרטי כפי מנין אנשי המלחמה אשר בידו ככה יקרא כפי הצריך אליו אל כל אחד ואחד משרי החיילים ויאמר לו כחצות לילה או לעת ערב הכן בחוץ מלאכתך אתה והעם אשר אתך לעשות מה שאצוך. ושר החיל ההוא יכין וכן יגיד אל שאר השרים אשר תחתיו אם כלם אם מקצתם כפי צורך הלוחמי' הראויי' לאותו מעשה או ישלח לאחד מהם לבד אם בעשרה אנשים. אם בחמשי' אם במאה. כפי הכרח העת וצרכו כמו שתראה שעשה מרע"ה במלחמת מדין ששלח אלף למטה ושלח אותם ביד שרי האלפי' ושרי המאות ולא שלח שם לא שרי חמשים ולא שרי עשרות.

Sforno Shemot 18:25ספורנו שמות י"ח:כ"ה

ויבחר משה אנשי חיל. אחר שבקש ולא מצא אנשים שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמתות דבר ולהביאו אל תכלית, יותר מיראי אלהים בלתי אנשי חיל, כאמרם ז"ל (שבת פרק במה אשה יוצאה) אם תלמיד חכם כנחש חגרהו על מתניך, ואם עם הארץ חסיד הוא אל תדור בשכונתו.

U. Cassuto Shemot 18:21,25-26מ"ד קאסוטו שמות י"ח:כ"א,כ"ה-כ"ו

(כא) "אנשי חיל", כלומר, בעלי מידות טובות (השווה "אשת חיל", משלי ל"א, י'), "יראי אלהים אנשי אמת", דורשי אמת היודעים שתפקיד השופט אינו אלא הוצאת דין אמת לאמיתו, "שונאי בצע", שיש בהם לא רק המידה השלילית שאינם מקבלים שוחד, אלא גם המידה החיובית שהם שונאים את השוחד וכל מיני בצע. (כה) ואחר הכלל הזה בא הפרט, החוזר על דבריו של יתרו בחילופים אחדים כרגיל: "ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל" || ואתה תחזה מכל העם אנשי חיל; "ויתן אתם ראשים על העם" || ושמת עליהם; "שרי אלפים" וגו', ממש כדברי יתרו. (כו) "ושפטו את העם וגו'" כמעט ממש כדברי יתרו, בשינויים מועטים: (השמטת והיה, השמטת כל, קשה במקום גדול, יביאון במקום יביאו, ישפוטו במקום ישפטו) חילופים ושינויים מעין אלה מצויים בחזרות שבכתבי אוגרית.