מִשְׁפָּט
Sources
Biblical Texts
Shemot 15:22-26שמות ט"ו:כ"ב-כ"ו
(כב) וַיַּסַּע מֹשֶׁה אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּם סוּף וַיֵּצְאוּ אֶל מִדְבַּר שׁוּר וַיֵּלְכוּ שְׁלֹשֶׁת יָמִים בַּמִּדְבָּר וְלֹא מָצְאוּ מָיִם. (כג) וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם עַל כֵּן קָרָא שְׁמָהּ מָרָה. (כד) וַיִּלֹּנוּ הָעָם עַל מֹשֶׁה לֵּאמֹר מַה נִּשְׁתֶּה. (כה) וַיִּצְעַק אֶל ה' וַיּוֹרֵהוּ ה' עֵץ וַיַּשְׁלֵךְ אֶל הַמַּיִם וַֽיִּמְתְּקוּ הַמָּיִם שָׁם שָׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט וְשָׁם נִסָּהוּ. (כו) וַיֹּאמֶר אִם שָׁמוֹעַ תִּשְׁמַע לְקוֹל ה' אֱלֹהֶיךָ וְהַיָּשָׁר בְּעֵינָיו תַּעֲשֶׂה וְהַאֲזַנְתָּ לְמִצְוֺתָיו וְשָׁמַרְתָּ כׇּל חֻקָּיו כׇּל הַמַּחֲלָה אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְמִצְרַיִם לֹא אָשִׂים עָלֶיךָ כִּי אֲנִי ה' רֹפְאֶךָ. |
Yehoshua 24:25יהושע כ"ד:כ"ה
וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם. |
Shofetim 4:4-5שופטים ד':ד'-ה'
(ד) וּדְבוֹרָה אִשָּׁה נְבִיאָה אֵשֶׁת לַפִּידוֹת הִיא שֹׁפְטָה אֶת יִשְׂרָאֵל בָּעֵת הַהִיא. (ה) וְהִיא יוֹשֶׁבֶת תַּחַת תֹּמֶר דְּבוֹרָה בֵּין הָרָמָה וּבֵין בֵּית אֵל בְּהַר אֶפְרָיִם וַיַּעֲלוּ אֵלֶיהָ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לַמִּשְׁפָּט. |
Shemuel I 30:25שמואל א' ל':כ"ה
וַיְהִי מֵהַיּוֹם הַהוּא וָמָעְלָה וַיְשִׂמֶהָ לְחֹק וּלְמִשְׁפָּט לְיִשְׂרָאֵל עַד הַיּוֹם הַזֶּה. |
Tehillim 81:5תהלים פ"א:ה'
כִּי חֹק לְיִשְׂרָאֵל הוּא מִשְׁפָּט לֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. |
Classical Texts
Mekhilta DeRabbi Yishmael Beshalach Vayassa 1מכילתא בשלח ויסע א'
שם שם לו חק ומשפט חק זה השבת ומשפט זה כיבוד אב ואם דברי רבי יהושע רבי אליעזר המודעי אומר חק אלו עריות שנאמר "לבלתי עשות מחוקות התועבות" (וי' י"ח:ל') ומשפט אלו דיני אונסין ודיני קנסיות ודיני חבלות. |
Mekhilta DeRabbi Yishmael Mishpatim Nezikin 1מכילתא משפטים נזיקין א'
ר' יהודה אומר ואלה המשפטים במרה נאמרו שנאמר "שם שם לו חק ומשפט" (שמ' ט"ו:כ"ה). |
Mekhilta DeRashbi 15:25מכילתא דרשב"י ט"ו:כ"ה
שם שם לו חק ומשפט. חוק זו שבת ומשפט זה כיבוד אב ואם כך דברי ר' יהושע ר' אלעזר המודעי אומ' חוק אלו עריות שנא' "[ושמרתם] את משמרתי לבלתי" וגומ' (וי' י"ח:ל') משפט אלו די[ני אונסין ודיני חבלות ודיני קנסות]. |
Sifra Acharei Mot 9ספרא אחרי מות פרשה ט
את משפטי תעשו אלה הדברים הכתובים בתורה שאלו לא נכתבו בדין היה לכתבן כגון הגזלות והעריות וע"א וקללת השם ושפיכת דמים שאלו לא נכתבו בדין היה לכתבן, ואלו שיצר הרע משיב עליהם ואומות העולם ע"א משיבין עליהם כגון אכילת חזיר ולבישת כלאים וחליצה יבמה וטהרת המצורע שעיר המשתלח שיצר הרע משיב עליהן ואומות העולם ע"א משיבין עליהן תלמוד לומר אני ה' חקקתי' אין את רשאי להשיב עליהם. |
Medieval Texts
Tosafot Gittin 88b s.v. ולאתוס' גיטין פ"ח: "ולא"
ולא לפני הדיוטות - תימה דמשמע דאיירי קרא בכשרים לדון ואילו בפ"ק דקדושין (דף לה.) ובב"ק (ד' טו.) דרשינן מינה דהשוה הכתוב אשה לאיש לכל דינין שבתורה ואשה פסולה לדון דתנן בפ' בא סימן (נדה מט:) כל הכשר לדון כשר להעיד ואשה פסולה להעיד כדמוכח בהחובל (ב"ק פח.) ובפרק שבועת העדות (דף ל.) וי"ל דכלל דפרק בא סימן באיש איירי כלומר כל איש הכשר לדון כשר להעיד ומדבורה דכתיב בה (שופטים ד) והיא שופטה את ישראל אין ראיה דאשה כשרה לדון דשמא לא היתה דנה אלא היתה מלמדת להם הדינים א"נ שמא קיבלו אותה עליהם משום שכינה מיהו בירושלמי דיומא (פ"ו) יש מעתה דאין אשה מעידה אינה דנה ואומר ר"י דקרא משמע ליה דאיירי בכל ענין בין בדיינין בין בנדונין. |
Tosafot Niddah 50a s.v. כלתוס' נדה נ'. "כל"
כל הכשר לדון כשר להעיד - וא"ת והרי אשה דכשרה לדון כדכתיב בדבורה והיא שופטה את ישראל בעת ההיא ובשלהי פ"ק דב"ק (דף טו.) דרשינן אשר תשים לפניהם השוה הכתוב אשה לאיש לכל עונשין שבתורה וכי היכי דהאי קרא מיירי בנדונין מיירי נמי בדיינין כדדרשינן בהמגרש (גיטין פח:) לפניהם ולא לפני עובדי כוכבים ואשה פסולה להעיד כדאמר בפרק שבועת העדות (שבועות דף ל.) וי"ל דה"ק כל איש הכשר לדון כשר להעיד אי נמי נהי דבנידונין הוי אשה בכלל מ"מ בדיינים אין אשה בכלל ודבורה היתה דנה ע"פ הדיבור אי נמי לא היתה דנה אלא מלמדת להם הדינים ובירושלמי פוסל אשה לדון אית דילפי מועמדו שני אנשים שני מעל פי שנים עדים ואית דילפי מוישארו שני אנשים במחנה. |
R. Avraham b. HaRambam Shemot 18:22ר' אברהם בן הרמב"ם שמות י"ח:כ"ב
ושפטו – המשפט נאמר בכלל על הממשלה וההנהלה, ובפרט על פסק הדין בין בעלי הדין בדברי ריבות. וכפי מובנו הכללי נאמר ויקם ה' שפטים ויושיעום מיד שסיהם וגם אל שפטיהם לא שמעו. והראיה הנצחת שהכוונה אל השופטים המנהלים מאמר ודבורה אשה נביאה וג' (ו)היא שפטה את ישראל וג' ויעלו אליה בני ישראל למשפט, ואשה לא תדון בין בעלי הדינין. והכוונה כאן במאמר ושפטו כפי מובנו הכללי נוסף על מובנו הפרטי. |