EN/HEע/E

שאל

Sources

Bereshit 32:30בראשית ל"ב:ל'

וַיִּשְׁאַל יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הַגִּידָה נָּא שְׁמֶךָ וַיֹּאמֶר לָמָּה זֶּה תִּשְׁאַל לִשְׁמִי וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ שָׁם.

Bereshit 40:7בראשית מ':ז'

וַיִּשְׁאַל אֶת סְרִיסֵי פַרְעֹה אֲשֶׁר אִתּוֹ בְמִשְׁמַר בֵּית אֲדֹנָיו לֵאמֹר מַדּוּעַ פְּנֵיכֶם רָעִים הַיּוֹם.

Bereshit 43:7בראשית מ"ג:ז'

וַיֹּאמְרוּ שָׁאוֹל שָׁאַל הָאִישׁ לָנוּ וּלְמוֹלַדְתֵּנוּ לֵאמֹר הַעוֹד אֲבִיכֶם חַי הֲיֵשׁ לָכֶם אָח וַנַּגֶּד לוֹ עַל פִּי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲיָדוֹעַ נֵדַע כִּי יֹאמַר הוֹרִידוּ אֶת אֲחִיכֶם.

Shemot 3:22שמות ג':כ"ב

וְשָׁאֲלָה אִשָּׁה מִשְּׁכֶנְתָּהּ וּמִגָּרַת בֵּיתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת וְשַׂמְתֶּם עַל בְּנֵיכֶם וְעַל בְּנֹתֵיכֶם וְנִצַּלְתֶּם אֶת מִצְרָיִם.

Shemot 11:2שמות י"א:ב'

דַּבֶּר נָא בְּאָזְנֵי הָעָם וְיִשְׁאֲלוּ אִישׁ מֵאֵת רֵעֵהוּ וְאִשָּׁה מֵאֵת רְעוּתָהּ כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב.

Shemot 12:35-36שמות י"ב:ל"ה-ל"ו

(לה) וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל עָשׂוּ כִּדְבַר מֹשֶׁה וַיִּשְׁאֲלוּ מִמִּצְרַיִם כְּלֵי כֶסֶף וּכְלֵי זָהָב וּשְׂמָלֹת. (לו) וַה' נָתַן אֶת חֵן הָעָם בְּעֵינֵי מִצְרַיִם וַיַּשְׁאִלוּם וַיְנַצְּלוּ אֶת מִצְרָיִם.

Shemot 13:14שמות י"ג:י"ד

וְהָיָה כִּי יִשְׁאָלְךָ בִנְךָ מָחָר לֵאמֹר מַה זֹּאת וְאָמַרְתָּ אֵלָיו בְּחֹזֶק יָד הוֹצִיאָנוּ ה' מִמִּצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים.

Shemot 22:13שמות כ"ב:י"ג

וְכִי יִשְׁאַל אִישׁ מֵעִם רֵעֵהוּ וְנִשְׁבַּר אוֹ מֵת בְּעָלָיו אֵין עִמּוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם.

Devarim 13:15דברים י"ג:ט"ו

וְדָרַשְׁתָּ וְחָקַרְתָּ וְשָׁאַלְתָּ הֵיטֵב וְהִנֵּה אֱמֶת נָכוֹן הַדָּבָר נֶעֶשְׂתָה הַתּוֹעֵבָה הַזֹּאת בְּקִרְבֶּךָ.

Devarim 18:16דברים י"ח:ט"ז

כְּכֹל אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ בְּחֹרֵב בְּיוֹם הַקָּהָל לֵאמֹר לֹא אֹסֵף לִשְׁמֹעַ אֶת קוֹל ה' אֱלֹהָי וְאֶת הָאֵשׁ הַגְּדֹלָה הַזֹּאת לֹא אֶרְאֶה עוֹד וְלֹא אָמוּת.

Yehoshua 15:18יהושע ט"ו:י"ח

וַיְהִי בְּבוֹאָהּ וַתְּסִיתֵהוּ לִשְׁאוֹל מֵאֵת אָבִיהָ שָׂדֶה וַתִּצְנַח מֵעַל הַחֲמוֹר וַיֹּאמֶר לָהּ כָּלֵב מַה לָּךְ.

Shofetim 5:25שופטים ה':כ"ה

מַיִם שָׁאַל חָלָב נָתָנָה בְּסֵפֶל אַדִּירִים הִקְרִיבָה חֶמְאָה.

Shofetim 8:24שופטים ח':כ"ד

וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם גִּדְעוֹן אֶשְׁאֲלָה מִכֶּם שְׁאֵלָה וּתְנוּ לִי אִישׁ נֶזֶם שְׁלָלוֹ כִּי נִזְמֵי זָהָב לָהֶם כִּי יִשְׁמְעֵאלִים הֵם.

Shemuel I 1:20,27,28שמואל א' א':כ', כ"ז, כ"ח

(כ) וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שְׁמוּאֵל כִּי מֵה' שְׁאִלְתִּיו. (כז) אֶל הַנַּעַר הַזֶּה הִתְפַּלָּלְתִּי וַיִּתֵּן ה' לִי אֶת שְׁאֵלָתִי אֲשֶׁר שָׁאַלְתִּי מֵעִמּוֹ. (כח) וְגַם אָנֹכִי הִשְׁאִלְתִּהוּ לַה' כָּל הַיָּמִים אֲשֶׁר הָיָה הוּא שָׁאוּל לַה' וַיִּשְׁתַּחוּ שָׁם לַה'.

Shemuel I 2:20שמואל א' ב':כ'

וּבֵרַךְ עֵלִי אֶת אֶלְקָנָה וְאֶת אִשְׁתּוֹ וְאָמַר יָשֵׂם ה' לְךָ זֶרַע מִן הָאִשָּׁה הַזֹּאת תַּחַת הַשְּׁאֵלָה אֲשֶׁר שָׁאַל לַה' וְהָלְכוּ לִמְקֹמוֹ.

Shemuel I 12:17שמואל א' י"ב:י"ז

הֲלוֹא קְצִיר חִטִּים הַיּוֹם אֶקְרָא אֶל ה' וְיִתֵּן קֹלוֹת וּמָטָר וּדְעוּ וּרְאוּ כִּי רָעַתְכֶם רַבָּה אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם בְּעֵינֵי ה' לִשְׁאוֹל לָכֶם מֶלֶךְ.

Shemuel I 20:28שמואל א' כ':כ"ח

וַיַּעַן יְהוֹנָתָן אֶת שָׁאוּל נִשְׁאֹל נִשְׁאַל דָּוִד מֵעִמָּדִי עַד בֵּית לָחֶם.

Shemuel I 23:4שמואל א' כ"ג:ד'

וַיּוֹסֶף עוֹד דָּוִד לִשְׁאֹל בַּה' וַיַּעֲנֵהוּ ה' וַיֹּאמֶר קוּם רֵד קְעִילָה כִּי אֲנִי נֹתֵן אֶת פְּלִשְׁתִּים בְּיָדֶךָ.

Melakhim I 3:11מלכים א' ג':י"א

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים אֵלָיו יַעַן אֲשֶׁר שָׁאַלְתָּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ יָמִים רַבִּים וְלֹא שָׁאַלְתָּ לְּךָ עֹשֶׁר וְלֹא שָׁאַלְתָּ נֶפֶשׁ אֹיְבֶיךָ וְשָׁאַלְתָּ לְּךָ הָבִין לִשְׁמֹעַ מִשְׁפָּט.

Melakhim II 4:3מלכים ב' ד':ג'

וַיֹּאמֶר לְכִי שַׁאֲלִי לָךְ כֵּלִים מִן הַחוּץ מֵאֵת כָּל שְׁכֵנָיִךְ כֵּלִים רֵקִים אַל תַּמְעִיטִי.

Melakhim II 4:28מלכים ב' ד':כ"ח

וַתֹּאמֶר הֲשָׁאַלְתִּי בֵן מֵאֵת אֲדֹנִי הֲלֹא אָמַרְתִּי לֹא תַשְׁלֶה אֹתִי.

Melakhim II 6:5מלכים ב' ו':ה'

וַיְהִי הָאֶחָד מַפִּיל הַקּוֹרָה וְאֶת הַבַּרְזֶל נָפַל אֶל הַמָּיִם וַיִּצְעַק וַיֹּאמֶר אֲהָהּ אֲדֹנִי וְהוּא שָׁאוּל.

Yeshayahu 7:11ישעיהו ז':י"א

שְׁאַל לְךָ אוֹת מֵעִם ה' אֱלֹהֶיךָ הַעְמֵק שְׁאָלָה אוֹ הַגְבֵּהַּ לְמָעְלָה.

Tehillim 2:8תהלים ב':ח'

שְׁאַל מִמֶּנִּי וְאֶתְּנָה גוֹיִם נַחֲלָתֶךָ וַאֲחֻזָּתְךָ אַפְסֵי אָרֶץ.

Ezra 8:22עזרא ח':כ"ב

כִּי בֹשְׁתִּי לִשְׁאוֹל מִן הַמֶּלֶךְ חַיִל וּפָרָשִׁים לְעָזְרֵנוּ מֵאוֹיֵב בַּדָּרֶךְ כִּי אָמַרְנוּ לַמֶּלֶךְ לֵאמֹר יַד אֱלֹהֵינוּ עַל כָּל מְבַקְשָׁיו לְטוֹבָה וְעֻזּוֹ וְאַפּוֹ עַל כָּל עֹזְבָיו.

תרגום רס"ג שמות ג':כ"ב

ושאלה, אלא תקבל במתנה.

רבינו חננאל שמות ג':כ"ב

ושאלה אשה משכנתה. חס ושלום שיתיר הקדוש ברוך הוא לגנוב דעת הבריות שישאלו מהם כלי כסף וכלי זהב ולא ישיבו להם, אבל לשון ושאלה הוא שתתן לה במתנה, שכן מצינו בגדעון: "ויאמר אליהם גדעון אשאלה מכם שאלה ותנו - לי איש נזם שללו כי נזמי זהב להם כי ישמעאלים הם" (שופטים ח, כד), וכן מצינו בבת שבע "שאלה אחת קטנה אנכי שואלת מאתך", "יותן את - אבישג השונמית" (מלכים - א ב, כ - כא), הרי מתנה שנקראת בלשון שאלה. ומה שאמר "ושאלה אשה משכנתה", היה לו לומר ושאל איש מאת המצרי, אבל זה קל וחומר, כי אם לנשים היו נותנים מתנות כל שכן לאנשים, וכמוהו: "פסחים בזזו בז" (ישעיה לג, כג), קל וחומר הרצים.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. שאלר' יונה אבן ג'נאח ספר השרשים "שאל"

וישאילום וינצלו את מצרים, נתנו להם. ונזכור הנה ושאלה אשה משכנתה ותבקש מתנה וכמהו וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה ואם יטעון טוען ויאמר כי הלשון הזה אינו נמצא במתנה כי אם בשאלה נאמר לו כי דברי חנה השאלתיהו לה' לא יתכן לפרשן ענין שאלה כי אם מתנה כי הבורא יתעלה לא שאלו אבל היא התנדבה בנתינתו ועוד כי אמרו תחת השאלה אשר שאל לה' לא יכשר לפרש בו ענין השאלה כי אין השאלה מחייבת תמורה אבל היא תמורת המתנה, וענין אחר וכי ישאל איש מעם רעהו השאלת חפץ והלשון הזה בא הרבה במשנה בענין זה.

Rashi Shemot 14:5רש״י שמות י״ד:ה׳

ויגד למלך מצרים AND IT WAS TOLD THE KING OF EGYPT – He sent public officers with them, and as soon as they had reached the three days' journey which he had fixed for them to go and return, and these perceived that they were not going back to Egypt, they came and told Pharaoh on the fourth day (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 14:5:1). On the fifth and sixth they pursued after them: on the night of the seventh day they went down into the sea and on the following morning they (the Israelites) sang the Song of Praise and this was the seventh day of Passover. And that is why we read "The Song" (Exodus 15:1 ff.) as the Scriptural lesson on the seventh day of the Festival (Megillah 31a; Seder Olam 5; cf. Sotah 12b). ויהפך [AND THE HEART…] WAS TURNED – it was turned (changed) from what it had been, because he had said to them (Exodus 12:31) "Arise, go out from the midst of my people", and his servants' hearts were changed because formerly they had said to him, (Exodus 10:7) "How long shall this man be a snare unto us? [let the men go etc.]". Now, however, they (their hearts) were changed, prompting them to pursue them, because of the property that they had handed over to them (cf. Mekhilta d'Rabbi Yishmael 14:5:3). מעבדנו means from serving us (i.e. the word is an infinitive with an objective suffix and not a noun signifying "from our service", which would require מֵעֲבוֹדָתֵנוּ).

ויגד למלך מצרים – איקטורין שלח עמהם, וכיון שהגיעו לשלשת ימים שקבעו לילך ולשוב וראו שאינן חוזרין למצרים, באו והגידו לפרעה. ביום רביעי, בחמישי, ובששי רדפו אחריהם, ליל שביעי ירדו לים, בשחרית אמרו שירה והוא יום שביעי של פסח, לכך אנו קורין השירה ביום שביעי. ויהפך – נהפך מה שהיה, שהרי אמר להם: קומו צאו מתוך עמי (שמות י״ב:ל״א), ונהפך לב עבדיו, שהרי לשעבר היו אומרים לו: עד מתי יהיה זה לנו למוקש (שמות י׳:ז׳), ועכשיו נהפכו לרדוף אחריהם בשביל ממונם שהשאילום. מעבדינו – מעבוד אותנו.

Rashi Shemuel I 1:28רש"י שמואל א' א':כ"ח

וגס אנכי השאלתיהו לה' – כאדם המשאיל כלי לרבו, או משאילו בנו לשמשו. הוא שאול – אנפרוצטי"ץ בלע"ז, כלומר אין אתה רשאי לענשו, הקב"ה נעשה עליו שואל, כי השאלתיו לו, ועליו להחזירו לי.

R. Yosef Kara Shemuel I 2:20ר' יוסף קרא שמואל א' ב':כ'

וברך עלי את אלקנה ואת אשתו – מדי עלותם בשילה, ואמר – לאלקנה, ישם ה' לך זרע מן האשה הזאת תחת השאלה אשר שאל(ת) לה' – כלומר ישם ה' לך זרע במקום שמואל שהשאלת אותו לה' כעיניין שנ' גם אנכי השאילתיהו לה' כל הימים אשר הוא היה שאול לה' (א':כ"ח), ועל כורחך אין שאילה זו שאלה שישאל אדם מהק' שאם כן היה לו לומר תחת השאלה אשר שאלת מה' כמו אשר שאלתי מעמו (שם כ"ז), וכן שואל מעמך (דברים י':י"ב) ואינו אומר אשר שאל מעם ה' כי אם אשר שאלת לה', למדנו שאינו לשון שאלה ששאל אלקנה מהק' אלא שהשאיל לו, והיה מבקש עלי שיפרע לו הק' זרע אחר תחתיו.

Rashbam Shemot 11:2רשב"ם שמות י"א:ב'

וישאלו AND THEY SHALL REQUEST [OBJECTS OF SILVER AND GOLD]: As an outright gift. [The root ש-א-ל means here to request as an outright gift,] as in the phrase (Ps. 2:8), "Request (שאל) it of me and I shall make the nations your domain."

וישאלו – לשם מתנה גמורה, כמו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך (תהלים ב':ח').

Rashbam Shemot 12:36רשב"ם שמות י"ב:ל"ו

נתן THE LORD HAD DISPOSED THE EGYPTIANS FAVORABLY TOWARD THE PEOPLE: so that they gave them items as outright gifts. This verse fulfills what is written in [the Torah portion] 'Elleh shemot (3:21), "I will dispose the Egyptians favorably toward this people." וישאילום: means that the Egyptians [gave presents] to the Israelites. The Israelites were the ones who requested (השואלים) and the Egyptians were the ones who fulfilled the request (המשאילים). [וישאילום means] "they fulfilled the requests and gave them gifts." The person who asks for something is described with a qal verb, while the person who gives what was requested is described with a hifil verb. "משאיל" means "to give that which was requested." וינצלו THEY STRIPPED THE EGYPTIANS: They requested the [Egyptians'] fine jewelry (עדיי) and clothing. [After they received these items] they put them on their sons and daughters. [The verb נ-צ-ל is standardly used for jewelry] as it is written (Ex. 33:6), "The Israelites remained stripped (ויתנצלו) of their jewelry from Mount Horeb onward."

נתן את חן העם – לתת להם במתנה, כדכתיב באלה שמות: ונתתי את חן העם {הזה} בעיני מצרים (שמות ג':כ"א). וישאילום – מצרים לישראל. ישראל היו השואלים ומצרים המשאילים, השלימו שאילתם, ומתנה היתה (עיין רשב"ם שמות ג':כ"ב, י"א:ב'). מי ששואל את הדבר קרוי פועל, ומי שמוסר לו מה ששואל קרוי מפעיל, משאיל – נותן לו מה ששאל. וינצלו את מצרים – עדיי טוב מלבושיהן שאלו ונתנו על בניהם ועל בנותיהם, וכדכתיב: ויתנצלו בני ישראל את עדיים מהר חורב (שמות ל"ג:ו').

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 3:22ר' יוסף בכור שור שמות ג':כ"ב

ושאלה אשה משכנתה – ומאותה שגרה בביתה, שתאמר לה הננו הולכים לחוג, השאיל כוס כסף וזהב שלך, שלא נתבייש בין חבירינו, וכן השמלות של שש ורקמה, ואני אתן אותם לחן וישאילום. ואני אצדד שיהא הכל שלכם בדין, כך אמר הקב"ה, כמו שאפרש בגזירת הרחמן (ר"י בכור שור שמות י"ד:ב'-ד').

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 3:22ר׳ יוסף בכור שור שמות ג׳:כ״ב

ושאלה אשה משכנתה – ומאותה שגרה בביתה, שתאמר לה הננו הולכים לחוג, השאיל כוס כסף וזהב שלך, שלא נתבייש בין חבירינו, וכן השמלות של שש ורקמה, ואני אתן אותם לחן וישאילום. ואני אצדד שיהא הכל שלכם בדין, כך אמר הקב״ה, כמו שאפרש בגזירת הרחמן (ר״י בכור שור שמות י״ד:ב׳-ד׳).

Radak Sefer HaShorashimרד"ק ספר השרשים שורש שאל

שאל שאל האיש, כי ישאלך בנך, וישאל להם לשלום...אלה והדומים להם בענין שאלת הדברים ובענין שאלה ובקשה והוא קשור עם מ"ם שאל ממני, שאלו מה' מטר, כי מה' שאלתיו ומה שאמרה חנה וגם אנכי השאלתיהו כלומר החזרתי לו הבקשה. ופירוש תחת השאלה אשר שאל לה' מפרשים בו לשון מתנה כמו המתנה אשר נתן לה' וכן הוא שאול לה' כמו נתון או פירושו הוא שהיה שאול לה'...ובענין שאלת חפץ או כל דבר שאלת החזרה וכי ישאל מעם רעהו, ושאלה אשה משכנתה, וישאלו איש מאת רעהו....והפעל הכבד וישאלום לשון השואל והמשאיל במשנה הרבה בענין השאלת חפץ...

רד"ק שמואל א' א':כ"ח

השאלתיהו - החזרתי לו השאלה שהוא נתן לו וי"ת מסרתיה דיהא משמש קדם ה': אשר היה - כמו אשר יהיה ורבים כמוהו: הוא שאול - כמו נתון כלומר הוא שהיה שאול הנה הוא נתון לה' ויש בו דרש באותה שעה נצנצה בה רוח הקדש ואמרה כל זמן ששמואל קיים שאול קיים ז"ש שאול לה'.

רד"ק שמואל א' ב':כ'

וברך - כן היה עושה בכל זמן שהיו עולים היה מברך אותם ואומר להם שישים ה' להם זרע שיהיו עמהם כי שמואל כבר נתנוהו לה' ותחתיו יתן להם זרע וזהו תחת השאלה אשר שאל כל אחד מהם אלקנה ואשתו והשאלה הוא שמואל ולה' כמו מה' או יהיה פירושו תחת השאלה אשר שאלו כי כבר נתנוהו לה' והיו צריכין לבנים אחרים שיגדלו עמהם וישרתום לעת זקנתם וי"ת זרע בנין כשרין.

Rid Shemuel I 2:20רי"ד שמואל א' ב':כ'

תחת השאלה אשר שאל לי"י – כי לא שאלה חנה בן אחד ולא יותר אלא שתעשה בנים, ואע"פ שילדה שמואל היה מברכה עלי ברוח ה?ודש שיהיו לה בנים אחרים, וזה שכת' לפנים כי פקד, מודיעך שנתקיימה ברכתו כי ברוח הקודש הית מברכה כברבת יצחק ליעקב ויעקב לבניו.

Ralbag Shemuel I 1:25רלב"ג שמואל א' א':כ"ה

והנה אמר ששחטו את הפר והביאו את הנער לפני עלי כי בעבור הבאתו היתה דוב השמחה וידמה שאמר לעלי שהוא ישאר שם והיה עלי מצחק זה לקטנו כי הלוי לא יכנס לעבודה כי אם מבן כ"ה שנה ומעלה ולזה אמר לו חנה בבקשה שישמע דבריה והנה נשבעה בחיי נפש הכהן הגדול שהיא האשה הנצבת עמו במקום ההוא להתפלל אל ה' הנה הוא הנער שהיתה בעבורו תפלתו כי בה נתן השם שאלתי אשר שאלתי ממנו גם אנכי השאלתיו לה' לעבדו כל ימיו כדרך המשאיל דבר מה להשתמש בו.

Sforno Shemot 3:22ספורנו שמות ג':כ"ב

ונצלתם את מצרים. אף על פי שתקבלו הכל מהם דרך השאלה, ותהיו חייבים להחזיר, הנה תקנו אחר כך את הכל בדין, ברדפם אחריכם להלחם בכם ולשלול את שללכם. כי אמנם כאשר מתו באותה המלחמה, כי ה' נלחם, היה בדין מדה כנגד מדה כל שלל הרודפים לנרדפים, כמנהג בכל מלחמה.

Shadal Shemot 3:22שד"ל שמות ג':כ"ב

ושאלה וגו': אין ספק שהיה זה מעשה תחבולה, כי הם לא אמרו להם שלא לשוב עוד, אלא ללכת דרך שלושת ימים ולשוב; גם לשון "שאלה" ידוע שהוא על מנת להחזיר (וכי ישאל איש מעם רעהו ונשבר או מת, בעליו אין עמו, שלם ישלם, למטה כ"ב י"ג); ורשב"ם פירש ושאלה במתנה גמורה, כמו שאל ממני ואתנה גוים נחלתך (תהלים ב' ח'), יפה כתב רמבמ"ן (י"א ב') שאין צורך להוציא הכתוב ממשמעו, וכבר נתנו חז"ל (סנהדרין צ"א ע"א) תשובה נכונה שבדין נטלו ממצרים מה שהשאילום עכ"ל. והאמת כי זה תחבולה מאת ה' על דרך שים לך אורב לעיר מאחריה (יהושע ח' ב') עגלת בקר תיקח בידך ואמרת לזבוח לה' באתי (ש"א ט"ז ב'); וה' רצה במשפט וצדק שלא יצאו ישראל ממצרים ריקם, ועם עיקש ציוה להתפתל, כי מלבד כל מה שנשתעבדו למצרים ועבדום עבודת פרך בשכר הבצלים והשומים, הנה היו מניחים אצלם המיטלטלים שלא היו יכולים להוציא עמהם והשדות והבתים, וכיוצא בזה כתב ג"כ חכם הנכרים יוסטיס.

R. S.R. Hirsch Shemot 3:22רש״ר הירש שמות ג׳:כ״ב

ושאלה – בשפת הדיבור רגילים לפרש את תיבת ״שאל״ באופן מוטעה. היא מופיעה לפחות כמה מאות פעמים בתנ״ך, ומשמעותה כמעט תמיד ״לתבוע״, ״לבקש״; אך לא ״לקחת בהשאלה״. במקום אחד בלבד משמשת היא במובן של ״לקיחה בהשאלה״: ״וכי ישאל איש מעם רעהו״ (להלן כב, יג). אך מכיון ששם היא מתארת מצב הלכתי מסויים; ותיבת ״שאל״ במובן של ״לקיחה בהשאלה״ מופיעה בכל ההלכות השייכות לענין, והיא בשימוש יומיומי; החלו לחשוב – מחמת מקום בודד זה – שמשמעותה העיקרית של ״שאל״: ״לקחת בהשאלה״. אך הבעיה היא, שעל ידי זה התעלמו לחלוטין משימוש הלשון הקבוע: בכל מקום ש״שאל״ פירושה לתבוע או לבקש חפץ כל שהוא, והקשר של החפץ לבעליו של עכשיו עומד להתנתק לגמרי, באה תיבת ״שאל״ בצירוף עם ״מאת״ או ״מ־״: החפץ מובדל מן האיש. אך במקום הבודד בו ״שאל״ פירושה ״לקחת בהשאלה״, נסמך אליו ״מֵעִם״. הווי אומר, למרות שהחפץ אינו עוד ״עִמו״, עדיין שייך הוא לו, אף על גב שהוא נמצא לעת עתה אצל אדם אחר. לפיכך, כאשר חנה מתחננת לפני ה׳ שיתן לה בן, משתמש הכתוב שוב ושוב בלשון: ״שָׁאֲלָה מֵעִמּוֹ״ (שמואל א׳ פרק א). שכן הדבר שבקשה מה׳, המשיך להיות שייך לה׳, אף כשהיה בידיה. היא בקשה שה׳ יתן לה ניצן אחד מאוצר הנשמות הנצחי הגנוז אצלו, כדי לגדלו להיות לבנו של ה׳. וכך גם מה שה׳ תובע מאיתנו, יישאר וימשיך להיות שלנו ממש, אם נקדיש אותו לה׳. לכן נאמר: ״מה ה׳ אלקיך שאל מעמך״ (דברים י, יב). אולם בפסוקנו נאמר בפירוש: ״ושאלה אשה משכנתה״, כדרך שנאמר להלן (יא, ב): ״וישאלו איש מאת רעהו״ וגו׳. הרי שמשמעותו היא באופן ברור: ״לתבוע״, ״לבקש״, אך בודאי לא ״לקחת בהשאלה״.