EN/HEע/E

תְּלָאָה

Sources

Bereshit 19:11בראשית י"ט:י"א

וְאֶת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר פֶּתַח הַבַּיִת הִכּוּ בַּסַּנְוֵרִים מִקָּטֹן וְעַד גָּדוֹל וַיִּלְאוּ לִמְצֹא הַפָּתַח.

Shemot 7:18,24שמות ז':י"ח,כ"ד

(יח) וְהַדָּגָה אֲשֶׁר בַּיְאֹר תָּמוּת וּבָאַשׁ הַיְאֹר וְנִלְאוּ מִצְרַיִם לִשְׁתּוֹת מַיִם מִן הַיְאֹר. (כד) וַיַּחְפְּרוּ כָל מִצְרַיִם סְבִיבֹת הַיְאֹר מַיִם לִשְׁתּוֹת כִּי לֹא יָכְלוּ לִשְׁתֹּת מִמֵּימֵי הַיְאֹר.

Shemot 18:8שמות י"ח:ח'

And Moshe told his father-in-law all that Hashem had done to Paroh and to the Egyptians for Israel's sake, all the telaah that had come upon them on the way, and how Hashem delivered them.

וַיְסַפֵּר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ אֵת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה ה' לְפַרְעֹה וּלְמִצְרַיִם עַל אוֹדֹת יִשְׂרָאֵל אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתַם בַּדֶּרֶךְ וַיַּצִּלֵם ה'.

Bemidbar 20:14במדבר כ':י"ד

Moses sent messengers from Kadesh to the king of Edom, saying: Thus says your brother Israel: You know all the telaah that has happened to us.

וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ.

Malakhi 1:13מלאכי א':י"ג

וַאֲמַרְתֶּם הִנֵּה מַתְּלָאָה וְהִפַּחְתֶּם אוֹתוֹ אָמַר ה' צְבָאוֹת וַהֲבֵאתֶם גָּזוּל וְאֶת הַפִּסֵּחַ וְאֶת הַחוֹלֶה וַהֲבֵאתֶם אֶת הַמִּנְחָה הַאֶרְצֶה אוֹתָהּ מִיֶּדְכֶם אָמַר ה'.

Eikhah 3:5איכה ג':ה'

He has built against me, and surrounded me with gall and telaah.

בָּנָה עָלַי וַיַּקַּף רֹאשׁ וּתְלָאָה.

Nehemyah 9:32נחמיה ט':ל"ב

Now therefore, our God, the great, the mighty, and the awesome God, who keeps covenant and loving kindness, don’t let all the telaah seem little before you, that has come on us, on our kings, on our princes, and on our priests, and on our prophets, and on our fathers, and on all your people, since the time of the kings of Assyria to this day.

וְעַתָּה אֱלֹהֵינוּ הָאֵל הַגָּדוֹל הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא שׁוֹמֵר הַבְּרִית וְהַחֶסֶד אַל יִמְעַט לְפָנֶיךָ אֵת כָּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאַתְנוּ לִמְלָכֵינוּ לְשָׂרֵינוּ וּלְכֹהֲנֵינוּ וְלִנְבִיאֵנוּ וְלַאֲבֹתֵינוּ וּלְכָל עַמֶּךָ מִימֵי מַלְכֵי אַשּׁוּר עַד הַיּוֹם הַזֶּה.

Onkelos Shemot 18:8אונקלוס שמות י"ח:ח'

ואשתעי משה לחמוהי ית כל דעבד ה' לפרעה ולמצרים על עיסק ישראל ית כל עקתא דאשכחתנון באורחא ושיזיבנון ה'.

R. Saadia Translation Bereshit 19:11תרגום רס"ג בראשית י"ט:י"א

וילאו - ויבצר מהם למצוא.

R. Saadia Translation Shemot 7:18תרגום רס"ג שמות ז':י"ח

ונלאו - ולא יוכלו.

Machberet Menachem Root ל.א.מחברת מנחם שורש ל.א.

לא - מתחלק לב' מחלקות... השני, "ונלאו מצרים לשתות" (שמ' ז':י"ח), "וילאו למצא הפתח" (בר' י"ט:י"א), "ומה הלאתיך ענה בי" (מיכה ו':ג'), "הנסה דבר אליך תלאה" (איוב ד':ב'), "אך עתה הלאני" (איוב ט"ז:ז'), "את כל התלאה" (שמ' י"ח:ח'), "הנה מתלאה" (מלאכי א':י"ג) - ענין עמל ויגיעה המה.

R. Yonah ibn Janach Sefer HaShorashim s.v. לאהר' יונה אבן ג'נאח ספר השורשים "לאה"

הלמד והאלף וההא - "הנסה דבר אליך תלאה" (איוב ד':ב'), "וילאו למצא הפתח" (בר' י"א:י"א), "ומה הלאתיך" (מיכה ו':ג'), כבר נזכר בספר אותות הרפיון השרש הזה, והוא דומה ללשון הארמית שמתרגם ב"ואתה עיך ויגע" (דב' כ"ה:י"ח) "ואת משלהי ולאי", וכן תרגם "ארץ אשר לא יגעת בה" (יהושע כ"ד:י"ג) "ארעא דלא לאיתון בה".

Rashbam Bereshit 19:11רשב"ם בראשית י"ט:י"א

Vayyil'u: means that they were no longer able to find the door; they did not look for the door. Similarly (Ex. 7.18), "Venil'u to drink the water of the Nile," means that they were unable to drink it since the water had become blood. This interpretation is proven by the explicit statement there, further on (Ex. 7.21), "They could not (velo' yakhelu) drink water from the Nile." In a number of places, forms of the verb nil'u stand In parallelism to velo' yakhelu ("they could not"); for example (Jer. 20.9), "I could not (vanil'eti) hold it in, I was unable (velo' 'ukhal), " and (Is. 16.12), "When it has become apparent that Moab has gained nothing (nil'ah) at the shrine, he shall come to pray in the temple – but to no avail (velo' yukhal)." Similarly (Job 4.2), "Since he tested you, til'eh, and to hold in words, mi yukhal." This means since God has irritated you with suffering, you are now unable to be quiet, and you think and say, "Who is able to withhold words?"

וילאו – פירושו לא יכלו עוד למצוא הפתח, לא בקשו הפתח. וכן ונלאו מצרים לשתות מים מן היאור (שמות ז':י"ח), לא יכלו לשתות מאחר שהיו דם, וכן מוכיח לבסוף לא יכלו לשתות ממי היאור (שמות ז':כ"ד). ובכמה מקומות לשון נלאו מכופל לא יכלו, כמו {ונלאיתי} כלכל {ו}לא אוכל (ירמיהו כ':ט'), וכן והיה כי נראה כי נלאה מואב על הבמה ובא אל מקדשו להתפלל ולא יוכל (ישעיהו ט"ז:י"ב). וכן הנסה דבר אליך תלאה ועצור במלין מי יוכל (איוב ד':ב'), כלומר בשביל שניסה אותך הקדוש ברוך הוא בייסורין אתה נלאה? כלומר אין אתה יכול להיות שותק וחשבת בלבך ואמרת ועצור במלין מי יוכל?

Rashbam Shemot 7:18רשב"ם שמות ז':י"ח

ונלאו THE EGYPTIANS WILL FIND IT IMPOSSIBLE: I already explained in the story of Lot that the verb ונלאו is always synonymous with לא יוכלו – they will not be able to. Enoy in the vernacular.

ונילאו – כבר פירשתיו בפרשת לוט (רשב"ם בראשית י"ט:י"א), שכל ונלאו כפל לשון של לא יוכלו. אנויי בלעז.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 7:18אבן עזרא שמות פירוש שני ז':י"ח

ונלאו – בנין נפעל, מגזרת לאה, כטעם לא יוכלו.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 18:8אבן עזרא שמות פירוש שני י"ח:ח'

התלאה – מגזרת ונלאו מצרים (שמות ז':י"ח), והתא"ו נוסף. והטעם צרה שילאה אדם לסבלה להגידה. והטעם על רדיפת מצרים אחריהם , וביאת עמלק ורעב הקהל וצמאו, ומכולם הצילם השם.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 18:8אבן עזרא שמות פירוש ראשון י"ח:ח'

יתכן להיות תלאה מגזרת ונלאו (שמות ז':י"ח), רע שלא יוכל האדם לסובלו.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 18:8ר' אברהם בן הרמב"ם שמות י"ח:ח'

התלאה – הצרה והקושי, נגזר מן את כל התלאה אשר מצאתנו וזו דעת המתרגם.

Radak Sefer HaShorashim s.v. ל.א.ה.רד"ק ספר השורשים שורש ל.א.ה.

לאה - "הנסה דבר אליך תלאה" (איוב ד':ב'), "וילאו למצא הפתח" (בר' י"א:י"א), "תבא אליך ותלא" (איוב ד':ה'). והנפעל "ונלאו מצרים" (שמ' ז':י"ח), "נלאית ברב עצתיך" (ישעיה מ"ז:י"ג), "נלאיתי הנחם" (ירמיה ט"ו:ו'). והפעל הכבד "ומה הלאתיך" (מיכה ו':ג'), הה"א בסגו"ל והאל"ף בצרי. "אך עתה הלאני" (איוב ט"ז:ז'), "תאנים הלאת" (יחז' כ"ד:י"ב), "כי תלאו גם את אלהי" (ישעיה ז':י"ג). והשם "את כל התלאה" (שמ' י"ח:ח'), ובתוספת שתי אותיות המ"ם והתי"ו "הנה מתלאה" (מלאכי א':י"ג). ותרגם יונתן "הא דאייתינא מליאותנא". ולפירושו הוא כמו מתלאה במ"ם בחירק ובא הפתח במקומו כמו "למבראשונה" (דה"א ט"ו:י"ג), חלקו "מחמאות פיו" (תה' נ"ה:כ"ב), כמו שכתבנו בחלק הדקדוק. כולם ענין היגיעה, הן יגיעת מחשבות בענינים שיקוץ האדם בהם, הן יגיעת הפעולות. ותרגום "ואתה עיך ויגע" (דב' כ"ה:י"ח) "ואת משלהי ולאי".