Dictionary:Changing Meanings/5

EN/HEע/E

Lexical: Changing Meanings

Sources

Shemot 1:11שמות א׳:י״א

Therefore they set taskmasters over them to afflict them with their burdens. They built storage cities for Pharaoh: Pithom and Raamses.

וַיָּשִׂימוּ עָלָיו שָׂרֵי מִסִּים לְמַעַן עַנֹּתוֹ בְּסִבְלֹתָם וַיִּבֶן עָרֵי מִסְכְּנוֹת לְפַרְעֹה אֶת פִּתֹם וְאֶת רַעַמְסֵס.

Shemot 2:5-6שמות ב׳:ה׳-ו׳

(5) Pharaoh’s daughter came down to bathe at the river. Her maidens walked along by the riverside. She saw the basket among the reeds, and sent her handmaid to get it. (6) She opened it, and saw the child, and behold, the baby cried. She had compassion on him, and said, “This is one of the Hebrews’ children.”

(ה) וַתֵּרֶד בַּת פַּרְעֹה לִרְחֹץ עַל הַיְאֹר וְנַעֲרֹתֶיהָ הֹלְכֹת עַל יַד הַיְאֹר וַתֵּרֶא אֶת הַתֵּבָה בְּתוֹךְ הַסּוּף וַתִּשְׁלַח אֶת אֲמָתָהּ וַתִּקָּחֶהָ. (ו) וַתִּפְתַּח וַתִּרְאֵהוּ אֶת הַיֶּלֶד וְהִנֵּה נַעַר בֹּכֶה וַתַּחְמֹל עָלָיו וַתֹּאמֶר מִיַּלְדֵי הָעִבְרִים זֶה.

Shemot 22:1-2שמות כ״ב:א׳-ב׳

(1) If the thief is found breaking in, and is struck so that he dies, there shall be no guilt of bloodshed for him. (2) If the sun has risen on him, guilt of bloodshed shall be for him; he shall make restitution. If he has nothing, then he shall be sold for his theft.

(א) אִם בַּמַּחְתֶּרֶת יִמָּצֵא הַגַּנָּב וְהֻכָּה וָמֵת אֵין לוֹ דָּמִים. (ב) אִם זָרְחָה הַשֶּׁמֶשׁ עָלָיו דָּמִים לוֹ שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם אִם אֵין לוֹ וְנִמְכַּר בִּגְנֵבָתוֹ.

Vayikra 16:17ויקרא ט״ז:י״ז

No one shall be in the Tent of Meeting when he enters to make atonement in the Holy Place, until he comes out, and has made atonement for himself and for his household, and for all the assembly of Israel.

וְכׇל אָדָם לֹא יִהְיֶה בְּאֹהֶל מוֹעֵד בְּבֹאוֹ לְכַפֵּר בַּקֹּדֶשׁ עַד צֵאתוֹ וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ וּבְעַד כׇּל קְהַל יִשְׂרָאֵל.

Bemidbar 35:27במדבר ל״ה:כ״ז

and the avenger of blood find him outside of the border of his city of refuge, and the avenger of blood kill the manslayer; he shall not be guilty of blood,

וּמָצָא אֹתוֹ גֹּאֵל הַדָּם מִחוּץ לִגְבוּל עִיר מִקְלָטוֹ וְרָצַח גֹּאֵל הַדָּם אֶת הָרֹצֵחַ אֵין לוֹ דָּם.

Mishna Maaser Sheni 1:5משנה מעשר שני א׳:ה׳

If one buys water, salt, fruits still attached to the ground, or fruits that cannot make the journey to Jerusalem, he did not buy Ma'aser. If one buys fruits unintentionally, the money is to be returned to its place [original owner]. Intentionally, they are to be brought up [on a pilgrimage] and eaten in the place [Jerusalem]. And if there is no Temple, they are to [be left to] rot.

הַלּוֹקֵחַ מַיִם, וּמֶלַח, וּפֵרוֹת הַמְחֻבָּרִים לַקַּרְקַע, אוֹ פֵרוֹת שֶׁאֵינָן יְכוֹלִין לְהַגִּיעַ לִירוּשָׁלַיִם, לֹא קָנָה מַעֲשֵׂר. הַלּוֹקֵחַ פֵּרוֹת, שׁוֹגֵג, יַחְזְרוּ דָמִים לִמְקוֹמָן. מֵזִיד, יָעֳלוּ וְיֵאָכְלוּ בַמָּקוֹם. וְאִם אֵין מִקְדָּשׁ, יֵרַקְּבוּ.

Mishna Bava Metzia 5:3משנה בבא מציעא ה׳:ג׳

If one sold another a field and the buyer gave him some of the money, and the seller said to him: Whenever you wish, bring the outstanding money and take your field at that point, this is prohibited. If one lent money to another on the basis of the borrower’s field serving as a guarantee, and said to him: If you do not give me the money now and instead delay your payment from now until three years have passed, the field is mine, then after three years, the field is his. This is permitted even if the field is worth more than the amount of the loan. And this is what Baitos ben Zunin would do, with the consent of the Sages, when he lent money.

מָכַר לוֹ אֶת הַשָּׂדֶה, וְנָתַן לוֹ מִקְצָת דָּמִים, וְאָמַר לוֹ אֵימָתַי שֶׁתִּרְצֶה הָבֵא מָעוֹת וְטֹל אֶת שֶׁלְּךָ, אָסוּר. הִלְוָהוּ עַל שָׂדֵהוּ, וְאָמַר לוֹ, אִם אִי אַתָּה נוֹתֵן לִי מִכָּאן וְעַד שָׁלשׁ שָׁנִים הֲרֵי הִיא שֶׁלִּי, הֲרֵי הִיא שֶׁלּוֹ. וְכָךְ הָיָה בַּיְתוֹס בֶּן זוֹנִין עוֹשֶׂה עַל פִּי חֲכָמִים.

Mishna Bava Metzia 5:9משנה בבא מציעא ה׳:ט׳

A person may not say to another: Lend me a kor of wheat and I will give it back to you at the time the wheat is brought to the granary, as the wheat may increase in value, which would mean that when he gives him back a kor of wheat at the time the wheat is brought to the granary it is worth more than the value of the loan, and he therefore will have paid interest. But he may say to him: Lend me a kor of wheat for a short period of time, e.g., until my son comes or until I find the key, as there is no concern about a change in price during such a short interval of time. And Hillel prohibits the practice even in this case. And Hillel would similarly say: A woman may not lend a loaf of bread to another unless she establishes its monetary value, lest the wheat appreciate in value before she returns it, and they will therefore have come to transgress the prohibition of interest.

לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵרוֹ, הַלְוֵינִי כוֹר חִטִּין וַאֲנִי אֶתֵּן לְךָ לַגֹּרֶן. אֲבָל אוֹמֵר לוֹ, הַלְוֵינִי עַד שֶׁיָּבֹא בְנִי, אוֹ עַד שֶׁאֶמְצָא מַפְתֵּחַ. וְהִלֵּל אוֹסֵר. וְכֵן הָיָה הִלֵּל אוֹמֵר, לֹא תַלְוֶה אִשָּׁה כִּכָּר לַחֲבֶרְתָּהּ עַד שֶׁתַּעֲשֶׂנּוּ דָמִים, שֶׁמָּא יוֹקִירוּ חִטִּים, וְנִמְצְאוּ בָאוֹת לִידֵי רִבִּית.

Mishna Bava Batra 2:7משנה בבא בתרא ב׳:ז׳

One must distance a tree twenty-five cubits from the city, and in the cases of a carob tree and of a sycamore tree, which have a great many branches, they must be distanced fifty cubits. Abba Shaul says: Every barren tree must be distanced fifty cubits. And if the city preceded the tree, as one later planted the tree alongside the city, he cuts down the tree, and the city does not give money to the tree’s owner in compensation. And if the tree preceded the city, which expanded after one planted the tree until it reached the tree, he cuts down the tree and the city gives money to its owner. If it is uncertain whether this one was first or that one was first, he cuts down the tree and the city does not give money.

מַרְחִיקִין אֶת הָאִילָן מִן הָעִיר עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ אַמָּה, וּבְחָרוּב וּבְשִׁקְמָה חֲמִשִּׁים אַמָּה. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר, כָּל אִילַן סְרָק, חֲמִשִּׁים אַמָּה. אִם הָעִיר קָדְמָה, קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים. וְאִם הָאִילָן קָדַם, קוֹצֵץ וְנוֹתֵן דָּמִים. סָפֵק זֶה קָדַם, סָפֵק זֶה קָדַם, קוֹצֵץ וְאֵינוֹ נוֹתֵן דָּמִים.

Sifra Vayikra 16:32ספרא ויקרא ט״ז:ל״ב

מְנַיִן שֶׁכַּשֵּׁם שֶׁמַּתְקִינִים לוֹ כֹּהֵן אַחֵר תַּחְתָּיו, שֶׁמָּא יְאָרַע בּוֹ פְסוּל, כָּךְ מְקַדְּשִׁין לוֹ אִשָּׁה אַחֶרֶת עַל תְּנַי, שֶׁמָּא יְאָרַע דָּבָר בְּאִשְׁתּוֹ? תִּלְמֹד לוֹמַר ״וְכִפֶּר בַּעֲדוֹ וּבְעַד בֵּיתוֹ״ (ויקרא ט״ז:י״ז), הִיא אִשְׁתּוֹ. דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמַר לוֹ רַבִּי יוֹסֵה: אִם כֵּן, אֵין לַדָּבָר סוֹף.

Bavli Sotah 12bבבלי סוטה י״ב:

The verse concludes: “And she sent amatah to take it” (Exodus 2:5). Rabbi Yehuda and Rabbi Neḥemya disagree as to the definition of the word “amatah.” One says that it means her arm, and one says that it means her maidservant. The Gemara explains: The one who says that it means her arm explained it in this manner, as it is written “amatah,” which denotes her forearm. And the one who says that it means her maidservant explained it in this manner because it does not explicitly write the more common term: Her hand [yadah]. Therefore, he understands that this is the alternative term for a maidservant, ama. The Gemara asks: And according to the one who says that it means her maidservant, didn’t you say earlier: Gabriel came and beat them to the ground and the maidservants died, so how could Pharaoh’s daughter send her? The Gemara answers: It must be that Gabriel left her one maidservant, as it is not proper that a princess should stand alone. The Gemara asks: And according to the one who says that it means her hand, let the Torah write explicitly: Her hand [yadah]. Why use the more unusual term amatah? The Gemara answers: This verse teaches us that her arm extended [ishtarbav] many cubits. As the Master said in another context: And similarly you find with regard to the hand of Pharaoh’s daughter that it extended, and similarly you find with regard to the teeth of evildoers, as it is written: “You have broken [shibbarta] the teeth of the wicked” (Psalms 3:8), and Reish Lakish said: Do not read the word as shibbarta, rather read it as sheribbavta, you have extended.

ותשלח את אמתה ותקחה ר׳ יהודה ור׳ נחמיה חד אמר ידה וחד אמר שפחתה מ״ד ידה דכתיב אמתה ומ״ד שפחתה מדלא כתיב ידה. ולמ״ד שפחתה הא אמרת בא גבריאל וחבטן בקרקע דשייר לה חדא דלאו אורחא דבת מלכא למיקם לחודה. ולמאן דאמר ידה ליכתוב ידה הא קמ״ל דאישתרבב אישתרבובי דאמר מר וכן אתה מוצא באמתה של בת פרעה וכן אתה מוצא בשיני רשעים דכתיב {תהלים ג׳:ח׳} שני רשעים שברת ואמר ריש לקיש אל תיקרי שברת אלא שריבבתה.

Hoil Moshe Shemot 1:11הואיל משה שמות א׳:י״א

מסים – לשון מס משרש מסס, והוראתו עבודה קשה המפרכת את הגוף עד שימס, וכן למס עובד בבני כנען ולשלמה, וכן ובחוריו למס יהיו (ישעיהו ל״א:ח׳) (בספר במדבר ל״א:כ״ח חויתי דעה אחרת). והוצאת כסף שנותנים למלך למנדה בלו והלך {עזרא ד׳:י״ג} נקראת בלשון הקדש מנחה או אשכר, כמו מלכי תרשיש ואיים מנחה ישיבו מלכי שבא וסבא אשכר יקריבו (תהלים ע״ב:י׳) והשיב למלך ישראל (מנחה) (מלכים ב ג׳:ד׳). רעמסס – אולי הוא מחוז בגושן שכבש מלך ושמו Ramses (שם משמות מלכי מצרים) והיה קרוב לארץ כנען, על כן לא שנו בני ישראל לשונם ומנהגם מאבותיהם. ובמחוז ההוא בנו שתי ערים וקראו לאחת בשם המחוז.

Hoil Moshe Bemidbar 31:28הואיל משה במדבר ל״א:כ״ח

מכס – אולי גם שם מס נגזר משורש מכס ולא משרש מסס והדגש בסמ״ך כשהיא נקודה הוא להורות הֶעְלֵם הכ״ף, וכן חִטָה משרש חנט; והגדר בין מכס ומס הוא שהראשון הוראתו מנחת כסף או דבר אחר שמשיבים למלך, ומס ענינו עבודת המלך (וישימו עליו שרי מסים, פרשת שמות; וזה דבר המס אשר העלה המלך שלמה לבנות את בית ה׳ וגו׳, מלכים א ט׳:ט״ו), ומסת נדבת ידך (פרשת ראה) קרוב בהוראתו למכס, אבל הוא נדבה ולא חובה; ומכסת נפשות, ותכסו על השה שבפרשת בא שהוראתם מספר, קרובים גם כן למס ומכס הבאים במספר קצוב א׳ למאה או לאלף.