EN/HEע/E

Cognates and Loanwords

Sources

Bereshit 6:1-4בראשית ו׳:א׳-ד׳

(1) It happened, when men began to multiply upon the surface of the ground, and daughters were born to them, (2) that the sons of God saw that the daughters of man were beautiful, and they took for themselves wives of all that they chose. (3) Hashem said, “My spirit will not strive with man forever, because he also is flesh; and his days will be one hundred twenty years.” (4) The fallen-giants were in the earth in those days, and also after that, when the sons of God consorted with the daughters of man, and they bore them children. They were the mighty men of the ages, men of renown.

(א) וַיְהִי כִּי הֵחֵל הָאָדָם לָרֹב עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה וּבָנוֹת יֻלְּדוּ לָהֶם. (ב) וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ. (ג) וַיֹּאמֶר י״י לֹא יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם בְּשַׁגַּם הוּא בָשָׂר וְהָיוּ יָמָיו מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה. (ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱלֹהִים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם.

Bereshit 14:14בראשית י״ד:י״ד

When Abram heard that his relative was taken captive, he led out his trained men, born in his house, three hundred and eighteen, and pursued as far as Dan.

וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו וַיָּרֶק אֶת חֲנִיכָיו יְלִידֵי בֵיתוֹ שְׁמֹנָה עָשָׂר וּשְׁלֹשׁ מֵאוֹת וַיִּרְדֹּף עַד דָּן.

Bereshit 15:2בראשית ט״ו:ב׳

Abram said, “Lord Hashem, what will you give me, since I go childless, and he who will inherit my estate is Eliezer of Damascus?”

וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.

Bereshit 26:26בראשית כ״ו:כ״ו

Then Abimelech went to him from Gerar, and Ahuzzath his friend, and Phicol the captain of his army.

וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ.

Bereshit 28:12בראשית כ״ח:י״ב

He dreamed. Behold, a stairway set upon the earth, and its top reached to heaven. Behold, the angels of God ascending and descending on it.

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

Bereshit 30:5-6בראשית ל׳:ה׳-ו׳

(5) Bilhah conceived, and bore Jacob a son. (6) Rachel said, “God has judged me, and has also heard my voice, and has given me a son.” Therefore called she his name Dan.

(ה) וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. (ו) וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן.

Bereshit 39:1בראשית ל״ט:א׳

Joseph was brought down to Egypt. Potiphar, an officer of Pharaoh’s, the captain of the guard, an Egyptian, bought him from the hand of the Ishmaelites that had brought him down there.

וְיוֹסֵף הוּרַד מִצְרָיְמָה וַיִּקְנֵהוּ פּוֹטִיפַר סְרִיס פַּרְעֹה שַׂר הַטַּבָּחִים אִישׁ מִצְרִי מִיַּד הַיִּשְׁמְעֵאלִים אֲשֶׁר הוֹרִדֻהוּ שָׁמָּה.

Bereshit 41:1בראשית מ״א:א׳

It happened at the end of two full years, that Pharaoh dreamed: and behold, he stood by the river.

וַיְהִי מִקֵּץ שְׁנָתַיִם יָמִים וּפַרְעֹה חֹלֵם וְהִנֵּה עֹמֵד עַל הַיְאֹר.

Bereshit 41:2בראשית מ״א:ב׳

Behold, there came up out of the river seven cattle, sleek and fat, and they fed in the marsh grass.

וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת יְפוֹת מַרְאֶה וּבְרִיאֹת בָּשָׂר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.

Bereshit 41:8בראשית מ״א:ח׳

It happened in the morning that his spirit was troubled, and he sent and called for all of Egypt’s magicians and wise men. Pharaoh told them his dreams, but there was no one who could interpret them to Pharaoh.

וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כׇּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כׇּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה.

Bereshit 41:18בראשית מ״א:י״ח

and behold, there came up out of the river seven cattle, fat and sleek. They fed in the marsh grass,

וְהִנֵּה מִן הַיְאֹר עֹלֹת שֶׁבַע פָּרוֹת בְּרִיאוֹת בָּשָׂר וִיפֹת תֹּאַר וַתִּרְעֶינָה בָּאָחוּ.

Bereshit 41:40בראשית מ״א:מ׳

You shall be over my house, and according to your word will all my people be ruled. Only in the throne I will be greater than you.”

אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כׇּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

Bereshit 41:42-43בראשית מ״א:מ״ב-מ״ג

(42) Pharaoh took off his signet ring from his hand, and put it on Joseph’s hand, and arrayed him in robes of fine linen, and put a gold chain about his neck, (43) and he made him to ride in the second chariot which he had. They cried before him, “Bow the knee!” He set him over all the land of Egypt.

(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. (מג) וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כׇּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Bereshit 41:45בראשית מ״א:מ״ה

Pharaoh called Joseph’s name Zaphenath-Paneah; and he gave him Asenath, the daughter of Potiphera priest of On as a wife. Joseph went out over the land of Egypt.

וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Bereshit 41:50בראשית מ״א:נ׳

To Joseph were born two sons before the year of famine came, whom Asenath, the daughter of Potiphera priest of On, bore to him.

וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים בְּטֶרֶם תָּבוֹא שְׁנַת הָרָעָב אֲשֶׁר יָלְדָה לּוֹ אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אוֹן.

Bereshit 45:8בראשית מ״ה:ח׳

So now it was not you who sent me here, but God, and he has made me a father to Pharaoh, lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.

וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכׇל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Shemot 25:5שמות כ״ה:ה׳

rams’ skins dyed red, sea cow hides, acacia wood,

וְעֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים.

Shemot 28:17-20שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) You shall set in it settings of stones, four rows of stones: a row of ruby, topaz, and beryl shall be the first row; (18) and the second row a turquoise, a sapphire , and an emerald; (19) and the third row a jacinth, an agate, and an amethyst; (20) and the fourth row a chrysolite, an onyx, and a jasper: they shall be enclosed in gold in their settings.

(יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יח) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יט) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (כ) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.

Shemot 39:10-13שמות ל״ט:י׳-י״ג

(10) They set in it four rows of stones. A row of ruby, topaz, and beryl was the first row; (11) and the second row, a turquoise, a sapphire , and an emerald; (12) and the third row, a jacinth, an agate, and an amethyst; (13) and the fourth row, a chrysolite, an onyx, and a jasper. They were enclosed in gold settings.

(י) וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יא) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יב) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (יג) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.

Bemidbar 15:37-41במדבר ט״ו:ל״ז-מ״א

(37) Hashem spoke to Moses, saying, (38) “Speak to the children of Israel, and tell them that they should make themselves fringes in the borders of their garments throughout their generations, and that they put on the fringe of each border a cord of blue: (39) and it shall be to you for a fringe , that you may look on it, and remember all the commandments of Hashem, and do them; and that you not follow after your own heart and your own eyes, after which you use to play the prostitute; (40) that you may remember and do all my commandments, and be holy to your God. (41) I am Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt, to be your God: I am Hashem your God.”

(לז) וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. (לח) דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. (לט) וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֺת י״י וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. (מ) לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. (מא) אֲנִי י״י אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי י״י אֱלֹהֵיכֶם.

Devarim 32:36דברים ל״ב:ל״ו

For Hashem will judge his people, and have compassion on his servants, when He sees that their power is gone, There is none remaining, shut up or left at large.

כִּי יָדִין י״י עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.

Devarim 32:43דברים ל״ב:מ״ג

Rejoice, you nations, with his people, for He will avenge the blood of his servants. He will render vengeance to his adversaries, And will make expiation for his land, for his people.

הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

Yehoshua 17:15יהושע י״ז:ט״ו

And Joshua said unto them: 'If thou be a great people, get thee up to the forest, and cut down for thyself there in the land of the Perizzites and of the Rephaim; since the hill-country of Ephraim is too narrow for thee.'

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם.

Yehoshua 19:47יהושע י״ט:מ״ז

And the border of the children of Dan was too strait for them; so the children of Dan went up and fought against Leshem, and took it, and smote it with the edge of the sword, and possessed it, and dwelt therein, and called Leshem, Dan, after the name of Dan their father.

וַיֵּצֵא גְבוּל בְּנֵי דָן מֵהֶם וַיַּעֲלוּ בְנֵי דָן וַיִּלָּחֲמוּ עִם לֶשֶׁם וַיִּלְכְּדוּ אוֹתָהּ וַיַּכּוּ אוֹתָהּ לְפִי חֶרֶב וַיִּרְשׁוּ אוֹתָהּ וַיֵּשְׁבוּ בָהּ וַיִּקְרְאוּ לְלֶשֶׁם דָּן כְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם.

Shofetim 18:29שופטים י״ח:כ״ט

And they called the name of the city Dan, after the name of Dan their father, who was born unto Israel; howbeit the name of the city was Laish at the first.

וַיִּקְרְאוּ שֵׁם הָעִיר דָּן בְּשֵׁם דָּן אֲבִיהֶם אֲשֶׁר יוּלַּד לְיִשְׂרָאֵל וְאוּלָם לַיִשׁ שֵׁם הָעִיר לָרִאשֹׁנָה.

Shemuel I 7:2שמואל א ז׳:ב׳

And it came to pass, from the day that the ark abode in Kiriath-jearim, that the time was long; for it was twenty years; and all the house of Israel yearned after the Lord.

וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי י״י.

Shemuel I 15:24-27שמואל א ט״ו:כ״ד-כ״ז

(24) And Saul said unto Samuel: 'I have sinned; for I have transgressed the commandment of the Lord, and thy words; because I feared the people, and hearkened to their voice. (25) Now therefore, I pray thee, pardon my sin, and return with me, that I may worship the Lord.' (26) And Samuel said unto Saul: 'I will not return with thee; for thou hast rejected the word of the Lord, and the Lord hath rejected thee from being king over Israel.' (27) And as Samuel turned about to go away, he laid hold upon the skirt of his robe, and it rent.

(כד) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי י״י וְאֶת דְּבָרֶיךָ כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם. (כה) וְעַתָּה שָׂא נָא אֶת חַטָּאתִי וְשׁוּב עִמִּי וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַי״י. (כו) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר י״י וַיִּמְאָסְךָ י״י מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. (כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע.

Shemuel I 24:4-5שמואל א כ״ד:ד׳-ה׳

(4) And the men of David said unto him: 'Behold the day in which the Lord hath said unto thee: Behold, I will deliver thine enemy into thy hand, and thou shalt do to him as it shall seem good unto thee.' Then David arose, and cut off the skirt of Saul's robe privily. (5) And it came to pass afterward, that David's heart smote him, because he had cut off Saul's skirt.

(ד) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר י״י אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת [אֹיִבְךָ] (איביך) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקׇם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט. (ה) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.

Shemuel II 3:8שמואל ב ג׳:ח׳

Then was Abner very wroth for the words of Ish-bosheth, and said: 'Am I a dog's head that belongeth to Judah? This day do I show kindness unto the house of Saul thy father, to his brethren, and to his friends, and have not delivered thee into the hand of David, and yet thou chargest me this day with a fault concerning this woman.

וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל אֶחָיו וְאֶל מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֺן הָאִשָּׁה הַיּוֹם.

Shemuel II 3:35שמואל ב ג׳:ל״ה

And all the people came to cause David to eat bread while it was yet day; but David swore, saying: 'God do so to me, and more also, if I taste bread, or aught else, till the sun be down.'

וַיָּבֹא כׇל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כׇל מְאוּמָה.

Shemuel II 12:17שמואל ב י״ב:י״ז

And the elders of his house arose, and stood beside him, to raise him up from the earth; but he would not, neither did he eat bread with them.

וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם.

Shemuel II 13:5שמואל ב י״ג:ה׳

And Jonadab said unto him: 'Lay thee down on thy bed, and feign thyself sick; and when thy father cometh to see thee, say unto him: Let my sister Tamar come, I pray thee, and give me bread to eat, and dress the food in my sight, that I may see it, and eat it at her hand.'

וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ.

Melakhim I 7:50מלכים א ז׳:נ׳

and the cups, and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold; and the hinges, both for the doors of the inner house, the most holy place, and for the doors of the house, that is, of the temple, of gold.

וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.

Melakhim I 10:22מלכים א י׳:כ״ב

For the king had at sea a navy of Tarshish with the navy of Hiram; once every three years came the navy of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.

כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.

Melakhim II 9:30מלכים ב ט׳:ל׳

And when Jehu was come to Jezreel, Jezebel heard of it; and she painted her eyes, and attired her head, and looked out at the window.

וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן.

Yeshayahu 2:12-16ישעיהו ב׳:י״ב-ט״ז

(12) For the Lord of hosts hath a day Upon all that is proud and lofty, And upon all that is lifted up, and it shall be brought low; (13) And upon all the cedars of Lebanon That are high and lifted up, And upon all the oaks of Bashan; (14) And upon all the high mountains, And upon all the hills that are lifted up; (15) And upon every lofty tower, And upon every fortified wall; (16) And upon all the ships of Tarshish, And upon all delightful imagery.

(יב) כִּי יוֹם לַי״י צְבָאוֹת עַל כׇּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כׇּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל. (יג) וְעַל כׇּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כׇּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. (יד) וְעַל כׇּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כׇּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. (טו) וְעַל כׇּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כׇּל חוֹמָה בְצוּרָה. (טז) וְעַל כׇּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כׇּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.

Yeshayahu 3:17ישעיהו ג׳:י״ז

Therefore the Lord will smite with a scab The crown of the head of the daughters of Zion, And the Lord will lay bare their secret parts.

וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קׇדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַי״י פׇּתְהֵן יְעָרֶה.

Yeshayahu 26:19ישעיהו כ״ו:י״ט

Thy dead shall live, my dead bodies shall arise— Awake and sing, ye that dwell in the dust— For Thy dew is as the dew of light, And the earth shall bring to life the shades.

יִחְיוּ מֵתֶיךָ נְבֵלָתִי יְקוּמוּן הָקִיצוּ וְרַנְּנוּ שֹׁכְנֵי עָפָר כִּי טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ וָאָרֶץ רְפָאִים תַּפִּיל.

Yeshayahu 28:16ישעיהו כ״ח:ט״ז

Therefore thus saith the Lord God: Behold, I lay in Zion for a foundation a stone, A tried stone, a costly corner-stone of sure foundation; He that believeth shall not make haste.

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

Yeshayahu 32:14ישעיהו ל״ב:י״ד

For the palace shall be forsaken; The city with its stir shall be deserted; The mound and the tower shall be for dens for ever, A joy of wild asses, a pasture of flocks;

כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.

Yirmeyahu 3:17ירמיהו ג׳:י״ז

At that time they shall call Jerusalem The throne of the Lord; and all the nations shall be gathered unto it, to the name of the Lord, to Jerusalem; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart.

בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם כִּסֵּא י״י וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כׇל הַגּוֹיִם לְשֵׁם י״י לִירוּשָׁלָ‍ִם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע.

Yirmeyahu 4:30ירמיהו ד׳:ל׳

And thou, that art spoiled, what doest thou, That thou clothest thyself with scarlet, That thou deckest thee with ornaments of gold, That thou enlargest thine eyes with paint? In vain dost thou make thyself fair; Thy lovers despise thee, they seek thy life.

[וְאַתְּ] (ואתי) שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.

Yirmeyahu 7:18ירמיהו ז׳:י״ח

The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, to make cakes to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto other gods, that they may provoke Me.

הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי.

Yirmeyahu 8:17-19ירמיהו ח׳:י״ז-י״ט

(17) For, behold, I will send serpents, basilisks, among you, Which will not be charmed; And they shall bite you, saith the Lord. (18) Though I would take comfort against sorrow, My heart is faint within me. (19) Behold the voice of the cry of the daughter of my people From a land far off: 'Is not the Lord in Zion? Is not her King in her?'— 'Why have they provoked Me with their graven images, And with strange vanities?'—

(יז) כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם י״י. (יח) מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי. (יט) הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַי״י אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר.

Yirmeyahu 14:14ירמיהו י״ד:י״ד

Then the Lord said unto me: 'The prophets prophesy lies in My name; I sent them not, neither have I commanded them, neither spoke I unto them; they prophesy unto you a lying vision, and divination, and a thing of nought, and the deceit of their own heart.

וַיֹּאמֶר י״י אֵלַי שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם [וֶאֱלִיל] (ואלול) [וְתַרְמִית] (ותרמות) לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם.

Yirmeyahu 36:22-23ירמיהו ל״ו:כ״ב-כ״ג

(22) Now the king was sitting in the winter-house in the ninth month; and the brazier was burning before him. (23) And it came to pass, when Jehudi had read three or four columns, that he cut it with the penknife, and cast it into the fire that was in the brazier, until all the roll was consumed in the fire that was in the brazier.

(כב) וְהַמֶּלֶךְ יוֹשֵׁב בֵּית הַחֹרֶף בַּחֹדֶשׁ הַתְּשִׁיעִי וְאֶת הָאָח לְפָנָיו מְבֹעָרֶת. (כג) וַיְהִי כִּקְרוֹא יְהוּדִי שָׁלֹשׁ דְּלָתוֹת וְאַרְבָּעָה יִקְרָעֶהָ בְּתַעַר הַסֹּפֵר וְהַשְׁלֵךְ אֶל הָאֵשׁ אֲשֶׁר אֶל הָאָח עַד תֹּם כׇּל הַמְּגִלָּה עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח.

Yirmeyahu 44:19ירמיהו מ״ד:י״ט

And is it we that offer to the queen of heaven, and pour out drink-offerings unto her? did we make her cakes in her image, and pour out drink-offerings unto her, without our husbands?'

וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים.

Yechezkel 8:1-3יחזקאל ח׳:א׳-ג׳

(1) And it came to pass in the sixth year, in the sixth month, in the fifth day of the month, as I sat in my house, and the elders of Judah sat before me, that the hand of the Lord God fell there upon me. (2) Then I beheld, and lo a likeness as the appearance of fire: from the appearance of his loins and downward, fire; and from his loins and upward, as the appearance of brightness, as the colour of electrum. (3) And the form of a hand was put forth, and I was taken by a lock of my head; and a spirit lifted me up between the earth and the heaven, and brought me in the visions of God to Jerusalem, to the door of the gate of the inner court that looketh toward the north; where was the seat of the image of jealousy, which provoketh to jealousy.

(א) וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית בַּשִּׁשִּׁי בַּחֲמִשָּׁה לַחֹדֶשׁ אֲנִי יוֹשֵׁב בְּבֵיתִי וְזִקְנֵי יְהוּדָה יוֹשְׁבִים לְפָנָי וַתִּפֹּל עָלַי שָׁם יַד אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה. (ב) וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה דְמוּת כְּמַרְאֵה אֵשׁ מִמַּרְאֵה מׇתְנָיו וּלְמַטָּה אֵשׁ וּמִמׇּתְנָיו וּלְמַעְלָה כְּמַרְאֵה זֹהַר כְּעֵין הַחַשְׁמַלָה. (ג) וַיִּשְׁלַח תַּבְנִית יָד וַיִּקָּחֵנִי בְּצִיצִת רֹאשִׁי וַתִּשָּׂא אֹתִי רוּחַ בֵּין הָאָרֶץ וּבֵין הַשָּׁמַיִם וַתָּבֵא אֹתִי יְרוּשָׁלַ‍ְמָה בְּמַרְאוֹת אֱלֹהִים אֶל פֶּתַח שַׁעַר הַפְּנִימִית הַפּוֹנֶה צָפוֹנָה אֲשֶׁר שָׁם מוֹשַׁב סֵמֶל הַקִּנְאָה הַמַּקְנֶה.

Yechezkel 16:10יחזקאל ט״ז:י׳

I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.

וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

Yechezkel 16:29-30יחזקאל ט״ז:כ״ט-ל׳

(29) Thou hast moreover multiplied thy harlotry with the land of traffic, even with Chaldea; and yet thou didst not have enough herewith. (30) How weak is thy heart, saith the Lord God, seeing thou doest all these things, the work of a wanton harlot;

(כט) וַתַּרְבִּי אֶת תַּזְנוּתֵךְ אֶל אֶרֶץ כְּנַעַן כַּשְׂדִּימָה וְגַם בְּזֹאת לֹא שָׂבָעַתְּ. (ל) מָה אֲמֻלָה לִבָּתֵךְ נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה בַּעֲשׂוֹתֵךְ אֶת כׇּל אֵלֶּה מַעֲשֵׂה אִשָּׁה זוֹנָה שַׁלָּטֶת.

Yechezkel 16:36יחזקאל ט״ז:ל״ו

Thus saith the Lord God: Because thy filthiness was poured out, and thy nakedness uncovered through thy harlotries with thy lovers; and because of all the idols of thy abominations, and for the blood of thy children, that thou didst give unto them;

כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כׇּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם.

Yechezkel 23:47יחזקאל כ״ג:מ״ז

And the assembly shall stone them with stones,and despatch them with their swords; they shall slay their sons and their daughters, and burn up their houses with fire.

וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ.

Yechezkel 24:11יחזקאל כ״ד:י״א

then will I set it empty upon the coals thereof, that it may be hot, and the bottom thereof may burn, and that the impurity of it may be molten in it, that the filth of it may be consumed

וְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ.

Yechezkel 27:16יחזקאל כ״ז:ט״ז

Aram was thy merchant by reason of the multitude of thy wealth; they traded for thy wares with carbuncles, purple, and richly woven work, and fine linen, and coral, and rubies.

אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ.

Yechezkel 28:13יחזקאל כ״ח:י״ג

thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that thou wast created they were prepared.

בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כׇּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

Yechezkel 32:8יחזקאל ל״ב:ח׳

All the bright lights of heaven Will I make black over thee, And set darkness upon thy land, Saith the Lord God.

כׇּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה.

Hoshea 13:15הושע י״ג:ט״ו

For though he be fruitful among the reed-plants, An east wind shall come, the wind of the Lord coming up from the wilderness. And his spring shall become dry, and his fountain shall be dried up, He shall spoil the treasure of all precious vessels.

כִּי הוּא בֵּין אַחִים יַפְרִיא יָבוֹא קָדִים רוּחַ י״י מִמִּדְבָּר עֹלֶה וְיֵבוֹשׁ מְקוֹרוֹ וְיֶחֱרַב מַעְיָנוֹ הוּא יִשְׁסֶה אוֹצַר כׇּל כְּלִי חֶמְדָּה.

Amos 5:26עמוס ה׳:כ״ו

So shall ye take up Siccuth your king and Chiun your images, the star of your god, which ye made to yourselves.

וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.

Mikhah 2:4מיכה ב׳:ד׳

In that day shall they take up a parable against you, And lament with a doleful lamentation, and say: 'We are utterly ruined; He changeth the portion of my people; How doth he remove it from me! Instead of restoring our fields, he divideth them.'

בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק.

Zekharyah 3:7זכריה ג׳:ז׳

'Thus saith the Lord of hosts: If thou wilt walk in My ways, and if thou wilt keep My charge, and wilt also judge My house, and wilt also keep My courts, then I will give thee free access among these that stand by.

כֹּה אָמַר י״י צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה.

Zekharyah 8:23זכריה ח׳:כ״ג

Thus saith the Lord of hosts: In those days it shall come to pass, that ten men shall take hold, out of all the languages of the nations, shall even take hold of the skirt of him that is a Jew, saying: We will go with you, for we have heard that God is with you.'

כֹּה אָמַר י״י צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם.

Zekharyah 11:17זכריה י״א:י״ז

Woe to the worthless shepherd That leaveth the flock! The sword shall be upon his arm, And upon his right eye; His arm shall be clean dried up, And his right eye shall be utterly darkened.

הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה.

Tehillim 29:10תהלים כ״ט:י׳

The Lord sat enthroned at the flood; Yea, the Lord sitteth as King for ever.

י״י לַמַּבּוּל יָשָׁב וַיֵּשֶׁב י״י מֶלֶךְ לְעוֹלָם.

Tehillim 54:1-3תהלים נ״ד:א׳-ג׳

(1) For the Leader; with string-music. Maschil of David: (2) when the Ziphites came and said to Saul: 'Doth not David hide himself with us?' (3) O God, save me by Thy name, And right me by Thy might.

(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד. (ב) בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ. (ג) אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי.

Tehillim 96:5תהלים צ״ו:ה׳

For all the gods of the peoples are things of nought; But the Lord made the heavens.

כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַי״י שָׁמַיִם עָשָׂה.

Mishlei 8:20-21משלי ח׳:כ׳-כ״א

(20) I walk in the way of righteousness, In the midst of the paths of justice; (21) That I may cause those that love me to inherit substance, And that I may fill their treasuries.

(כ) בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. (כא) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.

Mishlei 13:23משלי י״ג:כ״ג

Much food is in the tillage of the poor; But there is that is swept away by want of righteousness.

רׇב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.

Mishlei 19:7משלי י״ט:ז׳

All the brethren of the poor do hate him; How much more do his friends go far from him! He that pursueth words, they turn against him.

כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים [לוֹ] (לא) הֵמָּה.

Iyyov 8:11איוב ח׳:י״א

Can the rush shoot up without mire? Can the reed-grass grow without water?

הֲיִגְאֶה גֹּמֶא בְּלֹא בִצָּה יִשְׂגֶּה אָחוּ בְלִי מָיִם.

Iyyov 13:4איוב י״ג:ד׳

But ye are plasterers of lies, Ye are all physicians of no value.

וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.

Iyyov 30:31איוב ל׳:ל״א

Therefore is my harp turned to mourning, And my pipe into the voice of them that weep.

וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים.

Iyyov 36:30איוב ל״ו:ל׳

Behold, He spreadeth His light upon it; And He covereth the depths of the sea.

הֵן פָּרַשׂ עָלָיו אוֹרוֹ וְשׇׁרְשֵׁי הַיָּם כִּסָּה.

Iyyov 37:15איוב ל״ז:ט״ו

Dost thou know how God enjoineth them, And causeth the lightning of His cloud to shine?

הֲתֵדַע בְּשׂוּם אֱלוֹהַּ עֲלֵיהֶם וְהֹפִיעַ אוֹר עֲנָנוֹ.

Shir HaShirim 2:1-4שיר השירים ב׳:א׳-ד׳

(1) I am a rose of Sharon, A lily of the valleys. (2) As a lily among thorns, So is my love among the daughters. (3) As an apple-tree among the trees of the wood, So is my beloved among the sons. Under its shadow I delighted to sit, And its fruit was sweet to my taste. (4) He hath brought me to the banqueting-house, And his banner over me is love.

(א) אֲנִי חֲבַצֶּלֶת הַשָּׁרוֹן שׁוֹשַׁנַּת הָעֲמָקִים. (ב) כְּשׁוֹשַׁנָּה בֵּין הַחוֹחִים כֵּן רַעְיָתִי בֵּין הַבָּנוֹת. (ג) כְּתַפּוּחַ בַּעֲצֵי הַיַּעַר כֵּן דּוֹדִי בֵּין הַבָּנִים בְּצִלּוֹ חִמַּדְתִּי וְיָשַׁבְתִּי וּפִרְיוֹ מָתוֹק לְחִכִּי. (ד) הֱבִיאַנִי אֶל בֵּית הַיָּיִן וְדִגְלוֹ עָלַי אַהֲבָה.

Shir HaShirim 8:2שיר השירים ח׳:ב׳

I would lead thee, and bring thee into my mother's house, That thou mightest instruct me; I would cause thee to drink of spiced wine, Of the juice of my pomegranate.

אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי.

Divrei HaYamim I 27:33דברי הימים א כ״ז:ל״ג

and Ahithophel was the king's counsellor; and Hushai the Archite was the king's friend;

וַאֲחִיתֹפֶל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ.

Divrei HaYamim II 9:21דברי הימים ב ט׳:כ״א

For the king had ships that went to Tarshish with the servants of Huram; once every three years came the ships of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.

כִּי אֳנִיּוֹת לַמֶּלֶךְ הֹלְכוֹת תַּרְשִׁישׁ עִם עַבְדֵי חוּרָם אַחַת לְשָׁלוֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹאנָה אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ נֹשְׂאוֹת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקוֹפִים וְתוּכִּיִּים.

Septuagint Shemot 26:14תרגום השבעים שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make for a covering of the tabernacle rams’ skins dyed red, and blue skins as coverings above.

Targum Onkelos Bereshit 41:45תרגום אונקלוס בראשית מ״א:מ״ה

And Pharoh called the name of Joseph, The man to whom mysteries are revealed. And he gave him Asenath, the daughter of Poti Phera, prince of On, to be his wife; and Joseph went forth ruling over the land of Mizraim.

וּקְרָא פַרְעֹה שׁוֹם יוֹסֵף גֻּבְרָא דְּמִטַּמְרָן גַּלְיָן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ יָת אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְּאוֹן לְאִתּוּ וּנְפַק יוֹסֵף שַׁלִּיט עַל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

Targum Onkelos Shemot 25:5תרגום אונקלוס שמות כ״ה:ה׳

and skins of rams made red, and skins of purple, and sittin woods;

וּמַשְׁכֵּי דְּדִכְרֵי מְסוּמְּקֵי וּמַשְׁכֵּי סָסְגוֹנָא וְאָעֵי שִׁטִּין.

Targum Onkelos Shemot 26:14תרגום אונקלוס שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make a covering for the tabernacle of rams' skins dyed red, and a covering of purple skins above.

וְתַעֲבֵיד חוּפָאָה לְמַשְׁכְּנָא דְּמַשְׁכֵּי דִּכְרֵי מְסוּמְּקֵי וְחוּפָאָה דְּמַשְׁכֵּי סָסְגוֹנָא מִלְּעֵילָא.

Targum Onkelos Devarim 32:43תרגום אונקלוס דברים ל״ב:מ״ג

Give praise, ye Gentiles, with His people, because the avengement of His righteous servants will have been made; for He will bring retribution on them who hate Him, and will show mercy unto His land and His people.

שַׁבַּחוּ עַמְמַיָּא עַמֵּיהּ אֲרֵי פּוּרְעָנוּת עַבְדּוֹהִי צַדִּיקַיָּא יִתְפְּרַע וּפוּרְעָנוּתָא יָתִיב לְשָׂנְאוֹהִי וִיכַפַּר עַל אַרְעֵיהּ וְעַל עַמֵּיהּ.

Mishna Keilim 8:3משנה כלים ח׳:ג׳

Netting placed over the mouth of an oven and slightly sinking into it, and having no frame: If a sheretz was in it, the oven becomes impure; if the sheretz was in the oven, the food in the netting becomes impure, since only vessels afford protection against an impurity in an earthen vessel. If a barrel full of pure liquids is placed beneath the bottom of an oven, and a sheretz is in the oven – the barrel and the liquids remain pure. If it was inverted, with its mouth over the air-space of the oven, and a sheretz was in the oven, the liquid that clings to the sides of the barrel remains pure.

סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, טְמֵאִין, שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים. חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין, וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. הָיְתָה כְפוּיָה וּפִיהָ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית טָהוֹר.

Mishna Keilim 9:1משנה כלים ט׳:א׳

A needle or a ring which was found in the floor of an oven, and they can be seen but do not protrude into the oven - if one bakes dough and it touches them, [the oven] is impure. Regarding which dough did they speak? With regard to ordinary dough. If they are found in the plaster of an oven with a tightly fitting lid: If [the oven is] impure, they are impure; if [the oven is] pure, they are pure. If they are found in the stopper of a jar: If on the sides, they are impure. If opposite the mouth, they are pure. If they can be seen in it, but they do not enter its airspace, they are pure. If they sink into it, and there is [plaster] underneath them as thick as garlic peel, they are pure.

מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ בִנְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, נִרְאִין אֲבָל לֹא יוֹצְאִים, אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא. בְּאֵיזֶה בָצֵק אָמְרוּ, בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי. נִמְצְאוּ בִטְפֵלַת הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, אִם בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וְאִם בְּטָהוֹר, טְהוֹרִים. נִמְצְאוּ בִמְגוּפַת הֶחָבִית, מִצִּדֶּיהָ, טְמֵאִים, מִכְּנֶגֶד פִּיהָ, טְהוֹרִים. נִרְאִין בְּתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לַאֲוִירָהּ, טְהוֹרִין. שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין.

Mishna Keilim 9:3משנה כלים ט׳:ג׳

If a sheretz [one of a number of small creatures which transmit impurity] is found beneath the bottom of an oven, the oven remains pure, for I can say that it fell there while it was still alive and that it died only now. If a needle or a ring is found beneath the bottom of an oven, the oven remains pure, for I can say that they were there before the oven arrived. If they were found in the wood ashes, the oven is impure since there is nothing upon which to base an assumption [of purity].

הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַי נָפַל וְעַכְשָׁיו מֵת. מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר. נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה.

Yerushalmi Shabbat 2:3:3ירושלמי שבת ב׳:ג׳:ג׳

(3) Rebbi Eleazar asked, may one make the Tent of leather from an impure animal? But is it not written, and taḥaš skins. Rebbi Jehudah, Rebbi Nehemiah and the rabbis. Rebbi Jehudah says, violet; it was called thus because of its color. Rebbi Nehemiah said, blue. But the rabbis say, a kind of pure animal which grows up in the desert. It comes like what Rebbi Eleazar ben Rebbi Yose, Rebbi Abbahu, Rebbi Simeon ben Laqish in the name of Rebbi Meïr said: The Holy One, praise to Him, created for Moses in the desert a kind of pure aniMal. After the work of the Tabernacle had been finished it was hidden. Rebbi Abun said, its name was qereš. Rebbi Hoshaia stated, a unicorn. It is preferable to the Eternal over a cattle ox which sprouts a horn and has split hooves. The All-Merciful wrote, it sprouts a horn.

(ג) רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאַל. מָהוּ לַעֲשׂוֹת אוֹהֶל מֵעוֹר בְּהֵמָה טְמֵיאָה. וְהָכְתִיב וְעוֹרוֹת תְּחָשִׁים. רִבִּי יוּדְה רִבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנִן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. טִיינוֹן. לְשֵׁם צִבְעוֹ נִקְרָא. וְרִבִּי נְחֶמְיָה אָמַר. גלקטינן. וְרַבָּנִן אָמְרִין. מִין חַיָּה טְהוֹרָה וְגִדּוּלָּהּ בַּמִּדְבָּר. וַתְייָא כַּיי דָּמַר רִבִּי אֶלְעָזָר בֵּירִבִּי יוֹסֵי רִבִּי אַבָּהוּ בְשֵׁם רִבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ בְּשֵׁם רִבִּי מֵאִיר. כְּמִין חַיָּה טְהוֹרָה בָּרָא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמֹשֶׁה בַּמִּדְבָּר. כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה בָהּ מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן נִגְנְזָה. רִבִּי אָבוּן אָמַר. קֶרֶשׁ הָיָה שְׁמוֹ. תַּנֵּי רִבִּי הוֹשַׁעְיָה. דְּחָדָא קֶרֶן. וְתִיטַב לָיי מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִין וּמַפְרִיס. מִקֶּרֶן כָתַב רַחֲמָנָא.

Bavli Shabbat 28bבבלי שבת כ״ח:

The Gemara asks: What is the halakhic conclusion reached about this matter of the taḥash that existed in the days of Moses? Rabbi Ela said that Rabbi Shimon ben Lakish said that Rabbi Meir used to say: The taḥash that existed in the days of Moses was a creature unto itself, and the Sages did not determine whether it was a type of undomesticated animal or a type of domesticated animal. And it had a single horn on its forehead, and this taḥash happened to come to Moses for the moment while the Tabernacle was being built, and he made the covering for the Tabernacle from it. And from then on the taḥash was suppressed and is no longer found.

מַאי הָוֵי עֲלֵהּ דְּתַחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה? <abb>א״ר</abb><openabb>אָמַר רַבִּי</openabb> אִלָּעָא אָמַר <abb>רשב״ל</abb><openabb>רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ</openabb>: אוֹמֵר הָיָה <abb>ר״מ</abb><openabb>רַבִּי מֵאִיר</openabb>: תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הָיָה, וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם מִין חַיָּה הוּא אִם מִין בְּהֵמָה הוּא, וְקֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, וּלְפִי שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לוֹ לְמֹשֶׁה וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ מִשְׁכָּן וְנִגְנַז.

Kohelet Rabbah 1:9קהלת רבה א׳:ט׳

עוֹרוֹת תְּחָשִׁים מָה הֵן, רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אַלְטִינוֹן. רַבִּי נְחֶמְיָה אוֹמֵר גַּלְטִינוֹן. רַבִּי יוֹחָנָן אוֹמֵר מִין חַיָּה גְדוֹלָה הֶרְאָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְמשֶׁה וְעָשָׂה הֵימֶנָּה צֹרֶךְ הַמִּשְׁכָּן וּגְנָזָהּ. רַבִּי אָבִין אָמַר קֶרֶשׁ הָיָה שְׁמָהּ. תָּנֵי רַבִּי הוֹשַׁעְיָה קֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ס״ט:ל״ב): וְתִיטַב לַה׳ מִשּׁוֹר פָּר מַקְרִן מַפְרִיס וגו׳, מַקְרִין תַּרְתֵּי שְׁמַע מִנָּהּ. אָמַר רַבִּי חֲנִינָא בַּר יִצְחָק מַקְרִן כְּתִיב. רַבִּי בֶּרֶכְיָה אָמַר בְּשֵׁם רַבִּי יִצְחָק, כַּגּוֹאֵל רִאשׁוֹן כָּךְ גּוֹאֵל אַחֲרוֹן, מַה גּוֹאֵל רִאשׁוֹן נֶאֱמַר (שמות ד׳:כ׳): וַיִּקַּח משֶׁה אֶת אִשְׁתּוֹ וְאֶת בָּנָיו וַיַּרְכִּבֵם עַל הַחֲמֹר, כָּךְ גּוֹאֵל אַחֲרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (זכריה ט׳:ט׳): עָנִי וְרֹכֵב עַל ה חֲמוֹר. מַה גּוֹאֵל הָרִאשׁוֹן הוֹרִיד אֶת הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות ט״ז:ד׳): הִנְנִי מַמְטִיר לָכֶם לֶחֶם מִן הַשָּׁמָיִם, אַף גּוֹאֵל אַחֲרוֹן יוֹרִיד אֶת הַמָּן, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים ע״ב:ט״ז): יְהִי פִסַּת בַּר בָּאָרֶץ. מַה גּוֹאֵל רִאשׁוֹן הֶעֱלָה אֶת הַבְּאֵר, אַף גּוֹאֵל אַחֲרוֹן יַעֲלֶה אֶת הַמַּיִם, שֶׁנֶּאֱמַר (יואל ד׳:י״ח): וּמַעְיָן מִבֵּית ה׳ יֵצֵא וְהִשְׁקָה אֶת נַחַל הַשִּׁטִּים.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 26:14תרגום ירושלמי (יונתן) שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make a covering for the tabernacle of rams' skins dyed red, and a covering of purple skins above.

ותעביד חופאה למשכנא מושכי דדיכרי מסמקי וחופאה דמשכי ססגונא מלעילא.

Targum Yonatan Melakhim I 10:22תרגום יונתן מלכים א י׳:כ״ב

אֲרֵי סְפִינָתָא אַפְרִיקָא לְמַלְכָּא בְּיַמָא עִם סְפִינָתָא דְחִירָם חֲדָא לִתְלַת שְׁנִין אַתְיָא סְפִינַת אַפְרִיקָא טְעִינָא דְהַב וּכְסַף שֵׁן דְפִיל וְקוֹפִין וְטַוָסִין.

Targum Yonatan Yirmeyahu 3:17תרגום יונתן ירמיהו ג׳:י״ז

בְּעִידָנָא הַהִיא יִקְרוּן לִירוּשְׁלֵם אֲתַר בֵּית שְׁכִנְתָּא דַייָ וְיִתְנְהוֹן לְמִפְלַח בָּהּ כָּל עַמְמַיָא לִשְׁמָא דַייָ לִירוּשְׁלֵם וְלָא יְהָכוּן עוֹד בָּתַר הִרְהוּר לִבְּהוֹן בִּישָׁא.

Pirkei DeRabbi Eliezer 38פרקי דרבי אליעזר ל״ח

JOSEPH AND HIS BRETHREN [50B. i.] "OR went into the house and leaned his hand on the wall, and the serpent bit him" (Amos 5:19). When Jacob went into his house in the land of Canaan the serpent bit him. || And who was the serpent? This was Shechem, the son of Chamor. Because the daughter of Jacob was abiding in the tents, and she did not go into the street; what did Shechem, the son of Chamor, do? He brought dancing girls who were (also) playing on pipes in the streets. Dinah went forth to see those girls who were making merry; and he seized her, and he slept with her, and she conceived and bare Asenath. The sons of Israel said that she should be killed, for they said that now people would say in all the land that there was an immoral daughter in the tents of Jacob. What did (Jacob) do? He wrote the Holy Name upon a golden plate, and suspended it about her neck and sent her away. She went her way. Everything is revealed before the Holy One, blessed be He, and Michael the angel descended and took her, and brought her down to Egypt to the house of Potiphera; because Asenath was destined to become the wife of Joseph. Now the wife of Potiphera was barren, and (Asenath) grew up with her as a daughter. When Joseph came down to Egypt he married her, as it is said, "And he gave him to wife Asenath the daughter of Potiphera priest of On" (Gen. 41:45).

כתיב ובא אל הבית וסמך ידו אל הקיר ונשכו נחש וכשבא יעקב לארץ אחוזתו שבארץ כנען נשכו הנחש ואי זה הוא הנחש זה שכם בן חמור שהיתה בתו של יעקב יושבת אוהלים ולא היתה יוצאה לחוץ מה עשה שכם בן חמור הביא נערות משחקות חוצה לו מתופפות ויצאה דינה לראות בבנות הארץ המשחקות ושללה ושכב עמה והרתה וילדה את אסנת ואמרו בני ישראל להורגה שאמרה עכשו יאמרו בכל הארץ שיש בית זנות באהלי יעקב הביא שרץ של זהב שם הקדש כתוב בו ותלה על צוארה ושלחה והלכה והכל צפוי לפני הב״ה וירד מיכאל המלאך והורידה למצרים לבית פוטיפרע שהיתה אסנת ראויה ליוסף לאשה והיתה אשתו של פוטיפרע עקרה וגדלה עמה כבת וכשירד יוסף למצרים לקחה לו לאשה שנ׳ ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע

Rashi Bereshit 41:2רש״י בראשית מ״א:ב׳

יפות מראה BEAUTIFUL TO THE SIGHT – This was an indication of a period of plenty, when people show themselves well-disposed one to another, for no-one then envies another person's prosperity (cf. Genesis Rabbah 89:4). באחו IN THE REED-GRASS – in the marshy land. old French marais; English, marsh. Similar is (Job 8:11) "Can reed-grass (אחו) grow?" ודקות בשר THIN-FLESHED in old French tenuis, meaning thin.

יפות מראה – סימן הוא לימי שובע שהבריות נראות יפות זו לזו, שאין עין ברייה צרה בחברתה. באחו – אגם, מרישק, כמו: ישגא אחו (איוב ח׳:י״א).

Rashi Bereshit 41:40רש״י בראשית מ״א:מ׳

ישק – The Targum renders it by יתזן which means SHALL BE FED — all my people's needs shall be provided through you. Similar are (15:2) "and the steward (ובן משק) of my house", and (Psalms 2:12) "Provide yourselves (נשקו) with purity" old French garnison. רק הכסא ONLY IN THE THRONE – only in the fact that they shall call me king. כסא THRONE is a metaphorical term for royal rank, like (1 Kings 1:37) "And he has made his throne (כסאו) greater than the throne of my lord king".

ישק – יתפרנס, כל צרכי עמי יהו על ידך נעשים, כמו: בן משק ביתי (בראשית ט״ו:ב׳), וכמו: נשקו בר (תהלים ב׳:י״ב), גַרְנִישון בלעז. רק הכסא – שיהו קורין לי מלך. כסא – לשון שם המלוכה, כמו: ויגדל את כסאו מכסאך (מלכים א א׳:מ״ז).

Rashi Bereshit 41:43רש״י בראשית מ״א:מ״ג

במרכבת המשנה means – the chariot second in order to his chariot — that which drove next to his own. אברך Render this as the Targum does: "This is the father (counsellor) of the king". In Aramaic (some editions read in Roman i.e. Latin) רך means king (rex). Thus in the chapter beginning with השותפין (Bava Batra 4a) we have: "neither a noble (ריכא) nor the son of a noble (ריכא)". In the Midrash (Sifré Devarim 1:1) Rabbi Judah explained: אברך is appellation for Joseph who was אב "a father" in wisdom and רך "tender" in years. Whereupon Rabbi Jose the son of a woman of Damascus said to him: "How much longer will you pervert for us the meaning of Scripture? The word אברך can only be connected with the word ברכים knees (i.e. "Bend the knee"), for all came in and went forth only by his permission, just as it states "and he set him [over all the land of Egypt]".

במרכבת המשנה – השנייה למרכבתו המהלכת אצל שלו. אברך – כתרגומו: דין אבא למלכא. ורך בלשון ארמי: מלך. בהשותפין (בבלי בבא בתרא ד׳.): לאו ריכא ולאו בר ריכא. ודברי אגדה (ספרי דברים א׳:א׳): דרש רבי יהודה: אברך זה יוסף, שהוא אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו ר׳ יוסי בן דורמסקית: ברבי, עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לברכים, שהכל יהו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כעיניין שנאמר: ונתון אותו וגו׳.

Rashi Bereshit 41:45רש״י בראשית מ״א:מ״ה

פענח There is no other example in Scripture of the word. פוטי פרע – POTIPHERAH — he is identical with Potiphar.

צפנת פענח – מפרש הצפונות, ואין לפענח דמיון במקרא. פוטיפרע – הוא פוטיפר, ונקרא שמו פוטיפרע על שם שנסתרס מאיליו, לפי שלקח את יוסף למשכב זכור.

Rashi Shemot 25:5רש״י שמות כ״ה:ה׳

מאדמים RED – they were dyed red after having been tanned. תחשים TACHASH was a kind of wild beast. It existed only at that time (when Israel built the Tabernacle). It was multi-coloured and therefore it is translated in the Targum by ססגונה, and it is so translated because it delights (שָׂשׂ) and prides itself in its colours (גונא) (Shabbat 28; Midrash Tanchuma, Terumah 6). ועצי שטים AND SHITTIM WOOD – But from where did they get this in the wilderness? Rabbi Tanchuma explained it thus: Our father Jacob foresaw by the gift of the Holy Spirit that Israel would once build a Tabernacle in the wilderness: he therefore brought cedars to Egypt and planted them there, and bade his children take these with them when they would leave Egypt (Midrash Tanchuma, Terumah 9; cf. Bereishit Rabbah 94 and Rashi on Exodus 26:15).

מאדמים – צבועות היו אדום לאחר עיבודן. ועורות תחשים – מין חיה, ולא היה אלא לשעה, והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם: ססגונא ששש. ומתפאר בגוונים שלו. ועצי שטים – ומאיין היו להם במדבר? פירש ר׳ תנחומא (תנחומא תרומה ט׳): יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, הביא ארזים למצרים ונטען, וצוה את בניו ליטלם כשיצאו ממצרים.

Rashi Vayikra 26:1רש״י ויקרא כ״ו:א׳

ואבן משכית (a kind of mosaic pavement) – The word משכית is an expression denoting "covering", similar to the verb in (Exodus 33:22) "I will cover thee (ושכותי) with my hand". Such a mosaic is so called because people cover the ground with a pavement of stones להשתחות עליה TO PROSTRATE YOURSELVES UPON IT, not even to the Lord, since prostration involves stretching forth of hands and feet (the highest form of adoration) and Scripture forbids doing so outside the Temple (Megillah 22b)

ואבן משכית – לשון כיסוי, כמו: ושכותי כפי (שמות ל״ג:כ״ב), שמכסין את הקרקע ברצפת אבנים. להשתחות עליהן – לפי שהשתחויה בפישוט ידים ורגלים הוא, ואסרה תורה לעשות כן חוץ מן המקדש.

Rashi Bemidbar 15:38רש״י במדבר ט״ו:ל״ח

ועשו להם ציצת THAT THEY MAKE THEM A FRINGE – It is called צצית, because of the threads that hang down from it. Similar is, (Ezekiel 7:3) "and he caught me by the curls (ציצת) of my head". (The word denotes something twisted as threads or curls). — Another explanation is: it is called ציצת because of the command associated with it (v. 39) "and ye shall look at it". Similar is, "looking (מציץ) from the lattice" (Song 2:9). (The word therefore denotes "something looked at") (Sifrei Bemidbar 115). תכלת BLUE PURPLE – It is the blue dye of (obtained from) the blood of the Chilazon (a kind of shell-fish).

ועשו להם ציצית – על שם פתילים התלויים בה, כמו: ויקחני בציצית ראשי (יחזקאל ח׳:ג׳). דבר אחר: ציצית – על שם וראיתם אותו, כמו: מציץ מן החרכים (שיר השירים ב׳:ט׳). תכלת – צבע ירוק מן חלזון.

Rashi Devarim 32:43רש״י דברים ל״ב:מ״ג

(43) וכפר אדמתו AND HE WILL PROPITIATE HIS LAND – and what is His land? עמו HIS PEOPLE — when His people receives comfort His land, too, receives comfort, and so, too, it states, (Psalms 85:2) "Thou hast been favourable, O Lord, unto Thy land" — whereby hast Thou been favourable unto Thy land? The words that follow in the text give the answer: "Thou hast brought back the captivity of Jacob" (Thy people).

(מג) וכפר אדמתו עמו – ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם ושעשה להם האויב. וכפר – לשון ריצוי ופיוס, כמו: אכפרה פניו (בראשית ל״ב:כ״א), אניחנה לרוגזיה. וכפר אדמתו – ומה הוא אדמתו עמו? כשעמו מתנחמין ארצו מתנחמת, וכן הוא אומר: רצית י״י את ארצך (תהלים פ״ה:ב׳) – במה רצית? שבת את שבות יעקב (תהלים פ״ה:ב׳).

Rashi Shemuel I 7:2רש״י שמואל א ז׳:ב׳

From the time the Ark came to rest in Kiryas Yearim. And they saw the retribution which befell them because of the sin of Eili's family, and the mighty deed which the Holy One, Blessed is He, had visited upon the Philistines. The house … was drawn after Adonoy. Through Shemuel who would travel from city to city, judging and reproving them. וַיִנָּהוּ' is an expression of drawing; in Aramaic, 'תִּתְּנֵהוּ לְפוּלְחָנִי' [they were drawn after My worship]. And similarly 'וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם' it is no use to attract them to good. Menachem classifies 'וַיִנָּהוּ' as an expression of lamentation, as in 'נְהִי נִהְיָה' [a lament has come to be]. And similarly 'וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם' [is rendered as, 'and they will have no remorse']. And the meaning of 'וַיִנָּהוּ אַחֲרֵי ה' is, "they lamented their evil deeds, and returned after 'ה." Another explanation is that 'וַיִנָּהוּ' means 'and they gathered,' as in, "And all the nations will be gathered into it [Yerusholayim]" which the Targum renders, "And all nations will gather into it to worship." In this manner, the verse 'וְלֹא נֹהַּ בָּהֶם' may be rendered לֹא מֵהֶם "neither from them," וְלֹא מֵהֲמוֹנָם "nor from their multitude וְלֹא [מִ]נֹהַּ [שֶׁ]בָּהֶם meaning nor from their gathering.

וינהו וגו׳ אחרי י״י – על ידי שמואל, שהיה מחזר מעיר לעיר, ושופטם ומוכיחם. וינהו – לשון המשכה הוא, ולשון ארמי הוא: תתנהו לפולחני, וכן ולא נה בהם (יחזקאל ז׳:י״א), אין בהם תועלת למושכם אל הטוב. ומנחם חברו: ׳וינהו׳, לשון יללה, כמו נהי נהיה (מיכה ב׳:ד׳), וכן ולא נה בהם (יחזקאל ז׳:י״א), ופירוש וינהו אחרי י״י, שהתאבלו על מעשיהם הרעים, ושבו אחרי י״י. לשון אחר: וינהו – כמו ויתאספו, ונקוו אליה כל העמים (ירמיהו ג׳:י״ז)– מתרגמינן: ויתנהון למפלח בה כל עממיא, ויהיה מזה הענין גם כן ולא נה בהם (יחזקאל ז׳:י״א), כענין שאמר לא מהם ולא מהמונם (יחזקאל ז׳:י״א), ולא מנה שבהם, כלומר ולא מקבוץ שלהם.

Rashi Melakhim I 10:22רש״י מלכים א י׳:כ״ב

Ships of Tarshish. [Targum Yonatan rendered,] "ships of Africa." Ivory, monkeys, and peacocks. [Targum Yonatan rendered,] ivory, monkeys and peacocks.

אני תרשיש – ספינת אפריקא. שנהבים וקפים ותוכיים – שן דפיל וקופין וטוסין.

Rashi Yeshayahu 2:16רש״י ישעיהו ב׳:ט״ז

(טו-טז) ועל כל מגדל – תרגם יונתן ועל כל דיתבן במגדל רם. כל אניות תרשיש – כל דיתבין בניסי ימא – באיי הים שמוצאן ומובאן באניות. תרשיש – שם ים ששמו תרשיש. שכיות החמדה – פלטירין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו) על שם שסוככין בה את הקרקע.

Rashi Yeshayahu 28:16רש״י ישעיהו כ״ח:ט״ז

הנני יסד – לשון עבר הוא כמו (אסתר א׳) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר. (בציון אבן כבר) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן לשון מבצר וחוזק כמו (ישעיהו ל״ב) עופל ובחן וכמו הקימו בחוניו (ישעיהו כ״ג). מוסד מוסד – הראשון פתח לפי שהוא דבוק מוסד של מוסד (מוסד) שהוא מוסד גמור. המאמין לא יחיש – המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא.

Rashi Yirmeyahu 4:30רש״י ירמיהו ד׳:ל׳

כי תלבשי שני – להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד. תקרעי בפוך – לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע. פוך – ל׳ כחול. עוגבים – המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כ״ג:כ׳). נפשך יבקשו – מבקשים להרגך.

Rashi Yirmeyahu 7:18רש״י ירמיהו ז׳:י״ח

לעשות כוונים – דפוס הכוכב. למלכת השמים – כוכב הגדול היו קורין מלכת השמים ל׳ מלוכה וכן ת״י לכוכבת שמיא.

Rashi Yirmeyahu 8:18רש״י ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – כמו הבלגתי ושם דבר הוא מישאיטינמנ״ץ בלעז כלומר אם אמרתי אבליגה ואתאפק עלי יגוני. עלי לבי דוי – מקול נבואות הנגלות אלי בפורעניות הבאות.

Rashi Yirmeyahu 14:14רש״י ירמיהו י״ד:י״ד

ואליל – ל׳ אל דבר שאינו.

Rashi Yechezkel 16:30רש״י יחזקאל ט״ז:ל׳

How degenerate Heb. אֲמֻלָה, spoiled. Similarly (Neh. 3:34): "the feeble (הָאֲמֵלָלִים) Jews," and similarly (Ps. 6:3), "because I languish (אֻמְלַל)." your heart Heb. לִבָּתֵךְ, like לִבֵּךּ. dominated Heb. שַּׁלָּטֶת, whose evil inclination dominates her.

מה אמולה – מקולקלת וכן היהודים האומללים (נחמיה ג׳:ל״ד), וכן כי אומלל אני (תהלים ו׳:ג׳). לבתך – כמו לבך. שלטת – שיצרה שליט עליה.

Rashi Yechezkel 16:36רש״י יחזקאל ט״ז:ל״ו

השפך נחושתך – הוא לשון שולים שקורין פונ״ץ בלע״ז וכן הרבה בסדר טהרות נחושתו של תנור, השפך נחושתך מרוב תאות זנות היה מקורך זב. ועל כל גלולי תועבותיך – ויען כל גלולי תועבותיך. וכדמי בניך – ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בענין הנני מקבץ וגו׳.

Rashi Hoshea 13:15רש״י הושע י״ג:ט״ו

כי הוא בין אחים יפריא – ת״י ארי אינון מתקריין בנין ועובדין מקלקלין אסגיאו אחים, לשון דבר רע, כמו אח עשויה לברק (יחזקאל כ״א:כ׳) ואמר אח אל כל תועבות (יחזקאל ו׳:י״א). יפריא – לשון פורה ראש ולענה (דברים כ״ט:י״ז). ואני אומר: אחים – לשון ותרענה באחו (בראשית מ״א:ב׳), בין אחים יפריא מפריח וצומח באחו בין אחים בין הגדל בפלגי מים אשר תמיד יפריא ולפי שדימהו לאחו הוא אומר יבא קדים, ויבוש מקורו. דבר אחר: כי הוא בין אחים יפריא ירבעם הוא בן שהפריא אחוותן של ישראל על ידו נחלקו לשני ממלכות יפריא לשון פרא אדם (בראשית ט״ז:י״ב). יבוא קדים – מלך תקיף כרוח קידומא במימרא די״י מאורח מדברא יסק. הוא ישסה – אותו המלך ישסה אוצרות כל כלי חמדתו.

Rashi Zekharyah 3:7-8רש״י זכריה ג׳:ז׳-ח׳

(ז) אם בדרכי תלך – וגם אני זאת אעשה לך. אתה תדין את ביתי – תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי. ונתתי לך מהלכים – כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד. העומדים – שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה. (ח) אתה ורעיך – חנניה מישאל ועזריה היו. אנשי מופת – גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס. כי הנני מביא את עבדי צמח – כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהד׳.

Rashi Mishlei 8:21רש״י משלי ח׳:כ״א

להנחיל אוהבי יש – יש אתי נחלה רבה.

Rashi Shir HaShirim 8:2רש״י שיר השירים ח׳:ב׳

To my mother's house – The Beis Hamikdosh. That you should teach me – As You were accustomed to do in the Tent of Meeting. I would give you spiced wine to drink – Libations. Of the nectar – Sweet wine.

אל בית אמי – בית המקדש. תלמדני – כאשר הורגלת לעשות באוהל מועד. אשקך מיין הרקח – נסכים. עסיס – יין מתוק.

R. Yosef Kara Melakhim I 10:22ר׳ יוסף קרא מלכים א י׳:כ״ב

כי אני תרשיש – אפריקיא. שנהבים – שן דפיל. קופים – שימייא. תוכיים – טווסין.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 4:30ר׳ יוסף קרא ירמיהו ד׳:ל׳

ואת שדוד – כשתהיה שדוד כמו שאמר למעלה אוי לנו כי שדדנו (ירמיהו ד׳:י״ג). מה תעשי – בבוא עליך האויב. כי תלבשי שני וכי תקרעי בפוך עיניך – פתרונו כי תרחיבי בפוך עיניך. פוך – הוא כוחל.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 8:18ר׳ יוסף קרא ירמיהו ח׳:י״ח

(יח-יט) מבליגיתי – לשון חוזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה׳:ט׳). כשאני בא לחזק עצמי על יגון אין נותן לבי להבליג עצמי עליו, מפני שעלי לבי דוי – על שאני שומע קול שועת בת עמי מארץ מרחקים – ומתרעמין על מדותיו של הקב״ה ואומרים: הי״י אין בציון אם מלכה אין בה. והקב״ה עתיד להשיב כנגדן: מדוע הכעיסוני בפסיליהם בהבלי נכר.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 14:14ר׳ יוסף קרא ירמיהו י״ד:י״ד

וקסם ואליל – לשון אל ואיין, כמו רופאי אליל (איוב י״ג:ד׳), שפתרונו לשון אל ואיין.

Rashbam Bereshit 41:2רשב״ם בראשית מ״א:ב׳

Vehinneh OUT OF THE NILE THERE CAME UP SEVEN COWS: Cows commonly go to drink together and then come out of the water together to graze on the grass. Ba-'ahu: 'Ahu means a grassy area, as it is written (Job 8.11), "Can grass ('ahu) flourish without water?"

והנה מן היאר עולות – דרך ארץ לשתות הבהמות ביחד, וחוזרות ועולות ורועות באחו. באחו – מקום עשבים, כדכתיב: ישגא אחו בלי מים (איוב ח׳:י״א).

Rashbam Bereshit 41:40רשב״ם בראשית מ״א:מ׳

Yishshaq: means "will arm themselves with implements of battle" when they go out to war against their enemies, as in the phrase (II Kings 10.2), "a fortified city and city and weapons (nesheq)," and the phrase (Ps. 78.9), "armed with (nosheqe) the bow for shooting."

ישק – יזדרזו בכלי קרב על מלחמה לצאת על האויבים, לשון: עיר מבצר והנשק (מלכים ב י׳:ב׳), נושקי רומי קשת (תהלים ע״ח:ט׳).

Rashbam Bereshit 41:43רשב״ם בראשית מ״א:מ״ג

Bemirkevet ha-mishneh: A horse or a she-mule owned by the king and designated to be ridden by the person second in command to the king. 'Avrekh: 'Av of the king, as it is written (BB 4a), "neither the king (rekha') nor the son of the king." This is what Joseph meant when he said (45.8) "He has made me 'av of Pharaoh," for Pharaoh means "the king," as I explained above. 'Av means a minister for the king.

אברך – הוא אב למלך, כדאמרינן: לא רכא ולא בר רכא (בבלי בבא בתרא ד׳.) כלומר: אב למלך. וזהו: וישימני לאב לפרעה (בראשית מ״ה:ח׳), כי פרעה לשון מלך, כמו שפרשתי למעלה (רשב״ם בראשית מ״א:י׳). אב – שר לצורך המלך.

Rashbam Vayikra 26:1רשב״ם ויקרא כ״ו:א׳

משכית: The word משכית comes from the root שכה, just as the word מרבית ("increase" or "growth") comes from the root רבה ("to increase" or "to grow"). I am unable to find another [such] use of [words from] this [root] in the Bible other than in the phrase (Ps. 73:7), "עברו משכיות לבב – they have surpassed the desires of their hearts," where the phrase means "that which his heart envisioned." Here also [אבן משכית means] a "stone of sights," a stone on which there are drawings and images for people to look upon.

משכית – מן שכה, כמו: מרבית מן רבה. ואיני מוצא לו חבר כי אם עברו משכיות לבב (תהלים ע״ג:ז׳) – לשון ראיות לבבו. אף כאן, אבן רואה, שיש בה צלמים וציורים להסתכל בהן.

Rashbam Bemidbar 15:38-39רשב״ם במדבר ט״ו:ל״ח-ל״ט

(38) ציצית [The word ציצית means one thing in verse 38 and another in vs. 39. In vs. 38 it means] "a group of hanging threads," as in the phrase (Ezek. 8:3), "[He grabbed me] by the hairs (בציצת) of my head." [However in vs. 39 the meaning is different.] והיה לכם לציצית IT – i.e. the ציצית mentioned in vs. 38 – SHALL BE FOR YOU AS "something to look at," because you will see it. [The word ציצית in vs. 39 should be connected to the idea of seeing;] so also (Song 2:9) "peering (מציץ) through the lattice." So I found also in the Sifre.

(לח) ציצית – כמו: בציצת ראשי (יחזקאל ח׳:ג׳), קבוצת פתילים תלוין כשער הראש. (לט) והיה לכם לציצית – הציצית הזה יהיה לכם לראייה שתראו אותו, כמו: מציץ מן החרכים (שיר השירים ב׳:ט׳), וכן מצאתי בסיפרי (ספרי במדבר ט״ו:ל״ט).

Rashbam Devarim 32:36רשב״ם דברים ל״ב:ל״ו

כי ידין ה' עמו WHEN THE LORD WILL DO JUDGMENT FOR HIS NATION: At that point the "vengeance and recompense" [of the gentiles, described in vs. 35,] will take place, for God will then take vengeance on behalf of his people. [The word ידין refers to punishment of the nations,] as in the phrase (Ps 110:6) "He works judgment (ידין) upon the nations, [heaping up bodies crushing heads far and wide]." כי יראה: means when He sees. כי אזלת יד THAT THEIR: i.e., Israel’s MIGHT IS GONE. ועזוב HELPER: [The root ע-ז-ב here should not be understood in the sense of "leaving" but in the sense of "helping"] as in the phrases (Exod 23:5) "You shall help (עזב תעזב)" or (Neh 3:8) "They restored (ויעזבו) Jerusalem."

כי ידין י״י עמו – אז יהיה הנקם והתשלומין, שהרי ינקום הקב״ה נקמת עמו, וכן: ידין בגוים מלא גויות (תהלים ק״י:ו׳). כי יראה – כאשר יראה. כי אזלת יד – ישראל. ועזוב – כמו: עזב תעזב (שמות כ״ג:ה׳), ויעזבו ירושלים עד החומה (נחמיה ג׳:ח׳).

Dayyakot LeRashbam Bereshit 6:17דייקות לרשב״ם בראשית ו׳:י״ז

הנני – דינו היה להדגש כמו הנה, אבל השני נו״נין רצופין והראשונה בחטף גורמים. תדע שהרי ויאמר לו הנני (בראשית ל״ז:י״ג) נדגש. המבול – כמו המנבול מגזרת והעלה נבל (ירמיהו ח׳:י״ג), דגש במקום חסרון נו״ן, כמו משאות שוא ומדוחים (איכה ב׳:י״ד) מן נדח.

Ibn Ezra Vayikra 26:1אבן עזרא ויקרא כ״ו:א׳

(1-2) do not make idols for yourselves Scripture has repeated its admonition against idolatry, since one might be sold to a Gentile. One may not service one's masters' idol. monument for the abovementioned graven image (the meaning of which is known). ornament a noun, like the word "usury" [25:37]. It denotes a painted stone, from "they have more than the heart can describe" [Psalms 73:7] and "delightful craftsmanship" [Isaiah 2:16]. do not place in your land which is how Mercury was generally worshiped [Sanhedrin 60b]. for I am God, your God and it is I to whom you must prostrate yourselves (as it is rendered in the Aramaic translation of Jerusalem [no such translation is known — Translator]). revere My sanctuary One must go to the Sanctuary on the three festivals. The sense of these verses is probably: Do not make idols for yourselves, since "they are My servants" (which was just stated prior to this); and since they are My servants, they must serve Me alone and no others. The injunction to observe My sabbaths also includes the Sabbatical years; while revere My sanctuary also denotes the jubilee year, as it is written, "it will be sanctified by you" [25:12]. In my opinion, "observe my sabbaths" is mentioned on account of having mentioned "to prostrate yourselves upon it" [:1], along the lines of "every Sabbath, all flesh shall come to bow to the ground before me" [Isaiah 66:23]. In other words: You must come every Sabbath to prostrate yourselves before Me — not on some ornamental stone, but only in My sanctuary. Thus, Scripture mentions the choice day (which was chosen for the service of God, as I have explained [comment on Genesis 2:3]), as well as the choice place. I am God Who rested from all labor on the Sabbath, and Whose Glory resides in the Sanctuary, and for Whose sake you shall revere.

משכית – כמו: מרבית (שמואל א ב׳:ל״ג), וטעמו: אבן מצויירה, מגזרת: עברו משכיות לבב (תהלים ע״ג:ז׳), שכיות החמדה (ישעיהו ב׳:ט״ז).

Ibn Ezra Bemidbar 15:38אבן עזרא במדבר ט״ו:ל״ח

ועשו להם ציצת – יתכן על שני פירושין. האחד שיעשו ציצית כמו: בציצית ראשי, (יחזקאל ח׳:ג׳) והן החוטים היוצאין שאינן ארוגין. על כנפי בגדיהם – על כל בגד חלוק או מכנסים, כי אם תחלקהו הנו כדמות הכנף. פתיל תכלת – על הציצית. וטעם תכלת – כטעם: שהוא כעין השמים.

Ibn Ezra Devarim 32:36אבן עזרא דברים ל״ב:ל״ו

God will execute justice for His people He will take His people's judgment away from them. Compare, "Judge me, God, champion my cause" [Psalms 43:1]. I have already explained the word He will repent [comment on Genesis 6:6]. powerlessness [literally: exhausted arm] that is, the powerless of Israel. arm here denotes "power". The tav in exhausted [Hebrew: azlat] appears in place of a heh; both letters are used in Hebrew to indicate present tense feminine singular. Compare, "it reverts [Hebrew: shavat] to the prince" [Ezekiel 46:17]. nothing either gathered or ungathered When there are large numbers of captives, they normally take some, and leave the rest; but now, nearly all are gone.

כי ידין י״י – כי יקח י״י דין עמו מהם, [מהאויבים, או מישראל], כמו: שפטני אלהים וריבה ריבי (תהלים מ״ג:א׳). יתנחם – פירשתיו [בפסוק כי נחמתי (ראב״ע בראשית פירוש ראשון ו׳:ו׳).] כי אזלת יד – ישראל. והטעם: כח. והתי״ו תחת ה״א, כי גם שתיהן סימני הנקבה, וכן: ושבת לנשיא (יחזקאל מ״ו:י״ז), [ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א). ולפי דעתי: שתי״ו אזלת לסמיכה, ותי״ו ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א) דרך קצרה, והטעם: ושכורת דאגות ולא מיין נשתכרה. גם הוא משל בפי בני אדם, פלוני שכור ולא מיין.] ואפס עצור ועזוב – כאשר יהיו הנשבים רבים ילקחו מהם ויעזובו מהם, ועתה כמעט יאבד הכל.

Ibn Ezra Devarim 32:43אבן עזרא דברים ל״ב:מ״ג

and atone for His land, His people Some say that this passage is missing a vav, and should be understood as if it read, "atone for His land, and for His people". There is also a homiletical explanation [Palestinian Talmud Kil'ayyim 9:4 (32d)] that the land atones for His people. Although this idea is correct, it does not fit into the context of the verse, and, moreover, "land" is a feminine noun (as definitively evidenced by the terminal heh, even though here a tav takes its place), whereas the verse does not employ "atone" in its feminine form. The correct explanation, in my opinion, is that the nation will atone for the land, reversing the order of the subject and the object of the verb, as we find in "water wears away stones" [Job 14:19]. There are other cases where "atonement" appears without the preposition "for" (e.g., "you shall purify it and make atonement [for] it" [Ezekiel 43:20]). The sense of the verse is that Israel shall exact vengeance against the nations, and thereby atone for the land of Israel, on account of the blood that had been spilled there (as in, "the land will not receive atonement" [Numbers 36:33]). This fits in with the context of the verse. Another explanation is that "atone" is used here in the sense of "purify", as in "make atonement [for] it" [Ezekiel 43:20]; similarly Ezekiel says, concerning the final war, "they will cleanse the land" [Ezekiel 39:16], referring to Israel.

וכפר אדמתו עמו – יש אומרים: שהוא חסר ו״ו, כטעם: אדמתו ועמו. ובדרש:, כי הארץ תכפר בעד עמו. גם הוא נכון בטעם, רק איננו מטעם המקום. ועוד, כי האדמה לשון נקבה, והה״א העד הנאמן, ותחתיו התי״ו. והנה איננה: וכפרה. ולפי דעתי: שפירושו, שהעם יכפר על האדמה, כי כן מצאנו: אבנים שחקו מים (איוב י״ד:י״ט). גם נמצא כפור בלא מלת על: וחטאת אותו וכפרתהו (יחזקאל מ״ג:כ׳). והטעם: כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה. כמו: ולארץ לא יכופר (במדבר ל״ה:ל״ג), והוא דבר בטעם המקום. או פירוש וכפר – כמו: וטהר, כמו: וכפרתהו. וכן אמר יחזקאל על סוף המלחמות: וטהרו הארץ (יחזקאל ל״ט:ט״ז), והנה ישראל יטהרוה.

Ibn Ezra Yeshayahu 3:17אבן עזרא ישעיהו ג׳:י״ז

ושפח And he will smite with a scab. It has the same root as מספחת scab (Lev. 13:6), although written with שׂ; comp. בסורי ═ בשׂורי when I turn away (Hos. 9:12). פתהן Some supply א, so that פאתהן ═ פתהן the locks of their head ; but I compare it rather with הפותות the hinges (1 Kings 7:50), that is, the back of the doors, and find in this verse the description of the plagues of the whole body, from the head to the foot.

ושפח – כמו מספחת היא (ויקרא י״ג:ו׳), ואם הוא בשי״ן והנה כן בשורי מהם (הושע ט׳:י״ב). פתהן – יש אומ׳ חסר אל״ף פאתהן, והטעם פאת ראשיהן, והנכון בעיני שהוא מגזרת והפותות (מלכים א ז׳:נ׳), רמז לאחוריהן, והנה הזכיר למעלה ומטה. יערה – יגלה.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 6:17אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ז

מלת מבול – יש אומרים: שהדגש תחת נו״ן מבולע כמו: מבוע, והוא מגזרת: אבלה נבלה הארץ (ישעיהו כ״ד:ד׳). ויש אומרים: שהוא מגזרת: בלולה בשמן. והיה ראוי להיות על משקל: מסלול ודרך (ישעיהו ל״ה:ח׳), וכמוהו: המשור (ישעיהו י׳:ט״ו), והחולם והשורק מתחלפים. וטעם המבול מים – דרך קצרה, וכן הוא: המבול מבול מים, [כאשר אמרתי בפסוק: דעת טוב ורע (ראב״ע בראשית פירוש ראשון ב׳:ט׳).] וכן עוד: למן היום הוסדה (שמות ט׳:י״ח), שטעמו: למן היום יום הוסדה.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 6:18אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ח

והקמתי את בריתי – לאות שהשם נשבע לו שלא ימות הוא ובניו במבול, ואם לא נמצא בתחלה מפורש. כאשר מצאנו במשנה התורה: נשלחה אנשים לפנינו (דברים א׳:כ״ב). ומלת והקמתי – שאקיים שבועתי. והקרוב אלי: שזאת הברית רמז לקשת. וטעם ברית – הסכמה, ודבר שבחרו שנים, והוא מגזרת: ברו לכם איש (שמואל א י״ז:ח׳). והמלה בסמוך ובמוכרת שוה, וכן: שבית יעקב (תהלים פ״ה:ב׳), ובנותיו בשבית (במדבר כ״א:כ״ט). ויש אומרים: כי טעם ברית גבול כרות.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 41:43אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״א:מ״ג

אברך – כל אדם קורא לפניו: אכרע ואשתחוה. זו המלה מהבנין הכבד הנוסף. ויברך על ברכיו (דברי הימים ב ו׳:י״ג) מהקל. וכלם מגזרת: ברכים. ויאמר ר׳ יונה המדקדק הספרדי (ר׳ יונה אבן ג׳נאח ספר השרשים ״ברך״): כי אברך מבנין שם הפועל, והאל״ף תחת ה״א, כמו: אשכם ודבר (ירמיהו כ״ה:ג׳). ולפי דעתי: שאל״ף אשכם לשון המדבר.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 25:5אבן עזרא שמות פירוש ראשון כ״ה:ה׳

ועורות אילם – הם כבשים גדולים. ויש הפרש בין מאדמים ובין אדומים, כי אדומים הם כן בתולדותם, והמאדמים אדם צבעם. והיא מלה על משקל: משובצים (שמות כ״ח:כ׳), שהם פעולים מהבנין הכבד הדגוש ונקמץ האל״ף, ולא בא בשרק בעבור היותו מהגרון. [והיה ראוי להיות על משקל: והמה חכמים מחוכמים (משלי ל׳:כ״ד).] ועורות תחשים – עור בהמה שהוא עב, כי הנעל לא יעשה כי אם מעור עב כעור השור. ולפי דעתי: שהוא שור, והכתוב אמר: ואנעלך תחש (יחזקאל ט״ז:י׳). ועצי שטים – חוברה שטה במ״ם, כאשר חברו [חטה, גם] סאה ואמרו: שלש סאים (בראשית י״ח:ו׳).

Ibn Ezra Zekharyah First Commentary 3:8אבן עזרא זכריה פירוש ראשון ג׳:ח׳

צמח – הוא זרובבל, כאשר יאמר צמח שמו (זכריה ו׳:י״ב). וסוף הפרשה מוכיח: לפני זרובבל (זכריה ד׳:ז׳). ומפרשים רבים אמרו: כי זה צמח הוא המשיח, ונקרא זרובבל כי הוא מזרעו כמו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל ל״ז:כ״ה). גם אני עשיתי דרך דרש כי צמח בגימטריא מנחם, והוא בן עמיאל.

Ibn Ezra Shir HaShirim First Commentary Midrash 8:2אבן עזרא שיר השירים פירוש ראשון מדרש ח׳:ב׳

אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדני – בית אמי – היא ירושלם. וענין תלמדני – שתלמדני המצות, ואשמח עמך כאשה ששותה יין עם בעלה.

R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 28:16ר׳ אליעזר מבלגנצי ישעיהו כ״ח:ט״ז

לכן... הנני יסד – הנה אנכי מיוסד ומיושב בציון – שאתם בוטחים בה להמלט שם. לאבן בחן – לבחנכם אם תהיו ראוים לינצל בה ואם לאו.

R. Eliezer of Beaugency Zekharyah 3:7ר׳ אליעזר מבלגנצי זכריה ג׳:ז׳

משמרתי – מכל אשר צויתי להשמר שלא לעשות, וגם יש לומר משמרת מקדשי. וגם אתה תדין את ביתי – ואת עמי, כמשפט הכהנים להורות משפטיי ליעקב. וגם תשמר {את} חצרי – שלא יקרב זר, אז, ונתתי לך מהלכים – ליכנס לפני כבן ביתי, בין העומדים האלה – לשרתיני כאחד מהם. ולא ישטינך עוד שטן לגרשך מלפניי.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 41:45ר׳ יוסף בכור שור בראשית מ״א:מ״ה

כי כן דרך המלכים לשנות שם עבדיהם, לפי שקשה להם לשון העברי. כמו שעשה נבוכד נצר לדניאל שקראו בלשצאר, ולחנניה משאל ועזריה – שדרך מישך ועבד נגו (דניאל א׳:ז׳). (מה) ויקרא פרעה שם יוסף צפנת פענח – מפענח הצפונות. אסנת בת פוטיפרע – ופוטיפרע ופוטיפר אחד הם. ומרוב חכמה לקח יוסף את בת פוטיפרע, לפי שקנאוהו לעבד. ואם היה יוסף או בניו יורדים מגדולתן, יאמר פוטיפרע או בניו כי עבדיו הם, אם לקח אשה אחרת. אבל השתא שלקח בתו, לא יהיה רוצה שיהיו בני בתו עבדים, וכן בניו על בני אחותם.

R. Yosef Bekhor Shor Vayikra 26:1ר׳ יוסף בכור שור ויקרא כ״ו:א׳

לא תעשו לכם אלילים ופסל – שלא יועילו לכם כלום. ואבן משכית – פירש רש״י לשון כיסוי, מכסה בה את הרצפה. ויש לפרש: לשון צפייה וראיה, כגון סוכה ברוח הקודש (בבלי מגילה י״ד.), אבן שיש בה צורה ובני אדם צופים אליה, והמשתחוה שם נראה כמשתחוה לצורה.

R. Yosef Bekhor Shor Bemidbar 15:38-39ר׳ יוסף בכור שור במדבר ט״ו:ל״ח-ל״ט

(לח) ועשו להם ציצת – שם דבר, כמו: {ב}ציצת ראשי (יחזקאל ח׳:ג׳). (לט) והיה לכם לציצית – להבטה, כמו: מציץ מן החרכים (שיר השירים ב׳:ט׳). וראיתם אותו וזכרתם – שאינו נעשה אלא לזכירה, וכשרואה זאת המצוה, זוכר ונותן לב לשמור המצות. כי הציצית כמו חותם שבכסותו, שעושין לעבד סימן שהוא משועבד לרבו, וכשרואים ישראל זוכרים שהם משועבדים להקב״ה, ועליהם לקיים כל מצוותיו. ורבותינו אמרו: ציצית – שש מאות בגימטריא, ושמונה חוטין וחמשה קשרים הרי ו׳ מאות וי״ג מצות, וכשרואה אותו נזכר על כל המצות. ונתן הקב״ה סימן לאות כי הן עבדיו, וסימן בכסותן, וסימן בביתם, ושמו חתום בו, ותפילין בראשם וזרועם לסימן שהם עבדיו. כי הד׳ סימנים מקיפין את האדם: מילה מלפניו, ומזוזה מימין, ותפילין משמאלו, וציצית שבבגדו נגרר אחריו כשהוא הולך. ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם – שהם תרים ומרגלים הנאת הגוף וחומד{ים} ממון של גזל ועריות. וכשתראו אלו המצות, תזכרו שאתם עבדי, ולא תרגלו אחריהם לעבר על מצותי. אשר אתם זונים אחריהם – נמשכים ומיוזנים.

R. Yosef Bekhor Shor Devarim 32:36ר׳ יוסף בכור שור דברים ל״ב:ל״ו

ומתי יהיה זה: זה כי ידין ה׳ עמו – לאחר שידין הקב״ה את עמו, ויקח נקמתו ודינו מהם. ועל עבדיו יתנחם – שיתנחם על מה שהרגיזו לפניו, כי לקח מהם נקמתו ועשה בהם כרצונו.

Radak Bereshit 14:14רד״ק בראשית י״ד:י״ד

וישמע...אחיו, the word אחיו here is used in the sense of “his relative.” Nephews are often considered as like “brothers.” Avram himself had used this term when he spoke to his nephew in 13,8 and said כי אנשים אחים אנחנו, “we are men who are brothers.” וירק, he issued weapons to them, the verb is in the transitive mode. We encounter it in a similar meaning in Psalms 35,3 והרק חנית, “make ready the spear.” חניכיו, an adjective, similar to שרידיו and פליטיו, his trainees, people whom he had instructed in true monotheism. The word occurs in this sense in Proverbs 22,6 חנוך לנער על פי דרכו, train the lad in an appropriate manner, in accordance with his natural talents.” ילידי ביתו, people born in his household, to parents who had come with him already from Charan as well as those later in the land of Canaan. They totaled שמונה עשר ושלש מאות, 318. According to a Midrash quoted by Rashi, he took only Eliezer with him, the numerical value of the letters in his name amounting to a total of 318. If so, why did the Torah have to tell us that he took with him people born in his household? The Torah must have meant that he took an undisclosed number of people of his household with him, plus Eliezer, who was equivalent to 318 trained men. וירדף עד דן, the place was not called Dan until much later, when the tribe of Dan expanded its territory under Joshua in the north of the country. At that time the Danites named the place after their tribe’s founding father.

כי נשבה אחיו – קרובו ובני אחים הרי הם כאחים, כמו שאמר ״כי אנשים אחים אנחנו״ (בראשית י״ג:ח׳) וירק – נתן להם כלי מלחמה, והוא יוצא לשלישי. והרק חנית (תהלים ל״ה) והריקו חרבותם (יחזקאל כ״ח) יוצא לשני. חניכיו – שם תאר בשקל שרידיו, פליטין מלומדיו, הנערים שלמדם בדרך האמת לעבוד את י״י. מן חנוך לנער (משלי כ״ב). ילידי ביתו – שנולדו בביתו מהנפש אשר עשו בחרן (בראשית י״ב:ה׳) ובארץ כנען והיו שמנה עשר ושלש מאות. ובדרש (ב״ר מ״ג) אליעזר לבדו לקח עמו וחשבון אותיותיו שי״ח, ואם כן מה יהיה ילידי ביתו אם לא ירצה לאמר וילידי ביתו. וירדף עד דן – על שם סופו, כי כשכתב משה רבינו זה לא נקרא עדיין כן, אלא לשם היה נקרא וכשכבשוהו בני דן קראו לו דן בשם דן אביהם (שופטים י״ח:כ״ט). ואפשר שהיה מקום אחד נקרא באותם הימים דן.

Radak Shemuel I 7:2רד״ק שמואל א ז׳:ב׳

וינהו – י״מ לשון נהו כלומר בכו וחזרו בתשובה שלימה כי ראו דבר הארון וקדושתו והיה להם לאות גדול כי ה׳ הוא האלהים ונתחרטו על אלהי הנכר שהיו עובדים ויש מפרשים מתרגום ונקוו אליה ויתנהון וכן תרגם יונתן וינהו ואיתנהיאו כלומר כלם נאספו אחריו ועבדוהו לבדו כמו שאמר ויעבדו את ה׳ לבדו אחר שהסירו הבעלים והעשתרות ובערו כל זכר עבודת אלילים.

Radak Melakhim II 9:30רד״ק מלכים ב ט׳:ל׳

ותשם בפוך עיניה – ותשם פוך בעיניה וכמוהו שלחו באש מקדשך שלחו אש במקדשך או פי׳ ותשם ותתקן בפוך עיניה והפוך הוא הכחול. ותיטב את ראשה – ותתקן כלומר קשטה את עצמה כדי שתמצא חן בעיניו ולא יהרגה.

Radak Yeshayahu 2:16רד״ק ישעיהו ב׳:ט״ז

ועל כל אניות תרשיש – וזכר תרשיש כי היא חוף אניות, ויונתן תרגם ועל כל דיתבין בניסיימא, ויתגאה אדם גם כן בדירות גדולות ונאות ומצויירות. ועל כל שכיות החמדה – פירוש שכיות ציורים, כמו איש בחדרי משכיתו (יחזקאל ח׳:י״ב), ותרגם יונתן ועל כל ברניות שופרא.

Radak Yeshayahu 3:17רד״ק ישעיהו ג׳:י״ז

פתהן יערה – פתהם יגלה, והוא כנוי לבית הערוה, כלומר שתלכנה ערומות לפני האויב המוליך אותן בשביה. ויונתן תרגם יקריהון יעדי ודברי רז״ל רב ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער.

Radak Yeshayahu 28:16רד״ק ישעיהו כ״ח:ט״ז

לכן כה אמר י״י – יסד שם תאר, ואף על פי שהוא פתח, אמר הנני מיסד בציון אבן והוא המלך המשילו באבן גדולה שנותנין אותה ליסוד הבנין, וכן פינות הבית עושים מאבנים גדולות לקיים הבנין, ואמר שימלוך מלך טוב בציון שתנצל ציון על ידו מן האויב והוא חזקיהו שיחזיר העם בתשובה ויבער הרשעים, ופי׳ בחן מבצר מן הקימו בחוניו עופל ובחן.

Radak Yirmeyahu 7:18רד״ק ירמיהו ז׳:י״ח

הבנים – כל בני הבית מתעסקים בעבודה זו לשכר שיקבלו בעבודה. לעשות כונים – מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת השמים וכן עשינו לה כונים וכן ואת כיון צלמיכם ואולי קראם כונים לפי שמכונין לבן ודעתן אליהם לעשותן ולתקנן היטב ויונתן תרגם כונים כרדוטין. למלכת השמים – חסר אל״ף ופי׳ כמו מעשה השמים כלומר לכוכבים וי״מ למלכת השמים לשון מלוכה ר״ל לכוכב גדול שבשמים ויונתן תרגם לכוכבת שמיא.

Radak Yirmeyahu 8:18רד״ק ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – ענין התחזקות כמו ואבליגה מעט ורבי יונה פירש המלה הזאת מורכבת מפועל ופועלת כי מהפועל אומר מבליגי ומהפועלת מבליגיתי והורכבה המלה משניהם ופי׳ אמר הנביא אנשים ונשים המחזקים אותי עלי יגון אומר להם שלא אוכל להתחזק כי עלי לבי דוי ור׳ אחי רבי משה פירש המלה שם מבליגית בשקל מרבית שהיה בתשלומו מרביתי ובמשקלו מבליגיתי אמר הנביא התחזקי עלי יגון כלומר שארצה להתחזק על יגוני לא אוכל כי עלי לבי דוי ומה שאמר עלי לבי דוי על צרתי מוסף על צרת ישראל שאני מוכיחם ולא ישמעו לי וזהו שאמר עלי.

Radak Yechezkel 16:36רד״ק יחזקאל ט״ז:ל״ו

כה אמר ה׳ אלהים יען השפך נחשתך – פירוש תחתיתך ובאמרו אחריו ותגלה ערותך הוא כפל ענין במלות שונות כי ענין השפך כענין ותגלה כי הדבר הנשפך נגלה ונראה וענין נחשתך כענין ערותך כי תחתית האשה היא הערוה ונחשתך תחתך כמו וחרה נחשתה וכן בדברי רבותינו ז״ל נחשתו של תנור פירוש תחתיתו ויונתן תרגם חלף דאתגליאת בהתתיך וענין זה המשל כי נגלו מעשיה הרעים לעיני כל העמים בקבלה עונש על מעשיה הרעים וכענין זה אמר הושע אגלה את נבלותה לעיני מאהביה. מאהביך – הם שהיית מחבבת ומתחברת להם לעבוד עכו״ם שלהם. וכדמי בניך – בכ״ף פירוש כאותו החטא קבלת עונש מדה כנגד מדה את לא חמלת על דמי בניך שזבחת להם לעכו״ם גם אני לא חמלתי על דמך והבאתי עליך חרב נוקמת נקם ברית. אשר נתתי – מהם לגלולים שזכר.

Radak Amos 5:26רד״ק עמוס ה׳:כ״ו

ואת כיון צלמיכם – י״מ כיון כמו לעשות כוונים. וכבר פירשנו בספר ירמיהו שהם מיני מאכלים שמכינים לעכו״ם לפיכך נקראו כונים, ועוד פירשנו כיון שהוא כוכב שבתי, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרס כיואן, ועשו דמותו לעבדו.

Radak Zekharyah 3:7רד״ק זכריה ג׳:ז׳

כה אמר, תדין את ביתי – לפי שהיה כהן גדול ועל פיו יעשו שאר הכהנים. ונתתי – אתן לך והוי״ו כוי״ו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו. מהלכים בין העומדים האלה – הם המלאכים שהם עומדים וקיימים לעולם ר״ל תלך ביניהם וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף ויונתן תרגם ובאחיות מיתיא וגו׳.

Radak Mishlei 8:21רד״ק משלי ח׳:כ״א

להנחיל אוהבי יש – יש לי מתנה טובה להנחיל אותה לאוהבי, והיא חיי העולם הבא. וגם יש לי ברכה למלא את אוצרותיהם מכל טוב. ויש מפרשים: יש – כלומר דבר קיים, והם חיי העולם הבא, שלא יכלו למי שזכה בהם, וגם עושר בעולם הזה.

R. Avraham b. HaRambam Bereshit 41:2ר׳ אברהם בן הרמב״ם בראשית מ״א:ב׳

בריאת בשר – שמינות נגזר מן ולא ברא אתם לחם אשר טעמו ״האכילה״ וידוע כי השומן ורוב הבשר הוא על ידי רוב המזון וטוב טעמו. ואחו – שם העשב הירוק יש אומרים שהוא אספסתא הנודעת במצרים ויש אומרים שהוא [״אלריס״].

Chizkuni Bereshit 41:45חזקוני בראשית מ״א:מ״ה

ויתן לו את אסנת בת פוטיפרע, "he gave him (as a wife) Ossnat daughter of Potiphera;" according to Rashi, this is the same Potiphar in whose house Joseph had served for a year before his incarceration. If Joseph had married someone of higher rank, he was afraid that his children would be claimed by his former master as slaves, seeing he had owned their father as a slave. When he married his former master's own daughter, he would be ashamed to say that her children were slaves. A different exegesis: he married her to prove that he had never slept with her mother as claimed. Still another interpretation: Joseph's wife was called: "the daughter of Potiphar," only because he had raised her. There was no biological connection with Potiphar. We find something similar in Chronicles I 4,18: אלה בני בתיה בת פרעה, "these were the children of Batyah, daughter of Pharaoh, as pointed out in Torah Shleymah by Rabbi Menachem Kasher item 111 on this verse, quoting Pirkey de Rabbi Eliezer chapter 38 according to which this was the daughter Dinah who had been raped by Sh'chem, her very name suggesting that she was the product of rape. Having been raised in the house of a high official such as Potiphar, and bearing his name, would help to remove any stigma from her. According to the Midrash, Yaakov, after her birth had expelled her, and placed a charm around her neck and hid her among some cactuses and similar prickly plants, so that when found she was named according to the location where she had been found, סנה, "thornbush." The angel Gavriel brought her to Egypt, presented her to the wife of Potiphar where she was raised. When Joseph was paraded after his ascension to power and all the young women of Egypt crowded around him to admire his being so handsome (49,22), and throwing flowers at him, Ossnat, who had no flowers, threw her charm at him. When Joseph took a look at the inscription on that charm, he realised that she was the daughter of his half sister Dinah, and decided to marry her. פוטיפרע, according to Rashi, this was the same man as the one who had been Joseph's master, but his name has been changed after he had become partially castrated so as to prevent him from carrying out his homosexual designs on Joseph. The word פריעה, almost identical with the name given Potiphar here, describes a condition permitting sexual intercourse with females but not with males. Unless you interpreted this in this way, we would not know how Potiphar was able to produce a daughter. Besides, according to the words of his wife who demonstrated to her husband how Joseph had supposedly raped her or tried to rape her, that line would make no sense. (39,19).

ויתן לו את אסנת בת פוטי פרע – הוא פוטיפר, כמו שפר״ש. ולקחה יוסף לו לאשה שאם יקח אחרת אפילו גדולה ממנה היה מתיירא שמא יאמר פוטיפר עבדי הם שהרי קניתי את אביהם לי לעבד אבל כשנשא את בתו לא היה מביישו ולא בני ביתו. דבר אחר: לקחה כדי לפרסם שלא שכב את אמה. ויש אומרים: על ידי שגדלה בביתו נקראת בתו, כמו שמצינו במשה רבינו דכתיב אלה בני בתיה בת פרעה (דברי הימים א ד׳:י״ח) לפי שגדלתו נקרא על שמה. כדאיתא במדרש בת דינה משכם הייתה ובקשו להרגה בני יעקב אבינו, בא יעקב אבינו ותלה לה קמיע בצוארה וגירשה מביתו והחביאה עצמה בין הקוצים והברקנים ועל שם הסנה נקראת אסנת ובא גבריאל והביאה למצרים לפני אשת פוטיפר וגדלתה וכשבא יוסף למצרים יצאו כל הנשים לראותו מחמת יופיו כדכתיב בנות צעדה עלי שור (בראשית מ״ט:כ״ב) וכל אחת זורקת לו חפץ או תכשיט וזו לא היה לה מה לזרוק וזרקה לו הקמיע שבצוארה, ונסתכל בו יוסף שהייתה בת בתו של יעקב ונשאה לו לאשה. פוטי פרע – פר״ש: הוא פוטיפר על שם שנסתרס, פרע לשון פריעה. יש סרוס חמה שאינו יכול לזקק לזכר רק לנקבה, ופוטיפר סריס חמה היה דאי לא תימא הכי מהיכא תיתי ליה בת ועוד הרי כתוב כדברים האלה עשה לי עבדך (בראשית ל״ט:י״ט).

Ramban Bereshit 41:1רמב״ן בראשית מ״א:א׳

על היאור – כל שאר נהרות אינם קרוים יאורים חוץ מנילוס, מפני שכל הארץ עשויה יאורים יאורים בידי אדם, ונילוס עולה בתוכם. לשון רש״י. אבל אונקלוס תרגם יאור: נהרא, רק תרגם על יאוריהם (שמות ז׳:י״ט) על אריתיהון, כי הוצרך שם להבדיל ביניהם, מפני שהזכיר: על נהרותם ועל יאוריהם. והנה כלם יקראו לדעתו יאורים, הגדולים נקראים נהרות ויאורים, ואלו העשויים חפירות ארוכות בידי אדם, גם הם יקראו יאורים. ומצינו כי חדקל נקרא יאור, כמו שכתוב: ואני הייתי על יד הנהר הגדול הוא חדקל, והנה איש אחד לבוש הבדים (דניאל י׳:ד׳), וכתיב: והנה שנים אחרים עומדים אחד הנה לשפת היאור ואחד הנה לשפת היאור ויאמר לאיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאור (דניאל י״ב:ה׳). ולדעתי, כדברי אונקלוס כן הוא, כי יאור ונהר לשון אחד, ושניהם לשון אורה. וכן הגשם נקרא אור, שנאמר: הן פרש עליו אורו (איוב ל״ו:ל׳), יפיץ ענן אורו (איוב ל״ז:י״א), וכמו שאמר רבי יוחנן (בראשית רבה כ״ו:ז׳): כל אורה האמורה באליהוא בירידת גשמים הכתוב מדבר, ואולי בעבור שהגשמים בסבת המאורות והנהרות יעשו מהם יתיחסו אל האבות.

Ramban Bereshit 41:2רמב״ן בראשית מ״א:ב׳

והנה מן היאור עולות – בעבור כי ארץ מצרים תשתה מן היאור, וממנו בא להם השובע והרעב, ראה אותן עולות מן היאור. והפרות סימן לחרישה והשבלים סימן לקציר, כמו שאמר: אשר אין חריש וקציר (בראשית מ״ה:ו׳). ראה כי היאור לא עלה רק מעט ואין חריש, ואשר יזרעו מעט במקומות הלחים, יבא קדים רוח י״י וישרוף אותם כאשר ראה אותם שדופות קדים. והנראה ממשמע הכתובים, כי היה השובע בארץ מצרים לבדה כאשר נאמר: שבע גדול בכל ארץ מצרים (בראשית מ״א:כ״ט), וכן: אשר היו בארץ מצרים (בראשית מ״א:מ״ח), אבל הרעב היה בכל הארצות (בראשית מ״א:נ״ד). וכן פתר יוסף: וקמו שבע שני רעב, ולא הזכיר בארץ מצרים, ועל כן לא יכלו בשאר הארצות לקבוץ אוכל ואפילו אם שמעו הענין, כי היה מפורסם מאד. ואולי היה בחלום רמז מזה במה שהזכיר: ותרענה באחו, כי שם היה מרעיהן ומעמדן, אבל הרעות אחרי אכלן את הטובות תתהלכנה בארץ, ולא ידע פרעה עד אנה הלכו. באחו – אגם, כמו: ישגא אחו (איוב ח׳:י״א). לשון רש״י. ואיננו נכון, כי אחו שם העשב הגדל, כמו: היגאה גומא בלא ביצה ישגא אחו בלי מים עודנו באבו לא יקטף (איוב ח׳:י״א-י״ב), והנה איננו האגם. ואולי ירצה לומר שיקרא העשב הנעשה באגמים על שם האגם. והנכון: שיהיה אחו שם כולל הדשא והעשב הנעשה על שפת הנהרות והאגמים, ויהיה בי״ת באחו כמו בי״ת לחמו: בלחמי ושתו ביין מסכתי (משלי ט׳:ה׳), כי על שפת היאור היו רועות, כמו שאמר: אצל הפרות על שפת היאור (בראשית מ״א:ג׳). ואולי הוא מלשון אחוה, בעבור היות מיני העשבים רבים גדלים יחד.

R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 28:16ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו כ״ח:ט״ז

אבן אבן בוחן – אחר שאמר אבן בסתם, שב לבאר שהיה אבן בוחן, כלומר בדוק ומנוסה שהוא חזק, כמ״ש הקימו בחיניו (ישעיהו כ״ג:י״ג). מוסד מוסד – נכון כי הראשון שם דמיון ראשון, והשני נגזר כמו הלוט הלוט (ישעיהו כ״ה:ד׳), וגם נכון מאד ששניהם שמות דמיונים ראשונים או שניהם נגזרים ויהיה לחזוק. המאמין – אבל המאמין לא יחיש, כטעם אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳).

R. Yosef ibn Kaspi Yirmeyahu 8:18ר׳ יוסף אבן כספי ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – הטעם התחזקותי על יגוני להתנחם ולא אוכל, אבל עלי לבי דוי, כי היגון מתחזק ומתגבר עלי.

R. Yosef ibn Kaspi Yirmeyahu 36:22ר׳ יוסף אבן כספי ירמיהו ל״ו:כ״ב

האח – נקרא הכלי שמבערין בו הדלקה בעת הקור אח, כי כל האנשים מתאחדים ומתאחים עליו להתחמם, ואין בזה רבוי ענינים כמו שחשבו המפרשים.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 25:5רלב״ג שמות ביאור המילות כ״ה:ה׳

ועֹרֹת אילִם מאדמים – הם עורות אילים צבועים בצבע אדום, גודמס״י בלעז. ועֹרֹת תחשים – אחשוב כי הם תישים גדולים, ועורותיהם יותר חזקים ויותר קשים ויותר נבחרים מאד מעורות האילים, על כן כתוב: ׳וָאֶנְעֲלֵךְ תחש׳ (יחזקאל טז, י), שהוא הנבחר שבעורות לעשות מנעלים. ורבותינו ז״ל אמרו (שבת כח, א-ב) שהוא מין חיה שיש לעורה גוונין הרבה. ועצי שטים – הוא מין ממיני הארזים, יתכן שכרתו אותן באחד מהמקומות אשר עברו בהם, לעשות מהם שולחנות ומה שידמה להם, והתנדבו אותם מי שנמצאו בידיהם, כמו שמפורש בפרשת ויקהל (לה, כד).

Ralbag Devarim Beur HaMilot 32:43רלב״ג דברים ביאור המילות ל״ב:מ״ג

וכפר אדמתו עמו – רוצה לומר: וטהר אדמתו אדמת עמו כטעם וכלה מכפר את הקדש שהוא מענין טהרה כאמרו וטהרו וקדשו מטמאות בני ישראל או יהיה הרצון בזה וכפר אדמתו עמו רוצה לומר: שיטהר טומאת אדמתו וטומאת עמו.

Shadal Bereshit 14:14שד״ל בראשית י״ד:י״ד

עד דן – איננה ליש הנקראת דן בימי השופטים {שופטים י״ח:ז׳} אלא מקום אחר, כי אפי׳ לדעת האומרים שנוסף אחר זמן, לא יתכן זה, כי אז היה ראוי שיהיה כתוב וירדף עד ליש היא דן, ואז היה אפשר לומר מלות היא דן נוספות, אבל שיגיה אדם ויחליף מילה בתורה לא ראינו ולא שמענו.

Shadal Bereshit 41:1שד״ל בראשית מ״א:א׳

שנתים ימים – שתי שנים שלמות מיום יציאת שר המשקים מבית הסהר, והנה היה חלום פרעה ביום לידתו, ולפיכך היה חושש לו הרבה, והאמין כי מן השמים בא לו לתועלת כל עמו. היאור – Jaro בלשון מצרי נהר, והוא נילוס. שנה – נקרא כן הזמן הכולל כל תקופות השנה, זרע וקציר וקור וחם וקיץ וחרף, כי משנה לשנה הקור והחם והימים הארוכים והקצרים חוזרים ובאים פעם שנית.

Shadal Bereshit 41:2שד״ל בראשית מ״א:ב׳

באחו – מלה מצרית, ענינה העשב הגדל באגם.

Shadal Bereshit 41:8שד״ל בראשית מ״א:ח׳

חרטומי מצרים – לדעת קלעריקוס מן חור שענינו בארמי וסורי ראה, וטום כמו אטם, רואה הנעלמות והצפונות; ולדעת בושארט מן רטן שענינו לחישה ודבור בלחש; ולדעת אחרים (ואחריהם רמבמ״ן) מן חרט, שבו היו חורטים ורושמים על האבנים הציורים העומדים להם במקום כתיבה, והכהנים והחכמים לבדם היו מבינים הכתיבה ההיא הנקראת hieroglyphica כלומר חקיקה קדושה, וכן געזעניוס תרגם Zeichendeuter, Bilderschrift Kenner, והוא מוסיף כי נכון הדבר שיהיה עיקר המלה מלשון מצרים, ושהיהודים שנו אותה מעט ועשו אותה מלה עברית משרש חרט; ולענין תכונת המלה והוראתה בלשון מצרים Jablonski אומר שעיקרה Ersom או Erthom שענינו עושה פלא, ודעת Ignatius Rossi שעיקרה Harethom שהוראתו שומר הסודות; וברוך היודע.

Shadal Bereshit 41:43שד״ל בראשית מ״א:מ״ג

אברך – אם הוא לשון הקדש הנכון כפירוש ר׳ יונה וגעזעניוס שיהיה הפעיל משרש ברך מענין כריעה, והאל״ף במקום ה״א, כמו אַשְכֵּים (ירמיהו כ״ה:ג׳), אלא שאין ההפעיל מתישב יפה; והנכון שהוא ל׳ מצרי, ומלת rek ענינה הַטָּיָה, ומלת abe או ape ענינה ראש, והנה אברך ענינו הטו ראשכם (געזעניוס בשם Ignatius Rossi). ודע כי במקום שכתוב ברש״י ריך בלשון ארמי מלך, מצאתי ברש״י כ״י ישן על קלף שבידי, בלשון רומי, וכן נכון.

Shadal Bereshit 41:45שד״ל בראשית מ״א:מ״ה

ויקרא – כך היה דרכם לשנות שם ההדיוט כשהיה עולה לגדולה, וכן עשה משה ליהושע {במדבר י״ג:ט״ז} ועיין למעלה א׳:ה׳. צפנת פענח – נראה שהיא מלה מצרית, ופירש היירונימוס מושיע העולם, והאחרונים נדחקו למצוא מקור לפירוש זה, ואומרים שראוי להפך האותיות ולקרוא פצנת, וכן כתוב בתרגום אלכסנדרי; והנה צפנת אפשר לפרשה על דרך לשון הקודש, ולפיכך אנקלוס והמתרגם הערבי והסורי פירשו מְגַלֶה הנעלמות, אמנם פענח (אעפ״י שֶבָנוּ ממנו הספרדים המפענח נעלמים) איננו לשון הקדש ולא באחת מאחיותיה. פוטי פרע – איננו פוטיפר (רשב״ם), כי זה שר הטבחים, וזה כהן און. און – Heliopolis {הליופוליס}, עיר השמש שהיו עובדים בה השמש, והיה שם בכל שנה חג לשמש, ואומרים כי גם און במצרי שמש. ויצא יוסף וגו׳ – יצא מלפני פרעה לעבור בכל ארץ מצרים, והוא מה שמפורש מיד במקרא שאחר זה.

Shadal Shemot 25:5שד״ל שמות כ״ה:ה׳

עורות תחשים – תחש לא נמצא חוץ מספור המשכן רק פעם אחת (ביחזקאל ט״ז:י׳) ואנעלך תחש. לדעת המתרגמים הקדמונים הוא שם עור צבוע בצבע מיוחד, וחכמי התלמוד אמרו (שבת כ״ח{.-:} שהוא שם חיה, וכן דעת גיזניוס והוא אומר שהוא Phoca {זאב הים} או כיוצא בו. שטים – בערבי שַנְט, ובלעז Acacia (עיין נתיבות השלום).

Shadal Devarim 32:43שד״ל דברים ל״ב:מ״ג

וכפר אדמתו עמו – עמו הוא בעצמו יכפר ויטהר את אדמתו מן הדם אשר שופך בה, בנקמו נקמת אבותינו, וכן הוא פירוש ראשון של ראב״ע, והיה קשה לי שתהיה הפעולה מיוחסת אל העם, אחר שאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, שהפעולה מיוחסת אל האל; אך {עתה שנת תר״ב} נראה לי כי הפעולה מצד היותה נקמת דם עבדי ה׳ היה נכון ליחס אותה אל האל, אבל מצד היותה כפרת האדמה לטהרה מעון הדם הנקי אשר שופך בה, היה מן הראוי שתיוחס אל העם עצמו, כי הכפרה ראוי שתהיה נעשית בידי אדם. {ורשב״ם פירש האל יקנח דם עמו מעל אדמתו, אך אין זה מתישב על מלות הכתוב. ואולי אפשר לפרש וכפר יוצא לשלישי, האל יעשה שעמו יכפר אדמתו. וראז׳ וגעז׳ פירשו אדמתו של עמו, אדמת עמו.}

Shadal Yeshayahu 2:16שד״ל ישעיהו ב׳:ט״ז

אניות תרשיש – כל האניות הגדולות ההולכות למרחקי ארץ נקראו כן, על שם האניות העשויות ללכת תרשישה, שהיתה רחוקה הרבה מארץ ישראל (עיין למטה כ״ג:א׳), והיו גדולות וחזקות. שכיות החמדה – נראה לי כדעת יונתן ורש״י: בירניות נחמדות ויקרות, וכן וכחומה נשגבה במשכיתו (משלי י״ח:י״א) – הון עשיר העומד במשכיתו (בארמונו ובביתו) הוא מעוז לו כחומה נשגבה.

Shadal Yeshayahu 3:17שד״ל ישעיהו ג׳:י״ז

פתהן יערה – יגלה מצחן ויוליכהו ערום מתכשיטים שעל הראש. ורבים פירשו פתהן – ערותן, בלא שום ראיה ברורה, אלא ממלת פותות (מלכים א ז׳:ג׳) שאין אנו יודעים מה היו בבירור. מלבד שהענין מגונה מאד במקום הזה כי איך ייוחס לאל גלוי ערוה? ואף אם אין כאן יגלה, אלא יערה, הנה כמהו את מקורה הערה (ויקרא כ׳:י״ח) שענינו גלוי ערוה. ואף אם היתה כוונת הנביא לומר יערה לשון שפיכה (שיזוב מהם דם, עיין רש״י), לא יתכן שיקח לשון מסופק ומגונה כזה. ואם אמר ישעיה (מ״ז:ג׳) תגל ערותך, לא אמר יגלה ה׳ ערותך. ואם יחזקאל אמר וקבצתי אותם עליך וגליתי ערותך אליהם וראו את כל ערותך (ט״ז:ל״ז), הנה הוסיף מלת אליהם, גם וראו וגו׳ לבאר הכוונה. ואחרים (הזכירם ראב״ע) ואחריהם הכורם, פירשו פאת ראשיהן, שער ראשן. והנה אם הכוונה שיהיה שערן מגולה, אין זו קללה גדולה. ואם הכוונה שיפול שערן, היה לו לומר יערה ראשן, לא יערה שערן, וזה מלבד כי לא מצאנו במקרה פאה בלא אל״ף, ומלבד כי פאה סתם בלשון מקרא כל פאה במשמע. ולדעתי פתהן מלה ארמית ידועה בתלמוד, כאמרם (עבודה זרה כ״ו.) דזמנין דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה, וכן (תענית כ״ה.) ומחיין באקוסטלא אפותאי, בשניהם האל״ף נוספת, וענינה על, והשם פותא, וענינו מצח. ובוקסטורף חשב שהשם אַפוּת משרש אנף, מענין אַנְפִין, ואין הדבר כן, כי לא תמצא וּת אלא בשם מופשט (Nome astratto), כמו מלכות, בעותא, נַהִירוּ ושכלתנו, רְבוּ רְבוּת רְבוּתָא, שָלוּ שָלוּתָא. ואין להשיב והרי מצאנו אִשָּׁה מתורגם אִנְתּוּ {בראשית ט״ז:ג׳}, ושפחה מתורגם אַמְהוּ {בראשית כ״ט:כ״ד}. כי באמת גם אלה אינם אלא שמות מופשטים, ואינם נאמרים אלא בלמ״ד, לאנתו, לאמהו, כלומר דרך אישות, דרך שפחות. ומה שהביא המתורגמן {המתורגמן לר׳ אליהו בחור, ערך אתתא} אשר לקח מן האדם לאשה {בראשית ב׳:כ״ב} לאינתו, וכן מאשה זרה {משלי ב׳:ט״ז} מאינתו חילוניתא, אינו אלא טעות, ולא מצאתי כן בשום תרגום. ור׳ שמעון הגדול אמר באחד מפיוטיו לחתונה {מחזור ויטרי סימן תפ״ב, עמ׳ 596} אַמְהוּת עת נכבשה הבת הנאה, וגם כאן הכוונה דרך שפחות. אמנם מה שהביא בוקסטורף מן התרגום, מנחיריו יצא עשן (איוב מ״א:י״ב) מאפותיה, אומר אני שצריך לנקד מֵאַפָוָתֵהּ, והוא כמו מֵאַפוֹהִי, אלא שבא הרבוי בצורת נקבה, כמו מן אָסְיָא, אָסָוָתָא, מן חֵילָא חֵילָוָתָא, מן סוּסָא סוּסָוָתָא, מן רָעְיָא רָעָוָתָא. ודומיהם רבים. ויש שמות שמקבלים שני מיני רבוי, לשון זכר ולשון נקבה, כמו יוֹמא יוֹמִין יוֹמָתָא, נַהֲרָא נַהֲרִין נַהֲרָוָתָא, וכן מן אַפָא אומר אני שאמרו אַפִין או אַנְפִין, וגם אַפָוָתָא, והשתמשו בשני המשקלים האלה להבדיל בין ענין לענין, כי אנפין ואפין ענינו פָנִים, כמו וצלם אנפוהי אשתני (דניאל ג׳:י״ט) ואַפָוָתָא הוא הרבוי מן אַף (חוטם) וענינו נחירים, ולפיכך מנחיריו יצא עשן מתורגם מֵאַפָוָתֵהּ, שאם היה מתורגם מאפוהי היה במשמע לשון פנים. וכן בתענית כ״ה. ונפק צוציתא דנורא מאפותיה, אומר אני שהקריאה מֵאַפָוָתֵהּ, והטעם מנחיריו, וכן פירש רש״י (כפי מה שהוא מובא בעין יעקב בשם פירוש רש״י מוגה), וזה לשונו: מחוטם שלו, ואית דמפרשי ממצחו עכ״ל, ואני אומר פירוש ראשון עקר (אף על פי שהשני הוא לבדו כתוב בפירוש רש״י שבגמרות), ומי שפירש ממצחו ראה בסוף המאמר: ומחיין באקוסטלא אפותאי, וחשב כי שניהם לשון אחד. עוד הביא בוקסטורף ידא אאפותא דרגא לשינתא (פסחים קי״ב.), נתינת היד על המצח היא הכנה אל השינה. אך זו הגהה מידו, והיא לפי שיטת הערוך שהאל״ף מן השרש, אבל גירסתנו בתלמוד אפותא באל״ף אחת, ואין השם אלא ״פותא״. עוד הביא עד דשריק ליה דודבא מאפותיה (ברכות מ״ד.). אבל בעל הערוך (ערך שרק) גורס: יתיב דודבא אפותיה ושריק, ולפי זה אין האל״ף מן השרש. אבל מה שהביא מן הילקוט (כי תשא, סימן שפ״ז) וא״ו אאופתא כתבי לך, ומפורש בגליון ״פירוש על המצח״ איננו ענין לכאן, כי שם ״אאופתא״ כתוב, לא ״אאפותא״, גם פירוש הגליון משובש בלא ספק, ואין הכוונה כלל על המצח, ועיין פירוש המליצה ההיא בערוך ערך וו, וברש״י בחולין דף ט״ז. {רש״י חולין ט״ז. ״אמר ליה״}. ובשאילתות דרב אחאי (סימן פ״ז) מצאתי דהא נפק אפותיה ברישא, והכוונה שיצא מצחו (של ילד הנולד) תחלה, ואין ספק שצריך לומר פותיה בלא אל״ף, ואולי צריך לומר דהא נפקא פותיה. ולשעבר חשבתי כי גם בשבת (פ׳:) מאי אנדיפי אפותא, ופירש רש״י {רש״י שבת פ׳: ״אפותא״} פדחת, צ״ל פותא, כמו שכתוב בערוך דפוס פראג, ערך אנדיפי, אך ראיתי כי בדפוסים קדמונים ובערוך כתב יד שבידי כתוב כאן (ערך אנדיפי) אפותא באל״ף, ואחרי ראותי דברי ידיד נפשי ועטרת ראשי הרב הגדול החכם המופלא מוהר״ר שי״ר {שלמה יהודה ראפאפורט} נ״י בספרו היקר ערך מלין (ערך אנדיפי) דעתי נוטה לקרוא אַפָּוָתָא, והכוונה על הנחירים, ואנדיפי ודיופי אינם אלא שם אחד (כדברי רש״י שם. שבת פ׳: {רש״י שבת פ׳: ״אנדיפא״}), וענינו שני חורים. והנה מאחר שאין לנו שום ראיה על היות ערוות האשה נקראת פוֹת בלשון הקדש (כמו בלשון איטלקי), וגם לא מצאנו לה לא שם זה ולא קרוב לוה לא בארמי ולא בסורי ולא בערבי, נקבל היות השם הזה במקרא הזה לקוח מלשון ארמית, וענינו מצח. ואם ישאל שואל ומהיכן יצאה להם למפרשים שפירשו פתחן ערותן? ממדרש אגדה יצאה להם, ממה שדרשו (שבת ס״ב:) פתהן כמו פתחיהן, עיין שם, אמנם אין גם אחד מן המתרגמים הקדמונים שתרגם פתהן לשון ערוה, יונתן תרגם יסיר כבודן, תרגם הכוונה. התרגום היווני המיוחס לשבעים זקנים מתרגם לשון בגד ותכשיט, וכן בתרגום סורי. והיירונימוס תרגם crinem. עוד אם ישאל שואל: מהיכן באה למלת פוֹת הוראת מצח? נשיבהו כי המלה נגזרת משרש פתה, מענין יפת אלהים ליפת (בראשית ט׳:כ״ז) שענינו הרחבה, והמצח בפנים כמו הרחוב בעיר. וסוף דבר אם יתמה אדם על היות ישעיה משתמש במלות ארמיות, וכן למעלה במלות מלאו, כליל, חרשים, נשיבהו כי בהיות אנשי דורו, ובפרט העשירים שבהם, מבקשים להידמות לעמים אשר סביבותיהם, יתכן שהיו מערבים בדבורם מלות מלשון ארם, והיו בזה נבדלים מן ההמון שלא היה מכיר אלא לשון הקדש. הלא תראה (למטה ל״ו:י״א) כי שרי חזקיהו היו מכירים לדבר ארמית, והעם לא היה מבין. ולפיכך יתכן שהיה מחכמת הנביא כשהיה מוכיח את הרשעים הגאים, לערב בדבריו מלות ארמיות, כדי שיהיה לשונו נכבד בעיניהם. מלבד כי כן דרך כל שירי המקרא לבא בהם מלות ארמיות, כמו רמה בים {שמות ט״ו:א׳}, ועיין בית האוצר דף ל״ז ול״ח.

Shadal Yirmeyahu 7:18שד״ל ירמיהו ז׳:י״ח

הבנים מלקטים עצים וגו׳ – לדעת Spencerus: שני ענינים הם, והבערת האש איננה לאפות הַכַּוָנִים, אלא שכן היה מנהג הגוים להבעיר אש לפני ביתם ביום ראש חדש, וכדי להגדיל את המדורה ולהמשיכה זמן רב היו הבנים מלקטים עצים על הדרך. ולישת הבצק ענין אחר הוא. אבל לפי הטעמים: הכל ענין אחד, והנביא מצייר איך האנשים והנשים והטף כלם מתעסקים בזה. לעשות כונים למלכת השמים – היא הלבנה, והיה מנהג עכו״ם להקריב לפניה ביום ראש חדש עוגות סלת ודבש. כוָנים – כך היו קוראים לאותן עוגות, ובתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים שמרו המלה chavonas, והיא כתובה באוצרות לשון יונית. ואין לה שרש בלשון יוני, ואולי מן הסוריים והפניציים נודעה אל היונים (ראזנמילר). למלכת – לא רצו לנקד מַלְכַּת כדי שלא לייחס מלכות השמים לדבר נברא. ויש מפרשים לפי הנקוד כמו: למלאכת, כלומר: לצבא השמים, והוא רחוק. ורש״י פירש: לְמַלְכַּת, וכתב שכן תרגם יונתן. ובספרינו אינו כן, אלא: לכוכבַת שמיא. וגעזעניוס בפירוש ישעיה (II. 338) הביא: כי בלשון סורי קוראים כוכַבְתָא (כוכב נקבה) לכוכב נוגה (S. Ephraem II 458). ולפי זה, אם הנסח שלפנינו בתרגום יונתן הוא הישר, אפשר שהיתה דעת המתרגם לכוכב נוגה.

Shadal Yirmeyahu 8:18שד״ל ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי – דברי הנביא. מבליגיתי – המפרשים פירשו מִסְבָרָה: לשון התחזקות. אך Schultens פירש מלשון ערבי: ענין פנים צהובות ושוחקות. וזה מתישב יפה בכל המקומות אשר בא בהם השרש הזה. ועדיין מלת מבליגיתי קשה מאד בדקדוק, כי אין מלה על משקלה. רש״י, ור׳ משה קמחי, וראזנמילר, וגעזעניוס פירשו: שם דבר, כמו: הַבְלָגָתִי. ור׳ משה קמחי הביא לדוגמא שם מרבית. ואין המשקל מכוון בעבור היו״ד הראשונה. ואחרים פירשוה: שם התאר או בינוני. וגם זה לא יתכן בעבור היו״ד השניה. וראזנמילר פירש: הכנוי במקום לי, איה איפוא לי מבליגיתי על היגון? והנה העקר חסר. ואני אומר: לקרוא מבליגִ֖יתִי בטעם מלעיל, והוא פֹעל. והוא בנוי בנין זר (כמו למטה ט״ו:י׳ מְקַלְלַוְנִי), וענינו: מבליג הייתי. והטעם: אני הייתי מבקש להצהיל פני ולהתגבר על היגון, אך היגון מתגבר עלי, ובעל כרחי לבי דוי.

Malbim Shir HaShirim 8:2מלבי״ם שיר השירים ח׳:ב׳

משל: וגם אוכל להנהיג אותך ולהביאך אל בית אמי. ושם תלמדני, ושם אשקך מיין הרקח בפרהסיא. מליצה: [זאת שנית] שאנהגך ואביאך אל בית אמי – שהוא גויתי, ושם תלמדני תורתך ומצותיך, שהם עבודות שאעבוד אותך בהיותי מתהלך בלבוש עור ובשר, ואני אשקך מיין הרקח (היין רומז על ההשגה בכל הספר כנ״ל ב׳ ד״ה, ד׳ יוד) ר״ל שתקבל נחת מן עיוני ומושכליי שהם מרוקחים, ר״ל מעורבבים עם מושגים הנלקחים מיין הזמן והמקום כפי שתשכיל הנפש בעודה קשורה בגוף, (וזה נקרא יין הרקח ממולח בתערובות בשמים, כי ההשגה הזכה שתשכיל הנפש המופשטת מגויה הוא יין חמר בלתי מרוקח), וכן מעסיס רמוני שהם המע״ט, כי הרמון בכל הספר ירמוז על תרי״ג מצות כמספר גרעיני הרמון, (כנ״ל ד׳ ג׳ ואיוב ז׳:י״ג).

Malbim Hoshea Beur HaInyan 13:15מלבי״ם הושע ביאור הענין י״ג:ט״ו

כי הוא בין אחים יפריא – מוסב על הנוחם, הוא, הנוחם, לא ישא פרי רק בין אחים, בעת שישראל אחים ומתחברים זל״ז אז היה אפשרות אל הנוחם, והוא כי כבר התבאר שבימי הושע בן אלה הזניחו את עבודת העגלים, ובטלו את הפרדיסאות שהושיב ירבעם שלא יעלו ישראל לרגל, רק שהיו כתות שחלקו עליו מטעם זה והלשינוהו למלך אשור (כנ״ל ח׳ ד׳, י׳ ב׳ ז׳) וכן מבואר בדה״ב ל׳ שחזקיה שלח שלוחים אל השבטים שישובו אל ה׳ והיו משחקים עליהם ומקצתם נכנעו ויבואו לירושלים, הרי היו ביניהם אז שתי כתות, ועי״ז לא הפריא שם הנוחם פריו ולא שבו כולם בתשובה, וגם ה׳ לא נחם על הרעה, ועי״כ יבא קדים עי״ז יבא עליהם מלך אשור שבא אז עליהם מצד מזרח מעבר הירדן והלך דרך המדבר, והוא רוח ה׳ שה׳ שלחו עליהם ממדבר עולה עליהם, יבוש מקורו כי הוא החריב את הארץ ששם היה מקור ישראל, ועי״ז יחרב מעינו המעין הנמשך מן המקור שעי״כ התפזרו לארבע רוחות השמי׳ וחרבו מימי שפעם וקיומם והצלחתם, הוא ישסה אוצר – גם הוא הרוח הזה, ישסה כל אוצרותם וכל כלי חמדתם, ואין להם תקוה עוד כי אבדו ונדחו בעונם.

Malbim Yirmeyahu Beur HaMilot 36:22מלבי״ם ירמיהו ביאור המילות ל״ו:כ״ב

ואת האח – הלשון ותרעינה באחו, מיבשים האחו ומבעיר בם את האש בעצים, ופי׳ ואת האח שעם האח מבעירים, וע״י האש מבוערת, וחז״ל פי׳ עצים שנדלקים באחונא.

Hoil Moshe Bereshit 14:14הואיל משה בראשית י״ד:י״ד

עד דן – קשה איך כבר בימי אברהם או לכל הפחות בימי משה הכותב נקראת העיר על שם דן, אולי היתה שם עיר מימים קדמונים וטרם הקראה בשם לשם, ליש או דן (יהושע י״ז, שופטים י״ח) קראוה בשם אחר בלתי נודע, והסופרים תקנו והחליפו השם הקדמון במחודש להקל ההבנה, לפי שטוב מכל מקום להניח שיהיה תיקון סופרים מלהניח שנכתב כל סיפור זה כמה שנים אחרי מות משה; ושהיתה שם עיר אחרת בלתי ליש ששמה דן דבר רחוק הוא ומושב עיר דן בקצה האחרון לצד צפונית (דברים ל״ד:א׳, ובכמה מקומות) מכוון יפה למסופר כאן וכמהלך שעה אחת מעיר Banias (היא ליש או דן הקדמונית) נמצא מקום בשם Meschad el Tir שענינו בערבי ״ברית הצפור״ (ואת הצפור לא בתר, בראשית ט״ו:י׳), ויש קבלה ביד אנשי המקום ששם כרת ה׳ עם אברהם ברית בין הבתרים (הח׳ שווארץ בספרו תבואות הארץ).

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 6:17ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ו׳:י״ז

ואני – בניגוד לאשר הוטל על נח, היינו לעשות את התיבה. המבול – מלשון יבל, לזרום. אין הביטוי מבול בא, מלבד בפרשה זו, אלא בתהלים כ״ט:י׳. בישעיהו נ״ד:ט׳ נקראת תופעה זו — מי נח. מים – תמורה (אפוזיציה) לשם ״המבול״, לשם הגדרה נוספת, וכן להלן (בראשית ז׳:ו׳) ״והמבול היה מים על־הארץ״. לשחת – בנין פיעל, ומשמעותו כבנין הפעיל — ״והנני משחיתם״ (לעיל פסוק י״ג). מתחת השמים – כאילו מעל תחת השמים, להעבירו משם. כל אשר בארץ – להוציא את הדגה אשר בימים.