Difference between revisions of "Dictionary:Cognates and Loanwords/5"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
m
Line 61: Line 61:
 
</source>
 
</source>
  
<source book="English Bereshit" ref="45,8" mgtype="Tanakh" url="Bereshit/45.8$$e1" xmlid="Bereshit45-8">
+
<source xmlid="Bereshit45-8" book="English Bereshit" ref="45,8" mgtype="Tanakh" url="Bereshit/45.8$$e1">
 +
 
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit 45:8</h3>
 
<h3 xml:lang="EN">Bereshit 45:8</h3>
 
<text xml:lang="EN">So now it was not you who sent me here, but God, and he has made me a father to Pharaoh, lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.</text>
 
<text xml:lang="EN">So now it was not you who sent me here, but God, and he has made me a father to Pharaoh, lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.</text>
Line 188: Line 189:
 
<h3 xml:lang="HE">מלכים א ז׳:נ׳</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">מלכים א ז׳:נ׳</h3>
 
<text xml:lang="HE">וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.</text>
 
<text xml:lang="HE">וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="English Melakhim I" ref="10,22" mgtype="Tanakh" url="Melakhim I/10.22$$e1" xmlid="MelakhimI10-22">
 +
<h3 xml:lang="EN">Melakhim I 10:22</h3>
 +
<text xml:lang="EN">For the king had at sea a navy of Tarshish with the navy of Hiram; once every three years came the navy of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.</text>
 +
<h3 xml:lang="HE">מלכים א י׳:כ״ב</h3>
 +
<text xml:lang="HE">כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.</text>
 
</source>
 
</source>
  
Line 548: Line 556:
 
<h3 xml:lang="HE">תרגום ירושלמי (יונתן) שמות כ״ו:י״ד</h3>
 
<h3 xml:lang="HE">תרגום ירושלמי (יונתן) שמות כ״ו:י״ד</h3>
 
<text xml:lang="HE">ותעביד חופאה למשכנא מושכי דדיכרי מסמקי וחופאה דמשכי ססגונא מלעילא.</text>
 
<text xml:lang="HE">ותעביד חופאה למשכנא מושכי דדיכרי מסמקי וחופאה דמשכי ססגונא מלעילא.</text>
 +
</source>
 +
 +
<source book="Targum Yonatan Melakhim I" ref="10,22" mgtype="Tanakh" url="SP/Targum Yonatan/Melakhim I/10.22" xmlid="TargumYonatanMelakhimI10-22">
 +
<h3 xml:lang="EN">Targum Yonatan Melakhim I 10:22</h3>
 +
<text xml:lang="EN"></text>
 +
<h3 xml:lang="HE">תרגום יונתן מלכים א י׳:כ״ב</h3>
 +
<text xml:lang="HE">אֲרֵי סְפִינָתָא אַפְרִיקָא לְמַלְכָּא בְּיַמָא עִם סְפִינָתָא דְחִירָם חֲדָא לִתְלַת שְׁנִין אַתְיָא סְפִינַת אַפְרִיקָא טְעִינָא דְהַב וּכְסַף שֵׁן דְפִיל וְקוֹפִין וְטַוָסִין.</text>
 
</source>
 
</source>
  

Version as of 11:07, 25 November 2020

EN/HEע/E

Lexical: Cognates and Loanwords

Sources

Biblical Texts

Bereshit 15:2בראשית ט״ו:ב׳

Abram said, “Lord Hashem, what will you give me, since I go childless, and he who will inherit my estate is Eliezer of Damascus?”וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה מַה תִּתֶּן לִי וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי וּבֶן מֶשֶׁק בֵּיתִי הוּא דַּמֶּשֶׂק אֱלִיעֶזֶר.

Bereshit 26:26בראשית כ״ו:כ״ו

Then Abimelech went to him from Gerar, and Ahuzzath his friend, and Phicol the captain of his army.וַאֲבִימֶלֶךְ הָלַךְ אֵלָיו מִגְּרָר וַאֲחֻזַּת מֵרֵעֵהוּ וּפִיכֹל שַׂר צְבָאוֹ.

Bereshit 28:12בראשית כ״ח:י״ב

He dreamed. Behold, a stairway set upon the earth, and its top reached to heaven. Behold, the angels of God ascending and descending on it.וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ.

Bereshit 30:5-6בראשית ל׳:ה׳-ו׳

(5) Bilhah conceived, and bore Jacob a son. (6) Rachel said, “God has judged me, and has also heard my voice, and has given me a son.” Therefore called she his name Dan.(ה) וַתַּהַר בִּלְהָה וַתֵּלֶד לְיַעֲקֹב בֵּן. (ו) וַתֹּאמֶר רָחֵל דָּנַנִּי אֱלֹהִים וְגַם שָׁמַע בְּקֹלִי וַיִּתֶּן לִי בֵּן עַל כֵּן קָרְאָה שְׁמוֹ דָּן.

Bereshit 41:40בראשית מ״א:מ׳

You shall be over my house, and according to your word will all my people be ruled. Only in the throne I will be greater than you.”אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כׇּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ.

Bereshit 41:42-43בראשית מ״א:מ״ב-מ״ג

(42) Pharaoh took off his signet ring from his hand, and put it on Joseph’s hand, and arrayed him in robes of fine linen, and put a gold chain about his neck, (43) and he made him to ride in the second chariot which he had. They cried before him, “Bow the knee!” He set him over all the land of Egypt.(מב) וַיָּסַר פַּרְעֹה אֶת טַבַּעְתּוֹ מֵעַל יָדוֹ וַיִּתֵּן אֹתָהּ עַל יַד יוֹסֵף וַיַּלְבֵּשׁ אֹתוֹ בִּגְדֵי שֵׁשׁ וַיָּשֶׂם רְבִד הַזָּהָב עַל צַוָּארוֹ. (מג) וַיַּרְכֵּב אֹתוֹ בְּמִרְכֶּבֶת הַמִּשְׁנֶה אֲשֶׁר לוֹ וַיִּקְרְאוּ לְפָנָיו אַבְרֵךְ וְנָתוֹן אֹתוֹ עַל כׇּל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Bereshit 41:45בראשית מ״א:מ״ה

Pharaoh called Joseph’s name Zaphenath-Paneah; and he gave him Asenath, the daughter of Potiphera priest of On as a wife. Joseph went out over the land of Egypt.וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Bereshit 45:8בראשית מ״ה:ח׳

So now it was not you who sent me here, but God, and he has made me a father to Pharaoh, lord of all his house, and ruler over all the land of Egypt.וְעַתָּה לֹא אַתֶּם שְׁלַחְתֶּם אֹתִי הֵנָּה כִּי הָאֱלֹהִים וַיְשִׂימֵנִי לְאָב לְפַרְעֹה וּלְאָדוֹן לְכׇל בֵּיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכׇל אֶרֶץ מִצְרָיִם.

Shemot 25:5שמות כ״ה:ה׳

rams’ skins dyed red, sea cow hides, acacia wood,וְעֹרֹת אֵילִם מְאׇדָּמִים וְעֹרֹת תְּחָשִׁים וַעֲצֵי שִׁטִּים.

Shemot 28:17-20שמות כ״ח:י״ז-כ׳

(17) You shall set in it settings of stones, four rows of stones: a row of ruby, topaz, and beryl shall be the first row; (18) and the second row a turquoise, a sapphire , and an emerald; (19) and the third row a jacinth, an agate, and an amethyst; (20) and the fourth row a chrysolite, an onyx, and a jasper: they shall be enclosed in gold in their settings.(יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יח) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יט) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (כ) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם.

Shemot 39:10-13שמות ל״ט:י׳-י״ג

(10) They set in it four rows of stones. A row of ruby, topaz, and beryl was the first row; (11) and the second row, a turquoise, a sapphire , and an emerald; (12) and the third row, a jacinth, an agate, and an amethyst; (13) and the fourth row, a chrysolite, an onyx, and a jasper. They were enclosed in gold settings.(י) וַיְמַלְאוּ בוֹ אַרְבָּעָה טוּרֵי אָבֶן טוּר אֹדֶם פִּטְדָה וּבָרֶקֶת הַטּוּר הָאֶחָד. (יא) וְהַטּוּר הַשֵּׁנִי נֹפֶךְ סַפִּיר וְיָהֲלֹם. (יב) וְהַטּוּר הַשְּׁלִישִׁי לֶשֶׁם שְׁבוֹ וְאַחְלָמָה. (יג) וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם.

Devarim 32:36דברים ל״ב:ל״ו

For Hashem will judge his people, and have compassion on his servants, when He sees that their power is gone, There is none remaining, shut up or left at large.כִּי יָדִין י״י עַמּוֹ וְעַל עֲבָדָיו יִתְנֶחָם כִּי יִרְאֶה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב.

Devarim 32:43דברים ל״ב:מ״ג

Rejoice, you nations, with his people, for He will avenge the blood of his servants. He will render vengeance to his adversaries, And will make expiation for his land, for his people.הַרְנִינוּ גוֹיִם עַמּוֹ כִּי דַם עֲבָדָיו יִקּוֹם וְנָקָם יָשִׁיב לְצָרָיו וְכִפֶּר אַדְמָתוֹ עַמּוֹ.

Yehoshua 17:15יהושע י״ז:ט״ו

And Joshua said unto them: 'If thou be a great people, get thee up to the forest, and cut down for thyself there in the land of the Perizzites and of the Rephaim; since the hill-country of Ephraim is too narrow for thee.'וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם יְהוֹשֻׁעַ אִם עַם רַב אַתָּה עֲלֵה לְךָ הַיַּעְרָה וּבֵרֵאתָ לְךָ שָׁם בְּאֶרֶץ הַפְּרִזִּי וְהָרְפָאִים כִּי אָץ לְךָ הַר אֶפְרָיִם.

Shemuel I 7:2שמואל א ז׳:ב׳

And it came to pass, from the day that the ark abode in Kiriath-jearim, that the time was long; for it was twenty years; and all the house of Israel yearned after the Lord.וַיְהִי מִיּוֹם שֶׁבֶת הָאָרוֹן בְּקִרְיַת יְעָרִים וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַיִּהְיוּ עֶשְׂרִים שָׁנָה וַיִּנָּהוּ כׇּל בֵּית יִשְׂרָאֵל אַחֲרֵי י״י.

Shemuel I 15:24-27שמואל א ט״ו:כ״ד-כ״ז

(24) And Saul said unto Samuel: 'I have sinned; for I have transgressed the commandment of the Lord, and thy words; because I feared the people, and hearkened to their voice. (25) Now therefore, I pray thee, pardon my sin, and return with me, that I may worship the Lord.' (26) And Samuel said unto Saul: 'I will not return with thee; for thou hast rejected the word of the Lord, and the Lord hath rejected thee from being king over Israel.' (27) And as Samuel turned about to go away, he laid hold upon the skirt of his robe, and it rent.(כד) וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל שְׁמוּאֵל חָטָאתִי כִּי עָבַרְתִּי אֶת פִּי י״י וְאֶת דְּבָרֶיךָ כִּי יָרֵאתִי אֶת הָעָם וָאֶשְׁמַע בְּקוֹלָם. (כה) וְעַתָּה שָׂא נָא אֶת חַטָּאתִי וְשׁוּב עִמִּי וְאֶשְׁתַּחֲוֶה לַי״י. (כו) וַיֹּאמֶר שְׁמוּאֵל אֶל שָׁאוּל לֹא אָשׁוּב עִמָּךְ כִּי מָאַסְתָּה אֶת דְּבַר י״י וַיִּמְאָסְךָ י״י מִהְיוֹת מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל. (כז) וַיִּסֹּב שְׁמוּאֵל לָלֶכֶת וַיַּחֲזֵק בִּכְנַף מְעִילוֹ וַיִּקָּרַע.

Shemuel I 24:4-5שמואל א כ״ד:ד׳-ה׳

(4) And the men of David said unto him: 'Behold the day in which the Lord hath said unto thee: Behold, I will deliver thine enemy into thy hand, and thou shalt do to him as it shall seem good unto thee.' Then David arose, and cut off the skirt of Saul's robe privily. (5) And it came to pass afterward, that David's heart smote him, because he had cut off Saul's skirt.(ד) וַיֹּאמְרוּ אַנְשֵׁי דָוִד אֵלָיו הִנֵּה הַיּוֹם אֲשֶׁר אָמַר י״י אֵלֶיךָ הִנֵּה אָנֹכִי נֹתֵן אֶת [אֹיִבְךָ] (איביך) בְּיָדֶךָ וְעָשִׂיתָ לּוֹ כַּאֲשֶׁר יִטַב בְּעֵינֶיךָ וַיָּקׇם דָּוִד וַיִּכְרֹת אֶת כְּנַף הַמְּעִיל אֲשֶׁר לְשָׁאוּל בַּלָּט. (ה) וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן וַיַּךְ לֵב דָּוִד אֹתוֹ עַל אֲשֶׁר כָּרַת אֶת כָּנָף אֲשֶׁר לְשָׁאוּל.

Shemuel II 3:8שמואל ב ג׳:ח׳

Then was Abner very wroth for the words of Ish-bosheth, and said: 'Am I a dog's head that belongeth to Judah? This day do I show kindness unto the house of Saul thy father, to his brethren, and to his friends, and have not delivered thee into the hand of David, and yet thou chargest me this day with a fault concerning this woman.וַיִּחַר לְאַבְנֵר מְאֹד עַל דִּבְרֵי אִישׁ בֹּשֶׁת וַיֹּאמֶר הֲרֹאשׁ כֶּלֶב אָנֹכִי אֲשֶׁר לִיהוּדָה הַיּוֹם אֶעֱשֶׂה חֶסֶד עִם בֵּית שָׁאוּל אָבִיךָ אֶל אֶחָיו וְאֶל מֵרֵעֵהוּ וְלֹא הִמְצִיתִךָ בְּיַד דָּוִד וַתִּפְקֹד עָלַי עֲוֺן הָאִשָּׁה הַיּוֹם.

Shemuel II 3:35שמואל ב ג׳:ל״ה

And all the people came to cause David to eat bread while it was yet day; but David swore, saying: 'God do so to me, and more also, if I taste bread, or aught else, till the sun be down.'וַיָּבֹא כׇל הָעָם לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד לֶחֶם בְּעוֹד הַיּוֹם וַיִּשָּׁבַע דָּוִד לֵאמֹר כֹּה יַעֲשֶׂה לִּי אֱלֹהִים וְכֹה יֹסִיף כִּי אִם לִפְנֵי בוֹא הַשֶּׁמֶשׁ אֶטְעַם לֶחֶם אוֹ כׇל מְאוּמָה.

Shemuel II 12:17שמואל ב י״ב:י״ז

And the elders of his house arose, and stood beside him, to raise him up from the earth; but he would not, neither did he eat bread with them.וַיָּקֻמוּ זִקְנֵי בֵיתוֹ עָלָיו לַהֲקִימוֹ מִן הָאָרֶץ וְלֹא אָבָה וְלֹא בָרָא אִתָּם לָחֶם.

Shemuel II 13:5שמואל ב י״ג:ה׳

And Jonadab said unto him: 'Lay thee down on thy bed, and feign thyself sick; and when thy father cometh to see thee, say unto him: Let my sister Tamar come, I pray thee, and give me bread to eat, and dress the food in my sight, that I may see it, and eat it at her hand.'וַיֹּאמֶר לוֹ יְהוֹנָדָב שְׁכַב עַל מִשְׁכָּבְךָ וְהִתְחָל וּבָא אָבִיךָ לִרְאוֹתֶךָ וְאָמַרְתָּ אֵלָיו תָּבֹא נָא תָמָר אֲחוֹתִי וְתַבְרֵנִי לֶחֶם וְעָשְׂתָה לְעֵינַי אֶת הַבִּרְיָה לְמַעַן אֲשֶׁר אֶרְאֶה וְאָכַלְתִּי מִיָּדָהּ.

Melakhim I 7:50מלכים א ז׳:נ׳

and the cups, and the snuffers, and the basins, and the pans, and the fire-pans, of pure gold; and the hinges, both for the doors of the inner house, the most holy place, and for the doors of the house, that is, of the temple, of gold.וְהַסִּפּוֹת וְהַמְזַמְּרוֹת וְהַמִּזְרָקוֹת וְהַכַּפּוֹת וְהַמַּחְתּוֹת זָהָב סָגוּר וְהַפֹּתוֹת לְדַלְתוֹת הַבַּיִת הַפְּנִימִי לְקֹדֶשׁ הַקֳּדָשִׁים לְדַלְתֵי הַבַּיִת לַהֵיכָל זָהָב.

Melakhim I 10:22מלכים א י׳:כ״ב

For the king had at sea a navy of Tarshish with the navy of Hiram; once every three years came the navy of Tarshish, bringing gold, and silver, ivory, and apes, and peacocks.כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים.

Melakhim II 9:30מלכים ב ט׳:ל׳

And when Jehu was come to Jezreel, Jezebel heard of it; and she painted her eyes, and attired her head, and looked out at the window.וַיָּבוֹא יֵהוּא יִזְרְעֶאלָה וְאִיזֶבֶל שָׁמְעָה וַתָּשֶׂם בַּפּוּךְ עֵינֶיהָ וַתֵּיטֶב אֶת רֹאשָׁהּ וַתַּשְׁקֵף בְּעַד הַחַלּוֹן.

Yeshayahu 2:12-16ישעיהו ב׳:י״ב-ט״ז

(12) For the Lord of hosts hath a day Upon all that is proud and lofty, And upon all that is lifted up, and it shall be brought low; (13) And upon all the cedars of Lebanon That are high and lifted up, And upon all the oaks of Bashan; (14) And upon all the high mountains, And upon all the hills that are lifted up; (15) And upon every lofty tower, And upon every fortified wall; (16) And upon all the ships of Tarshish, And upon all delightful imagery.(יב) כִּי יוֹם לַי״י צְבָאוֹת עַל כׇּל גֵּאֶה וָרָם וְעַל כׇּל נִשָּׂא וְשָׁפֵל. (יג) וְעַל כׇּל אַרְזֵי הַלְּבָנוֹן הָרָמִים וְהַנִּשָּׂאִים וְעַל כׇּל אַלּוֹנֵי הַבָּשָׁן. (יד) וְעַל כׇּל הֶהָרִים הָרָמִים וְעַל כׇּל הַגְּבָעוֹת הַנִּשָּׂאוֹת. (טו) וְעַל כׇּל מִגְדָּל גָּבֹהַּ וְעַל כׇּל חוֹמָה בְצוּרָה. (טז) וְעַל כׇּל אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ וְעַל כׇּל שְׂכִיּוֹת הַחֶמְדָּה.

Yeshayahu 3:17ישעיהו ג׳:י״ז

Therefore the Lord will smite with a scab The crown of the head of the daughters of Zion, And the Lord will lay bare their secret parts.וְשִׂפַּח אֲדֹנָי קׇדְקֹד בְּנוֹת צִיּוֹן וַי״י פׇּתְהֵן יְעָרֶה.

Yeshayahu 28:16ישעיהו כ״ח:ט״ז

Therefore thus saith the Lord God: Behold, I lay in Zion for a foundation a stone, A tried stone, a costly corner-stone of sure foundation; He that believeth shall not make haste.לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הִנְנִי יִסַּד בְּצִיּוֹן אָבֶן אֶבֶן בֹּחַן פִּנַּת יִקְרַת מוּסָד מוּסָּד הַמַּאֲמִין לֹא יָחִישׁ.

Yeshayahu 32:14ישעיהו ל״ב:י״ד

For the palace shall be forsaken; The city with its stir shall be deserted; The mound and the tower shall be for dens for ever, A joy of wild asses, a pasture of flocks;כִּי אַרְמוֹן נֻטָּשׁ הֲמוֹן עִיר עֻזָּב עֹפֶל וָבַחַן הָיָה בְעַד מְעָרוֹת עַד עוֹלָם מְשׂוֹשׂ פְּרָאִים מִרְעֵה עֲדָרִים.

Yirmeyahu 3:17ירמיהו ג׳:י״ז

At that time they shall call Jerusalem The throne of the Lord; and all the nations shall be gathered unto it, to the name of the Lord, to Jerusalem; neither shall they walk any more after the stubbornness of their evil heart.בָּעֵת הַהִיא יִקְרְאוּ לִירוּשָׁלַ‍ִם כִּסֵּא י״י וְנִקְווּ אֵלֶיהָ כׇל הַגּוֹיִם לְשֵׁם י״י לִירוּשָׁלָ‍ִם וְלֹא יֵלְכוּ עוֹד אַחֲרֵי שְׁרִרוּת לִבָּם הָרָע.

Yirmeyahu 4:30ירמיהו ד׳:ל׳

And thou, that art spoiled, what doest thou, That thou clothest thyself with scarlet, That thou deckest thee with ornaments of gold, That thou enlargest thine eyes with paint? In vain dost thou make thyself fair; Thy lovers despise thee, they seek thy life.[וְאַתְּ] (ואתי) שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.

Yirmeyahu 7:18ירמיהו ז׳:י״ח

The children gather wood, and the fathers kindle the fire, and the women knead the dough, to make cakes to the queen of heaven, and to pour out drink-offerings unto other gods, that they may provoke Me.הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי.

Yirmeyahu 8:17-19ירמיהו ח׳:י״ז-י״ט

(17) For, behold, I will send serpents, basilisks, among you, Which will not be charmed; And they shall bite you, saith the Lord. (18) Though I would take comfort against sorrow, My heart is faint within me. (19) Behold the voice of the cry of the daughter of my people From a land far off: 'Is not the Lord in Zion? Is not her King in her?'— 'Why have they provoked Me with their graven images, And with strange vanities?'—(יז) כִּי הִנְנִי מְשַׁלֵּחַ בָּכֶם נְחָשִׁים צִפְעֹנִים אֲשֶׁר אֵין לָהֶם לָחַשׁ וְנִשְּׁכוּ אֶתְכֶם נְאֻם י״י. (יח) מַבְלִיגִיתִי עֲלֵי יָגוֹן עָלַי לִבִּי דַוָּי. (יט) הִנֵּה קוֹל שַׁוְעַת בַּת עַמִּי מֵאֶרֶץ מַרְחַקִּים הַי״י אֵין בְּצִיּוֹן אִם מַלְכָּהּ אֵין בָּהּ מַדּוּעַ הִכְעִסוּנִי בִּפְסִלֵיהֶם בְּהַבְלֵי נֵכָר.

Yirmeyahu 14:14ירמיהו י״ד:י״ד

Then the Lord said unto me: 'The prophets prophesy lies in My name; I sent them not, neither have I commanded them, neither spoke I unto them; they prophesy unto you a lying vision, and divination, and a thing of nought, and the deceit of their own heart.וַיֹּאמֶר י״י אֵלַי שֶׁקֶר הַנְּבִאִים נִבְּאִים בִּשְׁמִי לֹא שְׁלַחְתִּים וְלֹא צִוִּיתִים וְלֹא דִבַּרְתִּי אֲלֵיהֶם חֲזוֹן שֶׁקֶר וְקֶסֶם [וֶאֱלִיל] (ואלול) [וְתַרְמִית] (ותרמות) לִבָּם הֵמָּה מִתְנַבְּאִים לָכֶם.

Yirmeyahu 44:19ירמיהו מ״ד:י״ט

And is it we that offer to the queen of heaven, and pour out drink-offerings unto her? did we make her cakes in her image, and pour out drink-offerings unto her, without our husbands?'וְכִי אֲנַחְנוּ מְקַטְּרִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וּלְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים הֲמִבַּלְעֲדֵי אֲנָשֵׁינוּ עָשִׂינוּ לָהּ כַּוָּנִים לְהַעֲצִבָה וְהַסֵּךְ לָהּ נְסָכִים.

Yechezkel 16:10יחזקאל ט״ז:י׳

I clothed thee also with richly woven work, and shod thee with sealskin, and I wound fine linen about thy head, and covered thee with silk.וָאַלְבִּישֵׁךְ רִקְמָה וָאֶנְעֲלֵךְ תָּחַשׁ וָאֶחְבְּשֵׁךְ בַּשֵּׁשׁ וַאֲכַסֵּךְ מֶשִׁי.

Yechezkel 16:36יחזקאל ט״ז:ל״ו

Thus saith the Lord God: Because thy filthiness was poured out, and thy nakedness uncovered through thy harlotries with thy lovers; and because of all the idols of thy abominations, and for the blood of thy children, that thou didst give unto them;כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה יַעַן הִשָּׁפֵךְ נְחֻשְׁתֵּךְ וַתִּגָּלֶה עֶרְוָתֵךְ בְּתַזְנוּתַיִךְ עַל מְאַהֲבָיִךְ וְעַל כׇּל גִּלּוּלֵי תוֹעֲבוֹתַיִךְ וְכִדְמֵי בָנַיִךְ אֲשֶׁר נָתַתְּ לָהֶם.

Yechezkel 23:47יחזקאל כ״ג:מ״ז

And the assembly shall stone them with stones,and despatch them with their swords; they shall slay their sons and their daughters, and burn up their houses with fire.וְרָגְמוּ עֲלֵיהֶן אֶבֶן קָהָל וּבָרֵא אוֹתְהֶן בְּחַרְבוֹתָם בְּנֵיהֶם וּבְנוֹתֵיהֶם יַהֲרֹגוּ וּבָתֵּיהֶן בָּאֵשׁ יִשְׂרֹפוּ.

Yechezkel 24:11יחזקאל כ״ד:י״א

then will I set it empty upon the coals thereof, that it may be hot, and the bottom thereof may burn, and that the impurity of it may be molten in it, that the filth of it may be consumedוְהַעֲמִידֶהָ עַל גֶּחָלֶיהָ רֵקָה לְמַעַן תֵּחַם וְחָרָה נְחֻשְׁתָּהּ וְנִתְּכָה בְתוֹכָהּ טֻמְאָתָהּ תִּתֻּם חֶלְאָתָהּ.

Yechezkel 27:16יחזקאל כ״ז:ט״ז

Aram was thy merchant by reason of the multitude of thy wealth; they traded for thy wares with carbuncles, purple, and richly woven work, and fine linen, and coral, and rubies.אֲרָם סֹחַרְתֵּךְ מֵרֹב מַעֲשָׂיִךְ בְּנֹפֶךְ אַרְגָּמָן וְרִקְמָה וּבוּץ וְרָאמֹת וְכַדְכֹּד נָתְנוּ בְּעִזְבוֹנָיִךְ.

Yechezkel 28:13יחזקאל כ״ח:י״ג

thou wast in Eden the garden of God; every precious stone was thy covering, the carnelian, the topaz, and the emerald, the beryl, the onyx, and the jasper, the sapphire, the carbuncle, and the smaragd, and gold; the workmanship of thy settings and of thy sockets was in thee, in the day that thou wast created they were prepared.בְּעֵדֶן גַּן אֱלֹהִים הָיִיתָ כׇּל אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה סַפִּיר נֹפֶךְ וּבָרְקַת וְזָהָב מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.

Yechezkel 32:8יחזקאל ל״ב:ח׳

All the bright lights of heaven Will I make black over thee, And set darkness upon thy land, Saith the Lord God.כׇּל מְאוֹרֵי אוֹר בַּשָּׁמַיִם אַקְדִּירֵם עָלֶיךָ וְנָתַתִּי חֹשֶׁךְ עַל אַרְצְךָ נְאֻם אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה.

Amos 5:26עמוס ה׳:כ״ו

So shall ye take up Siccuth your king and Chiun your images, the star of your god, which ye made to yourselves.וּנְשָׂאתֶם אֵת סִכּוּת מַלְכְּכֶם וְאֵת כִּיּוּן צַלְמֵיכֶם כּוֹכַב אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לָכֶם.

Mikhah 2:4מיכה ב׳:ד׳

In that day shall they take up a parable against you, And lament with a doleful lamentation, and say: 'We are utterly ruined; He changeth the portion of my people; How doth he remove it from me! Instead of restoring our fields, he divideth them.'בַּיּוֹם הַהוּא יִשָּׂא עֲלֵיכֶם מָשָׁל וְנָהָה נְהִי נִהְיָה אָמַר שָׁדוֹד נְשַׁדֻּנוּ חֵלֶק עַמִּי יָמִיר אֵיךְ יָמִישׁ לִי לְשׁוֹבֵב שָׂדֵינוּ יְחַלֵּק.

Zekharyah 3:7זכריה ג׳:ז׳

'Thus saith the Lord of hosts: If thou wilt walk in My ways, and if thou wilt keep My charge, and wilt also judge My house, and wilt also keep My courts, then I will give thee free access among these that stand by.כֹּה אָמַר י״י צְבָאוֹת אִם בִּדְרָכַי תֵּלֵךְ וְאִם אֶת מִשְׁמַרְתִּי תִשְׁמֹר וְגַם אַתָּה תָּדִין אֶת בֵּיתִי וְגַם תִּשְׁמֹר אֶת חֲצֵרָי וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעֹמְדִים הָאֵלֶּה.

Zekharyah 8:23זכריה ח׳:כ״ג

Thus saith the Lord of hosts: In those days it shall come to pass, that ten men shall take hold, out of all the languages of the nations, shall even take hold of the skirt of him that is a Jew, saying: We will go with you, for we have heard that God is with you.'כֹּה אָמַר י״י צְבָאוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֲשֶׁר יַחֲזִיקוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים מִכֹּל לְשֹׁנוֹת הַגּוֹיִם וְהֶחֱזִיקוּ בִּכְנַף אִישׁ יְהוּדִי לֵאמֹר נֵלְכָה עִמָּכֶם כִּי שָׁמַעְנוּ אֱלֹהִים עִמָּכֶם.

Zekharyah 11:17זכריה י״א:י״ז

Woe to the worthless shepherd That leaveth the flock! The sword shall be upon his arm, And upon his right eye; His arm shall be clean dried up, And his right eye shall be utterly darkened.הוֹי רֹעִי הָאֱלִיל עֹזְבִי הַצֹּאן חֶרֶב עַל זְרוֹעוֹ וְעַל עֵין יְמִינוֹ זְרֹעוֹ יָבוֹשׁ תִּיבָשׁ וְעֵין יְמִינוֹ כָּהֹה תִכְהֶה.

Tehillim 54:1-3תהלים נ״ד:א׳-ג׳

(1) For the Leader; with string-music. Maschil of David: (2) when the Ziphites came and said to Saul: 'Doth not David hide himself with us?' (3) O God, save me by Thy name, And right me by Thy might.(א) לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינֹת מַשְׂכִּיל לְדָוִד. (ב) בְּבֹא הַזִּיפִים וַיֹּאמְרוּ לְשָׁאוּל הֲלֹא דָוִד מִסְתַּתֵּר עִמָּנוּ. (ג) אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי.

Tehillim 96:5תהלים צ״ו:ה׳

For all the gods of the peoples are things of nought; But the Lord made the heavens.כִּי כׇּל אֱלֹהֵי הָעַמִּים אֱלִילִים וַי״י שָׁמַיִם עָשָׂה.

Mishlei 8:20-21משלי ח׳:כ׳-כ״א

(20) I walk in the way of righteousness, In the midst of the paths of justice; (21) That I may cause those that love me to inherit substance, And that I may fill their treasuries.(כ) בְּאֹרַח צְדָקָה אֲהַלֵּךְ בְּתוֹךְ נְתִיבוֹת מִשְׁפָּט. (כא) לְהַנְחִיל אֹהֲבַי יֵשׁ וְאֹצְרֹתֵיהֶם אֲמַלֵּא.

Mishlei 13:23משלי י״ג:כ״ג

Much food is in the tillage of the poor; But there is that is swept away by want of righteousness.רׇב אֹכֶל נִיר רָאשִׁים וְיֵשׁ נִסְפֶּה בְּלֹא מִשְׁפָּט.

Mishlei 19:7משלי י״ט:ז׳

All the brethren of the poor do hate him; How much more do his friends go far from him! He that pursueth words, they turn against him.כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ אַף כִּי מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ מְרַדֵּף אֲמָרִים [לוֹ] (לא) הֵמָּה.

Iyyov 13:4איוב י״ג:ד׳

But ye are plasterers of lies, Ye are all physicians of no value.וְאוּלָם אַתֶּם טֹפְלֵי שָׁקֶר רֹפְאֵי אֱלִל כֻּלְּכֶם.

Iyyov 30:31איוב ל׳:ל״א

Therefore is my harp turned to mourning, And my pipe into the voice of them that weep.וַיְהִי לְאֵבֶל כִּנֹּרִי וְעֻגָבִי לְקוֹל בֹּכִים.

Shir HaShirim 8:2שיר השירים ח׳:ב׳

I would lead thee, and bring thee into my mother's house, That thou mightest instruct me; I would cause thee to drink of spiced wine, Of the juice of my pomegranate.אֶנְהָגְךָ אֲבִיאֲךָ אֶל בֵּית אִמִּי תְּלַמְּדֵנִי אַשְׁקְךָ מִיַּיִן הָרֶקַח מֵעֲסִיס רִמֹּנִי.

Divrei HaYamim I 27:33דברי הימים א כ״ז:ל״ג

and Ahithophel was the king's counsellor; and Hushai the Archite was the king's friend;וַאֲחִיתֹפֶל יוֹעֵץ לַמֶּלֶךְ וְחוּשַׁי הָאַרְכִּי רֵעַ הַמֶּלֶךְ.

Classical Texts

Septuagint Shemot 26:14תרגום השבעים שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make for a covering of the tabernacle rams’ skins dyed red, and blue skins as coverings above.

Targum Onkelos Bereshit 41:45תרגום אונקלוס בראשית מ״א:מ״ה

And Pharoh called the name of Joseph, The man to whom mysteries are revealed. And he gave him Asenath, the daughter of Poti Phera, prince of On, to be his wife; and Joseph went forth ruling over the land of Mizraim.וּקְרָא פַרְעֹה שׁוֹם יוֹסֵף גֻּבְרָא דְּמִטַּמְרָן גַּלְיָן לֵיהּ וִיהַב לֵיהּ יָת אָסְנַת בַּת פּוֹטִיפֶרַע רַבָּא דְּאוֹן לְאִתּוּ וּנְפַק יוֹסֵף שַׁלִּיט עַל אַרְעָא דְּמִצְרָיִם.

Targum Onkelos Shemot 25:5תרגום אונקלוס שמות כ״ה:ה׳

and skins of rams made red, and skins of purple, and sittin woods;וּמַשְׁכֵּי דְּדִכְרֵי מְסוּמְּקֵי וּמַשְׁכֵּי סָסְגוֹנָא וְאָעֵי שִׁטִּין.

Targum Onkelos Shemot 26:14תרגום אונקלוס שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make a covering for the tabernacle of rams' skins dyed red, and a covering of purple skins above.וְתַעֲבֵיד חוּפָאָה לְמַשְׁכְּנָא דְּמַשְׁכֵּי דִּכְרֵי מְסוּמְּקֵי וְחוּפָאָה דְּמַשְׁכֵּי סָסְגוֹנָא מִלְּעֵילָא.

Mishna Keilim 8:3משנה כלים ח׳:ג׳

Netting placed over the mouth of an oven and slightly sinking into it, and having no frame: If a sheretz was in it, the oven becomes impure; if the sheretz was in the oven, the food in the netting becomes impure, since only vessels afford protection against an impurity in an earthen vessel. If a barrel full of pure liquids is placed beneath the bottom of an oven, and a sheretz is in the oven – the barrel and the liquids remain pure. If it was inverted, with its mouth over the air-space of the oven, and a sheretz was in the oven, the liquid that clings to the sides of the barrel remains pure.סְרֵידָה שֶׁהִיא נְתוּנָה עַל פִּי הַתַּנּוּר וְשׁוֹקַעַת לְתוֹכוֹ וְאֵין לָהּ גַּפַּיִם, הַשֶּׁרֶץ בְּתוֹכָהּ, הַתַּנּוּר טָמֵא. הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, אֳכָלִים שֶׁבְּתוֹכָהּ, טְמֵאִין, שֶׁאֵין מַצִּילִין מִיַּד כְּלִי חֶרֶס אֶלָּא כֵלִים. חָבִית שֶׁהִיא מְלֵאָה מַשְׁקִין טְהוֹרִין, וּנְתוּנָה לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, הֶחָבִית וְהַמַּשְׁקִין טְהוֹרִין. הָיְתָה כְפוּיָה וּפִיהָ לַאֲוִיר הַתַּנּוּר, הַשֶּׁרֶץ בַּתַּנּוּר, מַשְׁקֶה טוֹפֵחַ שֶׁבְּשׁוּלֵי הֶחָבִית טָהוֹר.

Mishna Keilim 9:1משנה כלים ט׳:א׳

A needle or a ring which was found in the floor of an oven, and they can be seen but do not protrude into the oven - if one bakes dough and it touches them, [the oven] is impure. Regarding which dough did they speak? With regard to ordinary dough. If they are found in the plaster of an oven with a tightly fitting lid: If [the oven is] impure, they are impure; if [the oven is] pure, they are pure. If they are found in the stopper of a jar: If on the sides, they are impure. If opposite the mouth, they are pure. If they can be seen in it, but they do not enter its airspace, they are pure. If they sink into it, and there is [plaster] underneath them as thick as garlic peel, they are pure.מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ בִנְחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, נִרְאִין אֲבָל לֹא יוֹצְאִים, אִם אוֹפֶה אֶת הַבָּצֵק וְהוּא נוֹגֵעַ בָּהֶן, טָמֵא. בְּאֵיזֶה בָצֵק אָמְרוּ, בְּבָצֵק הַבֵּינוֹנִי. נִמְצְאוּ בִטְפֵלַת הַתַּנּוּר מֻקָּף צָמִיד פָּתִיל, אִם בְּטָמֵא, טְמֵאִין. וְאִם בְּטָהוֹר, טְהוֹרִים. נִמְצְאוּ בִמְגוּפַת הֶחָבִית, מִצִּדֶּיהָ, טְמֵאִים, מִכְּנֶגֶד פִּיהָ, טְהוֹרִים. נִרְאִין בְּתוֹכָהּ אֲבָל לֹא לַאֲוִירָהּ, טְהוֹרִין. שׁוֹקְעִים בְּתוֹכָהּ וְתַחְתֵּיהֶם כִּקְלִפַּת הַשּׁוּם, טְהוֹרִין.

Mishna Keilim 9:3משנה כלים ט׳:ג׳

If a sheretz [one of a number of small creatures which transmit impurity] is found beneath the bottom of an oven, the oven remains pure, for I can say that it fell there while it was still alive and that it died only now. If a needle or a ring is found beneath the bottom of an oven, the oven remains pure, for I can say that they were there before the oven arrived. If they were found in the wood ashes, the oven is impure since there is nothing upon which to base an assumption [of purity].הַשֶּׁרֶץ שֶׁנִּמְצָא לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, חַי נָפַל וְעַכְשָׁיו מֵת. מַחַט אוֹ טַבַּעַת שֶׁנִּמְצְאוּ לְמַטָּה מִנְּחֻשְׁתּוֹ שֶׁל תַּנּוּר, טָהוֹר, שֶׁאֲנִי אוֹמֵר, שָׁם הָיוּ עַד שֶׁלֹּא בָא הַתַּנּוּר. נִמְצְאוּ בְאֵפֶר מִקְלֶה, טָמֵא, שֶׁאֵין לוֹ בַמֶּה יִתְלֶה.

Bavli Shabbat 28bבבלי שבת כ״ח:

The Gemara asks: What is the halakhic conclusion reached about this matter of the taḥash that existed in the days of Moses? Rabbi Ela said that Rabbi Shimon ben Lakish said that Rabbi Meir used to say: The taḥash that existed in the days of Moses was a creature unto itself, and the Sages did not determine whether it was a type of undomesticated animal or a type of domesticated animal. And it had a single horn on its forehead, and this taḥash happened to come to Moses for the moment while the Tabernacle was being built, and he made the covering for the Tabernacle from it. And from then on the taḥash was suppressed and is no longer found.
מַאי הָוֵי עֲלֵהּ דְּתַחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה? <abb>א״ר</abb><openabb>אָמַר רַבִּי</openabb> אִלָּעָא אָמַר <abb>רשב״ל</abb><openabb>רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן לָקִישׁ</openabb>: אוֹמֵר הָיָה <abb>ר״מ</abb><openabb>רַבִּי מֵאִיר</openabb>: תַּחַשׁ שֶׁהָיָה בִּימֵי מֹשֶׁה בְּרִיָּה בִּפְנֵי עַצְמָהּ הָיָה, וְלֹא הִכְרִיעוּ בּוֹ חֲכָמִים אִם מִין חַיָּה הוּא אִם מִין בְּהֵמָה הוּא, וְקֶרֶן אַחַת הָיְתָה לוֹ בְּמִצְחוֹ, וּלְפִי שָׁעָה נִזְדַּמֵּן לוֹ לְמֹשֶׁה וְעָשָׂה מִמֶּנּוּ מִשְׁכָּן וְנִגְנַז.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Shemot 26:14תרגום ירושלמי (יונתן) שמות כ״ו:י״ד

And thou shalt make a covering for the tabernacle of rams' skins dyed red, and a covering of purple skins above.ותעביד חופאה למשכנא מושכי דדיכרי מסמקי וחופאה דמשכי ססגונא מלעילא.

Targum Yonatan Melakhim I 10:22תרגום יונתן מלכים א י׳:כ״ב

אֲרֵי סְפִינָתָא אַפְרִיקָא לְמַלְכָּא בְּיַמָא עִם סְפִינָתָא דְחִירָם חֲדָא לִתְלַת שְׁנִין אַתְיָא סְפִינַת אַפְרִיקָא טְעִינָא דְהַב וּכְסַף שֵׁן דְפִיל וְקוֹפִין וְטַוָסִין.

Targum Yonatan Yirmeyahu 3:17תרגום יונתן ירמיהו ג׳:י״ז

בְּעִידָנָא הַהִיא יִקְרוּן לִירוּשְׁלֵם אֲתַר בֵּית שְׁכִנְתָּא דַייָ וְיִתְנְהוֹן לְמִפְלַח בָּהּ כָּל עַמְמַיָא לִשְׁמָא דַייָ לִירוּשְׁלֵם וְלָא יְהָכוּן עוֹד בָּתַר הִרְהוּר לִבְּהוֹן בִּישָׁא.

Medieval Texts

Rashi Bereshit 41:40רש״י בראשית מ״א:מ׳

ישק – The Targum renders it by יתזן which means SHALL BE FED — all my people's needs shall be provided through you. Similar are (15:2) "and the steward (ובן משק) of my house", and (Psalms 2:12) "Provide yourselves (נשקו) with purity" old French garnison.
רק הכסא ONLY IN THE THRONE – only in the fact that they shall call me king.
כסא THRONE is a metaphorical term for royal rank, like (1 Kings 1:37) "And he has made his throne (כסאו) greater than the throne of my lord king".
ישק – יתפרנס, כל צרכי עמי יהו על ידך נעשים, כמו: בן משק ביתי (בראשית ט״ו:ב׳), וכמו: נשקו בר (תהלים ב׳:י״ב), גַרְנִישון בלעז.
רק הכסא – שיהו קורין לי מלך.
כסא – לשון שם המלוכה, כמו: ויגדל את כסאו מכסאך (מלכים א א׳:מ״ז).

Rashi Bereshit 41:43רש״י בראשית מ״א:מ״ג

במרכבת המשנה means – the chariot second in order to his chariot — that which drove next to his own.
אברך Render this as the Targum does: "This is the father (counsellor) of the king". In Aramaic (some editions read in Roman i.e. Latin) רך means king (rex). Thus in the chapter beginning with השותפין (Bava Batra 4a) we have: "neither a noble (ריכא) nor the son of a noble (ריכא)". In the Midrash (Sifré Devarim 1:1) Rabbi Judah explained: אברך is appellation for Joseph who was אב "a father" in wisdom and רך "tender" in years. Whereupon Rabbi Jose the son of a woman of Damascus said to him: "How much longer will you pervert for us the meaning of Scripture? The word אברך can only be connected with the word ברכים knees (i.e. "Bend the knee"), for all came in and went forth only by his permission, just as it states "and he set him [over all the land of Egypt]".
במרכבת המשנה – השנייה למרכבתו המהלכת אצל שלו.
אברך – כתרגומו: דין אבא למלכא. ורך בלשון ארמי: מלך. בהשותפין (בבלי בבא בתרא ד׳.): לאו ריכא ולאו בר ריכא.
ודברי אגדה (ספרי דברים א׳:א׳): דרש רבי יהודה: אברך זה יוסף, שהוא אב בחכמה ורך בשנים. אמר לו ר׳ יוסי בן דורמסקית: ברבי, עד מתי אתה מעוות עלינו את הכתובים, אין אברך אלא לברכים, שהכל יהו נכנסין ויוצאין תחת ידו, כעיניין שנאמר: ונתון אותו וגו׳.

Rashi Shemot 25:5רש״י שמות כ״ה:ה׳

מאדמים RED – they were dyed red after having been tanned.
תחשים TACHASH was a kind of wild beast. It existed only at that time (when Israel built the Tabernacle). It was multi-coloured and therefore it is translated in the Targum by ססגונה, and it is so translated because it delights (שָׂשׂ) and prides itself in its colours (גונא) (Shabbat 28; Midrash Tanchuma, Terumah 6).
ועצי שטים AND SHITTIM WOOD – But from where did they get this in the wilderness? Rabbi Tanchuma explained it thus: Our father Jacob foresaw by the gift of the Holy Spirit that Israel would once build a Tabernacle in the wilderness: he therefore brought cedars to Egypt and planted them there, and bade his children take these with them when they would leave Egypt (Midrash Tanchuma, Terumah 9; cf. Bereishit Rabbah 94 and Rashi on Exodus 26:15).
מאדמים – צבועות היו אדום לאחר עיבודן.
ועורות תחשים – מין חיה, ולא היה אלא לשעה, והרבה גוונים היו לה, לכך מתרגם: ססגונא ששש. ומתפאר בגוונים שלו.
ועצי שטים – ומאיין היו להם במדבר? פירש ר׳ תנחומא (תנחומא תרומה ט׳): יעקב אבינו צפה ברוח הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, הביא ארזים למצרים ונטען, וצוה את בניו ליטלם כשיצאו ממצרים.

Rashi Vayikra 26:1רש״י ויקרא כ״ו:א׳

ואבן משכית (a kind of mosaic pavement) – The word משכית is an expression denoting "covering", similar to the verb in (Exodus 33:22) "I will cover thee (ושכותי) with my hand". Such a mosaic is so called because people cover the ground with a pavement of stones
להשתחות עליה TO PROSTRATE YOURSELVES UPON IT, not even to the Lord, since prostration involves stretching forth of hands and feet (the highest form of adoration) and Scripture forbids doing so outside the Temple (Megillah 22b)
ואבן משכית – לשון כיסוי, כמו: ושכותי כפי (שמות ל״ג:כ״ב), שמכסין את הקרקע ברצפת אבנים.
להשתחות עליהן – לפי שהשתחויה בפישוט ידים ורגלים הוא, ואסרה תורה לעשות כן חוץ מן המקדש.

Rashi Devarim 32:43רש״י דברים ל״ב:מ״ג

(43) וכפר אדמתו AND HE WILL PROPITIATE HIS LAND – and what is His land? עמו HIS PEOPLE — when His people receives comfort His land, too, receives comfort, and so, too, it states, (Psalms 85:2) "Thou hast been favourable, O Lord, unto Thy land" — whereby hast Thou been favourable unto Thy land? The words that follow in the text give the answer: "Thou hast brought back the captivity of Jacob" (Thy people).(מג) וכפר אדמתו עמו – ויפייס אדמתו ועמו על הצרות שעברו עליהם ושעשה להם האויב.
וכפר – לשון ריצוי ופיוס, כמו: אכפרה פניו (בראשית ל״ב:כ״א), אניחנה לרוגזיה.
וכפר אדמתו – ומה הוא אדמתו עמו? כשעמו מתנחמין ארצו מתנחמת, וכן הוא אומר: רצית י״י את ארצך (תהלים פ״ה:ב׳) – במה רצית? שבת את שבות יעקב (תהלים פ״ה:ב׳).

Rashi Yeshayahu 2:16רש״י ישעיהו ב׳:ט״ז

(טו-טז) ועל כל מגדל – תרגם יונתן ועל כל דיתבן במגדל רם.
כל אניות תרשיש – כל דיתבין בניסי ימא – באיי הים שמוצאן ומובאן באניות.
תרשיש – שם ים ששמו תרשיש.
שכיות החמדה – פלטירין רצופין במשכיות רצפת שיש כמו ואבן משכית (ויקרא כ״ו) על שם שסוככין בה את הקרקע.

Rashi Yeshayahu 28:16רש״י ישעיהו כ״ח:ט״ז

הנני יסד – לשון עבר הוא כמו (אסתר א׳) יסד המלך וכן צריך לפותרו הנני הוא אשר יסד כבר. (בציון אבן כבר) נגזרה הגזרה לפני והעמדתי מלך משיח שיהא בציון לאבן בוחן לשון מבצר וחוזק כמו (ישעיהו ל״ב) עופל ובחן וכמו הקימו בחוניו (ישעיהו כ״ג).
מוסד מוסד – הראשון פתח לפי שהוא דבוק מוסד של מוסד (מוסד) שהוא מוסד גמור.
המאמין לא יחיש – המאמין דבר זה לא ימהרנה לא יאמר אם אמת הוא ימהר לבא.

Rashi Yirmeyahu 4:30רש״י ירמיהו ד׳:ל׳

כי תלבשי שני – להתנאות ולמצוא רחמים לפני השודד.
תקרעי בפוך – לשון קריעה שהפוך נראה כמרחיב קרע העין כך שמעתי וגם מנחם לא חלק במחברת קרע.
פוך – ל׳ כחול.
עוגבים – המשחקים עם הנשים בצדי מיני ניאוף כמו ותעגבה על פלגשיהם (יחזקאל כ״ג:כ׳).
נפשך יבקשו – מבקשים להרגך.

Rashi Yirmeyahu 7:18רש״י ירמיהו ז׳:י״ח

לעשות כוונים – דפוס הכוכב.
למלכת השמים – כוכב הגדול היו קורין מלכת השמים ל׳ מלוכה וכן ת״י לכוכבת שמיא.

Rashi Yirmeyahu 8:18רש״י ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – כמו הבלגתי ושם דבר הוא מישאיטינמנ״ץ בלעז כלומר אם אמרתי אבליגה ואתאפק עלי יגוני.
עלי לבי דוי – מקול נבואות הנגלות אלי בפורעניות הבאות.

Rashi Yirmeyahu 14:14רש״י ירמיהו י״ד:י״ד

ואליל – ל׳ אל דבר שאינו.

Rashi Yechezkel 16:36רש״י יחזקאל ט״ז:ל״ו

השפך נחושתך – הוא לשון שולים שקורין פונ״ץ בלע״ז וכן הרבה בסדר טהרות נחושתו של תנור, השפך נחושתך מרוב תאות זנות היה מקורך זב.
ועל כל גלולי תועבותיך – ויען כל גלולי תועבותיך.
וכדמי בניך – ובעון דמי בניך אעשה לך הרעה הזאת המפורשת בענין הנני מקבץ וגו׳.

Rashi Zekharyah 3:7-8רש״י זכריה ג׳:ז׳-ח׳

(ז) אם בדרכי תלך – וגם אני זאת אעשה לך.
אתה תדין את ביתי – תשפוט ותהיה פקיד על בית מקדשי.
ונתתי לך מהלכים – כתרגומו ובאחיות מיתיא אחיינך ואתן לך רגלין דמהלכין בין שרפיא האלין ולפי פשוט מבשרו על בניו שיזכו לעתיד.
העומדים – שרפים ומלאכי השרת שאין להם ישיבה.
(ח) אתה ורעיך – חנניה מישאל ועזריה היו.
אנשי מופת – גברין כשרין למיעבד להון ניסין שאף להם נעשה נס.
כי הנני מביא את עבדי צמח – כי עתה זרובבל פחת יהודה קטן בחצר המלך אני מצמיח לו גדולה ושם נתתיו לחן בעיני המלך למלאות שאלתו בבנין הבית והעיר כמו שמפורש בעזרא דברי נחמיה בן חכליה והוא זרובבל כדאמרינן בסנהד׳.

Rashi Mishlei 8:21רש״י משלי ח׳:כ״א

להנחיל אוהבי יש – יש אתי נחלה רבה.

Rashi Shir HaShirim 8:2רש״י שיר השירים ח׳:ב׳

To my mother's house – The Beis Hamikdosh.
That you should teach me – As You were accustomed to do in the Tent of Meeting.
I would give you spiced wine to drink – Libations.
Of the nectar – Sweet wine.
אל בית אמי – בית המקדש.
תלמדני – כאשר הורגלת לעשות באוהל מועד.
אשקך מיין הרקח – נסכים.
עסיס – יין מתוק.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 4:30ר׳ יוסף קרא ירמיהו ד׳:ל׳

ואת שדוד – כשתהיה שדוד כמו שאמר למעלה אוי לנו כי שדדנו (ירמיהו ד׳:י״ג).
מה תעשי – בבוא עליך האויב.
כי תלבשי שני וכי תקרעי בפוך עיניך – פתרונו כי תרחיבי בפוך עיניך.
פוך – הוא כוחל.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 8:18ר׳ יוסף קרא ירמיהו ח׳:י״ח

(יח-יט) מבליגיתי – לשון חוזק כמו המבליג שוד על עז (עמוס ה׳:ט׳). כשאני בא לחזק עצמי על יגון אין נותן לבי להבליג עצמי עליו,
מפני שעלי לבי דוי – על שאני שומע קול שועת בת עמי מארץ מרחקים – ומתרעמין על מדותיו של הקב״ה ואומרים: הי״י אין בציון אם מלכה אין בה. והקב״ה עתיד להשיב כנגדן: מדוע הכעיסוני בפסיליהם בהבלי נכר.

R. Yosef Kara Yirmeyahu 14:14ר׳ יוסף קרא ירמיהו י״ד:י״ד

וקסם ואליל – לשון אל ואיין, כמו רופאי אליל (איוב י״ג:ד׳), שפתרונו לשון אל ואיין.

Rashbam Bereshit 41:40רשב״ם בראשית מ״א:מ׳

Yishshaq: means "will arm themselves with implements of battle" when they go out to war against their enemies, as in the phrase (II Kings 10.2), "a fortified city and city and weapons (nesheq)," and the phrase (Ps. 78.9), "armed with (nosheqe) the bow for shooting."ישק – יזדרזו בכלי קרב על מלחמה לצאת על האויבים, לשון: עיר מבצר והנשק (מלכים ב י׳:ב׳), נושקי רומי קשת (תהלים ע״ח:ט׳).

Rashbam Bereshit 41:43רשב״ם בראשית מ״א:מ״ג

Bemirkevet ha-mishneh: A horse or a she-mule owned by the king and designated to be ridden by the person second in command to the king.
'Avrekh: 'Av of the king, as it is written (BB 4a), "neither the king (rekha') nor the son of the king." This is what Joseph meant when he said (45.8) "He has made me 'av of Pharaoh," for Pharaoh means "the king," as I explained above. 'Av means a minister for the king.
אברך – הוא אב למלך, כדאמרינן: לא רכא ולא בר רכא (בבלי בבא בתרא ד׳.) כלומר: אב למלך. וזהו: וישימני לאב לפרעה (בראשית מ״ה:ח׳), כי פרעה לשון מלך, כמו שפרשתי למעלה (רשב״ם בראשית מ״א:י׳).
אב – שר לצורך המלך.

Rashbam Vayikra 26:1רשב״ם ויקרא כ״ו:א׳

משכית: The word משכית comes from the root שכה, just as the word מרבית ("increase" or "growth") comes from the root רבה ("to increase" or "to grow"). I am unable to find another [such] use of [words from] this [root] in the Bible other than in the phrase (Ps. 73:7), "עברו משכיות לבב – they have surpassed the desires of their hearts," where the phrase means "that which his heart envisioned." Here also [אבן משכית means] a "stone of sights," a stone on which there are drawings and images for people to look upon.משכית – מן שכה, כמו: מרבית מן רבה. ואיני מוצא לו חבר כי אם עברו משכיות לבב (תהלים ע״ג:ז׳) – לשון ראיות לבבו. אף כאן, אבן רואה, שיש בה צלמים וציורים להסתכל בהן.

Rashbam Devarim 32:36רשב״ם דברים ל״ב:ל״ו

כי ידין ה' עמו WHEN THE LORD WILL DO JUDGMENT FOR HIS NATION: At that point the "vengeance and recompense" [of the gentiles, described in vs. 35,] will take place, for God will then take vengeance on behalf of his people. [The word ידין refers to punishment of the nations,] as in the phrase (Ps 110:6) "He works judgment (ידין) upon the nations, [heaping up bodies crushing heads far and wide]."
כי יראה: means when He sees.
כי אזלת יד THAT THEIR: i.e., Israel’s MIGHT IS GONE.
ועזוב HELPER: [The root ע-ז-ב here should not be understood in the sense of "leaving" but in the sense of "helping"] as in the phrases (Exod 23:5) "You shall help (עזב תעזב)" or (Neh 3:8) "They restored (ויעזבו) Jerusalem."
כי ידין י״י עמו – אז יהיה הנקם והתשלומין, שהרי ינקום הקב״ה נקמת עמו, וכן: ידין בגוים מלא גויות (תהלים ק״י:ו׳).
כי יראה – כאשר יראה.
כי אזלת יד – ישראל.
ועזוב – כמו: עזב תעזב (שמות כ״ג:ה׳), ויעזבו ירושלים עד החומה (נחמיה ג׳:ח׳).

Ibn Ezra Vayikra 26:1אבן עזרא ויקרא כ״ו:א׳

(1-2) do not make idols for yourselves Scripture has repeated its admonition against idolatry, since one might be sold to a Gentile. One may not service one's masters' idol.
monument for the abovementioned graven image (the meaning of which is known).
ornament a noun, like the word "usury" [25:37]. It denotes a painted stone, from "they have more than the heart can describe" [Psalms 73:7] and "delightful craftsmanship" [Isaiah 2:16].
do not place in your land which is how Mercury was generally worshiped [Sanhedrin 60b].
for I am God, your God and it is I to whom you must prostrate yourselves (as it is rendered in the Aramaic translation of Jerusalem [no such translation is known — Translator]).
revere My sanctuary One must go to the Sanctuary on the three festivals. The sense of these verses is probably: Do not make idols for yourselves, since "they are My servants" (which was just stated prior to this); and since they are My servants, they must serve Me alone and no others.
The injunction to observe My sabbaths also includes the Sabbatical years;
while revere My sanctuary also denotes the jubilee year, as it is written, "it will be sanctified by you" [25:12]. In my opinion, "observe my sabbaths" is mentioned on account of having mentioned "to prostrate yourselves upon it" [:1], along the lines of "every Sabbath, all flesh shall come to bow to the ground before me" [Isaiah 66:23]. In other words: You must come every Sabbath to prostrate yourselves before Me — not on some ornamental stone, but only in My sanctuary. Thus, Scripture mentions the choice day (which was chosen for the service of God, as I have explained [comment on Genesis 2:3]), as well as the choice place.
I am God Who rested from all labor on the Sabbath, and Whose Glory resides in the Sanctuary, and for Whose sake you shall revere.
משכית – כמו: מרבית (שמואל א ב׳:ל״ג), וטעמו: אבן מצויירה, מגזרת: עברו משכיות לבב (תהלים ע״ג:ז׳), שכיות החמדה (ישעיהו ב׳:ט״ז).

Ibn Ezra Devarim 32:36אבן עזרא דברים ל״ב:ל״ו

God will execute justice for His people He will take His people's judgment away from them. Compare, "Judge me, God, champion my cause" [Psalms 43:1]. I have already explained the word He will repent [comment on Genesis 6:6].
powerlessness [literally: exhausted arm] that is, the powerless of Israel.
arm here denotes "power". The tav in exhausted [Hebrew: azlat] appears in place of a heh; both letters are used in Hebrew to indicate present tense feminine singular. Compare, "it reverts [Hebrew: shavat] to the prince" [Ezekiel 46:17].
nothing either gathered or ungathered When there are large numbers of captives, they normally take some, and leave the rest; but now, nearly all are gone.
כי ידין י״י – כי יקח י״י דין עמו מהם, [מהאויבים, או מישראל], כמו: שפטני אלהים וריבה ריבי (תהלים מ״ג:א׳).
יתנחם – פירשתיו [בפסוק כי נחמתי (ראב״ע בראשית פירוש ראשון ו׳:ו׳).]
כי אזלת יד – ישראל. והטעם: כח. והתי״ו תחת ה״א, כי גם שתיהן סימני הנקבה, וכן: ושבת לנשיא (יחזקאל מ״ו:י״ז), [ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א).
ולפי דעתי: שתי״ו אזלת לסמיכה, ותי״ו ושכרת ולא מיין (ישעיהו נ״א:כ״א) דרך קצרה, והטעם: ושכורת דאגות ולא מיין נשתכרה. גם הוא משל בפי בני אדם, פלוני שכור ולא מיין.]
ואפס עצור ועזוב – כאשר יהיו הנשבים רבים ילקחו מהם ויעזובו מהם, ועתה כמעט יאבד הכל.

Ibn Ezra Devarim 32:43אבן עזרא דברים ל״ב:מ״ג

and atone for His land, His people Some say that this passage is missing a vav, and should be understood as if it read, "atone for His land, and for His people". There is also a homiletical explanation [Palestinian Talmud Kil'ayyim 9:4 (32d)] that the land atones for His people. Although this idea is correct, it does not fit into the context of the verse, and, moreover, "land" is a feminine noun (as definitively evidenced by the terminal heh, even though here a tav takes its place), whereas the verse does not employ "atone" in its feminine form. The correct explanation, in my opinion, is that the nation will atone for the land, reversing the order of the subject and the object of the verb, as we find in "water wears away stones" [Job 14:19]. There are other cases where "atonement" appears without the preposition "for" (e.g., "you shall purify it and make atonement [for] it" [Ezekiel 43:20]). The sense of the verse is that Israel shall exact vengeance against the nations, and thereby atone for the land of Israel, on account of the blood that had been spilled there (as in, "the land will not receive atonement" [Numbers 36:33]). This fits in with the context of the verse. Another explanation is that "atone" is used here in the sense of "purify", as in "make atonement [for] it" [Ezekiel 43:20]; similarly Ezekiel says, concerning the final war, "they will cleanse the land" [Ezekiel 39:16], referring to Israel.וכפר אדמתו עמו – יש אומרים: שהוא חסר ו״ו, כטעם: אדמתו ועמו.
ובדרש:, כי הארץ תכפר בעד עמו. גם הוא נכון בטעם, רק איננו מטעם המקום. ועוד, כי האדמה לשון נקבה, והה״א העד הנאמן, ותחתיו התי״ו. והנה איננה: וכפרה.
ולפי דעתי: שפירושו, שהעם יכפר על האדמה, כי כן מצאנו: אבנים שחקו מים (איוב י״ד:י״ט). גם נמצא כפור בלא מלת על: וחטאת אותו וכפרתהו (יחזקאל מ״ג:כ׳). והטעם: כי ישראל יעשו נקמה בגוים, והם יכפרו על ארץ ישראל בעבור הדם ששופך בה. כמו: ולארץ לא יכופר (במדבר ל״ה:ל״ג), והוא דבר בטעם המקום.
או פירוש וכפר – כמו: וטהר, כמו: וכפרתהו. וכן אמר יחזקאל על סוף המלחמות: וטהרו הארץ (יחזקאל ל״ט:ט״ז), והנה ישראל יטהרוה.

Ibn Ezra Yeshayahu 3:17אבן עזרא ישעיהו ג׳:י״ז

ושפח And he will smite with a scab. It has the same root as מספחת scab (Lev. 13:6), although written with שׂ; comp. בסורי ═ בשׂורי when I turn away (Hos. 9:12).
פתהן Some supply א, so that פאתהן ═ פתהן the locks of their head ; but I compare it rather with הפותות the hinges (1 Kings 7:50), that is, the back of the doors, and find in this verse the description of the plagues of the whole body, from the head to the foot.
ושפח – כמו מספחת היא (ויקרא י״ג:ו׳), ואם הוא בשי״ן והנה כן בשורי מהם (הושע ט׳:י״ב).
פתהן – יש אומ׳ חסר אל״ף פאתהן, והטעם פאת ראשיהן, והנכון בעיני שהוא מגזרת והפותות (מלכים א ז׳:נ׳), רמז לאחוריהן, והנה הזכיר למעלה ומטה.
יערה – יגלה.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 6:18אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ו׳:י״ח

והקמתי את בריתי – לאות שהשם נשבע לו שלא ימות הוא ובניו במבול, ואם לא נמצא בתחלה מפורש. כאשר מצאנו במשנה התורה: נשלחה אנשים לפנינו (דברים א׳:כ״ב).
ומלת והקמתי – שאקיים שבועתי.
והקרוב אלי: שזאת הברית רמז לקשת.
וטעם ברית – הסכמה, ודבר שבחרו שנים, והוא מגזרת: ברו לכם איש (שמואל א י״ז:ח׳). והמלה בסמוך ובמוכרת שוה, וכן: שבית יעקב (תהלים פ״ה:ב׳), ובנותיו בשבית (במדבר כ״א:כ״ט).
ויש אומרים: כי טעם ברית גבול כרות.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 41:43אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״א:מ״ג

אברך – כל אדם קורא לפניו: אכרע ואשתחוה. זו המלה מהבנין הכבד הנוסף. ויברך על ברכיו (דברי הימים ב ו׳:י״ג) מהקל. וכלם מגזרת: ברכים.
ויאמר ר׳ יונה המדקדק הספרדי (ר׳ יונה אבן ג׳נאח ספר השרשים ״ברך״): כי אברך מבנין שם הפועל, והאל״ף תחת ה״א, כמו: אשכם ודבר (ירמיהו כ״ה:ג׳). ולפי דעתי: שאל״ף אשכם לשון המדבר.

Ibn Ezra Shemot First Commentary 25:5אבן עזרא שמות פירוש ראשון כ״ה:ה׳

ועורות אילם – הם כבשים גדולים.
ויש הפרש בין מאדמים ובין אדומים, כי אדומים הם כן בתולדותם, והמאדמים אדם צבעם. והיא מלה על משקל: משובצים (שמות כ״ח:כ׳), שהם פעולים מהבנין הכבד הדגוש ונקמץ האל״ף, ולא בא בשרק בעבור היותו מהגרון. [והיה ראוי להיות על משקל: והמה חכמים מחוכמים (משלי ל׳:כ״ד).]
ועורות תחשים – עור בהמה שהוא עב, כי הנעל לא יעשה כי אם מעור עב כעור השור.
ולפי דעתי: שהוא שור, והכתוב אמר: ואנעלך תחש (יחזקאל ט״ז:י׳).
ועצי שטים – חוברה שטה במ״ם, כאשר חברו [חטה, גם] סאה ואמרו: שלש סאים (בראשית י״ח:ו׳).

Ibn Ezra Zekharyah First Commentary 3:8אבן עזרא זכריה פירוש ראשון ג׳:ח׳

צמח – הוא זרובבל, כאשר יאמר צמח שמו (זכריה ו׳:י״ב). וסוף הפרשה מוכיח: לפני זרובבל (זכריה ד׳:ז׳). ומפרשים רבים אמרו: כי זה צמח הוא המשיח, ונקרא זרובבל כי הוא מזרעו כמו: ודוד עבדי נשיא להם לעולם (יחזקאל ל״ז:כ״ה). גם אני עשיתי דרך דרש כי צמח בגימטריא מנחם, והוא בן עמיאל.

Ibn Ezra Shir HaShirim First Commentary Midrash 8:2אבן עזרא שיר השירים פירוש ראשון מדרש ח׳:ב׳

אנהגך אביאך אל בית אמי תלמדניבית אמי – היא ירושלם. וענין תלמדני – שתלמדני המצות, ואשמח עמך כאשה ששותה יין עם בעלה.

R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 28:16ר׳ אליעזר מבלגנצי ישעיהו כ״ח:ט״ז

לכן... הנני יסד – הנה אנכי מיוסד ומיושב בציון – שאתם בוטחים בה להמלט שם.
לאבן בחן – לבחנכם אם תהיו ראוים לינצל בה ואם לאו.

R. Eliezer of Beaugency Zekharyah 3:7ר׳ אליעזר מבלגנצי זכריה ג׳:ז׳

משמרתי – מכל אשר צויתי להשמר שלא לעשות, וגם יש לומר משמרת מקדשי.
וגם אתה תדין את ביתי – ואת עמי, כמשפט הכהנים להורות משפטיי ליעקב.
וגם תשמר {את} חצרי – שלא יקרב זר,
אז, ונתתי לך מהלכים – ליכנס לפני כבן ביתי,
בין העומדים האלה – לשרתיני כאחד מהם. ולא ישטינך עוד שטן לגרשך מלפניי.

R. Yosef Bekhor Shor Vayikra 26:1ר׳ יוסף בכור שור ויקרא כ״ו:א׳

לא תעשו לכם אלילים ופסל – שלא יועילו לכם כלום.
ואבן משכית – פירש רש״י לשון כיסוי, מכסה בה את הרצפה.
ויש לפרש: לשון צפייה וראיה, כגון סוכה ברוח הקודש (בבלי מגילה י״ד.), אבן שיש בה צורה ובני אדם צופים אליה, והמשתחוה שם נראה כמשתחוה לצורה.

R. Yosef Bekhor Shor Devarim 32:36ר׳ יוסף בכור שור דברים ל״ב:ל״ו

ומתי יהיה זה: זה כי ידין ה׳ עמו – לאחר שידין הקב״ה את עמו, ויקח נקמתו ודינו מהם.
ועל עבדיו יתנחם – שיתנחם על מה שהרגיזו לפניו, כי לקח מהם נקמתו ועשה בהם כרצונו.

Radak Shemuel I 7:2רד״ק שמואל א ז׳:ב׳

וינהו – י״מ לשון נהו כלומר בכו וחזרו בתשובה שלימה כי ראו דבר הארון וקדושתו והיה להם לאות גדול כי ה׳ הוא האלהים ונתחרטו על אלהי הנכר שהיו עובדים ויש מפרשים מתרגום ונקוו אליה ויתנהון וכן תרגם יונתן וינהו ואיתנהיאו כלומר כלם נאספו אחריו ועבדוהו לבדו כמו שאמר ויעבדו את ה׳ לבדו אחר שהסירו הבעלים והעשתרות ובערו כל זכר עבודת אלילים.

Radak Melakhim II 9:30רד״ק מלכים ב ט׳:ל׳

ותשם בפוך עיניה – ותשם פוך בעיניה וכמוהו שלחו באש מקדשך שלחו אש במקדשך או פי׳ ותשם ותתקן בפוך עיניה והפוך הוא הכחול.
ותיטב את ראשה – ותתקן כלומר קשטה את עצמה כדי שתמצא חן בעיניו ולא יהרגה.

Radak Yeshayahu 2:16רד״ק ישעיהו ב׳:ט״ז

ועל כל אניות תרשיש – וזכר תרשיש כי היא חוף אניות, ויונתן תרגם ועל כל דיתבין בניסיימא, ויתגאה אדם גם כן בדירות גדולות ונאות ומצויירות.
ועל כל שכיות החמדה – פירוש שכיות ציורים, כמו איש בחדרי משכיתו (יחזקאל ח׳:י״ב), ותרגם יונתן ועל כל ברניות שופרא.

Radak Yeshayahu 3:17רד״ק ישעיהו ג׳:י״ז

פתהן יערה – פתהם יגלה, והוא כנוי לבית הערוה, כלומר שתלכנה ערומות לפני האויב המוליך אותן בשביה.
ויונתן תרגם יקריהון יעדי ודברי רז״ל רב ושמואל חד אמר שנשפכו כקיתון וחד אמר שנעשו פתחיהן כיער.

Radak Yeshayahu 28:16רד״ק ישעיהו כ״ח:ט״ז

לכן כה אמר י״י – יסד שם תאר, ואף על פי שהוא פתח, אמר הנני מיסד בציון אבן והוא המלך המשילו באבן גדולה שנותנין אותה ליסוד הבנין, וכן פינות הבית עושים מאבנים גדולות לקיים הבנין, ואמר שימלוך מלך טוב בציון שתנצל ציון על ידו מן האויב והוא חזקיהו שיחזיר העם בתשובה ויבער הרשעים, ופי׳ בחן מבצר מן הקימו בחוניו עופל ובחן.

Radak Yirmeyahu 7:18רד״ק ירמיהו ז׳:י״ח

הבנים – כל בני הבית מתעסקים בעבודה זו לשכר שיקבלו בעבודה.
לעשות כונים – מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים למלאכת השמים וכן עשינו לה כונים וכן ואת כיון צלמיכם ואולי קראם כונים לפי שמכונין לבן ודעתן אליהם לעשותן ולתקנן היטב ויונתן תרגם כונים כרדוטין.
למלכת השמים – חסר אל״ף ופי׳ כמו מעשה השמים כלומר לכוכבים וי״מ למלכת השמים לשון מלוכה ר״ל לכוכב גדול שבשמים ויונתן תרגם לכוכבת שמיא.

Radak Yirmeyahu 8:18רד״ק ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – ענין התחזקות כמו ואבליגה מעט ורבי יונה פירש המלה הזאת מורכבת מפועל ופועלת כי מהפועל אומר מבליגי ומהפועלת מבליגיתי והורכבה המלה משניהם ופי׳ אמר הנביא אנשים ונשים המחזקים אותי עלי יגון אומר להם שלא אוכל להתחזק כי עלי לבי דוי ור׳ אחי רבי משה פירש המלה שם מבליגית בשקל מרבית שהיה בתשלומו מרביתי ובמשקלו מבליגיתי אמר הנביא התחזקי עלי יגון כלומר שארצה להתחזק על יגוני לא אוכל כי עלי לבי דוי ומה שאמר עלי לבי דוי על צרתי מוסף על צרת ישראל שאני מוכיחם ולא ישמעו לי וזהו שאמר עלי.

Radak Yechezkel 16:36רד״ק יחזקאל ט״ז:ל״ו

כה אמר ה׳ אלהים יען השפך נחשתך – פירוש תחתיתך ובאמרו אחריו ותגלה ערותך הוא כפל ענין במלות שונות כי ענין השפך כענין ותגלה כי הדבר הנשפך נגלה ונראה וענין נחשתך כענין ערותך כי תחתית האשה היא הערוה ונחשתך תחתך כמו וחרה נחשתה וכן בדברי רבותינו ז״ל נחשתו של תנור פירוש תחתיתו ויונתן תרגם חלף דאתגליאת בהתתיך וענין זה המשל כי נגלו מעשיה הרעים לעיני כל העמים בקבלה עונש על מעשיה הרעים וכענין זה אמר הושע אגלה את נבלותה לעיני מאהביה.
מאהביך – הם שהיית מחבבת ומתחברת להם לעבוד עכו״ם שלהם.
וכדמי בניך – בכ״ף פירוש כאותו החטא קבלת עונש מדה כנגד מדה את לא חמלת על דמי בניך שזבחת להם לעכו״ם גם אני לא חמלתי על דמך והבאתי עליך חרב נוקמת נקם ברית.
אשר נתתי – מהם לגלולים שזכר.

Radak Amos 5:26רד״ק עמוס ה׳:כ״ו

ואת כיון צלמיכם – י״מ כיון כמו לעשות כוונים. וכבר פירשנו בספר ירמיהו שהם מיני מאכלים שמכינים לעכו״ם לפיכך נקראו כונים, ועוד פירשנו כיון שהוא כוכב שבתי, וכן נקרא בלשון ישמעאל ופרס כיואן, ועשו דמותו לעבדו.

Radak Zekharyah 3:7רד״ק זכריה ג׳:ז׳

כה אמר, תדין את ביתי – לפי שהיה כהן גדול ועל פיו יעשו שאר הכהנים.
ונתתי – אתן לך והוי״ו כוי״ו ויהי ביום השלישי וישא אברהם את עיניו.
מהלכים בין העומדים האלה – הם המלאכים שהם עומדים וקיימים לעולם ר״ל תלך ביניהם וזה רמז לנשמתו בהפרדו מהגוף ויונתן תרגם ובאחיות מיתיא וגו׳.

Radak Mishlei 8:21רד״ק משלי ח׳:כ״א

להנחיל אוהבי יש – יש לי מתנה טובה להנחיל אותה לאוהבי, והיא חיי העולם הבא.
וגם יש לי ברכה למלא את אוצרותיהם מכל טוב.
ויש מפרשים: יש – כלומר דבר קיים, והם חיי העולם הבא, שלא יכלו למי שזכה בהם, וגם עושר בעולם הזה.

R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 28:16ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו כ״ח:ט״ז

אבן אבן בוחן – אחר שאמר אבן בסתם, שב לבאר שהיה אבן בוחן, כלומר בדוק ומנוסה שהוא חזק, כמ״ש הקימו בחיניו (ישעיהו כ״ג:י״ג).
מוסד מוסד – נכון כי הראשון שם דמיון ראשון, והשני נגזר כמו הלוט הלוט (ישעיהו כ״ה:ד׳), וגם נכון מאד ששניהם שמות דמיונים ראשונים או שניהם נגזרים ויהיה לחזוק.
המאמין – אבל המאמין לא יחיש, כטעם אם יתמהמה חכה לו (חבקוק ב׳:ג׳).

R. Yosef ibn Kaspi Yirmeyahu 8:18ר׳ יוסף אבן כספי ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי עלי יגון – הטעם התחזקותי על יגוני להתנחם ולא אוכל, אבל עלי לבי דוי, כי היגון מתחזק ומתגבר עלי.

Ralbag Shemot Beur HaMilot 25:5רלב״ג שמות ביאור המילות כ״ה:ה׳

ועֹרֹת אילִם מאדמים – הם עורות אילים צבועים בצבע אדום, גודמס״י בלעז.
ועֹרֹת תחשים – אחשוב כי הם תישים גדולים, ועורותיהם יותר חזקים ויותר קשים ויותר נבחרים מאד מעורות האילים, על כן כתוב: ׳וָאֶנְעֲלֵךְ תחש׳ (יחזקאל טז, י), שהוא הנבחר שבעורות לעשות מנעלים. ורבותינו ז״ל אמרו (שבת כח, א-ב) שהוא מין חיה שיש לעורה גוונין הרבה.
ועצי שטים – הוא מין ממיני הארזים, יתכן שכרתו אותן באחד מהמקומות אשר עברו בהם, לעשות מהם שולחנות ומה שידמה להם, והתנדבו אותם מי שנמצאו בידיהם, כמו שמפורש בפרשת ויקהל (לה, כד).

Ralbag Devarim Beur HaMilot 32:43רלב״ג דברים ביאור המילות ל״ב:מ״ג

וכפר אדמתו עמו – רוצה לומר: וטהר אדמתו אדמת עמו כטעם וכלה מכפר את הקדש שהוא מענין טהרה כאמרו וטהרו וקדשו מטמאות בני ישראל או יהיה הרצון בזה וכפר אדמתו עמו רוצה לומר: שיטהר טומאת אדמתו וטומאת עמו.

Modern Texts

Shadal Bereshit 41:43שד״ל בראשית מ״א:מ״ג

אברך – אם הוא לשון הקדש הנכון כפירוש ר׳ יונה וגעזעניוס שיהיה הפעיל משרש ברך מענין כריעה, והאל״ף במקום ה״א, כמו אַשְכֵּים (ירמיהו כ״ה:ג׳), אלא שאין ההפעיל מתישב יפה; והנכון שהוא ל׳ מצרי, ומלת rek ענינה הַטָּיָה, ומלת abe או ape ענינה ראש, והנה אברך ענינו הטו ראשכם (געזעניוס בשם Ignatius Rossi). ודע כי במקום שכתוב ברש״י ריך בלשון ארמי מלך, מצאתי ברש״י כ״י ישן על קלף שבידי, בלשון רומי, וכן נכון.

Shadal Shemot 25:5שד״ל שמות כ״ה:ה׳

עורות תחשים – תחש לא נמצא חוץ מספור המשכן רק פעם אחת (ביחזקאל ט״ז:י׳) ואנעלך תחש. לדעת המתרגמים הקדמונים הוא שם עור צבוע בצבע מיוחד, וחכמי התלמוד אמרו (שבת כ״ח{.-:} שהוא שם חיה, וכן דעת גיזניוס והוא אומר שהוא Phoca {זאב הים} או כיוצא בו.
שטים – בערבי שַנְט, ובלעז Acacia (עיין נתיבות השלום).

Shadal Devarim 32:43שד״ל דברים ל״ב:מ״ג

וכפר אדמתו עמו – עמו הוא בעצמו יכפר ויטהר את אדמתו מן הדם אשר שופך בה, בנקמו נקמת אבותינו, וכן הוא פירוש ראשון של ראב״ע, והיה קשה לי שתהיה הפעולה מיוחסת אל העם, אחר שאמר כי דם עבדיו יקום ונקם ישיב לצריו, שהפעולה מיוחסת אל האל; אך {עתה שנת תר״ב} נראה לי כי הפעולה מצד היותה נקמת דם עבדי ה׳ היה נכון ליחס אותה אל האל, אבל מצד היותה כפרת האדמה לטהרה מעון הדם הנקי אשר שופך בה, היה מן הראוי שתיוחס אל העם עצמו, כי הכפרה ראוי שתהיה נעשית בידי אדם.
{ורשב״ם פירש האל יקנח דם עמו מעל אדמתו, אך אין זה מתישב על מלות הכתוב. ואולי אפשר לפרש וכפר יוצא לשלישי, האל יעשה שעמו יכפר אדמתו. וראז׳ וגעז׳ פירשו אדמתו של עמו, אדמת עמו.}

Shadal Yeshayahu 2:16שד״ל ישעיהו ב׳:ט״ז

אניות תרשיש – כל האניות הגדולות ההולכות למרחקי ארץ נקראו כן, על שם האניות העשויות ללכת תרשישה, שהיתה רחוקה הרבה מארץ ישראל (עיין למטה כ״ג:א׳), והיו גדולות וחזקות.
שכיות החמדה – נראה לי כדעת יונתן ורש״י: בירניות נחמדות ויקרות, וכן וכחומה נשגבה במשכיתו (משלי י״ח:י״א) – הון עשיר העומד במשכיתו (בארמונו ובביתו) הוא מעוז לו כחומה נשגבה.

Shadal Yeshayahu 3:17שד״ל ישעיהו ג׳:י״ז

פתהן יערה – יגלה מצחן ויוליכהו ערום מתכשיטים שעל הראש. ורבים פירשו פתהן – ערותן, בלא שום ראיה ברורה, אלא ממלת פותות (מלכים א ז׳:ג׳) שאין אנו יודעים מה היו בבירור. מלבד שהענין מגונה מאד במקום הזה כי איך ייוחס לאל גלוי ערוה? ואף אם אין כאן יגלה, אלא יערה, הנה כמהו את מקורה הערה (ויקרא כ׳:י״ח) שענינו גלוי ערוה. ואף אם היתה כוונת הנביא לומר יערה לשון שפיכה (שיזוב מהם דם, עיין רש״י), לא יתכן שיקח לשון מסופק ומגונה כזה. ואם אמר ישעיה (מ״ז:ג׳) תגל ערותך, לא אמר יגלה ה׳ ערותך. ואם יחזקאל אמר וקבצתי אותם עליך וגליתי ערותך אליהם וראו את כל ערותך (ט״ז:ל״ז), הנה הוסיף מלת אליהם, גם וראו וגו׳ לבאר הכוונה. ואחרים (הזכירם ראב״ע) ואחריהם הכורם, פירשו פאת ראשיהן, שער ראשן. והנה אם הכוונה שיהיה שערן מגולה, אין זו קללה גדולה. ואם הכוונה שיפול שערן, היה לו לומר יערה ראשן, לא יערה שערן, וזה מלבד כי לא מצאנו במקרה פאה בלא אל״ף, ומלבד כי פאה סתם בלשון מקרא כל פאה במשמע. ולדעתי פתהן מלה ארמית ידועה בתלמוד, כאמרם (עבודה זרה כ״ו.) דזמנין דמנחא ליה ידא אפותא וקטלא ליה, וכן (תענית כ״ה.) ומחיין באקוסטלא אפותאי, בשניהם האל״ף נוספת, וענינה על, והשם פותא, וענינו מצח.
ובוקסטורף חשב שהשם אַפוּת משרש אנף, מענין אַנְפִין, ואין הדבר כן, כי לא תמצא וּת אלא בשם מופשט (Nome astratto), כמו מלכות, בעותא, נַהִירוּ ושכלתנו, רְבוּ רְבוּת רְבוּתָא, שָלוּ שָלוּתָא. ואין להשיב והרי מצאנו אִשָּׁה מתורגם אִנְתּוּ {בראשית ט״ז:ג׳}, ושפחה מתורגם אַמְהוּ {בראשית כ״ט:כ״ד}. כי באמת גם אלה אינם אלא שמות מופשטים, ואינם נאמרים אלא בלמ״ד, לאנתו, לאמהו, כלומר דרך אישות, דרך שפחות. ומה שהביא המתורגמן {המתורגמן לר׳ אליהו בחור, ערך אתתא} אשר לקח מן האדם לאשה {בראשית ב׳:כ״ב} לאינתו, וכן מאשה זרה {משלי ב׳:ט״ז} מאינתו חילוניתא, אינו אלא טעות, ולא מצאתי כן בשום תרגום. ור׳ שמעון הגדול אמר באחד מפיוטיו לחתונה {מחזור ויטרי סימן תפ״ב, עמ׳ 596} אַמְהוּת עת נכבשה הבת הנאה, וגם כאן הכוונה דרך שפחות. אמנם מה שהביא בוקסטורף מן התרגום, מנחיריו יצא עשן (איוב מ״א:י״ב) מאפותיה, אומר אני שצריך לנקד מֵאַפָוָתֵהּ, והוא כמו מֵאַפוֹהִי, אלא שבא הרבוי בצורת נקבה, כמו מן אָסְיָא, אָסָוָתָא, מן חֵילָא חֵילָוָתָא, מן סוּסָא סוּסָוָתָא, מן רָעְיָא רָעָוָתָא. ודומיהם רבים. ויש שמות שמקבלים שני מיני רבוי, לשון זכר ולשון נקבה, כמו יוֹמא יוֹמִין יוֹמָתָא, נַהֲרָא נַהֲרִין נַהֲרָוָתָא, וכן מן אַפָא אומר אני שאמרו אַפִין או אַנְפִין, וגם אַפָוָתָא, והשתמשו בשני המשקלים האלה להבדיל בין ענין לענין, כי אנפין ואפין ענינו פָנִים, כמו וצלם אנפוהי אשתני (דניאל ג׳:י״ט) ואַפָוָתָא הוא הרבוי מן אַף (חוטם) וענינו נחירים, ולפיכך מנחיריו יצא עשן מתורגם מֵאַפָוָתֵהּ, שאם היה מתורגם מאפוהי היה במשמע לשון פנים. וכן בתענית כ״ה. ונפק צוציתא דנורא מאפותיה, אומר אני שהקריאה מֵאַפָוָתֵהּ, והטעם מנחיריו, וכן פירש רש״י (כפי מה שהוא מובא בעין יעקב בשם פירוש רש״י מוגה), וזה לשונו: מחוטם שלו, ואית דמפרשי ממצחו עכ״ל, ואני אומר פירוש ראשון עקר (אף על פי שהשני הוא לבדו כתוב בפירוש רש״י שבגמרות), ומי שפירש ממצחו ראה בסוף המאמר: ומחיין באקוסטלא אפותאי, וחשב כי שניהם לשון אחד. עוד הביא בוקסטורף ידא אאפותא דרגא לשינתא (פסחים קי״ב.), נתינת היד על המצח היא הכנה אל השינה. אך זו הגהה מידו, והיא לפי שיטת הערוך שהאל״ף מן השרש, אבל גירסתנו בתלמוד אפותא באל״ף אחת, ואין השם אלא ״פותא״. עוד הביא עד דשריק ליה דודבא מאפותיה (ברכות מ״ד.). אבל בעל הערוך (ערך שרק) גורס: יתיב דודבא אפותיה ושריק, ולפי זה אין האל״ף מן השרש. אבל מה שהביא מן הילקוט (כי תשא, סימן שפ״ז) וא״ו אאופתא כתבי לך, ומפורש בגליון ״פירוש על המצח״ איננו ענין לכאן, כי שם ״אאופתא״ כתוב, לא ״אאפותא״, גם פירוש הגליון משובש בלא ספק, ואין הכוונה כלל על המצח, ועיין פירוש המליצה ההיא בערוך ערך וו, וברש״י בחולין דף ט״ז. {רש״י חולין ט״ז. ״אמר ליה״}. ובשאילתות דרב אחאי (סימן פ״ז) מצאתי דהא נפק אפותיה ברישא, והכוונה שיצא מצחו (של ילד הנולד) תחלה, ואין ספק שצריך לומר פותיה בלא אל״ף, ואולי צריך לומר דהא נפקא פותיה. ולשעבר חשבתי כי גם בשבת (פ׳:) מאי אנדיפי אפותא, ופירש רש״י {רש״י שבת פ׳: ״אפותא״} פדחת, צ״ל פותא, כמו שכתוב בערוך דפוס פראג, ערך אנדיפי, אך ראיתי כי בדפוסים קדמונים ובערוך כתב יד שבידי כתוב כאן (ערך אנדיפי) אפותא באל״ף, ואחרי ראותי דברי ידיד נפשי ועטרת ראשי הרב הגדול החכם המופלא מוהר״ר שי״ר {שלמה יהודה ראפאפורט} נ״י בספרו היקר ערך מלין (ערך אנדיפי) דעתי נוטה לקרוא אַפָּוָתָא, והכוונה על הנחירים, ואנדיפי ודיופי אינם אלא שם אחד (כדברי רש״י שם. שבת פ׳: {רש״י שבת פ׳: ״אנדיפא״}), וענינו שני חורים. והנה מאחר שאין לנו שום ראיה על היות ערוות האשה נקראת פוֹת בלשון הקדש (כמו בלשון איטלקי), וגם לא מצאנו לה לא שם זה ולא קרוב לוה לא בארמי ולא בסורי ולא בערבי, נקבל היות השם הזה במקרא הזה לקוח מלשון ארמית, וענינו מצח. ואם ישאל שואל ומהיכן יצאה להם למפרשים שפירשו פתחן ערותן? ממדרש אגדה יצאה להם, ממה שדרשו (שבת ס״ב:) פתהן כמו פתחיהן, עיין שם, אמנם אין גם אחד מן המתרגמים הקדמונים שתרגם פתהן לשון ערוה, יונתן תרגם יסיר כבודן, תרגם הכוונה. התרגום היווני המיוחס לשבעים זקנים מתרגם לשון בגד ותכשיט, וכן בתרגום סורי. והיירונימוס תרגם crinem.
עוד אם ישאל שואל: מהיכן באה למלת פוֹת הוראת מצח? נשיבהו כי המלה נגזרת משרש פתה, מענין יפת אלהים ליפת (בראשית ט׳:כ״ז) שענינו הרחבה, והמצח בפנים כמו הרחוב בעיר. וסוף דבר אם יתמה אדם על היות ישעיה משתמש במלות ארמיות, וכן למעלה במלות מלאו, כליל, חרשים, נשיבהו כי בהיות אנשי דורו, ובפרט העשירים שבהם, מבקשים להידמות לעמים אשר סביבותיהם, יתכן שהיו מערבים בדבורם מלות מלשון ארם, והיו בזה נבדלים מן ההמון שלא היה מכיר אלא לשון הקדש. הלא תראה (למטה ל״ו:י״א) כי שרי חזקיהו היו מכירים לדבר ארמית, והעם לא היה מבין. ולפיכך יתכן שהיה מחכמת הנביא כשהיה מוכיח את הרשעים הגאים, לערב בדבריו מלות ארמיות, כדי שיהיה לשונו נכבד בעיניהם. מלבד כי כן דרך כל שירי המקרא לבא בהם מלות ארמיות, כמו רמה בים {שמות ט״ו:א׳}, ועיין בית האוצר דף ל״ז ול״ח.

Shadal Yirmeyahu 7:18שד״ל ירמיהו ז׳:י״ח

הבנים מלקטים עצים וגו׳ – לדעת Spencerus: שני ענינים הם, והבערת האש איננה לאפות הַכַּוָנִים, אלא שכן היה מנהג הגוים להבעיר אש לפני ביתם ביום ראש חדש, וכדי להגדיל את המדורה ולהמשיכה זמן רב היו הבנים מלקטים עצים על הדרך. ולישת הבצק ענין אחר הוא.
אבל לפי הטעמים: הכל ענין אחד, והנביא מצייר איך האנשים והנשים והטף כלם מתעסקים בזה.
לעשות כונים למלכת השמים – היא הלבנה, והיה מנהג עכו״ם להקריב לפניה ביום ראש חדש עוגות סלת ודבש.
כוָנים – כך היו קוראים לאותן עוגות, ובתרגום יוני המיוחס לשבעים זקנים שמרו המלה chavonas, והיא כתובה באוצרות לשון יונית. ואין לה שרש בלשון יוני, ואולי מן הסוריים והפניציים נודעה אל היונים (ראזנמילר).
למלכת – לא רצו לנקד מַלְכַּת כדי שלא לייחס מלכות השמים לדבר נברא.
ויש מפרשים לפי הנקוד כמו: למלאכת, כלומר: לצבא השמים, והוא רחוק.
ורש״י פירש: לְמַלְכַּת, וכתב שכן תרגם יונתן. ובספרינו אינו כן, אלא: לכוכבַת שמיא.
וגעזעניוס בפירוש ישעיה (II. 338) הביא: כי בלשון סורי קוראים כוכַבְתָא (כוכב נקבה) לכוכב נוגה (S. Ephraem II 458). ולפי זה, אם הנסח שלפנינו בתרגום יונתן הוא הישר, אפשר שהיתה דעת המתרגם לכוכב נוגה.

Shadal Yirmeyahu 8:18שד״ל ירמיהו ח׳:י״ח

מבליגיתי – דברי הנביא.
מבליגיתי – המפרשים פירשו מִסְבָרָה: לשון התחזקות.
אך Schultens פירש מלשון ערבי: ענין פנים צהובות ושוחקות. וזה מתישב יפה בכל המקומות אשר בא בהם השרש הזה. ועדיין מלת מבליגיתי קשה מאד בדקדוק, כי אין מלה על משקלה.
רש״י, ור׳ משה קמחי, וראזנמילר, וגעזעניוס פירשו: שם דבר, כמו: הַבְלָגָתִי. ור׳ משה קמחי הביא לדוגמא שם מרבית. ואין המשקל מכוון בעבור היו״ד הראשונה.
ואחרים פירשוה: שם התאר או בינוני. וגם זה לא יתכן בעבור היו״ד השניה.
וראזנמילר פירש: הכנוי במקום לי, איה איפוא לי מבליגיתי על היגון? והנה העקר חסר.
ואני אומר: לקרוא מבליגִ֖יתִי בטעם מלעיל, והוא פֹעל. והוא בנוי בנין זר (כמו למטה ט״ו:י׳ מְקַלְלַוְנִי), וענינו: מבליג הייתי. והטעם: אני הייתי מבקש להצהיל פני ולהתגבר על היגון, אך היגון מתגבר עלי, ובעל כרחי לבי דוי.

Malbim Shir HaShirim 8:2מלבי״ם שיר השירים ח׳:ב׳

משל:
וגם אוכל להנהיג אותך ולהביאך אל בית אמי. ושם תלמדני, ושם אשקך מיין הרקח בפרהסיא.
מליצה:
[זאת שנית] שאנהגך ואביאך אל בית אמי – שהוא גויתי, ושם תלמדני תורתך ומצותיך, שהם עבודות שאעבוד אותך בהיותי מתהלך בלבוש עור ובשר, ואני אשקך מיין הרקח (היין רומז על ההשגה בכל הספר כנ״ל ב׳ ד״ה, ד׳ יוד) ר״ל שתקבל נחת מן עיוני ומושכליי שהם מרוקחים, ר״ל מעורבבים עם מושגים הנלקחים מיין הזמן והמקום כפי שתשכיל הנפש בעודה קשורה בגוף, (וזה נקרא יין הרקח ממולח בתערובות בשמים, כי ההשגה הזכה שתשכיל הנפש המופשטת מגויה הוא יין חמר בלתי מרוקח), וכן מעסיס רמוני שהם המע״ט, כי הרמון בכל הספר ירמוז על תרי״ג מצות כמספר גרעיני הרמון, (כנ״ל ד׳ ג׳ ואיוב ז׳:י״ג).