Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/1/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 5: | Line 5: | ||
<p class="top-buttons"><a class="pdf" title="PDF" href="/Media/2Shemot/18/Did Moshe Need Yitro's Advice/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" title="DOC" href="/Media/2Shemot/18/Did Moshe Need Yitro's Advice/Hebrew Study Guide.doc">לימוד מודרך</a></p> | <p class="top-buttons"><a class="pdf" title="PDF" href="/Media/2Shemot/18/Did Moshe Need Yitro's Advice/Hebrew Study Guide.pdf">PDF</a> <a class="word-before" title="DOC" href="/Media/2Shemot/18/Did Moshe Need Yitro's Advice/Hebrew Study Guide.doc">לימוד מודרך</a></p> | ||
<h2></h2> | <h2></h2> | ||
− | <p>חלקו השני של פרק י"ח מתחיל בתיאור העם שעמד בתור במשך כל היום וחיכה להישפט על ידי משה. לאחר שצפה בסצינה זו, יתרו הבין | + | <p>חלקו השני של פרק י"ח מתחיל בתיאור העם שעמד בתור במשך כל היום וחיכה להישפט על ידי משה. לאחר שצפה בסצינה זו, יתרו הבין שהמצב אינו נסבל, והציע את ההצעה הברורה למדי לפיה משה ימנה שופטים אחרים שיסייעו עם עומס העבודה. בעקבות יישומו של משה את הצעת יתרו, יתרו עזב לאחר שהשלים את משימתו.</p> |
− | <p>מעניין, שאין בתורה מקרה אחר בו מישהו מלבד ה' מציע למשה עצה.<fn>(נתעלמה ממנו הלכה), ראו <a href="$">כאן</a> מקרים בהם ההלכה חמקה ממשה, כאשר משה היה אובד עצות ולא ידע איך לפסוק כיוון שעדיין לא קיבל את החוק, או כאשר נתינת החוק הייתה תלויה בגורם שלישי. לפי <a href="SifreBemidbar78" data-aht="source">ספרי במדבר ע"ח</a>, סיפורנו הוא מקרה בו ההלכה חמקה ממשה. ראו <multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקידת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">43</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">About Akeidat Yitzchak</a></multilink> המשווה את סיפורנו למקרים אחרים.</fn> בנוסף, עצתו של יתרו נראית כפתרון ברור ופשוט כך שאי אפשר שלא לשאול: איך יתכן שמשה, הטוב שבגברים והעומד בקשר ישיר עם ה', | + | <p>מעניין, שאין בתורה מקרה אחר בו מישהו מלבד ה' מציע למשה עצה.<fn>(נתעלמה ממנו הלכה), ראו <a href="$">כאן</a> מקרים בהם ההלכה חמקה ממשה, כאשר משה היה אובד עצות ולא ידע איך לפסוק כיוון שעדיין לא קיבל את החוק, או כאשר נתינת החוק הייתה תלויה בגורם שלישי. לפי <a href="SifreBemidbar78" data-aht="source">ספרי במדבר ע"ח</a>, סיפורנו הוא מקרה בו ההלכה חמקה ממשה. ראו <multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקידת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">43</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">About Akeidat Yitzchak</a></multilink> המשווה את סיפורנו למקרים אחרים.</fn> בנוסף, עצתו של יתרו נראית כפתרון ברור ופשוט כך שאי אפשר שלא לשאול: איך יתכן שמשה, הטוב שבגברים והעומד בקשר ישיר עם ה', הזדקק ליתרו כדי לפתור את הבעיה? כמו ש<multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">שמות י"ח</a><a href="ר' יצחק אברבנאל" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink> מנסח יפה בשאלתו החמישית על הפרק:<fn>השוו לניסוח בעקידת יצחק.</fn></p> |
<multilang style="overflow: auto;"> | <multilang style="overflow: auto;"> | ||
<q xml:lang="he" dir="rtl">השאלה הה' בעצת יתרו למשה במנוי השופטים: כי הנה דברי יתרו היו טובים ונכוחים, אבל קל שבקלים יבין וידע שהיתה עצה נבערה לעמוד אדם אחד מן הבקר עד הערב לשפוט, כי בזה נבול יבול וילאה השופט והנשפטים. ואיך משה רבינו וכל זקני ישראל לא נתנו לב לזה לדעת שאם ימנה שופטים על העם שיקל מעליו? ומי לא ידע בכל אלה שראוי שיהיו השופטים אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, שהוצרך יתרו ללמדו לאדון הנביאים וגדול החכמים משה רבינו עד שנאמר וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר.</q> | <q xml:lang="he" dir="rtl">השאלה הה' בעצת יתרו למשה במנוי השופטים: כי הנה דברי יתרו היו טובים ונכוחים, אבל קל שבקלים יבין וידע שהיתה עצה נבערה לעמוד אדם אחד מן הבקר עד הערב לשפוט, כי בזה נבול יבול וילאה השופט והנשפטים. ואיך משה רבינו וכל זקני ישראל לא נתנו לב לזה לדעת שאם ימנה שופטים על העם שיקל מעליו? ומי לא ידע בכל אלה שראוי שיהיו השופטים אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, שהוצרך יתרו ללמדו לאדון הנביאים וגדול החכמים משה רבינו עד שנאמר וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר.</q> |
Version as of 11:40, 6 June 2019
האם משה היה זקוק לעצת יתרו?
הקדמה
חלקו השני של פרק י"ח מתחיל בתיאור העם שעמד בתור במשך כל היום וחיכה להישפט על ידי משה. לאחר שצפה בסצינה זו, יתרו הבין שהמצב אינו נסבל, והציע את ההצעה הברורה למדי לפיה משה ימנה שופטים אחרים שיסייעו עם עומס העבודה. בעקבות יישומו של משה את הצעת יתרו, יתרו עזב לאחר שהשלים את משימתו.
מעניין, שאין בתורה מקרה אחר בו מישהו מלבד ה' מציע למשה עצה.1 בנוסף, עצתו של יתרו נראית כפתרון ברור ופשוט כך שאי אפשר שלא לשאול: איך יתכן שמשה, הטוב שבגברים והעומד בקשר ישיר עם ה', הזדקק ליתרו כדי לפתור את הבעיה? כמו שאברבנאל מנסח יפה בשאלתו החמישית על הפרק:2
השאלה הה' בעצת יתרו למשה במנוי השופטים: כי הנה דברי יתרו היו טובים ונכוחים, אבל קל שבקלים יבין וידע שהיתה עצה נבערה לעמוד אדם אחד מן הבקר עד הערב לשפוט, כי בזה נבול יבול וילאה השופט והנשפטים. ואיך משה רבינו וכל זקני ישראל לא נתנו לב לזה לדעת שאם ימנה שופטים על העם שיקל מעליו? ומי לא ידע בכל אלה שראוי שיהיו השופטים אנשי חיל, יראי אלהים, אנשי אמת, שונאי בצע, שהוצרך יתרו ללמדו לאדון הנביאים וגדול החכמים משה רבינו עד שנאמר וישמע משה לקול חותנו ויעש כל אשר אמר.
בגישות פרשניות אנו נבחן תחום רחב של גישות לשאלה זו השונות זו מזו בתיאורן את משה ויתרו, וכן בהבנתן את הקשר בין החלקים השונים בפרקנו.