Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 10: | Line 10: | ||
<category>משה הזדקק לעזרה | <category>משה הזדקק לעזרה | ||
<p>משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.</p> | <p>משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.</p> | ||
− | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">אבן עזרא<fn>אבן עזרא מצטט דעה זו בשם אחרים. בעוד שדעה זו איננה מבקרת את משה, היא טוענת שליתרו הייתה תובנה שלא הייתה למשה, וזו אחת מהסיבות בגללן משה ביקש מיתרו להישאר עם העם.</fn></a><a href="#fn1" class="ahtNonEditable">1</a><a class="ahtNonEditable" href="#fn1">1</a><a href="#fn1" class="ahtNonEditable">1</a><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">במדבר י':ל"א </a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ב</a><a href="Ralbag18T14" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ו</a><a href="ר' לוי בן גרשום" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink><fn>תועלות י"ד, הקטע המכיל את הניסוח החריף ביותר אינו מופיע במהדורת ונציה של פרשנות רלב"ג, אך מופיע במהדורות המפורטות המאוחרות יותר. ראו <a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">רלב״ג</a> שזוהי תוספת מאוחרת יותר של רלב"ג לפירושו. רלב"ג הוא הפרשן הראשון שמתייחס לנושא שלנו באופן ישיר, ופירושו משפיע על פרשנים ספרדים מאוחרים יותר. התקפתו של אברבנאל (ראו למטה) היא כנראה ישירות נגד דעה זו של רלב"ג. לעוד על מערכת היחסים ביניהם, ראו <a href="abarbanel and ralbag" data-aht="page">אברבנאל ורלב"ג</a>.</fn>, <multilink><a href="Kaspi" data-aht="source">אבן כספי</a><a href="Kaspi" data-aht="source">טירת כסף ה' (עמ' 140)</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">צרור המור</a><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="ר' אברהם סבע" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>, <multilink><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="ר' שמשון רפאל הירש" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>.</mekorot> | + | <mekorot><multilink><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">אבן עזרא<fn>אבן עזרא מצטט דעה זו בשם אחרים. בעוד שדעה זו איננה מבקרת את משה, היא טוענת שליתרו הייתה תובנה שלא הייתה למשה, וזו אחת מהסיבות בגללן משה ביקש מיתרו להישאר עם העם.</fn></a><a href="#fn1" class="ahtNonEditable">1</a><a href="#fn1" class="ahtNonEditable">1</a><a class="ahtNonEditable" href="#fn1">1</a><a href="#fn1" class="ahtNonEditable">1</a><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">במדבר י':ל"א </a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>, <multilink><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">רלב"ג</a><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ב</a><a href="Ralbag18T14" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ו</a><a href="ר' לוי בן גרשום" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink><fn>תועלות י"ד, הקטע המכיל את הניסוח החריף ביותר אינו מופיע במהדורת ונציה של פרשנות רלב"ג, אך מופיע במהדורות המפורטות המאוחרות יותר. ראו <a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">רלב״ג</a> שזוהי תוספת מאוחרת יותר של רלב"ג לפירושו. רלב"ג הוא הפרשן הראשון שמתייחס לנושא שלנו באופן ישיר, ופירושו משפיע על פרשנים ספרדים מאוחרים יותר. התקפתו של אברבנאל (ראו למטה) היא כנראה ישירות נגד דעה זו של רלב"ג. לעוד על מערכת היחסים ביניהם, ראו <a href="abarbanel and ralbag" data-aht="page">אברבנאל ורלב"ג</a>.</fn>, <multilink><a href="Kaspi" data-aht="source">אבן כספי</a><a href="Kaspi" data-aht="source">טירת כסף ה' (עמ' 140)</a><a href="ר' יוסף אבן כספי" data-aht="parshan">אודות ר' יוסף אבן כספי</a></multilink>, <multilink><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">צרור המור</a><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="ר' אברהם סבע" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם סבע</a></multilink>, <multilink><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">רש"ר הירש</a><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="ר' שמשון רפאל הירש" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink>.</mekorot> |
<point><b>ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה</b> – רלב"ג מסביר שרוחניות הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לו לטעויות בשיפוט ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.<fn>אבן כספי וצרור המור מבהירים גם הם שיתרו היה מסוגל לספק תובנה שמשה לא הגיע אליה בעצמו, אך ניסוחם הרבה פחות חד מזה של רלב"ג.</fn> ראו <a href="Moshe" data-aht="page">דמותו של משה</a> לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.<fn>רלב"ג, לאורך כל פירושו, עקבי בהכרת פגמיו של משה ויחוסם לרוחניותו הגדולה. ראו  <br/><a href="Moshe's Speech Impediment" data-aht="page">Moshe's Speech Impediment</a> ו<a href="Moshe" data-aht="page">Moshe's Character</a> לדיון על פרשנות רלב"ג על מום הדיבור של משה וגילויים אקראיים של כעס.</fn> רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת לדבר שצריך לקחת כמודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את הכעס של <a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a> החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, וציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה לפי ידע בסיסי ושכל ישר.<fn>ראו <a href="2#Abarbanel" data-aht="subpage">למטה</a> לניתוח עמדתו האישית של אברבנאל.</fn> מסקרן, שרש"ר הירש מבקר את יכולתו המשפטית והניהולית של משה בחדות רבה יותר אפילו מזו של רלב"ג.<fn>מניע פולמוסי נראה בבירור בהערותיו של רש"ר הירש.</fn></point> | <point><b>ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה</b> – רלב"ג מסביר שרוחניות הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לו לטעויות בשיפוט ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.<fn>אבן כספי וצרור המור מבהירים גם הם שיתרו היה מסוגל לספק תובנה שמשה לא הגיע אליה בעצמו, אך ניסוחם הרבה פחות חד מזה של רלב"ג.</fn> ראו <a href="Moshe" data-aht="page">דמותו של משה</a> לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.<fn>רלב"ג, לאורך כל פירושו, עקבי בהכרת פגמיו של משה ויחוסם לרוחניותו הגדולה. ראו  <br/><a href="Moshe's Speech Impediment" data-aht="page">Moshe's Speech Impediment</a> ו<a href="Moshe" data-aht="page">Moshe's Character</a> לדיון על פרשנות רלב"ג על מום הדיבור של משה וגילויים אקראיים של כעס.</fn> רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת לדבר שצריך לקחת כמודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את הכעס של <a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a> החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, וציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה לפי ידע בסיסי ושכל ישר.<fn>ראו <a href="2#Abarbanel" data-aht="subpage">למטה</a> לניתוח עמדתו האישית של אברבנאל.</fn> מסקרן, שרש"ר הירש מבקר את יכולתו המשפטית והניהולית של משה בחדות רבה יותר אפילו מזו של רלב"ג.<fn>מניע פולמוסי נראה בבירור בהערותיו של רש"ר הירש.</fn></point> | ||
<point><b>כרונולוגיה</b> – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#AfterTabernacle" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו חוקים אזרחיים ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.<fn>תיארוך שמות י"ח בתחילת השנה השנייה גם יוצר קרבה לסיפור בבמדבר י"א בו משה נראה באופן דומה מוצף וחסר יכולת, וצריך שה' יסייע לו על ידי מינוי עוזרים.</fn></point> | <point><b>כרונולוגיה</b> – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#AfterTabernacle" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו חוקים אזרחיים ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.<fn>תיארוך שמות י"ח בתחילת השנה השנייה גם יוצר קרבה לסיפור בבמדבר י"א בו משה נראה באופן דומה מוצף וחסר יכולת, וצריך שה' יסייע לו על ידי מינוי עוזרים.</fn></point> | ||
− | <point><b>השראתו של משה</b> – | + | <point><b>השראתו של משה</b> – בפירושו צרור המור, ר' אברהם סבע לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה האלוהית של יתרו שאפשרה לו לראות את מה שמשה פספס- ראו  <a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">Yitro's Religious Identity</a>. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את ילדי ישראל. </point> |
− | <point><b> | + | <point><b>למה ה' לא ציווה את משה</b> – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו ולא יעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו <a href="Commentators:R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="page">פרשנות רלב"ג</a> על שימוש ה' באדם ובטבע. צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם ביתו.<fn>ראו <a href="Moshe's Family Life" data-aht="page">כאן</a> ביחס לנישואי משה עם ציפורה. הרעיון של נתינת קרדיט ליתרו מבוסס בחלקו על <a href="SifreBemidbar78" data-aht="source">ספרי במדבר ע"ח</a> המסביר שמשה כבר צווה על מינוי השופטים בהר סיני, אבל הביצוע חמק ממנו, כדי שיתרו יקבל את הקרדיט. נראה שהספרי ממקם לפחות את חלקו השני של פרק י"ח אחרי עשרת הדיברות- ראו <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. ראו גם ר' סעדיה שמות י"ח:כ"ג. </fn> ראו גם <a href="OrHaChayyim18-21" data-aht="source">אור החיים</a> המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר את ילדי ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.</point> |
<point><b>Ideal and reality</b> – In a private conversation, Prof. Uriel Simon suggested that Moshe's system was a model for an ideal world, but Yitro's plan was designed to account for a reality in which the demands on Moshe's time were simply too great.</point> | <point><b>Ideal and reality</b> – In a private conversation, Prof. Uriel Simon suggested that Moshe's system was a model for an ideal world, but Yitro's plan was designed to account for a reality in which the demands on Moshe's time were simply too great.</point> | ||
<point><b>Yitro the consultant</b> – <a href="http://www.yu.edu/faculty/emayer/parsha_shiurim/18yitro.html">R. Eitan Mayer</a> presents a variation of this approach employing a "corporate metaphor" which portrays Moshe as the CEO of the not-for-profit organization of the Children of Israel, and Yitro as the outside management consultant. According to him, Yitro is the outsider who brings a fresh perspective to the insiders who have become accustomed to the status quo.</point> | <point><b>Yitro the consultant</b> – <a href="http://www.yu.edu/faculty/emayer/parsha_shiurim/18yitro.html">R. Eitan Mayer</a> presents a variation of this approach employing a "corporate metaphor" which portrays Moshe as the CEO of the not-for-profit organization of the Children of Israel, and Yitro as the outside management consultant. According to him, Yitro is the outsider who brings a fresh perspective to the insiders who have become accustomed to the status quo.</point> |
Version as of 11:50, 29 May 2019
האם משה היה זקוק לעצת יתרו?
גישות פרשניות
סקירה
העקידת יצחק מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי על כך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז למה משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.
משה הזדקק לעזרה
משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.
Moshe and Yitro Were Both Correct
Moshe was making the best of a difficult situation, but Yitro correctly advised him that there was a need for God to fix the underlying cause of the problem by giving a code of civil law.
R. Yitzchak Arama in his Akeidat Yitzchak charts this middle ground in attempting to portray both Moshe and Yitro in the best possible light.
Yitro's Advice was Unnecessary
Moshe's system was the best possibility for the time being, and Yitro's advice was unnecessary or unhelpful. There are a number of distinct variations of this possibility,20 but they all agree that the appointment of judges which ultimately occurred was not directly connected to Yitro's advice (see Chronology) and took place only significantly afterwards:
Long lines were an anomaly
The long line for judgment was a one-time aberration on the day of Yitro's visit, while in general there was no need for additional judges at this time.
Moshe had been away
According to the Mekhilta DeRabbi Yishmael and Rashi, Yitro observed Moshe judging the people on the day after Yom HaKippurim (when he descended from Mount Sinai with the second tablets) – see Chronology. If Moshe had spent the last four months on Mount Sinai, one can readily understand why a huge backlog of cases had accumulated in his absence.
Moshe had taken the previous day off when Yitro visited
Chizkuni, in explaining why the Torah notes that "it happened on the next day" posits that on the day of Yitro's arrival Moshe was busy with Yitro and had not judged the people. This might explain why he needed to work overtime on the following day.21
Newly acquired wealth
R. Medan offers an alternative predicated on the assumption that most of the Yitro story appears in chronological order – see Chronology, and that Yitro arrived and observed Moshe shortly after the battle with Amalek. According to him, the division of the spoils with Amalek caused significant strife and was responsible for Moshe's heavy caseload on that particular day.22 R. Medan posits that shortly thereafter things settled down and while the nation was encamped at Mount Sinai there was little need for additional judges. It was only in the second year, when the nation resumed their journey that complaints spiked once again and Moshe needed assistance – compare opinion cited in Hoil Moshe and see Relationship of Shemot 18 – Bemidbar 11 – Devarim 1.
Recent water shortage
R. Medan offers an additional possibility that Moshe's busy schedule resulted from the need to allocate the water which the nation had just received.24 According to this explanation, the people's complaints and the need for more judges arose only while they were in transit and not during the year they were at Mount Sinai.
There were additional prerequisites
There was a consistent need for additional judges to assist Moshe, but additional preparatory steps needed to be taken before they could be appointed:
The nation needed to first receive the laws
Moshe needed to build support
Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.