Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he

האם משה היה זקוק לעצת יתרו?

גישות פרשניות

סקירה

העקידת יצחק מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי על כך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז למה משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.

משה הזדקק לעזרה

משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.

מקורות:אבן עזרא1111במדבר י':ל"א אודות ר' אברהם אבן עזרא¹, רלב"גשמות תועלות י"ח:י"בשמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ואודות ר' לוי בן גרשום², אבן כספיטירת כסף ה' (עמ' 140)אודות ר' יוסף אבן כספי, צרור המורשמות י"ח:כ"דאודות ר' אברהם סבע, רש"ר הירששמות י"ח:כ"דאודות ר' שמשון רפאל הירש.

ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה – רלב"ג מסביר שרוחניות הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לו לטעויות בשיפוט ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.³ ראו דמותו של משה לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.⁴ רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת לדבר שצריך לקחת כמודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את הכעס של אברבנאל החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, וציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה לפי ידע בסיסי ושכל ישר.⁵ מסקרן, שרש"ר הירש מבקר את יכולתו המשפטית והניהולית של משה בחדות רבה יותר אפילו מזו של רלב"ג.⁶

כרונולוגיה – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו חוקים אזרחיים ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.⁷

השראתו של משה – בפירושו צרור המור, ר' אברהם סבע לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה האלוהית של יתרו שאפשרה לו לראות את מה שמשה פספס- ראו זהותו הדתית של יתרו. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את ילדי ישראל.

למה ה' לא ציווה את משה – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו ולא יעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו פרשנות רלב"ג על שימוש ה' באדם ובטבע. צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם ביתו.⁸ ראו גם אור החיים המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר את ילדי ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.

אידיאל ומציאות – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל שמעון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.

יתרו היועץ – ר' איתן מאייר מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען ילדי ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.

משה ויתרו שניהם צדקו

משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.

ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.

מקורות:עקידת יצחקמ"גאודות ר' יצחק עראמה

מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר? העקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב החוקים האזרחיים בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק כל סכסוך, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.

אם משה פעל נכון, מה הייתה הצעת יתרו? לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,⁹ ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו לפיה האומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.¹⁰ לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים¹¹ (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).¹² לפי העקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, ולכן ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.

חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו – העקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להוריש קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.¹³ למרות שבהצצה ראשונה גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, למען האמת, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, העקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.¹⁴ מודע לחידוש שבדבריו,¹⁵ ר' עראמה מסכם בהשוואה למקרים אחרים בהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,¹⁶ היכן שנראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלה.¹⁷

כרונולוגיה – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים- ראו
כרונולוגיה של שמות.¹⁸ אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.

נקודות מבט על משה ויתרו – העקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי כשרון ניהולי ותבונה. לפיו, יתרו היה אדם חכם¹⁹ ששמעו לעצתו ביסודיות, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כלשונה, בציטוטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".

עצתו של יתרו לא הייתה הכרחית

המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה בלתי הכרחית או לא מועילה. ישנן גרסאות שונות לאפשרות זו,²⁰ אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה מקושר ישירות לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב מאוחר הרבה יותר.

תורים ארוכים היו חריגים

התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים בזמן זה.

משה היה רחוק

לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו. 

מקורות:מכילתא דרבי ישמעאל, Yitro Amalek 2About Mekhilta DeRabbi Yishmaelרש"יShemot 18:13About Rashi

משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו

חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.²¹

מקורות:חזקוני18:13About Chizkuni

עושר שנרכש לאחרונה

ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.²² ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן הדברים נרגעו ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני היה צורך מועט בשופטים נוספים. היה זה רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם שתלונות עלו שוב ומשה נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משהHoil Moshe Devarim 1:9About Hoil Moshe וראו מערכת היחסים של שמות י"ח– במדבר י"א – דברים א'.

מקורות:ר' יעקב מדן²³

משבר מים לאחרונה

ר' מדן מציע אפשרות נוספת לפיה לוח הזמנים העמוס של משה נבע מהצורך בהקצאת המים שהאומה קיבלה לאחרונה.²⁴ לפי הסבר זה, תלונות האנשים והצורך בשופטים נוספים התעוררו רק כשהם החלו לנוע ולא במהלך השנה שחנו בהר סיני.

מקורות:ר' מדן²⁵

היו תנאים מוקדמים נוספים

היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.

The nation needed to first receive the laws

מקורות:AbarbanelShemot 18About Abarbanel²⁶

Why had Moshe not already appointed judges – According to Abarbanel, Moshe had already thought of Yitro's suggestion by himself and was planning to implement it as soon as it would be viable. He explains that although Moshe himself had received the Torah's civil laws already at Mara, it was not until Parashat Mishpatim that he was instructed to transmit the laws to the people. Thus in the meantime Moshe could not yet entrust cases to other judges.²⁷ Abarbanel's explanation of why Moshe had not already selected judges is thus almost identical to the Akeidat Yitzchak above.²⁸ They differ significantly, however, in their assessment of what Moshe was planning and what Yitro was suggesting.

What was Yitro thinking? While the Akeidat Yitzchak assumes that Yitro knew about the upcoming revelation and conditioned the appointment of judges on the nation's first receiving the laws, Abarbanel disagrees and thinks that Yitro knew nothing of the imminent revelation or the giving of a law code²⁹ and erroneously thought that Moshe was planning to continue indefinitely as the sole judge.³⁰ According to Abarbanel's understanding, Yitro recommended that Moshe appoint judges immediately (without the nation first receiving any of the laws), who would then render verdicts based on their own common sense.³¹ Consequently, Abarbanel concludes that Yitro's advice was both ill-timed ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") and reflective of a Midianite model of justice rather than a Divine one.

Chronology – Like the Akeidat Yitzchak, Abarbanel needs to claim that Yitro gave his advice before the Decalogue but that Moshe selected judges only in the second year once the nation had received the laws – see Chronology of Shemot 18.³²

Perspectives on Moshe and Yitro – It is likely that Abarbanel's position reflects his instinctive recoil (see above) from the suggestion of Ralbag that Moshe's administrative skills were lacking and that he was in need of Yitro's advice.³³  In response, Abarbanel tries to demonstrate not only Moshe's wisdom but also the flaws in Yitro's advice. Thus, Abarbanel emphasizes that Moshe's ultimate implementation was not a result of Yitro's suggestion,³⁴ that it differed from Yitro's advice in several critical respects, and that Moshe by himself had already thought of whatever positive aspects Yitro's plan contained.³⁵ Abarbanel adds that for these reasons Moshe does not even credit Yitro for the suggestion in his retelling of the story in Devarim 1.³⁶ This is all in stark contrast to the Akeidat Yitzchak (see above) who portrays Yitro and his advice in a very positive light.³⁷

Moshe needed to build support

Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.

מקורות:Shadal18:24About Shadal

Why Hashem didn't command Moshe – Shadal thus explains why Hashem had not yet commanded Moshe to appoint judges.

Implementation – It is unclear according to Shadal here how long a period was necessary until Moshe could begin to delegate, but according to one possibility in Shadal 18:1 Moshe implemented the advice before the Decalogue. See Chronology of Shemot 18.

¹ אבן עזרא מצטט דעה זו בשם אחרים. בעוד שדעה זו איננה מבקרת את משה, היא טוענת שליתרו הייתה תובנה שנעלמה ממשה, ושזו הייתה אחת מהסיבות בגללן משה ביקש מיתרו להישאר עם העם.

² תועלות י"ד, הקטע המכיל את הניסוח החריף ביותר אינו מופיע במהדורת ונציה של פרשנות רלב"ג, אך מופיע במהדורות המפורטות המאוחרות יותר. ראו רלב״ג שזוהי תוספת מאוחרת יותר של רלב"ג לפירושו. רלב"ג הוא הפרשן הראשון שמתייחס לנושא שלנו באופן ישיר, ופירושו משפיע על פרשנים ספרדים מאוחרים יותר. התקפתו של אברבנאל (ראו למטה) היא כנראה ישירות נגד דעה זו של רלב"ג. לעוד על מערכת היחסים ביניהם, ראו אברבנאל ורלב"ג.

³ אבן כספי וצרור המור מבהירים גם הם שיתרו היה מסוגל לספק תובנה שמשה לא הגיע אליה בעצמו, אך ניסוחם הרבה פחות חד מזה של רלב"ג.

⁴ רלב"ג, לאורך כל פירושו, עקבי בהכרת פגמיו של משה ויחוסם לרוחניותו הגדולה. ראו  
Moshe's Speech Impediment וMoshe's Character לדיון על פרשנות רלב"ג על מום הדיבור של משה וגילויים אקראיים של כעס.

⁵ ראו למטה לניתוח עמדתו האישית של אברבנאל.

⁶ מניע פולמוסי נראה בבירור בהערותיו של רש"ר הירש.

⁷ תיארוך שמות י"ח בתחילת השנה השנייה גם יוצר קרבה לסיפור בבמדבר י"א בו משה נראה באופן דומה מוצף וחסר יכולת, וצריך שה' יסייע לו על ידי מינוי עוזרים.

⁸ ראו כאן ביחס לנישואי משה עם ציפורה. הרעיון של נתינת קרדיט ליתרו מבוסס בחלקו על ספרי במדבר ע"ח המסביר שמשה כבר צווה על מינוי השופטים בהר סיני, אבל הביצוע חמק ממנו, כדי שיתרו יקבל את הקרדיט. נראה שהספרי ממקם לפחות את חלקו השני של פרק י"ח אחרי עשרת הדיברות- ראו כרונולוגיה. ראו גם ר' סעדיה שמות י"ח:כ"ג. 

⁹ השוו לעמדתו של אברבנאל למטה שליתרו לא היה מושג שחוקים עתידים להינתן, והמליץ שהשופטים יפסקו לפי האינטואיציה האישית שלהם, כמו במערכת המדיינית.

¹⁰ ראו מבנה ספר שמות לאפשרות שפרק י"ח מהווה פתיחה ליחידת הברית של הספר.

¹¹ ראו ניתוח ספרותי לפירושיהם השונים של מכילתא דרבי ישמעאל, רש"י ואברבנאל על מילים אלה.

¹² הקושי בגישתו של עקידת יצחק הוא שההיבט המרכזי ביותר בעצת יתרו מוזכר רק כחלק מהסיכום שבסוף דברי יתרו, במקום להיות מוצהר מלכתחילה כבסיס הכרחי שעליו תלויה כל הצעתו. [מילותיו המוקדמות של יתרו בפסוק כ' על העברת משה את החוקים לעם לא מהוות תקדים אלא רק משקפות את מה שמשה כבר אמר בפסוק ט"ו (ולכן ר' עראמה לא מצביע עליהן כתמיכה לתיאוריה שלו).]

¹³ ר' עראמה כותב: "ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." בפרק מ"ו הוא מרחיב באריכות על נושא זה. השוו למדרש בפסיקתא דרב כהנא י"ב:י"א העשוי לשמש תגובה לאפשרות המנוסחת מאוחר יותר על ידי העקידת יצחק. עמדה קיצונית יותר מועלית על ידי ר' חיים הירשנזוןSeder LaMikra pp.133-134About R. Chaim Hirschensohn בחיבורו סדר למקרא (ירושלים, 1932): 131-137. הוא מציע שקוד החוק האזרחי הנמצא בשמות כ"א-כ"ב (פרשת משפטים) היה כולו חלק מהצעת יתרו.

¹⁴ נראה שהעקידת יצחק שוקל גם אפשרות שמשה חשב שלא יהיה קוד לחוק האזרחי כלל, וגם אפשרות שיהיה קוד למשפט האזרחי, אלא שהוא יחוקק על ידי אנשים. אפילו ביחס לחוקים הפולחניים, אפשר לשקול את האפשרות לפיה משה לא ידע עדיין על תכנונו של הקב"ה להציג לאומה גם סדרה של חוקים אזרחיים. עד לנקודה זו, משה שמע רק שהאומה עתידה לעבוד את ה' בהר סיני, ויתכן שהבין שה' גם ידבר אליהם רק בשמות י"ט:ט'.

¹⁵ במילותיו שלו: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".

¹⁶ כמו ירושת הבנות (במדבר כ"ז) ופסח שני (במדבר ט'), והמקרים של המקלל (ויקרא כ"ד) והמקושש (במדבר ט"ו). לדיון נוסף, ראו משה.

¹⁷ ראו את ניסוחו של העקידת יצחק: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".

¹⁸ ראו את הדיון שם בנוגע לעמדתו של ר' עראמה לפיה משה חיכה עם מינוי השופטים עד לשנה השנייה, המוטיבציות, הקשיים והאלטרנטיבות הנובעות מעמדה זו.

¹⁹ ראו דמותו של יתרו לעוד על תיאורו של עקידת יצחק את יתרו.

²⁰ ביטוי קיצוני לעמדה זו מופיע בפילון על השכרות י':ל"ו-ל"ז. בחיבורו, פילון מציג תיאור שלילי ביותר של יתרו (ראו כאן) ומרחיק לכת עד כדי האמירה לפיה יתרו ביהירותו 'הציע חוקים המנוגדים לאלה של הטבע'. אולם, קשה למצוא ביסוס מהפסוקים לנאומו הארוך נגד יתרו, ובנוסף פילון בעצמו משבח את הצעת יתרו בחוקים המיוחדים ד':ל"ג:קע"ג-קע"ה.

²¹ השוו ר' סעדיה בפירושו לשמות י"ח:י"ג הטוען שמשה שפט את העם רק בימים מסוימים שהוקצו לכך, ולכן לא שפט אותם ביום שיתרו הגיע.

²² השוו ללקח טוב ושכל טוב י"ח:י"ג המייחסים את עומס העבודה לויכוחים הנוגעים לשלל מהצבא המצרי, וחזקוני המציין (י"ח:י"ג) שאין בכך היגיון כרונולוגי.

²³ במאמרו, "איפה ואיפה – עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר",מגדים י"ז (1992) :79-80.

²⁴ זוהי הרחבה להצעה שהוא מפתח (ע"מ 62-64) שלמרות הנסיות של המן והמים, האספקה לא הייתה בלתי מוגבלת – ראו Life in the Wilderness.

²⁵ בהערת שוליים 67 באותו מאמר.

²⁶ See Moshe's Duties and Yitro's Advice for a discussion of Abarbanel's alternative suggestion in his commentary to Devarim 1. There he offers that the need for additional judges came about only in the second year as the nation prepared to conquer and settle the land of Israel.

²⁷ Abarbanel does not explain why Moshe could not have taught civil law to the nation already at Mara, and thereby have avoided the unmanageable workload.

²⁸ They also concur in the need to split Shemot 18 into two different time periods – see below. There are numerous near verbatim parallels between their commentaries, and this is not by chance. See Akeidat Yitzchak and Abarbanel regarding the relationship between these two commentators.

²⁹ Abarbanel adds that Moshe did not share this information with Yitro. In contrast, according to the Akeidat Yitzchak, Moshe was unaware that Hashem planned to give a civil law code, while Yitro assumed that this would happen.

³⁰ Cf. Akeidat Yitzchak who suggests that this may have in fact been Moshe's plan until Yitro gave his advice.

³¹ In other words, according to the Akeidat Yitzchak the essence of Yitro's advice was that there was a need for a code of law (to enable an effective judicial system), while according to Abarbanel it was to appoint judges (even without a legal code).

³² See the discussion there as to why Moshe waited until the second year.

³³ Abarbanel, who spent much of his life in a diplomatic/political role, was probably inclined to assume that Moshe also was skilled in these areas.  Little information is known about Ralbag's life, but some of his works give an impression that their author was more of an ivory tower scholar than a person engaged with the masses.

³⁴ According to Abarbanel, though, it is unclear why the Torah chose to record Yitro's advice, and why the Torah would make it appear that Moshe followed it to the letter. Abarbanel attempts to explain that Moshe, out of respect for his father-in-law, told him that he would implement his advice. However, see R. Eliezer Ashkenazi in Ma'asei Hashem, Ma'aseh Torah 5, who rejects Abarbanel's argument, noting that it is not Moshe himself who states that he followed Yitro's advice, but rather the Torah in its narrative voice recording that Moshe did so.

³⁵ Thus the Akeidat Yitzchak and Abarbanel have a fundamental difference of opinion on what might have happened had Yitro not given his advice. According to Abarbanel, the eventual outcome would have been the same, while according to the Akeidat Yitzchak, Moshe might never have appointed judges.

³⁶ R. Eliezer Ashkenazi in Maasei Hashem critiques Abarbanel's position and argues for an alternative explanation that in Devarim 1 Moshe is concerned only with the implementation and not the genesis of the idea and therefore doesn't mention Yitro. He points out that in similar fashion, Moshe doesn't always mention that an instruction came from Hashem. Additional approaches can be found in Ramban Devarim 1:18 – see Chronology and Appointing Moshe's Assistants.

³⁷ See Yitro's Character for further comparison of the views of Akeidat Yitzchak and Abarbanel.