Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
| Line 63: | Line 63: | ||
<mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink><fn>ראו <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.</fn></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink><fn>ראו <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.</fn></mekorot> | ||
<point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | <point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | ||
| − | <point><b>What was Yitro thinking?</b> | + | <point><b>What was Yitro thinking?</b> בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים<fn>אברבנאל מוסיף שמשה לא חלק מידע זה עם יתרו. בניגוד לכך, עקידת יצחק סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.</fn> וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.<fn>השוו לעקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.</fn> <br/>According to Abarbanel's understanding, Yitro recommended that Moshe appoint judges immediately (without the nation first receiving any of the laws), who would then render verdicts based on their own common sense.<fn>In other words, according to the Akeidat Yitzchak the essence of Yitro's advice was that there was a need for a code of law (to enable an effective judicial system), while according to Abarbanel it was to appoint judges (even without a legal code).</fn> Consequently, Abarbanel concludes that Yitro's advice was both ill-timed ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") and reflective of a Midianite model of justice rather than a Divine one.</point> |
<point><b>Chronology</b> – Like the Akeidat Yitzchak, Abarbanel needs to claim that Yitro gave his advice before the Decalogue but that Moshe selected judges only in the second year once the nation had received the laws – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.<fn>See the discussion there as to why Moshe waited until the second year.</fn></point> | <point><b>Chronology</b> – Like the Akeidat Yitzchak, Abarbanel needs to claim that Yitro gave his advice before the Decalogue but that Moshe selected judges only in the second year once the nation had received the laws – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.<fn>See the discussion there as to why Moshe waited until the second year.</fn></point> | ||
<point><b>Perspectives on Moshe and Yitro</b> – It is likely that Abarbanel's position reflects his instinctive recoil (see above) from the suggestion of Ralbag that Moshe's administrative skills were lacking and that he was in need of Yitro's advice.<fn>Abarbanel, who spent much of his life in a diplomatic/political role, was probably inclined to assume that Moshe also was skilled in these areas.  Little information is known about Ralbag's life, but some of his works give an impression that their author was more of an ivory tower scholar than a person engaged with the masses.</fn>  In response, Abarbanel tries to demonstrate not only Moshe's wisdom but also the flaws in Yitro's advice. Thus, Abarbanel emphasizes that Moshe's ultimate implementation was not a result of Yitro's suggestion,<fn>According to Abarbanel, though, it is unclear why the Torah chose to record Yitro's advice, and why the Torah would make it appear that Moshe followed it to the letter. Abarbanel attempts to explain that Moshe, out of respect for his father-in-law, told him that he would implement his advice. However, see R. Eliezer Ashkenazi in Ma'asei Hashem, Ma'aseh Torah 5, who rejects Abarbanel's argument, noting that it is not Moshe himself who states that he followed Yitro's advice, but rather the Torah in its narrative voice recording that Moshe did so.</fn> that it differed from Yitro's advice in several critical respects, and that Moshe by himself had already thought of whatever positive aspects Yitro's plan contained.<fn>Thus the Akeidat Yitzchak and Abarbanel have a fundamental difference of opinion on what might have happened had Yitro not given his advice. According to Abarbanel, the eventual outcome would have been the same, while according to the Akeidat Yitzchak, Moshe might never have appointed judges.</fn> Abarbanel adds that for these reasons Moshe does not even credit Yitro for the suggestion in his retelling of the story in Devarim 1.<fn>R. Eliezer Ashkenazi in Maasei Hashem critiques Abarbanel's position and argues for an alternative explanation that in Devarim 1 Moshe is concerned only with the implementation and not the genesis of the idea and therefore doesn't mention Yitro. He points out that in similar fashion, Moshe doesn't always mention that an instruction came from Hashem. Additional approaches can be found in Ramban Devarim 1:18 – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology</a> and <a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">Appointing Moshe's Assistants</a>.</fn> This is all in stark contrast to the Akeidat Yitzchak (see above) who portrays Yitro and his advice in a very positive light.<fn>See <a href="Yitro" data-aht="page">Yitro's Character</a> for further comparison of the views of Akeidat Yitzchak and Abarbanel.</fn></point> | <point><b>Perspectives on Moshe and Yitro</b> – It is likely that Abarbanel's position reflects his instinctive recoil (see above) from the suggestion of Ralbag that Moshe's administrative skills were lacking and that he was in need of Yitro's advice.<fn>Abarbanel, who spent much of his life in a diplomatic/political role, was probably inclined to assume that Moshe also was skilled in these areas.  Little information is known about Ralbag's life, but some of his works give an impression that their author was more of an ivory tower scholar than a person engaged with the masses.</fn>  In response, Abarbanel tries to demonstrate not only Moshe's wisdom but also the flaws in Yitro's advice. Thus, Abarbanel emphasizes that Moshe's ultimate implementation was not a result of Yitro's suggestion,<fn>According to Abarbanel, though, it is unclear why the Torah chose to record Yitro's advice, and why the Torah would make it appear that Moshe followed it to the letter. Abarbanel attempts to explain that Moshe, out of respect for his father-in-law, told him that he would implement his advice. However, see R. Eliezer Ashkenazi in Ma'asei Hashem, Ma'aseh Torah 5, who rejects Abarbanel's argument, noting that it is not Moshe himself who states that he followed Yitro's advice, but rather the Torah in its narrative voice recording that Moshe did so.</fn> that it differed from Yitro's advice in several critical respects, and that Moshe by himself had already thought of whatever positive aspects Yitro's plan contained.<fn>Thus the Akeidat Yitzchak and Abarbanel have a fundamental difference of opinion on what might have happened had Yitro not given his advice. According to Abarbanel, the eventual outcome would have been the same, while according to the Akeidat Yitzchak, Moshe might never have appointed judges.</fn> Abarbanel adds that for these reasons Moshe does not even credit Yitro for the suggestion in his retelling of the story in Devarim 1.<fn>R. Eliezer Ashkenazi in Maasei Hashem critiques Abarbanel's position and argues for an alternative explanation that in Devarim 1 Moshe is concerned only with the implementation and not the genesis of the idea and therefore doesn't mention Yitro. He points out that in similar fashion, Moshe doesn't always mention that an instruction came from Hashem. Additional approaches can be found in Ramban Devarim 1:18 – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology</a> and <a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">Appointing Moshe's Assistants</a>.</fn> This is all in stark contrast to the Akeidat Yitzchak (see above) who portrays Yitro and his advice in a very positive light.<fn>See <a href="Yitro" data-aht="page">Yitro's Character</a> for further comparison of the views of Akeidat Yitzchak and Abarbanel.</fn></point> | ||
Version as of 03:02, 6 June 2019
האם משה היה זקוק לעצת יתרו?
גישות פרשניות
סקירה
העקידת יצחק מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי על כך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז למה משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.
משה הזדקק לעזרה
משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.
ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה – רלב"ג מסביר שרוחניות הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לו לטעויות בשיפוט ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.3 ראו דמותו של משה לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.4 רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת לדבר שצריך לקחת כמודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את הכעס של אברבנאל החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, וציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה לפי ידע בסיסי ושכל ישר.5 מסקרן, שרש"ר הירש מבקר את יכולתו המשפטית והניהולית של משה בחדות רבה יותר אפילו מזו של רלב"ג.6
כרונולוגיה – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח. בנקודת זמן זו, כבר ניתן המשפט האזרחי ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.7
השראתו של משה – בפירושו צרור המור, ר' אברהם סבע לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה האלוהית של יתרו שאפשרה לו לראות את מה שמשה פספס- ראו זהותו הדתית של יתרו. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את ילדי ישראל.
למה ה' לא ציווה את משה – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו ולא יעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו פרשנות רלב"ג על שימוש ה' באדם ובטבע. צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם ביתו.8 ראו גם אור החיים המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר את ילדי ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.
אידיאל ומציאות – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל שמעון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.
יתרו היועץ – ר' איתן מאייר מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען ילדי ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.
משה ויתרו שניהם צדקו
משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.
ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.
מקורות:עקידת יצחק
מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר? העקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק כל סכסוך, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.
אם משה פעל נכון, מה הייתה הצעת יתרו? לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,9 ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו לפיה האומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.10 לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים11 (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).12 לפי העקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, ולכן ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.
חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו – העקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להוריש קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.13 למרות שבהצצה ראשונה גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, למען האמת, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, העקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.14 מודע לחידוש שבדבריו,15 ר' עראמה מסכם בהשוואה למקרים אחרים בהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,16 היכן שנראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלה.17
כרונולוגיה – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים- ראו
כרונולוגיה של שמות.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
כרונולוגיה של שמות.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
נקודות מבט על משה ויתרו – העקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי כשרון ניהולי ותבונה. לפיו, יתרו היה אדם חכם19 ששמעו לעצתו ביסודיות, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כלשונה, בציטוטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".
עצתו של יתרו לא הייתה הכרחית
המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה בלתי הכרחית או לא מועילה. ישנן גרסאות שונות לאפשרות זו,20 אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה מקושר ישירות לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב מאוחר הרבה יותר.
תורים ארוכים היו חריגים
התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים בזמן זה.
משה היה רחוק
לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו
חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.21
מקורות:חזקוני
עושר שנרכש לאחרונה
ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.22 ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן הדברים נרגעו ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני היה צורך מועט בשופטים נוספים. היה זה רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם שתלונות עלו שוב ומשה נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משה וראו מערכת היחסים של שמות י"ח– במדבר י"א – דברים א'.
מקורות:ר' יעקב מדן23
משבר מים לאחרונה
היו תנאים מוקדמים נוספים
היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.
האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים
מדוע משה לא מינה כבר שופטים? לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.27 הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.28 אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.
What was Yitro thinking? בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים29 וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.30
According to Abarbanel's understanding, Yitro recommended that Moshe appoint judges immediately (without the nation first receiving any of the laws), who would then render verdicts based on their own common sense.31 Consequently, Abarbanel concludes that Yitro's advice was both ill-timed ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") and reflective of a Midianite model of justice rather than a Divine one.
According to Abarbanel's understanding, Yitro recommended that Moshe appoint judges immediately (without the nation first receiving any of the laws), who would then render verdicts based on their own common sense.31 Consequently, Abarbanel concludes that Yitro's advice was both ill-timed ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") and reflective of a Midianite model of justice rather than a Divine one.
Chronology – Like the Akeidat Yitzchak, Abarbanel needs to claim that Yitro gave his advice before the Decalogue but that Moshe selected judges only in the second year once the nation had received the laws – see Chronology of Shemot 18.32
Perspectives on Moshe and Yitro – It is likely that Abarbanel's position reflects his instinctive recoil (see above) from the suggestion of Ralbag that Moshe's administrative skills were lacking and that he was in need of Yitro's advice.33 In response, Abarbanel tries to demonstrate not only Moshe's wisdom but also the flaws in Yitro's advice. Thus, Abarbanel emphasizes that Moshe's ultimate implementation was not a result of Yitro's suggestion,34 that it differed from Yitro's advice in several critical respects, and that Moshe by himself had already thought of whatever positive aspects Yitro's plan contained.35 Abarbanel adds that for these reasons Moshe does not even credit Yitro for the suggestion in his retelling of the story in Devarim 1.36 This is all in stark contrast to the Akeidat Yitzchak (see above) who portrays Yitro and his advice in a very positive light.37
Moshe needed to build support
Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.
מקורות:Shadal
Why Hashem didn't command Moshe – Shadal thus explains why Hashem had not yet commanded Moshe to appoint judges.
Implementation – It is unclear according to Shadal here how long a period was necessary until Moshe could begin to delegate, but according to one possibility in Shadal 18:1 Moshe implemented the advice before the Decalogue. See Chronology of Shemot 18.
