Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he"
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
Line 63: | Line 63: | ||
<mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink><fn>ראו <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.</fn></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink><fn>ראו <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.</fn></mekorot> | ||
<point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | <point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | ||
− | <point><b> | + | <point><b>מה הייתה מחשבתו של יתרו?</b> בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק  עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים<fn>אברבנאל מוסיף שמשה לא חלק מידע זה עם יתרו. בניגוד לכך, עקידת יצחק סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.</fn> וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.<fn>השוו לעקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.</fn> לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מייד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), שיתנו פסקי דין בהתבסס על השכל הישר שלהם.<fn>במילים אחרות, לפי העקידת יצחק מהות עצתו של יתרו הייתה שיש צורך בקובץ חוקים (כדי לאפשר מערכת משפטית יעילה), בעוד שלפי אברבנאל עיקר העצה היה מינוי שופטים (אפילו ללא קוד משפטי).</fn> עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו הקדימה את זמנה ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק המדייני ולא האלוהי.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>כרונולוגיה</b> – כמו העקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a><fn>ראו את הדיון שם בנוגע לשאלה מדוע משה חיכה עד השנה השנייה.</fn>.</point> |
− | <point><b> | + | <point><b>נקודות מבט על משה ויתרו</b> – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מההצעה של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה לקו בחסר והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.<fn>אברבנאל, ששימש רוב חייו בתפקיד דיפלומטי/פוליטי, כנראה נטה להניח שגם משה היה מוכשר בתחומים אלה. יש מעט מידע על חייו של רלב"ג, אך חלק מחיבוריו יוצרים את הרושם שמחברם היה יותר מלומד שנשאר במגדל השן מאשר אדם המתרועע עם ההמונים.</fn> בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה להצעתו של יתרו,<fn>אולם, לפי אברבנאל, לא ברור מדוע התורה בחרה להזכיר את עצתו של יתרו, או מדוע התורה גרמה לזה להיראות כאילו משה ביצע אותה עד הסוף. אברבנאל מנסה להסביר שמשה, מתוך כבוד לחמיו, אמר לו שיישם את עצתו. אולם, ראו ר' אליעזר אשכנזי בספר מעשי השם, מעשה תורה 5, שדוחה את טיעונו של אברבנאל, מציין שמשה עצמו לא ציין שהוא פועל לפי עצת יתרו, אלא שהתורה עצמה הזכירה זאת.</fn> שהיו הבדלים משמעותיים בין מה שמשה יישם בפועל לבן עצת יתרו, ושמשה כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.<fn>בן עקידת יצחק ואברבנאל יש הבדל מהותי בדעותיהם לגבי מה היה קורה לו יתרו לא היה נותן את עצתו. לפי אברבנאל, התוצאה הסופית הייתה נשארת אותו דבר, בעוד לפי עקידת יצחק משה לעולם לא היה ממנה שופטים.</fn> אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן ליתרו קרדיט על הצעתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.<fn>ר' אליעזר אשכנזי בספרו מסעי השם מבקר את עמדתו של אברבנאל וטוען לחלופין שבדברים א' משה מתמקד רק ביישום ולא בהתהוות הרעיון ולכן אינו מציין את יתרו. הוא מציין שבאופן דומה משה לא תמיד מציין שהוראה הגיעה מה'. גישות נוספות מופיעות ברמב"ן דברים א':י"ח –ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a> ו<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי עוזריו של משה</a>.</fn> כל זה עומד בניגוד מוחלט לעקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.<fn>ראו <a href="Yitro" data-aht="page">דמותו של יתרו</a> להשוואה נוספת על השקפותיהם של עקידת יצחק ואברבנאל.</fn></point> |
</subopinion> | </subopinion> | ||
<subopinion name="Win Over Hearts"> | <subopinion name="Win Over Hearts"> | ||
− | + | משה היה צריך לבנות תמיכה | |
<p>Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.</p> | <p>Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">Shadal</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source">18:24</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About Shadal</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">Shadal</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source">18:24</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About Shadal</a></multilink></mekorot> |
Version as of 09:16, 6 June 2019
האם משה היה זקוק לעצת יתרו?
גישות פרשניות
סקירה
העקידת יצחק מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי על כך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז למה משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.
משה הזדקק לעזרה
משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.
משה ויתרו שניהם צדקו
משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.
ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.
כרונולוגיה של שמות.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
עצתו של יתרו לא הייתה הכרחית
המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה בלתי הכרחית או לא מועילה. ישנן גרסאות שונות לאפשרות זו,20 אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה מקושר ישירות לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב מאוחר הרבה יותר.
תורים ארוכים היו חריגים
התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים בזמן זה.
משה היה רחוק
לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו
חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.21
עושר שנרכש לאחרונה
ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.22 ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן הדברים נרגעו ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני היה צורך מועט בשופטים נוספים. היה זה רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם שתלונות עלו שוב ומשה נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משה וראו מערכת היחסים של שמות י"ח– במדבר י"א – דברים א'.
משבר מים לאחרונה
היו תנאים מוקדמים נוספים
היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.
האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים
משה היה צריך לבנות תמיכה
Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.