Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he

האם משה היה זקוק לעצת יתרו?

גישות פרשניות

סקירה

ר' יצחק עראמה מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי בכך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז מדוע משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.

משה הזדקק לעזרה

משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.

מקורות:אבן עזראבמדבר י':ל"א אודות ר' אברהם אבן עזרא¹, רלב"גשמות תועלות י"ח:י"בשמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ואודות ר' לוי בן גרשום², אבן כספיטירת כסף ה' (עמ' 140)אודות ר' יוסף אבן כספי, צרור המורשמות י"ח:כ"דאודות ר' אברהם סבע, רש"ר הירששמות י"ח:כ"דאודות ר' שמשון רפאל הירש.

ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה – רלב"ג מסביר שרוחניותו הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לטעויות השיפוט שלו ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.³ ראו דמותו של משה לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.⁴ רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת של מודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את כעסו של אברבנאל החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, ומציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה בדברים שהם יידע בסיסי ושכל ישר.⁵ מעניין, שרש"ר הירש מותח ביקורת אפילו חריפה יותר מזו של רלב"ג על כשרונות הניהוליים של משה.⁶

כרונולוגיה – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו דיני המשפט האזרחי ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.⁷

השראתו של משה – ר' אברהם סבע, בפירושו צרור המור, לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה הא-לוהית של יתרו שאיפשרה לו לראות את מה שמשה פספס – ראו זהותו הדתית של יתרו. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את בני ישראל.

מדוע ה' לא ציווה את משה – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו במקום לייעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו פרשנות רלב"ג על שימוש ה' באדם ובטבע. בעל צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה, והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם בתו.⁸ ראו גם אור החיים המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר בבני ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.

אידיאל ומציאות – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל סימון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.

יתרו היועץ – ר' איתן מאיר מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען בני ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.

משה ויתרו שניהם צדקו

משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.

ר' יצחק עראמה, בפירושו עקידת יצחק, דוגל בגישת ביניים זו בניסיון לצייר גם את משה וגם את יתרו באור הטוב ביותר האפשרי.

מקורות:עקידת יצחקמ"גאודות ר' יצחק עראמה

מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר? בעל עקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק בכל דין, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.

אם משה פעל כהוגן, מדוע היה צורך בהצעת יתרו? לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,⁹ ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו שהאומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.¹⁰ לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים¹¹ (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).¹² לפי בעל עקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, שהרי ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.

חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו – בעל עקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להנחיל קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.¹³ למרות שבמבט ראשון גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, לאמיתו של דבר, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, בעל עקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.¹⁴ מודע לחידוש שבדבריו,¹⁵ ר' עראמה מצביע על מקרים מקבילים שבהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,¹⁶ ושבהם נראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלו.¹⁷

כרונולוגיה – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, בעל עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות, אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.¹⁸ אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאי אפשר עדיין ליישם אותה, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.

נקודות מבט על משה ויתרו – בעל עקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי כשרון ניהולי ותבונה. לדעתו, יתרו היה אדם חכם¹⁹ ועצתו הייתה נכונה ביסודה, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כפי שניתנה, בצטטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".

עצת יתרו הייתה מיותרת

המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה מיותרת או לא מועילה. ישנן וריאציות שונות של גישה זו,²⁰ אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה קשור במישרין לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב הרבה יותר מאוחר.

תורים ארוכים היו חריגים

התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים.

משה היה רחוק

לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה כשהיה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.

מקורות:מכילתא דרבי ישמעאל, יתרו עמלק ב'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמותרש"ישמות י"ח:י"גאודות ר' שלמה יצחקי

משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו

חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת שהאירוע התרחש "ממחרת", מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה יכול להסביר מדוע למחרת היה עליו לעבוד מסביב לשעון.²¹

מקורות:חזקוניי"ח:י"גאודות ר' חזקיה בן מנוח

עושר שנרכש לאחרונה

ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.²² ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן המצב נרגע, ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני התמעט הצורך בשופטים נוספים. רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם, כמות התלונות שוב עלתה ומשה שוב נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משהHoil Moshe Devarim 1:9About Hoil Moshe וראו מינוי העוזרים של משה.

מקורות:ר' יעקב מדן²³

משבר מים לאחרונה

ר' מדן מציע אפשרות נוספת לפיה לוח הזמנים העמוס של משה נבע מהצורך בהקצאת המים שהאומה קיבלה רק לאחרונה.²⁴ לפי הסבר זה, תלונות העם והצורך בשופטים נוספים התעוררו רק כשהם החלו לנסוע, ולא במהלך השנה שחנו בהר סיני.

מקורות:ר' מדן²⁵

היו תנאים מוקדמים נוספים

היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.

האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים

מקורות:אברבנאלשמות י"חאודות ר' יצחק אברבנאל²⁶

מדוע משה לא מינה כבר שופטים? לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שיתאפשר. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את חוקי המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.²⁷ הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של בעל עקידת יצחק למעלה.²⁸ אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.

מה הייתה מחשבתו של יתרו? בעוד שבעל עקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק  עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים²⁹ וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לכהן כשופט היחיד.³⁰ לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מיד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), והם היו אמורים לתת פסקי דין בהתבסס על ההיגיון שלהם.³¹ עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו הייתה בוסרית ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק בארץ מוצאו (ארץ מדין) ולא המודל האלוהי.

כרונולוגיה – כמו בעל עקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח³².

נקודות מבט על משה ויתרו – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מהצעתו של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה היו לקויים והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.³³ בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה, אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה של הצעת יתרו,³⁴ שהיו הבדלים משמעותיים בין היישום בפועל ועצת יתרו, ושמשה רבנו כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.³⁵ אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן קרדיט ליתרו על עצתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.³⁶ כל זה עומד בניגוד מוחלט לבעל עקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.³⁷

משה היה צריך לבנות תמיכה

בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו וכך לזכות באהדתם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.

מקורות:שד"לי"ח:כ"דאודות ר' שמואל דוד לוצאטו

מדוע ה' לא ציווה את משה? שד"ל מסביר באופן זה מדוע בשלב זה ה' עוד לא ציווה את משה למנות שופטים.

יישום – לפי שד"ל כאן, לא ברור כמה זמן היה נדרש עד שמשה יוכל להתחיל להעניק סמכויות גם לאחרים, אך לפי אפשרות אחת בשד"ל שמות י"ח:א'שמות י״ח:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.

¹ אבן עזרא מצטט דעה זו בשם אחרים. בעוד שדעה זו איננה מבקרת את משה, היא טוענת שליתרו הייתה תובנה שנעלמה ממשה, ושזו הייתה אחת מהסיבות בגללן משה ביקש מיתרו להישאר עם העם.

² תועלות י"ד, הקטע המכיל את הניסוח החריף ביותר אינו מופיע במהדורת ונציה של פרשנות רלב"ג, אך מופיע במהדורות המוגהות שיצאו לאור מאוחר יותר. ראו פירוש רלב״ג על כך שזוהי תוספת מאוחרת יותר של רלב"ג לפירושו. רלב"ג הוא הפרשן הראשון שמתייחס לנושא שלנו באופן ישיר, ופירושו משפיע על פרשנים ספרדים מאוחרים יותר. התקפתו של אברבנאל (ראו למטה) היא כנראה ישירות נגד דעה זו של רלב"ג. לעוד על מערכת היחסים ביניהם, ראו אברבנאל ורלב"ג.

³ אבן כספי ובעל צרור המור מבהירים גם הם שיתרו היה מסוגל לספק תובנה שמשה לא הגיע אליה בעצמו, אך ניסוחם הרבה פחות חריף מזה של רלב"ג.

⁴ רלב"ג, לאורך כל פירושו, עקבי בהכרת פגמיו של משה ויחוסם לרוחניותו הגדולה. ראו מום הדיבור של משה ודמותו של משה לדיון על פרשנות רלב"ג בנוגע למום הדיבור של משה וגילויים אקראיים של כעס.

⁵ ראו למטה לניתוח עמדתו האישית של אברבנאל.

⁶ מניע פולמוסי נראה בבירור בהערותיו של רש"ר הירש.

⁷ תיארוך שמות י"ח בתחילת השנה השנייה גם יוצר קרבה לסיפור בבמדבר י"א בו משה נראה  מוצף וחסר יכולת באופן דומה, וצריך שה' יסייע לו על ידי מינוי עוזרים.

⁸ ראו כאן ביחס לנישואי משה עם ציפורה. הרעיון של נתינת קרדיט ליתרו מבוסס בחלקו על ספרי במדבר ע"ח המסביר שמשה כבר צווה על מינוי השופטים בהר סיני, אבל הביצוע חמק ממנו, כדי שיתרו יקבל את הקרדיט. נראה שהספרי ממקם לפחות את חלקו השני של פרק י"ח אחרי עשרת הדיברות- ראו כרונולוגיה. ראו גם ר' סעדיה שמות י"ח:כ"ג. 

⁹ השוו לעמדתו של אברבנאל למטה שליתרו לא היה מושג שחוקים עתידים להינתן, והמליץ שהשופטים יפסקו לפי האינטואיציה האישית שלהם, כמו במערכת המדיינית.

¹⁰ ראו מבנה ספר שמות לאפשרות שפרק י"ח מהווה פתיחה ליחידת הברית של הספר.

¹¹ ראו ניתוח ספרותי לפירושיהם השונים של מכילתא דרבי ישמעאל, רש"י ואברבנאל על מילים אלה.

¹² הקושי בגישתו של בעל עקידת יצחק הוא שההיבט המרכזי ביותר בעצת יתרו מוזכר רק כחלק מהסיכום שבסוף דברי יתרו, במקום להיות מוצהר מלכתחילה כבסיס הכרחי שעליו תלויה כל הצעתו. [מילותיו המוקדמות של יתרו בפסוק כ' על העברת משה את החוקים לעם לא מהוות תקדים אלא רק משקפות את מה שמשה כבר אמר בפסוק ט"ו (ולכן ר' עראמה לא מצביע עליהן כתמיכה לתיאוריה שלו).]

¹³ ר' עראמה כותב: "ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." בפרק מ"ו הוא מרחיב באריכות על נושא זה. השוו למדרש בפסיקתא דרב כהנא י"ב:י"א העשוי לשמש תגובה לאפשרות המנוסחת מאוחר יותר על ידי העקידת יצחק. עמדה קיצונית יותר מועלית על ידי ר' חיים הירשנזוןSeder LaMikra pp.133-134About R. Chaim Hirschensohn בחיבורו סדר למקרא (ירושלים, 1932): 131-137. הוא מציע שקוד החוק האזרחי הנמצא בשמות כ"א-כ"ב (פרשת משפטים) היה כולו חלק מהצעת יתרו.

¹⁴ נראה שבעל עקידת יצחק שוקל גם אפשרות שמשה חשב שלא יהיה קוד לחוק האזרחי כלל, וגם אפשרות שיהיה קוד למשפט האזרחי, אלא שהוא יחוקק על ידי אנשים. אפילו ביחס לחוקים הפולחניים, אפשר לשקול את האפשרות לפיה משה לא ידע עדיין על תכנונו של הקב"ה להציג לאומה סט של חוקים. עד לנקודה זו, משה שמע רק שהאומה עתידה לעבוד את ה' בהר סיני, ויתכן שהבין שה' גם ידבר אליהם רק בשמות י"ט:ט'.

¹⁵ במילותיו שלו: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".

¹⁶ כמו ירושת הבנות (במדבר כ"ז) ופסח שני (במדבר ט'), והמקרים של המקלל (ויקרא כ"ד) והמקושש (במדבר ט"ו). לדיון נוסף, ראו משה.

¹⁷ ראו את ניסוחו של העקידת יצחק: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".

¹⁸ ראו את הדיון שם בנוגע לעמדתו של ר' עראמה לפיה משה חיכה עם מינוי השופטים עד לשנה השנייה. המוטיבציות, הקשיים והאלטרנטיבות הנובעות מעמדה זו.

¹⁹ ראו דמותו של יתרו לעוד על תיאורו של בעל עקידת יצחק את יתרו.

²⁰ ביטוי קיצוני לעמדה זו מופיע בפילון על השכרות י':ל"ו-ל"ז. בחיבורו, פילון מציג תיאור שלילי ביותר של יתרו (ראו כאן) ומרחיק לכת עד כדי האמירה לפיה יתרו ביהירותו 'הציע חוקים המנוגדים לאלה של הטבע'. אולם, קשה למצוא ביסוס מהפסוקים לנאומו הארוך נגד יתרו, ובנוסף פילון בעצמו משבח את הצעת יתרו בחוקים המיוחדים ד':ל"ג:קע"ג-קע"ה.

²¹ השוו ר' סעדיה בפירושו לשמות י"ח:י"ג הטוען שמשה שפט את העם רק בימים מסוימים שהוקצו לכך, ולכן לא שפט אותם ביום שיתרו הגיע.

²² השוו ללקח טוב ושכל טוב י"ח:י"ג המייחסים את עומס העבודה לויכוחים הנוגעים לשלל מהצבא המצרי, ולחזקוני המציין (י"ח:י"ג) שאין בכך היגיון כרונולוגי.

²³ במאמרו, "איפה ואיפה – עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר",מגדים י"ז (1992) :79-80.

²⁴ זוהי הרחבה להצעה שהוא מפתח (ע"מ 62-64) שלמרות הנסיות של המן והמים, האספקה לא הייתה בלתי מוגבלת – ראו Life in the Wilderness.

²⁵ בהערת שוליים 67 באותו מאמר.

²⁶ ראו Moshe's Duties and Yitro's Advice לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.

²⁷ אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל.

²⁸ הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו עקידת יצחק ואברבנאל בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.

²⁹ אברבנאל מוסיף שמשה לא חלק מידע זה עם יתרו. בניגוד לכך, עקידת יצחק סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.

³⁰ השוו לבעל עקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.

³¹ במילים אחרות, לפי בעל עקידת יצחק מהות עצתו של יתרו הייתה שיש צורך בקובץ חוקים (כדי לאפשר מערכת משפטית יעילה), בעוד שלפי אברבנאל עיקר העצה היה מינוי שופטים (אפילו ללא קוד משפטי).

³² ראו את הדיון שם בנוגע לשאלה מדוע משה חיכה עד השנה השנייה.

³³ אברבנאל, ששימש רוב חייו בתפקיד דיפלומטי/פוליטי, כנראה נטה להניח שגם משה היה מוכשר בתחומים אלה. יש מעט מידע על חייו של רלב"ג, אך חלק מחיבוריו יוצרים את הרושם שמחברם היה יותר מלומד שנשאר במגדל השן מאשר אדם המתרועע עם ההמונים.

³⁴ אולם, לפי אברבנאל, לא ברור מדוע התורה בחרה להזכיר את עצתו של יתרו, או מדוע התורה גרמה לזה להיראות כאילו משה ביצע אותה עד הסוף. אברבנאל מנסה להסביר שמשה, מתוך כבוד לחמיו, אמר לו שיישם את עצתו. אולם, ראו ר' אליעזר אשכנזי בספר מעשי השם, מעשה תורה 5, שדוחה את טיעונו של אברבנאל, מציין שמשה עצמו לא ציין שהוא פועל לפי עצת יתרו, אלא שהתורה עצמה הזכירה זאת.

³⁵ בן בעל עקידת יצחק לאברבנאל יש הבדל מהותי בדעותיהם לגבי מה היה קורה לו יתרו לא היה נותן את עצתו. לפי אברבנאל, התוצאה הסופית הייתה נשארת אותו דבר, בעוד שלפי בעל עקידת יצחק משה לעולם לא היה ממנה שופטים.

³⁶ ר' אליעזר אשכנזי בספרו מסעי השם מבקר את עמדתו של אברבנאל וטוען לחלופין שבדברים א' משה מתמקד רק ביישום ולא בהתהוות הרעיון ולכן אינו מציין את יתרו. הוא מציין שבאופן דומה משה לא תמיד מציין שהוראה הגיעה מה'. גישות נוספות מופיעות ברמב"ן דברים א':י"ח –ראו כרונולוגיה ומינוי עוזריו של משה.

³⁷ ראו דמותו של יתרו להשוואה נוספת על השקפותיהם של בעל עקידת יצחק ואברבנאל.