Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
 
(48 intermediate revisions by 2 users not shown)
Line 4: Line 4:
 
<h1>האם משה היה זקוק לעצת יתרו?</h1>
 
<h1>האם משה היה זקוק לעצת יתרו?</h1>
 
<div class="overview">
 
<div class="overview">
−
<h2>תקציר</h2>
+
<h2>סקירה</h2>
−
The Akeidat Yitzchak notes that in trying to understand this story, one is caught between a rock and a hard place. If Yitro's plan was an obvious and appropriate corrective for a difficult situation, then Moshe looks foolish for not solving the problem on his own. On the other hand, if Yitro's plan was unhelpful or unnecessary, then why would Moshe implement it at all? There are three basic approaches to understanding the thought processes of Yitro and Moshe, and they paint differing portraits of the two protagonists and their interaction.</div>
+
<p>ר' יצחק עראמה מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי בכך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז מדוע משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.</p></div>
−
 
 
 
<approaches>
 
<approaches>
  
−
<category name="Moshe Needed Help">
+
<category>משה הזדקק לעזרה
−
Moshe Needed Help
+
<p>משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.</p>
−
<p>Moshe needed help in correcting his system, and Yitro was able to provide him with an outsider's insight and perspective.</p>
+
<mekorot><multilink><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">במדבר י':ל"א</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>,<fn>אבן עזרא מצטט דעה זו בשם אחרים. בעוד שדעה זו איננה מבקרת את משה, היא טוענת שליתרו הייתה תובנה שנעלמה ממשה, ושזו הייתה אחת מהסיבות בגללן משה ביקש מיתרו להישאר עם העם.</fn> <multilink><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">רלב״ג</a><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ב</a><a href="Ralbag18T14" data-aht="source">שמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ו</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">אודות ר' לוי בן גרשום</a></multilink>,<fn>תועלת י"ד, הקטע המכיל את הניסוח החריף ביותר של רלב"ג, אינה מופיעה במהדורת ונציה של פירוש רלב"ג, אך כן מופיעה במהדורות הביקורתיות שיצאו לאור בשנים האחרונות. ראו <a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">על רלב״ג</a>&#160;על כך שתועלת זו היא תוספת מאוחרת יותר של רלב"ג לפירושו. רלב"ג הוא הפרשן הראשון שמתייחס לנושא שלנו באופן ישיר, ופירושו משפיע על פרשנים ספרדים מאוחרים יותר. התקפתו של&#160;אברבנאל&#160;(ראו למטה) היא כנראה מופנית ישירות נגד דעה זו של רלב"ג. לעוד על מערכת היחסים ביניהם, ראו <a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אברבנאל ורלב"ג</a>.</fn> <multilink><a href="Kaspi" data-aht="source">ר׳ יוסף אבן כספי</a><a href="Kaspi" data-aht="source">טירת כסף ה' (עמ' 140)</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">אודות ר׳ יוסף אבן כספי</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">ר׳ אברהם סבע</a><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">אודות ר׳ אברהם סבע</a></multilink>,&#160;<multilink><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">רש״ר הירש</a><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">אודות ר' שמשון רפאל הירש</a></multilink></mekorot>
−
<mekorot><multilink><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">Ibn Ezra</a><a href="IbnEzraBemidbar10-31" data-aht="source">Bemidbar 10:31</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>,<fn>Ibn Ezra cites this opinion in the name of others.&#160; While this opinion does not critique Moshe, it maintains that Yitro possessed insight which Moshe did not have, and that this was one of the reasons Moshe asked Yitro to remain with the nation.</fn> <multilink><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">Ralbag</a><a href="Ralbag18T12" data-aht="source">Shemot 18 Toelet 12</a><a href="Ralbag18T14" data-aht="source">Shemot 18 Toalot 14-15</a><a href="R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="parshan">About Ralbag</a></multilink>,<fn>Toelet 14, the passage which contains the sharpest formulation, is not found in the Venice edition of Ralbag's commentary, but does appear in the recent annotated editions. See <a href="Commentators:R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="page">Ralbag's Exegesis</a> that this is a later addition of Ralbag to his commentary. Ralbag is the first exegete to frontally address our issue, and his position influenced subsequent Spanish commentators. <multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Abarbanel's</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink> diatribe (see below) is apparently directed against this opinion of Ralbag. See <a href="Commentators:R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="page">Abarbanel and Ralbag</a> for more on their relationship.</fn> <multilink><a href="Kaspi" data-aht="source">Ibn Kaspi</a><a href="Kaspi" data-aht="source">Tirat Kesef 5 (p.140)</a><a href="R. Yosef ibn Kaspi" data-aht="parshan">About Ibn Kaspi</a></multilink>, <multilink><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">Tzeror HaMor</a><a href="Tzeror18-24" data-aht="source">Shemot 18:24</a><a href="R. Avraham Saba (Tzeror HaMor)" data-aht="parshan">About Tzeror HaMor</a></multilink>, <multilink><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">R. S"R Hirsch</a><a href="RHirsch18-24" data-aht="source">Shemot 18:24</a><a href="R. Samson Raphael Hirsch" data-aht="parshan">About R. S"R Hirsch</a></multilink></mekorot>
+
<point><b>ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה</b> – רלב"ג מסביר שרוחניותו הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לטעויות השיפוט שלו ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.<fn>אבן כספי ובעל צרור המור מבהירים גם הם שיתרו היה מסוגל לספק תובנה שמשה לא הגיע אליה בעצמו, אך ניסוחם הרבה פחות חריף מזה של רלב"ג.</fn>&#160;ראו&#160;<a href="Moshe" data-aht="page">דמותו של משה</a>&#160;לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.<fn>רלב"ג, לאורך כל פירושו, עקבי בהכרת פגמיו של משה ויחוסם לרוחניותו הגדולה. ראו&#160;<a href="Moshe's Speech Impediment" data-aht="page">ליקוי הדיבור של משה</a>&#160;ו<a href="Moshe" data-aht="page">דמותו של משה</a>&#160;לדיון על פרשנות רלב"ג בנוגע לליקוי הדיבור של משה וגילויים אקראיים של כעס.</fn>&#160;רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת של מודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את כעסו של <a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a>&#160;החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, ומציין כי לא יתכן שה' לא&#160;הדריך את משה בדברים שהם מידע בסיסי ושכל הישר.<fn>ראו&#160;<a href="2#Abarbanel" data-aht="subpage">למטה</a>&#160;לניתוח עמדתו האישית של אברבנאל.</fn>&#160;מעניין, שרש"ר הירש מותח ביקורת אפילו חריפה יותר מזו של רלב"ג על כשרונות הניהוליים של משה.<fn>מניע פולמוסי נראה בבירור בפירושו של רש"ר הירש.</fn></point>
−
<point><b>Critique of Moshe's ivory tower leadership</b> – Ralbag explains that Moshe's great spirituality and closeness to Hashem caused him to make errors of judgment in mundane matters, and thus he needed Yitro to guide him in setting up an effective judicial system.<fn>Ibn Kaspi and Tzeror HaMor also make clear that Yitro was able to provide insight that Moshe did not have on his own, but their formulations are much less sharp than Ralbag.</fn> See <a href="Moshe" data-aht="page">Moshe's Character</a> for a more general discussion of Moshe's leadership and possible leadership flaws.<fn>Ralbag, throughout his commentary, is consistent in acknowledging Moshe's imperfections while attributing them to his great spirituality. See <a href="Moshe's Speech Impediment" data-aht="page">Moshe's Speech Impediment</a> and <a href="Moshe" data-aht="page">Moshe's Character</a> for discussions of Ralbag's interpretations of Moshe's speech impediment and occasional display of anger.</fn> Ralbag tempers his criticism with strong praise of Moshe's wisdom and the completeness of his personality, presenting his willingness to listen to advice and correct his actions as a shining example to be emulated. Nevertheless, his position aroused the ire of <a href="Abarbanel18" data-aht="source">Abarbanel</a> who heatedly disputes Ralbag's assertion (calling it a "lie"). Abarbanel maintains that Moshe had superior administrative skills, noting that it would be impossible that Hashem had not instructed Moshe in basic knowledge and common sense.<fn>See <a href="2#Abarbanel" data-aht="subpage">below</a> for an analysis of Abarbanel's own position.</fn> Interestingly, R. S"R Hirsch's criticism of Moshe's legislative and administrative skills is even sharper than Ralbag's.<fn>A polemical motivation is readily apparent in the remarks of R. Hirsch.</fn></point>
+
<point><b>כרונולוגיה</b> – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה&#160;– ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18/2#AfterTabernacle" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו דיני המשפט האזרחי ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.<fn>תיארוך שמות י"ח בתחילת השנה השנייה גם ממקם את הסיפור מבחינה כרונולוגית סמוך לסיפור בבמדבר י"א בו משה נראה מוצף וחסר יכולת באופן דומה, וצריך שה' יסייע לו על ידי מינוי עוזרים.</fn></point>
−
<point><b>Chronology</b> – While many exegetes explain that Yitro visited in the first year in the wilderness, Ralbag maintains that Yitro arrived and offered his advice only in the second year – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#AfterTabernacle" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>. By this point in time, civil laws had already been given and Moshe would have already had ample opportunity to put a judicial system into place. For Ralbag, this magnifies Moshe's administrative shortcomings and highlights that he did not think of Yitro's advice on his own.<fn>Dating Shemot 18 to the beginning of the second year also places it in close proximity to the story in Bemidbar 11 in which Moshe similarly appears overwhelmed and understaffed, and needs Hashem to charge him with appointing assistants.</fn></point>
+
<point><b>השראתו של משה</b> – ר' אברהם סבע, בפירושו צרור המור, לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה הא-לוהית של יתרו שאיפשרה לו לראות את מה שמשה פספס&#160;– ראו&#160;<a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">זהותו הדתית של יתרו</a>. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את בני ישראל.</point>
−
<point><b>Yitro's inspiration</b> – R. Avraham Saba in his Tzeror HaMor commentary focuses not on a possible administrative deficiency of Moshe, but rather on the Divine inspiration which Yitro possessed allowing him to see even what Moshe did not – see <a href="Yitro – Religious Identity" data-aht="page">Yitro's Religious Identity</a>. He explains that Yitro merited this inspiration because of his good deed in coming to bless the Children of Israel.</point>
+
<point><b>מדוע ה' לא ציווה את משה</b> – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו במקום לייעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו&#160;<a href="Commentators:R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="page">פרשנות רלב"ג</a>&#160;על שימוש ה' באדם ובטבע. בעל צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה, והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם בתו.<fn>ראו&#160;<a href="Moshe's Family Life" data-aht="page">כאן</a>&#160;ביחס לנישואי משה עם ציפורה. הרעיון של נתינת קרדיט ליתרו מבוסס בחלקו על&#160;<a href="SifreBemidbar78" data-aht="source">ספרי במדבר ע"ח</a>&#160;המסביר שמשה כבר צווה על מינוי השופטים בהר סיני, אבל הביצוע חמק ממנו, כדי שיתרו יקבל את הקרדיט. נראה שהספרי ממקם לפחות את חלקו השני של פרק י"ח אחרי עשרת הדיברות&#160;– ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. ראו גם ר' סעדיה שמות י"ח:כ"ג.</fn>&#160;ראו גם&#160;<a href="OrHaChayyim18-21" data-aht="source">אור החיים</a>&#160;המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר בבני ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.</point>
−
<point><b>Why Hashem didn't command Moshe</b> – Ralbag does not explain why Hashem worked through the agency of Yitro and did not previously advise Moshe to appoint judges. See <a href="Commentators:R. Levi b. Gershom (Ralbag, Gersonides)" data-aht="page">Ralbag's Exegesis</a> for Hashem utilizing man and nature. Tzeror HaMor proposes that Hashem waited to advise Moshe on this matter so that Yitro would receive credit for making the suggestion and the entire nation would understand why Moshe married Yitro's daughter.<fn>See <a href="Moshe's Family Life" data-aht="page">here</a> regarding Moshe's marriage to Zipporah. The idea of giving Yitro credit is based in part on <a href="SifreBemidbar78" data-aht="source">Sifre Bemidbar 78</a> which explains that Moshe was already commanded at Mount Sinai regarding the judges, but the implementation eluded him, in order that Yitro would get credit. The Sifre appears to place at least the second half of Chapter 18 after the Decalogue – see <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">Chronology</a>. See also R. Saadia Shemot 18:23.</fn> See also <a href="OrHaChayyim18-21" data-aht="source">Or HaChayyim</a> who suggests that Hashem wanted to demonstrate that there is much wisdom among Gentiles, and that He did not select the Children of Israel because of their intellect.</point>
+
<point><b>אידיאל ומציאות</b> – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל סימון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.</point>
−
<point><b>Ideal and reality</b> – In a private conversation, Prof. Uriel Simon suggested that Moshe's system was a model for an ideal world, but Yitro's plan was designed to account for a reality in which the demands on Moshe's time were simply too great.</point>
+
<point><b>יתרו היועץ</b> – <a href="http://www.yu.edu/faculty/emayer/parsha_shiurim/18yitro.html">ר' איתן מאיר</a>&#160;מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען בני ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא&#160;גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.</point>
−
<point><b>Yitro the consultant</b> – <a href="http://www.yu.edu/faculty/emayer/parsha_shiurim/18yitro.html">R. Eitan Mayer</a> presents a variation of this approach employing a "corporate metaphor" which portrays Moshe as the CEO of the not-for-profit organization of the Children of Israel, and Yitro as the outside management consultant. According to him, Yitro is the outsider who brings a fresh perspective to the insiders who have become accustomed to the status quo.</point>
 
 
</category>
 
</category>
−
<category name="Moshe and Yitro Both Correct">
+
<category name="משה ויתרו שניהם צדקו">
−
Moshe and Yitro Were Both Correct
+
משה ויתרו שניהם צדקו
−
<p>Moshe was making the best of a difficult situation, but Yitro correctly advised him that there was a need for God to fix the underlying cause of the problem by giving a code of civil law.</p>
+
<p>משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.</p>
−
<p>R. Yitzchak Arama in his Akeidat Yitzchak charts this middle ground in attempting to portray both Moshe and Yitro in the best possible light.</p>
+
<p>ר' יצחק עראמה, בפירושו עקידת יצחק, דוגל בגישת ביניים&#160;זו בניסיון לצייר גם את משה וגם את יתרו באור הטוב ביותר האפשרי.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">Akeidat Yitzchak</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">43</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">About Akeidat Yitzchak</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקדת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">מ"ג</a><a href="R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>Why had Moshe not already appointed judges</b> – The Akeidat Yitzchak explains that by the time of Yitro's advice, the people had only received some basic laws at Mara. Therefore, until the people received the body of civil law in Parashat Mishpatim, Moshe needed to adjudicate all disputes, as both Moshe and the nation did not trust anybody else to judge fairly. And thus, there is no fault to be found in Moshe's leadership, as he was doing the best that could be done with the hand that God had dealt him.</point>
+
<point><b>מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר?</b> בעל עקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב&#160;המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק בכל דין, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.</point>
−
<point><b>If Moshe was acting correctly, what was Yitro suggesting?</b> According to R. Yitzchak Arama, Yitro (like Moshe) realized that there could be no effectively functioning judiciary without first having a code of civil law,<fn>Compare to Abarbanel's position below that Yitro had no idea that laws would be given, and was recommending that the judges decide cases based on their own intuition, like in the Midianite system.</fn> and therefore he attempted to address the root of the problem by proposing that the nation receive a Divine civil law code.<fn>See <a href="Structure – Sefer Shemot" data-aht="page">Structure of Sefer Shemot</a> for the possibility that Chapter 18 constitutes an introduction to the Covenant unit of the Book.</fn> Thus he understands that Yitro's words "and God will command you" ("וְצִוְּךָ אֱלֹהִים") in 18:23 refer to the necessary condition of God giving Moshe the laws<fn>See <a href="Literary Devices – Shemot 18/0#LeadWords" data-aht="page">Literary Analysis</a> for Mekhilta DeRabbi Yishmael, Rashi, and Abarbanel's alternative interpretations of these words.</fn> (rather than to God commanding Moshe to appoint the judges).<fn>The difficulty with the Akeidat Yitzchak's approach is that this most central aspect of Yitro's advice is mentioned only as part of the summation at the tail end of Yitro's words, rather than being stated at the outset as the necessary foundation upon which his entire proposal is dependent. [Yitro's earlier words in verse 20 about Moshe communicating the laws to the people do not break any new ground and merely reflect what Moshe had already said in verse 16 (and thus R. Arama does not point to them as a support for his thesis).]</fn> According to the Akeidat Yitzchak, Yitro was also well aware of the impending revelation, as Zipporah and her sons had come to participate in the experience – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.</point>
+
<point><b>אם משה פעל כהוגן, מדוע היה צורך בהצעת יתרו?</b> לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,<fn>השוו לעמדתו של אברבנאל למטה שליתרו לא היה מושג שחוקים עתידים להינתן, ולכן המליץ שהשופטים יפסקו לפי האינטואיציה האישית שלהם, כמו במערכת המשפטית שהכיר מארץ מדין.</fn>&#160;ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו שהאומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.<fn>ראו&#160;<a href="Structure – Sefer Shemot" data-aht="page">מבנה ספר שמות</a>&#160;לאפשרות שפרק י"ח מהווה פתיחה ליחידת הברית של הספר.</fn>&#160;לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו&#160;"וְצִוְּךָ אֱ-לֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים<fn>ראו&#160;<a href="Literary Devices – Shemot 18/0#LeadWords" data-aht="page">ניתוח ספרותי</a>&#160;לדיון בפירוש החילופי של מכילתא דרבי ישמעאל, רש"י, ואברבנאל למילים אלה.</fn>&#160;(ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).<fn>הקושי בגישתו של בעל עקידת יצחק הוא שההיבט הזה שאמור להיות החלק המרכזי ביותר בעצת יתרו מוזכר רק בסיכום בסוף דברי יתרו,&#160;במקום להיות מוצהר מלכתחילה כיסוד ההכרחי שעליו תלויה כל הצעתו. [מילותיו המוקדמות של יתרו בפסוק כ' על העברת משה את החוקים לעם לא מחדשות עיקרון חדש, אלא רק משקפות את מה שמשה כבר אמר בפסוק ט"ז (ולכן ר' עראמה לא מצביע עליהן כתמיכה לתיאוריה שלו).]</fn>&#160;לפי בעל עקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, שהרי ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה – ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>.</point>
−
<point><b>Divine civil law: Yitro's revolutionary concept</b> – The Akeidat Yitzchak suggests that until Yitro's advice, Moshe did not realize that Hashem was planning on bequeathing a Divine code of civil law, and that Yitro was the first to conceive of this concept and recognize its desirability.<fn>R. Arama writes: "ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." In Chapter 46, he expounds at length on this theme. Cf. the Midrash in <a href="PesiktaDRK" data-aht="source">Pesikta DeRav Kahana 12:11</a> which may be a reaction to the possibility later formulated by the Akeidat Yitzchak. A significantly more radical position is put forth by <multilink><a href="RHirschensohn" data-aht="source">R. Chaim Hirschensohn</a><a href="RHirschensohn" data-aht="source">Seder LaMikra pp.133-134</a><a href="R. Chaim Hirschensohn" data-aht="parshan">About R. Chaim Hirschensohn</a></multilink> in his work <i>Seder LaMikra</i> Vol. II (Jerusalem, 1932): 131-137. He proposes that the entire code of civil law found in Shemot 21-22 (Parashat Mishpatim) was all part of Yitro's advice.</fn> While at first blush, this approach may be difficult to digest, in truth, the Torah was the first corpus to combine ritual prescriptions with civil legislation; all other Ancient Near Eastern codes of civil law were established by the king and were separate from matters of religious worship. Thus, the Akeidat Yitzchak is proposing that Moshe originally thought that in civil matters, the nation would conduct themselves like all other nations, i.e. there would be a separation of church and state.<fn>Akeidat Yitzchak seems to consider both the possibility that Moshe thought that there wouldn't be a civil law code at all, as well as the option that there would be a code of civil law, but humanly legislated. Even regarding ritual law, one may consider the possibility that Moshe did not yet know that Hashem was planning on presenting the nation with a set of rules. Until this point, Moshe had heard only that the nation would "worship" God on Mount Sinai (Shemot 3:12), and he may have learned that Hashem would also speak only in Shemot 19:9.</fn> Cognizant of the novelty of his approach,<fn>In his own words: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".</fn> R. Arama concludes by pointing to parallel cases where Torah laws are given as the result of new circumstances,<fn>Such as the inheritance of daughters (Bemidbar 27) and Pesach Sheni (Bemidbar 9), and the cases of the blasphemer (Vayikra 24) and the <i>mekoshesh</i> (Bemidbar 15). See <a href="Moshe" data-aht="page">Moshe</a> for further discussion.</fn> and where it appears that Moshe had been previously unaware of the need to institute them.<fn>See the Akeidat Yitzchak's formulation: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".</fn></point>
+
<point><b>חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו</b> – בעל עקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להנחיל קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.<fn>ר' עראמה כותב:&#160;"ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." בפרק מ"ו הוא מרחיב באריכות על נושא זה. השוו למדרש ב<a href="PesiktaDRK" data-aht="source">פסיקתא דרב כהנא י"ב:י"א</a>&#160;העשוי לשמש תגובה לאפשרות המנוסחת מאוחר יותר על ידי העקידת יצחק. עמדה קיצונית יותר מועלית על ידי&#160;<multilink><a href="RHirschensohn" data-aht="source">ר' חיים הירשנזון</a><a href="RHirschensohn" data-aht="source">Seder LaMikra pp.133-134</a><a href="R. Chaim Hirschensohn" data-aht="parshan">About R. Chaim Hirschensohn</a></multilink>&#160;בחיבורו&#160;סדר למקרא, חלק ב'&#160;(ירושלים, תרצ"ב): 137-131. הוא מציע שקוד החוק האזרחי הנמצא בשמות כ"א-כ"ב (פרשת משפטים) היה כולו חלק מהצעת יתרו.</fn>&#160;למרות שבמבט ראשון גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, לאמיתו של דבר, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, בעל עקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.<fn>נראה שבעל עקידת יצחק שוקל גם אפשרות שמשה חשב שלא יהיה קוד לחוק האזרחי כלל, וגם אפשרות שיהיה קוד למשפט האזרחי, אלא שהוא יחוקק על ידי בני אדם. אפילו ביחס לחוקים הפולחניים, אפשר לשקול את האפשרות לפיה משה לא ידע עדיין על תכנונו של הקב"ה להציג לאומה סט של&#160;חוקים. עד לנקודה זו, משה שמע רק שהאומה עתידה לעבוד את ה' בהר סיני (שמות ג':י"ב), ויתכן שהבין שה' גם ידבר אליהם רק בשמות י"ט:ט'.</fn>&#160;מודע לחידוש שבדבריו,<fn>במילותיו שלו: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".</fn>&#160;ר' עראמה מצביע על מקרים מקבילים שבהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,<fn>כמו ירושת הבנות (במדבר כ"ז) ופסח שני (במדבר ט'), והמקרים של המקלל (ויקרא כ"ד) והמקושש (במדבר ט"ו). לדיון נוסף, ראו&#160;<a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> ושבהם נראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלו.<fn>ראו את ניסוחו של העקידת יצחק: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".</fn></point>
−
<point><b>Chronology</b> – In order to understand both Moshe and Yitro, Akeidat Yitzchak needs to posit that Yitro gave his advice before the Decalogue but that it was implemented only in the second year once the nation had received the laws – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.<fn>See the discussion there regarding R. Arama's position that Moshe waited to appoint judges until the second year, its motivations, difficulties, and alternatives.</fn> However, he does not explain why Yitro would have given his advice already before the Decalogue, knowing that it could not yet be implemented, and given the likelihood that Moshe on his own could have figured it out when the time was ripe.</point>
+
<point><b>כרונולוגיה</b> – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, בעל עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות, אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים – ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>.<fn>ראו את הדיון שם בנוגע לעמדתו של ר' עראמה לפיה משה חיכה עם מינוי השופטים עד לשנה השנייה. עיינו שם לגבי המוטיבציות, הקשיים, והאלטרנטיבות הנובעות מעמדה זו.</fn>&#160;אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאי אפשר עדיין ליישם אותה, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.</point>
−
<point><b>Perspectives on Moshe and Yitro</b> – The Akeidat Yitzchak depicts both Moshe and Yitro as capable leaders possessing administrative competence and insight. According to him, Yitro was a wise man<fn>See <a href="Yitro" data-aht="page">Yitro's Character</a> for more regarding Akeidat Yitzchak's portrait of Yitro.</fn> whose advice was fundamentally sound, and he praises Moshe for implementing Yitro's advice as given, citing the verse from Mishlei 12:15 "but he who is wise listens to counsel."</point>
+
<point><b>נקודות מבט על משה ויתרו</b> – בעל עקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי&#160;כשרון ניהולי ותבונה. לדעתו, יתרו היה אדם חכם<fn>ראו&#160;<a href="Yitro" data-aht="page">דמותו של יתרו</a>&#160;לעוד על תיאורו של יתרו בפירוש בעל עקידת יצחק.</fn> ועצתו הייתה נכונה ביסודה, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כפי שניתנה, בצטטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".</point>
 
</category>
 
</category>
−
<category name="Yitro Unnecessary">
+
<category>עצת יתרו הייתה מיותרת
−
Yitro's Advice was Unnecessary
+
<p>המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה מיותרת או לא מועילה. ישנן וריאציות שונות של גישה זו,<fn>ביטוי קיצוני לעמדה זו מופיע ב<a href="PhiloDrunkennessX-36" data-aht="source">פילון על השכרות י':ל"ו-ל"ז</a>. בחיבורו, פילון מציג תיאור שלילי ביותר של יתרו (ראו&#160;<a href="Yitro" data-aht="page">כאן</a>) ומרחיק לכת עד כדי האמירה לפיה יתרו ביהירותו 'הציע חוקים המנוגדים לאלה של הטבע'. אולם, קשה למצוא ביסוס מהפסוקים לנאומו הארוך נגד יתרו, ובנוסף פילון בעצמו משבח את הצעת יתרו ב<a href="PhiloLawsIV-XXXIII-173" data-aht="source">חוקים המיוחדים ד':ל"ג:קע"ג-קע"ה</a>.</fn>&#160;אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה קשור במישרין לעצת יתרו (ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>) אלא התקיים בשלב הרבה יותר מאוחר.</p>
−
<p>Moshe's system was the best possibility for the time being, and Yitro's advice was unnecessary or unhelpful. There are a number of distinct variations of this possibility,<fn>A radical expression of this position appears in <a href="PhiloDrunkennessX-36" data-aht="source">Philo's work On Drunkenness X:37</a>. In this work, Philo presents an exceedingly negative portrait of Yitro (see <a href="Yitro" data-aht="page">here</a>) and goes so far as to say that Yitro in his arrogance 'proposes laws contrary to those of nature.' However, it is difficult to find any textual basis for his tirade, and Philo himself praises Yitro's proposal in <a href="PhiloLawsIV-XXXIII-173" data-aht="source">The Special Laws IV:XXXIII:173-175</a>.</fn> but they all agree that the appointment of judges which ultimately occurred was not directly connected to Yitro's advice (see <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">Chronology</a>) and took place only significantly afterwards:</p>
+
<opinion name="תורים היו חריגים">
−
<opinion name="Lines Were Anomaly">
+
תורים ארוכים היו חריגים
−
Long lines were an anomaly
+
<p>התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים.</p>
−
<p>The long line for judgment was a one-time aberration <span class="unbold">on the day of Yitro's visit, while in general there was no need for additional judges at this time.</span></p>
+
<subopinion name="משה רחוק">
−
<subopinion name="Moshe Away">
+
משה היה רחוק
−
Moshe had been away
+
<p>לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה כשהיה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroGaveAdviceLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.</p>
−
<p>According to the Mekhilta DeRabbi Yishmael and Rashi, Yitro observed Moshe judging the people on the day after Yom HaKippurim (when he descended from Mount Sinai with the second tablets) – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroGaveAdviceLater" data-aht="page">Chronology</a>. If Moshe had spent the last four months on Mount Sinai, one can readily understand why a huge backlog of cases had accumulated in his absence.</p>
+
<mekorot><multilink><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">יתרו עמלק ב'</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael Shemot" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink>, <multilink><a href="Rashi18-13" data-aht="source">רש״י</a><a href="Rashi18-13" data-aht="source">שמות י"ח:י"ג</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink></mekorot>
−
<mekorot><multilink><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">Mekhilta DeRabbi Yishmael</a><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">Yitro Amalek 2</a><a href="Mekhilta DeRabbi Yishmael" data-aht="parshan">About Mekhilta DeRabbi Yishmael</a></multilink>, <multilink><a href="Rashi18-13" data-aht="source">Rashi</a><a href="Rashi18-13" data-aht="source">Shemot 18:13</a><a href="R. Shelomo Yitzchaki (Rashi)" data-aht="parshan">About Rashi</a></multilink></mekorot>
 
 
</subopinion>
 
</subopinion>
−
<subopinion name="Yitro's Visit">
+
<subopinion name="ביקור יתרו">
−
Moshe had taken the previous day off when Yitro visited
+
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו
−
<p>Chizkuni, in explaining why the Torah notes that "it happened on the next day" posits that on the day of Yitro's arrival Moshe was busy with Yitro and had not judged the people. This might explain why he needed to work overtime on the following day.<fn>Cf. <a href="Saadia18-13" data-aht="source">R. Saadia in his Commentary to Shemot 18:13</a> who says that Moshe only judged the people on certain assigned days, and thus did not judge them on the day Yitro came.</fn></p>
+
<p>חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת שהאירוע התרחש "ממחרת", מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה יכול להסביר מדוע למחרת היה עליו לעבוד מסביב לשעון.<fn>השוו&#160;<a href="Saadia18-13" data-aht="source">ר' סעדיה בפירושו לשמות י"ח:י"ג</a>&#160;הטוען שמשה שפט את העם רק בימים מסוימים שהוקצו לכך, ולכן לא שפט אותם ביום שיתרו הגיע.</fn></p>
−
<mekorot><multilink><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">Chizkuni</a><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">18:13</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">About Chizkuni</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">חזקוני</a><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">י"ח:י"ג</a><a href="R. Chizkiyah b. Manoach (Chizkuni)" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink></mekorot>
 
</subopinion>
 
</subopinion>
−
<subopinion name="War Spoils">
+
<subopinion name="שלל מלחמה">
−
Newly acquired wealth
+
עושר שנרכש לאחרונה
−
<p>R. Medan offers an alternative predicated on the assumption that most of the Yitro story appears in chronological order – see <a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">Chronology</a>, and that Yitro arrived and observed Moshe shortly after the battle with Amalek. According to him, the division of the spoils with Amalek caused significant strife and was responsible for Moshe's heavy caseload on that particular day.<fn>Cf. Lekach Tov and Sekhel Tov 18:13 who attribute the workload to disputes regarding the spoils from the Egyptian army, and Chizkuni's note (18:13) that this would not make chronological sense.</fn> R. Medan posits that shortly thereafter things settled down and while the nation was encamped at Mount Sinai there was little need for additional judges. It was only in the second year, when the nation resumed their journey that complaints spiked once again and Moshe needed assistance – compare <multilink><a href="HoilDevarim1-9" data-aht="source">opinion cited in Hoil Moshe</a><a href="HoilDevarim1-9" data-aht="source">Hoil Moshe Devarim 1:9</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About Hoil Moshe</a></multilink> and see <a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">Relationship of Shemot 18 – Bemidbar 11 – Devarim 1</a>.</p>
+
<p>ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי&#160;– ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18" data-aht="page">כרונולוגיה</a>, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.<fn>השוו ללקח טוב ושכל טוב י"ח:י"ג המייחסים את עומס העבודה לויכוחים הנוגעים לשלל מהצבא המצרי, ולחזקוני (י"ח:י"ג) המציין שאין בכך היגיון כרונולוגי.</fn>&#160;ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן המצב נרגע, ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני התמעט הצורך בשופטים נוספים. רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם, כמות התלונות שוב עלתה ומשה שוב נזקק לעזרה&#160;– השוו&#160;<multilink><a href="HoilDevarim1-9" data-aht="source">הדעה המצוטטת בהואיל משה</a><a href="HoilDevarim1-9" data-aht="source">Hoil Moshe Devarim 1:9</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">About Hoil Moshe</a></multilink>&#160;וראו&#160;<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי העוזרים של משה</a>.</p>
−
<mekorot>R. Yaacov Medan<fn>In his <a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega17_medan.pdf">article</a>, "איפה ואיפה – עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר", Megadim 17 (1992): 79-80.</fn></mekorot>
+
<mekorot>ר' יעקב מדן<fn>ב<a href="http://www.herzog.ac.il/tvunot/fulltext/mega17_medan.pdf">מאמרו</a>, "איפה ואיפה – עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר",מגדים י"ז (תשנ"ב) :80-79.</fn></mekorot>
 
</subopinion>
 
</subopinion>
−
<subopinion name="Water Shortage">
+
<subopinion name="מחסור במים">
−
Recent water shortage
+
משבר מים לאחרונה
−
<p>R. Medan offers an additional possibility that Moshe's busy schedule resulted from the need to allocate the water which the nation had just received.<fn>This is an extension of the suggestion he develops (pp. 62-64) that despite the miraculous nature of the manna and water, supplies were not unlimited – see <a href="Realia:Life in the Wilderness" data-aht="page">Life in the Wilderness</a>.</fn> According to this explanation, the people's complaints and the need for more judges arose only while they were in transit and not during the year they were at Mount Sinai.</p>
+
<p>ר' מדן מציע אפשרות נוספת לפיה לוח הזמנים העמוס של משה נבע מהצורך בהקצאת המים שהאומה קיבלה רק לאחרונה.<fn>זוהי הרחבה להצעה שהוא מפתח (עמ' 64-62) שלמרות הנסיות של המן והמים, האספקה לא הייתה בלתי מוגבלת&#160;– ראו&#160;<a href="Realia:Life in the Wilderness" data-aht="page">Life in the Wilderness</a>.</fn>&#160;לפי הסבר זה, תלונות העם והצורך בשופטים נוספים התעוררו רק כשהם החלו לנסוע, ולא במהלך השנה שחנו בהר סיני.</p>
−
<mekorot>R. Medan<fn>In footnote 67 of the same article.</fn></mekorot>
+
<mekorot>ר' מדן<fn>בהערה 67 באותו מאמר.</fn></mekorot>
 
</subopinion>
 
</subopinion>
 
</opinion>
 
</opinion>
−
<opinion name="Prerequisites">
+
<opinion name="תנאים מוקדמים">
−
There were additional prerequisites
+
היו תנאים מוקדמים נוספים
−
<p>There was a consistent need for additional judges to assist Moshe, but additional preparatory steps needed to be taken before they could be appointed:</p>
+
<p>היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.</p>
−
<subopinion name="Receive Laws">
+
<subopinion name="קבלת החוקים">
−
The nation needed to first receive the laws
+
האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים
−
<mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Abarbanel</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">Shemot 18</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">About Abarbanel</a></multilink><fn>See <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> for a discussion of Abarbanel's alternative suggestion in his commentary to Devarim 1. There he offers that the need for additional judges came about only in the second year as the nation prepared to conquer and settle the land of Israel.</fn></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">שמות י"ח</a><a href="R. Yitzchak Abarbanel" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><fn>ראו&#160;<a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a>&#160;לדיון על הצעתו החילופית של אברבנאל בפירושו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם התכונן לכבוש את ארץ ישראל ולהתיישב בה.</fn></mekorot>
−
<point><b>Why had Moshe not already appointed judges</b> – According to Abarbanel, Moshe had already thought of Yitro's suggestion by himself and was planning to implement it as soon as it would be viable. He explains that although Moshe himself had received the Torah's civil laws already at Mara, it was not until Parashat Mishpatim that he was instructed to transmit the laws to the people. Thus in the meantime Moshe could not yet entrust cases to other judges.<fn>Abarbanel does not explain why Moshe could not have taught civil law to the nation already at Mara, and thereby have avoided the unmanageable workload.</fn> Abarbanel's explanation of why Moshe had not already selected judges is thus almost identical to the Akeidat Yitzchak above.<fn>They also concur in the need to split Shemot 18 into two different time periods – see below. There are numerous near verbatim parallels between their commentaries, and this is not by chance. See <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">Akeidat Yitzchak and Abarbanel</a> regarding the relationship between these two commentators.</fn> They differ significantly, however, in their assessment of what Moshe was planning and what Yitro was suggesting.</point>
+
<point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע&#160;שיתאפשר.&#160;הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את חוקי המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל.</fn>&#160;הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של בעל עקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות&#160;– ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות&#160;זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו&#160;<a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a>&#160;בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn>&#160;אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point>
−
<point><b>What was Yitro thinking?</b> While the Akeidat Yitzchak assumes that Yitro knew about the upcoming revelation and conditioned the appointment of judges on the nation's first receiving the laws, Abarbanel disagrees and thinks that Yitro knew nothing of the imminent revelation or the giving of a law code<fn>Abarbanel adds that Moshe did not share this information with Yitro. In contrast, according to the Akeidat Yitzchak, Moshe was unaware that Hashem planned to give a civil law code, while Yitro assumed that this would happen.</fn> and erroneously thought that Moshe was planning to continue indefinitely as the sole judge.<fn>Cf. Akeidat Yitzchak who suggests that this may have in fact been Moshe's plan until Yitro gave his advice.</fn> According to Abarbanel's understanding, Yitro recommended that Moshe appoint judges immediately (without the nation first receiving any of the laws), who would then render verdicts based on their own common sense.<fn>In other words, according to the Akeidat Yitzchak the essence of Yitro's advice was that there was a need for a code of law (to enable an effective judicial system), while according to Abarbanel it was to appoint judges (even without a legal code).</fn> Consequently, Abarbanel concludes that Yitro's advice was both ill-timed ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") and reflective of a Midianite model of justice rather than a Divine one.</point>
+
<point><b>מה הייתה מחשבתו של יתרו?</b> בעוד שבעל עקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק&#160; עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים<fn>אברבנאל מוסיף שמשה לא שיתף את יתרו במידע זה. בניגוד לכך, ר"י עראמה סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.</fn>&#160;וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לכהן כשופט היחיד.<fn>השוו לבעל עקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.</fn>&#160;לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מיד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), והם היו אמורים לתת פסקי דין בהתבסס על&#160;ההיגיון שלהם.<fn>במילים אחרות, לפי בעל עקידת יצחק מהות עצתו של יתרו הייתה שיש צורך&#160;בקובץ חוקים (כדי לאפשר מערכת משפטית יעילה), בעוד שלפי אברבנאל עיקר העצה היה מינוי שופטים (אפילו ללא קוד משפטי).</fn>&#160;עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו&#160;הייתה בוסרית ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק בארץ מוצאו (ארץ מדין) ולא המודל הא-לוהי.</point>
−
<point><b>Chronology</b> – Like the Akeidat Yitzchak, Abarbanel needs to claim that Yitro gave his advice before the Decalogue but that Moshe selected judges only in the second year once the nation had received the laws – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.<fn>See the discussion there as to why Moshe waited until the second year.</fn></point>
+
<point><b>כרונולוגיה</b> – כמו בעל עקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים&#160;– ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a><fn>ראו את הדיון שם בנוגע לשאלה מדוע משה חיכה עד השנה השנייה.</fn>.</point>
−
<point><b>Perspectives on Moshe and Yitro</b> – It is likely that Abarbanel's position reflects his instinctive recoil (see above) from the suggestion of Ralbag that Moshe's administrative skills were lacking and that he was in need of Yitro's advice.<fn>Abarbanel, who spent much of his life in a diplomatic/political role, was probably inclined to assume that Moshe also was skilled in these areas.&#160; Little information is known about Ralbag's life, but some of his works give an impression that their author was more of an ivory tower scholar than a person engaged with the masses.</fn>&#160; In response, Abarbanel tries to demonstrate not only Moshe's wisdom but also the flaws in Yitro's advice. Thus, Abarbanel emphasizes that Moshe's ultimate implementation was not a result of Yitro's suggestion,<fn>According to Abarbanel, though, it is unclear why the Torah chose to record Yitro's advice, and why the Torah would make it appear that Moshe followed it to the letter. Abarbanel attempts to explain that Moshe, out of respect for his father-in-law, told him that he would implement his advice. However, see R. Eliezer Ashkenazi in Ma'asei Hashem, Ma'aseh Torah 5, who rejects Abarbanel's argument, noting that it is not Moshe himself who states that he followed Yitro's advice, but rather the Torah in its narrative voice recording that Moshe did so.</fn> that it differed from Yitro's advice in several critical respects, and that Moshe by himself had already thought of whatever positive aspects Yitro's plan contained.<fn>Thus the Akeidat Yitzchak and Abarbanel have a fundamental difference of opinion on what might have happened had Yitro not given his advice. According to Abarbanel, the eventual outcome would have been the same, while according to the Akeidat Yitzchak, Moshe might never have appointed judges.</fn> Abarbanel adds that for these reasons Moshe does not even credit Yitro for the suggestion in his retelling of the story in Devarim 1.<fn>R. Eliezer Ashkenazi in Maasei Hashem critiques Abarbanel's position and argues for an alternative explanation that in Devarim 1 Moshe is concerned only with the implementation and not the genesis of the idea and therefore doesn't mention Yitro. He points out that in similar fashion, Moshe doesn't always mention that an instruction came from Hashem. Additional approaches can be found in Ramban Devarim 1:18 – see <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">Chronology</a> and <a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">Appointing Moshe's Assistants</a>.</fn> This is all in stark contrast to the Akeidat Yitzchak (see above) who portrays Yitro and his advice in a very positive light.<fn>See <a href="Yitro" data-aht="page">Yitro's Character</a> for further comparison of the views of Akeidat Yitzchak and Abarbanel.</fn></point>
+
<point><b>נקודות מבט על משה ויתרו</b> – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו <a href="2#MosheNeededHelp" data-aht="subpage">למעלה</a>) מהצעתו של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה היו לקויים והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.<fn>אברבנאל, ששימש רוב חייו בתפקיד דיפלומטי/פוליטי, כנראה נטה להניח שגם משה היה מוכשר בתחומים אלה. יש מעט מידע על חייו של רלב"ג, אך חלק מחיבוריו יוצרים את הרושם שמחברם היה יותר מלומד שנשאר במגדל השן מאשר אדם המתרועע עם ההמונים.</fn>&#160;בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה, אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה של הצעת יתרו,<fn>אולם, לפי אברבנאל, לא ברור מדוע התורה בחרה להזכיר את עצתו של יתרו, או מדוע התורה גרמה לזה להיראות כאילו משה הקפיד לבצע אותה בנאמנות רבה. אברבנאל מנסה להסביר שמשה, מתוך כבוד לחמיו, אמר לו שיישם את עצתו. אולם, ראו ר' אליעזר אשכנזי בפירושו מעשי השם, מעשה תורה ה', שדוחה את טיעונו של אברבנאל, בציינו שזה לא משה עצמו כדמות עצמאית שמצהיר שהוא פעל לפי עצת יתרו, אלא שהתורה עצמה היא שהזכירה זאת.</fn> שהיו הבדלים משמעותיים בין היישום בפועל ועצת יתרו, ושמשה רבנו כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.<fn>בין בעל עקידת יצחק לאברבנאל יש הבדל מהותי בדעותיהם&#160;לגבי מה היה קורה לו יתרו לא היה נותן את עצתו. לפי אברבנאל, התוצאה הסופית הייתה נשארת אותו דבר, בעוד שלפי בעל עקידת יצחק ייתכן שמשה לעולם לא היה ממנה שופטים.</fn>&#160;אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן קרדיט ליתרו על עצתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.<fn>ר' אליעזר אשכנזי בספרו מעשי השם מבקר את עמדתו של אברבנאל וטוען לחילופין שבדברים א' משה מתמקד רק ביישום ולא בהתהוות הרעיון ולכן אינו מציין את יתרו. הוא מציין שבאופן דומה משה לא תמיד מציין שהוראה הגיעה מה'. גישות נוספות מופיעות ברמב"ן דברים א':י"ח – ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה – שמות י"ח</a> ו<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי עוזריו של משה</a>.</fn>&#160;כל זה עומד בניגוד מוחלט לבעל עקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.<fn>ראו&#160;<a href="Yitro" data-aht="page">דמותו של יתרו</a>&#160;להשוואה נוספת של השקפותיהם של בעל עקידת יצחק ואברבנאל.</fn></point>
 
</subopinion>
 
</subopinion>
−
<subopinion name="Win Over Hearts">
+
<subopinion name="כיבוש הלבבות">
−
Moshe needed to build support
+
משה היה צריך לבנות תמיכה
−
<p>Initially, Moshe needed to judge the people himself in order to win over their hearts so that they would accept the Torah and its commandments.</p>
+
<p>בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו&#160;וכך לזכות באהדתם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.</p>
−
<mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">Shadal</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source">18:24</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">About Shadal</a></multilink></mekorot>
+
<mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">שד״ל</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source">שמות י"ח:כ"ד</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink></mekorot>
−
<point><b>Why Hashem didn't command Moshe</b> – Shadal thus explains why Hashem had not yet commanded Moshe to appoint judges.</point>
+
<point><b>מדוע ה' לא ציווה את משה?</b> שד"ל מסביר באופן זה מדוע בשלב זה ה' עוד לא ציווה את משה למנות שופטים.</point>
−
<point><b>Implementation</b> – It is unclear according to Shadal here how long a period was necessary until Moshe could begin to delegate, but according to one possibility in Shadal 18:1 Moshe implemented the advice before the Decalogue. See <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroDepartedLater" data-aht="page">Chronology of Shemot 18</a>.</point>
+
<point><b>יישום</b> – לפי שד"ל כאן, לא ברור&#160;כמה זמן היה נדרש עד שמשה יוכל להתחיל להעניק סמכויות גם לאחרים, אך לפי אפשרות אחת ב<multilink><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שד״ל שמות י״ח:א׳</a><a href="ShadalShemot18-1" data-aht="source">שמות י״ח:א׳</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו&#160;<a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroDepartedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>.</point>
 
</subopinion>
 
</subopinion>
 
</opinion>
 
</opinion>

Latest revision as of 08:16, 30 July 2019

האם משה היה זקוק לעצת יתרו?

גישות פרשניות

סקירה

ר' יצחק עראמה מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי בכך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז מדוע משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.

משה הזדקק לעזרה

משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.

מקורות:אבן עזראבמדבר י':ל"אאודות ר' אברהם אבן עזרא,1 רלב״גשמות תועלות י"ח:י"בשמות תועלות י"ח:י"ד-ט"ואודות ר' לוי בן גרשום,2 ר׳ יוסף אבן כספיטירת כסף ה' (עמ' 140)אודות ר׳ יוסף אבן כספי, ר׳ אברהם סבעשמות י"ח:כ"דאודות ר׳ אברהם סבע, רש״ר הירששמות י"ח:כ"דאודות ר' שמשון רפאל הירש
ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה – רלב"ג מסביר שרוחניותו הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לטעויות השיפוט שלו ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.3 ראו דמותו של משה לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.4 רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת של מודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את כעסו של אברבנאל החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, ומציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה בדברים שהם מידע בסיסי ושכל הישר.5 מעניין, שרש"ר הירש מותח ביקורת אפילו חריפה יותר מזו של רלב"ג על כשרונות הניהוליים של משה.6
כרונולוגיה – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח. בנקודת זמן זו, כבר ניתנו דיני המשפט האזרחי ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.7
השראתו של משה – ר' אברהם סבע, בפירושו צרור המור, לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה הא-לוהית של יתרו שאיפשרה לו לראות את מה שמשה פספס – ראו זהותו הדתית של יתרו. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את בני ישראל.
מדוע ה' לא ציווה את משה – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו במקום לייעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו פרשנות רלב"ג על שימוש ה' באדם ובטבע. בעל צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה, והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם בתו.8 ראו גם אור החיים המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר בבני ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.
אידיאל ומציאות – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל סימון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.
יתרו היועץ – ר' איתן מאיר מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען בני ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.

משה ויתרו שניהם צדקו

משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.

ר' יצחק עראמה, בפירושו עקידת יצחק, דוגל בגישת ביניים זו בניסיון לצייר גם את משה וגם את יתרו באור הטוב ביותר האפשרי.

מקורות:עקדת יצחקמ"גאודות ר' יצחק עראמה
מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר? בעל עקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק בכל דין, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.
אם משה פעל כהוגן, מדוע היה צורך בהצעת יתרו? לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,9 ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו שהאומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.10 לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱ-לֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים11 (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).12 לפי בעל עקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, שהרי ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.
חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו – בעל עקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להנחיל קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.13 למרות שבמבט ראשון גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, לאמיתו של דבר, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, בעל עקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.14 מודע לחידוש שבדבריו,15 ר' עראמה מצביע על מקרים מקבילים שבהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,16 ושבהם נראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלו.17
כרונולוגיה – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, בעל עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות, אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאי אפשר עדיין ליישם אותה, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
נקודות מבט על משה ויתרו – בעל עקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי כשרון ניהולי ותבונה. לדעתו, יתרו היה אדם חכם19 ועצתו הייתה נכונה ביסודה, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כפי שניתנה, בצטטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".

עצת יתרו הייתה מיותרת

המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה מיותרת או לא מועילה. ישנן וריאציות שונות של גישה זו,20 אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה קשור במישרין לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב הרבה יותר מאוחר.

תורים ארוכים היו חריגים

התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים.

משה היה רחוק

לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה כשהיה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.

מקורות:מכילתא דרבי ישמעאל שמותיתרו עמלק ב'אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות, רש״ישמות י"ח:י"גאודות ר' שלמה יצחקי
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו

חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת שהאירוע התרחש "ממחרת", מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה יכול להסביר מדוע למחרת היה עליו לעבוד מסביב לשעון.21

מקורות:חזקוניי"ח:י"גאודות ר' חזקיה בן מנוח
עושר שנרכש לאחרונה

ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.22 ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן המצב נרגע, ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני התמעט הצורך בשופטים נוספים. רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם, כמות התלונות שוב עלתה ומשה שוב נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משהHoil Moshe Devarim 1:9About Hoil Moshe וראו מינוי העוזרים של משה.

מקורות:ר' יעקב מדן23
משבר מים לאחרונה

ר' מדן מציע אפשרות נוספת לפיה לוח הזמנים העמוס של משה נבע מהצורך בהקצאת המים שהאומה קיבלה רק לאחרונה.24 לפי הסבר זה, תלונות העם והצורך בשופטים נוספים התעוררו רק כשהם החלו לנסוע, ולא במהלך השנה שחנו בהר סיני.

מקורות:ר' מדן25

היו תנאים מוקדמים נוספים

היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.

האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים
מקורות:אברבנאלשמות י"חאודות ר' יצחק אברבנאל26
מדוע משה לא מינה כבר שופטים? לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שיתאפשר. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את חוקי המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.27 הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של בעל עקידת יצחק למעלה.28 אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.
מה הייתה מחשבתו של יתרו? בעוד שבעל עקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק  עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים29 וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לכהן כשופט היחיד.30 לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מיד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), והם היו אמורים לתת פסקי דין בהתבסס על ההיגיון שלהם.31 עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו הייתה בוסרית ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק בארץ מוצאו (ארץ מדין) ולא המודל הא-לוהי.
כרונולוגיה – כמו בעל עקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים – ראו כרונולוגיה של שמות י"ח32.
נקודות מבט על משה ויתרו – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מהצעתו של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה היו לקויים והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.33 בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה, אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה של הצעת יתרו,34 שהיו הבדלים משמעותיים בין היישום בפועל ועצת יתרו, ושמשה רבנו כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.35 אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן קרדיט ליתרו על עצתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.36 כל זה עומד בניגוד מוחלט לבעל עקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.37
משה היה צריך לבנות תמיכה

בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו וכך לזכות באהדתם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.

מקורות:שד״לשמות י"ח:כ"דאודות ר' שמואל דוד לוצאטו
מדוע ה' לא ציווה את משה? שד"ל מסביר באופן זה מדוע בשלב זה ה' עוד לא ציווה את משה למנות שופטים.
יישום – לפי שד"ל כאן, לא ברור כמה זמן היה נדרש עד שמשה יוכל להתחיל להעניק סמכויות גם לאחרים, אך לפי אפשרות אחת בשד״ל שמות י״ח:א׳שמות י״ח:א׳אודות ר' שמואל דוד לוצאטו משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Did_Moshe_Need_Yitro%27s_Advice/2/he&oldid=58263&useskin=vector"