Difference between revisions of "Did Moshe Need Yitro's Advice/2/he"
Jump to navigation
Jump to search
Yovel.Levy (talk | contribs) |
Yovel.Levy (talk | contribs) m |
||
| Line 23: | Line 23: | ||
<p>ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.</p> | <p>ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.</p> | ||
<mekorot><multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקידת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">מ"ג</a><a href="ר' יצחק עראמה" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink></mekorot> | <mekorot><multilink><a href="Akeidat43" data-aht="source">עקידת יצחק</a><a href="Akeidat43" data-aht="source">מ"ג</a><a href="ר' יצחק עראמה" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק עראמה</a></multilink></mekorot> | ||
| − | <point><b>מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר?</b> העקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק | + | <point><b>מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר?</b> העקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק בכל דין, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.</point> |
| − | <point><b>אם משה פעל נכון, | + | <point><b>אם משה פעל נכון, מדוע היה צורך בהצעת יתרו?</b> לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,<fn>השוו לעמדתו של אברבנאל למטה שליתרו לא היה מושג שחוקים עתידים להינתן, והמליץ שהשופטים יפסקו לפי האינטואיציה האישית שלהם, כמו במערכת המדיינית.</fn> ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו לפיה האומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.<fn>ראו <a href="Structure – Sefer Shemot" data-aht="page">מבנה ספר שמות</a> לאפשרות שפרק י"ח מהווה פתיחה ליחידת הברית של הספר.</fn> לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים<fn>ראו <a href="Literary Devices – Shemot 18/0#LeadWords" data-aht="page">ניתוח ספרותי</a> לפירושיהם השונים של מכילתא דרבי ישמעאל, רש"י ואברבנאל על מילים אלה.<br/><br/></fn> (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).<fn>הקושי בגישתו של עקידת יצחק הוא שההיבט המרכזי ביותר בעצת יתרו מוזכר רק כחלק מהסיכום שבסוף דברי יתרו, במקום להיות מוצהר מלכתחילה כבסיס הכרחי שעליו תלויה כל הצעתו. [מילותיו המוקדמות של יתרו בפסוק כ' על העברת משה את החוקים לעם לא מהוות תקדים אלא רק משקפות את מה שמשה כבר אמר בפסוק ט"ו (ולכן ר' עראמה לא מצביע עליהן כתמיכה לתיאוריה שלו).]</fn> לפי העקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, ולכן ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a>.</point> |
<point><b>חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו</b> – העקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להוריש קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.<fn>ר' עראמה כותב: "ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." בפרק מ"ו הוא מרחיב באריכות על נושא זה. השוו למדרש ב<a href="PesiktaDRK" data-aht="source">פסיקתא דרב כהנא י"ב:י"א</a> העשוי לשמש תגובה לאפשרות המנוסחת מאוחר יותר על ידי העקידת יצחק. עמדה קיצונית יותר מועלית על ידי <multilink><a href="RHirschensohn" data-aht="source">ר' חיים הירשנזון</a><a href="RHirschensohn" data-aht="source">Seder LaMikra pp.133-134</a><a href="R. Chaim Hirschensohn" data-aht="parshan">About R. Chaim Hirschensohn</a></multilink> בחיבורו <i>סדר למקרא </i>(ירושלים, 1932): 131-137. הוא מציע שקוד החוק האזרחי הנמצא בשמות כ"א-כ"ב (פרשת משפטים) היה כולו חלק מהצעת יתרו.</fn> למרות שבהצצה ראשונה גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, למען האמת, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, העקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.<fn>נראה שהעקידת יצחק שוקל גם אפשרות שמשה חשב שלא יהיה קוד לחוק האזרחי כלל, וגם אפשרות שיהיה קוד למשפט האזרחי, אלא שהוא יחוקק על ידי אנשים. אפילו ביחס לחוקים הפולחניים, אפשר לשקול את האפשרות לפיה משה לא ידע עדיין על תכנונו של הקב"ה להציג לאומה גם סדרה של חוקים אזרחיים. עד לנקודה זו, משה שמע רק שהאומה עתידה לעבוד את ה' בהר סיני, ויתכן שהבין שה' גם ידבר אליהם רק בשמות י"ט:ט'.</fn> מודע לחידוש שבדבריו,<fn>במילותיו שלו: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".</fn> ר' עראמה מסכם בהשוואה למקרים אחרים בהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,<fn>כמו ירושת הבנות (במדבר כ"ז) ופסח שני (במדבר ט'), והמקרים של המקלל (ויקרא כ"ד) והמקושש (במדבר ט"ו). לדיון נוסף, ראו <a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> היכן שנראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלה.<fn>ראו את ניסוחו של העקידת יצחק: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".</fn></point> | <point><b>חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו</b> – העקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להוריש קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.<fn>ר' עראמה כותב: "ובא יתרו והעיר על צרכה, וגם רוח המקום נוחה הימנו, כדי שירגישו תועלת החלק הזה מהמשפטים היותו א-להי, נוסף על שאר התועלות שיזכרו בפרשת משפטים (שער מ"ו) ב"ה." בפרק מ"ו הוא מרחיב באריכות על נושא זה. השוו למדרש ב<a href="PesiktaDRK" data-aht="source">פסיקתא דרב כהנא י"ב:י"א</a> העשוי לשמש תגובה לאפשרות המנוסחת מאוחר יותר על ידי העקידת יצחק. עמדה קיצונית יותר מועלית על ידי <multilink><a href="RHirschensohn" data-aht="source">ר' חיים הירשנזון</a><a href="RHirschensohn" data-aht="source">Seder LaMikra pp.133-134</a><a href="R. Chaim Hirschensohn" data-aht="parshan">About R. Chaim Hirschensohn</a></multilink> בחיבורו <i>סדר למקרא </i>(ירושלים, 1932): 131-137. הוא מציע שקוד החוק האזרחי הנמצא בשמות כ"א-כ"ב (פרשת משפטים) היה כולו חלק מהצעת יתרו.</fn> למרות שבהצצה ראשונה גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, למען האמת, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, העקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.<fn>נראה שהעקידת יצחק שוקל גם אפשרות שמשה חשב שלא יהיה קוד לחוק האזרחי כלל, וגם אפשרות שיהיה קוד למשפט האזרחי, אלא שהוא יחוקק על ידי אנשים. אפילו ביחס לחוקים הפולחניים, אפשר לשקול את האפשרות לפיה משה לא ידע עדיין על תכנונו של הקב"ה להציג לאומה גם סדרה של חוקים אזרחיים. עד לנקודה זו, משה שמע רק שהאומה עתידה לעבוד את ה' בהר סיני, ויתכן שהבין שה' גם ידבר אליהם רק בשמות י"ט:ט'.</fn> מודע לחידוש שבדבריו,<fn>במילותיו שלו: "והנה אם יקשה לבך על זה, תאמר איך יתכן שעל פי עצתו של יתרו נתנו הדינים לישראל, והלא התורה כלה כהוייתה קדמה לעולם תתקע"ד דורות".</fn> ר' עראמה מסכם בהשוואה למקרים אחרים בהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,<fn>כמו ירושת הבנות (במדבר כ"ז) ופסח שני (במדבר ט'), והמקרים של המקלל (ויקרא כ"ד) והמקושש (במדבר ט"ו). לדיון נוסף, ראו <a href="Moshe" data-aht="page">משה</a>.</fn> היכן שנראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלה.<fn>ראו את ניסוחו של העקידת יצחק: "וכבר היה משה בלתי חושש לחסרונה, כמו שלא היה מקפיד על הדינים ההם, עד שבא לו הצורך אליהם, ובא יתרו והעירה על צרכה".</fn></point> | ||
<point><b>כרונולוגיה</b> – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים- ראו<br/><a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות</a>.<fn>ראו את הדיון שם בנוגע לעמדתו של ר' עראמה לפיה משה חיכה עם מינוי השופטים עד לשנה השנייה, המוטיבציות, הקשיים והאלטרנטיבות הנובעות מעמדה זו.</fn> אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.</point> | <point><b>כרונולוגיה</b> – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים- ראו<br/><a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות</a>.<fn>ראו את הדיון שם בנוגע לעמדתו של ר' עראמה לפיה משה חיכה עם מינוי השופטים עד לשנה השנייה, המוטיבציות, הקשיים והאלטרנטיבות הנובעות מעמדה זו.</fn> אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.</point> | ||
| Line 38: | Line 38: | ||
משה היה רחוק | משה היה רחוק | ||
<p>לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroGaveAdviceLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.</p> | <p>לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroGaveAdviceLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a>. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל, </a><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">מכילתא דרבי ישמעאל, </a><a href="MekhiltaAmalek2" data-aht="source">יתרו עמלק ב'</a><a href="מכילתא דרבי ישמעאל שמות" data-aht="parshan">אודות מכילתא דרבי ישמעאל שמות</a></multilink><multilink><a href="Rashi18-13" data-aht="source">רש"י</a><a href="Rashi18-13" data-aht="source">שמות י"ח:י"ג</a><a href="ר' שלמה יצחקי" data-aht="parshan">אודות ר' שלמה יצחקי</a></multilink></mekorot> |
</subopinion> | </subopinion> | ||
<subopinion name="ביקור יתרו"> | <subopinion name="ביקור יתרו"> | ||
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו | משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו | ||
<p>חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.<fn>השוו <a href="Saadia18-13" data-aht="source">ר' סעדיה בפירושו לשמות י"ח:י"ג</a> הטוען שמשה שפט את העם רק בימים מסוימים שהוקצו לכך, ולכן לא שפט אותם ביום שיתרו הגיע.</fn></p> | <p>חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.<fn>השוו <a href="Saadia18-13" data-aht="source">ר' סעדיה בפירושו לשמות י"ח:י"ג</a> הטוען שמשה שפט את העם רק בימים מסוימים שהוקצו לכך, ולכן לא שפט אותם ביום שיתרו הגיע.</fn></p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">חזקוני</a><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">חזקוני</a><a href="Chizkuni18-13" data-aht="source">י"ח:י"ג</a><a href="ר' חזקיה בן מנוח" data-aht="parshan">אודות ר' חזקיה בן מנוח</a></multilink></mekorot> |
</subopinion> | </subopinion> | ||
<subopinion name="שלל מלחמה"> | <subopinion name="שלל מלחמה"> | ||
| Line 61: | Line 61: | ||
<subopinion name="קבלת החוקים"> | <subopinion name="קבלת החוקים"> | ||
האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים | האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="Abarbanel18" data-aht="source">אברבנאל</a><a href="Abarbanel18" data-aht="source">שמות י"ח</a><a href="ר' יצחק אברבנאל" data-aht="parshan">אודות ר' יצחק אברבנאל</a></multilink><fn>ראו <a href="Moshe's Duties and Yitro's Advice/2#TwoofFiveRoles" data-aht="page">Moshe's Duties and Yitro's Advice</a> לדיון על הצעתו החלופית של אברבנאל בפרשנותו לדברים א'. שם הוא מציע שהצורך בשופטים נוספים הגיע רק בשנה השנייה כשהעם היה מוכן לכבוש ולהתיישב בארץ ישראל.</fn></mekorot> |
<point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | <point><b>מדוע משה לא מינה כבר שופטים?</b> לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.<fn>אברבנאל לא מסביר מדוע משה לא לימד את המשפט האזרחי כבר במרה, וכך יכול היה להתחמק מעומס העבודה הבלתי מוגבל. </fn> הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.<fn>הם גם מסכימים על הצורך לחלק את שמות י"ח לשתי תקופות זמן נפרדות – ראו למטה. ישנן הרבה מקבילות זהות בהשוואה בין פירושיהם, ולא במקרה. ראו <a href="Commentators:R. Yitzchak Arama (Akeidat Yitzchak)" data-aht="page">עקידת יצחק ואברבנאל</a> בנוגע למערכת היחסים בין שני פרשנים אלה.</fn> אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.</point> | ||
| − | <point><b>מה הייתה מחשבתו של יתרו?</b> בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק  עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים<fn>אברבנאל מוסיף שמשה לא חלק מידע זה עם יתרו. בניגוד לכך, עקידת יצחק סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.</fn> וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.<fn>השוו לעקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.</fn> לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מייד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), שיתנו פסקי דין בהתבסס על השכל הישר שלהם.<fn>במילים אחרות, לפי העקידת יצחק מהות עצתו של יתרו הייתה שיש צורך בקובץ חוקים (כדי לאפשר מערכת משפטית יעילה), בעוד שלפי אברבנאל עיקר העצה היה מינוי שופטים (אפילו ללא קוד משפטי).</fn> עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו | + | <point><b>מה הייתה מחשבתו של יתרו?</b> בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק  עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים<fn>אברבנאל מוסיף שמשה לא חלק מידע זה עם יתרו. בניגוד לכך, עקידת יצחק סובר שמשה לא היה מודע לתוכניתו של ה' לתת קוד משפט אזרחי, בעוד שיתרו הניח שדבר זה עתיד לקרות.</fn> וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.<fn>השוו לעקידת יצחק המציע שזו הייתה תוכניתו של משה עד שיתרו הציע את עצתו.</fn> לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מייד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), שיתנו פסקי דין בהתבסס על השכל הישר שלהם.<fn>במילים אחרות, לפי העקידת יצחק מהות עצתו של יתרו הייתה שיש צורך בקובץ חוקים (כדי לאפשר מערכת משפטית יעילה), בעוד שלפי אברבנאל עיקר העצה היה מינוי שופטים (אפילו ללא קוד משפטי).</fn> עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו הייתה בוסרית ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק המדייני ולא האלוהי.</point> |
<point><b>כרונולוגיה</b> – כמו העקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a><fn>ראו את הדיון שם בנוגע לשאלה מדוע משה חיכה עד השנה השנייה.</fn>.</point> | <point><b>כרונולוגיה</b> – כמו העקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים- ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח</a><fn>ראו את הדיון שם בנוגע לשאלה מדוע משה חיכה עד השנה השנייה.</fn>.</point> | ||
<point><b>נקודות מבט על משה ויתרו</b> – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מההצעה של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה לקו בחסר והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.<fn>אברבנאל, ששימש רוב חייו בתפקיד דיפלומטי/פוליטי, כנראה נטה להניח שגם משה היה מוכשר בתחומים אלה. יש מעט מידע על חייו של רלב"ג, אך חלק מחיבוריו יוצרים את הרושם שמחברם היה יותר מלומד שנשאר במגדל השן מאשר אדם המתרועע עם ההמונים.</fn> בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה להצעתו של יתרו,<fn>אולם, לפי אברבנאל, לא ברור מדוע התורה בחרה להזכיר את עצתו של יתרו, או מדוע התורה גרמה לזה להיראות כאילו משה ביצע אותה עד הסוף. אברבנאל מנסה להסביר שמשה, מתוך כבוד לחמיו, אמר לו שיישם את עצתו. אולם, ראו ר' אליעזר אשכנזי בספר מעשי השם, מעשה תורה 5, שדוחה את טיעונו של אברבנאל, מציין שמשה עצמו לא ציין שהוא פועל לפי עצת יתרו, אלא שהתורה עצמה הזכירה זאת.</fn> שהיו הבדלים משמעותיים בין מה שמשה יישם בפועל לבן עצת יתרו, ושמשה כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.<fn>בן עקידת יצחק ואברבנאל יש הבדל מהותי בדעותיהם לגבי מה היה קורה לו יתרו לא היה נותן את עצתו. לפי אברבנאל, התוצאה הסופית הייתה נשארת אותו דבר, בעוד לפי עקידת יצחק משה לעולם לא היה ממנה שופטים.</fn> אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן ליתרו קרדיט על הצעתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.<fn>ר' אליעזר אשכנזי בספרו מסעי השם מבקר את עמדתו של אברבנאל וטוען לחלופין שבדברים א' משה מתמקד רק ביישום ולא בהתהוות הרעיון ולכן אינו מציין את יתרו. הוא מציין שבאופן דומה משה לא תמיד מציין שהוראה הגיעה מה'. גישות נוספות מופיעות ברמב"ן דברים א':י"ח –ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a> ו<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי עוזריו של משה</a>.</fn> כל זה עומד בניגוד מוחלט לעקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.<fn>ראו <a href="Yitro" data-aht="page">דמותו של יתרו</a> להשוואה נוספת על השקפותיהם של עקידת יצחק ואברבנאל.</fn></point> | <point><b>נקודות מבט על משה ויתרו</b> – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מההצעה של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה לקו בחסר והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.<fn>אברבנאל, ששימש רוב חייו בתפקיד דיפלומטי/פוליטי, כנראה נטה להניח שגם משה היה מוכשר בתחומים אלה. יש מעט מידע על חייו של רלב"ג, אך חלק מחיבוריו יוצרים את הרושם שמחברם היה יותר מלומד שנשאר במגדל השן מאשר אדם המתרועע עם ההמונים.</fn> בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה להצעתו של יתרו,<fn>אולם, לפי אברבנאל, לא ברור מדוע התורה בחרה להזכיר את עצתו של יתרו, או מדוע התורה גרמה לזה להיראות כאילו משה ביצע אותה עד הסוף. אברבנאל מנסה להסביר שמשה, מתוך כבוד לחמיו, אמר לו שיישם את עצתו. אולם, ראו ר' אליעזר אשכנזי בספר מעשי השם, מעשה תורה 5, שדוחה את טיעונו של אברבנאל, מציין שמשה עצמו לא ציין שהוא פועל לפי עצת יתרו, אלא שהתורה עצמה הזכירה זאת.</fn> שהיו הבדלים משמעותיים בין מה שמשה יישם בפועל לבן עצת יתרו, ושמשה כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.<fn>בן עקידת יצחק ואברבנאל יש הבדל מהותי בדעותיהם לגבי מה היה קורה לו יתרו לא היה נותן את עצתו. לפי אברבנאל, התוצאה הסופית הייתה נשארת אותו דבר, בעוד לפי עקידת יצחק משה לעולם לא היה ממנה שופטים.</fn> אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן ליתרו קרדיט על הצעתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.<fn>ר' אליעזר אשכנזי בספרו מסעי השם מבקר את עמדתו של אברבנאל וטוען לחלופין שבדברים א' משה מתמקד רק ביישום ולא בהתהוות הרעיון ולכן אינו מציין את יתרו. הוא מציין שבאופן דומה משה לא תמיד מציין שהוראה הגיעה מה'. גישות נוספות מופיעות ברמב"ן דברים א':י"ח –ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#ImplementedLater" data-aht="page">כרונולוגיה</a> ו<a href="Appointing Moshe's Assistants" data-aht="page">מינוי עוזריו של משה</a>.</fn> כל זה עומד בניגוד מוחלט לעקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.<fn>ראו <a href="Yitro" data-aht="page">דמותו של יתרו</a> להשוואה נוספת על השקפותיהם של עקידת יצחק ואברבנאל.</fn></point> | ||
| Line 70: | Line 70: | ||
משה היה צריך לבנות תמיכה | משה היה צריך לבנות תמיכה | ||
<p>בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו וכך לזכות בליבותיהם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.</p> | <p>בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו וכך לזכות בליבותיהם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.</p> | ||
| − | <mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">שד"ל</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source"> | + | <mekorot><multilink><a href="Shadal18-24" data-aht="source">שד"ל</a><a href="Shadal18-24" data-aht="source">י"ח:כ"ד</a><a href="ר' שמואל דוד לוצאטו" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink></mekorot> |
<point><b>מדוע ה' לא ציווה את משה?</b> שד"ל מסביר כך מדוע ה' עוד לא ציווה על משה למנות שופטים.</point> | <point><b>מדוע ה' לא ציווה את משה?</b> שד"ל מסביר כך מדוע ה' עוד לא ציווה על משה למנות שופטים.</point> | ||
| − | <point><b>יישום</b> – לפי שד"ל כאן לא ברור איזו תקופה הייתה צריכה לעבור עד שמשה יוכל להתחיל להאציל סמכות, אך לפי אפשרות אחת בשד"ל י"ח:א' משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroDepartedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח </a>.</point> | + | <point><b>יישום</b> – לפי שד"ל כאן לא ברור איזו תקופה זמן הייתה צריכה לעבור עד שמשה יוכל להתחיל להאציל סמכות, אך לפי אפשרות אחת בשד"ל י"ח:א' משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו <a href="Chronology – Shemot 18/2#YitroDepartedLater" data-aht="page">כרונולוגיה של שמות י"ח </a>.</point> |
</subopinion> | </subopinion> | ||
</opinion> | </opinion> | ||
Version as of 13:03, 6 June 2019
האם משה היה זקוק לעצת יתרו?
גישות פרשניות
סקירה
העקידת יצחק מציין שבהבנת סיפור זה, הקורא נקלע בין הפטיש לסדן. אם עצתו של יתרו הייתה פתרון נכון וראוי למצב הבעייתי, אז משה נראה טיפשי בכך שלא פתר את הבעיה בעצמו. מצד שני, אם עצתו של יתרו הייתה לא מועילה או בלתי נדרשת, אז מדוע משה יישם אותה בכלל? ישנן שלוש גישות בסיסיות בהבנת התהליך המחשבתי של יתרו ומשה, והן מציירות ציורים שונים של שתי הדמויות הראשיות והיחסים ביניהן.
משה הזדקק לעזרה
משה הזדקק לעזרה בתיקון המערכת שלו, ויתרו היה מסוגל לספק לו תובנה ופרספקטיבה של גורם חיצוני.
ביקורת על מנהיגות מגדל השנהב של משה – רלב"ג מסביר שרוחניותו הגדולה של משה וקרבתו לה' גרמו לו לטעויות בשיפוט ביחס לעניינים ארציים, ולכן הזדקק ליתרו שינחה אותו בהקמת מערכת משפטית יעילה.3 ראו דמותו של משה לדיון כללי יותר על מנהיגותו של משה ופגמי מנהיגות אפשריים.4 רלב"ג מרכך את ביקורתו בשבח גדול לחכמתו של משה ולשלמות אישיותו, ומציג את נכונותו להקשיב לעצה ולתקן את מעשיו כדוגמא זוהרת לדבר שצריך לקחת כמודל לחיקוי. אולם, עמדתו עוררה את הכעס של אברבנאל החולק בתוקף על טענתו של רלב"ג (וקורא לה "שקר"). אברבנאל טוען שלמשה הייתה יכולת ניהולית מעולה, וציין כי לא יתכן שה' לא הדריך את משה לפי ידע בסיסי ושכל ישר.5 מסקרן, שרש"ר הירש מבקר את יכולתו המשפטית והניהולית של משה בחדות רבה יותר אפילו מזו של רלב"ג.6
כרונולוגיה – בעוד שמפרשים רבים מסבירים שיתרו ביקר בשנה הראשונה במדבר, רלב"ג טוען שיתרו הגיע והציע את עצתו רק בשנה השנייה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח. בנקודת זמן זו, כבר ניתן המשפט האזרחי ולמשה היו הזדמנויות רבות לכונן מערכת משפטית. לפי רלב"ג, דבר זה מדגיש את חסרונותיו הניהוליים של משה ומבליט את העובדה שהוא לא חשב על עצת יתרו בעצמו.7
השראתו של משה – בפירושו צרור המור, ר' אברהם סבע לא מתמקד בחסרון ניהולי אפשרי של משה, אלא בהשראה האלוהית של יתרו שאפשרה לו לראות את מה שמשה פספס- ראו זהותו הדתית של יתרו. הוא מסביר שיתרו זכה בהשראה זו בזכות מעשהו הטוב בבואו לברך את ילדי ישראל.
מדוע ה' לא ציווה את משה – רלב"ג לא מסביר למה ה' עבד דרך תיווכו של יתרו ולא יעץ למשה למנות שופטים בשלב מוקדם יותר. ראו פרשנות רלב"ג על שימוש ה' באדם ובטבע. צרור המור מציע שה' חיכה לייעץ למשה בנושא זה כדי שיתרו יקבל קרדיט על ההצעה והאומה כולה תבין מדוע משה התחתן עם ביתו.8 ראו גם אור החיים המציע שה' רצה להראות שיש הרבה חכמה בין הגויים, ושהוא לא בחר את ילדי ישראל בגלל האינטליגנציה שלהם.
אידיאל ומציאות – בשיחה פרטית, פרופ' אוריאל שמעון הציע שהמערכת של משה הייתה מודל לעולם אידאלי, אבל תוכניתו של יתרו תוכננה כדי להתאים למציאות בה הדרישות היו גדולות מדי ביחס לזמן שעמד ברשות משה.
יתרו היועץ – ר' איתן מאייר מציג גרסה של גישה זו ומשתמש ב"מטאפורה עסקית" המציירת את משה כמנכ"ל של ארגון ללא מטרות רווח למען ילדי ישראל, בו יתרו משמש כיועץ חיצוני. לפיו, יתרו הוא גורם חיצוני המביא נקודת מבט חדשה לגורמים המעורבים בדבר שהתרגלו לסטטוס קוו.
משה ויתרו שניהם צדקו
משה הוציא את המירב מהסיטואציה הקשה, אך יתרו יעץ לו נכונה שיש צורך שהקב"ה יתקן את הסיבות שיצרו את הבעיה, על ידי מתן קוד של החוק האזרחי.
ר' יצחק עראמה בספרו עקידת יצחק, משרטט שביל ביניים זה בניסיון לצייר את משה ויתרו באור האפשרי הטוב ביותר.
מקורות:עקידת יצחק
מודע משה לא מינה שופטים מוקדם יותר? העקידת יצחק מסביר שעד לזמנה של עצת יתרו, העם קיבל רק מספר חוקים בסיסיים במרה. לכן, עד שהעם קיבל את רוב המשפט האזרחי בפרשת משפטים, משה נדרש לפסוק בכל דין, מאחר שגם משה וגם העם לא בטחו באף אחד אחר שישפוט באופן הוגן. לפיכך, אין למצוא כל פגם במנהיגותו של משה, כיוון שהוא עשה את הכי טוב שהיה אפשר עם האמצעים שהקב"ה העניק לו.
אם משה פעל נכון, מדוע היה צורך בהצעת יתרו? לפי ר' יצחק עראמה, יתרו (כמו משה) הבין שלא תיתכן מערכת משפט המתפקדת היטב ללא הימצאות קוד משפט אזרחי,9 ולכן הוא ניסה לגשת לשורשי הבעיה על ידי הצעתו לפיה האומה תקבל קוד משפט אזרחי שמיימי.10 לפיכך הוא מבין שמילותיו של יתרו "וְצִוְּךָ אֱלֹהִים" בי"ח:כ"ג מתייחסות למצב ההכרחי בו הקב"ה נותן למשה את החוקים11 (ולא כמתייחסות לציווי ה' למשה על מינוי שופטים).12 לפי העקידת יצחק, יתרו גם היה מודע להתגלות הממשמשת ובאה, ולכן ציפורה ובניה באו כדי להשתתף בחוויה- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח.
חוק אזרחי שמיימי: המושג המהפכני של יתרו – העקידת יצחק מציע שעד לעצתו של יתרו, משה לא הבין שה' מתכנן להוריש קוד שמיימי של חוקים אזרחיים, ושיתרו היה הראשון להגות מושג זה ולהבין את כדאיותו.13 למרות שבהצצה ראשונה גישה זו עלולה להיות קשה לעיכול, למען האמת, התורה הייתה הקובץ הראשון ששילב הוראות פולחניות עם חקיקה אזרחית; קודים אחרים של המזרח הקדום על המשפט האזרחי נוסדו על ידי המלך והיו נפרדים מנושאים של פולחן דתי. לכן, העקידת יצחק מציע שמשה חשב מלכתחילה שבנושאים אזרחיים, האומה תנהיג את עצמה כמו כל האומות האחרות, כלומר תהיה הפרדה בין הדת למדינה.14 מודע לחידוש שבדבריו,15 ר' עראמה מסכם בהשוואה למקרים אחרים בהם חוקי התורה ניתנו כתוצאה מנסיבות חדשות,16 היכן שנראה שמשה לא היה מודע קודם לכן בצורך לחוקק חוקים אלה.17
כרונולוגיה – כדי להבין גם את משה וגם את יתרו, עקידת יצחק צריך להניח שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדיברות אך היא יושמה רק בשנה השנייה לאחר שהעם קיבל את החוקים- ראו
כרונולוגיה של שמות.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
כרונולוגיה של שמות.18 אולם, הוא אינו מסביר למה יתרו נתן את עצתו כבר לפני עשרת הדברות, בידיעה שאינה יכולה להיות מיושמת עדיין, ובהתחשב בסבירות שמשה היה מגיע למסקנה זו בעצמו כשהזמן היה בשל לכך.
נקודות מבט על משה ויתרו – העקידת יצחק מתאר את משה ויתרו כמנהיגים מוכשרים בעלי כשרון ניהולי ותבונה. לפיו, יתרו היה אדם חכם19 ששמעו לעצתו ביסודיות, והוא משבח את משה על כך שיישם את העצה כלשונה, בציטוטו את הפסוק ממשלי י"ב:ט"ו "וְשֹׁמֵעַ לְעֵצָה חָכָם".
עצתו של יתרו לא הייתה הכרחית
המערכת של משה הייתה האפשרות הטובה ביותר לאותו זמן, ועצתו של יתרו הייתה בלתי הכרחית או לא מועילה. ישנן גרסאות שונות לאפשרות זו,20 אך כולן מסכימות שמינוי השופטים שהתרחש לבסוף, לא היה מקושר ישירות לעצת יתרו (ראו כרונולוגיה) אלא התקיים בשלב מאוחר הרבה יותר.
תורים ארוכים היו חריגים
התור הארוך לשיפוט היה תקרית חד פעמית שהתרחשה ביום הביקור של יתרו, בעוד שבאופן כללי לא היה צורך בשופטים נוספים בזמן זה.
משה היה רחוק
לפי מכילתא דרבי ישמעאל ורש"י, יתרו צפה במשה שופט את העם ביום שלאחר יום הכיפורים (כאשר הוא ירד מהר סיני עם הלוחות השניים) – ראו כרונולוגיה. אם משה בילה את ארבעת החודשים האחרונים על הר סיני, אפשר להבין בקלות מדוע הצטבר עומס של תיקים בהעדרו.
משה לקח חופש ביום הקודם לביקורו של יתרו
חזקוני, בהסברו מדוע התורה מציינת ש"הדבר קרה למחרת" מצביע על כך שביום הגעת יתרו, משה היה עסוק עם יתרו ולא שפט את העם. דבר זה מסביר מדוע היה עליו לעבוד מסביב לשעון למחרת היום.21
מקורות:חזקוני
עושר שנרכש לאחרונה
ר' מדן מציע חלופה המבוססת על ההנחה לפיה רוב סיפורו של יתרו מופיע בסדר כרונולוגי – ראו כרונולוגיה, ושיתרו הגיע וצפה במשה זמן קצר אחרי המלחמה בעמלק. לפיו, חלוקת השלל מהלחמה בעמלק גרמה לסכסוכים רבים והייתה אחראית לעומס התיקים שהיה על משה לשפוט בהם ביום המסוים הזה.22 ר' מדן טוען שזמן קצר לאחר מכן הדברים נרגעו ובזמן שהאומה חנתה בהר סיני היה צורך מועט בשופטים נוספים. היה זה רק בשנה השנייה, כשהעם חידשו את מסעם שתלונות עלו שוב ומשה נזקק לעזרה – השוו הדעה המצוטטת בהואיל משה וראו מערכת היחסים של שמות י"ח– במדבר י"א – דברים א'.
מקורות:ר' יעקב מדן23
משבר מים לאחרונה
היו תנאים מוקדמים נוספים
היה צורך מתמשך בשופטים נוספים לסייע למשה, אך היו שלבי הכנה נוספים שהיה צריך לבצע לפני שהיה אפשר למנות אותם.
האומה הייתה צריכה קודם כל לקבל את החוקים
מדוע משה לא מינה כבר שופטים? לפי אברבנאל, משה כבר חשב בעצמו על עצת יתרו ותכנן ליישם אותה ברגע שתהיה אפשרית. הוא מסביר שלמרות שמשה כבר קיבל את המשפט האזרחי במרה, רק בפרשת משפטים הוא צווה להעביר את החוקים לאומה. לכן בינתיים משה לא יכול היה להפקיד תיקים משפטיים בידי אחרים.27 הסברו של אברבנאל לשאלה מדוע משה לא מינה כבר שופטים כמעט זהה להסברו של העקידת יצחק למעלה.28 אולם, יש הבדל משמעותי בהערכותיהם לגבי תכנונו של משה ועצתו של יתרו.
מה הייתה מחשבתו של יתרו? בעוד שעקידת יצחק מניח שיתרו ידע על ההתגלות המתקרבת והתנה את מינוי השופטים בכך שהאומה תקבל תחילה את החוקים, אברבנאל חולק עליו וסובר שיתרו לא ידע כלום על ההתגלות או על נתינת קוד חוקים29 וחשב בכנות שמשה מתכנן להמשיך לנצח כשופט בודד.30 לפי הבנתו של אברבנאל, יתרו המליץ שמשה ימנה שופטים מייד (לפני שהאומה תקבל את החוקים), שיתנו פסקי דין בהתבסס על השכל הישר שלהם.31 עקב כך, אברבנאל מסכם שעצתו של יתרו הייתה בוסרית ("ויתרו אכלה פגה העצה הזאת") והיוותה שיקוף של מודל הצדק המדייני ולא האלוהי.
כרונולוגיה – כמו העקידת יצחק, אברבנאל צריך לטעון שיתרו נתן את עצתו לפני עשרת הדברות אך משה בחר שופטים רק בשנה השנייה לאחר שהאומה קיבלה את החוקים- ראו כרונולוגיה של שמות י"ח32.
נקודות מבט על משה ויתרו – סביר להניח שעמדתו של אברבנאל משקפת את רתיעתו (ראו למעלה) מההצעה של רלב"ג לפיה כישוריו הניהוליים של משה לקו בחסר והוא היה זקוק לעצתו של יתרו.33 בתגובה, אברבנאל מנסה להדגים לא רק את חכמתו של משה אלא גם את הפגמים בעצתו של יתרו. לכן, אברבנאל מדגיש שיישומו הסופי של משה לא היה תוצאה להצעתו של יתרו,34 שהיו הבדלים משמעותיים בין מה שמשה יישם בפועל לבן עצת יתרו, ושמשה כבר חשב בעצמו על הצדדים החיוביים שעצתו של יתרו הכילה.35 אברבנאל מוסיף שמסיבות אלה משה אפילו לא נותן ליתרו קרדיט על הצעתו בשחזורו את הסיפור בדברים א'.36 כל זה עומד בניגוד מוחלט לעקידת יצחק (ראו למעלה) המצייר את יתרו ועצתו באור חיובי.37
משה היה צריך לבנות תמיכה
בתחילה, משה היה צריך לשפוט את העם בעצמו וכך לזכות בליבותיהם כדי שיקבלו את התורה ואת ציוויה.
מקורות:שד"ל
מדוע ה' לא ציווה את משה? שד"ל מסביר כך מדוע ה' עוד לא ציווה על משה למנות שופטים.
יישום – לפי שד"ל כאן לא ברור איזו תקופה זמן הייתה צריכה לעבור עד שמשה יוכל להתחיל להאציל סמכות, אך לפי אפשרות אחת בשד"ל י"ח:א' משה יישם את העצה עוד לפני עשרת הדברות. ראו כרונולוגיה של שמות י"ח .
