EN/HEע/E

Did Yaakov's Sons Marry Canaanites?

Sources

Bereshit 24:1-4בראשית כ״ד:א׳-ד׳

(1) And Abraham was old, well stricken in age; and the Lord had blessed Abraham in all things. (2) And Abraham said unto his servant, the elder of his house, that ruled over all that he had: 'Put, I pray thee, thy hand under my thigh. (3) And I will make thee swear by the Lord, the God of heaven and the God of the earth, that thou shalt not take a wife for my son of the daughters of the Canaanites, among whom I dwell. (4) But thou shalt go unto my country, and to my kindred, and take a wife for my son, even for Isaac.'

(א) וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַי"י בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל עַבְדּוֹ זְקַן בֵּיתוֹ הַמֹּשֵׁל בְּכׇל אֲשֶׁר לוֹ שִׂים נָא יָדְךָ תַּחַת יְרֵכִי. (ג) וְאַשְׁבִּיעֲךָ בַּי"י אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם וֵאלֹהֵי הָאָרֶץ אֲשֶׁר לֹא תִקַּח אִשָּׁה לִבְנִי מִבְּנוֹת הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר אָנֹכִי יוֹשֵׁב בְּקִרְבּוֹ. (ד) כִּי אֶל אַרְצִי וְאֶל מוֹלַדְתִּי תֵּלֵךְ וְלָקַחְתָּ אִשָּׁה לִבְנִי לְיִצְחָק.

Bereshit 26:34-35בראשית כ״ו:ל״ד-ל״ה

(34) And when Esau was forty years old, he took to wife Judith the daughter of Beeri the Hittite, and Basemath the daughter of Elon the Hittite. (35) And they were a bitterness of spirit unto Isaac and to Rebekah.

(לד) וַיְהִי עֵשָׂו בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיִּקַּח אִשָּׁה אֶת יְהוּדִית בַּת בְּאֵרִי הַחִתִּי וְאֶת בָּשְׂמַת בַּת אֵילֹן הַחִתִּי. (לה) וַתִּהְיֶיןָ מֹרַת רוּחַ לְיִצְחָק וּלְרִבְקָה.

Bereshit 27:46בראשית כ״ז:מ״ו

And Rebekah said to Isaac: 'I am weary of my life because of the daughters of Heth. If Jacob take a wife of the daughters of Heth, such as these, of the daughters of the land, what good shall my life do me?'

וַתֹּאמֶר רִבְקָה אֶל יִצְחָק קַצְתִּי בְחַיַּי מִפְּנֵי בְּנוֹת חֵת אִם לֹקֵחַ יַעֲקֹב אִשָּׁה מִבְּנוֹת חֵת כָּאֵלֶּה מִבְּנוֹת הָאָרֶץ לָמָּה לִּי חַיִּים.

Bereshit 28:1-9בראשית כ״ח:א׳-ט׳

(1) And Isaac called Jacob, and blessed him, and charged him, and said unto him: 'Thou shalt not take a wife of the daughters of Canaan. (2) Arise, go to Paddan-aram, to the house of Bethuel thy mother's father; and take thee a wife from thence of the daughters of Laban thy mother's brother. (3) And God Almighty bless thee, and make thee fruitful, and multiply thee, that thou mayest be a congregation of peoples; (4) and give thee the blessing of Abraham, to thee, and to thy seed with thee; that thou mayest inherit the land of thy sojournings, which God gave unto Abraham.' (5) And Isaac sent away Jacob; and he went to Paddan-aram unto Laban, son of Bethuel the Aramean, the brother of Rebekah, Jacob's and Esau's mother. (6) Now Esau saw that Isaac had blessed Jacob and sent him away to Paddan-aram, to take him a wife from thence; and that as he blessed him he gave him a charge, saying: 'Thou shalt not take a wife of the daughters of Canaan'; (7) and that Jacob hearkened to his father and his mother, and was gone to Paddan-aram; (8) and Esau saw that the daughters of Canaan pleased not Isaac his father; (9) so Esau went unto Ishmael, and took unto the wives that he had Mahalath the daughter of Ishmael Abraham's son, the sister of Nebaioth, to be his wife.

(א) וַיִּקְרָא יִצְחָק אֶל יַעֲקֹב וַיְבָרֶךְ אֹתוֹ וַיְצַוֵּהוּ וַיֹּאמֶר לוֹ לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. (ב) קוּם לֵךְ פַּדֶּנָה אֲרָם בֵּיתָה בְתוּאֵל אֲבִי אִמֶּךָ וְקַח לְךָ מִשָּׁם אִשָּׁה מִבְּנוֹת לָבָן אֲחִי אִמֶּךָ. (ג) וְאֵל שַׁדַּי יְבָרֵךְ אֹתְךָ וְיַפְרְךָ וְיַרְבֶּךָ וְהָיִיתָ לִקְהַל עַמִּים. (ד) וְיִתֶּן לְךָ אֶת בִּרְכַּת אַבְרָהָם לְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ לְרִשְׁתְּךָ אֶת אֶרֶץ מְגֻרֶיךָ אֲשֶׁר נָתַן אֱלֹהִים לְאַבְרָהָם. (ה) וַיִּשְׁלַח יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם אֶל לָבָן בֶּן בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי אֲחִי רִבְקָה אֵם יַעֲקֹב וְעֵשָׂו. (ו) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי בֵרַךְ יִצְחָק אֶת יַעֲקֹב וְשִׁלַּח אֹתוֹ פַּדֶּנָה אֲרָם לָקַחַת לוֹ מִשָּׁם אִשָּׁה בְּבָרְכוֹ אֹתוֹ וַיְצַו עָלָיו לֵאמֹר לֹא תִקַּח אִשָּׁה מִבְּנוֹת כְּנָעַן. (ז) וַיִּשְׁמַע יַעֲקֹב אֶל אָבִיו וְאֶל אִמּוֹ וַיֵּלֶךְ פַּדֶּנָה אֲרָם. (ח) וַיַּרְא עֵשָׂו כִּי רָעוֹת בְּנוֹת כְּנָעַן בְּעֵינֵי יִצְחָק אָבִיו. (ט) וַיֵּלֶךְ עֵשָׂו אֶל יִשְׁמָעֵאל וַיִּקַּח אֶת מָחֲלַת בַּת יִשְׁמָעֵאל בֶּן אַבְרָהָם אֲחוֹת נְבָיוֹת עַל נָשָׁיו לוֹ לְאִשָּׁה.

Bereshit 38בראשית ל״ח

(1) And it came to pass at that time, that Judah went down from his brethren, and turned in to a certain Adullamite, whose name was Hirah. (2) And Judah saw there a daughter of a certain Canaanite whose name was Shua; and he took her, and went in unto her. (3) And she conceived, and bore a son; and he called his name Er. (4) And she conceived again, and bore a son; and she called his name Onan. (5) And she yet again bore a son, and called his name Shelah; and he was at Chezib, when she bore him. (6) And Judah took a wife for Er his firstborn, and her name was Tamar. (7) And Er, Judah's first-born, was wicked in the sight of the Lord; and the Lord slew him. (8) And Judah said unto Onan: 'Go in unto thy brother's wife, and perform the duty of a husband's brother unto her, and raise up seed to thy brother.' (9) And Onan knew that the seed would not be his; and it came to pass when he went in unto his brother's wife, that he spilled it on the ground, lest he should give seed to his brother. (10) And the thing which he did was evil in the sight of the Lord; and He slew him also. (11) Then said Judah to Tamar his daughter-in-law: 'Remain a widow in thy father's house, till Shelah my son be grown up'; for he said: 'Lest he also die, like his brethren.' And Tamar went and dwelt in her father's house. (12) And in process of time Shua's daughter, the wife of Judah, died; and Judah was comforted, and went up unto his sheep-shearers to Timnah, he and his friend Hirah the Adullamite. (13) And it was told Tamar, saying: 'Behold, thy father-in-law goeth up to Timnah to shear his sheep.' (14) And she put off from her the garments of her widowhood, and covered herself with her veil, and wrapped herself, and sat in the entrance of Enaim, which is by the way to Timnah; for she saw that Shelah was grown up, and she was not given unto him to wife. (15) When Judah saw her, he thought her to be a harlot; for she had covered her face. (16) And he turned unto her by the way, and said: 'Come, I pray thee, let me come in unto thee'; for he knew not that she was his daughter-in-law. And she said: 'What wilt thou give me, that thou mayest come in unto me?' (17) And he said: 'I will send thee a kid of the goats from the flock.' And she said: 'Wilt thou give me a pledge, till thou send it?' (18) And he said: 'What pledge shall I give thee?' And she said: 'Thy signet and thy cord, and thy staff that is in thy hand.' And he gave them to her, and came in unto her, and she conceived by him. (19) And she arose, and went away, and put off her veil from her, and put on the garments of her widowhood. (20) And Judah sent the kid of the goats by the hand of his friend the Adullamite, to receive the pledge from the woman's hand; but he found her not. (21) Then he asked the men of her place, saying: 'Where is the harlot, that was at Enaim by the wayside?' And they said: 'There hath been no harlot here.' (22) And he returned to Judah,and said: 'I have not found her; and also the men of the place said: There hath been no harlot here.' (23) And Judah said: 'Let her take it, lest we be put to shame; behold, I sent this kid, and thou hast not found her.' (24) And it came to pass about three months after, that it was told Judah, saying: 'Tamar thy daughter-in-law hath played the harlot; and moreover, behold, she is with child by harlotry.' And Judah said: 'Bring her forth, and let her be burnt.' (25) When she was brought forth, she sent to her father-in-law, saying: 'By the man, whose these are, am I with child'; and she said: 'Discern, I pray thee, whose are these, the signet, and the cords, and the staff.' (26) And Judah acknowledged them, and said: 'She is more righteous than I; forasmuch as I gave her not to Shelah my son.' And he knew her again no more. (27) And it came to pass in the time of her travail, that, behold, twins were in her womb. (28) And it came to pass, when she travailed, that one put out a hand; and the midwife took and bound upon his hand a scarlet thread, saying: 'This came out first.' (29) And it came to pass, as he drew back his hand, that, behold his brother came out; and she said: 'Wherefore hast thou made a breach for thyself?' Therefore his name was called Perez. (30) And afterward came out his brother, that had the scarlet thread upon his hand; and his name was called Zerah.

(א) וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה. (ב) וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ וַיִּקָּחֶהָ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ. (ג) וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ עֵר. (ד) וַתַּהַר עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ אוֹנָן. (ה) וַתֹּסֶף עוֹד וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ שֵׁלָה וְהָיָה בִכְזִיב בְּלִדְתָּהּ אֹתוֹ. (ו) וַיִּקַּח יְהוּדָה אִשָּׁה לְעֵר בְּכוֹרוֹ וּשְׁמָהּ תָּמָר. (ז) וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי י"י וַיְמִתֵהוּ י"י. (ח) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְאוֹנָן בֹּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיךָ וְיַבֵּם אֹתָהּ וְהָקֵם זֶרַע לְאָחִיךָ. (ט) וַיֵּדַע אוֹנָן כִּי לֹּא לוֹ יִהְיֶה הַזָּרַע וְהָיָה אִם בָּא אֶל אֵשֶׁת אָחִיו וְשִׁחֵת אַרְצָה לְבִלְתִּי נְתׇן זֶרַע לְאָחִיו. (י) וַיֵּרַע בְּעֵינֵי י"י אֲשֶׁר עָשָׂה וַיָּמֶת גַּם אֹתוֹ. (יא) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה לְתָמָר כַּלָּתוֹ שְׁבִי אַלְמָנָה בֵית אָבִיךְ עַד יִגְדַּל שֵׁלָה בְנִי כִּי אָמַר פֶּן יָמוּת גַּם הוּא כְּאֶחָיו וַתֵּלֶךְ תָּמָר וַתֵּשֶׁב בֵּית אָבִיהָ. (יב) וַיִּרְבּוּ הַיָּמִים וַתָּמׇת בַּת שׁוּעַ אֵשֶׁת יְהוּדָה וַיִּנָּחֶם יְהוּדָה וַיַּעַל עַל גֹּזְזֵי צֹאנוֹ הוּא וְחִירָה רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי תִּמְנָתָה. (יג) וַיֻּגַּד לְתָמָר לֵאמֹר הִנֵּה חָמִיךְ עֹלֶה תִמְנָתָה לָגֹז צֹאנוֹ. (יד) וַתָּסַר בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ מֵעָלֶיהָ וַתְּכַס בַּצָּעִיף וַתִּתְעַלָּף וַתֵּשֶׁב בְּפֶתַח עֵינַיִם אֲשֶׁר עַל דֶּרֶךְ תִּמְנָתָה כִּי רָאֲתָה כִּי גָדַל שֵׁלָה וְהִוא לֹא נִתְּנָה לוֹ לְאִשָּׁה. (טו) וַיִּרְאֶהָ יְהוּדָה וַיַּחְשְׁבֶהָ לְזוֹנָה כִּי כִסְּתָה פָּנֶיהָ. (טז) וַיֵּט אֵלֶיהָ אֶל הַדֶּרֶךְ וַיֹּאמֶר הָבָה נָּא אָבוֹא אֵלַיִךְ כִּי לֹא יָדַע כִּי כַלָּתוֹ הִוא וַתֹּאמֶר מַה תִּתֶּן לִי כִּי תָבוֹא אֵלָי. (יז) וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֲשַׁלַּח גְּדִי עִזִּים מִן הַצֹּאן וַתֹּאמֶר אִם תִּתֵּן עֵרָבוֹן עַד שָׁלְחֶךָ. (יח) וַיֹּאמֶר מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָךְ וַתֹּאמֶר חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ וַיִּתֶּן לָהּ וַיָּבֹא אֵלֶיהָ וַתַּהַר לוֹ. (יט) וַתָּקׇם וַתֵּלֶךְ וַתָּסַר צְעִיפָהּ מֵעָלֶיהָ וַתִּלְבַּשׁ בִּגְדֵי אַלְמְנוּתָהּ. (כ) וַיִּשְׁלַח יְהוּדָה אֶת גְּדִי הָעִזִּים בְּיַד רֵעֵהוּ הָעֲדֻלָּמִי לָקַחַת הָעֵרָבוֹן מִיַּד הָאִשָּׁה וְלֹא מְצָאָהּ. (כא) וַיִּשְׁאַל אֶת אַנְשֵׁי מְקֹמָהּ לֵאמֹר אַיֵּה הַקְּדֵשָׁה הִוא בָעֵינַיִם עַל הַדָּרֶךְ וַיֹּאמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה. (כב) וַיָּשׇׁב אֶל יְהוּדָה וַיֹּאמֶר לֹא מְצָאתִיהָ וְגַם אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם אָמְרוּ לֹא הָיְתָה בָזֶה קְדֵשָׁה. (כג) וַיֹּאמֶר יְהוּדָה תִּקַּח לָהּ פֶּן נִהְיֶה לָבוּז הִנֵּה שָׁלַחְתִּי הַגְּדִי הַזֶּה וְאַתָּה לֹא מְצָאתָהּ. (כד) וַיְהִי כְּמִשְׁלֹשׁ חֳדָשִׁים וַיֻּגַּד לִיהוּדָה לֵאמֹר זָנְתָה תָּמָר כַּלָּתֶךָ וְגַם הִנֵּה הָרָה לִזְנוּנִים וַיֹּאמֶר יְהוּדָה הוֹצִיאוּהָ וְתִשָּׂרֵף. (כה) הִוא מוּצֵאת וְהִיא שָׁלְחָה אֶל חָמִיהָ לֵאמֹר לְאִישׁ אֲשֶׁר אֵלֶּה לּוֹ אָנֹכִי הָרָה וַתֹּאמֶר הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה. (כו) וַיַּכֵּר יְהוּדָה וַיֹּאמֶר צָדְקָה מִמֶּנִּי כִּי עַל כֵּן לֹא נְתַתִּיהָ לְשֵׁלָה בְנִי וְלֹא יָסַף עוֹד לְדַעְתָּהּ. (כז) וַיְהִי בְּעֵת לִדְתָּהּ וְהִנֵּה תְאוֹמִים בְּבִטְנָהּ. (כח) וַיְהִי בְלִדְתָּהּ וַיִּתֶּן יָד וַתִּקַּח הַמְיַלֶּדֶת וַתִּקְשֹׁר עַל יָדוֹ שָׁנִי לֵאמֹר זֶה יָצָא רִאשֹׁנָה. (כט) וַיְהִי כְּמֵשִׁיב יָדוֹ וְהִנֵּה יָצָא אָחִיו וַתֹּאמֶר מַה פָּרַצְתָּ עָלֶיךָ פָּרֶץ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פָּרֶץ. (ל) וְאַחַר יָצָא אָחִיו אֲשֶׁר עַל יָדוֹ הַשָּׁנִי וַיִּקְרָא שְׁמוֹ זָרַח.

Bereshit 46:10בראשית מ״ו:י׳

And the sons of Simeon: Jemuel, and Jamin, and Ohad, and Jachin, and Zohar, and Shaul the son of a Canaanitish woman.

וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְצֹחַר וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית.

Yeshayahu 23:8ישעיהו כ״ג:ח׳

Who hath devised this against Tyre, the crowning city, Whose merchants are princes, Whose traffickers are the honourable of the earth?

מִי יָעַץ זֹאת עַל צֹר הַמַּעֲטִירָה אֲשֶׁר סֹחֲרֶיהָ שָׂרִים כִּנְעָנֶיהָ נִכְבַּדֵּי אָרֶץ.

Hoshea 12:8הושע י״ב:ח׳

As for the trafficker, the balances of deceit are in his hand, He loveth to oppress.

כְּנַעַן בְּיָדוֹ מֹאזְנֵי מִרְמָה לַעֲשֹׁק אָהֵב.

Mishlei 31:24משלי ל״א:כ״ד

She maketh linen garments and selleth them; And delivereth girdles unto the merchant.

סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי.

Divrei HaYamim I 2:3דברי הימים א׳ ב׳:ג׳

The sons of Judah: Er, and Onan, and Shelah; which three were born unto him of Bath-shua the Canaanitess. And Er, Judah's first-born, was wicked in the sight of the Lord; and He slew him.

בְּנֵי יְהוּדָה עֵר וְאוֹנָן וְשֵׁלָה שְׁלוֹשָׁה נוֹלַד לוֹ מִבַּת שׁוּעַ הַכְּנַעֲנִית וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי י"י וַיְמִיתֵהוּ.

Jubilees 20:1-8יובלים כ׳:א׳-ח׳

(א) וביובל השנים וארבעים בשנה הראשונה לשבוע השביעי קרא אברהם אל ישמעאל ושנים עשר בניו, ואל יצחק ושני בניו, ואל ששת בני קטורה ובניהם. (ב) ויצו אותם לשמור את דרך ה' לעשות צדקה ואהוב איש את אחיו ולעשות כן בכל מלחמתם אשר יצאו על כל המתקומם לנגדם, ולעשות משפט וצדקה בארץ. (ג) [ולמול] את בשר בניהם על פי הברית אשר כרת אתם, ולא יסורו ימין ושמאל מכל הדרך אשר צוה ה' אותנו, ולהשמר מכל טמא, ולהרחיק כל טומאה וזנונים. (ד) וכי תחל אשה או נערה לזנות בקרבכם, באש תשרפו אתהן ולא תתורו לזנות אחרי עיניהן ואחרי לבבן. (ה) ולא יקחו להם נשים מבנות הכנעני, כי זרע כנען יכרת מן הארץ. (ו) ויזכירם את משפט הרפאים ואת משפט סדום אשר נשפטו בעוון חטאתם וזנוניהם וטומאתם ומשחתם איש באחיו. (ז) בגלל זנותם אבדו, ואתם השמרו מכל זנות וטומאה ומכל כתם החטא לכל טומאתו, לבל תתנו את שמנו לקללה וכל חייכם לחרפה. (ח) ולבל [יפלו] כל בניכם לפי חרב, ולבל תהיו ארורים כסדום ושאריתכם כבני עמורה.

Jubilees 34:26-33יובלים ל״ד:כ״ו-ל״ג

(כו) ויהי כאשר אבד יוסף, ויקחו בני יעקב להם נשים. (כז) שם אשת ראובן עדה, שם אשת שמעון עדיבה הכנענית. (כח) שם אשת לוי מילכה, מבנות ארם מזרע בני תרח, שם אשת יהודה בת שוע הכנענית. (כט) שם אשת יששכר חיזקה, שם אשת דן עגלה. (ל) שם אשת זבולון ניאימן, שם אשת נפתלי רזוה מארם נהרים. (לא) שם אשת גד מעכה, שם אשת אשר יונה. (לב) שם אשת יוסף אסנת המצרית, שם אשת בנימין יסכה. (לג) וישב שמעון ויקח לו אשה שניה מארם נהרים כאחיו.

Jubilees 41:1-9יובלים מ״א:א׳-ט׳

(א) וביובל (החמשה וארבעים) בשבוע השני בשנה השנית לקח יהודה לער בכורו אשה מבנות ארם ושמה תמר. (ב) והוא שנא אותה ולא שכב אצלה, כי היתה אמו מבנות כנען ויחפץ לקחת לו אשה ממשפחת אמו, אך יהודה אביו לא נתנו לעשות כן. (ג) ויהי בכורו זה רע וימיתהו ה'. (ד) ויאמר יהודה לאונן בנו בוא אל אשת אחיך ויבם אותה. (ה) וידע אונן כי לא לו, רק לאחיו יהיה הזרע, ויבוא אל אשת אחיו וישפוך זרעו ארצה. (ו) וירע הדבר בעיני ה' וימת אותו. (ז) ויאמר יהודה לתמר כלתו, שבי אלמנה בית אביך עד יגדל שלה בני ואתן אותך לו לאישה. (ח) ויגדל, אך בת שוע אשת יהודה לא חפצה כי שלה בנה יקח אותה לו לאשה. (ט) ותמות בת שוע אשת יהודה בשנה החמישית לשבוע ההוא, ובשנה השישית עלה יהודה לגוז צאנו תמנתה.

Testament of Judah, Chapters 10, 11, 13, 14, 17צוואת יהודה פרקים י׳, י״א, י״ג, י״ד, י״ז

פרק י א: אחר הדברים האלה לקח לו ער בני את-תמר מארם נהרים בת-ארם לו לאשה ב: ויהי ער רע ויצק לתמר כי לא-היתה מארץ כנען וימיתהו מלאך יי בלילה השלישי ג: והוא לא ידעה במזמת אמו כי לא חפץ להוליד ממנה בנים ד: ובימי המשתה ואתננה לאונן לאשה ה: וגם הוא ברעתו לא ידעה ויעש אתה שנה ו: ויהי כאשר יראתי אותו ויבא אליה ושחת זרעו ארצה במצות אמו וימת גם-הוא ברעתו ז: ואבקש לתתה גם לשלה ולא נתנתני אמו כי כעסה על-תמר אשר לא היתה מבנות כנען כמוה   פרק יא א: וגם-אנכי ידעתי כי רעה משפחת הכנענים ועצת נעורים נמהרה עורה את-תבונתי ב: ובראותי אותה והיא השקתני יין ואפת ואקחה בלא עצת אבי ג: והיא כאשר הלכתי ותלך ותקח אשה לשלה מבנות כנען ד: וכאשר נודע לי אשר עשתה ואקללה במר נפשי ה: ותמת גם-היא ברעתה יחד את-בניה   פרק יג א: ועתה בני הנני מצוה אתכם שמעו אל-יהודה אביכם ושמרו את-דברי לעשות ככל-חקות יי ולשמע אל-מצות אלהים ב: ולא תלכו אחרי תאותיכם בשרירות לב ואל-תתגאו במעשיכם ובכח נעוריכם כי כל-אלה רע בעיני יי ג: כי גם-אנכי התפארתי אשר במלחמות לא פתני מראה אשה יפת-תאר ואחרף את-ראובן אחי על-דבר בלהה אשת אבי ורוח-הקנאה והזנות ערכו לנגדי מלחמה עד-אשר שכבתי עם-בת-שוע הכנענית ועם-תמר כלתי ד: כי אמרתי אל-חותני אועץ באבי וכן אקח את-בתך לאשה והוא לא חפץ ויראני בדבר בתו המון זהב לבלי-חק כי מלך היה ה: ויפאר אותה בזהב ובפנינים ויצוה להשקותני יין בחדר הנשים והיא יפה מאד ו: והיין הטה את-עיני והחשק החשיך את-נפשי ז: ואנכי חשקתי בה ואשכב עמה ואעבר מצות יי ומצות אבי ואקחה לאשה ח: ויי שלם-לי בעצת נפשי הרעה כי לא נחת היה לי בבניה   פרק יד א: ועתה בני אל-תשתו יין לשכרה כי הוא יסיר את-הלב מאחרי האמת ויעורר קנאה ותאוה ויטה את-העינים למעשי תעתועים... ו: וכאשר שתיתי יין לא הדרתי את-מצות אלהים ואקח אשה כנענית   פרק יז א: ועתה אצוכם בני אל-תאהבו כסף ואל-תביטו אל-יפי הנשים כי גם-אנכי על-ידי הזהב ויפי המראה נתעיתי אחרי בת-שוע הכנענית ב: כי ידעתי בעקב שני אלה יפל זרעכם בזנות

Targum Onkelos Bereshit 38:2תרגום אונקלוס בראשית ל״ח:ב׳

And Jehuda saw there the daughter of a merchant man whose name was Shuva, and he took her and went in with her;

וַחֲזָא תַמָּן יְהוּדָה בַּת גְּבַר תַּגָּרָא וּשְׁמֵהּ שׁוּעַ וְנָסְבַהּ וְעַל לְוָתַהּ.

Bavli Pesachim 50aבבלי פסחים נ׳.

וירא שם יהודה בת איש כנעני מאי כנעני אילימא כנעני ממש אפשר בא אברהם והזהיר את יצחק בא יצחק והזהיר את יעקב ויהודה אזיל ונסיב אלא אמר רבי שמעון בן לקיש בת גברא תגרא דכתיב {הושע יב-ח} כנען בידו מאזני מרמה ואיבעית אימא מהכא {ישעיה כג-ח} אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ

Bavli Nedarim 32bבבלי נדרים ל״ב:

אמר רבי זכריה משום רבי ישמעאל ביקש הקב"ה להוציא כהונה משם שנאמר {בראשית יד-יח} והוא כהן לאל עליון כיון שהקדים ברכת אברהם לברכת המקום הוציאה מאברהם שנאמר {בראשית יד-יט} ויברכהו ויאמר ברוך אברם לאל עליון קונה שמים וארץ וברוך אל עליון אמר לו אברהם וכי מקדימין ברכת עבד לברכת קונו מיד נתנה לאברהם שנאמר {תהילים קי-א} נאם ה' לאדני שב לימיני עד אשית אויביך הדום לרגליך ובתריה כתיב נשבע ה' ולא ינחם אתה כהן לעולם על דברתי מלכי צדק על דיבורו של מלכי צדק והיינו דכתיב והוא כהן לאל עליון הוא כהן ואין זרעו כהן.

Bavli Sotah 10aבבלי סוטה י׳.

ותשב בפתח עינים א"ר אלכסנדרי מלמד שהלכה וישבה לה בפתחו של אברהם אבינו מקום שכל עינים צופות לראותו ר' חנין א"ר מקום הוא ששמו עינים וכן הוא אומר {יהושע טו-לד} תפוח והעינם ר' שמואל בר נחמני אמר שנתנה עינים לדבריה כשתבעה אמר לה שמא נכרית את אמרה ליה גיורת אני שמא אשת איש את אמרה ליה פנויה אני שמא קיבל בך אביך קידושין אמרה ליה יתומה אני שמא טמאה את אמרה ליה טהורה אני

Bereshit Rabbah 80:11בראשית רבה פ׳:י״א

וַיִּקְחוּ אֶת דִּינָה (בראשית לד, כו), רַבִּי יוּדָן אָמַר גּוֹרְרִין בָּהּ וְיוֹצְאִין. אָמַר רַב הוּנָא הַנִּבְעֶלֶת לְעָרֵל קָשֶׁה לִפְרשׁ. אָמַר רַב הוּנָא אָמְרָה וַאֲנִי אָנָה אוֹלִיךְ אֶת חֶרְפָּתִי, עַד שֶׁנִּשְׁבַּע לָהּ שִׁמְעוֹן שֶׁהוּא נוֹטְלָהּ, הֲדָא הוּא דִכְתִיב (בראשית מו, י): וְשָׁאוּל בֶּן הַכְּנַעֲנִית, בֶּן דִּינָה שֶׁנִּבְעֲלָה לַכְּנַעֲנִי. רַבִּי יְהוּדָה וְרַבִּי נְחֶמְיָה וְרַבָּנָן, רַבִּי יְהוּדָה אָמַר שֶׁעָשָׂה כְּמַעֲשֵׂה כְּנַעֲנִים. רַבִּי נְחֶמְיָה אָמַר שֶׁנִּבְעֲלָה מֵחִוִּי שֶׁהוּא בִּכְלַל כְּנַעֲנִים. וְרַבָּנָן אָמְרִין נְטָלָהּ שִׁמְעוֹן וּקְבָרָהּ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן.

Bereshit Rabbah 82:8בראשית רבה פ״ב:ח׳

אָמַר לָהֶם לֹא כָּךְ דָּרַשׁ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ רַבְּכֶם אֶלָּא כָּל שֵׁבֶט וְשֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָתוֹ עִמּוֹ, כְּהַהִיא דְּאָמַר אַבָּא חַלְפוֹי בֶּן קוּרְיָה תְּאוֹמָה יְתֵרָה נוֹלְדָה עִם בִּנְיָמִין.

Bereshit Rabbah 84:21בראשית רבה פ״ד:כ״א

וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו (בראשית לז, לה), כַּמָּה בָּנוֹת הָיוּ לוֹ חֲדָא הֲוַת וְהַלְוַאי קְבָרָהּ, אֶלָּא אֵין אָדָם נִמְנַע מִלִקְרֹא לַחֲתָנוֹ בְּנוֹ וּלְכַלָּתוֹ בִּתּוֹ. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר לְאַחְיוֹתֵיהֶם נָשְׂאוּ הַשְּׁבָטִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב: וַיָּקֻמוּ כָל בָּנָיו וְכָל בְּנֹתָיו לְנַחֲמוֹ.

Bereshit Rabbah (Theodor-Albeck) 84:35בראשית רבה (תיאדור-אלבק) פ״ד:ל״ה

ויקומו כל בניו וכל בנותיו וגו' ר' יהודה א' לאחיותיהם נשאו השבטים הה"ד ויקומו כל בניו וכל בנתיו וגו', ר' נחמיה א' כנעניות היו, על הדה דר' נחמיה כל בנתיו כמה בנות היו לו חדא הוות ליה ולווי קברה, אלא אין אדם נמנע לקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו.

Bereshit Rabbah 85:1בראשית רבה פ״ה:א׳

וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא וַיֵּרֶד יְהוּדָה מֵאֵת אֶחָיו (בראשית לח, א), (מלאכי ב, יא): בָּגְדָה יְהוּדָה וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה וגו', אֲמַר לֵיהּ כָּפַרְתְּ יְהוּדָה שְׁקַרְתְּ יְהוּדָה, וְתוֹעֵבָה נֶעֶשְׂתָה בְּיִשְׂרָאֵל, יְהוּדָה נַעֲשָׂה חֻלִּין, (מלאכי ב, יא): כִּי חִלֵּל יְהוּדָה קֹדֶשׁ ה' אֲשֶׁר אָהֵב. וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא, (מיכה א, טו): עֹד הַיֹּרֵשׁ אָבִיא לָךְ יוֹשֶׁבֶת מָרֵשָׁה עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, מַלְכָּן וּקְדוֹשָׁן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא כְּבוֹדָן שֶׁל יִשְׂרָאֵל, עַד עֲדֻלָּם יָבוֹא, דִּכְתִיב (בראשית לח, א): וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי. וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן פָּתַח (ירמיה כט, יא): כִּי אָנֹכִי יָדַעְתִּי אֶת הַמַּחֲשָׁבֹת, שְׁבָטִים הָיוּ עֲסוּקִין בִּמְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, וְיוֹסֵף הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, רְאוּבֵן הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וְתַעֲנִיתוֹ, וְיַעֲקֹב הָיָה עָסוּק בְּשַׂקּוֹ וּבְתַעֲנִיתוֹ, וִיהוּדָה הָיָה עָסוּק לִקַּח לוֹ אִשָּׁה, וְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הָיָה עוֹסֵק בּוֹרֵא אוֹרוֹ שֶׁל מֶלֶךְ הַמָּשִׁיחַ, וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וַיֵּרֶד יְהוּדָה. (ישעיה סו, ז): בְּטֶרֶם תָּחִיל יָלָדָה, קֹדֶם שֶׁלֹא נוֹלַד מְשַׁעְבֵּד הָרִאשׁוֹן נוֹלַד גּוֹאֵל הָאַחֲרוֹן, וַיְהִי בָּעֵת הַהִוא, מַה כְּתִיב לְמַעְלָה מִן הָעִנְיָן, וְהַמְּדָנִים מָכְרוּ אֹתוֹ אֶל מִצְרַיִם.

Bereshit Rabbah 85:2בראשית רבה פ״ה:ב׳

מִיָּד וַיֵּרֶד יְהוּדָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁנָּשָׂא לְגוֹיָה, יְרִידָה הִיא לוֹ שֶׁקָּבַר אֶת אִשְׁתּוֹ וּבָנָיו.

Bereshit Rabbah 85:4בראשית רבה פ״ה:ד׳

וַיֵּט עַד אִישׁ עֲדֻלָּמִי וּשְׁמוֹ חִירָה (בראשית לח, א), רַבָּנָן אָמְרֵי חִירָה הוּא חִירָם שֶׁהָיָה בִּימֵי דָּוִד, שֶׁנֶּאֱמַר (מלכים א ה, טו): כִּי אֹהֵב הָיָה חִירָם לְדָוִד כָּל הַיָּמִים, לָמוּד הָיָה הָאִישׁ הַזֶּה לִהְיוֹת אוֹהֵב לַשֵּׁבֶט הַזֶּה. רַבִּי יְהוּדָה בֶּן רַבִּי סִימוֹן אָמַר חִירָם אַחֵר הָיָה. עַל דַּעְתְּהוֹן דְּרַבָּנָן חָיָה קָרוֹב לְאֶלֶף וּמָאתַיִם שָׁנָה, וְעַל דַּעְתֵּיהּ דְּרַבִּי יְהוּדָה חָיָה קָרוֹב לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. (בראשית לח, ב): וַיַּרְא שָׁם יְהוּדָה בַּת אִישׁ כְּנַעֲנִי וּשְׁמוֹ שׁוּעַ, בַּר גַּבְרָא תַּגָּרָא, בּוֹצִינָא דְאַתְרָא. (בראשית לח, ג): וַתַּהַר וַתֵּלֶד בֵּן וַתִּקְרָא שְׁמוֹ עֵר, שֶׁהוּעַר מִן הָעוֹלָם. (בראשית לח, ד): וַתַּהַר עוֹד וגו' אוֹנָן, שֶׁהֵבִיא אֲנִינָה לְעַצְמוֹ. (בראשית לח, ה): וַתַּהַר עוֹד וגו' שֵׁלָה, שֶׁנִּשְׁתַּלְשֵׁל מִן הָעוֹלָם. וַתּוֹסֶף עוֹד וגו' כְזִיב, פָּסְקַת שֵׁם מָקוֹם. (בראשית לח, ז): וַיְהִי עֵר בְּכוֹר יְהוּדָה רַע בְּעֵינֵי ה', שֶׁהָיָה חוֹרֵשׁ בְּגַנּוֹת וּמְעָרֶה לָאַשְׁפּוֹת.

Bereshit Rabbah 85:10בראשית רבה פ״ה:י׳

(בראשית לח, כד): הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף, אֶפְרַיִם מַקְשָׁאָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי מֵאִיר אָמַר מִשּׁוּם רַבִּי מֵאִיר, תָּמָר בִּתּוֹ שֶׁל שֵׁם הָיְתָה, דִּכְתִיב (ויקרא כא, ט): וּבַת אִישׁ כֹּהֵן, לְפִיכָךְ הוֹצִיאוּהָ וְתִשָֹּׂרֵף.

Tanchuma (Buber) Vayeshev 9תנחומא (בובר) פרשת וישב ט׳

[(Gen. 38:1:) THAT JUDAH WENT AWAY.] This text is related (to Mal. 2:11): JUDAH HAS BEEN FAITHLESS, AND AN ABOMINATION HAS BEEN DONE IN ISRAEL.18Gen. R. 85:1. What is the meaning of JUDAH HAS BEEN FAITHLESS? Judah had been deceitful. < It is > just as you say (in Mal. 2:14): < FOR THE LORD IS A WITNESS BETWEEN YOU (Judah) AND THE WIFE OF YOUR YOUTH >, WITH WHOM YOU HAVE BEEN FAITHLESS. Thus it says: Judah was deceitful. Over what was he deceitful? (Mal. 2:11, cont.:) FOR JUDAH HAS PROFANED THE SANCTUARY OF THE LORD. See (ibid., cont.): HE HAS MARRIED THE DAUGHTER OF A FOREIGN GOD. Now it says elsewhere (in Ps. 114:2): JUDAH WAS HIS SANCTUARY, while it says here (in Mal. 2:11): FOR JUDAH HAS PROFANED < THE SANCTUARY OF THE LORD >. See (ibid., cont.): HE HAS MARRIED THE DAUGHTER OF A FOREIGN GOD. (Gen. 38:2:) AND JUDAH SAW THERE THE DAUGHTER OF A CERTAIN CANAANITE WHOSE NAME WAS SHUA. When? When he had separated from his brothers, as stated (in vs. 1): THAT JUDAH WENT AWAY.

[וירד יהודה]. זש״ה בגדה יהודה ותועבה נעשתה בישראל (מלאכי ב׳:י״א), מהו בגדה יהודה, כיחש יהודה, כשם שאתה אומר אשר אתה בגדתה בה (שם יד), הוי אומר כיחש יהודה, על מה כיחש כי חלל יהודה קודש ה׳ (שם יא), הוי בגדה יהודה, ובעל בת אל נכר (שם) ולהלן הוא אומר היתה יהודה לקדשו (תהלים קיד ב), וכאן הוא אומר כי חלל יהודה, הוי ובעל בת אל נכר. וירא שם יהודה בת איש כנעני ושמו שוע (בראשית ל״ח:ב׳), אימתי בשעה שפירש מאחיו, שנאמר וירד יהודה.

Tanchuma (Buber) Vayeshev 17תנחומא (בובר) וישב י״ז

ולמה אמר תשרף ולא אמר תהרג, אפרים מקשאה בשם ר' מאיר אמר בתו של שם היתה, ושם כהן היה לפיכך אמר הוציאוה ותשרף, והיו גוררין בה ומוציאין אותה שלא בטובתה.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 38:1-2,6,24תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית ל״ח:א׳-ב׳, ו׳, כ״ד

(1) It was at that time that Jehuda had gone down from his property, and separated himself from his brethren, and had inclined to a man an Adullemite whose name was Hira, (2) that Jehuda saw there the daughter of a merchant man whose name was Shuva, and he proselyted her, and entered with her. (6) And Jehuda took a wife for Er his firstborn, a daughter of Shem the great, whose name was Tamar. (24) And it was at the time of three months, that she was known to be with child: and it was told to Jehuda, saying, Tamar thy daughter-in-law hath committed fornication, and, behold, she is with child by fornication. And Jehuda said, Is she not the daughter of a priest? Let her be brought forth and burned.

(א) והוה בעידנא ההיא ונחת יהודה מנכסוי ואתפרש מן אחוהי וסטא לות גברא עדולמאה ושמיה חירה. (ב) וחמא תמן יהודה ברת גבר תגר ושמיה שוע וגיירה ועל לותה. (ו) ונסיב יהודה איתא לער בוכריה ברת שם רבא ושמהא תמר. (כד) והוה בזמן תלת ירחין אשתמודעה דמעברה היא ואיתני ליהודה למימר זניית תמר כלתך ואוף הא מעברא לזנו ואמר יהודה הלא בת כהין היא הנפקוהא ותיתוקד.

Targum Yerushalmi (Yonatan) Bereshit 46:10תרגום ירושלמי (יונתן) בראשית מ״ו:י׳

The sons of Shimeon, Jemuel and Jamin, Ochad, Jakin, Sochar, and Shaul: he is Zimri, who made the work of the Kenaanites in Shittim.

ובנוי דשמעון ימואל וימין ואוהד ויכין וצחר ושאול הוא זמרי דעבד עובדא דכנענאי דשיטים.

Bereshit Rabbati 46:10בראשית רבתי מ״ו:י׳

ושאול בן הכנענית. מהו ושאול בן הכנענית, על דעתיה דמאן דאמר לאחיותיהם נשאו השבטים לכך פרט בזה, שזה לבדו היה בן כנענית ולא האחרים. על דעתיה דמאן דאמר מבנות הארץ לקחו השבטים מה עביד ליה ושאול בן הכנענית. אמרו זו דינה בת לאה, דא"ר הונא בשעה שהביאו שמעון ולוי את דינה אחותם מבית שכם לא רצתה לצאת אמרה ואני אנה אוליך את חרפתי (ש"ב י"ג י"ג) עד שנשבע לה שמעון אחיה שהוא יקחנה לאשה ואח"כ יצאה, הה"ד ושאול בן הכנענית. ור' יהודה אומר שעשתה כמעשה הכנענים, ר' נחמיה אמר שנבעלה [מחוי] שהוא בכלל כנענים, ואחר שנתעברה גרשה שמעון לאחר שנפטר מן השבועה, וכשירדו ישראל למצרים נתנה יעקב לאיוב וכו'. ורבנין אמרו נטלה שמעון וקברה בארץ כנען. ד"א ושאול בן הכנענית אמרו זה היה זמרי בן סלוא, וששה שמות נקראו לו, שאול בן הכנענית, זמרי בן סלוא, שלומיאל בן צורישדי, ומה שמו שלומיאל וכו'.

Rashi Bereshit 37:35רש״י בראשית ל״ז:ל״ה

וכל בנתיו AND ALL HIS DAUGHTERS – R Judah said: a twin-sister was born with each of Jacob's sons and they each took a step-sister to wife (It was these daughters who comforted Jacob) R. Nehemiah said: their wives were Canaanite women and not their step-sisters; what is meant then "by all his daughters"? His daughters-in-law, for a person does not hesitate to call his son-in-law his son and his daughter-in-law his daughter.

וכל בנותיו – ר' יהודה אומר אחיות תאמות נולדו עם כל שבט ושבט ונשאום, ר' נחמיה אומר כנעניות היו, אלא מהו כל בנותיו כלותיו שאין אדם נמנע מלקרוא לחתנו בנו ולכלתו בתו.

Rashi Bereshit 38:2,24רש״י בראשית ל״ח:ב׳,כ״ד

(2) כנעני means A MERCHANT – (cf. Pesachim 50a and Zecharya 14:21). (24) ותשרף AND LET HER BE BURNT – Ephraim the Disputant said in the name of Rabbi Meir: She was the daughter of Shem who was a priest (see Rashi on Genesis 14:18) on this account they sentenced her to be burnt (cf. Leviticus 21:9).

(ב) כנעני – תגרא. (כד) ותשרף – אמר אפרים מקשאה משום ר' מאיר בתו של שם היתה שהוא כהן לפיכך דנוה בשריפה.

Rashi Bereshit 46:10רש״י בראשית מ״ו:י׳

בן הכנענית THE SON OF THE CANAANITISH WOMAN – means the son of Dinah, who had been associated with a Canaanite (Shechem). When they (her brothers) had killed Shechem, Dinah refused to leave the city until Simeon swore to her that he would marry her and regard the child she was about to bear as his own (cf. Genesis Rabbah 80). אלה בני לאה ואת דינה בתו THESE ARE THE SONS OF LEAH WITH HIS DAUGHTER DINAH. – Scripture associates the men with the name of Leah and the women with that of Jacob for the reason given the Talmud (Niddah 31a). שלשים ושלש THIRTY THREE – But in the enumeration above you will find only thirty-two. The one whose name is omitted is Jochebed who was born "between the walls" just as they entered the border city, as it is said (Numbers 26:59) "Jochebed, the daughter of Levi, whom her mother bore to Levi in Egypt — she was born in Egypt, but she was not conceived in Egypt (Sotah 12a).

בן הכנענית – בן דינה היה שנבעלה לכנעני כשהרגו את שכם לא היתה דינה רוצה לצאת עד שנשבע לה שמעון שישאנה, בראשית רבא.

Rashi Bereshit 50:13רש״י בראשית נ׳:י״ג

וישאו אותו בניו AND HIS SONS BORE HIM – His sons and not his grandsons. For thus, indeed, he had commanded them: "My bier shall not be borne by an Egyptian, nor by one of your sons because they are children of Canaanite women, but you alone shall bear it He likewise assigned them their positions, namely, three on the east-side and an equal number on the other three sides of the bier. In the same order in which later on the camps marched through the wilderness bearing their several banners they were arranged here. But the 12 tribes that formed these four divisions did not include Levi or Joseph, for Jacob had said, "Levi shall not carry my bier because he is destined to carry the holy Ark; Joseph shall not carry it because he is a king, but Manasseh and Ephraim shall take their places". And, it is to this that Scripture refers when it says, (Numbers 2:2) "every man [shall pitch] by his own banner according to the signs" — meaning according to the sign (i.e. indication of position) which their father individually gave them with regard to carrying his bier (Tanchuma to במדבר).

וישאו אתו בניו – ולא בני בניו, שכך צום אל ישאו מטתי, לא איש מצרי ולא אחד מבניכם שהן מבנו' כנען אלא אתם וקבע להם מקום שלשה למזרח וכן לארבע רוחות, וכסדרן למסע ומחנה של דגלים נקבעו כאן, לוי לא ישא שהוא עתיד לשאת את הארון, יוסף לא ישא שהוא מלך, מנשה ואפרים יהו תחתיהם, וזהו איש על דגלו באותות וגו' (במדבר ב':ב'), באות שמסר להם אביהם למשא מטתו.

Rashbam Bereshit 38:2רשב״ם בראשית ל״ח:ב׳

Kena'ani: [should be understood] as the Targum explains. Similarly (Is. 23.8), "Whose traders (kin'aneha) the world honored," and (Hos. 12.8), "A trader (kena'an) who uses false balances. For they [surely] refrained from marrying Canaanite women!

כנעני – כתרגומו תגרא, כמו כנעניה נכבדי ארץ (ישעיהו כ"ג:ח'), כנען בידו מאזני מרמה (הושע י"ב:ח'). כי מבנות כנען היו נזהרים.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 38:2אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ל״ח:ב׳

איש כנעני – יש אומרים סוחר, כמו כנען בידו מאזני מרמה (הושע י"ב:ח'). ועם תוספות יו"ד, ולא יהיה כנעני עוד (זכריה י"ד:כ"א). ויתכן גם להיותו כמשמעו. וחכמינו אמרו כי וירד יהודה (בראשית ל"ח:א'), ירד מגדולתו. וזה דרך דרש, כי הבא מפאת צפון העולם לדרומו הוא יורד ואנשי המדות יבינו כי זה אמת.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 46:10אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״ו:י׳

בן הכנענית – לעד כי נשי השבטים היו ארמיות ומצריות ואדומיות ומדיניות. והזכיר זאת לבדה בעבור שעשה שמעון שלא כהוגן לקחת את כנענית, ועל זה הדבר הזכיר מות ער ואונן בעבור היותם בני כנענית.

Radak Bereshit 38:2רד״ק בראשית ל״ח:ב׳

בת איש כנעני, we do not know why the woman’s name has not been mentioned although the Torah revealed the name of her father. Her father was a merchant, a resident stranger, an export-import merchant, not a member of one of the local tribes. The sons of Yaakov were very careful in avoiding intermarriage with the local population, and when one of them did so, Shimon, his son Sha-ul is mentioned in a derogatory fashion as the “son of Canaanite” in 46,10. This critical comment on Shimon’s wife sets him apart from all of his brothers. ויקחה, he first legally married her before having marital relations with her, i.e. ויבא אליה. וירא, it appears that she was very attractive physically and therefore appeared to him as an appropriate mate.

בת איש כנעני – ולא זכר שמה אלא אביה ולא ידענו למה, וכנעני כתרגומו סוחר היה משאר האומות והתגורר שם, כי בני יעקב היו נזהרים מלהתחתן עם בנות כנען כמו האבות, כי שמעון שלקח אשה מבנות כנען זכרו לגנאי והפרידו מאחיו ואמר ושאול בן הכנענית. ויקחה – לקחה לאשה ואחר כך בא אליה כי לא שכב עמה דרך זנות, ובאמרו וירא נראה שהיתה יפה וישרה בעיניו.

Radak Bereshit 46:10רד״ק בראשית מ״ו:י׳

ושאול בם הכנענית, it appears that all of Yaakov’s sons abided by his aversion to intermarry with Canaanites. Even Shimon also honoured this tradition. However, after he had married a woman who was not a Canaanite and had had children by her, he married an additional wife who was a Canaanite. Shaul was a son of that second wife of his. Seeing that this had been a breach of the tradition, the Torah alludes to it in considering this son as the “son of the Canaanite woman.” Our sages on 34,26 took the view that Shimon had taken pity on his sister Dinah who had been raped by a Canaanite, and married her and the son from the rape was the one named Shaul. (based on Bereshit Rabbah 80,11)

ושאול בן הכנענית – נראה כי כולם נזהרו במצות אברהם זקנם שלא ליקח אשה מבנות כנען, ושמעון גם כן אלא אחר שלקח אשתו ראשונה והיה לו בנים ממנה לקח אשה אחרת כנענית והיה לו ממנה שאול, לפיכך פרסמו הכתוב. ורז"ל דרשו כי כנענית זאת היא דינה וקראה כנענית לפי שנבעלה לכנעני ושמעון נשאה לאשה כמו שכתבנו.

Ramban Bereshit 38:2רמב״ן בראשית ל״ח:ב׳

בת איש כנעני – אמר אונקלוס תגרא כלומר איש סוחר שבא לגור בארץ בסחורתו ודעתו לומר כי בני יעקב ישתמרו מלישא כנעניות כאשר צוה אביהם יצחק גם אברהם וכן הזכירו בגמרא במסכת פסחים (נ) והיו נשיהם מצריות עמוניות מואביות ומיוחסי בני ישמעאל ובני קטורה ולכך יחד הכתוב על שאול בן שמעון (להלן מו י) "ושאול בן הכנענית" כי הוא לבדו בהם וגם שם דרשו (ב"ר פ יא) שהיא דינה שנבעלה לכנעני ורבותינו (שם פד יט) נחלקו בדבר אמרו רבי יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום רבי נחמיה אומר כנעניות היו ויתכן שלא הקפיד רבי נחמיה בייחוסן שלא נתכוון אלא לומר שנשאו מנשי ארץ כנען אבל היו מן הגרים והתושבים הבאים מכל הארצות או עמוניות ומואביות ומיתר העמים כי לא נתכוון רק לחלוק על רבי יהודה שלא נשאו אחיותיהם שאחותו מן האם אסורה לבני נח (סנהדרין נח) ולדעת רבי יהודה יצטרכו בני לאה לשאת תאומות ששה האחרים והם ישאו שלהם או שלא יודה ר' נחמיה בתאומות כלל ולא היתה לו בת זולתי דינה כמשמעות הכתוב ועל דרך סברא איננו נכון שישאו כלם כנעניות שיהיה בנוחלי הארץ מזרע כנען העבד הארור כמו מזרעו של אברהם והכתוב צוה להחרימו ולא תהיה לו שארית ופליטה ועל כל פנים זה האיש תגר כי למה יצטרך הכתוב לאמר כי הוא כנעני ביחוסו וכל אנשי הארץ ההיא כנענים הם מן הפריזי ומן היבוסי ואחיהם כי לכנען יתיחסו כלם ועדולם בארץ כנען היא [והראוי היה שיאמר ויקח שם יהודה אשה ושמה כך כאשר הזכיר שמות הנשים בתמר ונשי עשו וזולתן (לעיל ד יט יא כט כה א)] אבל פירש בו שהוא תגר שאיננו מן הארץ שהיתה לחוי או לאמורי וזה טעם וירא שם יהודה [בת איש כנעני כי בעבור אביה נשאה] והכתוב שאמר בני יהודה ער ואונן ושלה שלשה נולדו לו מבת שוע הכנענית (דהי"א ב ג) בעבור היותה בת איש הכנעני תקרא כן כי האיש ההוא יקרא להם הסוחר כי הוא ידוע ומובהק בסחורתו אשר בעבורה גר שם ורבי אברהם אמר (להלן מו י) כי בעבור היות האשה הזאת כנענית ועבר על דעת אבותיו היו בניה רעים ומתו ולכן הזכירו הכתוב ושאול לבדו הזכיר שהיה בן הכנענית כי לא הוצרך להזכיר כן בשלה ואם כן יהיה טעם וירא שם יהודה כלומר שראה אותה וחשק בה כענין וירא אשה בתמנתה דשמשון (שופטים יד א) ובפרשת ויחי יעקב (להלן נ יג) כתב רש"י ז"ל וישאו אותו בניו ולא בני בניו שכך צום אל יטענו במטתי אחד מבניכם לפי שהם מבנות כנען (במדב"ר ב ח) ויהיה זה לפי ששאול בן שמעון ושלה בן יהודה היו מבנות כנען ולכן יוציא את כלם אבל בנסחאות שלנו בבראשית רבה מצינו בכלן אחד מבני בניכם שיש בהם מבנות כנען וכן תמר היתה בת אחת מן הגרים בארץ לא בת איש כנעני ביחוסו כי חלילה שיהיה אדוננו דוד ומשיח צדקנו שיגלה לנו במהרה מזרע כנען העבד המקולל ורבותינו אמרו (ב"ר פה י) בתמר שהיתה בתו של שם והוא כהן לאל עליון.

R. Yosef ibn Kaspi Bereshit 46:10ר׳ יוסף אבן כספי בראשית מ״ו:י׳

ושאול בן הכנענית – ולא זכר על זולתו ענין אשה מהם, וזה להעיר גנותו ולהעיר שבח האחרים.

Ma'asei Hashem, Ma'asei Avot 36מעשי ה׳, מעשי אבות ל״ו

במה שנאמר בת איש כנעני, נחלקו המפרשים יש אומרים כנעני ממש, ויש אומרים תגר. והרמב"ן ז"ל הכריח היותו תגר לא כנעני מזרע כנען, כי למה יצטרך הכתוב לומר כי הוא כנעני ביחוסו, ולדעתי שהדברים נכונים שהוא כנעני ממש, ומה שטען הרמב"ן ז"ל למה יצטרך הכתוב לומר שהוא כנעני, נראה לי לפי הפשט שזה הוא שנאמר וירד יהודה מאת אחיו, רצה לומר שירד מן היחס מפני שנשא ונתחתן באשה כנענית, ולפרש הירידה הוכרח להזכיר את אביה, ובשמעון שנאמר (בראשית מו, י) בן הכנענית, לא היה דרך נשואין, ולא נזהרו בני יעקב רק לבלתי התחתן בם, ולכך לא נאמר בשמעון בת איש כנעני ויקחה, רק הזכיר הבן שהיה בן כנענית, כי שמעון לא נתחתן בהם, והבן מן הכנענית כשר אחר שנתגיירה, אבל כשנתגיירה יש בה לא תתחתן, ולכך ביאר הכתוב לומר ויקחה, שעשה בה לקוחין, ולפ"ז ירד מאת אחיו. ועל מה שנאמר והיה בכזיב בלדתה אותו, פירש רש"י שהוא שם מקום, ואומר אני על שם שפסקה מלדת נקרא כזיב לשון היו תהיה כמו אכזב (ירמיהו טו, יח). ואין ספק שהוא שם מקום אצל עדולם, כמו שנאמר במיכה (א, יד - טו) בתי אכזיב לאכזב וגומר שם, עד מרשה עד עדולם וגו'. והרב אברהם אבן עזרא שם במיכה נסתפק וכתב שהאל"ף נוספת, והוא כמו והיה בכזיב בלדתה, ואדרבה לדעתי כאן אל"ף חסרה, שאכזיב הוא שם מקום ביהושע בחלק יהודה, שנאמר שם (טו, מד) וקעילה ואכזיב ומראשה ערים תשע וחצריהן, ולפירוש רש"י היה ראוי לומר שקרא המקום אכזיב על שם שפסקה, ועוד לא ידעתי היאך תקרא שם למקום על שם שפסקה, שאם כן בלדתה לא היה נקרא כן, ועוד שלא יקראו שם מקום רק על מציאות ענין נתחדש שם, אבל קריאת שם למקום על שם העדר ופיסוק לא מצאנו, והאבן עזרא פירש בלדתה אותו, כאילו אמר בלדתה אותם, ולדעתי היה מספיק אומרו והיה בכזיב בלדתה, והרמב"ן פירש שקרא בנה שלה על שם המקום. ועוד יפלא מה הוצרך הכתוב להודיע מקום לדתה אותו. ולדעתי יתכן קרוב אל הפשט, שעשה ליקוחין בבת שוע בעדולם, והיא בבית אביה לא נתגיירה, ובעבור זה בניה שנולדו שלא בקדושה היו רעים ומתו. אבל שלא הודיע הכתוב שכשנולד כבר הוציאה מעדולם שהוא מקום בית אביה, ומסתמא כאשר הוציאה מבית אביה נתגיירה, והיתה לידת שילה בכזיב בקדושה, ולכך חיה כי עמד בקדושתו, ולא הוצרך לומר כאן המקום שנולד שילה, רק הכוונה לומר שלא נולד בעדולם שהוא מקום בית אביה.

Gur Aryeh Bereshit 46:10גור אריה בראשית מ״ו:י׳

זו דינה שנבעלה לכנעני. כך סבר ר' חנינא בפרשת וישלח, שאין לומר כנענית ממש, אפשר כי אברהם ציוה שלא יקח בנו מבנות הכנעניים (לעיל כד, ג) ויעקב מניח את שמעון ליקח כנענית, אלא בן דינה. ואפילו למאן דאמר דנשאו בני יעקב כנעניות וכמו שפירש רש"י בפרשת ויחי (להלן נ, יג) 'לא ישא אותי אחד מבני בניכם שהם מכנעני', אפילו הכי למה הוצרך לכתוב "כנענית", שאם לא נאסר להם כנענית אם כן למה כתב כאן "בן הכנענית", הרי סתמא הרבה היו מבני כנענית. ומה שלא כתב 'בן דינה', מפני שבא לומר למה נשאה שמעון, וזה מפני שנבעלה לכנעני, ולא רצתה לצאת מביתו עד שישבע שמעון שישאנה. וטעם מדרש זה (ב"ר פ, יא) יש לו סוד, כי ראויה היתה לשמעון בעבור שכח שמעון במדת הדין, כדכתיב (להלן מט, ה) "שמעון ולוי אחים כלי חמס מכרותיהם", ודינה ראויה לו. אך קשה איך נשא את אחותו, ולעיל פירש רש"י בפרשת וירא (כ, יב) "וגם אמנה בת אבי אך לא בת אמי" דמשמע אחותו מן האם אסורה, ויש לומר דהך תנא סבירא ליה דאחותו מן האם אינה אסורה לו, וכך יש תנא בפרק ד' מיתות (סנהדרין נח.), ושם פירש רש"י דאותו תנא סבירא ליה דהא דקאמר אברהם "אמנה אחותי בת אבי ולא בת אמי" לא שאחותו בת אם אסורה, אלא דקושטא דמילתא קאמר שהיא אחותו מן האב ולא מן האם. אבל עדיין קשה הרי האבות קיימו כל התורה וידעו אותה ברוח הקודש, היו מקפידין שלא לישא כנענית - ולא הקפידו על ערוה דהוא אסור מן התורה, ויש מפרשים כי שאני קודם מתן תורה מלאחר מתן תורה, כי כל האבות היו מקיימים את התורה כולה - אך צריכים היו לקבל עליהם את התורה כגרים שנתגיירו, לכך היו כקטן שנולדו. פירוש להך מילתא בלבד לענין קבלת התורה לא שייך בהם ענין אחוה שיהיו אחים לענין עריות, שלא נולדו בחיוב המצוה אלא הם קבלו מאיליהן, להך מילתא הוו כגרים שאין עריות בהם. ולפיכך כל עריות שהן מן התורה שנתנה אחר כך - לא היה נוהג באבות; כגון יעקב נשא שתי אחיות, ועמרם דודתו, ויהודה היה מייבם את כלתו, אף על גב דמן התורה אסור, והם היו שומרים את התורה, הרי אם מצד התורה אתה בא לאסור והם קבלו אותה עליהם - לא היו להם בזה קורבה, אבל קורבה מצד עצמם לא נתבטלה. ואין להקשות דאם כן יהיו יוצאי מצרים מותרים בקרוביהם, דהא קבלו עליהם את התורה (שמות כד, ז) ולא נולדו בחיוב, ויהיו מותרים בקרוביהם, אין זה קשיא, דהם הוכרחו לקבל, דהא כפה עליהם הר כגיגית כדלקמן (רש"י שמות יט, יז), ולא אמרינן בזה דהוי כקטן שנולד. דודאי מי שנתגייר מעצמו, כגון גוי, כיון דלא היה צריך לגייר והוא מגייר עצמו - הוי בריה אחרת לגמרי, אבל ישראל שיצאו ממצרים - כיון שהיו מחויבים לקבל את התורה, והיו מוכרחים לזה, אין זה כקטן שנולד. ותדע לך דאם לא כן יקשה לך דהא בודאי נתגיירו כדמוכח בפרשת משפטים (שמות כד, ו), שהרי היו צריכים מילה וטבילה וקרבן (רש"י שם), ואפילו הכי אין להם דין כגר להיות מותר בעריות.

Shadal Bereshit 38:2שד״ל בראשית ל״ח:ב׳

בת איש כנעני – כמשמעו, ור' יהודה אומר תאומות נולדו עם השבטים ונשאום, ר' נחמיה אומר כנעניות היו {בראשית רבא פ"ד י"ט} ותרגום ירושלמי ורש"י ורשב"ם ורמב"ן ורלב"ג ורמבמ"ן פירשו כנעני זה לא כנעני ממש אלא סוחר, ונ"ל כי הסוחר שלא היה מארץ כנען היה נקרא כנען (הושע י"ב:ח', ישעיה כ"ג:ח'), אבל כנעני אינו אלא שם אומה, וכן באנקלוס גירסת יא"ר ליסבונא קוסטנטינא וסביוניטה כנענאי, וכן וחגור נתנה לכנעני (משלי ל"א:כ"ד) אין שום ראיה לומר שאיננו כנעני ממש.