Difference between revisions of "Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim/0/en"
m |
m |
||
| Line 8: | Line 8: | ||
<h2>Content Parallels</h2> | <h2>Content Parallels</h2> | ||
| − | Both texts recount | + | Both texts recount the travels taken by Israel through the lands on the eastern side of the Jordan, highlighting which lands they crossed through or around, and which they attacked. This, though, is where the similarities end. |
| + | |||
| + | <h2>Points of Contrast</h2> | ||
| + | <p>The contrast between the two accounts greatly outnumber the similarities:</p> | ||
| + | <ul> | ||
| + | <li><b>Nations mentioned</b> – While Bemidbar mentions only the lands of Esav and Moav, Devarim also speaks of Ammon. In addition, where Bemidbar refers to Esav as Edom, and its leader as "מֶלֶךְ אֱדוֹם", Devarim speaks of Seir, and makes no mention of a king.</li> | ||
| + | <li><b>Esav's aggression</b> – In both accounts, Israel is instructed to offer / offers to peacefully pass through Esav's land and buy from them food and drink. In Bemidbar the request is turned down and the king hostilely advances towards the nation, while in Devarim it appears as if the offer is accepted.<fn>See Devarim 2:28-29, where Moshe asks Sichon to pass through his land and buy food, telling that Edom had acquiesced to the same request earlier: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר"</fn></li> | ||
| + | <li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם"</b> – Only in Devarim are we told that Israel was forbidden to attack each of the countries and inherit their lands.</li> | ||
| + | </ul> | ||
<h2>Literary Allusions</h2> | <h2>Literary Allusions</h2> | ||
| Line 15: | Line 23: | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
<td><b>במדבר</b></td> | <td><b>במדבר</b></td> | ||
<td><b>דברים</b></td> | <td><b>דברים</b></td> | ||
| Line 26: | Line 34: | ||
<td> | <td> | ||
<p>(א:מו) וַתֵּשְׁבוּ <span style="color: #ff6600;"><b>בְקָדֵשׁ</b></span> יָמִים רַבִּים... (ב:א) וַנֵּפֶן וַ<span style="color: #0000ff;"><b>נִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף</b></span> כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֵלָי <span style="color: #0000ff;"><b>וַנָּסׇב אֶת הַר שֵׂעִיר</b> </span>יָמִים רַבִּים. (ב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי לֵאמֹר. (ג) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. (ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר <b><span style="color: #99cc00;">אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו </span></b>הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. (ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר.<b> (</b>ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם <span style="color: #cc99ff;"><b>וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם</b>.</span> (ז) כִּי י"י אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה י"י אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (ח) <span style="color: #ffcc00;"><b>וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו</b> </span>הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר...</p> | <p>(א:מו) וַתֵּשְׁבוּ <span style="color: #ff6600;"><b>בְקָדֵשׁ</b></span> יָמִים רַבִּים... (ב:א) וַנֵּפֶן וַ<span style="color: #0000ff;"><b>נִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף</b></span> כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֵלָי <span style="color: #0000ff;"><b>וַנָּסׇב אֶת הַר שֵׂעִיר</b> </span>יָמִים רַבִּים. (ב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי לֵאמֹר. (ג) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. (ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר <b><span style="color: #99cc00;">אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו </span></b>הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. (ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר.<b> (</b>ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם <span style="color: #cc99ff;"><b>וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם</b>.</span> (ז) כִּי י"י אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה י"י אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (ח) <span style="color: #ffcc00;"><b>וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו</b> </span>הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר...</p> | ||
| + | <p>[(כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. (כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר]</p> | ||
| + | <p> </p> | ||
</td> | </td> | ||
</tr> | </tr> | ||
| Line 42: | Line 52: | ||
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
| Line 51: | Line 61: | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
<tr> | <tr> | ||
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
| − | <td | + | <td></td> |
</tr> | </tr> | ||
| Line 89: | Line 99: | ||
<li><b>Distinctive phrases</b> – </li> | <li><b>Distinctive phrases</b> – </li> | ||
</ul> | </ul> | ||
| − | |||
| − | |||
<h2>Conclusions</h2> | <h2>Conclusions</h2> | ||
Version as of 05:11, 8 July 2018
Encounters with Esav, Moav and Ammon in Bemidbar and Devarim
Introduction
Usually, Sefer Devarim's account of events from the forty years in the Wilderness is briefer than the original. When it comes to the nation's traversing of the lands of Edom, Moav and Ammon, however, the opposite is true. Sefer Bemidbar (Chapters 20-21) mentions the encounters with the various nations only in passing, while Moshe elaborates on them for an entire chapter (Devarim 2). Why was this such an important topic that it merited so much press space in Moshe's closing speech, while it is almost totally ignored earlier? What message did Moshe wish to relay through the many details he added?
Content Parallels
Both texts recount the travels taken by Israel through the lands on the eastern side of the Jordan, highlighting which lands they crossed through or around, and which they attacked. This, though, is where the similarities end.
Points of Contrast
The contrast between the two accounts greatly outnumber the similarities:
- Nations mentioned – While Bemidbar mentions only the lands of Esav and Moav, Devarim also speaks of Ammon. In addition, where Bemidbar refers to Esav as Edom, and its leader as "מֶלֶךְ אֱדוֹם", Devarim speaks of Seir, and makes no mention of a king.
- Esav's aggression – In both accounts, Israel is instructed to offer / offers to peacefully pass through Esav's land and buy from them food and drink. In Bemidbar the request is turned down and the king hostilely advances towards the nation, while in Devarim it appears as if the offer is accepted.1
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – Only in Devarim are we told that Israel was forbidden to attack each of the countries and inherit their lands.
Literary Allusions
| במדבר | דברים | |
| עשו | (כ:יד) וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם כֹּה אָמַר אָחִיךָ יִשְׂרָאֵל אַתָּה יָדַעְתָּ אֵת כׇּל הַתְּלָאָה אֲשֶׁר מְצָאָתְנוּ. (טו) וַיֵּרְדוּ אֲבֹתֵינוּ מִצְרַיְמָה וַנֵּשֶׁב בְּמִצְרַיִם יָמִים רַבִּים וַיָּרֵעוּ לָנוּ מִצְרַיִם וְלַאֲבֹתֵינוּ. (טז) וַנִּצְעַק אֶל י"י וַיִּשְׁמַע קֹלֵנוּ וַיִּשְׁלַח מַלְאָךְ וַיֹּצִאֵנוּ מִמִּצְרָיִם וְהִנֵּה אֲנַחְנוּ בְקָדֵשׁ עִיר קְצֵה גְבוּלֶךָ. (יז) נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ לֹא נַעֲבֹר בְּשָׂדֶה וּבְכֶרֶם וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ נֵלֵךְ לֹא נִטֶּה יָמִין וּשְׂמֹאול עַד אֲשֶׁר נַעֲבֹר גְּבֻלֶךָ. (יח) וַיֹּאמֶר אֵלָיו אֱדוֹם לֹא תַעֲבֹר בִּי פֶּן בַּחֶרֶב אֵצֵא לִקְרָאתֶךָ. (יט) וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּמְסִלָּה נַעֲלֶה וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה אֲנִי וּמִקְנַי וְנָתַתִּי מִכְרָם רַק אֵין דָּבָר בְּרַגְלַי אֶעֱבֹרָה. (כ) וַיֹּאמֶר לֹא תַעֲבֹר וַיֵּצֵא אֱדוֹם לִקְרָאתוֹ בְּעַם כָּבֵד וּבְיָד חֲזָקָה. (כא) וַיְמָאֵן אֱדוֹם נְתֹן אֶת יִשְׂרָאֵל עֲבֹר בִּגְבֻלוֹ וַיֵּט יִשְׂרָאֵל מֵעָלָיו. | (א:מו) וַתֵּשְׁבוּ בְקָדֵשׁ יָמִים רַבִּים... (ב:א) וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י"י אֵלָי וַנָּסׇב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים. (ב) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי לֵאמֹר. (ג) רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. (ד) וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד. (ה) אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר. (ו) אֹכֶל תִּשְׁבְּרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וַאֲכַלְתֶּם וְגַם מַיִם תִּכְרוּ מֵאִתָּם בַּכֶּסֶף וּשְׁתִיתֶם. (ז) כִּי י"י אֱלֹהֶיךָ בֵּרַכְךָ בְּכֹל מַעֲשֵׂה יָדֶךָ יָדַע לֶכְתְּךָ אֶת הַמִּדְבָּר הַגָּדֹל הַזֶּה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה י"י אֱלֹהֶיךָ עִמָּךְ לֹא חָסַרְתָּ דָּבָר. (ח) וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר... [(כח) אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי. (כט) כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר]
|
| מואב | (כא:יא) וַיִּסְעוּ מֵאֹבֹת וַיַּחֲנוּ בְּעִיֵּי הָעֲבָרִים בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר עַל פְּנֵי מוֹאָב מִמִּזְרַח הַשָּׁמֶשׁ. (יב) מִשָּׁם נָסָעוּ וַיַּחֲנוּ בְּנַחַל זָרֶד. (כב:א) וַיִּסְעוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּחֲנוּ בְּעַרְבוֹת מוֹאָב מֵעֵבֶר לְיַרְדֵּן יְרֵחוֹ. (ב) וַיַּרְא בָּלָק בֶּן צִפּוֹר אֵת כׇּל אֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לָאֱמֹרִי. (ג) וַיָּגׇר מוֹאָב מִפְּנֵי הָעָם מְאֹד כִּי רַב הוּא וַיָּקׇץ מוֹאָב מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... | (ח) ...וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב. (ט) וַיֹּאמֶר י"י אֵלַי אַל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה. (י) הָאֵמִים לְפָנִים יָשְׁבוּ בָהּ עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים. (יא) רְפָאִים יֵחָשְׁבוּ אַף הֵם כָּעֲנָקִים וְהַמֹּאָבִים יִקְרְאוּ לָהֶם אֵמִים. (יב) וּבְשֵׂעִיר יָשְׁבוּ הַחֹרִים לְפָנִים וּבְנֵי עֵשָׂו יִירָשׁוּם וַיַּשְׁמִידוּם מִפְּנֵיהֶם וַיֵּשְׁבוּ תַּחְתָּם כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם. (יג) עַתָּה קֻמוּ וְעִבְרוּ לָכֶם אֶת נַחַל זָרֶד וַנַּעֲבֹר אֶת נַחַל זָרֶד. |
| עמון | --- | (יח) אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת גְּבוּל מוֹאָב אֶת עָר. (יט) וְקָרַבְתָּ מוּל בְּנֵי עַמּוֹן אַל תְּצֻרֵם וְאַל תִּתְגָּר בָּם כִּי לֹא אֶתֵּן מֵאֶרֶץ בְּנֵי עַמּוֹן לְךָ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה. (כ) אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים. (כא) עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם י"י מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. (כב) כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִבְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר אֲשֶׁר הִשְׁמִיד אֶת הַחֹרִי מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם עַד הַיּוֹם הַזֶּה. (כג) וְהָעַוִּים הַיֹּשְׁבִים בַּחֲצֵרִים עַד עַזָּה כַּפְתֹּרִים הַיֹּצְאִים מִכַּפְתֹּר הִשְׁמִידֻם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם. |
Analysis
- Degree of similarity –
- Distinctive phrases –
