Difference between revisions of "Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim/0/he"

From AlHaTorah.org
Jump to navigation Jump to search
m
 
(11 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 5: Line 5:
 
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div>
 
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div>
 
<h2>השוואה</h2>
 
<h2>השוואה</h2>
−
<p>תיאורי ספר דברים של אירועים שקרו בזמן המסע במדבר הם לרוב קצרים יותר מהגרסה המקורית. אך ההפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (<a href="Bemidbar21-11-13" data-aht="source">פרק כ'-כ״א</a>) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים רק בדרך אגב, ואילו משה מקדיש להם פרק שלם (<a href="Devarim2" data-aht="source">פרק ב׳</a>) בספר דברים. מה כל כך חשוב בנושא זה שגרם לו לזכות בכל כך הרבה התייחסות בנאום האחרון של משה, למרות המקודם התעלמו ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?</p>
+
<p>תיאורי ספר דברים לאירועים שקרו בזמן המסע במדבר הם לרוב קצרים יותר מהסיפור המקורי בספר במדבר. אך ההיפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (<a href="Bemidbar21-11-13" data-aht="source">פרק כ'-כ״א</a>) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים מאוד בקצרה, ואילו בספר דברים משה מקדיש להם פרק שלם (<a href="Devarim2" data-aht="source">פרק ב׳</a>).&#160;למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת&#160;בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?</p>
−
<p>תיאור ספר דברים של events from the forty years in the Wilderness are usually briefer than the originals. However, when it comes to the retelling of the nation's traversing of the lands of Edom, Moav, and Ammon, the opposite is true.&#160; ספר במדבר (<a href="Bemidbar20-14-22" data-aht="source">פרק כ'</a>-<a href="Bemidbar21-11-13" data-aht="source">כ"א</a>) mentions the encounters with the various nations only in passing, while Moshe elaborates on them בפרק שלם (<a href="Devarim2" data-aht="source">דברים ב'</a>). Why was this such an important topic that it merited so much press space in Moshe's closing speech, while it is almost totally ignored earlier? What message did Moshe wish to relay through the many details he added?</p>
 
  
 
<h2>מקבילות</h2>
 
<h2>מקבילות</h2>
−
<p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את המסעות של בני ישראל בארצות ממזרח לירדן. הם מציינים את הארצות בהן עברו בני ישראל, אותן הם הקיפו ואותן הם תקפו. מסופר&#160;שבני ישראל נסעו מקדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ עשיו, מסופר בשתי הגרסאות שבני ישראל ביקשו לעבור בארץ בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלה בין הסיפורים.</p>
+
<p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקָדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ אדום, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור דרך ארצם בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלות בין הסיפורים.</p>
−
<p>גם&#160;ספר במדבר וגם&#160;ספר דברים recount the travels taken by Israel through the lands on the eastern side of the Jordan, highlighting which lands they crossed through or around, and which they attacked. We are told that שבני ישראל נסעו מקדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד.&#160; Regarding the land of Esav, both accounts discuss the desire to pass through the land peacefully while buying food and water.&#160; Beyond these points, however, there is not much overlap.</p>
 
  
 
<h2>ניגודים</h2>
 
<h2>ניגודים</h2>
−
<p>יש הרבה הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את ה<a href="Table" data-aht="subpage">טבלה</a>&#160;והרחיבו למסך מלא.]</p>
+
<p>יש מספר לא מבוטל של הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את ה<a href="Table" data-aht="subpage">טבלה</a>&#160;והרחיבו אותה למסך מלא.]</p>
−
<p>יש הרבה הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את ה<a href="Table" data-aht="subpage">טבלה</a> and expand to full screen.]</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
 
<li><b>העמים שנזכרו</b> – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום",&#160;ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.</li>
 
<li><b>העמים שנזכרו</b> – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום",&#160;ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.</li>
−
<li><b>עוינות של עשו </b>– בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהל בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ונראה שבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.<fn>ראו <a href="Devarim2" data-aht="source">דברים ב׳: כ"ח-כ"ט</a>, בו משה מתאר איך שביקש רשות מסיחון לעבור בארצו, והזכיר לו שבני עשו כבר נענו לבקשה דומה: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר".</fn>&#160;</li>
+
<li><b>עוינות של עשו </b>– בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהג בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ומשתמע שהבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.<fn>ראו <a href="Devarim2" data-aht="source">דברים ב׳: כ"ח-כ"ט</a>, בו משה מתאר איך שביקש רשות מסיחון לעבור בארצו, והזכיר לו שבני עשו כבר נענו לבקשה דומה: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר".</fn>&#160;</li>
−
<li><b>עוינות של עשו</b> – בספר במדבר, the nation's request to pass through the land of Edom is turned down and the king even acts in a hostile fashion, advancing towards the Israelite camp with his army.&#160; לעומת זה, בספר דברים, the people are told that Seir "will fear you" and the request to traverse the land and buy food and water appears to be accepted.<fn>ראו <a href="Devarim2" data-aht="source">דברים ב':כ"ח-כ"ט</a>, בו משה מתאר איך שביקש רשות מסיחון לעבור בארצו, והזכיר לו שבני עשו כבר נענו לבקשה דומה: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר".</fn></li>
+
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –</b> רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה ולרשת את אדמותיהם.&#160;</li>
−
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –</b> רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה או לרשת את אדמותיהם.&#160;</li>
+
<li><b>מתנה מאת ה' –&#160;</b>משה מדגיש בנאומו ששלושת העמים קיבלו את ארצותיהם בירושה מאת ה'.<fn>השוו הלשונות הכמעט זהות ב<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ה'</a>: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר", <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ט'</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", ו<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק י"ט</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".</fn> אמירה זו חסרה בספר במדבר.&#160;</li>
−
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם"</b> – רק בספר דברים are we informed that Israel was forbidden to attack each of these countries and to inherit their lands.</li>
+
<li><b>כיבוש הענקים – </b>בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר שה' השמיד אותם והושיב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לציין שתיאורים אלה, שנראים קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה&#160;מקום נכבד בטקסט. דבר זה רומז שהם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלות בספר במדבר.</li>
−
<li><b>מתנה מאת ה' –&#160;</b>משה מדגיש בנאומו איך ארצות כל אחד משלושת העמים ניתנו להם בירושה מאת ה'.<fn>השוו הלשונות הכמעט זהות <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ה'</a>: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר", <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ט'</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", ו<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק י"ט</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".</fn> אמירה זו בספר במדבר.&#160;</li>
 
−
<li><b>מתנה מאת ה'</b> – In Moshe's speech, he emphasizes how the lands of each of the three nations were given to them as an inheritance by Hashem.<fn>השוו הלשונות הכמעט זהות ב<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ה'</a>: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר", <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ט'</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", ו<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק י"ט</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".</fn>&#160; This is absent in Bemidbar.</li>
 
−
<li><b>כיבוש הענקים – </b>בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר איך ה' השמיד אותם ויישב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לשים לב שתיאורים אלה, שלכאורה נראה קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה נפח נכבד בתוך הטקסט. דבר זה רומז שבכל זאת הם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלה בספר במדבר.&#160;</li>
 
−
<li><b>כיבוש הענקים</b> – בספר דברים, משה מדבר באריכות על העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון, detailing how Hashem had rid each land of their previous inhabitants: החורים, אימים, וזמזומים.&#160; כל אחד מעמים אלו מתואר כ"עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים".&#160; Significantly, these apparent tangents actually comprise the bulk of Moshe's description, suggesting that these points are somehow crucial to Moshe's message.&#160; No parallel can be found in Bemidbar.</li>
 
 
<li><b>פחדו של מואב</b> – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל.&#160;</li>
 
<li><b>פחדו של מואב</b> – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל.&#160;</li>
−
<li><b>פחדו של מואב</b> – ספר דברים omits mention of Moav's fear of the Israelites and their attempt to have Bilaam curse the nation.</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
  
 
<h2>מסקנות</h2>
 
<h2>מסקנות</h2>
−
<p>מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה התיאור מסעות העם הייתה שונה מהמטרה של ה' כשהוא מתייחס אליהם בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה לוודא שהעם לא יחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את התיאורי האירועים בצורה שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במבדר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של תולדות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו.&#160;</p>
+
<p>מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה בתיאור מסעות העם הייתה שונה ממטרת התורה בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה&#160;למנוע מהעם לחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את תיאורי האירועים בדרך שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במדבר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של מסעות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו.&#160;</p>
−
<p>The differences between the accounts suggest that Moshe's objective in relaying the details of the nation's travels was distinct from Hashem's goal when discussing them in ספר במדבר. Throughout Moshe's speech בספר דברים, he attempts to ensure that the people do not repeat the mistakes of the Spies, encouraging them that they will succeed in the Conquest of Canaan. As such, he often recasts and molds his telling of past history so as to best meet this objective. ספר במדבר, in contrast, is a more prosaic history of the nation's journey. These factors can account for many of the differences noted above:</p>
 
 
<ul>
 
<ul>
−
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –&#160;</b><multilink><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">רשב״ם</a>&#160;<a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב׳:ד׳</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב׳:ה׳, י״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>מסביר שמשה מזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי לוודא שהעם מבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא יירשו את הארצות האלה. בלי זה, הם היו עלולים להניח שההחלטה לא לכבוש אותן נבעה מחוסר יכולת.&#160;</li>
+
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –&#160;</b><multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב׳:ה׳, י״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מסביר שמשה הזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי להבטיח שהעם יבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא ירשו את הארצות האלה. בלי איזכור האיסור, העם היה עלול להניח שההחלטה לא לכבוש ארצות אלה נבעה מחוסר יכולת.&#160;</li>
−
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם"</b> –&#160;<multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב':ד'</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב':ה', י"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> explains that Moshe recounts the prohibition against battling שעיר, מואב, ועמון in order to ensure that the nation understood the true reason why they did not inherit these lands.&#160; Otherwise, they might have mistakenly assumed that the decision not to conquer stemmed from a lack of ability.</li>
+
<li><b>נחלות עשו, מואב, ועמון</b> –&#160;<multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב':ה', י"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;מסביר גם שמשה מאריך בתיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושביהן הנוכחיים, בניסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.<fn>העמים האלה הם בכל זאת "קרובי משפחה" של ישראל.</fn> התורה אף מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".<fn>ראו <multilink><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">דברים ב׳:י״ב</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;המסביר: "לשון עבר על דבר שכבר היה מקצתו (כיבוש ארץ סיחון ועוג) ועוד מעט יהיה כלו."</fn></li>
−
<li><b>נחלות עשו, מואב, ועמון</b> –&#160;<multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב':ד'</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב':ה', י"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink>&#160;מסביר גם שמשה מאריך התיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושבהן הנוכחיים, ביסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.<fn>העמים האלה הם בכל זאת "קרובי משפחה" של ישראל.<br/>fter all, these nations are merely relatives of Israel.</fn> התורה מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".<fn>ראו <multilink><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">דברים ב׳:י״ב</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink>&#160;המסביר: "לשון עבר על דבר שכבר היה מקצתו (כיבוש ארץ סיחון ועוג) ועוד מעט יהיה כלו."</fn></li>
+
<li><b>התגברות על הענקים</b> – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, כדי להזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">דברים ב׳:י׳</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> שמאמץ גישה זו. הוא מציין שמשה לא רצה להגיד במפורש שאין צורך לפחד מהענקים, כי אמירה כזאת תרמוז שיש ממה לפחד. לכן משה העביר את המסר שלו רק באופן מרומז ולא במפורש. החזרה המשולשת על איך שה' השמיד בעבר את הענקים מפני עמון, מואב, ואדום, הביא את העם למסקנה המתבקשת, שה' יכול לעשות זאת גם עבור עם ישראל בעתיד.</fn> מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה&#160;"עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאומו של משה ובסיפור המרגלים.<fn>בסיפור בדברים ב', המילה "ענק" מופיעה שלוש פעמים: <a href="Devarim2" data-aht="source">ב':י',י"א,כ"א</a>. בסיפור המרגלים היא מופיעה שלוש פעמים: ב<a href="Bemidbar13-21-33" data-aht="source">במדבר י״ג:כ״ב,כ"ח,ל״ג</a>. המילה מופיעה רק בעוד פסוק אחד בתורה (פעמיים), כאשר משה מתאר את הענקים שהתגוררו בחברון ב<a href="Devarim9-1-3" data-aht="source">דברים ט׳:ב</a>׳.</fn>&#160;</li>
−
<li>further explains that Moshe goes on at length about how Hashem gave these three nations their lands to prove to Israel how He has done, and will do the same (and more) for them.<fn>After all, these nations are merely relatives of Israel.</fn> The Torah even makes the comparison explicit, "&#8206;&#8207;&#8206;כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".&#8206;<fn>ראו <multilink><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">שד"ל</a><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">דברים ב':י"ב</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> המסביר: "לשון עבר על דבר שכבר היה מקצתו (כיבוש ארץ סיחון ועוג) ועוד מעט יהיה כלו."</fn></li>
+
<li><b>אדום מול שעיר</b> – מכיוון שדברי משה לגבי אדום לא רק שונים מהסיפור בספר במדבר, אלא נראים כממש סותרים אותו, מספר פרשנים מציעים שהתיאורים מתייחסים לאירועים שונים לחלוטין.<fn><multilink><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">דברים ב׳:כ״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink>&#160;סוברים שהפסוקים מתייחסים לשתי אוכלוסיות שונות: אדום ושעיר. [אמנם ייתכן ששתי האוכלוסיות היו קשורות לעשו, אך מדובר בכל זאת בעמים נפרדים.]&#160;<multilink><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב׳:ד׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink>,&#160;לעומת זאת,&#160;מדבר על הבדל גיאוגרפי בין שתי האוכלוסיות.</fn> ייתכן שמשה הזכיר רק את הסיפור על שעיר כי הם פחדו מבני ישראל ופעלו בהתאם לפחד זה. דבר זה עודד את העם, כי זה הראה שניתן היה לצפות לתגובה דומה מהכנענים. מצד שני, משה לא רצה להזכיר לעם את המפגש עם אדום, שהרי הוא היה אויב אלים שאותו הם לא כבשו או הביסו.&#160;</li>
−
<li><b>התגברות על הענקים</b> – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, ומזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.<fn>ראו&#160;<multilink><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">הואיל משה</a>&#160;<a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">דברים ב׳:י׳</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink>שמאמץ גישה זו. הוא מציין שמשה לא רצה להגיד במפורש שאין צורך לפחד מהענקים, כי אמירה כזאת תרמוז שיש ממה לפחד. לכן משה לא פירש את דבריו אלא רק הזר על סיפור השמדת הענקים עבור עמים קרובים בעבר. אמירה זו הובילה את העם למסקנה המתבקשת, שה' יכול לעשות זאת גם עבור עם ישרא בעתיד.&#160;<br/>ראו הואיל משה who makes this point. He notes that Moshe did not want to say explicitly that the nation need not fear the giants, as that would suggest that there was something to fear. Moshe, thus, made the point only implicitly. Reiterating how Hashem has conquered giants for their relatives in the past led the nation to the obvious conclusion, that Hashem can do so for Israel in the future as well.</fn> מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה&#160;"עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאום של משה ובסיפור המרגלים.<fn>בסיפור בדברים ב', המילה "ענק" מופיעה שלוש פעמים: <a href="Devarim2" data-aht="source">ב':י',י"א,כ"א</a>. בסיפור המרגלים היא גם מופיעה שלוש פעמים: ב<a href="Bemidbar13-21-33" data-aht="source">במדבר י״ג:כ״ב,כ"ח,ל״ג</a>. המילה מופיעה רק בעוד פסוק אחד בתורה (פעמיים), כאשר משה מתאר את הענקים שחיו בחברון ב<a href="Devarim9-1-3" data-aht="source">דברים ט׳:ב</a>׳.</fn>&#160;</li>
+
<li><b>בלק ובלעם</b> – ייתכן שבני ישראל כלל לא היו מודעים לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם.<fn>המקרה הרי התרחש מחוץ למחנה. למעשה, אף דמות מבני ישראל לא משחקת תפקיד בכל הפרשה של בלעם.</fn> אם כך, למשה לא הייתה שום סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע.&#160;</li>
−
<li>The repeated mention of Hashem's overcoming of giants serves the same purpose.&#160; The Spies lost their courage upon meeting the giants of Chevron, and consequently demoralized the entire nation. Moshe, therefore, highlights how Hashem has already eradicated giants from the lands of others, subtly reminding the nation that they therefore need not fear the giants of Canaan.<fn>ראו <multilink><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">דברים ב':י'</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> who makes this point. He notes that Moshe did not want to say explicitly that the nation need not fear the giants, as that would suggest that there was something to fear.&#160; Moshe, thus, made the point only implicitly.&#160; Reiterating how Hashem has conquered giants for their relatives in the past led the nation to the obvious conclusion, that Hashem can do so for Israel in the future as well.</fn> The centrality of this message is emphasized by the fact that the word "עֲנָקִים" appears only in two places in Torah, in Moshe's account here and with reference to the Story of the Spies.<fn>בסיפור בדברים ב', מלת "ענק" מופיעה שלוש פעמים: <a href="Devarim2" data-aht="source">ב':י',י"א,כ"א</a>. בסיפור המרגלים היא גם מופיעה שלוש פעמים: ב<a href="Bemidbar13-21-33" data-aht="source">במדבר י״ג:כ״ב,כ"ח,ל״ג</a>.&#160; המלה מופיעה רק בעוד פסוק אחד בתורה (פעמיים), כאשר משה מתאר את הענקים שחיו בחברון ב<a href="Devarim9-1-3" data-aht="source">דברים ט׳:ב׳</a>.</fn></li>
 
−
<li><b>אדום מול שעיר</b> – As Moshe's words regarding Edom appear to, not only differ from, but actually contradict the story בספר במדבר, several commentators suggest that he is speaking about a different event altogether.<fn><multilink><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב':ד'</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">דברים ב':כ"ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> assert that the verses are speaking of two distinct groups of people, Edom vs. Seir. [Though both groups might have been related to Esav, they were still separate peoples.]&#160; <multilink><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">ר' דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב':ד'</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר' דוד צבי הופמן</a></multilink>, instead, distinguishes between the groups from a geographic perspective.</fn>&#160; Moshe might have chosen to mention only the episode with Seir because it was they who feared the Israelites and acted accordingly.&#160; This encouraged the nation that similar reactions could be anticipated from the Canaanites.&#160; On the other hand, Moshe had no desire to remind the nation of their encounter with Edom, an aggressive enemy whom they did not conquer.</li>
 
−
<li><b>בלק ובלעם</b> – It is possible that the nation was wholly unaware of Balak's attempt to have Bilaam curse them.<fn>After all, the episode took place outside of the Israelite camp. In fact, in the entire parashah, no Israelite character plays a role.</fn>&#160; If so, Moshe had no reason to share the episode with the nation.</li>
 
 
</ul>
 
</ul>
  
 
</page>
 
</page>
 
</aht-xml>
 
</aht-xml>

Latest revision as of 01:33, 1 August 2019

מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים

פתחו טבלת השוואה

השוואה

תיאורי ספר דברים לאירועים שקרו בזמן המסע במדבר הם לרוב קצרים יותר מהסיפור המקורי בספר במדבר. אך ההיפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (פרק כ'-כ״א) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים מאוד בקצרה, ואילו בספר דברים משה מקדיש להם פרק שלם (פרק ב׳). למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?

מקבילות

גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקָדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ אדום, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור דרך ארצם בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלות בין הסיפורים.

ניגודים

יש מספר לא מבוטל של הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את הטבלה והרחיבו אותה למסך מלא.]

  • העמים שנזכרו – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום", ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.
  • עוינות של עשו – בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהג בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ומשתמע שהבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.1 
  • "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה ולרשת את אדמותיהם. 
  • מתנה מאת ה' – משה מדגיש בנאומו ששלושת העמים קיבלו את ארצותיהם בירושה מאת ה'.2 אמירה זו חסרה בספר במדבר. 
  • כיבוש הענקים – בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר שה' השמיד אותם והושיב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לציין שתיאורים אלה, שנראים קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה מקום נכבד בטקסט. דבר זה רומז שהם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלות בספר במדבר.
  • פחדו של מואב – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל. 

מסקנות

מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה בתיאור מסעות העם הייתה שונה ממטרת התורה בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה למנוע מהעם לחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את תיאורי האירועים בדרך שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במדבר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של מסעות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו. 

  • "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רשב״םדברים ב׳:ה׳, י״באודות ר' שמואל בן מאיר מסביר שמשה הזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי להבטיח שהעם יבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא ירשו את הארצות האלה. בלי איזכור האיסור, העם היה עלול להניח שההחלטה לא לכבוש ארצות אלה נבעה מחוסר יכולת. 
  • נחלות עשו, מואב, ועמון – רשב"םדברים ב':ה', י"באודות ר' שמואל בן מאיר מסביר גם שמשה מאריך בתיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושביהן הנוכחיים, בניסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.3 התורה אף מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".4
  • התגברות על הענקים – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, כדי להזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.5 מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה "עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאומו של משה ובסיפור המרגלים.6 
  • אדום מול שעיר – מכיוון שדברי משה לגבי אדום לא רק שונים מהסיפור בספר במדבר, אלא נראים כממש סותרים אותו, מספר פרשנים מציעים שהתיאורים מתייחסים לאירועים שונים לחלוטין.7 ייתכן שמשה הזכיר רק את הסיפור על שעיר כי הם פחדו מבני ישראל ופעלו בהתאם לפחד זה. דבר זה עודד את העם, כי זה הראה שניתן היה לצפות לתגובה דומה מהכנענים. מצד שני, משה לא רצה להזכיר לעם את המפגש עם אדום, שהרי הוא היה אויב אלים שאותו הם לא כבשו או הביסו. 
  • בלק ובלעם – ייתכן שבני ישראל כלל לא היו מודעים לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם.8 אם כך, למשה לא הייתה שום סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע. 
Retrieved from "http://alhatorah.org/w/index.php?title=Encounters_with_Esav,_Moav,_and_Ammon_in_Bemidbar_and_Devarim/0/he&oldid=58642&useskin=vector"