Difference between revisions of "Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
m |
m |
||
| Line 5: | Line 5: | ||
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div> | <div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div> | ||
<h2>השוואה</h2> | <h2>השוואה</h2> | ||
| − | <p>תיאורי | + | <p>תיאורי האירועים שקרו בזמן המסע במדבר שמופיעים בספר דברים הם לרוב קצרים יותר מהגרסה בספר במדבר. אך ההפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (<a href="Bemidbar21-11-13" data-aht="source">פרק כ'-כ״א</a>) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים בקצרה מאוד, ואילו משה מקדיש להם פרק שלם (<a href="Devarim2" data-aht="source">פרק ב׳</a>) בספר דברים. למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?</p> |
| − | |||
<h2>מקבילות</h2> | <h2>מקבילות</h2> | ||
| − | <p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את | + | <p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ עשיו, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור בארץ בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלה בין הסיפורים.</p> |
| − | |||
<h2>ניגודים</h2> | <h2>ניגודים</h2> | ||
Version as of 06:22, 31 July 2019
מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים
השוואה
תיאורי האירועים שקרו בזמן המסע במדבר שמופיעים בספר דברים הם לרוב קצרים יותר מהגרסה בספר במדבר. אך ההפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (פרק כ'-כ״א) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים בקצרה מאוד, ואילו משה מקדיש להם פרק שלם (פרק ב׳) בספר דברים. למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?
מקבילות
גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ עשיו, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור בארץ בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלה בין הסיפורים.
ניגודים
יש הרבה הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את הטבלה והרחיבו למסך מלא.]
יש הרבה הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את הטבלה and expand to full screen.]
- העמים שנזכרו – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום", ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.
- עוינות של עשו – בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהל בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ונראה שבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.1
- עוינות של עשו – בספר במדבר, the nation's request to pass through the land of Edom is turned down and the king even acts in a hostile fashion, advancing towards the Israelite camp with his army. לעומת זה, בספר דברים, the people are told that Seir "will fear you" and the request to traverse the land and buy food and water appears to be accepted.2
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה או לרשת את אדמותיהם.
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רק בספר דברים are we informed that Israel was forbidden to attack each of these countries and to inherit their lands.
- מתנה מאת ה' – משה מדגיש בנאומו איך ארצות כל אחד משלושת העמים ניתנו להם בירושה מאת ה'.3 אמירה זו בספר במדבר.
- מתנה מאת ה' – In Moshe's speech, he emphasizes how the lands of each of the three nations were given to them as an inheritance by Hashem.4 This is absent in Bemidbar.
- כיבוש הענקים – בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר איך ה' השמיד אותם ויישב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לשים לב שתיאורים אלה, שלכאורה נראה קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה נפח נכבד בתוך הטקסט. דבר זה רומז שבכל זאת הם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלה בספר במדבר.
- כיבוש הענקים – בספר דברים, משה מדבר באריכות על העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון, detailing how Hashem had rid each land of their previous inhabitants: החורים, אימים, וזמזומים. כל אחד מעמים אלו מתואר כ"עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים". Significantly, these apparent tangents actually comprise the bulk of Moshe's description, suggesting that these points are somehow crucial to Moshe's message. No parallel can be found in Bemidbar.
- פחדו של מואב – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל.
- פחדו של מואב – ספר דברים omits mention of Moav's fear of the Israelites and their attempt to have Bilaam curse the nation.
מסקנות
מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה התיאור מסעות העם הייתה שונה מהמטרה של ה' כשהוא מתייחס אליהם בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה לוודא שהעם לא יחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את התיאורי האירועים בצורה שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במבדר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של תולדות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו.
The differences between the accounts suggest that Moshe's objective in relaying the details of the nation's travels was distinct from Hashem's goal when discussing them in ספר במדבר. Throughout Moshe's speech בספר דברים, he attempts to ensure that the people do not repeat the mistakes of the Spies, encouraging them that they will succeed in the Conquest of Canaan. As such, he often recasts and molds his telling of past history so as to best meet this objective. ספר במדבר, in contrast, is a more prosaic history of the nation's journey. These factors can account for many of the differences noted above:
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רשב״םמסביר שמשה מזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי לוודא שהעם מבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא יירשו את הארצות האלה. בלי זה, הם היו עלולים להניח שההחלטה לא לכבוש אותן נבעה מחוסר יכולת.
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רשב"ם explains that Moshe recounts the prohibition against battling שעיר, מואב, ועמון in order to ensure that the nation understood the true reason why they did not inherit these lands. Otherwise, they might have mistakenly assumed that the decision not to conquer stemmed from a lack of ability.
- נחלות עשו, מואב, ועמון – רשב"ם מסביר גם שמשה מאריך התיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושבהן הנוכחיים, ביסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.5 התורה מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".6
- further explains that Moshe goes on at length about how Hashem gave these three nations their lands to prove to Israel how He has done, and will do the same (and more) for them.7 The Torah even makes the comparison explicit, "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".8
- התגברות על הענקים – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, ומזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.9 מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה "עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאום של משה ובסיפור המרגלים.10
- The repeated mention of Hashem's overcoming of giants serves the same purpose. The Spies lost their courage upon meeting the giants of Chevron, and consequently demoralized the entire nation. Moshe, therefore, highlights how Hashem has already eradicated giants from the lands of others, subtly reminding the nation that they therefore need not fear the giants of Canaan.11 The centrality of this message is emphasized by the fact that the word "עֲנָקִים" appears only in two places in Torah, in Moshe's account here and with reference to the Story of the Spies.12
- אדום מול שעיר – נראה לא רק שדברי משה לגבי אדום שונים מהסיפור בספר במדבר, אלא שהם ממש סותרים אותו. לכן מספר פרשנים מציעים שהוא מתייחס לאירועים שונים לגמרי.13ייתכן שמשה הזכיר רק את הסיפור על שעיר כי הם פחדו מבני ישראל ופעלו בהתאם לפחד זה. מצד שני, משה לא רצה להזכיר לעם את המפגש שלו עם אדום, האויב האלים אותו הם לא כבשו.
- As Moshe's words regarding Edom appear to, not only differ from, but actually contradict the story בספר במדבר, several commentators suggest that he is speaking about a different event altogether.14 Moshe might have chosen to mention only the episode with Seir because it was they who feared the Israelites and acted accordingly. This encouraged the nation that similar reactions could be anticipated from the Canaanites. On the other hand, Moshe had no desire to remind the nation of their encounter with Edom, an aggressive enemy whom they did not conquer.
- בלק ובלעם – ייתכן שהעם כלל לא היה מודע לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם. 15אם כך, למשה לא הייתה סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע.
- It is possible that the nation was wholly unaware of Balak's attempt to have Bilaam curse them.16 If so, Moshe had no reason to share the episode with the nation.
