Difference between revisions of "Encounters with Esav, Moav, and Ammon in Bemidbar and Devarim/0/he"
Jump to navigation
Jump to search
| Line 5: | Line 5: | ||
<div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div> | <div style="text-align:center;font-weight:bold" class="header"><a href="Table" data-aht="subpage" class="btn" style="color:#832525">פתחו טבלת השוואה</a></div> | ||
<h2>השוואה</h2> | <h2>השוואה</h2> | ||
| − | <p>תיאורי | + | <p>תיאורי ספר דברים לאירועים שקרו בזמן המסע במדבר הם לרוב קצרים יותר מהסיפור המקורי בספר במדבר. אך ההיפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (<a href="Bemidbar21-11-13" data-aht="source">פרק כ'-כ״א</a>) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים מאוד בקצרה, ואילו בספר דברים משה מקדיש להם פרק שלם (<a href="Devarim2" data-aht="source">פרק ב׳</a>). למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?</p> |
<h2>מקבילות</h2> | <h2>מקבילות</h2> | ||
| − | <p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר | + | <p>גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקָדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ אדום, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור דרך ארצם בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלות בין הסיפורים.</p> |
<h2>ניגודים</h2> | <h2>ניגודים</h2> | ||
| − | <p>יש | + | <p>יש מספר לא מבוטל של הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את ה<a href="Table" data-aht="subpage">טבלה</a> והרחיבו אותה למסך מלא.]</p> |
<ul> | <ul> | ||
<li><b>העמים שנזכרו</b> – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום", ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.</li> | <li><b>העמים שנזכרו</b> – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום", ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.</li> | ||
| − | <li><b>עוינות של עשו </b>– בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהג בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", | + | <li><b>עוינות של עשו </b>– בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהג בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ומשתמע שהבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.<fn>ראו <a href="Devarim2" data-aht="source">דברים ב׳: כ"ח-כ"ט</a>, בו משה מתאר איך שביקש רשות מסיחון לעבור בארצו, והזכיר לו שבני עשו כבר נענו לבקשה דומה: "אֹכֶל בַּכֶּסֶף תַּשְׁבִּרֵנִי וְאָכַלְתִּי וּמַיִם בַּכֶּסֶף תִּתֶּן לִי וְשָׁתִיתִי רַק אֶעְבְּרָה בְרַגְלָי כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר".</fn> </li> |
<li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –</b> רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה ולרשת את אדמותיהם. </li> | <li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" –</b> רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה ולרשת את אדמותיהם. </li> | ||
<li><b>מתנה מאת ה' – </b>משה מדגיש בנאומו ששלושת העמים קיבלו את ארצותיהם בירושה מאת ה'.<fn>השוו הלשונות הכמעט זהות ב<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ה'</a>: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר", <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ט'</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", ו<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק י"ט</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".</fn> אמירה זו חסרה בספר במדבר. </li> | <li><b>מתנה מאת ה' – </b>משה מדגיש בנאומו ששלושת העמים קיבלו את ארצותיהם בירושה מאת ה'.<fn>השוו הלשונות הכמעט זהות ב<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ה'</a>: "כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר", <a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק ט'</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה", ו<a href="Devarim2" data-aht="source">פסוק י"ט</a>: "כִּי לִבְנֵי לוֹט נְתַתִּיהָ יְרֻשָּׁה".</fn> אמירה זו חסרה בספר במדבר. </li> | ||
| − | <li><b>כיבוש הענקים – </b>בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר שה' השמיד אותם | + | <li><b>כיבוש הענקים – </b>בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר שה' השמיד אותם והושיב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לציין שתיאורים אלה, שנראים קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה מקום נכבד בטקסט. דבר זה רומז שהם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלות בספר במדבר.</li> |
<li><b>פחדו של מואב</b> – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל. </li> | <li><b>פחדו של מואב</b> – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל. </li> | ||
</ul> | </ul> | ||
<h2>מסקנות</h2> | <h2>מסקנות</h2> | ||
| − | <p>מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה בתיאור מסעות העם הייתה שונה | + | <p>מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה בתיאור מסעות העם הייתה שונה ממטרת התורה בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה למנוע מהעם לחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את תיאורי האירועים בדרך שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במדבר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של מסעות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו. </p> |
<ul> | <ul> | ||
| − | <li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – </b><multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב׳:ה׳, י״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מסביר שמשה הזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי שהעם יבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא ירשו את הארצות האלה. בלי | + | <li><b>"אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – </b><multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב׳:ה׳, י״ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מסביר שמשה הזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי להבטיח שהעם יבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא ירשו את הארצות האלה. בלי איזכור האיסור, העם היה עלול להניח שההחלטה לא לכבוש ארצות אלה נבעה מחוסר יכולת. </li> |
| − | <li><b>נחלות עשו, מואב, ועמון</b> – <multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב':ה', י"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מסביר גם שמשה מאריך בתיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושביהן הנוכחיים, בניסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.<fn>העמים האלה הם בכל זאת "קרובי משפחה" של ישראל.</fn> התורה מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".<fn>ראו <multilink><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">דברים ב׳:י״ב</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> המסביר: "לשון עבר על דבר שכבר היה מקצתו (כיבוש ארץ סיחון ועוג) ועוד מעט יהיה כלו."</fn></li> | + | <li><b>נחלות עשו, מואב, ועמון</b> – <multilink><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">רשב"ם</a><a href="RashbamDevarim2-512" data-aht="source">דברים ב':ה', י"ב</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> מסביר גם שמשה מאריך בתיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושביהן הנוכחיים, בניסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.<fn>העמים האלה הם בכל זאת "קרובי משפחה" של ישראל.</fn> התורה אף מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".<fn>ראו <multilink><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">שד״ל</a><a href="ShadalDevarim2-12" data-aht="source">דברים ב׳:י״ב</a><a href="R. Shemuel David Luzzatto (Shadal)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל דוד לוצאטו</a></multilink> המסביר: "לשון עבר על דבר שכבר היה מקצתו (כיבוש ארץ סיחון ועוג) ועוד מעט יהיה כלו."</fn></li> |
| − | <li><b>התגברות על הענקים</b> – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, כדי להזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.<fn>ראו <multilink><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">דברים ב׳:י׳</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> שמאמץ גישה זו. הוא מציין שמשה לא רצה להגיד במפורש שאין צורך לפחד מהענקים, כי אמירה כזאת תרמוז שיש ממה לפחד. לכן משה | + | <li><b>התגברות על הענקים</b> – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, כדי להזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.<fn>ראו <multilink><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">הואיל משה</a><a href="HoilMosheDevarim2-10" data-aht="source">דברים ב׳:י׳</a><a href="R. Moshe Yitzchak Ashkenazi (Hoil Moshe)" data-aht="parshan">אודות ר' משה יצחק אשכנזי</a></multilink> שמאמץ גישה זו. הוא מציין שמשה לא רצה להגיד במפורש שאין צורך לפחד מהענקים, כי אמירה כזאת תרמוז שיש ממה לפחד. לכן משה העביר את המסר שלו רק באופן מרומז ולא במפורש. החזרה המשולשת על איך שה' השמיד בעבר את הענקים מפני עמון, מואב, ואדום, הביא את העם למסקנה המתבקשת, שה' יכול לעשות זאת גם עבור עם ישראל בעתיד.</fn> מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה "עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאומו של משה ובסיפור המרגלים.<fn>בסיפור בדברים ב', המילה "ענק" מופיעה שלוש פעמים: <a href="Devarim2" data-aht="source">ב':י',י"א,כ"א</a>. בסיפור המרגלים היא מופיעה שלוש פעמים: ב<a href="Bemidbar13-21-33" data-aht="source">במדבר י״ג:כ״ב,כ"ח,ל״ג</a>. המילה מופיעה רק בעוד פסוק אחד בתורה (פעמיים), כאשר משה מתאר את הענקים שהתגוררו בחברון ב<a href="Devarim9-1-3" data-aht="source">דברים ט׳:ב</a>׳.</fn> </li> |
| − | <li><b>אדום מול שעיר</b> – | + | <li><b>אדום מול שעיר</b> – מכיוון שדברי משה לגבי אדום לא רק שונים מהסיפור בספר במדבר, אלא נראים כממש סותרים אותו, מספר פרשנים מציעים שהתיאורים מתייחסים לאירועים שונים לחלוטין.<fn><multilink><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">רשב״ם</a><a href="RashbamDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב׳:ד׳</a><a href="R. Shemuel b. Meir (Rashbam)" data-aht="parshan">אודות ר' שמואל בן מאיר</a></multilink> ו<multilink><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraDevarim2-29" data-aht="source">דברים ב׳:כ״ט</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> סוברים שהפסוקים מתייחסים לשתי אוכלוסיות שונות: אדום ושעיר. [אמנם ייתכן ששתי האוכלוסיות היו קשורות לעשו, אך מדובר בכל זאת בעמים נפרדים.] <multilink><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">ר׳ דוד צבי הופמן</a><a href="RDavidZviHoffmannDevarim2-4" data-aht="source">דברים ב׳:ד׳</a><a href="R. David Zvi Hoffmann" data-aht="parshan">אודות ר׳ דוד צבי הופמן</a></multilink>, לעומת זאת, מדבר על הבדל גיאוגרפי בין שתי האוכלוסיות.</fn> ייתכן שמשה הזכיר רק את הסיפור על שעיר כי הם פחדו מבני ישראל ופעלו בהתאם לפחד זה. דבר זה עודד את העם, כי זה הראה שניתן היה לצפות לתגובה דומה מהכנענים. מצד שני, משה לא רצה להזכיר לעם את המפגש עם אדום, שהרי הוא היה אויב אלים שאותו הם לא כבשו או הביסו. </li> |
| − | <li><b>בלק ובלעם</b> – ייתכן שבני ישראל כלל לא היו מודעים לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם.<fn>המקרה הרי התרחש מחוץ למחנה. למעשה, אף דמות מבני ישראל לא משחקת תפקיד בכל הפרשה.</fn> אם כך, למשה לא הייתה סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע. </li> | + | <li><b>בלק ובלעם</b> – ייתכן שבני ישראל כלל לא היו מודעים לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם.<fn>המקרה הרי התרחש מחוץ למחנה. למעשה, אף דמות מבני ישראל לא משחקת תפקיד בכל הפרשה של בלעם.</fn> אם כך, למשה לא הייתה שום סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע. </li> |
</ul> | </ul> | ||
</page> | </page> | ||
</aht-xml> | </aht-xml> | ||
Latest revision as of 01:33, 1 August 2019
מפגשים עם עשו, מואב, ועמון בבמדבר ובדברים
השוואה
תיאורי ספר דברים לאירועים שקרו בזמן המסע במדבר הם לרוב קצרים יותר מהסיפור המקורי בספר במדבר. אך ההיפך הוא הנכון בקשר לגרסה השנייה של סיפורי המעבר בארצות אדום, מואב, ועמון. ספר במדבר (פרק כ'-כ״א) מזכיר את המפגשים עם העמים השונים מאוד בקצרה, ואילו בספר דברים משה מקדיש להם פרק שלם (פרק ב׳). למה נושא זה זוכה להתייחסות כל כך נרחבת בנאום האחרון של משה, למרות שספר במדבר מתעלם ממנו כמעט לגמרי? איזה מסר משה ביקש להעביר בפרטים הרבים שהוא הוסיף?
מקבילות
גם ספר במדבר וגם ספר דברים מתארים את מסעות בני ישראל בארצות שממזרח לירדן. הם מפרטים באיזה ארצות בני ישראל עברו, את איזה הם הקיפו, ואת איזה הם תקפו. מסופר שבני ישראל נסעו מקָדש, דרך ים סוף, סביב הר שעיר, ומשם למדבר מואב ונחל זרד. בקשר לארץ אדום, מסופר בשני הספרים שבני ישראל ביקשו לעבור דרך ארצם בשלום ולקנות מזון ומים. אך מעבר לנקודות האלה, אין הרבה הקבלות בין הסיפורים.
ניגודים
יש מספר לא מבוטל של הבדלים בין התיאורים. [לתמונה מלאה של ההשוואה בין שני התיאורים, פתחו את הטבלה והרחיבו אותה למסך מלא.]
- העמים שנזכרו – בעוד שספר במדבר מזכיר רק את ארצות עשו ומואב, ספר דברים מדבר גם על עמון. בנוסף, בעוד שספר במדבר מזכיר את אדום ו"מלך אדום", ספר דברים מדבר על שעיר ואינו מזכיר שום מלך.
- עוינות של עשו – בספר במדבר, בקשת העם לעבור בארץ אדום נדחית, והמלך אף מתנהג בצורה עוינת ומתקדם עם הצבא שלו לכיוון מחנה בני ישראל. לעומת זה, בספר דברים, נאמר לעם ששעיר "יִירְאוּ מִכֶּם", ומשתמע שהבקשה לעבור בארץ ולקנות מזון ומים מתקבלת.1
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רק בספר דברים מסופר לנו שלישראל אסור לתקוף את הארצות האלה ולרשת את אדמותיהם.
- מתנה מאת ה' – משה מדגיש בנאומו ששלושת העמים קיבלו את ארצותיהם בירושה מאת ה'.2 אמירה זו חסרה בספר במדבר.
- כיבוש הענקים – בספר דברים, משה מדבר באריכות על החורים והאימים, העמים שנכבשו על ידי שעיר, מואב, ועמון. הוא מסביר שה' השמיד אותם והושיב את העמים הנוכחיים במקומם. חשוב לציין שתיאורים אלה, שנראים קשורים רק באופן רופף לנושא הנאום, תופסים למעשה מקום נכבד בטקסט. דבר זה רומז שהם חלק מרכזי מהמסר שמשה מבקש להעביר. לאמירות אלה אין הקבלות בספר במדבר.
- פחדו של מואב – ספר דברים משמיט את תיאור הפחד של מואב מפני בני ישראל ואת הניסיון שלהם לגרום לבלעם לקלל את ישראל.
מסקנות
מההבדלים בין הגרסאות ניתן להבין שהמטרה של משה בתיאור מסעות העם הייתה שונה ממטרת התורה בספר במדבר. לאורך הנאום שלו בספר דברים, משה מנסה למנוע מהעם לחזור על הטעויות של המרגלים. הוא מנסה לעודד אותם ולשכנע אותם שאכן יצליחו לכבוש את ארץ כנען. לכן הוא מעצב את תיאורי האירועים בדרך שתשיג את המטרה הזאת בצורה המיטבית. ספר במדבר, לעומת זאת, מציג גרסה פשוטה יותר של מסעות העם. גורמים אלה מסבירים את ההבדלים הרבים שראינו.
- "אַל תִּתְגָּרוּ בָם" – רשב״ם מסביר שמשה הזכיר את האיסור לתקוף את שעיר, מואב, ועמון כדי להבטיח שהעם יבין את הסיבה האמיתית לכך שהם לא ירשו את הארצות האלה. בלי איזכור האיסור, העם היה עלול להניח שההחלטה לא לכבוש ארצות אלה נבעה מחוסר יכולת.
- נחלות עשו, מואב, ועמון – רשב"ם מסביר גם שמשה מאריך בתיאור העברת הארצות מיושביהן הקודמים ליושביהן הנוכחיים, בניסיון להוכיח לישראל שה' כבר עשה זאת בעבר ועוד יעשה זאת (ואף יותר) עבור עם ישראל בעתיד.3 התורה אף מזכירה השוואה זו במפורש: "כַּאֲשֶׁר עָשָׂה יִשְׂרָאֵל לְאֶרֶץ יְרֻשָּׁתוֹ אֲשֶׁר נָתַן י"י לָהֶם".4
- התגברות על הענקים – האזכור החוזר של התגברות ה' על הענקים משרת את אותה המטרה. המרגלים איבדו את האומץ שלהם במפגש עם ענקי חברון, ובעקבות זה הם גם הורידו את המורל של שאר העם. לכן משה מדגיש את זה שה' כבר השמיד ענקים מארצות אחרות, כדי להזכיר לעם בעדינות שאין צורך לפחד מענקי כנען.5 מרכזיות מסר זה מודגשת על ידי זה שהמילה "עֲנָקִים" מופיעה רק בשני מקומות בתורה: כאן בנאומו של משה ובסיפור המרגלים.6
- אדום מול שעיר – מכיוון שדברי משה לגבי אדום לא רק שונים מהסיפור בספר במדבר, אלא נראים כממש סותרים אותו, מספר פרשנים מציעים שהתיאורים מתייחסים לאירועים שונים לחלוטין.7 ייתכן שמשה הזכיר רק את הסיפור על שעיר כי הם פחדו מבני ישראל ופעלו בהתאם לפחד זה. דבר זה עודד את העם, כי זה הראה שניתן היה לצפות לתגובה דומה מהכנענים. מצד שני, משה לא רצה להזכיר לעם את המפגש עם אדום, שהרי הוא היה אויב אלים שאותו הם לא כבשו או הביסו.
- בלק ובלעם – ייתכן שבני ישראל כלל לא היו מודעים לניסיון של בלק לגרום לבלעם לקלל אותם.8 אם כך, למשה לא הייתה שום סיבה לשתף את העם בפרטי האירוע.
