<figure class="thumb"><a href="The Manna in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/16/The Manna in Art/deRoberti.jpg"/></a><figcaption>(<a href="The Manna in Art" data-aht="page">Click for this topic in art</a>)</figcaption></figure>
+
<figure class="thumb">
−
<h2>Expanding the Time Frame</h2>
+
<a href="The Manna in Art" data-aht="page"><img src="/Media/2Shemot/16/The Manna in Art/deRoberti.jpg"/></a><figcaption>(<a href="The Manna in Art" data-aht="page">לקיטת המן באמנות</a>)</figcaption>
−
<p>The bulk of <a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">Shemot 16</a> provides a log of the amazing events of the first week of the miracle of the manna: its raining down from the heavens on regular weekdays, the double portion of manna collected on Fridays, and its complete absence on Shabbat.  The conclusion of the chapter, though, moves on to discuss events relevant only for the more distant future:</p>
<p><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;"><a style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;" href="Shemot16-31-36" data-aht="source">שמות ט"ז</a> מכיל ברובו תיעוד של האירועים המפליאים אשר קרו בשבוע הראשון של נס המן: ירידתו מן השמיים בימי חול רגילים, לקיטת מנה כפולה ממנו ביום שישי, והיעדרו לחלוטין מסביב למחנה ביום השבת. עם זאת, סיום הפרק עובר לדון באירועים הרלוונטיים רק לעתיד הרחוק יותר:</span></p>
−
<q xml:lang="en">(32) And Moses said: 'This is the thing which the Lord hath commanded: Let an omerful of it be kept throughout your generations; that they may see the bread wherewith I fed you in the wilderness, when I brought you forth from the land of Egypt.' (33) And Moses said unto Aaron: 'Take a jar, and put an omerful of manna therein, and lay it up before the Lord, to be kept throughout your generations.' (34) As the Lord commanded Moses, so Aaron laid it up before the Testimony, to be kept. (35) And the children of Israel did eat the manna forty years, until they came to a land inhabited; they did eat the manna, until they came unto the borders of the land of Canaan.</q>
<p>When did these events take place, and at what point were these verses recorded?</p>
+
</q>
+
<p>מתי התרחשו אירועים אלה, ובאיזה שלב הפסוקים הללו נכתבו?</p>
−
<h2>Cessation of the Manna</h2>
+
<h2>הפסקת ירידת המן</h2>
−
<p><a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">Verse 35</a> and its description of the forty year duration of the miracle of the manna is the classic example used to prove that the Torah sometimes appends information which happened only significantly later so as to complete a story.<fn>See, for instance, <multilink><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">Ibn Ezra Shemot 12:50 </a><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">Shemot Long Commentary 12:50</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">About R. Avraham ibn Ezra</a></multilink>and <multilink><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">Ramban Bemidbar 21:1</a><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">Bemidbar 21:1</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">About R. Moshe b. Nachman</a></multilink> who both use it as a prototype for their suggestions that concluding verses in other stories also appear out of order for the purpose of "finishing the story" (להשלים הענין).</fn>  Interestingly, this verse might even refer to events which go beyond the fortieth year, as it speaks of eating the manna until the nation's arrival at both "אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ("inhabited land") and "קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן" ("the border of the land of Canaan").  What is the relationship between these two terms; do they both refer to the land of Arvot Moav (east of the Jordan), both to Israel proper, or do they split between the two?  If the terms mean the same thing, why the doubling?  If not, when exactly did the manna cease?  Is the Torah speaking here only about events which took place in Moshe's lifetime, or also about those which happened after Moshe's death and the crossing of the Jordan?</p>
+
<p><a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוק ל"ה </a>מספר על ארבעים השנים שבהן נמשך נס המן. בכך, הוא משמש דוגמה קלאסית להוכחה שהתורה לפעמים מצרפת מידע שהתרחש רק בזמן הרבה יותר מאוחר, על מנת להשלים את הסיפור.<fn>ראו, לדוגמה, <multilink><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ב:נ'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">במדבר כ"א:א'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> שמשתמשים בזה כאב-טיפוס להצעותיהם כי פסוקי סיכום בסיפורים אחרים במקרא מופיעים גם הם בסדר אי-כרונולוגי למטרת השלמת הענין.</fn> באופן מעניין, נדמה שפסוק זה מתייחס לאירועים אף לאחר שנת הארבעים, שכן הוא מדבר על אכילת המן עד הגעת האומה ל"אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ול"קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן". מה הקשר בין שני הביטויים האלו; האם שניהם מתייחסים לאזור שבערבות מואב (בעבר הירדן המזרחי), או דווקא לארץ ישראל בצד המערבי של הירדן? האם ייתכן שכל ביטוי מדבר על עבר אחר של הירדן? אם פירוש המונחים זהה, מה פשר הכפילות הזו? אם לא, אזי נשאלת השאלה מתי בדיוק הפסיק המן לרדת? האם התורה מדברת כאן רק על אירועים שהתרחשו במהלך חייו של משה, או גם על אירועים שאירעו לאחר מותו של משה ועבירת הירדן?</p>
−
<h2>Preserving the Manna</h2>
+
<h2>המן למשמרת</h2>
−
<p>It appears that at least part of <a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">verses 32-34</a> is also out of chronological order.  Verse 34 speaks of Aharon's preserving of an omer of manna by storing a jar of it "לִפְנֵי הָעֵדֻת", a term used in the Torah<fn>See <a href="Shemot30-36" data-aht="source">Shemot 30:36</a> and <a href="Bemidbar17-19-25" data-aht="source">Bemidbar 17:19,25</a>.</fn> to describe the place of the Ark of Testimony ("אֲרוֹן הָעֵדֻת") and the Tablets of Testimony ("לֻחֹת הָעֵדֻת") contained therein.  At this point, however, the Tabernacle and Ark had not yet been built, seemingly placing this event no earlier than the second year.<fn>This event could also have happened no later than the first of the fifth month of the fortieth year, since that is the date of Aharon's death.</fn>  Here, too, though, the extent of the achronology is unclear:</p>
+
<p>נראה שלפחות חלק מ<a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוקים ל"ב-ל"ד</a> אינו ממוקם במקומו הכרונולוגי. פסוק ל"ד מדבר על שמירת עומר המן בתוך צנצנת על ידי אהרן ואחסונה "לִפְנֵי הָעֵדֻת", ביטוי המשמש בתורה<fn>ראו <a href="Shemot30-36" data-aht="source">שמות ל':ל"ו</a> ו<a href="Bemidbar17-19-25" data-aht="source">במדבר י״ז:י״ט,כ״ה</a>.</fn> לתיאור המקום של "אֲרוֹן הָעֵדֻת" ו"לֻחֹת הָעֵדֻת" הנמצאות בתוכו. עם זאת, המשכן והארון טרם נבנו, ולכן נראה שיש לתארך אירוע זה לא מוקדם יותר מן השנה השנייה.<fn>בנוסף, אירוע זה לא היה יכול להתקיים לאחר א' באב של שנת הארבעים, מפני שזהו היום בו אהרן מת.</fn> גם כאן, היקף אי-הכרונולוגיה אינו ברור:</p>
<ul>
<ul>
−
<li>Did this occur immediately after the construction of the Mishkan, or only at some later point?  When would have been the most logical time to have set aside the manna – when the phenomenon first began, when there was a proper place for safe-keeping, or perhaps only on the eve of the nation's entry into the land, when it became necessary to commemorate the soon to be ending miracle?</li>
+
<li>האם הסיפור התרחש מיד לאחר בניית המשכן, או רק בשלב מאוחר יותר? מתי הייתה התקופה ההגיונית ביותר להניח את המן למשמרת – כאשר הנס החל לראשונה, כאשר כבר נבנה המקום המייועד לשמירת הצנצנת, או אולי רק ערב כניסת העם לארץ, כשהיה נחוץ להנציח את הפלא העומד להסתיים בקרוב?</li>
−
<li>Are Moshe's instructions in verses 32-33 communicated at the same time as their fulfillment in verse 34?</li>
+
<li>האם ההוראות שנותן משה לאהרן בפסוקים ל"ב-ל"ג נמסרות בסמוך למימושם בפסוק ל"ד?</li>
−
<li>Moshe's directive speaks of placing the manna "לִפְנֵי ה'‏".  Does that term have an identical meaning to "לִפְנֵי הָעֵדֻת" and speak of the same event?  Or is it possible that the terms have distinct meanings and that the manna was placed in different places at different times (one of which might even have perhaps preceded the Tabernacle's construction)?</li>
+
<li>הנחייתו של משה מורה להציב את צנצנת המן "לִפְנֵי ה'". האם למונח זה משמעות זהה ל"לִפְנֵי הָעֵדֻת" ומדובר כאן על אותו אירוע? או אולי יתכן שלמונחים יש משמעויות שונות והמן הונח במקומות שונים בזמנים שונים (שאחד מהם ייתכן אף היה לפני בניית המשכן)?</li>
</ul>
</ul>
−
<h2>When was the Epilogue Written?</h2>
+
<h2>מתי נכתב הנספח לפרק?</h2>
−
In addition to the questions regarding when the events occurred, we must also consider the question of when the verses of the epilogue were recorded.  Did Moshe, in the first year, prophetically write the entire chapter including its appendix even before some of these events transpired, or did he write about these events only after the fact?<fn>This question also depends on the Talmudic debate (<multilink><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">Bavli Gittin</a><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">Bavli Gittin 60a</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">About the Bavli</a></multilink>) over whether Moshe wrote the Torah piecemeal or all at once.</fn>  Was Moshe, already in the first year, privy to the information that the Children of Israel would spend forty years wandering in the wilderness because of the Sin of the Spies?  If verse 35 describes events that took place after the crossing of the Jordan, does that suggest that Moshe wrote also about events that took place after his death?
+
<p>בנוסף לסוגיות סביב התרחשות האירועים, עלינו לקחת בחשבון גם את השאלה מתי נכתב אותו אפילוג של הפרק. האם משה כתב בשנה הראשונה בדרך נבואה את כל הפרק כולל הנספח שלו עוד לפני שהתרחשו חלק מהאירועים, או האם הוא כתב על אירועים אלה רק לאחר המעשה?<fn>שאלה זו תלויה גם במחלוקת התלמודית (<multilink><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>) לגבי אם התורה ניתנה "מגילה מגילה" או "חתומה".</fn> האם משה, כבר בשנה הראשונה, ידע שבני ישראל יבלו ארבעים שנה בנידודים במדבר כעונש על חטא המרגלים? אם פסוק ל"ה מתאר אירועים שהתרחשו לאחר חציית הירדן, האם זה רומז לנו על כך שמשה כתב גם על אירועים שהתרחשו לאחר מותו?</p>
שמות ט"ז מכיל ברובו תיעוד של האירועים המפליאים אשר קרו בשבוע הראשון של נס המן: ירידתו מן השמיים בימי חול רגילים, לקיטת מנה כפולה ממנו ביום שישי, והיעדרו לחלוטין מסביב למחנה ביום השבת. עם זאת, סיום הפרק עובר לדון באירועים הרלוונטיים רק לעתיד הרחוק יותר:
מתי התרחשו אירועים אלה, ובאיזה שלב הפסוקים הללו נכתבו?
הפסקת ירידת המן
פסוק ל"ה מספר על ארבעים השנים שבהן נמשך נס המן. בכך, הוא משמש דוגמה קלאסית להוכחה שהתורה לפעמים מצרפת מידע שהתרחש רק בזמן הרבה יותר מאוחר, על מנת להשלים את הסיפור.1 באופן מעניין, נדמה שפסוק זה מתייחס לאירועים אף לאחר שנת הארבעים, שכן הוא מדבר על אכילת המן עד הגעת האומה ל"אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ול"קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן". מה הקשר בין שני הביטויים האלו; האם שניהם מתייחסים לאזור שבערבות מואב (בעבר הירדן המזרחי), או דווקא לארץ ישראל בצד המערבי של הירדן? האם ייתכן שכל ביטוי מדבר על עבר אחר של הירדן? אם פירוש המונחים זהה, מה פשר הכפילות הזו? אם לא, אזי נשאלת השאלה מתי בדיוק הפסיק המן לרדת? האם התורה מדברת כאן רק על אירועים שהתרחשו במהלך חייו של משה, או גם על אירועים שאירעו לאחר מותו של משה ועבירת הירדן?
המן למשמרת
נראה שלפחות חלק מפסוקים ל"ב-ל"ד אינו ממוקם במקומו הכרונולוגי. פסוק ל"ד מדבר על שמירת עומר המן בתוך צנצנת על ידי אהרן ואחסונה "לִפְנֵי הָעֵדֻת", ביטוי המשמש בתורה2 לתיאור המקום של "אֲרוֹן הָעֵדֻת" ו"לֻחֹת הָעֵדֻת" הנמצאות בתוכו. עם זאת, המשכן והארון טרם נבנו, ולכן נראה שיש לתארך אירוע זה לא מוקדם יותר מן השנה השנייה.3 גם כאן, היקף אי-הכרונולוגיה אינו ברור:
האם הסיפור התרחש מיד לאחר בניית המשכן, או רק בשלב מאוחר יותר? מתי הייתה התקופה ההגיונית ביותר להניח את המן למשמרת – כאשר הנס החל לראשונה, כאשר כבר נבנה המקום המייועד לשמירת הצנצנת, או אולי רק ערב כניסת העם לארץ, כשהיה נחוץ להנציח את הפלא העומד להסתיים בקרוב?
האם ההוראות שנותן משה לאהרן בפסוקים ל"ב-ל"ג נמסרות בסמוך למימושם בפסוק ל"ד?
הנחייתו של משה מורה להציב את צנצנת המן "לִפְנֵי ה'". האם למונח זה משמעות זהה ל"לִפְנֵי הָעֵדֻת" ומדובר כאן על אותו אירוע? או אולי יתכן שלמונחים יש משמעויות שונות והמן הונח במקומות שונים בזמנים שונים (שאחד מהם ייתכן אף היה לפני בניית המשכן)?
מתי נכתב הנספח לפרק?
בנוסף לסוגיות סביב התרחשות האירועים, עלינו לקחת בחשבון גם את השאלה מתי נכתב אותו אפילוג של הפרק. האם משה כתב בשנה הראשונה בדרך נבואה את כל הפרק כולל הנספח שלו עוד לפני שהתרחשו חלק מהאירועים, או האם הוא כתב על אירועים אלה רק לאחר המעשה?4 האם משה, כבר בשנה הראשונה, ידע שבני ישראל יבלו ארבעים שנה בנידודים במדבר כעונש על חטא המרגלים? אם פסוק ל"ה מתאר אירועים שהתרחשו לאחר חציית הירדן, האם זה רומז לנו על כך שמשה כתב גם על אירועים שהתרחשו לאחר מותו?
