(3 intermediate revisions by one other user not shown)
Line 7:
Line 7:
</figure>
</figure>
<h2>הרחבת מסגרת הזמן</h2>
<h2>הרחבת מסגרת הזמן</h2>
−
<p><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;">רובו של <a style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;" href="Shemot16-31-36" data-aht="source">שמות ט"ז</a> מכיל רישום של האירועים המפליאים אשר קרו בשבוע הראשון של נס המן: המן יורד מהשמיים בימי חול רגילים, ביום שישי יורדת מנה כפולה, ובשבת המן נעדר לחלוטין. עם זאת, בסיום הפרק הדיון עובר להתעסק באירועים הרלוונטיים רק לעתיד הרחוק יותר:</span></p>
+
<p><span style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;"><a style="font-size: inherit; font-style: inherit; font-variant-ligatures: inherit; font-variant-caps: inherit; font-weight: inherit;" href="Shemot16-31-36" data-aht="source">שמות ט"ז</a> מכיל ברובו תיעוד של האירועים המפליאים אשר קרו בשבוע הראשון של נס המן: ירידתו מן השמיים בימי חול רגילים, לקיטת מנה כפולה ממנו ביום שישי, והיעדרו לחלוטין מסביב למחנה ביום השבת. עם זאת, סיום הפרק עובר לדון באירועים הרלוונטיים רק לעתיד הרחוק יותר:</span></p>
<p><a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוק ל"ה </a>מספר על ארבעים השנים שבהן נמשך נס המן. בכך, הוא משמש דוגמה קלאסית להוכחה שהתורה לפעמים מצרפת מידע שהתרחש רק באופן משמעותי בזמן מאוחר יותר, על מנת להשלים סיפור.<fn>ראו, לדוגמה, <multilink><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ב:נ'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">במדבר כ"א:א'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> שמשתמשים בזה כאב-טיפוס להצעותיהם כי פסוקי סיכום בסיפורים אחרים במקרא מופיעים גם הם בסדר אי-כרונולוגי למטרת השלמת הענין.</fn> באופן מעניין, נדמה שפסוק זה אף מתייחס לאירועים החורגים משנת הארבעים, שכן הוא מדבר על אכילת המן עד הגעת האומה ל"אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ול"קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן". מה הקשר בין שני הביטויים האלו; האם שניהם מתייחסים לאזור שבערבות מואב (ממזרח לירדן), או דווקא לישראל? אולי כל אחד מהם בכלל מדבר על עברו האחר של הנהר? אם פירוש המונחים זהה, מדוע הכפילות הזו? אם לא, אזי נשאלת השאלה מתי בדיוק הפסיק המן לרדת? האם התורה מדברת כאן רק על אירועים שהתרחשו במהלך חייו של משה, או גם על אירועים שאירעו לאחר מותו של משה וחציית הירדן?</p>
+
<p><a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוק ל"ה </a>מספר על ארבעים השנים שבהן נמשך נס המן. בכך, הוא משמש דוגמה קלאסית להוכחה שהתורה לפעמים מצרפת מידע שהתרחש רק בזמן הרבה יותר מאוחר, על מנת להשלים את הסיפור.<fn>ראו, לדוגמה, <multilink><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">אבן עזרא</a><a href="IbnEzraShemotLongCommentary12-50" data-aht="source">שמות פירוש שני י"ב:נ'</a><a href="R. Avraham ibn Ezra" data-aht="parshan">אודות ר' אברהם אבן עזרא</a></multilink> ו<multilink><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">רמב״ן</a><a href="RambanBemidbar21-1" data-aht="source">במדבר כ"א:א'</a><a href="R. Moshe b. Nachman (Ramban, Nachmanides)" data-aht="parshan">אודות ר' משה בן נחמן</a></multilink> שמשתמשים בזה כאב-טיפוס להצעותיהם כי פסוקי סיכום בסיפורים אחרים במקרא מופיעים גם הם בסדר אי-כרונולוגי למטרת השלמת הענין.</fn> באופן מעניין, נדמה שפסוק זה מתייחס לאירועים אף לאחר שנת הארבעים, שכן הוא מדבר על אכילת המן עד הגעת האומה ל"אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ול"קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן". מה הקשר בין שני הביטויים האלו; האם שניהם מתייחסים לאזור שבערבות מואב (בעבר הירדן המזרחי), או דווקא לארץ ישראל בצד המערבי של הירדן? האם ייתכן שכל ביטוי מדבר על עבר אחר של הירדן? אם פירוש המונחים זהה, מה פשר הכפילות הזו? אם לא, אזי נשאלת השאלה מתי בדיוק הפסיק המן לרדת? האם התורה מדברת כאן רק על אירועים שהתרחשו במהלך חייו של משה, או גם על אירועים שאירעו לאחר מותו של משה ועבירת הירדן?</p>
<h2>המן למשמרת</h2>
<h2>המן למשמרת</h2>
−
<p>נראה שלפחות חלק מ<a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוקים ל"ב-ל"ד</a> אינו ממוקם במקומו הכרונולוגי. פסוק ל"ד מדבר  על שמירת עומר המן בתוך צנצנת על ידי אהרן ואחסונה "לִפְנֵי הָעֵדֻת", ביטוי המשמש בתורה<fn>ראו <a href="Shemot30-36" data-aht="source">שמות ל':ל"ו</a> ו<a href="Bemidbar17-19-25" data-aht="source">במדבר י״ז:י״ט,כ״ה</a>.</fn> לתיאור המקום של "אֲרוֹן הָעֵדֻת" ו"לֻחֹת הָעֵדֻת" הנמצאות בתוכו. עם זאת, המשכן והארון טרם נבנו, ולכן נראה שיש לתארך אירוע זה לא מוקדם יותר מן השנה השנייה.<fn>ראו <a href="Shemot30-36" data-aht="source">שמות ל':ל"ו</a> ו<a href="Bemidbar17-19-25" data-aht="source">במדבר י״ז:י״ט,כ״ה</a>.</fn> גם כאן, מידת אי-הכרונולוגיה אינה ברורה:</p>
+
<p>נראה שלפחות חלק מ<a href="Shemot16-31-36" data-aht="source">פסוקים ל"ב-ל"ד</a> אינו ממוקם במקומו הכרונולוגי. פסוק ל"ד מדבר על שמירת עומר המן בתוך צנצנת על ידי אהרן ואחסונה "לִפְנֵי הָעֵדֻת", ביטוי המשמש בתורה<fn>ראו <a href="Shemot30-36" data-aht="source">שמות ל':ל"ו</a> ו<a href="Bemidbar17-19-25" data-aht="source">במדבר י״ז:י״ט,כ״ה</a>.</fn> לתיאור המקום של "אֲרוֹן הָעֵדֻת" ו"לֻחֹת הָעֵדֻת" הנמצאות בתוכו. עם זאת, המשכן והארון טרם נבנו, ולכן נראה שיש לתארך אירוע זה לא מוקדם יותר מן השנה השנייה.<fn>בנוסף, אירוע זה לא היה יכול להתקיים לאחר א' באב של שנת הארבעים, מפני שזהו היום בו אהרן מת.</fn> גם כאן, היקף אי-הכרונולוגיה אינו ברור:</p>
<ul>
<ul>
−
<li>האם הסיפור התרחש מיד לאחר בניית המשכן, או רק בשלב מאוחר יותר? מתי הייתה התקופה ההגיונית ביותר להניח את המן למשמרת – כאשר הנס החל לראשונה, כאשר הגיעו למקום ראוי לשמירה, או אולי רק ערב כניסת העם לארץ, כשהיה נחוץ להנציח את הפלא העומד להסתיים בקרוב?</li>
+
<li>האם הסיפור התרחש מיד לאחר בניית המשכן, או רק בשלב מאוחר יותר? מתי הייתה התקופה ההגיונית ביותר להניח את המן למשמרת – כאשר הנס החל לראשונה, כאשר כבר נבנה המקום המייועד לשמירת הצנצנת, או אולי רק ערב כניסת העם לארץ, כשהיה נחוץ להנציח את הפלא העומד להסתיים בקרוב?</li>
<li>האם ההוראות שנותן משה לאהרן בפסוקים ל"ב-ל"ג נמסרות בסמוך למימושם בפסוק ל"ד?</li>
<li>האם ההוראות שנותן משה לאהרן בפסוקים ל"ב-ל"ג נמסרות בסמוך למימושם בפסוק ל"ד?</li>
−
<li>הנחייתו של משה מדברת על הצבת צנצנת המן "לִפְנֵי ה'". האם למונח זה משמעות זהה ל"לִפְנֵי הָעֵדֻת" ומדובר כאן על אותו אירוע? או אולי יתכן שלמונחים יש משמעויות שונות והמן הונח במקומות שונים בזמנים שונים (שאחד מהם ייתכן אף היה לפני בניית המשכן)?</li>
+
<li>הנחייתו של משה מורה להציב את צנצנת המן "לִפְנֵי ה'". האם למונח זה משמעות זהה ל"לִפְנֵי הָעֵדֻת" ומדובר כאן על אותו אירוע? או אולי יתכן שלמונחים יש משמעויות שונות והמן הונח במקומות שונים בזמנים שונים (שאחד מהם ייתכן אף היה לפני בניית המשכן)?</li>
</ul>
</ul>
<h2>מתי נכתב הנספח לפרק?</h2>
<h2>מתי נכתב הנספח לפרק?</h2>
−
<p>בנוסף לסוגיות סביב התרחשות האירועים, עלינו לקחת בחשבון גם את השאלה מתי נכתבו פסוקי הסיום של הפרק. האם משה כתב בשנה הראשונה בנבואה את כל הפרק כולל הנספח שלו עוד לפני שהתרחשו חלק מהאירועים, או שהוא כתב על אירועים אלה רק לאחר מעשה?<fn>שאלה זו תלויה גם במחלוקת התלמודית (<multilink><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>) לגבי אם התורה ניתנה "מגילה מגילה" או "חתומה".</fn> האם משה, כבר בשנה הראשונה, ידע שבני ישראל יבלו ארבעים שנה בשיטוט במדבר כעונש על חטא המרגלים? אם פסוק ל"ה מתאר אירועים שהתרחשו לאחר חציית הירדן, האם זה רומז לנו על כך שמשה כתב גם על אירועים שהתרחשו לאחר מותו?</p>
+
<p>בנוסף לסוגיות סביב התרחשות האירועים, עלינו לקחת בחשבון גם את השאלה מתי נכתב אותו אפילוג של הפרק. האם משה כתב בשנה הראשונה בדרך נבואה את כל הפרק כולל הנספח שלו עוד לפני שהתרחשו חלק מהאירועים, או האם הוא כתב על אירועים אלה רק לאחר המעשה?<fn>שאלה זו תלויה גם במחלוקת התלמודית (<multilink><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>) לגבי אם התורה ניתנה "מגילה מגילה" או "חתומה".</fn> האם משה, כבר בשנה הראשונה, ידע שבני ישראל יבלו ארבעים שנה בנידודים במדבר כעונש על חטא המרגלים? אם פסוק ל"ה מתאר אירועים שהתרחשו לאחר חציית הירדן, האם זה רומז לנו על כך שמשה כתב גם על אירועים שהתרחשו לאחר מותו?</p>
−
<p>In addition to the questions regarding when the events occurred, we must also consider the question of when the verses of the epilogue were recorded.  Did Moshe, in the first year, prophetically write the entire chapter including its appendix even before some of these events transpired, or did he write about these events only after the fact?<fn>שאלה זו תלויה גם במחלוקת התלמודית (<multilink><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="BavliGittin60a" data-aht="source">בבלי גיטין ס'.</a><a href="Talmud Bavli" data-aht="parshan">אודות הבבלי</a></multilink>) לגבי אם התורה ניתנה "מגילה מגילה" או "חתומה".</fn>  Was Moshe, already in the first year, privy to the information that the Children of Israel would spend forty years wandering in the wilderness because of the Sin of the Spies?  אם פסוק ל"ה describes events that took place after the crossing of the Jordan, does that suggest that Moshe wrote also about events that took place after his death?</p>
שמות ט"ז מכיל ברובו תיעוד של האירועים המפליאים אשר קרו בשבוע הראשון של נס המן: ירידתו מן השמיים בימי חול רגילים, לקיטת מנה כפולה ממנו ביום שישי, והיעדרו לחלוטין מסביב למחנה ביום השבת. עם זאת, סיום הפרק עובר לדון באירועים הרלוונטיים רק לעתיד הרחוק יותר:
מתי התרחשו אירועים אלה, ובאיזה שלב הפסוקים הללו נכתבו?
הפסקת ירידת המן
פסוק ל"ה מספר על ארבעים השנים שבהן נמשך נס המן. בכך, הוא משמש דוגמה קלאסית להוכחה שהתורה לפעמים מצרפת מידע שהתרחש רק בזמן הרבה יותר מאוחר, על מנת להשלים את הסיפור.1 באופן מעניין, נדמה שפסוק זה מתייחס לאירועים אף לאחר שנת הארבעים, שכן הוא מדבר על אכילת המן עד הגעת האומה ל"אֶרֶץ נוֹשָׁבֶת" ול"קְצֵה אֶרֶץ כְּנָעַן". מה הקשר בין שני הביטויים האלו; האם שניהם מתייחסים לאזור שבערבות מואב (בעבר הירדן המזרחי), או דווקא לארץ ישראל בצד המערבי של הירדן? האם ייתכן שכל ביטוי מדבר על עבר אחר של הירדן? אם פירוש המונחים זהה, מה פשר הכפילות הזו? אם לא, אזי נשאלת השאלה מתי בדיוק הפסיק המן לרדת? האם התורה מדברת כאן רק על אירועים שהתרחשו במהלך חייו של משה, או גם על אירועים שאירעו לאחר מותו של משה ועבירת הירדן?
המן למשמרת
נראה שלפחות חלק מפסוקים ל"ב-ל"ד אינו ממוקם במקומו הכרונולוגי. פסוק ל"ד מדבר על שמירת עומר המן בתוך צנצנת על ידי אהרן ואחסונה "לִפְנֵי הָעֵדֻת", ביטוי המשמש בתורה2 לתיאור המקום של "אֲרוֹן הָעֵדֻת" ו"לֻחֹת הָעֵדֻת" הנמצאות בתוכו. עם זאת, המשכן והארון טרם נבנו, ולכן נראה שיש לתארך אירוע זה לא מוקדם יותר מן השנה השנייה.3 גם כאן, היקף אי-הכרונולוגיה אינו ברור:
האם הסיפור התרחש מיד לאחר בניית המשכן, או רק בשלב מאוחר יותר? מתי הייתה התקופה ההגיונית ביותר להניח את המן למשמרת – כאשר הנס החל לראשונה, כאשר כבר נבנה המקום המייועד לשמירת הצנצנת, או אולי רק ערב כניסת העם לארץ, כשהיה נחוץ להנציח את הפלא העומד להסתיים בקרוב?
האם ההוראות שנותן משה לאהרן בפסוקים ל"ב-ל"ג נמסרות בסמוך למימושם בפסוק ל"ד?
הנחייתו של משה מורה להציב את צנצנת המן "לִפְנֵי ה'". האם למונח זה משמעות זהה ל"לִפְנֵי הָעֵדֻת" ומדובר כאן על אותו אירוע? או אולי יתכן שלמונחים יש משמעויות שונות והמן הונח במקומות שונים בזמנים שונים (שאחד מהם ייתכן אף היה לפני בניית המשכן)?
מתי נכתב הנספח לפרק?
בנוסף לסוגיות סביב התרחשות האירועים, עלינו לקחת בחשבון גם את השאלה מתי נכתב אותו אפילוג של הפרק. האם משה כתב בשנה הראשונה בדרך נבואה את כל הפרק כולל הנספח שלו עוד לפני שהתרחשו חלק מהאירועים, או האם הוא כתב על אירועים אלה רק לאחר המעשה?4 האם משה, כבר בשנה הראשונה, ידע שבני ישראל יבלו ארבעים שנה בנידודים במדבר כעונש על חטא המרגלים? אם פסוק ל"ה מתאר אירועים שהתרחשו לאחר חציית הירדן, האם זה רומז לנו על כך שמשה כתב גם על אירועים שהתרחשו לאחר מותו?
