EN/HEע/E

Gender

Sources

Bereshit 1:2בראשית א׳:ב׳

The earth was a vacant void, darkness was on the surface of the deep, and a Heavenly wind was moving over the surface of the waters.

וְהָאָרֶץ הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ וְחֹשֶׁךְ עַל פְּנֵי תְהוֹם וְרוּחַ אֱלֹהִים מְרַחֶפֶת עַל פְּנֵי הַמָּיִם.

Bereshit 2:15בראשית ב׳:ט״ו

Hashem, God, took the man and placed him in the Garden of Eden to work and watch it.

וַיִּקַּח י״י אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם וַיַּנִּחֵהוּ בְגַן עֵדֶן לְעׇבְדָהּ וּלְשׇׁמְרָהּ.

Bereshit 15:17בראשית ט״ו:י״ז

When the sun set and it was dark, there was a smoking furnace and a flaming torch that passed between these pieces.

וַיְהִי הַשֶּׁמֶשׁ בָּאָה וַעֲלָטָה הָיָה וְהִנֵּה תַנּוּר עָשָׁן וְלַפִּיד אֵשׁ אֲשֶׁר עָבַר בֵּין הַגְּזָרִים הָאֵלֶּה.

Bereshit 19:23בראשית י״ט:כ״ג

The sun rose over the land and Lot came to Tzo'ar.

הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.

Bereshit 19:23בראשית י״ט:כ״ג

The sun rose over the land and Lot came to Tzo'ar.

הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ וְלוֹט בָּא צֹעֲרָה.

Bereshit 24:14בראשית כ״ד:י״ד

May it be that the young lady to whom I say, 'Please, tilt your pitcher so I may drink', and she says, 'Drink and I will give your camels to drink, too', it is she whom you have selected for your servant, for Yitzchak, and through her I will know that You have dealt kindly with my master."

וְהָיָה הַנַּעֲרָ אֲשֶׁר אֹמַר אֵלֶיהָ הַטִּי נָא כַדֵּךְ וְאֶשְׁתֶּה וְאָמְרָה שְׁתֵה וְגַם גְּמַלֶּיךָ אַשְׁקֶה אֹתָהּ הֹכַחְתָּ לְעַבְדְּךָ לְיִצְחָק וּבָהּ אֵדַע כִּי עָשִׂיתָ חֶסֶד עִם אֲדֹנִי.

Bereshit 24:43בראשית כ״ד:מ״ג

here I am, standing by the spring, may it be that the young woman who comes out to draw water, to whom I say, 'Please, give me a little water to drink from your pitcher',

הִנֵּה אָנֹכִי נִצָּב עַל עֵין הַמָּיִם וְהָיָה הָעַלְמָה הַיֹּצֵאת לִשְׁאֹב וְאָמַרְתִּי אֵלֶיהָ הַשְׁקִינִי נָא מְעַט מַיִם מִכַּדֵּךְ.

Bereshit 25:26בראשית כ״ה:כ״ו

Afterwards, his brother emerged, his hand holding on to the heel of Esav, so he called him Yaakov.⁠ And Yitzchak was sixty years old when they were born.

וְאַחֲרֵי כֵן יָצָא אָחִיו וְיָדוֹ אֹחֶזֶת בַּעֲקֵב עֵשָׂו וַיִּקְרָא שְׁמוֹ יַעֲקֹב וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה בְּלֶדֶת אֹתָם.

Bereshit 27:11בראשית כ״ז:י״א

Yaakov said to his mother, Rivka, "Behold, my brother Esav is a hairy man while I am a man of smooth skin.

וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל רִבְקָה אִמּוֹ הֵן עֵשָׂו אָחִי אִישׁ שָׂעִר וְאָנֹכִי אִישׁ חָלָק.

Bereshit 28:20בראשית כ״ח:כ׳

Yaakov took a vow, saying, "If God will be with me and watch over me on this path that I go, and gives me food to eat and clothing to wear,

וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי וּשְׁמָרַנִי בַּדֶּרֶךְ הַזֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי הוֹלֵךְ וְנָתַן לִי לֶחֶם לֶאֱכֹל וּבֶגֶד לִלְבֹּשׁ.

Bereshit 29:17בראשית כ״ט:י״ז

Leah's eyes were soft, while Rachel was shapely and beautiful.

וְעֵינֵי לֵאָה רַכּוֹת וְרָחֵל הָיְתָה יְפַת תֹּאַר וִיפַת מַרְאֶה.

Bereshit 30:38בראשית ל׳:ל״ח

He set the rods which he had peeled in the channels, in the watering troughs to which the flocks came to drink, facing the flock, and they would come into heat when they came to drink.

וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקְתוֹת הַמָּיִם אֲשֶׁר תָּבֹאןָ הַצֹּאן לִשְׁתּוֹת לְנֹכַח הַצֹּאן וַיֵּחַמְנָה בְּבֹאָן לִשְׁתּוֹת.

Bereshit 32:9בראשית ל״ב:ט׳

and he said, “If Esau comes to the one company, and strikes it, then the company which is left will escape.”

וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה.

Bereshit 32:9בראשית ל״ב:ט׳

He said, "If Esav comes upon one camp and strikes it, the remaining camp will escape."

וַיֹּאמֶר אִם יָבוֹא עֵשָׂו אֶל הַמַּחֲנֶה הָאַחַת וְהִכָּהוּ וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה.

Bereshit 33:8בראשית ל״ג:ח׳

He said, "What did you mean by this entire camp that I met?" He said, "To find favor in my master's eyes".

וַיֹּאמֶר מִי לְךָ כׇּל הַמַּחֲנֶה הַזֶּה אֲשֶׁר פָּגָשְׁתִּי וַיֹּאמֶר לִמְצֹא חֵן בְּעֵינֵי אֲדֹנִי.

Shemot 2:17שמות ב׳:י״ז

The shepherds came and drove them away, and Moshe rose and saved them and watered the flock.

וַיָּבֹאוּ הָרֹעִים וַיְגָרְשׁוּם וַיָּקׇם מֹשֶׁה וַיּוֹשִׁעָן וַיַּשְׁקְ אֶת צֹאנָם.

Shemot 12:16שמות י״ב:ט״ז

In the first day there shall be to you a holy convocation, and in the seventh day a holy convocation; no kind of work shall be done in them, except that which every man must eat, that only may be done by you.

וּבַיּוֹם הָרִאשׁוֹן מִקְרָא קֹדֶשׁ וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כׇּל מְלָאכָה לֹא יֵעָשֶׂה בָהֶם אַךְ אֲשֶׁר יֵאָכֵל לְכׇל נֶפֶשׁ הוּא לְבַדּוֹ יֵעָשֶׂה לָכֶם.

Shemot 17:12שמות י״ז:י״ב

But Moshe's hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat on it. Aharon and Hur held up his hands, the one on the one side, and the other on the other side. His hands were steady until sunset.

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

Shemot 18:20שמות י״ח:כ׳

You shall teach them the statutes and the laws and show them the way in which they must walk and the work that they must do.

וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן.

Shemot 22:5שמות כ״ב:ה׳

"If fire breaks out, and catches in thorns so that the shocks of grain or the standing grain or the field are consumed, he who kindled the fire shall surely make restitution.

כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה שַׁלֵּם יְשַׁלֵּם הַמַּבְעִר אֶת הַבְּעֵרָה.

Shemot 35:17שמות ל״ה:י״ז

the hangings of the court, its pillars, their sockets, and the screen for the gate of the court;

אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר.

Shemot 35:17שמות ל״ה:י״ז

the hangings of the court, its pillars, their sockets, and the screen for the gate of the court,

אֵת קַלְעֵי הֶחָצֵר אֶת עַמֻּדָיו וְאֶת אֲדָנֶיהָ וְאֵת מָסַךְ שַׁעַר הֶחָצֵר.

Vayikra 6:8ויקרא ו׳:ח׳

He shall take from there his handful of the fine flour of the meal offering, and of its oil, and all the frankincense which is on the meal offering, and shall burn it on the altar for a pleasant aroma, as its memorial, to Hashem.

וְהֵרִים מִמֶּנּוּ בְּקֻמְצוֹ מִסֹּלֶת הַמִּנְחָה וּמִשַּׁמְנָהּ וְאֵת כׇּל הַלְּבֹנָה אֲשֶׁר עַל הַמִּנְחָה וְהִקְטִיר הַמִּזְבֵּחַ רֵיחַ נִיחֹחַ אַזְכָּרָתָהּ לַי״י.

Vayikra 11:32ויקרא י״א:ל״ב

On whatever any of them falls when they are dead, it shall be unclean. Whether it is any vessel of wood, or clothing, or skin, or sack, whatever vessel it is, with which any work is done, it must be put into water, and it shall be unclean until the evening; then it will be clean.

וְכֹל אֲשֶׁר יִפֹּל עָלָיו מֵהֶם בְּמֹתָם יִטְמָא מִכׇּל כְּלִי עֵץ אוֹ בֶגֶד אוֹ עוֹר אוֹ שָׂק כׇּל כְּלִי אֲשֶׁר יֵעָשֶׂה מְלָאכָה בָּהֶם בַּמַּיִם יוּבָא וְטָמֵא עַד הָעֶרֶב וְטָהֵר.

Vayikra 22:18ויקרא כ״ב:י״ח

"Speak to Aaron, and to his sons, and to all the Children of Israel, and say to them, 'Whoever is of the house of Israel or of the foreigners in Israel who offers his offering, whether it be any of their vows or any of their freewill offerings which they offer to Hashem for a burnt offering,

דַּבֵּר אֶל אַהֲרֹן וְאֶל בָּנָיו וְאֶל כׇּל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ מִבֵּית יִשְׂרָאֵל וּמִן הַגֵּר בְּיִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַקְרִיב קׇרְבָּנוֹ לְכׇל נִדְרֵיהֶם וּלְכׇל נִדְבוֹתָם אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ לַי״י לְעֹלָה.

Vayikra 27:9ויקרא כ״ז:ט׳

If it is an animal of which men offer an offering to Hashem, all that any man gives of such to Hashem becomes holy.

וְאִם בְּהֵמָה אֲשֶׁר יַקְרִיבוּ מִמֶּנָּה קׇרְבָּן לַי״י כֹּל אֲשֶׁר יִתֵּן מִמֶּנּוּ לַי״י יִהְיֶה קֹּדֶשׁ.

Bemidbar 11:15במדבר י״א:ט״ו

If you treat me this way, please kill me right now, if I have found favor in your sight; and don't let me see my wretchedness."

וְאִם כָּכָה אַתְּ עֹשֶׂה לִּי הׇרְגֵנִי נָא הָרֹג אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ וְאַל אֶרְאֶה בְּרָעָתִי.

Bemidbar 11:31במדבר י״א:ל״א

A wind from Hashem went out and brought quails from the sea, and let them fall by the camp, about a day’s journey on this side, and a day’s journey on the other side, around the camp, and about two cubits above the surface of the earth.

וְרוּחַ נָסַע מֵאֵת י״י וַיָּגׇז שַׂלְוִים מִן הַיָּם וַיִּטֹּשׁ עַל הַמַּחֲנֶה כְּדֶרֶךְ יוֹם כֹּה וּכְדֶרֶךְ יוֹם כֹּה סְבִיבוֹת הַמַּחֲנֶה וּכְאַמָּתַיִם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ.

Bemidbar 22:18במדבר כ״ב:י״ח

Balaam answered the servants of Balak, "If Balak would give me his house full of silver and gold, I can't go beyond the word of Hashem my God, to do small or great.

וַיַּעַן בִּלְעָם וַיֹּאמֶר אֶל עַבְדֵי בָלָק אִם יִתֶּן לִי בָלָק מְלֹא בֵיתוֹ כֶּסֶף וְזָהָב לֹא אוּכַל לַעֲבֹר אֶת פִּי י״י אֱלֹהָי לַעֲשׂוֹת קְטַנָּה אוֹ גְדוֹלָה.

Bemidbar 36:6במדבר ל״ו:ו׳

This is the thing which Hashem does command concerning the daughters of Zelophehad, saying, 'Let them be married to whom they think best; only into the family of the tribe of their father shall they be married.

זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה י״י לִבְנוֹת צְלׇפְחָד לֵאמֹר לַטּוֹב בְּעֵינֵיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים אַךְ לְמִשְׁפַּחַת מַטֵּה אֲבִיהֶם תִּהְיֶינָה לְנָשִׁים.

Devarim 5:23דברים ה׳:כ״ג

Go near, and hear all that Hashem our God shall say, and tell us all that Hashem our God shall tell you. And we will hear it, and do it."

קְרַב אַתָּה וּשְׁמָע אֵת כׇּל אֲשֶׁר יֹאמַר י״י אֱלֹהֵינוּ וְאַתְּ תְּדַבֵּר אֵלֵינוּ אֵת כׇּל אֲשֶׁר יְדַבֵּר י״י אֱלֹהֵינוּ אֵלֶיךָ וְשָׁמַעְנוּ וְעָשִׂינוּ.

Devarim 8:12דברים ח׳:י״ב

lest, when you have eaten and are full, and have built goodly houses, and lived therein;

פֶּן תֹּאכַל וְשָׂבָעְתָּ וּבָתִּים טֹבִים תִּבְנֶה וְיָשָׁבְתָּ.

Devarim 20:3דברים כ׳:ג׳

and shall tell them, "Hear, Israel, you draw near this day to battle against your enemies: don't let your heart faint; don't be afraid, or tremble, or be scared of them,

וְאָמַר אֲלֵהֶם שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתֶּם קְרֵבִים הַיּוֹם לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֵיכֶם אַל יֵרַךְ לְבַבְכֶם אַל תִּירְאוּ וְאַל תַּחְפְּזוּ וְאַל תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם.

Devarim 22:23דברים כ״ב:כ״ג

If a young lady who is a virgin is pledged to be married to a husband, and a man finds her in the city, and lies with her;

כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ.

Devarim 33:16דברים ל״ג:ט״ז

for the precious things of the earth and its fullness, the good will of him who lived in the bush . Let this come on the head of Joseph, on the crown of the head of him who was separate from his brothers.

וּמִמֶּגֶד אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וּרְצוֹן שֹׁכְנִי סְנֶה תָּבוֹאתָה לְרֹאשׁ יוֹסֵף וּלְקׇדְקֹד נְזִיר אֶחָיו.

Yehoshua 1:7יהושע א׳:ז׳

Only be strong and very courageous, to observe to do according to all the law which Moses My servant commanded you; turn not from it to the right hand or to the left, that you may have good success wherever you go.

רַק חֲזַק וֶאֱמַץ מְאֹד לִשְׁמֹר לַעֲשׂוֹת כְּכׇל הַתּוֹרָה אֲשֶׁר צִוְּךָ מֹשֶׁה עַבְדִּי אַל תָּסוּר מִמֶּנּוּ יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן תַּשְׂכִּיל בְּכֹל אֲשֶׁר תֵּלֵךְ.

Yehoshua 6:17יהושע ו׳:י״ז

And the city shall be devoted, it and all that is in it, to Hashem; only Rahab the harlot shall live, she and all that are with her in the house, because she hid the messengers that we sent.

וְהָיְתָה הָעִיר חֵרֶם הִיא וְכׇל אֲשֶׁר בָּהּ לַי״י רַק רָחָב הַזּוֹנָה תִּחְיֶה הִיא וְכׇל אֲשֶׁר אִתָּהּ בַּבַּיִת כִּי הֶחְבְּאַתָה אֶת הַמַּלְאָכִים אֲשֶׁר שָׁלָחְנוּ.

Shofetim 4:20שופטים ד׳:כ׳

He said to her, "Stand in the door of the tent, and it shall be, when any man comes and inquires of you and says, 'Is there any man here?' that you shall say, No."

וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ עֲמֹד פֶּתַח הָאֹהֶל וְהָיָה אִם אִישׁ יָבֹא וּשְׁאֵלֵךְ וְאָמַר הֲיֵשׁ פֹּה אִישׁ וְאָמַרְתְּ אָיִן.

Shofetim 11:34שופטים י״א:ל״ד

Jephthah came to Mizpah to his house; and behold, his daughter came out to meet him with tambourines and with dances. And she was his only child; besides her he had neither son nor daughter.

וַיָּבֹא יִפְתָּח הַמִּצְפָּה אֶל בֵּיתוֹ וְהִנֵּה בִתּוֹ יֹצֵאת לִקְרָאתוֹ בְּתֻפִּים וּבִמְחֹלוֹת וְרַק הִיא יְחִידָה אֵין לוֹ מִמֶּנּוּ בֵּן אוֹ בַת.

Shofetim 18:7שופטים י״ח:ז׳

Then the five men departed and came to Laish, and they saw the people who were there, how they lived in security, after the manner of the Sidonians, quiet and secure. For there was none in the land possessing authority that might put them to shame in anything, and they were far from the Sidonians and had no dealings with any man.

וַיֵּלְכוּ חֲמֵשֶׁת הָאֲנָשִׁים וַיָּבֹאוּ לָיְשָׁה וַיִּרְאוּ אֶת הָעָם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ יוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח כְּמִשְׁפַּט צִדֹנִים שֹׁקֵט וּבֹטֵחַ וְאֵין מַכְלִים דָּבָר בָּאָרֶץ יוֹרֵשׁ עֶצֶר וּרְחוֹקִים הֵמָּה מִצִּידֹנִים וְדָבָר אֵין לָהֶם עִם אָדָם.

Shemuel I 1:6שמואל א א׳:ו׳

And her rival provoked her severely, to make her fret, because Hashem had shut up her womb.

וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם כַּעַס בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ כִּי סָגַר י״י בְּעַד רַחְמָהּ.

Shemuel I 1:9שמואל א א׳:ט׳

So Hannah rose up after they had eaten in Shiloh, and after they had drunk — now Eli the priest sat upon his seat by the door-post of the temple of the Lord;

וַתָּקׇם חַנָּה אַחֲרֵי אׇכְלָה בְשִׁלֹה וְאַחֲרֵי שָׁתֹה וְעֵלִי הַכֹּהֵן יֹשֵׁב עַל הַכִּסֵּא עַל מְזוּזַת הֵיכַל י״י.

Shemuel I 4:11שמואל א ד׳:י״א

And the ark of God was taken, and the two sons of Eli, Hophni and Phinehas, were slain.

וַאֲרוֹן אֱלֹהִים נִלְקָח וּשְׁנֵי בְנֵי עֵלִי מֵתוּ חׇפְנִי וּפִינְחָס.

Shemuel I 4:17שמואל א ד׳:י״ז

And he that brought the news answered and said, "Israel has fled before the Philistines, and there has also been a great slaughter among the people, and your two sons also, Hophni and Phinehas, are dead, and the ark of God has been taken."

וַיַּעַן הַמְבַשֵּׂר וַיֹּאמֶר נָס יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי פְלִשְׁתִּים וְגַם מַגֵּפָה גְדוֹלָה הָיְתָה בָעָם וְגַם שְׁנֵי בָנֶיךָ מֵתוּ חׇפְנִי וּפִינְחָס וַאֲרוֹן הָאֱלֹהִים נִלְקָחָה.

Shemuel I 6:12שמואל א ו׳:י״ב

And the kine took the straight way by the way to Bethshemesh; they went along the highway, lowing as they went, and turned not aside to the right hand or to the left; and the lords of the Philistines went after them unto the border of Beth-shemesh.

וַיִּשַּׁרְנָה הַפָּרוֹת בַּדֶּרֶךְ עַל דֶּרֶךְ בֵּית שֶׁמֶשׁ בִּמְסִלָּה אַחַת הָלְכוּ הָלֹךְ וְגָעוֹ וְלֹא סָרוּ יָמִין וּשְׂמֹאול וְסַרְנֵי פְלִשְׁתִּים הֹלְכִים אַחֲרֵיהֶם עַד גְּבוּל בֵּית שָׁמֶשׁ.

Shemuel I 15:9שמואל א ט״ו:ט׳

But Saul and the people spared Agag, and the best of the sheep, and of the oxen, and the fat calves, and the lambs, and all that was good, and they were not willing to utterly destroy them; but everything that was of no account and feeble, that they destroyed utterly.

וַיַּחְמֹל שָׁאוּל וְהָעָם עַל אֲגָג וְעַל מֵיטַב הַצֹּאן וְהַבָּקָר וְהַמִּשְׁנִים וְעַל הַכָּרִים וְעַל כׇּל הַטּוֹב וְלֹא אָבוּ הַחֲרִימָם וְכׇל הַמְּלָאכָה נְמִבְזָה וְנָמֵס אֹתָהּ הֶחֱרִימוּ.

Shemuel I 25:24שמואל א כ״ה:כ״ד

And she fell at his feet and said, "Upon me, my lord, upon me be the iniquity; and let your handmaid, I pray you, speak in your ears, and listen to the words of your handmaid.

וַתִּפֹּל עַל רַגְלָיו וַתֹּאמֶר בִּי אֲנִי אֲדֹנִי הֶעָוֺן וּתְדַבֶּר נָא אֲמָתְךָ בְּאׇזְנֶיךָ וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי אֲמָתֶךָ.

Shemuel I 25:27שמואל א כ״ה:כ״ז

And now this present which your servant has brought to my lord, let it be given to the young men that follow my lord.

וְעַתָּה הַבְּרָכָה הַזֹּאת אֲשֶׁר הֵבִיא שִׁפְחָתְךָ לַאדֹנִי וְנִתְּנָה לַנְּעָרִים הַמִּתְהַלְּכִים בְּרַגְלֵי אֲדֹנִי.

Shemuel I 25:34שמואל א כ״ה:ל״ד

Indeed, as Hashem, the God of Israel, lives, who has withheld me from harming you, had you not made haste and come to meet me, surely there would not have been left to Nabal by the morning light so much as one who urinates on a wall."

וְאוּלָם חַי י״י אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר מְנָעַנִי מֵהָרַע אֹתָךְ כִּי לוּלֵי מִהַרְתְּ [וַתָּבֹאת] (ותבאתי) לִקְרָאתִי כִּי אִם נוֹתַר לְנָבָל עַד אוֹר הַבֹּקֶר מַשְׁתִּין בְּקִיר.

Shemuel II 1:26שמואל ב א׳:כ״ו

I am distressed for you, my brother Jonathan! Very pleasant have you been to me; wonderful was your love to me, surpassing the love of women.

צַר לִי עָלֶיךָ אָחִי יְהוֹנָתָן נָעַמְתָּ לִּי מְאֹד נִפְלְאַתָה אַהֲבָתְךָ לִי מֵאַהֲבַת נָשִׁים.

Shemuel II 14:10שמואל ב י״ד:י׳

And the king said, "Whoever says anything to you, bring him to me, and he shall not touch you anymore."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הַמְדַבֵּר אֵלַיִךְ וַהֲבֵאתוֹ אֵלַי וְלֹא יֹסִיף עוֹד לָגַעַת בָּךְ.

Shemuel II 17:9שמואל ב י״ז:ט׳

Behold, he is hidden now in some pit or in some place. And it will come to pass, when they fall upon them in the beginning, that whoever hears it shall say, 'There is a slaughter among the people that follow Absalom'.

הִנֵּה עַתָּה הוּא נֶחְבָּא בְּאַחַת הַפְּחָתִים אוֹ בְּאַחַד הַמְּקוֹמֹת וְהָיָה כִּנְפֹל בָּהֶם בַּתְּחִלָּה וְשָׁמַע הַשֹּׁמֵעַ וְאָמַר הָיְתָה מַגֵּפָה בָּעָם אֲשֶׁר אַחֲרֵי אַבְשָׁלֹם.

Shemuel II 18:17שמואל ב י״ח:י״ז

And they took Absalom, and cast him into the great pit in the forest, and raised over him a very great heap of stones; and all of Israel fled, everyone to his tent.

וַיִּקְחוּ אֶת אַבְשָׁלוֹם וַיַּשְׁלִכוּ אֹתוֹ בַיַּעַר אֶל הַפַּחַת הַגָּדוֹל וַיַּצִּבוּ עָלָיו גַּל אֲבָנִים גָּדוֹל מְאֹד וְכׇל יִשְׂרָאֵל נָסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו.

Melakhim I 2:21מלכים א ב׳:כ״א

And she said, "Let Abishag the Shunammite be given to Adonijah your brother as a wife."

וַתֹּאמֶר יֻתַּן אֶת אֲבִישַׁג הַשֻּׁנַמִּית לַאֲדֹנִיָּהוּ אָחִיךָ לְאִשָּׁה.

Melakhim I 6:36מלכים א ו׳:ל״ו

And he built the inner courtyard with three rows of hewn stone and a row of cedar beams.

וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים.

Melakhim I 19:11מלכים א י״ט:י״א

And He said, "Go forth, and stand upon the mountain before Hashem." And, behold, Hashem passed by, and a great and strong wind tearing mountains and breaking rocks before Hashem; but Hashem was not in the wind; and after the wind an earthquake; but Hashem was not in the earthquake;

וַיֹּאמֶר צֵא וְעָמַדְתָּ בָהָר לִפְנֵי י״י וְהִנֵּה י״י עֹבֵר וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים וּמְשַׁבֵּר סְלָעִים לִפְנֵי י״י לֹא בָרוּחַ י״י וְאַחַר הָרוּחַ רַעַשׁ לֹא בָרַעַשׁ י״י.

Melakhim I 22:43מלכים א כ״ב:מ״ג

And he walked in all the way of Asa his father; he did not turn aside from it, doing that which was right in the eyes of Hashem.

וַיֵּלֶךְ בְּכׇל דֶּרֶךְ אָסָא אָבִיו לֹא סָר מִמֶּנּוּ לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי י״י.

Melakhim II 4:39מלכים ב ד׳:ל״ט

And one went out into the field to gather herbs, and he found a wild vine and gathered from it his coat's full of wild gourds. He came and shred them into the pot of stew; for they did not recognize them.

וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל הַשָּׂדֶה לְלַקֵּט אֹרֹת וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ וַיָּבֹא וַיְפַלַּח אֶל סִיר הַנָּזִיד כִּי לֹא יָדָעוּ.

Yeshayahu 2:11ישעיהו ב׳:י״א

The lofty looks of man shall be brought low, and the haughtiness of men shall be bowed down. And Hashem alone shall be exalted on that day.

עֵינֵי גַּבְהוּת אָדָם שָׁפֵל וְשַׁח רוּם אֲנָשִׁים וְנִשְׂגַּב י״י לְבַדּוֹ בַּיּוֹם הַהוּא.

Yeshayahu 33:6ישעיהו ל״ג:ו׳

And the stability of your times shall be a hoard of salvation — wisdom and knowledge, and the fear of Hashem which is His treasure.

וְהָיָה אֱמוּנַת עִתֶּיךָ חֹסֶן יְשׁוּעֹת חׇכְמַת וָדָעַת יִרְאַת י״י הִיא אוֹצָרוֹ.

Yeshayahu 33:9ישעיהו ל״ג:ט׳

The land mourneth and languisheth; Lebanon is ashamed, it withereth; Sharon is like a wilderness; And Bashan and Carmel are clean bare.

אָבַל אֻמְלְלָה אָרֶץ הֶחְפִּיר לְבָנוֹן קָמַל הָיָה הַשָּׁרוֹן כָּעֲרָבָה וְנֹעֵר בָּשָׁן וְכַרְמֶל.

Yeshayahu 35:8ישעיהו ל״ה:ח׳

And a highway shall be there, and a way, And it shall be called The way of holiness; The unclean shall not pass over it; but it shall be for those; The wayfaring men, yea fools, shall not err therein.

וְהָיָה שָׁם מַסְלוּל וָדֶרֶךְ וְדֶרֶךְ הַקֹּדֶשׁ יִקָּרֵא לָהּ לֹא יַעַבְרֶנּוּ טָמֵא וְהוּא לָמוֹ הֹלֵךְ דֶּרֶךְ וֶאֱוִילִים לֹא יִתְעוּ.

Yeshayahu 35:9ישעיהו ל״ה:ט׳

No lion shall be there, Nor shall any ravenous beast go up thereon, They shall not be found there; But the redeemed shall walk there;

לֹא יִהְיֶה שָׁם אַרְיֵה וּפְרִיץ חַיּוֹת בַּל יַעֲלֶנָּה לֹא תִמָּצֵא שָׁם וְהָלְכוּ גְּאוּלִים.

Yirmeyahu 3:5ירמיהו ג׳:ה׳

Will he bear grudge forever? Will he keep it to the end?' Behold, you have spoken and have done evil things, and have had your way."

הֲיִנְטֹר לְעוֹלָם אִם יִשְׁמֹר לָנֶצַח הִנֵּה דִבַּרְתְּ וַתַּעֲשִׂי הָרָעוֹת וַתּוּכָל.

Yirmeyahu 4:30ירמיהו ד׳:ל׳

You, when you are made desolate, what will you do? Though you clothe yourself with scarlet, though you deck you with ornaments of gold, though you enlarge your eyes with paint, in vain you make yourself beautiful; your lovers despise you, they seek your life.

[וְאַתְּ] (ואתי) שָׁדוּד מַה תַּעֲשִׂי כִּי תִלְבְּשִׁי שָׁנִי כִּי תַעְדִּי עֲדִי זָהָב כִּי תִקְרְעִי בַפּוּךְ עֵינַיִךְ לַשָּׁוְא תִּתְיַפִּי מָאֲסוּ בָךְ עֹגְבִים נַפְשֵׁךְ יְבַקֵּשׁוּ.

Yirmeyahu 8:5ירמיהו ח׳:ה׳

Why then has this people of Jerusalem turned away by a perpetual backsliding? They hold fast to deceit, they refuse to return.

מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלַ͏ִם מְשֻׁבָה נִצַּחַת הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִת מֵאֲנוּ לָשׁוּב.

Yirmeyahu 48:45ירמיהו מ״ח:מ״ה

In the shadow of Heshbon the fugitives Stand without strength; For a fire is gone forth out of Heshbon, And a flame from the midst of Sihon, And it devoureth the corner of Moab, And the crown of the head of the tumultuous ones.

בְּצֵל חֶשְׁבּוֹן עָמְדוּ מִכֹּחַ נָסִים כִּי אֵשׁ יָצָא מֵחֶשְׁבּוֹן וְלֶהָבָה מִבֵּין סִיחוֹן וַתֹּאכַל פְּאַת מוֹאָב וְקׇדְקֹד בְּנֵי שָׁאוֹן.

Yirmeyahu 49:11ירמיהו מ״ט:י״א

Leave thy fatherless children, I will rear them, And let thy widows trust in Me.

עָזְבָה יְתֹמֶיךָ אֲנִי אֲחַיֶּה וְאַלְמְנוֹתֶיךָ עָלַי תִּבְטָחוּ.

Yechezkel 2:9יחזקאל ב׳:ט׳

And when I looked, behold, a hand was put forth unto me; and, lo, a roll of a book was therein;

וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה יָד שְׁלוּחָה אֵלָי וְהִנֵּה בוֹ מְגִלַּת סֵפֶר.

Yechezkel 19:11יחזקאל י״ט:י״א

It had strong rods for the scepters of those who bore rule, and their stature was exalted among the thick boughs, and they were seen in their height with the multitude of their branches.

וַיִּהְיוּ לָהּ מַטּוֹת עֹז אֶל שִׁבְטֵי מֹשְׁלִים וַתִּגְבַּהּ קוֹמָתוֹ עַל בֵּין עֲבֹתִים וַיֵּרָא בְגׇבְהוֹ בְּרֹב דָּלִיֹּתָיו.

Yechezkel 21:24יחזקאל כ״א:כ״ד

'Now, thou son of man, make thee two ways, that the sword of the king of Babylon may come; they twain shall come forth out of one land; and mark a signpost, mark it clear at the head of the way to the city.

וְאַתָּה בֶן אָדָם שִׂים לְךָ שְׁנַיִם דְּרָכִים לָבוֹא חֶרֶב מֶלֶךְ בָּבֶל מֵאֶרֶץ אֶחָד יֵצְאוּ שְׁנֵיהֶם וְיָד בָּרֵא בְּרֹאשׁ דֶּרֶךְ עִיר בָּרֵא.

Yechezkel 28:14יחזקאל כ״ח:י״ד

You were the anointed cherub who covers, and I set you, so that you were on the holy mountain of God; you have walked up and down in the midst of the stones of fire.

אַתְּ כְּרוּב מִמְשַׁח הַסּוֹכֵךְ וּנְתַתִּיךָ בְּהַר קֹדֶשׁ אֱלֹהִים הָיִיתָ בְּתוֹךְ אַבְנֵי אֵשׁ הִתְהַלָּכְתָּ.

Yechezkel 37:7יחזקאל ל״ז:ז׳

So I prophesied as I was commanded; and as I prophesied, there was a noise, and behold a commotion, and the bones came together, bone to its bone.

וְנִבֵּאתִי כַּאֲשֶׁר צֻוֵּיתִי וַיְהִי קוֹל כְּהִנָּבְאִי וְהִנֵּה רַעַשׁ וַתִּקְרְבוּ עֲצָמוֹת עֶצֶם אֶל עַצְמוֹ.

Yechezkel 40:19-23יחזקאל מ׳:י״ט-כ״ג

(19) Then he measured the breadth from the forefront of the lower gate unto the forefront of the inner court without, a hundred cubits, eastward as also northward. (20) And the gate of the outer court that looked toward the north, he measured the length thereof and the breadth thereof. (21) And the cells thereof were three on this side and three on that side; and the posts thereof and the arches thereof were after the measure of the first gate; the length thereof was fifty cubits, and the breadth five and twenty cubits. (22) And the windows thereof, and the arches thereof, and the palm-trees thereof, were after the measure of the gate that looketh toward the east; and it was ascended by seven steps; and the arches thereof were before them. (23) And there was a gate to the inner court over against the other gate, northward as also eastward; and he measured from gate to gate a hundred cubits.

(יט) וַיָּמׇד רֹחַב מִלִּפְנֵי הַשַּׁעַר הַתַּחְתּוֹנָה לִפְנֵי הֶחָצֵר הַפְּנִימִי מִחוּץ מֵאָה אַמָּה הַקָּדִים וְהַצָּפוֹן. (כ) וְהַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַצָּפוֹן לֶחָצֵר הַחִיצוֹנָה מָדַד אׇרְכּוֹ וְרׇחְבּוֹ. (כא) וְתָאָו שְׁלוֹשָׁה מִפּוֹ וּשְׁלֹשָׁה מִפּוֹ וְאֵילָו וְאֵלַמָּו הָיָה כְּמִדַּת הַשַּׁעַר הָרִאשׁוֹן חֲמִשִּׁים אַמָּה אׇרְכּוֹ וְרֹחַב חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים בָּאַמָּה. (כב) וְחַלּוֹנָו וְאֵילַמָּו וְתִימֹרָו כְּמִדַּת הַשַּׁעַר אֲשֶׁר פָּנָיו דֶּרֶךְ הַקָּדִים וּבְמַעֲלוֹת שֶׁבַע יַעֲלוּ בוֹ וְאֵילַמָּו לִפְנֵיהֶם. (כג) וְשַׁעַר לֶחָצֵר הַפְּנִימִי נֶגֶד הַשַּׁעַר לַצָּפוֹן וְלַקָּדִים וַיָּמׇד מִשַּׁעַר אֶל שַׁעַר מֵאָה אַמָּה.

Hoshea 10:1הושע י׳:א׳

Israel is a luxuriant vine that puts forth his fruit. According to the abundance of his fruit he has multiplied his altars. As their land has prospered, they have improved their sacred stones.

גֶּפֶן בּוֹקֵק יִשְׂרָאֵל פְּרִי יְשַׁוֶּה לּוֹ כְּרֹב לְפִרְיוֹ הִרְבָּה לַמִּזְבְּחוֹת כְּטוֹב לְאַרְצוֹ הֵיטִיבוּ מַצֵּבוֹת.

Zekharyah 3:9זכריה ג׳:ט׳

For, behold, the stone that I have set before Joshua; on one stone are seven eyes. Behold, I will engrave the engraving of it,' says Hashem of Hosts, 'and I will remove the iniquity of that land in one day.

כִּי הִנֵּה הָאֶבֶן אֲשֶׁר נָתַתִּי לִפְנֵי יְהוֹשֻׁעַ עַל אֶבֶן אַחַת שִׁבְעָה עֵינָיִם הִנְנִי מְפַתֵּחַ פִּתֻּחָהּ נְאֻם י״י צְבָאוֹת וּמַשְׁתִּי אֶת עֲוֺן הָאָרֶץ הַהִיא בְּיוֹם אֶחָד.

Zekharyah 4:10זכריה ד׳:י׳

"Indeed, who despises the day of small things? For these seven shall rejoice, and shall see the plumb line in the hand of Zerubbabel. These are the eyes of Hashem, which run back and forth through the whole earth."

כִּי מִי בַז לְיוֹם קְטַנּוֹת וְשָׂמְחוּ וְרָאוּ אֶת הָאֶבֶן הַבְּדִיל בְּיַד זְרֻבָּבֶל שִׁבְעָה אֵלֶּה עֵינֵי י״י הֵמָּה מְשׁוֹטְטִים בְּכׇל הָאָרֶץ.

Tehillim 3:3תהלים ג׳:ג׳

Many there are that say of my soul: 'There is no salvation for him in God.' Selah

רַבִּים אֹמְרִים לְנַפְשִׁי אֵין יְשׁוּעָתָה לּוֹ בֵאלֹהִים סֶלָה.

Tehillim 27:3תהלים כ״ז:ג׳

Though a host should encamp against me, My heart shall not fear; Though war should rise up against me, Even then will I be confident.

אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה לֹא יִירָא לִבִּי אִם תָּקוּם עָלַי מִלְחָמָה בְּזֹאת אֲנִי בוֹטֵחַ.

Tehillim 44:27תהלים מ״ד:כ״ז

Arise for our help, And redeem us for Thy mercy's sake.

קוּמָה עֶזְרָתָה לָּנוּ וּפְדֵנוּ לְמַעַן חַסְדֶּךָ.

Tehillim 63:8תהלים ס״ג:ח׳

For Thou hast been my help, And in the shadow of Thy wings do I rejoice.

כִּי הָיִיתָ עֶזְרָתָה לִּי וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ אֲרַנֵּן.

Tehillim 94:17תהלים צ״ד:י״ז

Unless the Lord had been my help, My soul had soon dwelt in silence.

לוּלֵי י״י עֶזְרָתָה לִּי כִּמְעַט שָׁכְנָה דוּמָה נַפְשִׁי.

Tehillim 120:1תהלים ק״כ:א׳

A Song of Ascents. In my distress I called unto the Lord, And He answered me.

שִׁיר הַמַּעֲלוֹת אֶל י״י בַּצָּרָתָה לִּי קָרָאתִי וַיַּעֲנֵנִי.

Mishlei 2:18משלי ב׳:י״ח

For her house sinketh down unto death, And her paths unto the shades;

כִּי שָׁחָה אֶל מָוֶת בֵּיתָהּ וְאֶל רְפָאִים מַעְגְּלֹתֶיהָ.

Mishlei 4:25משלי ד׳:כ״ה

Let your eyes look straight ahead. Fix your gaze directly before you.

עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ.

Iyyov 1:19איוב א׳:י״ט

and, behold, there came a great wind from across the wilderness, and smote the four corners of the house, and it fell upon the young people, and they are dead; and I only am escaped alone to tell thee.'

וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה מֵעֵבֶר הַמִּדְבָּר וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת וַיִּפֹּל עַל הַנְּעָרִים וַיָּמוּתוּ וָאִמָּלְטָה רַק אֲנִי לְבַדִּי לְהַגִּיד לָךְ.

Iyyov 20:26איוב כ׳:כ״ו

All darkness is laid up for his treasures; A fire not blown by man shall consume him; It shall go ill with him that is left in his tent.

כׇּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו תְּאׇכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח יֵרַע שָׂרִיד בְּאׇהֳלוֹ.

Shir HaShirim 4:12שיר השירים ד׳:י״ב

A locked garden is my sister, my bride, a locked spring, a sealed fountain.

גַּן נָעוּל אֲחֹתִי כַלָּה גַּל נָעוּל מַעְיָן חָתוּם.

Kohelet 11:2קהלת י״א:ב׳

Give a portion to seven, yes, even to eight; for you don't know what evil will be on the earth.

תֶּן חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה כִּי לֹא תֵדַע מַה יִּהְיֶה רָעָה עַל הָאָרֶץ.

Esther 5:6אסתר ה׳:ו׳

The king said to Esther at the wine feast, "What is your wish? It shall be granted to you. And what is your request?⁠ Up to half the kingdom, and it shall be done."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ וְיִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

Esther 7:2אסתר ז׳:ב׳

The king asked Esther on the second day, too, at the wine feast, "What is your wish, Queen Esther? It shall be granted to you. And what is your request? Up to half the kingdom, and it shall be done."

וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְאֶסְתֵּר גַּם בַּיּוֹם הַשֵּׁנִי בְּמִשְׁתֵּה הַיַּיִן מַה שְּׁאֵלָתֵךְ אֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה וְתִנָּתֵן לָךְ וּמַה בַּקָּשָׁתֵךְ עַד חֲצִי הַמַּלְכוּת וְתֵעָשׂ.

Daniel 8:22דניאל ח׳:כ״ב

And as for that which was broken, in the place whereof four stood up, four kingdoms shall stand up out of the nation, but not with his power.

וְהַנִּשְׁבֶּרֶת וַתַּעֲמֹדְנָה אַרְבַּע תַּחְתֶּיהָ אַרְבַּע מַלְכֻיוֹת מִגּוֹי יַעֲמֹדְנָה וְלֹא בְכֹחוֹ.

Divrei HaYamim I 2:48דברי הימים א ב׳:מ״ח

Maacah, Caleb's concubine, bore Sheber and Tirhanah.

פִּילֶגֶשׁ כָּלֵב מַעֲכָה יָלַד שֶׁבֶר וְאֶת תִּרְחֲנָה.

Bavli Chulin 78bבבלי חולין ע״ח:

concerning the verse: “These are the animals that you may eat: An ox, a seh of sheep, and a seh of goats” (Deuteronomy 14:4), that this verse establishes a paradigm for other cases: Wherever the word seh is stated in the Torah, it serves only to exclude an animal of diverse kinds. The Hebrew word seh denotes either a sheep or a goat. The offspring of diverse kinds, which is neither a sheep nor a goat, does not qualify as a seh. The Gemara answers that with regard to a mother and its offspring, the verse states: “Whether it be a bull or a sheep” (Leviticus 22:28), and the “or” is superfluous there and serves to include the offspring of diverse kinds. The Gemara challenges: This word “or” is necessary to separate the prohibitions, as it might enter your mind to say: One is not liable unless he slaughters both a bull and its offspring and a sheep and its offspring in a single day. Therefore, the word “or” teaches us that one is liable for slaughtering either type of animal with its offspring. The Gemara responds: Separating the prohibitions is derived from the use of the words “its offspring” instead of their offspring. The Gemara challenges: But the word “or” is still necessary for that which is taught in a baraita: If it were stated: A bull, and a sheep, and its offspring you shall not slaughter in one day, I would say: One is not liable unless he slaughters a bull, and a sheep, and the offspring of one of them in a single day. Therefore, the verse states: “A bull or a sheep…it and its offspring” (Leviticus 22:28), to teach that one is liable even for slaughtering either of them and its offspring. What, is it not from the word “or” that the baraita derives this halakha? The Gemara responds: No, it is derived from the word “it,” and the offspring of diverse kinds are included in the prohibition due to the word “or.” The Gemara asks: This works out well according to the opinion of the Rabbis, cited further in the discussion, for whom the word “it” is superfluous and can be used for this derivation, leaving the word “or” available to include the offspring of diverse kinds; but according to the opinion of Ḥananya, for whom the word “it” is not superfluous, from where does he derive that one is to separate into two prohibitions slaughtering either a bull with its offspring or a sheep with its offspring? The Gemara answers that there is no need for a verse to separate them into two prohibitions, as Ḥananya holds in accordance with the opinion of Rabbi Yonatan. As it is taught in a baraita: From the verse: “A man who curses his father and his mother shall die” (Leviticus 20:9), I have derived only that one is liable if he curses both his father and his mother. From where do I derive that if one curses his father but not his mother, or his mother but not his father, he is liable? The continuation of the verse states: “His father and his mother he has cursed, his blood is upon him.” In the first part of the verse, the word “curses” is in proximity to “his father,” and in the last part of the verse, “cursed” is in proximity to “his mother.” This teaches that the verse is referring to both a case where he cursed only his father and a case where he cursed only his mother; this is the statement of Rabbi Yoshiya. Rabbi Yoshiya maintains that conjunctions are interpreted strictly unless the verse indicates otherwise. Rabbi Yonatan says: There is no need for this derivation, because the phrase “his father and his mother” indicates that one is liable if he curses both of them together, and it also indicates that he is liable if he curses either one of them on their own, unless the verse specifies that one is liable only if he curses both together. An example of a verse where the Torah specifies that the halakha applies only to the two elements in conjunction is: “You shall not plow with an ox and a donkey together” (Deuteronomy 22:10). According to Rabbi Yonatan, had the verse stated with regard to a mother and its offspring: A bull and a sheep, and not: A bull or a sheep, one would still be liable for slaughtering each with its own offspring independently. Therefore, the word “or” is superfluous, and is utilized by Ḥananya, who agrees with the opinion of Rabbi Yonatan, to include the offspring of diverse kinds in this prohibition. The Gemara asks: What is the opinion of Ḥananya, and what is the opinion of the Rabbis that were mentioned earlier? Their opinions are elucidated as it is taught in a baraita: Despite the fact that the verse is written in the masculine form, the prohibition against slaughtering itself and its offspring in a single day applies to females, i.e., to a mother and its offspring, but it does not apply to males, i.e., a male animal and its offspring. Ḥananya says: It applies both to males and to females. The Gemara asks: What is the reasoning of the Rabbis, i.e., the first tanna? Their reasoning is as it is taught in a baraita: One might have thought that the prohibition against slaughtering a mother and its offspring would apply both to males and to females. But could one not derive this by logical inference, reaching the opposite conclusion: The Torah rendered one obligated here not to slaughter an animal and its offspring in a single day, and the Torah rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks not to seize them together, but to dispatch the mother. Just as when it rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks, the obligation applies to female birds but not to males, as the verse states: “And the mother sitting on the chicks” (Deuteronomy 22:6), so too, when it rendered one obligated here, with regard to an animal and its offspring, the obligation should apply to female animals, but not to males. One may respond: No, if you say that this is so with regard to a mother bird with its chicks, for which the Torah did not render prepared ones equivalent to unprepared ones, as the obligation to dispatch the mother bird applies only where one happens to encounter a mother bird with its chicks spontaneously, but not to ones that he keeps in his property, shall you also say that this is so with regard to the prohibition of an animal itself and its offspring, for which the Torah rendered prepared ones equivalent to unprepared ones, prohibiting an animal and its offspring even if they are prepared? If so, the prohibition against slaughtering an animal and its offspring should apply to both males and females. Therefore, the verse states: “A bull or a sheep, it and its offspring” (Leviticus 22:28). The superfluous word “it” indicates that this applies to only one parent, but not to two. The baraita continues: After the verse separated the parents, rendering the prohibition applicable to only one of them, I merited returning to the logical inference mentioned earlier: The Torah rendered one obligated here not to slaughter an animal and its offspring in a single day, and the Torah rendered one obligated to dispatch the mother with regard to a mother bird with its chicks. Just as when it rendered one obligated with regard to a mother bird with its chicks, the obligation applies to females but not to males, so too, when it rendered one obligated here, the obligation applies to females but not to males. And if it is your wish to say that one can refute this, that refutation can be countered by the following derivation: The verse states: “It and its offspring” (Leviticus 22:28), indicating that this applies to that parent whose offspring clings to it. This serves to exclude the male parent, whose offspring does not cling to it. The Gemara asks: To what possible refutation is the expression: If it is your wish to say, referring? The Gemara explains that the possible refutation is: And if you would say that the word “it,” in the verse denotes a male, as it is expressed in the masculine gender in the Hebrew, the response is that the verse also states “its offspring” in that verse, indicating that this applies to that parent whose offspring clings to it. This serves to exclude the male parent, whose offspring does not cling to it.

מַאי חֲנַנְיָה וּמַאי רַבָּנַן דְּתַנְיָא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בִּנְקֵבוֹת וְאֵינוֹ נוֹהֵג בִּזְכָרִים חֲנַנְיָה אוֹמֵר נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת. <abb>מ״ט</abb><openabb>מַאי טַעְמָא</openabb> דְּרַבָּנַן דְּתַנְיָא יָכוֹל יְהֵא אוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ נוֹהֵג בֵּין בִּזְכָרִים וּבֵין בִּנְקֵבוֹת וְדִין הוּא חִיֵּיב כָּאן וְחַיָּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים. לֹא אִם אָמַרְתָּ בְּאֵם עַל הַבָּנִים שֶׁכֵּן לֹא עָשָׂה בָּהּ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן תֹּאמַר בְּאוֹתוֹ וְאֶת בְּנוֹ שֶׁעָשָׂה בּוֹ מְזוּמָּן כְּשֶׁאֵינוֹ מְזוּמָּן. <abb>ת״ל</abb><openabb>תַּלְמוּד לוֹמַר</openabb> אוֹתוֹ <abb>א׳</abb><openabb>אֶחָד</openabb> וְלֹא <abb>ב׳</abb><openabb>שְׁנַיִם</openabb> אַחַר שֶׁחִלֵּק הַכָּתוּב זָכִיתִי לְדִין חִיֵּיב כָּאן וְחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים מָה כְּשֶׁחִיֵּיב בְּאֵם עַל הַבָּנִים בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים אַף כְּשֶׁחִיֵּיב כָּאן בִּנְקֵבוֹת וְלֹא בִּזְכָרִים.

R. Saadia Gaon Commentary Bereshit 19:23ר׳ סעדיה גאון פירוש בראשית י״ט:כ״ג

ואומרו: והשמש יצא בלשון זכר, סובל שני פירושים: א. או שהשמש באה בלשון זכר, וגם בלשון נקבה, ככתוב: ״לעיני השמש הזאת״, ב. או שיש כאן מילה נסתרה, {ושיעורה}: ״אור השמש יצא״, וזה קרוב יותר, וכך בכל דבר שאנו מוצאים אותו בזכר ובנקבה, שני הפירושים האלה אפשריים בו.

Rashi Bereshit 32:9רש״י בראשית ל״ב:ט׳

המחנה האחת והכהו TO THE ONE CAMP AND SMITE IT – The word מחנה is treated grammatically as masculine or feminine: in (Psalms 27:3) "Though a camp should encamp (תחנה) against me" it is feminine; in (Genesis 33:8) "this (הזה) camp" it is masculine. Similarly there are other words treated grammatically as both masculine and feminine. For example, the word שמש in (Psalms 19:23) "The sun was risen (יצא) upon the earth" and in (Psalms 19:7) "His (the sun's) going forth (מוצאו) is from the end of the heaven"; here it is masculine, but in (2 Kings 3:22) "and the sun shone (זרחה) upon the water" it is feminine. Similarly with רוח: in (Job 1:19) "and behold there came (באה) a great wind" it is feminine, and in the same verse "and smote (ויגע) the four corners of the house" it is masculine; in (1 Kings 19:11) "and a great (גדולה) and strong (וחזק) wind rent (מפרק) the mountains" it is both masculine and feminine. So also in the case of אש: in (Numbers 16:35) "and fire came forth (יצאה) from the Lord" it is feminine, and in (Psalms 104:4) "The flaming (להט) fire" it is masculine. והיה המחנה הנשאר לפליטה THEN THE REMAINING CAMP MAY ESCAPE in spite of him, for I will fight against him He prepared himself for three things: to give him a present — as it states (Genesis 32:22) "So, the present passed before him"; for prayer — as it states (Genesis 32:10), "And he said, 'O God of my father Abraham"; for war — as it states in this verse, "then the remaining camp may escape", for I will fight against him (Tanchuma Yashan 1:8:6).

המחנה האחת והכהו – מחנה משמש לשון זכר ולשון נקבה: כי תחנה עלי מחנה (תהלים כ״ז:ג׳) – הרי נקבה, המחנה הזה – (בראשית ל״ג:ח׳) הרי זכר. וכן יש שאר דברים משמשים זכר ונקיבה: השמש יצא על הארץ (בראשית י״ט:כ״ג), מקצה השמים מוצאו (תהלים י״ט:ז׳) – הרי זכר, השמש זרחה על המים (מלכים ב ג׳:כ״ב) – הרי נקבה; רוח גדולה באה (איוב א׳:י״ט) – נקבה, ויגע בארבע פנות (איוב א׳:י״ט) – הרי זכר, ורוח גדולה חזק מפרק הרים (מלכים א י״ט:י״א) הרי זכר ונקבה. לפליטה – על כרחו, כי אלחם עמו. התקין עצמו לג׳ דברים: לדורון, למלחמה, לתפילה. לדורון – ותעבור המנחה (בראשית ל״ב:כ״ב), לתפילה – אלהי אבי אברהם (בראשית ל״ב:י׳), למלחמה – והיה המחנה הנשאר לפלטה.

Rashi Shemot 35:17רש״י שמות ל״ה:י״ז

את עמדיו ואת אדניה ITS COLUMNS AND ITS SOCKETS – עמדיו has a masculine and אדניה a feminine suffix; thus חצר is here used as (lit., called) masculine and feminine noun. Similar it is with many things (cf. Rashi on Genesis 32:9). ואת מסך שער החצר AND THE SCREEN FOR THE GATE OF THE ENCLOSURE – the curtain which was hanging on the east side covering the twenty middle cubits in the width of the enclosure which latter was fifty cubits wide. Of this fifteen cubits on the north side were closed by hangings and so, too, on the south side, as it is said, (Exodus 27:14, 15) "The hangings of one side of the gate shall be fifteen cubits … [and on the other side shall be hangings fifteen cubits]".

את עמודיו ואת אדניה – הרי חצר קרוי כאן לשון זכר ולשון נקבה, וכן דברים הרבה.

Rashi Bemidbar 11:15רש״י במדבר י״א:ט״ו

ואם ככה את עשה לי AND IF YOU DO THUS WITH ME [KILL ME, I PRAY YOU …] – The Hebrew word for "You" appears in the feminine form את instead of the masculine אתה to intimate that Moshe's strength grew weak as that of a woman when the Holy one, blessed be He, showed him the punishment which He was to bring in future upon them for this (for their sin). He, (Moshe) therefore, said before Him, "If so, kill me first" (Sifre Bemidbar 11).

אם ככה את עושה לי – תשש כחו של משה כנקבה, שהראהו הקב״ה פורענות שהוא עתיד להביא עליהם על זאת. אמר לפניו: אם כן, הרגני תחילה. [את עושה לי – עושה אתה לי, כעין אַת נקבה ותש כח.]⁠ ואל אראה – ׳ברעתם׳ היה ליכתב, אלא שֶכינה הכתוב, וזה אחד מתיקוני סופרים בתורה לכינוי לתיקון לשון.

Rashi Devarim 5:23רש״י דברים ה׳:כ״ג

ואת תדבר אלינו AND SPEAK YOU (את the feminine form of the pronoun) TO US – you weakened my strength as that of a woman, (cf. Rashi on Bemidbar 11:15), for I was distressed because of you (because of your words) and you weakened my hands, since I saw that you were not anxious to approach Him out of love. Indeed, was it not better for you to learn from the mouth of the Almighty God, and not to learn from me?!

ואת תדבר אלינו – התשתם את כחי כנקבה. [נדמה לי כאילו דברתם לי בלשון את, כאמור לאשה,]⁠ שנצטערתי עליכם וריפיתם את ידיי, כי ראיתי שאינכם חרידים להתקרב אליו מאהבה, וכי לא יפה היה לכם ללמוד מפי הגבורה, ולא ללמוד ממני. [את כל אשר ידבר – לרבות אף כל דברי הנביאים שיאמרו לנו בשמו כמוך, ושמענו ועשינו.]⁠

Rashi Shofetim 4:20רש״י שופטים ד׳:כ׳

Stand at the entrance to the tent. Be zealous about it. Some interpret עֲמֹד [lit. "stand"] as לַעֲמוֹד, "to stand".⁠

עמד פתח האהל – זרזי עצמך כזכר, לכך לא אמר: עמדי.⁠ ויש אומרים: עמוד – כמו לעמוד.

Rashi Shemuel I 1:9רש״י שמואל א א׳:ט׳

Eating in Shilo. The 'ה' is not dotted and the 'א' is voweled with a short kametz and its [meaning is] 'after eating in Shilo and after drinking,' and this expression is properly used both for masculine and feminine. After אָכְלָה is a gerund. It is constructed like ,לְאָכְלָה an expression equivalent to an infinitive [i.e., לֶאֶכוֹל]. And Eili the kohen was sitting on the chair. On that day he was seated on a large chair, for he was appointed Judge over Yisroel. Near the doorpost. [Lit. on the doorpost] meaning near the doorpost.

אכלה בשילה – לא מפיק ה״א, והאל״ף חטף קמ״ץ, והוא כמו: אחרי אכול בשילה ואחרי שתה. והלשון נופל בין לזכר בין לנקבה, אחרי אכלה – לשון פעול, כמו: לאכלה – לשון לפעול. ועלי הכהן ישב על הכסא – אותו היום ישב על כסא גדול, שנתמנה שופט על ישראל. על מזוזת – כמו: אצל מזוזת.

Rashi Shemuel I 6:12רש״י שמואל א ו׳:י״ב

Set on a straight course. This word is a grammatical hermaphrodite. This teaches us that even the young recited a song, "Sing aloud, sing aloud, O Ark of acacia wood! Exalt yourself…" as stated in Maseches Avodah Zorah. According to its simple meaning, 'וַיִשַּׁרְנָה' is an expression meaning 'straight,' i.e. they followed a straight path. Lowing as they walked. This is an expression of the cry [גְּעִיָה] of cattle. Beis Shemesh. Yisroel was there.

וישרנה – הרי תיבה זו אנדרוגינוס, מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה: רוני רוני השיטה התנופפי וכו׳, כדאיתא במסכת עבודה זרה (בבלי ע״ז כ״ד:). ולפי פשוטו: וישרנה – לשון ישר דרך, ישר היו הולכות. הלך וגעו – לשון צעקת בקר, געייה. בית שמש – ישראל היו שם.

Rashi Yeshayahu 35:9רש״י ישעיהו ל״ה:ט׳

a profligate beast The boar out of the forest (80:14). There is none as profligate among the beasts as the boar, and also "the lions from his thicket" (Jer. 4:7), i.e., Nebuchadnezzar, shall not be found there. nor shall...ascend thereon On that road (הַדֶּרֶךְ). The word דֶּרֶךְ is used both as masculine and feminine gender, as it is written (Ex. 18:20): "The way (הַדֶּרֶךְ) upon which (בָּהּ) they shall walk." (Lit., on her.) Thus it is feminine. Comp. (Deut. 28:7) "In one road (בַּדֶּרֶךְ אֶחָד) they shall come out to you." Thus it is masculine. it shall not be found any wild beast there.

בל יעלנה – לאותה הדרך. דרך משמש לשון זכר ולשון נקבה, כמדתמר: את הדרך אשר ילכו בה (נחמיה ט׳:י״ב) – הרי נקבה, בדרך אחד יצאו אליך (דברים כ״ח:ז׳) – הרי לשון זכר. ולא תמצא – חיה רעה שם.

Rashi Yechezkel 2:9רש״י יחזקאל ב׳:ט׳

and behold, etc. Some things adopt both masculine and feminine gender, such as (Gen. 19:23): "The sun had risen (יָצָא) [msc.] over the earth, etc."; (Mal. 3:20), "And for you who fear My name, shall the sun of mercy rise (וְזָרְחָה) [fem.]), etc." [Likewise] (Gen. 32:9), "If Esau comes to the one camp (הָאַחַת) [fem.] and strikes it (וְהִכָּהוּ) [msc.].

והנה וגו׳ – יש דברים משמשין לשון זכר ולשון נקיבה כמו השמש יצא על הארץ (בראשית י״ט:כ״ג), וזרחה לכם יראי שמי שמש וגו׳ (מלאכי ג׳:כ׳), אל המחנה האחת והכהו (בראשית ל״ב:ט׳).

Attributed to R. Yosef Kara Shemuel I 6:12מיוחס לר״י קרא שמואל א ו׳:י״ב

וישרנה – בחסירי יו״ד של ישר, וגוער בים ויבשהו מן יבש. והוא מתיבות המשמשות לשון זכר ונקבה, וכן ויחמנה (בראשית ל׳:ל״ח) ויקרבנה היה לו לומר ותחמנה ותקרבנה.

Rashbam Bereshit 30:38רשב״ם בראשית ל׳:ל״ח

Vayyehamnah: and vayyishsharnah in the phrase (I Sam. 6.12), "The cows went straight along (vayyishsharnah) and also ya'amodnah in the phrase. (Dan. 8.22), "Four kingdoms shall arise (ya'amodnah) from the nation," [are all anomylous verb forms that] have both both masculine and feminine characteristics. So also the word vattiqrevu in the phrase (Ezek. 37.7), "The bones came together (vattiqrevu) bone matching bone," [is an anomylous verb form that] has both masculine and feminine characteristics, for the text should read [vattiqravnah,] as in the phrase (Num. 27.1), "The daughters of Zelophehad came forward (vattiqravnah)." However, vayyehemu (in 30.39) is an entirely masculine form.

ויחמנה – כמו: וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב), ארבע מלכיות מגוי יעמדנה (דניאל ח׳:כ״ב), חצים לשון זכר וחציים לשון נקבה, ותקרבו עצמות עצם אל עצמו (יחזקאל ל״ז:ז׳), חציו זכר וחציו לשון נקבה, שהיה לו לומר כמו: ותקרבנה בנות צלופחד (במדבר כ״ז:א׳).

Ibn Ezra Bemidbar 11:15אבן עזרא במדבר י״א:ט״ו

THOU. The word at (Thou) is used for both males and females.⁠ It is like lakh (to you), bakh (in you), immakh (with you), and ittakh (with you).⁠ However, attah (you) is only used for males. KILL ME. Horgeni (kill me) means put me to death. Do this to me because of Your righteousness and my request. This is the meaning of if I have found favour in Thy sight. AND LET ME NOT LOOK. Anymore upon the evil circumstances in which I find myself. There is no need for any scribal emendation.⁠

את – גם אתה,⁠ לשון זכר ולשון נקבה, כמו: לך, בך, ועמך, ואתך, [השמדך (דברים כ״ח:כ״ד), הבראך (יחזקאל כ״ח:ט״ו)].⁠ ואם ״אתה״ לשון זכר לבדו.⁠ הרגני – כמו: המיתני. זה עשה לי בצדקך, ובעבור פיוסי, וזה טעם אם מצאתי חן בעיניך. ואל אראה – עוד הרעה שאני בה, ואין צורך לתקון סופרים (ספרי במדבר י׳:ל״ה).

Ibn Ezra Yeshayahu 33:9אבן עזרא ישעיהו ל״ג:ט׳

אבל אמללה ארץ The earth mourneth and languisheth. ארץ is sometimes used as a masculine noun; comp. 9:18. This phrase overthrows the rule laid down by R. Moses Hakkohen (Job 20:26), that words which can be used both as masculine and feminine nouns, cannot be joined with a feminine attribute, after having been joined with a masculine one in the same phrase. החפיר לבנון He—the king of Assyria—put the Lebanon to shame. החפיר is transitive. קמל Till it was hewn down. השרון Sharon. Comp. Song 2:1. ונער בשן וכרמל And Bashan and Karmel shake off. Comp. נעור shaken (Neh. 5:13)

אבל – ימצא ארץ לשון זכר כמו נעתם ארץ (ישעיהו ט׳:י״ח), והנה זה הפסוק מכחיש דברי רבי משה הכהן שאמר כי תאכלהו אש לא נפח (איוב כ׳:כ״ו) כן דרך הלשון כל מלה שהיא לזכר ולנקבה לא יתכן לומר לשון נקבה אחרי לשון זכר. החפיר – לשון מלך אשור, כי הוא פעל יוצא, עד שקמל, שנכרת. היה השרון – כמו חבצלת השרון (שיר השירים ב׳:א׳). ונוער – מגזרת ככה יהיה נעור ורק (נחמיה ה׳:י״ג).

Ibn Ezra Bereshit Lexical Commentary 2:15אבן עזרא בראשית דקדוק המלים ב׳:ט״ו

ויניחהו בגן עדן – כמו: ויניחהו אהרון (שמות ט״ז:ל״ד), שיהיה ראוי לשמור שם תמיד. גן – לשון זכר: גן נעול (שיר השירים ד׳:י״ב), גם לשון נקבה: לעבדה ולשמרה. כמו: אש, גם רוח, ובית, ומקום.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 2:15אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ב׳:ט״ו

ודע כי מהפסוק הראשון עד: לעשות (בראשית ב׳:ג׳), הזכיר הכתוב: אלהים, ואחר כן: השם הנכבד והנורא. ומה יקרו דברי הקדמונים ז״ל שאמרו: נקרא שם מלא על עולם מלא (בראשית רבה י״ג:ג׳), כי לא היה שם מקבל כח זה השם. ובפרשת ואלה שמות אפרש סוד השם ואם הוא סמוך, אם יעזרני השם (ראב״ע שמות פירוש ראשון ג׳:י״ג). ודע: כי מקום האדמה שנברא ממנה האדם קרוב אל גן עדן, כי יש אומרים: כי האדמה היא ארץ ישראל. והנה שכחו: ויהי בנסעם מקדם (בראשית י״א:ב׳). הגן לשון זכר ונקבה, וכן חבורו: גנים (שיר השירים ד׳:ט״ו), גנות (קהלת ב׳:ה׳). והאומרים כי לעבדה ולשמרה שב אל האדמה [אשר נברא משם, ולא אל גן עדן], איך יתכן לעבוד ולשמור מקום גדול ממקום קטון. ואחר שחטא הוציאו לעבוד את האדמה (בראשית ג׳:כ״ג), וכבר היה עובד את האדמה. רק פירוש לעבדה – על הגן שמפריו יאכל. ואחר שחטא, שב לאכול את עשב השדה (בראשית ג׳:י״ח), והוא הלחם (בראשית ג׳:י״ט). וטעם לעבדה – להשקות הגן. ולשמרה – מכל החיות, שלא יכנסו שם ויטנפוהו. ויש אומרים: כי כן פירושו, לעבוד מצותו (תרגום המיוחס ליונתן בראשית ב׳:ט״ו). והמצוה לא תעבד.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 30:38אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ל׳:ל״ח

פצל – הטעם: כרת כריתות קטנות. ברהטים – מקום חבור המים שישתו הצאן שם. ויחמנה – התחברו פה לשון זכרים ונקבות, וכן: וישרנה הפרות (שמואל א ו׳:י״ב).

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 2:17אבן עזרא שמות פירוש שני ב׳:י״ז

ויבאו הרעים ויגרשום – מ״ם ויגרשום כמו: נו״ן, שלא תתערב המלה עם הנו״ן הנוסף. וככה: צאנם במ״ם – שלא להתחבר שנים נונין.

Ibn Ezra Shemot Second Commentary 5:16אבן עזרא שמות פירוש שני ה׳:ט״ז

ומלת וחטאת – פועל עבר, והו״ו השיבו לעתיד כמשפט, כי הוא חטאה. וכאשר העלימו האל״ף כאשר הוא במלת חטא, לא יכלו לשום ה״א נעלם אחר אל״ף, על כן החליפו הה״א בתי״ו. ואין צורך לשום דגש בטי״ת. וכמוהו: וקראת אתכם הרעה (דברים ל״א:כ״ט). והעם במקום הזה לשון נקבה, כמו: העם אשר בקרבה יושבת לבטח (שופטים י״ח:ז׳), מדוע שובבה העם הזה (ירמיהו ח׳:ה׳). והטעם: כי החטא יהיה עליך, וכנוי דרך מוסר, כי החטא יהיה על עמו. וכמוהו: והייתי אני ובני שלמה חטאים (מלכים א א׳:כ״א), ואויבינו ילעגו למו (תהלים פ׳:ז׳), וימירו את כבודם (תהלים ק״ו:כ׳).

Ibn Ezra Tehillim Second Commentary 3:3אבן עזרא תהלים פירוש שני ג׳:ג׳

ישועתה – התי״ו סימן ללשון נקיבה דרך צחות, כמו: אימתה (שמות ט״ו:ט״ז), בצרתה (תהלים ק״כ:א׳).

R. Yosef Bekhor Shor Vayikra 22:28ר׳ יוסף בכור שור ויקרא כ״ב:כ״ח

אותו ואת בנו – כלומר: יש לך מחוסר זמן אחר, שאם נשחט הבן היום, האם כל זה היום מחוסרת זמן ואסורה ליקרב. וכן אם נשחטה האם, הבן מחוסר זמן. וזה נוהג בין בחולין בין במוקדשין (משנה חולין ה׳:א׳), דאינו אלא מידת רחמנות, כגון כי יקרא קן צפור (דברים כ״ב:ו׳), שאינו מזהיר כי אם על האם. וכן לא תבשל גדי בחלב אמו (שמות כ״ג:י״ט). והא דקאמר אותו – דדרך לומר לנקיבה לשון זכר, כמו עמוד פתח האוהל (שופטים ד׳:כ׳). [ולא בשביל שהקב״ה מרחם על הקן והבהמה, אלא בשביל ישראל, שלא ינהגו עצמם דרך אכזריות. הגה״ה.]⁠

R. Yosef Bekhor Shor Devarim 5:23ר׳ יוסף בכור שור דברים ה׳:כ״ג

ואת תדבר – AND YOU TELL US – ‘And you’ is [written] in the feminine, implying weakness. ‘For your [i.e. Moses’] voice reached us [Israelites] with weakness, which we were able to tolerate’ [as opposed to God’s powerful voice].

ואת תדבר – ואת – לשון נקבה, לשון תשות כח, כי קולך בא אלינו בחלשות, ונוכל לסובלו.

Radak Yehoshua 6:17רד״ק יהושע ו׳:י״ז

כי החבאתה – בשני סימני נקבה, כמו: ישועתה, עזרתה, וכל כפל לחזק הענין כמו שפירשנו בספר מכלל. והכפל הנה לפי שהחביאה אותם יפה.

Radak Shofetim 4:20רד״ק שופטים ד׳:כ׳

עמוד – מקור, ויאמר אליה לעמוד פתח האהל.

Radak Shofetim 11:34רד״ק שופטים י״א:ל״ד

אין לו ממנו – תרגם יונתן כמו ממנה, לית ליה מינה, כלומר כי מבתו זאת לא היה לו בן או בת כי לא היה לה בעל עדיין, כמו שאמר: והיא לא ידעה איש (שופטים י״א:ל״ט). וכן אמר בעל המסורת: ה׳ סבירין ממנה, וקרינן ממנו. ויתכן לפרש ממנו – כמשמעו, כי אפשר שהי׳ לאשת יפתח בנים מאיש אחר קודם שנשאת ליפתח, והיה מגדלם יפתח בביתו, והיו חשובין כבניו, אבל ממנו לא היה לו בן או בת כי אם זאת.

Radak Shemuel I 4:17רד״ק שמואל א ד׳:י״ז

ויען המבשר – מספר החדשות על טוב ועל רע נקרא מבשר. נלקחה – נזכר הארון בלשון זכר ובלשון נקבה בלשון זכר ברוב וכן בזו הפרשה וארון האלהים נלקח ובזה הפסוק בלשון נקבה וכן אשר באה אליהם ארון י״י (דברי הימים ב ח׳:י״א).

Radak Shemuel I 6:12רד״ק שמואל א ו׳:י״ב

וישרנה הפרות – כתרגומו ואכוינא תורתא ר״ל כוונו דרך בית שמש והלכו דרך ישרה לא סרו ימין ושמאל ובא בסימן אחד של נקבה לבד כמו ויחמנה בבואן לשתות ודגש השי״ן בחסרון היו״ד פ״א הפועל ובמלת ויחמנה בא נח הציר״י תמורת היו״ד פ״א הפועל.

Radak Shemuel II 1:26רד״ק שמואל ב א׳:כ״ו

נפלאתה אהבתך לי – בשני סימני נקיבה והכפל לחזק פליאת האהבה וכן כי החבאתה (יהושע ו׳:י״ז) ובמקומו פירשנו גם כן טעמו.

Radak Melakhim I 2:21רד״ק מלכים א ב׳:כ״א

יתן – אינו לשון זכר לנקבה, אלא פי׳: יותן זה המתן, והיא אבישג. ולשון זכר נופל על הענין, וכן: יעשה מלאכה (שמות ל״א:ט״ו).

Radak Yeshayahu 2:11רד״ק ישעיהו ב׳:י״א

עיני גבהות אדם – לפי שגבהות האדם נראה בעינים לפיכך סמך עיני אל גבהות, וכן אמר עינים רמות, רום עינים. שפל – בשקל כי חפץ בבת יעקב, והוא עבר במקום עתיד, כמו ישפל, וטעמו לגבהות, כמו ושח גבהות (ישעיהו ב׳:י״ז) אדם, או טעמו לעיני, כמו ועיני גבוהים תשפלנה (ישעיהו ה׳:ט״ו), ואמר שפל על כל אחד ואחד, ונמצא עין בלשון זכר, שבעה עינים, עיניך לנוכח יביטו (משלי ד׳:כ״ה), עיני י״י המה משוטטים (זכריה ד׳:י׳).

Radak Yirmeyahu 4:30רד״ק ירמיהו ד׳:ל׳

ואת שדוד – יש אומרים שהוא חסר כ״ף הדמיון ענינו ואת כשדוד ואין צורך לכל זה כי לכנסת ישראל ידבר פעם לשון נקבה פעם לשון זכר וכל אחד מהן נכון כמו שפירשנו בפסוק ותעשי הרעות.

Radak Yechezkel 37:7רד״ק יחזקאל ל״ז:ז׳

ונבאתי, ותקרבו – העצמות שכבר נפרדו איש מעל אחיו לאורך הזמן ואמר ותקרבו לשון נקבה בסימן אחד לבד כי על הרוב יאמר בשני סימנין ותקרבנה וכמוהו ואלמנותיך עלי תבטחו וברוב עצם לשון נקבה ובאמרו עצם אל עצמו הוא לשון זכר ורוצה לומר עצם אל עצם הראוי להדבק בו כפי היצירה.

Radak Tehillim 3:3רד״ק תהלים ג׳:ג׳

Many there are which say of my soul (לנפשי) – that is, "about my soul," as "Say concerning me (לי), He is my brother" (Gen. xx. 13) ; "and the men of the place asked of his wife (לאשתו)" (ibid. xxvi. 7), and such like. And the reason: because many of the wise ones of Israel, as Ahithophel and others, were of opinion that this punishment came to him on account of the affair of Bathsheba, as was actually the case ; and they were thinking likewise that the kingdom would never return to him ; therefore they followed Absalom and rebelled against him, and were saying that for him there was no portion in the world to come. Therefore he says of my soul. And he says: There is no salvation (ישועתה) for him in God – There is no salvation for him in this world, for he cannot escape from the hand of Absalom, neither is there salvation for his soul in the world to come. For this reason it is that he uses the intensive form ישועתה ["salvation"], his meaning being salvation and salvation ; for every reduplication of ending is (equivalent) to a duplication of meaning ; and in like manner (we have) עזרתה (Ps. xliv. 27 ; lxiii. 8 ; xciv. 17) (meaning) "great help" ; תבואתה (Deut. xxxiii. 16) ; נפלאתה (2 Sam. i. 26) החבאתה (Josh. vi. 17) as I have written in the grammatical part of the book Miklol. And so in the Haggadic interpretation (Shoher Tob, ad loc.) it says: "Great ones are saying, i.e. (men) great in the Torah . . . Doeg the Ab beth Din it was of whom it is said 'chiefest of Saul's shepherds' (1 Sam. xxi. 8) ; 'And Ahithophel was counsellor' (1 Chron. xxvii. 33) ; 'and the counsel of Ahithophel which he counselled in those days was as if a man inquired at the oracle of God' (2 Sam. xvi. 23). And what was it they were saying? 'Is it possible! The man who took captive the ewe–lamb and slew the shepherd and caused Israel to fall by the sword, shall there be salvation for him ? There is no salvation for him in God!'" Selah – The majority of commentators say of the word Selah that it is equivalent to לעולם ("for ever"); and so Jonathan renders it in the Prayer of Habakkuk (iii. 3, 9, 13) for ever (לעלמין). And in this sense the word is common in our prayers. And the learned Rabbi Abraham ben Ezra – may the memory of the just be blessed ! – has interpreted (ad loc.) that it is equivalent to אמת (truth). For myself, I say it is not a significant word. And it is to be interpreted as having the meaning "lifting up" (of the musical accompaniment) from (the passage) "cast up, cast up (סלו) the way" (Is. Ixii. 10), signifying that at the point where this word is mentioned and read there was a raising of the sound of the music (מזמור). And the proof is in the fact that it is not found except in this book and in the Prayer of Habakkuk, which was a song (accompanied by music), as is written also there (iii. 19), "For the chief musician on my stringed instruments."

ואמר: אין ישועתה לו באלהים אין ישועה לו בעולם הזה כי לא ינצל מיד אבשלום ואין ישועתה לנפשו לעולם הבא. לפיכך אמר גם כן ישועתה, רצונו לומר: ישועה וישועה; כי כל כפל תוספת לכפל הענין. וכן עזרתה (תהלים מ״ד:כ״ז, ס״ג:ה׳, צ״ד:י״ז): רב עזרה; תבואתה (דברים ל״ג:ט״ז), נפלאתה (שמואל ב א׳:כ״ו), החבאתה (יהושע ו׳:י״ז) כמו שכתבתי בחלק הדקדוק מספר מכלול.

Radak Tehillim 120:1רד״ק תהלים ק״כ:א׳

אל י״י בצרתה לי – אומר על בני הגלות, לשון יחיד, דרך כלל. בצרתה – התי״ו לרוב הצרה, וכן ישועתה, רוב הישועה. ויענני – עבר במקום עתיד וכמוהו רבים. ובדברי הנבואה ברוב.

Abarbanel Shemuel I 1:6אברבנאל שמואל א א׳:ו׳

וזכר עוד היגון השני באמרו וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה, רוצה לומר וכאשר כעסתה צרתה שהיא פנינה היה גם כעס לאלקנה, כלומר גם כעס אחר ויגון שני היה לו בעבור הרעימה, רוצה לומר בעבור שפנינה היתה מרעימה ומקצפת לחנה באומרה אליה כי סגר ה׳ בעד רחמה הנה אם כן אמרו גם כעס הוא מפרטי היגונות שכלל באמרו אפים ויחזור לאלקנה, ויהיו אם כן שתי יגונות, האחת מהעדר הבנים ועליה אמר ויי׳ סגר רחמה, והעצב השני על מה שהיתה פנינה מקצפת לחנה ועל זה אמר פעם שנית כי סגר ה׳ וגומר. ואפשר עוד לפרש וכעסתה צרתה גם כעס בעבור הרעימה וגומר, שפנינה (שהיתה צרתה של חנה ואויבת אותה) היתה מכעסת אותה לא בענין עקרותה, כי אם בכעס אחר וזהו גם כעס, והיתה עושה זה בעבור הרעימה כי סגר ה׳ בעד רחמה, רוצה לומר כי האדם העצב והדואג בנפשו על צרה גדולה כשיבואהו יגון מה מעט או רב קטן או גדול יזכור יגונותיו הגדולים ויפעל בו היגון הקטן ההוא הפעלות גדול, לא מצדו כי אם מזכרונו הצרה העצומה האחרת, ולזה אמר שצרתה היתה מכעסת אל חנה גם כעס אחר בעבור הרעימה, רוצה לומר להקציפה, לא בעבור אותו הכעס הקטן כי אם בעבור היגון אשר היה אתה כי סגר ה׳ בעד רחמה, ומלת הרעימה כמו (סי׳ ב׳ י׳) עליו בשמים ירעם (תהלים כ״ט ג׳) אל הכבוד הרעים, שהוא לשון רעש: והמפרשים פירשו גם כעס כלומר כעס אחר כעס פעמים הרבה. ובדרש (מ״ש פרש׳ א׳) אמרו שהיתה אומרת לחנה ענינים המיוחסים לבנים. הנה התבאר הכתוב והותרה השאלה השלישית: וחז״ל בבא בתרא פ״ק (דף י״ו ע״א) אמרו אמ״ר לוי שטן ופנינה לשם שמים נתכוונו, ופירש הראב״ד שהיה הכעס בעבור הרעימה כדי שתתפלל ותתרעם על הקב״ה ותבקש רחמים, כי לפי שהיה בעלה אוהב אותה היתה מתיאשת מלבקש רחמים. ואפשר עוד שנאמר לדעתם שיהיה בעבור הרעימה כמו הרחימה, מלשון רחם שהעי״ן והחי״ת מתחלפות, יאמר שפנינה היתה מכעסת את חנה לא לתכלית רע, כי אם בעבור שתתפלל אל השם ותהר ותקבל ברחמה ועשתה כן, לפי שסגר ה׳ בעד רחמה והיתה כוספת שיפקדה השם:

Metzudat David Shofetim 11:34מצודת דוד שופטים י״א:ל״ד

אין לו ממנו – יתכן שאשת יפתח היו לה בנים מבעלה הראשון, ויפתח גדלם ולבנים יחשבו לו, ולזה אמר ׳אין לו ממנו׳ רצה לומר, מעצמו, מפרי בטנו, לא היה לו בן וכו׳.

Shadal Bereshit 30:38שד״ל בראשית ל׳:ל״ח

ויחמנה – על דרך לשון ארמית (יִקְטְלָן), ובעלי המסורת קוראים לזה אנדרוגינוס, להיות היו״ד סימן הזכרים, והנו״ן סימן הנקבות, וכמהו וישרנה הפרות בדרך ({שמואל א׳} ו׳:י״ב), ארבע מלכיות מגוי יעמדנה (דניאל ח׳ כב).

Shadal Bereshit 50:20שד״ל בראשית נ׳:כ׳

חשבה – כנוי הנקבה חוזר אל הדבר, האל חשב הדבר הזה לטובה, כל מקום שמשמיטין מלת דָבָר אומרים לשון נקבה, כגון קטנה או גדולה (במדבר כ״ב:י״ח), והנקבות חוזרת לתיבת מִלְּתָא שענינה בלשון ארמית כמו דָבָר.

Shadal Shemot 5:16שד״ל שמות ה׳:ט״ז

and your people is rendered culpable (ve-ḥatat ammekha). The word ve-ḥatat, as it is vocalized, is the equivalent of ve-ḥat’ah [the feminine third person singular of the verb ḥatah, “to transgress”] – cf., ve-karat etkhem ha-ra’ah (“and evils will happen to you,” Deut. 31:29) [where ve-karat takes the place of ve-kar’ah] – and its meaning is as per the Targum, “and your people are sinners against us in that they are beating us, and against our brethren in that they are demanding of them something that they are powerless to do.” The word am (“people”) [normally a masculine noun] would be feminine here, as in, “Why is this people [ha-am ha-zeh] slidden back [shovevah (f.)]” (Jer. 8:5). This statement should properly have read, “And you [Pharaoh] are culpable,” but out of respect, the superintendants employed a euphemism and said, “Your people are culpable” (Ibn Ezra). Mendelssohn interpreted this phrase to mean, “They are treating us – we who are your people – as is customarily done with transgressors, beating us although we are innocent,” but this (as per Korem) is far-fetched. [Alternatively] it would be possible to read the phrase as ve-ḥattat immakh (“and the transgression is with you”).

וחטאת עמך – וחטאת לפי נקודו ענינו וחטאה כמו וקראת אתכם הרעה (דברים ל״א:כ״ט), ופירושו כתרגומו ועמך חטאים נגדנו במה שהם מכים אותנו, ונגד אחינו במה שהם מבקשים מהם מה שאין בידם לעשות; ובא העם בלשון נקבה כמו מדוע שובבה העם הזה (ירמיהו ח׳:ה׳) והיל״ל ואתה חוטא, ודרך כבוד כנּוּ ואמרו עמך חוטאים (ראב״ע), ורמבמ״ן פירש הם נוהגים בנו שאנחנו עמך כמנהג עם החוטאים, להכות אותנו ואנחנו נקיים; וזה (כדברי הכורם) רחוק. והיה אפשר לקרוא וְחַטָּאת (שם דבר) עִמָּךְ.

Shadal Yeshayahu 33:9שד״ל ישעיהו ל״ג:ט׳

אבל אמללה ארץ – נראה לי אבל יושב הארץ ואמללה הארץ, וידוע כי אומרים ארץ והכוונה על יושביה, כמו וכל הארץ באו מצרימה {בראשית מ״א:נ״ז}, ואין כתוב ״באה״. החפיר לבנון – מה שהיה נכבד ונעלה שב שפל ומדוכה, וכאלו יבוש על מפלתו.

Shadal Yirmeyahu 4:30שד״ל ירמיהו ד׳:ל׳

ואת שדוד – חוזר למליצת האשה המנאפת {ירמיהו ג׳}, ואומר לה עתה אין עוד גֵהָה לשִברֵך כי מאהביך מאסו בך ורוצים להרגך. ואין לשאול מי הם המאהבים, כי אין הענין הזה אלא למשל. ולפיכך אף על פי שבנמשל העם היה שדוד על ידי האויב השודד, לא אמר: ואתה שדוד, או: ואת שדודה, כי האשה שהוא מדבר עמה בִמְשָלוֹ איננה שדודה, אך מאסו בה העוגבים ויבקשו להמיתה. והנה טעם ואת שדוד – את הדומה לשדוד, שלקחו ממנו כל אשר לו, ואין לו עוד תקוה שישיבו לו דבר. וכן: שם נפל שדוד (שופטים ה׳:כ״ז) – ענינו משולל מכל תקוה. כמו: שדוד. כי תקרעי בפוך עיניך – נראה לי כמו: תרקעי. עיין פירושי על פסוק: הנה אנכי מרביץ בפוך אבניך (ישעיהו נ״ד:י״א). עוגבים – מאהבים, והוא לשון גנאי וזנות, והרבה נמצא ביחזקאל כ״ג.

R. S.R. Hirsch Shemot 2:17רש״ר הירש שמות ב׳:י״ז

ויגרשום – ויושען – צאנם – הבנות מכונות פעמיים בלשון זכר [״ויגרשום״, ״צאנם״], ופעם בלשון נקבה [״ויושען״]. שינוי לשון בין זכר לנקבה לעולם אינו בא ללא סיבה, אך כאן הביאור די ברור: הרועים באו ודחפו אותן. הם לא נהגו בהן כבנות, אלא התייחסו אליהן באופן נוקשה, כאילו היו אחד מהם; בעוד שאף הגס שבאנשים ינהג ביתר עדינות כלפי נשים. אולם משה עזר להם משום שהיו חסרות אונים; לא מחמת שהצדק היה איתן – שכן על כך, הוא כאיש זר לא יכול לשפוט – אלא משום שהיו נשים חסרות ישע שנקל לפגוע בהן. אך השקאת הצאן לא הייתה חלק מההצלה. משה עשה זאת, לא כהתנהגות של נימוס כלפי נשים, אלא פשוט מתוך חסד; מתוך מטרה לעזור לאנשים שהיו שרויים בפחד ועתה נותרו חסרי אונים. גם אילו היו גברים, לא היה נוהג בצורה שונה. לכן נאמר לשון זכר: ״וישק את־צאנם״. הוא בא לעזרתן משום שהיו נשים, והשקה את צאנן מתוך חסד עם בני אדם שהיו יגעים לאחר שהתעללו בהם (השווה פירוש, בראשית כט, י).

Malbim Yechezkel Beur HaMilot 37:7מלבי״ם יחזקאל ביאור המילות ל״ז:ז׳

ותקרבו – התי״ו סימן נקבה, והוא״ו שבסוף סימן רבים זכרים? כי יש עצמות ועצמים, העצמים הם הגדולים כמו השדרה והגלגולת, ובכאן היו מפוזרים והיו עצמות, ואחר שנתקרבו נעשו עצמים, ורמז עליהם בסימן הזכר.

Malbim Tehillim Beur HaMilot 120מלבי״ם תהלים ביאור המילות ק״כ

(א) בצרתה – הוספת התי״ו מורה על רוב הצרה, וכן ישועתה עזרתה ודומיה.

Hoil Moshe Devarim 5:23הואיל משה דברים ה׳:כ״ג

ואת תדבר אלינו – אולי גם בימים הקדמונים היו שמים תג בסוף התיבה להורות על אות נשמטה, וכן ואם ככה את עשה לי (פרשת בהעלתך {במדבר י״א:ט״ו}) (ועמ״ש בויקרא כ״ד:י׳), ועוד מצאנו פעמים הרבה כנוי היא בו״ו במקום י׳, אולי בכנוים לא הקפידו כ״כ בין לשון זכר ובין לשון נקבה (ויבאו הרועים ויגרשום ויקם משה ויושיען וישק את צאנם, פרשת שמות {שמות ב׳:י״ז}).

Hoil Moshe Shemuel I 6:12הואיל משה שמואל א ו׳:י״ב

וישרנה – בתלמוד בבלי מס׳ ע״ז (ד׳ כד:) מצאנו וישרנה, אמרו שירה, התנופפי השטה וכו׳, גם זה כרוב המדרשים נוסד על אדני דקדוק לה״ק, כי הראוי ותישרנה, ואם מצאנו וַיֵחַמְנָה (פר׳ ויצא) הוא אנדרוגינוס להוראת עלות הזכרים על הנקבות, ולכל הפחות היל״ל כאן ויישרנה בשני יו״דין, וכמו שהוא כתוב כאן הוא משרש שיר, ונס זה שפרות נפרדות מִוַלְדותיהן ואשר לא עלה עליהן עול הלכו מעצמן אל בית שמש, הוא אות על יכולת ה׳, וקול הפרות הגועות מצרתן על בניהן הוא כקול שירה מספרת פלאיו.

Hoil Moshe Esther 5:6הואיל משה אסתר ה׳:ו׳

מה שאלתך – כבר בבקר הבין דעתה שחפצה שייטב לב המלך ביין ואז יתרצה בנקלה למלאת חפצה, וחשב שזימנה גם את המן כדי שיהיה מוכן לשמוע צווי המלך ולעשותו. וינתן – דבר שאלתך.

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 30:38ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ל׳:ל״ח

ויחמנה – במקום תחמנה — צורת אנדרוגינוס; השווה שמואל א ו׳:י״ב ודניאל ח׳:כ״ב.