EN/HEע/E

Number

Sources

Bereshit 1:14בראשית א׳:י״ד

God said, "Let there be luminaries in the expanse of the sky to separate between the day and the night, and they will be for signs, for appointed times, and for days and years.

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים יְהִי מְאֹרֹת בִּרְקִיעַ הַשָּׁמַיִם לְהַבְדִּיל בֵּין הַיּוֹם וּבֵין הַלָּיְלָה וְהָיוּ לְאֹתֹת וּלְמוֹעֲדִים וּלְיָמִים וְשָׁנִים.

Bereshit 1:26בראשית א׳:כ״ו

God said, "Let us make man in our image, after our likeness, and they will rule over the fish of the sea, over the birds of the sky, over the animals, over all the earth, and over every creeping thing that creeps on the earth."

וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ וְיִרְדּוּ בִדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבַבְּהֵמָה וּבְכׇל הָאָרֶץ וּבְכׇל הָרֶמֶשׂ הָרֹמֵשׂ עַל הָאָרֶץ.

Bereshit 3:22בראשית ג׳:כ״ב

Hashem, God, said, "Behold, man has become like one of us, knowing good and evil. Now, lest he send forth his hand and take also from the Tree of Life and eat, and live forever–"

וַיֹּאמֶר י״י אֱלֹהִים הֵן הָאָדָם הָיָה כְּאַחַד מִמֶּנּוּ לָדַעַת טוֹב וָרָע וְעַתָּה פֶּן יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים וְאָכַל וָחַי לְעֹלָם.

Bereshit 4:10בראשית ד׳:י׳

He said, "What have you done? Listen! Your brother's blood cries out to me from the ground.

וַיֹּאמֶר מֶה עָשִׂיתָ קוֹל דְּמֵי אָחִיךָ צֹעֲקִים אֵלַי מִן הָאֲדָמָה.

Bereshit 8:4בראשית ח׳:ד׳

The ark rested on the mountains of Ararat in the seventh month on the seventeenth day of the month.

וַתָּנַח הַתֵּבָה בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ עַל הָרֵי אֲרָרָט.

Bereshit 11:7בראשית י״א:ז׳

Come, let us go down and mix up their languages, so that they won't understand one another's language."

הָבָה נֵרְדָה וְנָבְלָה שָׁם שְׂפָתָם אֲשֶׁר לֹא יִשְׁמְעוּ אִישׁ שְׂפַת רֵעֵהוּ.

Bereshit 20:13בראשית כ׳:י״ג

When God had me wander from my father's house, I told her, 'this is the kindness you can do for me. Any place we go, say of me that he is my brother.'"

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱלֹהִים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כׇּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא.

Bereshit 35:7בראשית ל״ה:ז׳

He built there an altar and called the place El Beit El because there Hashem was revealed to him when he fled from his brother Esav.

וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבׇרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו.

Bereshit 49:22בראשית מ״ט:כ״ב

A fruitful bough is Yosef, a fruitful bough by the spring; boughs run over the wall.

בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן בָּנוֹת צָעֲדָה עֲלֵי שׁוּר.

Shemot 1:10שמות א׳:י׳

Come, let us deal wisely with them, lest they multiply and it happen that when any war breaks out, they also join themselves to our enemies and fight against us and escape out of the land."

הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ.

Shemot 17:2שמות י״ז:ב׳

Therefore the people quarreled with Moshe, and said, "Give us water to drink." Moshe said to them, "Why do you quarrel with me? Why do you test Hashem?"

וַיָּרֶב הָעָם עִם מֹשֶׁה וַיֹּאמְרוּ תְּנוּ לָנוּ מַיִם וְנִשְׁתֶּה וַיֹּאמֶר לָהֶם מֹשֶׁה מַה תְּרִיבוּן עִמָּדִי מַה תְּנַסּוּן אֶת י״י.

Shemot 17:12שמות י״ז:י״ב

But Moshe's hands were heavy; and they took a stone, and put it under him, and he sat on it. Aharon and Hur held up his hands, the one on the one side, and the other on the other side. His hands were steady until sunset.

וִידֵי מֹשֶׁה כְּבֵדִים וַיִּקְחוּ אֶבֶן וַיָּשִׂימוּ תַחְתָּיו וַיֵּשֶׁב עָלֶיהָ וְאַהֲרֹן וְחוּר תָּמְכוּ בְיָדָיו מִזֶּה אֶחָד וּמִזֶּה אֶחָד וַיְהִי יָדָיו אֱמוּנָה עַד בֹּא הַשָּׁמֶשׁ.

Shemot 40:16שמות מ׳:ט״ז

Moshe did according to all that Hashem commanded him; so he did.

וַיַּעַשׂ מֹשֶׁה כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה י״י אֹתוֹ כֵּן עָשָׂה.

Bemidbar 9:6במדבר ט׳:ו׳

There were certain men, who were unclean because of the dead body of a man, so that they could not keep the Passover on that day, and they came before Moses and before Aaron on that day.

וַיְהִי אֲנָשִׁים אֲשֶׁר הָיוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם וְלֹא יָכְלוּ לַעֲשֹׂת הַפֶּסַח בַּיּוֹם הַהוּא וַיִּקְרְבוּ לִפְנֵי מֹשֶׁה וְלִפְנֵי אַהֲרֹן בַּיּוֹם הַהוּא.

Devarim 4:7דברים ד׳:ז׳

For what great nation is there, that has a god so near to them, as Hashem our God is whenever we call on him?

כִּי מִי גוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ אֱלֹהִים קְרֹבִים אֵלָיו כַּי״י אֱלֹהֵינוּ בְּכׇל קׇרְאֵנוּ אֵלָיו.

Devarim 7:23דברים ז׳:כ״ג

But Hashem your God will deliver them up before you, and will confuse them with a great confusion, until they are destroyed.

וּנְתָנָם י״י אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ וְהָמָם מְהוּמָה גְדֹלָה עַד הִשָּׁמְדָם.

Devarim 22:23דברים כ״ב:כ״ג

If there is a young lady who is a virgin pledged to be married to a husband, and a man find her in the city, and lie with her;

כִּי יִהְיֶה נַעֲרָ בְתוּלָה מְאֹרָשָׂה לְאִישׁ וּמְצָאָהּ אִישׁ בָּעִיר וְשָׁכַב עִמָּהּ.

Devarim 30:10דברים ל׳:י׳

if you shall obey the voice of Hashem your God, to keep his commandments and his statutes which are written in this book of the law; if you turn to Hashem your God with all your heart, and with all your soul.

כִּי תִשְׁמַע בְּקוֹל י״י אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹר מִצְוֺתָיו וְחֻקֹּתָיו הַכְּתוּבָה בְּסֵפֶר הַתּוֹרָה הַזֶּה כִּי תָשׁוּב אֶל י״י אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשֶׁךָ.

Yehoshua 24:19יהושע כ״ד:י״ט

And Joshua said to the people, "You cannot serve Hashem, for He is a holy God, He is a jealous God; He will not forgive your transgression nor your sins.

וַיֹּאמֶר יְהוֹשֻׁעַ אֶל הָעָם לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת י״י כִּי אֱלֹהִים קְדֹשִׁים הוּא אֵל קַנּוֹא הוּא לֹא יִשָּׂא לְפִשְׁעֲכֶם וּלְחַטֹּאותֵיכֶם.

Shofetim 5:15שופטים ה׳:ט״ו

The princes of Issachar were with Deborah. As was Issachar, so was Barak. Into the valley they rushed forth at his feet. By the watercourses of Reuben, there were great resolves of heart.

וְשָׂרַי בְּיִשָּׂשכָר עִם דְּבֹרָה וְיִשָּׂשכָר כֵּן בָּרָק בָּעֵמֶק שֻׁלַּח בְּרַגְלָיו בִּפְלַגּוֹת רְאוּבֵן גְּדֹלִים חִקְקֵי לֵב.

Shofetim 5:26שופטים ה׳:כ״ו

She put her hand to the tent peg, and her right hand to the workmen's hammer. With the hammer she struck Sisera. She struck through his head. Yes, she pierced and struck through his temples.

יָדָהּ לַיָּתֵד תִּשְׁלַחְנָה וִימִינָהּ לְהַלְמוּת עֲמֵלִים וְהָלְמָה סִיסְרָא מָחֲקָה רֹאשׁוֹ וּמָחֲצָה וְחָלְפָה רַקָּתוֹ.

Shofetim 12:7שופטים י״ב:ז׳

Jephthah judged Israel six years. Then Jephthah the Gileadite died, and he was buried in the cities of Gilead.

וַיִּשְׁפֹּט יִפְתָּח אֶת יִשְׂרָאֵל שֵׁשׁ שָׁנִים וַיָּמׇת יִפְתָּח הַגִּלְעָדִי וַיִּקָּבֵר בְּעָרֵי גִלְעָד.

Shofetim 19:22שופטים י״ט:כ״ב

As they were making their hearts merry, behold, the men of the city, certain base fellows, surrounded the house, beating at the door. And they spoke to the master of the house, the old man, saying, "Bring forth the man who came into your house, that we may know him."

הֵמָּה מֵיטִיבִים אֶת לִבָּם וְהִנֵּה אַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי בְנֵי בְלִיַּעַל נָסַבּוּ אֶת הַבַּיִת מִתְדַּפְּקִים עַל הַדָּלֶת וַיֹּאמְרוּ אֶל הָאִישׁ בַּעַל הַבַּיִת הַזָּקֵן לֵאמֹר הוֹצֵא אֶת הָאִישׁ אֲשֶׁר בָּא אֶל בֵּיתְךָ וְנֵדָעֶנּוּ.

Shemuel I 1:1שמואל א א׳:א׳

Now there was a certain man of Ramathaim-zophim, of the hill-country of Ephraim, and his name was Elkanah, the son of Jeroham, the son of Elihu, the son of Tohu, the son of Zuph, an Ephraimite.

וַיְהִי אִישׁ אֶחָד מִן הָרָמָתַיִם צוֹפִים מֵהַר אֶפְרָיִם וּשְׁמוֹ אֶלְקָנָה בֶּן יְרֹחָם בֶּן אֱלִיהוּא בֶּן תֹּחוּ בֶן צוּף אֶפְרָתִי.

Shemuel I 2:4שמואל א ב׳:ד׳

The bows of the mighty men are broken; and they that stumbled are girded with strength.

קֶשֶׁת גִּבֹּרִים חַתִּים וְנִכְשָׁלִים אָזְרוּ חָיִל.

Shemuel I 4:15שמואל א ד׳:ט״ו

Now Eli was ninety-eight years old; and his eyes were set, that he could not see.

וְעֵלִי בֶּן תִּשְׁעִים וּשְׁמֹנֶה שָׁנָה וְעֵינָיו קָמָה וְלֹא יָכוֹל לִרְאוֹת.

Shemuel I 18:21שמואל א י״ח:כ״א

And Saul said, "I will give her to him, that she may be a snare to him, and that the hand of the Philistines may be against him." Therefore Saul said to David, "You shall this day be my son-in-law through the one of the two."

וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶתְּנֶנָּה לּוֹ וּתְהִי לוֹ לְמוֹקֵשׁ וּתְהִי בוֹ יַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר שָׁאוּל אֶל דָּוִד בִּשְׁתַּיִם תִּתְחַתֵּן בִּי הַיּוֹם.

Shemuel I 19:20שמואל א י״ט:כ׳

And Saul sent messengers to take David; and when they saw the company of the prophets prophesying, and Samuel standing as head over them, the spirit of God came upon the messengers of Saul, and they also prophesied.

וַיִּשְׁלַח שָׁאוּל מַלְאָכִים לָקַחַת אֶת דָּוִד וַיַּרְא אֶת לַהֲקַת הַנְּבִיאִים נִבְּאִים וּשְׁמוּאֵל עֹמֵד נִצָּב עֲלֵיהֶם וַתְּהִי עַל מַלְאֲכֵי שָׁאוּל רוּחַ אֱלֹהִים וַיִּתְנַבְּאוּ גַּם הֵמָּה.

Shemuel II 7:23שמואל ב ז׳:כ״ג

And who is like Your people, like Israel, a unique nation on the earth, whom God went to redeem to Himself for a people, and to make for Himself a name, and to do great things for you and wonders for your land, before Your people, whom You redeemed for Yourself from Egypt, the nations and their gods?

וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ אֲשֶׁר הָלְכוּ אֱלֹהִים לִפְדּוֹת לוֹ לְעָם וְלָשׂוּם לוֹ שֵׁם וְלַעֲשׂוֹת לָכֶם הַגְּדוּלָּה וְנֹרָאוֹת לְאַרְצֶךָ מִפְּנֵי עַמְּךָ אֲשֶׁר פָּדִיתָ לְּךָ מִמִּצְרַיִם גּוֹיִם וֵאלֹהָיו.

Shemuel II 12:11שמואל ב י״ב:י״א

Thus says Hashem, 'Behold, I will raise up evil against you out of your own house, and I will take your wives before your eyes and give them to your neighbor, and he shall lie with your wives in the sight of this sun.

כֹּה אָמַר י״י הִנְנִי מֵקִים עָלֶיךָ רָעָה מִבֵּיתֶךָ וְלָקַחְתִּי אֶת נָשֶׁיךָ לְעֵינֶיךָ וְנָתַתִּי לְרֵעֶיךָ וְשָׁכַב עִם נָשֶׁיךָ לְעֵינֵי הַשֶּׁמֶשׁ הַזֹּאת.

Shemuel II 23:8שמואל ב כ״ג:ח׳

These are the names of David's mighty men: Josheb-basshebeth a Tahchemonite, chief of the captains, which is Adino the Eznite, who slew eight hundred at one time.

אֵלֶּה שְׁמוֹת הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר לְדָוִד יֹשֵׁב בַּשֶּׁבֶת תַּחְכְּמֹנִי רֹאשׁ הַשָּׁלִשִׁי הוּא עֲדִינוֹ [הָעֶצְנִי] (העצנו) עַל שְׁמֹנֶה מֵאוֹת חָלָל בְּפַעַם [אֶחָת] (אחד).

Melakhim I 6:4מלכים א ו׳:ד׳

And he made windows for the house, broad within, and narrow without.

וַיַּעַשׂ לַבָּיִת חַלּוֹנֵי שְׁקֻפִים אֲטוּמִים.

Melakhim I 10:15מלכים א י׳:ט״ו

beside that which came of the merchants, and of the traffic of the traders, and of all the Arabian kings and of the governors of the country.

לְבַד מֵאַנְשֵׁי הַתָּרִים וּמִסְחַר הָרֹכְלִים וְכׇל מַלְכֵי הָעֶרֶב וּפַחוֹת הָאָרֶץ.

Yeshayahu 5:23ישעיהו ה׳:כ״ג

who justify the wicked for a reward, and take away the righteousness of the righteous from him!

מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ.

Yeshayahu 17:10ישעיהו י״ז:י׳

For you have forgotten the God of your salvation, and you have not been mindful of the Rock of your stronghold. Therefore you planted plants of pleasantness, and set out foreign seedlings.

כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ.

Yeshayahu 20:4ישעיהו כ׳:ד׳

so shall the king of Assyria lead away the captives of Egypt, and the exiles of Ethiopia, young and old, naked and barefoot, and with buttocks uncovered, to the shame of Egypt.

כֵּן יִנְהַג מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶת שְׁבִי מִצְרַיִם וְאֶת גָּלוּת כּוּשׁ נְעָרִים וּזְקֵנִים עָרוֹם וְיָחֵף וַחֲשׂוּפַי שֵׁת עֶרְוַת מִצְרָיִם.

Yeshayahu 42:5ישעיהו מ״ב:ה׳

Thus says God, Hashem, He who created the heavens and stretched them forth, who spread forth the earth and that which comes out of it, who gives breath to the people upon it and spirit to those that walk there,

כֹּה אָמַר הָאֵל י״י בּוֹרֵא הַשָּׁמַיִם וְנוֹטֵיהֶם רֹקַע הָאָרֶץ וְצֶאֱצָאֶיהָ נֹתֵן נְשָׁמָה לָעָם עָלֶיהָ וְרוּחַ לַהֹלְכִים בָּהּ.

Yeshayahu 54:5ישעיהו נ״ד:ה׳

For your Maker is your husband; Hashem of hosts is His name. And the Holy One of Israel is your Redeemer, the God of the whole earth He shall be called.

כִּי בֹעֲלַיִךְ עֹשַׂיִךְ י״י צְבָאוֹת שְׁמוֹ וְגֹאֲלֵךְ קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל אֱלֹהֵי כׇל הָאָרֶץ יִקָּרֵא.

Yeshayahu 59:12ישעיהו נ״ט:י״ב

For our transgressions are multiplied before you, and our sins testify against us. For our transgressions are present to us, and as for our iniquities, we know them:

כִּי רַבּוּ פְשָׁעֵינוּ נֶגְדֶּךָ וְחַטֹּאותֵינוּ עָנְתָה בָּנוּ כִּי פְשָׁעֵינוּ אִתָּנוּ וַעֲוֺנֹתֵינוּ יְדַעֲנוּם.

Yirmeyahu 22:14ירמיהו כ״ב:י״ד

who says, 'I will build me a wide house and spacious chambers', and cuts him out windows; and it is paneled with cedar, and painted with vermilion.

הָאֹמֵר אֶבְנֶה לִּי בֵּית מִדּוֹת וַעֲלִיּוֹת מְרֻוָּחִים וְקָרַע לוֹ חַלּוֹנָי וְסָפוּן בָּאָרֶז וּמָשׁוֹחַ בַּשָּׁשַׁר.

Yirmeyahu 31:14ירמיהו ל״א:י״ד

Thus saith the Lord: A voice is heard in Ramah, Lamentation, and bitter weeping, Rachel weeping for her children; She refuseth to be comforted for her children, Because they are not.

כֹּה אָמַר י״י קוֹל בְּרָמָה נִשְׁמָע נְהִי בְּכִי תַמְרוּרִים רָחֵל מְבַכָּה עַל בָּנֶיהָ מֵאֲנָה לְהִנָּחֵם עַל בָּנֶיהָ כִּי אֵינֶנּוּ.

Yirmeyahu 46:15ירמיהו מ״ו:ט״ו

Why is thy strong one overthrown? He stood not, because the Lord did thrust him down.

מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי י״י הֲדָפוֹ.

Yirmeyahu 51:29ירמיהו נ״א:כ״ט

And the land quaketh and is in pain; For the purposes of the Lord are performed against Babylon, To make the land of Babylon a desolation, without inhabitant.

וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וַתָּחֹל כִּי קָמָה עַל בָּבֶל מַחְשְׁבוֹת י״י לָשׂוּם אֶת אֶרֶץ בָּבֶל לְשַׁמָּה מֵאֵין יוֹשֵׁב.

Yechezkel 13:18יחזקאל י״ג:י״ח

and say, 'Thus says Adonai Elohim, 'Woe to the women who sew pillows on all elbows, and make kerchiefs for the head of persons of every stature to hunt souls! Will you hunt the souls of My people, and save souls alive for yourselves?

וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הוֹי לִמְתַפְּרוֹת כְּסָתוֹת עַל כׇּל אַצִּילֵי יָדַי וְעֹשׂוֹת הַמִּסְפָּחוֹת עַל רֹאשׁ כׇּל קוֹמָה לְצוֹדֵד נְפָשׁוֹת הַנְּפָשׁוֹת תְּצוֹדֵדְנָה לְעַמִּי וּנְפָשׁוֹת לָכֶנָה תְחַיֶּינָה.

Zekharyah 9:9זכריה ט׳:ט׳

Rejoice greatly, daughter of Zion! Shout, daughter of Jerusalem! Behold, your king comes to you! He is righteous, and having salvation; lowly, and riding on a donkey, even on a colt, the foal of a donkey.

גִּילִי מְאֹד בַּת צִיּוֹן הָרִיעִי בַּת יְרוּשָׁלַ͏ִם הִנֵּה מַלְכֵּךְ יָבוֹא לָךְ צַדִּיק וְנוֹשָׁע הוּא עָנִי וְרֹכֵב עַל חֲמוֹר וְעַל עַיִר בֶּן אֲתֹנוֹת.

Tehillim 66:3תהלים ס״ו:ג׳

Say unto God: 'How tremendous is Thy work! Through the greatness of Thy power shall Thine enemies dwindle away before Thee.

אִמְרוּ לֵאלֹהִים מַה נּוֹרָא מַעֲשֶׂיךָ בְּרֹב עֻזְּךָ יְכַחֲשׁוּ לְךָ אֹיְבֶיךָ.

Tehillim 124:5תהלים קכ״ד:ה׳

then the raging waters would have gone over our soul."

אֲזַי עָבַר עַל נַפְשֵׁנוּ הַמַּיִם הַזֵּידוֹנִים.

Tehillim 144:2תהלים קמ״ד:ב׳

My loving kindness, and my fortress, my stronghold, and my deliverer; my shield and He in whom I take refuge, who subdues my people under me.

חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי.

Tehillim 149:2תהלים קמ״ט:ב׳

Israel will rejoice in its Maker;⁠ the sons of Zion will exult in their king.

יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם.

Iyyov 35:10איוב ל״ה:י׳

But none says: 'Where is God my Maker, Who gives songs in the night;

וְלֹא אָמַר אַיֵּה אֱלוֹהַּ עֹשָׂי נֹתֵן זְמִרוֹת בַּלָּיְלָה.

Eikhah 3:14איכה ג׳:י״ד

I was a laughing stock to all of my people,⁠ their song all day.

הָיִיתִי שְּׂחֹק לְכׇל עַמִּי נְגִינָתָם כׇּל הַיּוֹם.

Divrei HaYamim II 33:19דברי הימים ב ל״ג:י״ט

His prayer also, and how God was entreated of him, and all his sin and his transgression, and the places in which he built high places, and set up the Asherim and the graven images, before he humbled himself; behold, they are written in the history of the seers.

וּתְפִלָּתוֹ וְהֵעָתֶר לוֹ וְכׇל חַטָּאתוֹ וּמַעְלוֹ וְהַמְּקֹמוֹת אֲשֶׁר בָּנָה בָהֶם בָּמוֹת וְהֶעֱמִיד הָאֲשֵׁרִים וְהַפְּסִלִים לִפְנֵי הִכָּנְעוֹ הִנָּם כְּתוּבִים עַל דִּבְרֵי חוֹזָי.

Rashi Bereshit 20:13רש״י בראשית כ׳:י״ג

'ויהי כאשר התעו אותי וגו AND IT CAME TO PASS WHEN GOD CAUSED ME TO WANDER etc. – Onkelos translates it in his own way, but it can be explained in another manner that is also appropriate: When the Holy One, blessed be He, brought me forth from my father's house to be a nomad, wandering from place to place, I knew that I would traverse places where there are wicked people ואמר לה זה חסדך AND so I SAID UNTO HER THIS IS YOUR LOVINGKINDNESS [WHICH YOU SHALL SHOW UNTO ME]. כאשר התעו WHEN GOD (CAUSED ME TO WANDER – The verb is in the plural. Do not be surprised at this for in many passages words denoting Godship or denoting Authority are grammatically treated as plural, e.g., "Whom God went (הלכו plural) to redeem" (Shemuel II 7:23); "the living (חיים adjective, plural) God" (Devarim 5:23); "a Holy (קדושים adjective, plural) God" (Yehoshua 24:19). So, too, the idea of Authority is expressed by the plural form, as "And the master of (אדני construct plural) Yosef took him" (Bereshit 39:20) and as "Lord of (אדני) lords (האדנים)" (Devarim 10:17), and "the lord of (אדני) the land" (Bereshit 42:30); as well as "if its owner (בעליו) be with it" (Shemot 22:14), and "and warning has been given to its master (בעליו)" (Shemot 21:19). If you ask why does it here use the term התעו, I reply, anyone who is exiled from his home and has no settled abode may be styled תועה a wanderer (or "one moving about aimlessly"), as "And she, Hagar, went and strayed about (ותתע) in the wilderness" (Bereshit 21:14); "I have gone astray (תעיתי) like a lost sheep" (Tehillim 119:176), and "they wander (יתעו) through lack of food" (Iyyov 38:41), i.e. they go out and wander about to seek their food. אמרי לי – means say regarding me (the ל of לי signifies על); similar are: "And the men of the place asked לאשתו" (Bereshit 26:7) where לאשתו is the same as על אשתו regarding his wife; "And Pharaoh will say לבני ישראל" (Shemot 14:3) where לבני is the same as על בני ישראל; "That men say not (לי) regarding me, a woman slew him" (Shofetim 9:54).

ויהי כאשר התעו אותי וגומ׳ – אונקלוס תירגמה מה שתירגם. ויש לישבו עוד דבור על אופניו: כשהוציאני הקב״ה מבית אבי להיות משוטט ונד ממקום למקום, ואומר לה זה חסדך. כאשר התעו – לשון רבים. ובהרבה מקומות לשון אלהות ומרות לשון רבים: אשר הלכו אלהים (שמואל ב ז׳:כ״ג), נגלו אליו האלהים (בראשית ל״ה:ז׳), אלהים קדשים (יהושע כ״ד:י״ט),⁠ וכן: ויקח אדוני יוסף (בראשית ל״ט:כ׳), אדוני האדונים (דברים י׳:י״ז), אדוני הארץ (בראשית מ״ב:ל״ג), וכן: אם בעליו (שמות כ״ב:י״ד), והועד בבעליו (שמות כ״א:כ״ט). ואם תאמר: מהו לשון התעו – הגולה ממקומו ואינו מיושב קרוי תועה: ותלך ותתע (בראשית כ״א:י״ד), תעיתי כשה אובד (תהלים קי״ט:קע״ו), יתעו לבלי אוכל (איוב ל״ח:מ״א) – יצאו וינועו לבקש אכלם. אמרי לי – עלי, וכן: וישאלו אנשי המקום לאשתו (בראשית כ״ו:ז׳) – על אשתו, ואמר פרעה לבני ישראל (שמות י״ד:ג׳),⁠ פן יאמרו לי אשה הרגתהו (שופטים ט׳:נ״ד).

Rashi Bereshit 35:7רש״י בראשית ל״ה:ז׳

אל בית אל EL-BETH-EL – the Holy One, blessed be He, is in Beth-El; i.e. His Divine Presence has revealed itself in Bethel. Sometimes the prefix ב "in" is omitted from a word: e.g., "Behold, he is (בית) in the house of Muchir, the son of Ammiel" (Shemuel II 9:4), which is the same as בבית in the house of Machir; בית אביך (Bereshit 24:13) is the same as בבית אביך, 'in the house of your father". נגלו אליו האלהים GOD WAS REVEALED UNTO Him – In many passages terms denoting Divine Power and Lordship are used in the plural e.g., "Yosef's master (אֲדוֹנַי)" (Bereshit 39:20) (construct plural), and "If its owner (בעליו) be with it" (Shemot 22:14), where it does not say בַּעֲלוֹ (the singular form). Similarly, forms of אלהים denoting Judge or Authority are expressed in the plural, but you will find none other of the Divine Names in the plural.

ויקרא למקום אל בית־אל – הקב״ה בבית־אל, גילוי שכינה בבית־אל. יש תיבה חסירה בי״ת המשמש בראשה, כמו: הנה בית מנחם בן עמיאל (שמואל ב ט׳:ד׳), והיה לו לכתוב: הנה בבית מנחם בן עמיאל. וכן הרבה: שבי אלמנה בית אביך (בראשית ל״ח:י״א) – בבית אביך. נגלו אליו – במקומות הרבה שם אלהות ואדנות בלשון רבים, כמו: אדוני יוסף (בראשית ל״ט:כ׳), אם בעליו עמו (שמות כ״ב:י״ד), ולא נאמר: בעלו. וכן אלהות, שהוא לשון שופט ומרות, נזכר בלשון רבים. אבל אחד מכל שאר השמות לא תמצא בלשון רבים.

Rashi Shemot 17:12רש״י שמות י״ז:י״ב

וידי משה כבדים BUT MOSES HANDS BECAME HEAVY – Because he had shown himself remiss in the duty that was his, of waging war himself against Amalek, and had appointed another in his stead, his hands became heavy (cf. (Mekhilta d'Rabbi Yishmael 17:12:1). ויקחו AND THEY TOOK – Aaron and Hur took — אבן וישימו תחתיו A STONE AND THEY PUT IT UNDER HIM [AND HE SAT THEREON] – but he did not seat himself upon a cushion or a pillow, for he said, "Israel is in tribulation; I will be in tribulation together with them". (Taanit 11a). ויהי ידיו אמונה (lit., and he was, his hands faithfulness) – and Moses was in the condition that his hands were in faithfulness — spread forth to heaven in a confident and firm prayer. עד בא השמש UNTIL THE GOING DOWN OF THE SUN – Because the Amalekites had calculated the hours by astrology, as to which hour they would prove victorious, Moses held back the sun against them and brought the hours into confusion (Midrash Tanchuma, Beshalach 28).

ויהי ידיו אמונה – ויהי משה ידיו פרושות השמים באמונה, בתפילה נאמנת ונכונה.

Rashi Shemuel II 7:23רש״י שמואל ב ז׳:כ״ג

For whom leaders went. Moshe and Aharon as it is said, (Shemot 7:1). "I have made you a judge over Pharaoh" and so too did Yonatan translate, "messengers went from before Hashem." To redeem for Him a people. This is what the messengers said to Yisroel, The Holy One, blessed is he sent us to redeem for Him a people, to put forth His Name and to make great [things happen] for you. Awesome things You have done for your land after [Bnei Yisroel] left there [i.e., Egypt]. And what are the awesome things? From before Your people You expelled nations and their gods. This verse is missing [the word] "לגרש", [however] in Divrei HaYamim (I 17:21) it explains, "To expel from before Your people that You redeemed from Egypt, nations and their gods." [Our verse] isn't [really] missing [this word] because from the sense conveyed as it is said, "From before Your people, nations" we understand that it means pushed and driven out.

אשר הלכו אלהים – משה ואהרן, שנאמר: נתתיך אלהים לפרעה (שמות ז׳:א׳). וכן תרגם יונתן: דאזלו שלוחין מן קדם י״י. לפדות לו לעם – כך אמרו השלוחים לישראל: הקב״ה שלחנו לפדות לו לעם, ולשום לו שם, ולעשות לכם הגדולה. ונוראות – עשית לארצך לאחר שיצאו משם, ומה הם הנוראות: מפני עמך – לגרש עמים ואלהיהם, ומקרא זה חסר לגרש, ובדברי הימים פירשו: לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים (דברי הימים א י״ז:כ״א) ואלהיו. ואינו חסרון, כי ממשמע שנאמר: מפני עמך גוים, אנו שומעין לשון טרודין וגירושין.

R. Yosef Kara Shofetim 12:7ר׳ יוסף קרא שופטים י״ב:ז׳

THEN DIED JEPHTHAH THE GILEADITE, AND WAS BURIED IN THE CITIES OF GILEAD.⁠ This is to be rendered and was buried in one of the cities of Gilead. The Midrash composed by our teachers interpret and was buried in the cities of Gilead his organs fell from his body [and he was buried in various cities of Gilead]⁠ as a punishment for sinning against his daughter.⁠

ויקבר בערי גלעד – באחת מערי גלעד, ומדרש רבותינו שהיה נישול איברים ונקבר בערי גלעד בעון בתו.

R. Yosef Kara Shemuel II 7:23ר׳ יוסף קרא שמואל ב ז׳:כ״ג

ומי כעמך כישראל גוי אחד אשר הלכו אלהים לפדות לו לעם – כל לשון אלהים לשון רבים, כמו ויהי כאשר התעו אותי אלהים (בראשית כ׳:י״ג), כמו שפירשתי במקומות הרבה. אף כאן: אשר הלכו אלהים – אשר הלך אלהים. ולעשות לכם הגדולה ונוראות – הרי הוא כמו שיאמר ולעשות לך. ולפי שדיבר אלהים בלשון רבים אומר לעשות לכם לשון רבים, שלשון רבים נופל עליו, וכן בדברי הימים כת׳: מי כעמך ישראל גוי אחד בארץ אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדולות ונוראות (דברי הימים א י״ז:כ״א). מפני עמך אשר פדית ממצרים גוי ואלהיו – פשר זה לא הייתי יודע, אלא שדברי הימים מלמדני פתרונו, שכתב בדברי הימים: מי כעמך ישראל אשר הלך האלהים לפדות לו עם לשום לך שם גדולות ונוראות לגרש מפני עמך אשר פדית ממצרים גוים (דברי הימים א י״ז:כ״א) ואלהים – כלומר שגרשת מפניהם גוים ואלהיהם.

Rashbam Bereshit 1:14רשב״ם בראשית א׳:י״ד

Yehi me'orot LET THERE BE LIGHTS: It is common biblical style to use a singular [verb; yehi] with a plural [subject; me'orot], just as in the verse (Num.9.6), "There were (vayhi) some men ('anashim) who were unclean." The explanation of the verse is then as follows: "Let there be [yehi; singular] a production [ma'aseh; singular]. Of what? Of lights." Bireqia' ha-shamayim IN THE EXPANSE OF THE HEAVENS: which is flattened and stretched out underneath the uppermost heavens. The form bireqia' is in the construct state – i.e. the raqia' of the shamayim. Accordingly it [the resh of bireqia '] is vocalized with a sheva. Similarly, the word qasir (harvest) becomes qesir in the construct state, as in the phrase (Ruth 2.23), "Until the harvest of (qesir) barley and the harvest of (qesir) wheat were completed." Lehavdil TO SEPARATE DAY FROM NIGHT: Above it is already written (vs. 4) that, "God separated the light from the dark." However, the precise point when night ends and day begins could not yet be accurately determined without a sunrise. Similarly, the precise point when day ends and night begins could not yet be accurately determined without a sunset and the appearance of the stars. [In other words, the purpose of the lights was] TO SEPARATE [i.e. accurately demarcate] the beginning of THE DAY AND the beginning of THE NIGHT. Vehayu le'otot THEY SHALL SERVE AS SIGNS: So it is written concerning Hezekiah (II Kings 20.9), "This is the sign (ha-'ot) for you from the LORD ... shall the shadow advance ten steps . . One sees then that the sun served as a sign ('ot) for him. It is also written (Joel 3.3), "I will set portents (mofetim) in the sky and on the earth, blood and fire ...." And it is written (Jer. 10.22), "Do not be dismayed by signs (me-'otot) in the sky." Ulemo'adim AND FOR SET TIMES: The cycle of the moon, which is renewed every twenty-nine and a half days, determines the seasons of the year and the dates of contracts, as it is written (Ps. 104.19), "He made the moon to mark the seasons (la-mo'adim)." Uleyamim AND FOR DAYS: From one appearance of the stars until the next appearance constitutes one day. Veshanim AND YEARS: The four annual cycles (tequfot; i.e. solstices and equinoxes) constitute one year.

יהי מארת – דרך המקראות לומר לשון יחיד אצל לשון רבים, וכן: ויהי אנשים אשר היו טמאים (במדבר ט׳:ו׳), וכן פירושו: יהי מעשה, ומה הוא – מאורות. ברקיע השמים – הנרקע ופרוש תחת השמים העליונים. ברקיע – לפי שהוא דבוק לתבה שלאחריו, כלומר: רקיע של שמים, לכך הוא נקוד חטף, וכן: קציר כשהוא דבוק, יאמר: עד כלות קציר השעורים וקציר החטים (רות ב׳:כ״ג). להבדיל בין היום ובין הלילה – כבר אמרנו למעלה ויבדל אלהים בין האור ובין החשך (בראשית א׳:ד׳), אבל עדיין נגמר הלילה ותחלת היום ממש אין ידוע כי אם בהנץ החמה, וגם גמר היום ותחלת היום ממש אין ידוע כי אם לא נודע כי אם בשקיעת החמה וצאת הכוכבים. להבדיל – בין תחלת היום ובין תחלת הלילה. והיו לאותות ולמועדים – כדכתיב בחזקיה: זה לך האות מאת י״י וג׳, הלך הצל עשר מעלות וג׳ (מלכים ב כ׳:ט׳), הרי החמה היתה לו אות וכת׳: ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וג׳ (יואל ג׳:ג׳), וכת׳: מאותות השמים אל תחתו (ירמיהו י׳:ב׳). ולמועדים – מהילוך הלבנה שמתחדש לכ״ט ימים וחצי נועדים מועדי השנה וזמני השטרות כדכתיב: עשה ירח למועדים (תהלים ק״ד:י״ט). ולימים – שהרי מצאת הכוכבים עד צאת הכוכבים יום אחד. ושנים – ארבע תקופות השנה עושין שנה תמימה.

Ibn Ezra Bereshit Lexical Commentary 1:14אבן עזרא בראשית דקדוק המלים א׳:י״ד

יהי מאורות – לשון יחיד, בעבור שידברו במלה הזאת הרבה, וכן: כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג), הבה נרדה (בראשית י״א:ז׳), ולנקבה: הבה נא אבוא אליך (בראשית ל״ח:ט״ז).

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 1:14אבן עזרא בראשית פירוש ראשון א׳:י״ד

ויאמר – מלת יהי ויהיה בעבור שידברו בה הרבה היא ליחיד ולרבים, גם לנקבה, כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג), [מה יהיה רעה (קהלת י״א:ב׳), והיה העלמה (בראשית כ״ד:מ״ג).]

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 4:10אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ד׳:י׳

צועקים אלי – איננו דבק עם: קול. וכן: קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב׳:ח׳) – אל דודי הוא שב, כאשר פירשתי בשיר השירים (ראב״ע שיר השירים פירוש שני ב׳:ח׳). והטעם: כי שמע צעקת דמיו שנשפכו על פני האדמה. והמתרגם אמר: על בניו שהיה בכוחו להולידם.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 35:7אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ל״ה:ז׳

וטעם כי שם נגלו אליו האלהים – המלאכים,⁠ כמו: והנה מלאכי אלהים (בראשית כ״ח:י״ב). והמזבח הנקרא בית אל איננו המזבח הנקרא אל אלהי ישראל (בראשית ל״ג:כ׳).

Ibn Ezra Shemot First Commentary 17:12אבן עזרא שמות פירוש ראשון י״ז:י״ב

וכן הוא: ויהי כל אחת מידיו אמונה – קיימת בהרמה ולא נחה, וכן: רחל מבכה על בניה כי איננו (ירמיהו ל״א:י״ד) – אין כל אחד ואחד, ורבים כן. [ואין זה הדקדוק על מלת והיה, רק על מלת אמונה, כי נמצא: ויהי אנשים אשר היו טמאים (במדבר ט׳:ו׳).]

Ibn Ezra Tehillim Second Commentary 124:5אבן עזרא תהלים פירוש שני קכ״ד:ה׳

אזי עבר – הטעם כפול ונחלה ישרת בעבור אחר נחל המים הזדונים.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 35:7ר׳ יוסף בכור שור בראשית ל״ה:ז׳

כי שם נגלו אליו – BECAUSE THERE THEY WERE REVEALED TO HIM – The Blessed Holy One and His angels.

כי שם נגלו אליו – הקב״ה ומלאכיו.

Radak Bereshit 1:14רד״ק בראשית א׳:י״ד

ויאמר אלוקים יהי מארות ברקיע השמים, we do not find many occasions when the verb היה occurs within strictly defined grammatical parameters in accordance with the rules applying to differentiating between singular and plural, or the rules applying to distinguishing between masculine and feminine subjects. As a result, the Torah here writes יהי in the singular mode, although God gave a directive involving a whole multitude of new phenomena that were to appear in the sky. Compare also Deut 22,23 כי יהיה נערה בתולה, where the Torah employs the masculine pronoun when referring to a young girl, still a virgin.

ויאמר אלהים יהי מאורות ברקיע השמים – לשון הויה אינו שומר בהרבה מקומות יחיד ורבים זכר ונקבה, ואמר יהי לשון יחיד על מאורות שהוא לשון רבים, וכן אמר: כי יהיה נערה (דברים כ״ב).

Radak Bereshit 4:10רד״ק בראשית ד׳:י׳

ויאמר...דמי אחיך, He said: “the blood of your brother whom you have slain cries out to Me from the very earth, and the sound of its cry is what I have heard and what caused Me to confront you.” This was, of course, a figure of speech. מן האדמה, upon which you spilled his blood. The fact that the Torah uses the plural mode when referring to blood, writing דמי instead of דם, is not especially significant, as the word דם occurs frequently in the singular mode and also in the plural mode. (Compare Leviticus 20,9 and Leviticus 20,11 to mention just as few examples.) Actually, the justification for treating the word דם as both singular and plural is the fact that on the one hand it is an entity, but at the same time it contains 4 different categories of moisture. Onkelos explains that the reason why here in particular the use of the plural mode is appropriate is the fact that by killing Hevel who had not yet been married and sired children, spilling his blood also meant spilling the blood of the children he would now never have. He may not even have had marital relations with his wife as yet, just as his brother Kayin had also not yet had marital relations with his wife until after he had murdered Hevel (comparer 4,17).

ויאמר דמי אחיך – דמי אחיך ששפכת צועקים אלי מן האדמה, וקולם שמעתי, וזה דרך משל, מן האדמה ששפכת עליה דם אחיך. ורבוי דמי כמוהו רבים, כמו: דמיו בו (ויקרא כ׳:ט׳), דמיהם בם (ויקרא כ׳:י״א-ט״ז), והדומים להם. ויאמר בלשון יחיד ובלשון רבים, בלשון יחיד לפי שהוא אחד, ובלשון רבים לפי שארבע הלחות מעורבות בו. ודעת המתרגם כי אמר בלשון רבים על הבנים העתידים לצאת ממנו, שתרג: ואמר קל דם זרעית דעתידין למפק מן אחוך. והבל לא הוליד עדין, אולי לא ידע את אשתו כמו קין שלא ידע את אשתו עד אחר המעשה הזה. או ידעה ולא ילדה.

Radak Bereshit 20:13רד״ק בראשית כ׳:י״ג

התעו אותי אלוקים, the meaning of the word התעו is similar to הגלו, “exiled.” When someone is exiled from a place with which he is familiar, he will tend to lose his way in areas with which he is unfamiliar. אלוקים, this word here is sacred. The reason why the word is used in the plural is because the listeners refer to their gods in the plural, so the Torah uses a syntax familiar to ordinary people. In spite of this the word is treated as a sacred name of God, one that must not be erased, such as when Job speaks of אלו-ה עושי, literally: the “God Who have made me.” (not: has made me). (Job 35,10). We find a similar construction where אלוקים is sacred and at the same time treated as if totally in the plural mode in Psalms 149,2 ישמח ישראל בעושיו instead of בעושו. (as opposed to בראשית ברא אלוקים where the verb is in the singular) A somewhat less perplexing construction is found in Joshua 24,19 אלוקים קדושין הוא.⁠ מבית אבי, from the house of my brothers and family, as when God instructed him in 12,1 מארצך ומבית אביך וגו'. ואומר לה, seeing that we were coming to countries about which we knew nothing or very little, I said to her, out of my fear of the local inhabitants, אל כל המקום, actually, we find that this stratagem was employed by Avraham only twice. We must therefore assume that Avraham meant that he had told Sarah that in any location which appeared to warrant such a white lie, he told her to use it. As soon as we hear from others that the people in the place which we are approaching are evil people, we need to avail ourselves of this strategy in order to enhance my chances of survival. This applied to locations in which Avraham would only be a transient. Wherever he settled down, people knew who he was and respected him, and would not dream of molesting either him or Sarah. We know that Avner, Eshkol and Mamre were actually allies of Avraham. Even the people of Kiryat Arba referred to him as a “prince in our midst.” (23,6) אמרי לי, on my account, concerning me; Actually, many people asked Avraham concerning Sarah’s marital status.

ויהי כאשר התעו אותי אלהים – התעו – ענינו הגלו, כי הגולה ממקומו תועה במקומות ובדרכים אשר לא ידעם ולא הורגל בהם. אלהים – קדש. ואמר התעו לשון רבים כנגד השומעים שקוראים אלהיהם בלשון רבים ואף על פי כן מצאנו אלהים קדש שידברו בו בלשון רבים כמו איה אלוה עושי (איוב ל״ה:י׳) ישמח ישראל בעושיו (תהלים קמ״ט:ב׳) אלהים קדושים הוא (יהושע כ״ד:י״ט).

Radak Shofetim 12:7רד״ק שופטים י״ב:ז׳

בערי גלעד – דרך הדרש בזה שהוכה בשחין כבד, והיה נופל איברים מעיר לעיר, ובכל עיר שהיה נופל איברו היה נקבר שם. וזה היה לו עונש שהרג בתו ולא נשאל על נדרו. ובדרך הפשט פירוש בערי הגלעד – באחת מערי הגלעד. וכמוהו: בשתים תתחתן בי (שמואל א י״ח:כ״א) – באחת משתים, ועל עיר בן אתונות (זכריה ט׳:ט׳) – בן אחת האתונות.

Radak Shemuel I 1:1רד״ק שמואל א א׳:א׳

ויהי איש אחד מן הרמתים צופים – כבר כתבנו בתחילת ספר יהושע כי הוי״ו תמצא בלשון הקדש בתחילת הדברים מנהג, וכן לשון ישמעאל, ודקדוק מלת יהי כתבנו שם ג״כ. מן הרמתים – כתבו רבותינו ז״ל: שתי רמות הם שצופות זו את זו. וא״כ ששתי רמות הם, והמלה מוכיחה כן שהיא בלשון שנים, יהיה פירוש מן הרמתים – מאחת משתי רמות, כמו: ויקבר בערי גלעד (שופטים י״ב:ז׳), בשתים תתחתן בי (שמואל א י״ח:כ״א), והדומים להם. וטעם צופים – על הרמתים כמו שפירשנו. ויש לפרש צופים – נביאים, ומן שזכר עומד במקום שנים, כאלו אמר: מן צופים, כלומר ממשפחת צופים. וכן תרגם יונתן: מתלמידי נביאיא, כי הנביא יקרא צופה, כמו: צופה נתתיך (יחזקאל ג׳:י״ז). וזהו פירוש הנכון, כי ממשפחת נביאים היה, כי מבני קרח היה, כמו שמפורש יחסו בדברי הימים: ובני קרח נביאים היו והם אסיר ואלקנה ואביאסף (שמות ו׳:כ״ד), ואלקנה אבי שמואל היה מבני בניו של אלקנה בן קרח. מהר אפרים – לוי היה, והיה גר בארץ אפרים. ואפשר כי לטעם זה נסמך מעשה פלגש בגבעה לסיפור הזה בדבר אלקנה ותולדות שמואל, שגם הוא לוי הי׳ והיה גר בירכתי הר אפרים, ומסבתו באה רעה גדולה לישראל, ומסבת זה באה טובה גדולה לישראל. ושמואל בנו החזיר ישראל לדרך טובה. אפרתי – על שני פנים נאמר: האחד מיוחס על השבט, על מי שהוא משבט אפרים או על מי שהוא גר בארץ אפרים, כמו: האפרתי אתה (שופטים י״ב:ה׳), והאחד מיוחס למקום הנקרא בית לחם אפרת, כמו: ודוד בן איש אפרתי (שמואל א י״ז:י״ב), מחלון וכליון אפרתים (רות א׳:ב׳). וזה הוא מיוחס אל הר אפרים, כמו שאמר: מהר אפרים, ולכך קראו: אפרתי, כי לא נוכל לפרש שהיה אפרתי מיוחס לשבט אפרים כי לוי היה. אם כן מה שאמר: אפרתי, שהיה מהר אפרים. ויש לתמוה אחר שאמר: מהר אפרים, למה אמר: אפרתי אחר כן? ואפשר שאמר גם כן לפי שהוא ואבותיו היו גרים שם, ועל צוף אמר: אפרתי, לא על אלקנה, כי על אלקנה כבר פירש: מהר אפרים. זהו נכון לפי הפשט. ומה שאמר כי הוא ואבותיו היו גרים בהר אפרים נראה כי נחלתם היתה שם, כי מבני קהת היו, ובני קהת להם ערים בהר אפרים, כמו שאמר בספר יהושע: ולמשפחות בני קהת הלוים וגו׳ (יהושע כ״א:כ׳), את שכם ואת מגרשיה בהר אפרים (יהושע כ״א:כ״א). ובדרש: מפרש אותו לשון גדולה וחשיבות. אפרתי – אמר רבי יהושע בן לוי: פלאטיני. ויונתן תרגם אפרתי – גברא פליג חולק בקודשיא בטורא דבית אפרים.

Radak Shemuel I 2:4רד״ק שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים חתים – טעם חתים על גבורים, לא על קשת, כי היה לו לומר חתה. ופי׳: חתים הם וקשתם. וכמוהו: כי היתה אליו פני המלחמה (שמואל ב י׳:ט׳), קול נגידים נחבאו (איוב כ״ט:י׳), והדומים להם שכתבנו בספר מכלל. אזרו חיל – החיל והכח הוא אזורם.

Radak Tehillim 124:5רד״ק תהלים קכ״ד:ה׳

אזי עבר על נפשנו המים הזידונים – אמר: עבר, ואמר: המים, כמו: מי נדה לא זורק עליו (במדבר י״ט:כ׳). או עבר – טעמו לנחל שזכר, ר״ל נחל המים הזידונים. ופירש הזידונים – ששוטפים בזדון וברשע.

Ralbag Shemuel I 2:4רלב״ג שמואל א ב׳:ד׳

הגבורים הם חתים כשירצה הש״י עם היות קשתם בידם וכחם, והאנשים הנכשלים אזרו חיל עם עזר הש״י כמו שהתבאר מענין סנחריב להלחם על ירושלם עם שאר המופתים הדומים לו.

HaKetav VeHaKabbalah Bereshit 4:10הכתב והקבלה בראשית ד׳:י׳

קול דמי אחיך צועקים – צועקים לשון רבים אינו נופל לא על הדמים ולא על הקול, ויאמרו המפרשים כי תחסר מלת השמיעה או מלת העליה, ושיעורו עלה לפני או אנכי שומע קול דמי אחיך וגו׳ והוא דרך מליצה, והאמת שאין כאן חסרון כלל כי תיבת קול תואר אל צועקים, ושיעור הכתוב דמי אחיך צועקים אלי קול כלומר בקול, ויתורגם (דיינעס ברודערס בלוט שרייעט לויט), ודוגמתו קול שמועה הנה באה (ירמיהו יו״ד) וכן וישלח שני אנשים מרגלים חרש ותרגומו ברז (רוו״ה).

Shadal Bereshit 1:14שד״ל בראשית א׳:י״ד

Let there be luminaries (yehi me'orot) – The root hayah ("to be"), when it precedes the subject, does not always agree with the gender or number, because it is a kind of impersonal verb. [So here, yehi ("let there be") is in the singular masculine form, while me'orot ("luminaries") is in the plural feminine.] The same occurs in the French il y a and il y aura ("there is," "there will be"). Other examples are va-yehi anashim ("there were [lit. "was"] men") (Numbers 9:6), and ki yihyeh na'arah betulah ("when there is [masc.] a virgin girl") (Deuteronomy 22:23). luminaries – Included in this term are all the visible stars, for they all shed light on us in one degree or another. in the layer (called) Heaven (bi-rekia ha-shamayim) (lit. "in the layer of Heaven") – In the rakia which is called shamayim, which forms the sky for those on earth. This use of rekia is one of the uses of the semikhut (construct) state, as in: – nehar Perat – "the river of (i.e. which is called) Euphrates"; – betulat bat ammi – "the virgin of (i.e. who is) the daughter of my people" (Jeremiah 14:17); – betulat bat Tsiyyon – "the virgin (who is) the daughter of Zion" (Isaiah 37:22); – anshei ha-tarim – "men (who) go about" (that is, "merchants") (I Kings 10:15); – anshei venei veliyya'al – "men (who are) scoundrels" (Judges 19:22); – zera mere'im – "children (that) deal corruptly" (Isaiah 1:4); – zera berukhei YHVH – "children (who are) blessed of the Lord" (Isaiah 65:23). Still another example is Elohei Tseva'ot, "God of (i.e. Who is) the hosts". (Ibn Ezra similarly writes at v. 31 below that yom ha-shishi means "a day which is the sixth," and that rekia ha-shamayim means "the rakia which is the Heaven".) to distinguish the day from the night – What was at first accomplished by Divine will without an intermediary (for during the first three days, the light would function for a time and then withdraw, and the darkness would take its place, all this being done by Divine word and deed) was now to be done through the luminaries, This sequence of events was to show that the sun and all the heavenly bodies are nothing but God's servants, doing His will. let them form signs (otot) – The luminaries were to be the cause of the heavenly signs, as it is said, "And be not dismayed at the signs of heaven" (Jeremiah 10:2) (so Ibn Ezra). The peoples of the world called the constellations "signs" because they believed them to be portents of the future, as Jeremiah said (ibid.) "For the nations are dismayed at them". One might have thought it fitting for the verse to have said, "Let them form days and years and periods," and mention the "signs" last, since they appear only at intervals. However, the intention was to start with the greatest (as below, v. 21), for the "signs" are the major subject of this half of the verse. The Holy One, blessed is He, wanted to let Israel know that even the constellations, like the days and years, are all arranged according to His will, as are the rest of the laws of nature. Just as day and night, cold and heat, planting season and harvest season have no special deities and do not foretell the future, so too the heavenly "signs". Moreover, the fact that belief in the fortune-telling properties of the constellations and solar and lunar eclipses was widespread among the nations, while Moses (and later Jeremiah) rejected this error and declared that they were things of nature like days and years, is a great proof of the Divine origin of the Torah. One must not wonder, however, why God did not wish to reveal to His people other mistaken beliefs to which they were accustomed. Other mistakes posed no harm to the principles of the faith or to ethical life, unlike the belief in heavenly signs, which was just as harmful as divination and similar practices forbidden by the Torah. Such activity fills one's mind with folly and removes one's faith in God. and periods (u-le-mo'adim) – The word mo'ed is said of anything which recurs at a fixed time. The holidays are called mo'adim because of their regularity; a similar use of the word occurs in the phrase asah yare'ah le-mo'adim ("Who appoints the moon for seasons" – Psalms 104:19), for the moon appears and disappears at fixed times. All the luminaries are causes of mo'adim, of fixed cycles of time, and in particular of days and years.

יהי מאורות – שרש היה כשהוא קודם הנושא איננו שומר תמיד המין והמספר, כי הוא כמו פעל סתמי (impersonale). וכמו בלשון צרפת il y aura, il y a וכגון ויהי אנשים (במדבר ט׳:ו׳), כי יהיה נערה בתולה (דברים כ״ב:כ״ג).

Shadal Bereshit 4:10שד״ל בראשית ד׳:י׳

I hear (kol) – The Heb. (lit. "sound" or "voice") often means "I hear," as in, "Hark (kol), your watchmen! They lift up the voice" [Isaiah 52:8]. the blood of (demei) (lit. "the bloods of') – When the reference is to a human being who is killed, the plural of dam ("blood") is usually used, as in, "[I and my kingdom are guiltless...] from the blood of (mi-demei) Abner son of Ner" (II Samuel 3:28). from the ground – Even though it has been absorbed into the ground, it cries out to Me.

קול – פעמים רבות ענינו אני שומע כמו קול צופיך נשאו קול {ישעיהו נ״ב:ח׳} אני שומע קול צופיך נושאים קולם. דמי – כשהכוונה על בן אדם הנהרג אומרים על הרוב בלשון רבים, כגון מדמי אבנר בן נר (שמואל ב ג׳:כ״ח). מן האדמה – אעפ״י שנבלעו באדמה הם צועקים אלי.

Shadal Bereshit 8:4שד״ל בראשית ח׳:ד׳

on the mountains of. On one of them; cf. “[Jephthah] was buried in one of the cities of [be-arei, lit. “in the cities of”] Gilead” (Judges 12:7). To this day, the Persians call Mount Macy [Massis] (12 miles east of the city of Erivan) “the mountain of Noah” (Cuh Nuh) [Kuh-i-Nuh].⁠ This verse means that on the very day that the highest places were exposed, the ark rested on the mountains of Ararat, which are not the tallest mountains. According to Nachmanides, these mountains were still submerged to the height of the ark’s water line. However, the author of Seder Olam, and later Rashi, believed that the mountains of Ararat were the tallest, and thus they encountered a difficulty; for the ark must necessarily have been under water to some degree, and it must have rested before the peak was exposed. For this reason, they interpreted va-yaḥseru (previous v.) as “began to disappear and diminish,” not that the water actually disappeared. As a consequence they were forced to count the months recorded in this section in an illogical manner (the “seventh month” meaning Sivan, which is seven months after Kislev; the “tenth month” meaning Av, which is ten months after Marḥeshvan). According to my interpretation, however, everything is successfully reconciled.

על הרי – על אחד מהם, כמו ויקבר בערי גלעד (שופטים י״ב:ז׳) ועד היום הפרסיים קוראים להר Macy (י״ב מיל למזרח Erivan {אריואן}) הַר נֹחַ ‎(Cuh Nuh) – והנה בעצם היום ההוא שנשארו מגולים המקומות היותר גבוהים, נחה התבה על הרי אררט, שאינם ההרים היותר גבוהים. (וכן היא דעת הרמב״ן) והיו עדיין מכוסים במים כל אותו שיעור שהיתה התיבה משוקעת במים, אבל בעל סדר עולם ואחריו רש״י האמינו כי הרי אררט הם היותר גבוהים, והוקשה להם כי בהכרה היתה התבה משוקעת במים שיעור מה, והיתה צריכה לנוח קודם שיהיה ראש ההר מגולה, לפיכך פירשו ויחסרו התחילו לחסור ולהתמעט, ולא שנעדרו המים; ומתוך כך הוצרכו למנות החדשים האמורים בפרשה הזאת באופן שאין הדעת סובלתו (בחודש השביעי הוא סיון שהוא ז׳ לכסלו, בעשירי זה אב שהוא י׳ למרחשון) – ולפירושי הכל על מקומו יבוא בשלום.

Malbim Shemuel I 2:4מלבי״ם שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים (שם קשת הוא שם המין כמו עץ פרי, ויהי לי שור וחמור, רצה לומר קשתות) שקשתות הגבורים יחתו לחולשתם, ואלה שהיו נכשלים עד הנה אזרו חיל? (שינוי ב׳) בענין העושר והעוני.

Hoil Moshe Shemuel I 2:4הואיל משה שמואל א ב׳:ד׳

קשת גבורים חתים – חתים אעפ״י שהוא לשון רבים מחמת קורבתו לתיבת גבורים, חוזר לתיבת קשת, וכן טוב מעט לצדיק מהמון רשעים רבים, תהלים ל״ז, י״ל (כדברי מעלת הרופא שאול פֿורמיגני) שרבים חוזר לתיבת המון, מהמון ועושר רב שיש לרשעים; ונוכל ג״כ לומר שקשת גבורים הוא במקום גבורי קשת ע״ד תולעת שני במקום שני תולעת, אך מחצי הפסוק האחרון שהוא אומר שהנכשלים אזרו חיל כלו׳ היו מזוינים בחיל נ״ל שיש לבחור בפירוש הראשון.

Hoil Moshe Shemuel II 7:23הואיל משה שמואל ב ז׳:כ״ג

אשר הלכו אלהים – אולי הוא חול ומוסב אל האלילים וע״כ בא פעל הלכו לשון רבים, דומה בענינו למה שכתוב (פר׳ ואתחנן) או הנסה אלהים וגו׳. גוים – חסרה המ״ם בעבור מ״ם אחרונה של מצרים, והראוי מגוים ואלהיו, כלו׳ נגד רצון גוים ואליליהם.

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 1:14ר׳ דוד צבי הופמן בראשית א׳:י״ד

יהי – הפועל היה אינו חייב לתאום מין ומספר, כשהוא בא לפני שם העצם.

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 4:10ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ד׳:י׳

ויאמר מה וגו׳ – עתה, משלא הובא לידי הודאה, צריך שה׳ עצמו יעמידו על עוונו. קול ... צעקים – התרגום השומרוני מגיה כאן: צועק, לשון יחיד, משום שסבר כי למלה ״קול״ יתאים לשון יחיד; אלא הוא טעה כאן, כרגיל. לשון הרבים שב״צועקים״ מוסב על ״דמי״, ואילו המלה ״קול״ מהווה מעין משפט קריאה, בהוראה של: קול אנכי שומע, השווה למשל ״קול צפיך נשאו קול״ (ישעיהו נ״ב:ח׳), לאמור — הקשב, שומריך מרימים קול; והשווה עוד שם י״ג:ד׳, ס״ו:ו׳, ירמיהו י׳:כ״ב. הרוו״ה מבאר ״קול״ כאילו נאמר בקול, ולפיכך פירושו של הכתוב הוא — בקול רם צועק דם אחיך אלי. דמי – חוץ למקרה זה באה צורת הרבים של דם רק בהוראה של דיני נפשות — חיוב מיתה. משום כך מבארים התרגומים (אונקלוס וירושלמי) בעקבות המשנה בסנהדרין, שם נאמר: ״שכן מצינו בקין שהרג את אחיו, שנאמר דמי אחיך צועקים. אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך — דמו ודם זרעיותיו.״

R. David Zvi Hoffmann Bereshit 8:4ר׳ דוד צבי הופמן בראשית ח׳:ד׳

ותנח התבה – מכאן ראיה לנכונות ביאורנו. נחיתת התיבה בהרי אררט היא שסימנה לתושבי התיבה את התמעטות המים. בחדש השביעי וגו׳ – הוא שבעה עשר בניסן. על הרי אררט – כלומר על אחד מהרי אררט; השווה שופטים י״ב:ו׳ — ״ויקבר בערי גלעד״. אררט – אונקלוס מתרגם קרדו ויונתן מתרגם קדרון (וכן הוא בפשיטא), כלומר קורדאנה או קרדוכין העתיקה שבשפתו השמאלית של החדקל העליון, וכן גם אצל יוסף בן מתתיהו (עתיקות א׳ ג׳:ו׳). אך בדרך כלל חשבו שזהו אזור במזרח ארמניה, שהנהר ארט (ארקסס) חוצה אותו. אף חשבו, שההר אשר בו נחתה התיבה, הוא ההר הגבוה ביותר שבאזור זה (גובהו 16,254 רגל).

R. David Zvi Hoffmann Shemot 17:12ר׳ דוד צבי הופמן שמות י״ז:י״ב

אבן – כדי להושיבו גבוה יותר; השוה רש״י ע״א. ויהי – לשון יחיד לפני ״ידיו״ שבלשון רבים, וכמוהו הרבה. אמונה – חוזק, יציבות, ולפי רש״י – כמשמעו בלשוננו. ומכל מקום יש להשלים בי״ת – באמונה.