EN/HEע/E

Person

Sources

Bereshit 4:23בראשית ד׳:כ״ג

Lemekh said to his wives, "Adah and Tzillah, listen to my voice. The wives of Lemekh, heed my speech. I have killed a man for my bruise and a child for my wound.⁠

וַיֹּאמֶר לֶמֶךְ לְנָשָׁיו עָדָה וְצִלָּה שְׁמַעַן קוֹלִי נְשֵׁי לֶמֶךְ הַאְזֵנָּה אִמְרָתִי כִּי אִישׁ הָרַגְתִּי לְפִצְעִי וְיֶלֶד לְחַבֻּרָתִי.

Bereshit 27:31בראשית כ״ז:ל״א

He, too, made delicacies and brought them to his father. He said to his father, "May my father rise and eat from his son's game, so that you may bless me."

וַיַּעַשׂ גַּם הוּא מַטְעַמִּים וַיָּבֵא לְאָבִיו וַיֹּאמֶר לְאָבִיו יָקֻם אָבִי וְיֹאכַל מִצֵּיד בְּנוֹ בַּעֲבֻר תְּבָרְכַנִּי נַפְשֶׁךָ.

Bereshit 29:27בראשית כ״ט:כ״ז

Complete the week of this one, and this one, too, will be given to you for the work that you will do for me for yet another seven years.

מַלֵּא שְׁבֻעַ זֹאת וְנִתְּנָה לְךָ גַּם אֶת זֹאת בַּעֲבֹדָה אֲשֶׁר תַּעֲבֹד עִמָּדִי עוֹד שֶׁבַע שָׁנִים אֲחֵרוֹת.

Bereshit 41:38בראשית מ״א:ל״ח

Paroh said, "Can a man like this be found, who has the spirit of God in him?"

וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל עֲבָדָיו הֲנִמְצָא כָזֶה אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ אֱלֹהִים בּוֹ.

Bereshit 49:4בראשית מ״ט:ד׳

Rash like water, may you not be preeminent. When you mounted your father's bed, then you defiled; my couch he mounted!

פַּחַז כַּמַּיִם אַל תּוֹתַר כִּי עָלִיתָ מִשְׁכְּבֵי אָבִיךָ אָז חִלַּלְתָּ יְצוּעִי עָלָה.

Bereshit 49:9בראשית מ״ט:ט׳

A lion's cub is Yehuda. From prey, my son, you have risen up. He crouched, lay down like a lion; like a lioness, who dares rouse him?

גּוּר אַרְיֵה יְהוּדָה מִטֶּרֶף בְּנִי עָלִיתָ כָּרַע רָבַץ כְּאַרְיֵה וּכְלָבִיא מִי יְקִימֶנּוּ.

Shemot 20:2-6שמות כ׳:ב׳-ו׳

(2) "I am Hashem your God, who brought you out of the land of Egypt, out of the house of bondage. "You shall have no other gods before me. (3) You shall not make for yourselves an idol or any likeness of anything that is in the heavens above, or that is in the earth beneath, or that is in the water under the earth. (4) You shall not bow down to them and you shall not serve them, for I, Hashem your God, am a jealous God, visiting the iniquity of the fathers on the children, on the third and on the fourth generation of those who hate me, (5) but showing loving kindness to the thousandth generation of those who love me and keep my commandments. (6) "You shall not take the name of Hashem your God in vain, for Hashem will not hold him guiltless who takes His name in vain.

(ב) אָנֹכִי י״י אֱלֹהֶיךָ אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבֵּית עֲבָדִים. לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי. (ג) לֹא תַעֲשֶׂה לְךָ פֶסֶל וְכׇל תְּמוּנָה אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וַאֲשֶׁר בָּאָרֶץ מִתָּחַת וַאֲשֶׁר בַּמַּיִם מִתַּחַת לָאָרֶץ. (ד) לֹא תִשְׁתַּחֲוֶה לָהֶם וְלֹא תׇעׇבְדֵם כִּי אָנֹכִי י״י אֱלֹהֶיךָ אֵל קַנָּא פֹּקֵד עֲוֺן אָבֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים לְשֹׂנְאָי. (ה) וְעֹשֶׂה חֶסֶד לַאֲלָפִים לְאֹהֲבַי וּלְשֹׁמְרֵי מִצְוֺתָי. (ו) לֹא תִשָּׂא אֶת שֵׁם י״י אֱלֹהֶיךָ לַשָּׁוְא כִּי לֹא יְנַקֶּה י״י אֵת אֲשֶׁר יִשָּׂא אֶת שְׁמוֹ לַשָּׁוְא.

Shemot 23:18-19שמות כ״ג:י״ח-י״ט

(18) Do not offer the blood of My sacrifice with leavened bread, and the fat of My sacrifice shall not remain until morning. (19) The choicest of your first fruits you shall bring to the house of Hashem, your God. Do not boil a kid in its mother's milk.⁠

(יח) לֹא תִזְבַּח עַל חָמֵץ דַּם זִבְחִי וְלֹא יָלִין חֵלֶב חַגִּי עַד בֹּקֶר. (יט) רֵאשִׁית בִּכּוּרֵי אַדְמָתְךָ תָּבִיא בֵּית י״י אֱלֹהֶיךָ לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ.

Shemot 24:1שמות כ״ד:א׳

And to Moshe, He said,⁠ "Go up to Hashem, you, and Aharon, Nadav and Avihu, and seventy of the elders of Israel, and you shall bow down at a distance.

וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל י״י אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק.

Shemot 34:19שמות ל״ד:י״ט

The breach of every womb is Mine; from all your livestock you shall consecrate the males,⁠ the breach of ox or lamb.

כׇּל פֶּטֶר רֶחֶם לִי וְכׇל מִקְנְךָ תִּזָּכָר פֶּטֶר שׁוֹר וָשֶׂה.

Shofetim 5:7שופטים ה׳:ז׳

Open cities ceased in Israel. They ceased until I, Deborah, arose; until I arose a mother in Israel.

חָדְלוּ פְרָזוֹן בְּיִשְׂרָאֵל חָדֵלּוּ עַד שַׁקַּמְתִּי דְּבוֹרָה שַׁקַּמְתִּי אֵם בְּיִשְׂרָאֵל.

Shofetim 13:13-14שופטים י״ג:י״ג-י״ד

(13) The angel of Hashem said to Manoah, "Of all that I said to the woman let her beware. (14) She may not eat of anything that comes of the vine; neither let her drink wine or strong drink or eat any unclean thing. All that I commanded her let her observe."

(יג) וַיֹּאמֶר מַלְאַךְ י״י אֶל מָנוֹחַ מִכֹּל אֲשֶׁר אָמַרְתִּי אֶל הָאִשָּׁה תִּשָּׁמֵר. (יד) מִכֹּל אֲשֶׁר יֵצֵא מִגֶּפֶן הַיַּיִן לֹא תֹאכַל וְיַיִן וְשֵׁכָר אַל תֵּשְׁתְּ וְכׇל טֻמְאָה אַל תֹּאכַל כֹּל אֲשֶׁר צִוִּיתִיהָ תִּשְׁמֹר.

Melakhim I 22:28מלכים א כ״ב:כ״ח

And Micaiah said, "If you return at all in peace, Hashem has not spoken by me." And he said, "Hear, you peoples, all of you."

וַיֹּאמֶר מִיכָיְהוּ אִם שׁוֹב תָּשׁוּב בְּשָׁלוֹם לֹא דִבֶּר י״י בִּי וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם.

Yeshayahu 1:29ישעיהו א׳:כ״ט

For they shall be ashamed of the terebinths which ye have desired, And ye shall be confounded for the gardens that ye have chosen.

כִּי יֵבֹשׁוּ מֵאֵילִים אֲשֶׁר חֲמַדְתֶּם וְתַחְפְּרוּ מֵהַגַּנּוֹת אֲשֶׁר בְּחַרְתֶּם.

Yeshayahu 38:12ישעיהו ל״ח:י״ב

My habitation is plucked up and carried away from me As a shepherd's tent; I have rolled up like a weaver my life; He will cut me off from the thrum; From day even to night wilt Thou make an end of me.

דּוֹרִי נִסַּע וְנִגְלָה מִנִּי כְּאֹהֶל רֹעִי קִפַּדְתִּי כָאֹרֵג חַיַּי מִדַּלָּה יְבַצְּעֵנִי מִיּוֹם עַד לַיְלָה תַּשְׁלִימֵנִי.

Yeshayahu 42:20ישעיהו מ״ב:כ׳

Seeing many things, thou observest not; Opening the ears, he heareth not.

[רָאוֹת] (ראית) רַבּוֹת וְלֹא תִשְׁמֹר פָּקוֹחַ אׇזְנַיִם וְלֹא יִשְׁמָע.

Yeshayahu 42:24ישעיהו מ״ב:כ״ד

Who gave Jacob up for spoil, and Israel to the robbers? Did not Hashem, He against whom we have sinned? And they would not walk in his ways and were not obedient to His law.

Yeshayahu 44:28ישעיהו מ״ד:כ״ח

that says of Cyrus, 'He is My shepherd, and shall perform all My pleasure', even saying of Jerusalem, 'She shall be built', and to the temple, 'My foundation shall be laid.'"

הָאֹמֵר לְכוֹרֶשׁ רֹעִי וְכׇל חֶפְצִי יַשְׁלִם וְלֵאמֹר לִירוּשָׁלַ͏ִם תִּבָּנֶה וְהֵיכָל תִּוָּסֵד.

Yeshayahu 48:14ישעיהו מ״ח:י״ד

הִקָּבְצוּ כֻלְּכֶם וּשְׁמָעוּ מִי בָהֶם הִגִּיד אֶת אֵלֶּה י״י אֲהֵבוֹ יַעֲשֶׂה חֶפְצוֹ בְּבָבֶל וּזְרֹעוֹ כַּשְׂדִּים.

Yirmeyahu 2:20ירמיהו ב׳:כ׳

"For of old time I have broken your yoke, and burst your bonds; and you said, 'I will not serve'; for on every high hill and under every green tree you did bow yourself, playing the prostitute.

כִּי מֵעוֹלָם שָׁבַרְתִּי עֻלֵּךְ נִתַּקְתִּי מוֹסְרוֹתַיִךְ וַתֹּאמְרִי לֹא [אֶעֱבוֹר] (אעבוד) כִּי עַל כׇּל גִּבְעָה גְּבֹהָה וְתַחַת כׇּל עֵץ רַעֲנָן אַתְּ צֹעָה זֹנָה.

Yirmeyahu 6:2ירמיהו ו׳:ב׳

The comely and delicate one, the daughter of Zion, I will cut off.

הַנָּוָה וְהַמְּעֻנָּגָה דָּמִיתִי בַּת צִיּוֹן.

Yirmeyahu 11:16ירמיהו י״א:ט״ז

The Lord called thy name A leafy olive-tree, fair with goodly fruit; With the noise of a great tumult He hath kindled fire upon it, And the branches of it are broken.

זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא י״י שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו.

Yirmeyahu 17:1ירמיהו י״ז:א׳

The sin of Judah is written with a pen of iron, with an adamantine point. It is engraved on the tablet of their heart, and on the horns of your altars;

חַטַּאת יְהוּדָה כְּתוּבָה בְּעֵט בַּרְזֶל בְּצִפֹּרֶן שָׁמִיר חֲרוּשָׁה עַל לוּחַ לִבָּם וּלְקַרְנוֹת מִזְבְּחוֹתֵיכֶם.

Yirmeyahu 22:24ירמיהו כ״ב:כ״ד

As I live, saith the Lord, though Coniah the son of Jehoiakim king of Judah were the signet upon My right hand, yet would I pluck thee thence;

חַי אָנִי נְאֻם י״י כִּי אִם יִהְיֶה כׇּנְיָהוּ בֶן יְהוֹיָקִים מֶלֶךְ יְהוּדָה חוֹתָם עַל יַד יְמִינִי כִּי מִשָּׁם אֶתְּקֶנְךָּ.

Yirmeyahu 30:8ירמיהו ל׳:ח׳

And it shall come to pass in that day, Saith the Lord of hosts, That I will break his yoke from off thy neck, And will burst thy bands; And strangers shall no more make him their bondman;

וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם י״י צְבָאוֹת אֶשְׁבֹּר עֻלּוֹ מֵעַל צַוָּארֶךָ וּמוֹסְרוֹתֶיךָ אֲנַתֵּק וְלֹא יַעַבְדוּ בוֹ עוֹד זָרִים.

Yechezkel 5:15יחזקאל ה׳:ט״ו

So it shall be a reproach and a taunt, an instruction and an astonishment, unto the nations that are round about thee, when I shall execute judgments in thee in anger and in fury, and in furious rebukes; I the Lord have spoken it;

וְהָיְתָה חֶרְפָּה וּגְדוּפָה מוּסָר וּמְשַׁמָּה לַגּוֹיִם אֲשֶׁר סְבִיבוֹתָיִךְ בַּעֲשׂוֹתִי בָךְ שְׁפָטִים בְּאַף וּבְחֵמָה וּבְתֹכְחוֹת חֵמָה אֲנִי י״י דִּבַּרְתִּי.

Yechezkel 16:50יחזקאל ט״ז:נ׳

They were haughty, and committed abomination before Me. Therefore I took them away as I saw good.

וַתִּגְבְּהֶינָה וַתַּעֲשֶׂינָה תוֹעֵבָה לְפָנָי וָאָסִיר אֶתְהֶן כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי.

Yechezkel 28:22יחזקאל כ״ח:כ״ב

and say: Thus saith the Lord God: Behold, I am against thee, O Zidon, And I will be glorified in the midst of thee; And they shall know that I am the Lord, when I shall have executed judgments in her, and shall be sanctified in her.

וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה הִנְנִי עָלַיִךְ צִידוֹן וְנִכְבַּדְתִּי בְּתוֹכֵךְ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי י״י בַּעֲשׂוֹתִי בָהּ שְׁפָטִים וְנִקְדַּשְׁתִּי בָהּ.

Yechezkel 31:10יחזקאל ל״א:י׳

Therefore thus saith the Lord God: Because thou art exalted in stature, and he hath set his top among the thick boughs, and his heart is lifted up in his height;

לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה יַעַן אֲשֶׁר גָּבַהְתָּ בְּקוֹמָה וַיִּתֵּן צַמַּרְתּוֹ אֶל בֵּין עֲבוֹתִים וְרָם לְבָבוֹ בְּגׇבְהוֹ.

Mikhah 1:2מיכה א׳:ב׳

Hear, you peoples, all of you. Listen, O earth, and all that is therein, and let Adonai Elohim be witness against you, Adonai from His holy temple.

שִׁמְעוּ עַמִּים כֻּלָּם הַקְשִׁיבִי אֶרֶץ וּמְלֹאָהּ וִיהִי אֲדֹנָי יֱ־הֹוִה בָּכֶם לְעֵד אֲדֹנָי מֵהֵיכַל קׇדְשׁוֹ.

Mikhah 7:19מיכה ז׳:י״ט

He will again have compassion on us. He will tread our iniquities under foot; and You will cast all their sins into the depths of the sea.

יָשׁוּב יְרַחֲמֵנוּ יִכְבֹּשׁ עֲוֺנֹתֵינוּ וְתַשְׁלִיךְ בִּמְצֻלוֹת יָם כׇּל חַטֹּאותָם.

Malakhi 2:15מלאכי ב׳:ט״ו

And not one hath done so Who had exuberance of spirit! For what seeketh the one? A seed given of God. Therefore take heed to your spirit, And let none deal treacherously against the wife of his youth.

וְלֹא אֶחָד עָשָׂה וּשְׁאָר רוּחַ לוֹ וּמָה הָאֶחָד מְבַקֵּשׁ זֶרַע אֱלֹהִים וְנִשְׁמַרְתֶּם בְּרוּחֲכֶם וּבְאֵשֶׁת נְעוּרֶיךָ אַל יִבְגֹּד.

Tehillim 48:7-8תהלים מ״ח:ז׳-ח׳

(7) Trembling took hold of them there, pangs, as of a woman in travail. (8) With the east wind You broke the ships of Tarshish.

(ז) רְעָדָה אֲחָזָתַם שָׁם חִיל כַּיּוֹלֵדָה. (ח) בְּרוּחַ קָדִים תְּשַׁבֵּר אֳנִיּוֹת תַּרְשִׁישׁ.

Tehillim 50:23תהלים נ׳:כ״ג

Whoever offers the sacrifice of thanksgiving honors Me; and to him that order his way aright I will show the salvation of God.

זֹבֵחַ תּוֹדָה יְכַבְּדָנְנִי וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים.

Tehillim 68:36תהלים ס״ח:ל״ו

Awesome is God from your sanctuaries.⁠ The God of Israel, He gives might and power to the people. Blessed is God.

נוֹרָא אֱלֹהִים מִמִּקְדָּשֶׁיךָ אֵל יִשְׂרָאֵל הוּא נֹתֵן עֹז וְתַעֲצֻמוֹת לָעָם בָּרוּךְ אֱלֹהִים.

Tehillim 81:17תהלים פ״א:י״ז

They should also be fed with the fat of wheat; And with honey out of the rock would I satisfy thee.'

וַיַּאֲכִילֵהוּ מֵחֵלֶב חִטָּה וּמִצּוּר דְּבַשׁ אַשְׂבִּיעֶךָ.

Tehillim 137:5-6תהלים קל״ז:ה׳-ו׳

(5) If I forget you, O Jerusalem, let my right hand forget her cunning. (6) Let my tongue cleave to the roof of my mouth, If I do not remember you. if I do not set Jerusalem above my chief joy.

(ה) אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי. (ו) תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

Iyyov 17:10איוב י״ז:י׳

But as for you all, do ye return, and come now; And I shall not find a wise man among you.

וְאוּלָם כֻּלָּם תָּשֻׁבוּ וּבֹאוּ נָא וְלֹא אֶמְצָא בָכֶם חָכָם.

Rut 4:4רות ד׳:ד׳

I thought I would inform you of it, saying, 'Buy it before those sitting here and before the leaders of my nation.' If you will redeem it, redeem it, and if he will not redeem it, tell me, that I may know, for there is none besides you to redeem it, and I come after you." He said, "I will redeem it".

וַאֲנִי אָמַרְתִּי אֶגְלֶה אׇזְנְךָ לֵאמֹר קְנֵה נֶגֶד הַיֹּשְׁבִים וְנֶגֶד זִקְנֵי עַמִּי אִם תִּגְאַל גְּאָל וְאִם לֹא יִגְאַל הַגִּידָה לִּי [וְאֵדְעָה] (ואדע) כִּי אֵין זוּלָתְךָ לִגְאוֹל וְאָנֹכִי אַחֲרֶיךָ וַיֹּאמֶר אָנֹכִי אֶגְאָל.

Eikhah 3:17איכה ג׳:י״ז

My soul has abandoned peace; I have forgotten goodness.

וַתִּזְנַח מִשָּׁלוֹם נַפְשִׁי נָשִׁיתִי טוֹבָה.

Eikhah 3:20איכה ג׳:כ׳

My soul remembers well, and it is bowed down within me.

זָכוֹר תִּזְכּוֹר [וְתָשׁוֹחַ] (ותשיח) עָלַי נַפְשִׁי.

Eikhah 3:22איכה ג׳:כ״ב

Hashem's kindnesses, surely, have not ceased; for His mercies have not ended.

חַסְדֵי י״י כִּי לֹא תָמְנוּ כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמָיו.

Esther 8:8אסתר ח׳:ח׳

As for you,⁠ write concerning the Judeans as you see fit, in the king's name, and seal it with the king's ring, for a text that was written in the king's name and sealed with the king's ring may not be revoked."

וְאַתֶּם כִּתְבוּ עַל הַיְּהוּדִים כַּטּוֹב בְּעֵינֵיכֶם בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְחִתְמוּ בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ כִּי כְתָב אֲשֶׁר נִכְתָּב בְּשֵׁם הַמֶּלֶךְ וְנַחְתּוֹם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ אֵין לְהָשִׁיב.

Targum Onkelos Bereshit 49:4תרגום אונקלוס בראשית מ״ט:ד׳

behold, as water outpoured thou wilt not prosper, neither wilt thou receive the excellent portion; because thou wentest up to thy father's place of sleep: then, my son, didst thou become profane, when thou wentest up to my bed.

עַל דַּאֲזַלְתְּ לָקֳבֵיל אַפָּךְ הָא כְמַיָּא בְּרַם לָא אַהְנֵיתָא חוּלָק יַתִּיר לָא תִּסַּב אֲרֵי סְלֵיקְתָּא בֵּית מִשְׁכְּבֵי אֲבוּךְ בְּכֵין אַחֵילְתָּא לְשִׁיוָיִי בְּרִי סַלֵּיקְתָּא.

Rashi Shemot 34:19רש״י שמות ל״ד:י״ט

כל פטר רחם לי EVERY FIRST OFFSPRING OF THE WOMB IS MINE – among human beings, וכל מקנך וגו' AND – also ALL YOUR CATTLE WHICH IT (the mother animal) BRINGS FORTH AS MALE BY AN OX OR AN ASS OPENING its womb: it means, that a male animal opens her womb. פטר – is an expression denoting "opening"; similar is (Proverbs 17:14) "As if one opens (lets run) (פוטר) water so is the beginning of strife". The ת of תזכר expresses the feminine gender and refers to the animal in labor (i.e. the prefix is 3rd feminine singular, not 2nd person masculine singular: the subject to תזכר must be supplied "the mother animal").

כל פטר רחם לי – באדם. וכל מקנך תזכר וגו׳ – וכל מקנך אשר תזכר בפטר שור ושה – אשר יפטור זכר את רחמה. פטר – לשון פתיחה, וכן: פוטר מים ראשית מדון (משלי י״ז:י״ד). תי״ו של תזכר, לשון נקבה הוא, מוסב על היולדת.

Rashi Malakhi 2:15רש״י מלאכי ב׳:ט״ו

and you shall beware of your spirit, that it shall not deal treacherously with the wife of your youth Your spirit shall not deal treacherously.

ונשמרתם ברוחכם – ובאשת נעוריך אל יבגוד – רוחך.

Rashi Eikhah 3:22רש״י איכה ג׳:כ״ב

By the grace Adonoy we have not perished – And the entire section until, "Why should [a living man] bemoan, etc." We have not perished – תָמְנוּ is] the same as תַמּוּ [ended]. And some explain כִּי לֹא תָמְנוּ as in, "Will we ever stop תַּמְנוּ dying?" It is the kindnesses of God that we were not annihilated, that we have not perished because of our sins.

ומה היא זאת שאשיב אל לבי: חסדי י״י כי לא תמנו – וכל העיניין עד מה יתאונן וגו׳ (איכה ג׳:ל״ט). כי לא תמנו – כמו כי לא תמו. ויש מפרשים: כי לא תמנו – כמו: האם תמנו לגוע (במדבר י״ז:כ״ח), חסדי י״י הם אשר לא תמנו ולא כלינו בעוננו.

Lekach Tov Eikhah 3:22לקח טוב איכה ג׳:כ״ב

חסדי י״י כי לא תמנו – חסדי י״י בכל דור ודור עם ישראל וכן אמר ישעיהו (ישעיהו ס״ג:ז׳) חסדי י״י אזכיר תהלות י״י תחלת יצאו ישראל ממצרים בחסדו היה ולא מטובם כשהוציאם מבבל לא בזכותם אלא בחסדו וכן כשהשם ירצה לקבץ את ישראל מן הגלות לא מפני מעשיהם הטובים כי אם למענו שנאמר (יחזקאל ל״ו:כ״ב) לא למענכם אני עושה בית ישראל כי אם למעני ולמען שמי המחולל בגוים לכן הוא או׳ חסדי י״י כי לא תמנו. כי לא תמנו – הנו״ן טפילה וראיה כי אמר למטה כי לא כלו רחמיו. חסדי י״י גדולם הם כי לא תמנו בין האומות כי לא כלו רחמיו. חסדי י״י אשר הבטיחנו כי אני י״י לא שניתי ואתם בני יעקוב לא כליתם ואומ׳ (ירמיהו ל׳:י״א) כי אעשה כלה בכל הגוים אשר הפיצותיך שמה אך אותך לא אעשה כלה.

R. Yosef Kara Eikhah First Commentary 3:22ר׳ יוסף קרא איכה פירוש א ג׳:כ״ב

ומהו הדבר שאשיב אל לבי: חסדי י״י אשר גמלנו. ומַהם החסדים שגמלנו – כי לא תמנו – שלא תמנו ביד נבוכדנצר. ודבר זה גרם שלא תמנו בידם, כי לא כלו רחמיו – של הקב״ה. והקב״ה שגמלנו ברחמיו שלא תמנו לשעבר בגלות בבל, מובטחני שלא יכלה רחמיו וחסדיו בגלות זה, שלא נכלה בגלות זה.

Attributed to Rashbam Tehillim 81:17מיוחס לרשב״ם תהלים פ״א:י״ז

ויאכילהו – הקב״ה לישראל. מצור דבש אשביעך – כך דרך המקרא: פעם אחת מדבר על ידי אחרים, ופעם אחת על ידי עצמו.

Ibn Ezra Devarim 5:5אבן עזרא דברים ה׳:ה׳

I STOOD BETWEEN THE LORD AND YOU. I have already explained this. FOR YE WERE AFRAID BECAUSE OF THE FIRE. Even though you did not go up the mountain. [SAYING.] The word saying is connected to the previous verse. Its meaning is, The Lord spoke with you face to face…out of the midst of the fire (v. 4) saying. It is possible that I stood between the Lord and you means I stood between the Lord and you after the revelation at Sinai. Its meaning is, God spoke with you face to face [at Sinai] and from that day on I stood between the Lord and you because you were afraid, as Moses goes on to explain. AND WENT NOT UP INTO THE MOUNT. When I went up. Compare, but Moses drew near unto the thick darkness (Ex. 20:18). Do not pay attention to the fact that the word saying is far removed [from the end of verse 4], for there are many such instances. The speaker did not separate the verses and sections.

אנכי עמד בין י״י וביניכם – פירשתיו (ראב״ע שמות פירוש ראשון י״ט:כ״ב, י״ט:כ״ה). כי יראתם מפני האש – ואם לא עליתם בהר. ומלת לאמר – דבקה עם דבר י״י עמכם בהר מתוך האש {וגו׳} (דברים ה׳:ד׳) לאמר. ויתכן להיות פירוש אנכי עומד בין י״י – אחר מעמד הר סיני, והטעם: שהוא דבר עמכם פנים בפנים (דברים ה׳:ד׳), ומאותו היום הייתי אני עומד בין י״י וביניכם. כי יראתם – כאשר יפרש. ולא עליתם – כאשר עליתי אני, ומשה נגש אל הערפל (שמות כ׳:י״ז). ואל תשים אל לבך בעבור היות מלת לאמר רחוקה, כי כן רבים, והמדבר לא הפסיק פסוקים ולא פרשיות.

Ibn Ezra Yeshayahu 1:29אבן עזרא ישעיהו א׳:כ״ט

אילים Terebinths. The singular is אלה ; it has a masculine termination in the plural like נָשִׁים of אִשָּׁח woman, and סאים of סאה measure (Gen. 18:6); comp. The gardens, which, in the corresponding phrase, balances terebinths. יבשו They shall be ashamed. Some say that the י is here used instead of ת, the third instead of the second person, and explain many other instances in the same way; but I think that the third person of יכלו they shall be consumed of the preceding verse, is continued in יבשל, and in חמדתם ye have desired, passes over to the second person; there are many instances like it. ותחפרו And ye shall be confounded

כי – מאלים – מגזרת אלה (בראשית י״ח:ו׳), וחוברה על סימן זכרים, כמו נשים, גם שלש סאים, והעד מהגנות. יש אומרים כי יו״ד יבושו תחת תי״ו הנוכח, וכמוהו אמרו רבים. ולפי דעתי שהוא דבק עם יכלו, ואחרי כן שב לדבר עם הנוכח, וכמוהו רבים. ותחפרו – כמו תבושו.

Ibn Ezra Rut 4:4אבן עזרא רות ד׳:ד׳

ואם לא יגאל – אמר רבי יונה: כי היה ראוי להיותו: ׳ואם לא תגאל׳, וכן: ובאשת נעוריך אל יבגוד (מלאכי ב׳:ט״ו). וזה לא יתכן, כי יבגוד ישוב אל מילת ברוחכם (מלאכי ב׳:ט״ו). וכן פירושו: ואם לא יגאל – הגואל אותה. ואני אדע כי אין גואל קרוב ממך.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 1:26אבן עזרא בראשית פירוש ראשון א׳:כ״ו

(כו-כז) ויאמר – יש אומרים: כי מלת נעשה שם התואר מבנין נפעל, כמו: ואשר היה נעשה ליום (נחמיה ה׳:י״ח). ואמרו: כי בצלמנו כדמותינו דברי משה, ופירוש ויברא אלהים את האדם בצלמו – שהו״ו שב אל האדם, ויפרשו בצלם אלהים (בראשית ט׳:ו׳), שאלהים דבק עם: עשה (בראשית ט׳:ו׳), כאילו אמר: כי האלהים עשה את האדם בצלם וזה פירוש חסירי לב. כי היה הראשון ראוי להיות כן: ויאמר אלהים יהי נעשה אדם, וכן עשהו בצלמנו וכדמותינו. גם ו״ו בצלמו – איך ישוב על האדם. והנה יש לו צלם קודם שיהיה, ומה טעם כי: שופך דם האדם, ישפך דמו בעבור שנברא אדם בצלם (בראשית ט׳:ו׳)? גם לכל נפש היה צלם. ויאמר הגאון: כי פירוש בצלמנו כדמותנו – בממשלה. וטעמו: בצלם שראה בחכמה כי טוב הוא, ובעבור כבוד האדם סמכו אל אלהים, וכן: ומארצו יצאו (יחזקאל ל״ו:כ׳), והלא כתוב: לי״י הארץ (תהלים כ״ד:א׳), [כי לי״י הארץ (שמות ט׳:כ״ט).] ואמרו במלת נעשה – ואם היא לשון רבים, שכן מנהג המלכים לדבר. וכמוהו: ונתנה לך גם את זאת (בראשית כ״ט:כ״ז), וכן: נאמר קדם מלכא (דניאל ב׳:ל״ו), אולי אוכל נכה בו (במדבר כ״ב:ו׳). ואלה העדים עדי שקר הם, כי ונתנה לך מבנין נפעל, וכמוהו: והעיר נתנה (ירמיהו ל״ב:כ״ד), והו״ו השיבו לעתיד כמשפט כל פועל עבר, וטעמו: ותנתן לך. ונכה בו (במדבר כ״ב:ו׳) – הוא ומחנהו, או יהיה שם הפועל כמו: ונקה לא ינקה (שמות ל״ד:ז׳), ואף כי שמצאנו: לא נכו (שמות ט׳:ל״ב), כי לא יבוא בנין שלא נקרא שם פועלו, כי אם מהכבד. ור׳ משה הכהן הספרדי הכהן טעה בספרו. ומלת: נאמר קדם מלכא (דניאל ב׳:ל״ו) – ארמית היא. ואיך ידבר דניאל בלשון גדולה עם נבוכדנצר שהיה מלך מלכים. ועתה אפרש: דע כי כל מעשה בראשית לכבוד האדם נברא במצוות השם. והצמחים – הוציאה אותם הארץ, והיא והמים – כל נפשות החיות. ואחר כן אמר למלאכים השם: נעשה אדם – אנחנו נתעסק בו, ולא המים והארץ. ואחר שידענו שהתורה תדבר בלשון בני אדם, כי המדבר אדם גם כן השומע, ולא יוכל לדבר איש דברים בגבוה עליו או בשפל ממנו, רק על דרך דמות האדם, [כי איך ידבר לו וידמה דבר שלא ידמה ולא יוכל לשמוע.] וכן אמרו: פי הארץ (משנה אבות ה׳:ו׳ ע״פ במדבר ט״ז:ל״ב), יד הירדן (במדבר י״ג:כ״ט), וראש עפרות תבל (משלי ח׳:כ״ו), [ולשון ים מצרים (ישעיהו י״א:ט״ו).] וחלילה חלילה להיות דמות לשם, וכן אומר הכתוב: ואל מי תדמיוני (ישעיהו מ׳:כ״ה). ובעבור שנשמת האדם העליונה, שאיננה מתה, נמשלת בחיתה לשם, ושאיננה גוף, והיא מלאה כולו, וגוף האדם כעולם קטון, יהי השם מבורך אשר בגדול החל ובקטון כלה. גם אמר הנביא שראה כבוד אלהים: כמראה אדם (יחזקאל א׳:כ״ו). והשם הוא האחד שהוא יוצר הכל, והוא הכל, ולא אוכל לפרש. ואדם נברא בתחלה בשני פרצופין, והנו אחד, גם הוא שנים. והנה בצלם אלהים – מלאך. והוא נברא זכר ונקבה.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 41:38אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״א:ל״ח

הנמצא כזה – מבנין נפעל, והוא פועל עבר, כאומר: הנמצא בעולם הזה כזה. ויתכן להיות הנו״ן סימן המדברים: הנמצא אנחנו כזה – דברי פרעה אל עבדיו.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 49:4אבן עזרא בראשית פירוש ראשון מ״ט:ד׳

אז חללת – מיום שחללת נסתלק יצועי, כאלו אמר: עלה מעלי יצועי. גם תמצא מלת עלה, כטעם: כרת, כמו: אומר אלי אל תעלני בחצי ימי (תהלים ק״ב:כ״ה). וזאת הפרשה מפורשת בדברי הימים: ובחללו יצועי אביו (דברי הימים א ה׳:א׳), ואמר על יהודה שהוא הנגיד, והבכורה ליוסף (דברי הימים א ה׳:ב׳). ויש מפרשים: ולא להתיחש לבכרה (דברי הימים א ה׳:א׳), שיהיה תחלת המספר מראובן. [ויפרשו ולו להתיחש, בו״ו.]

Ibn Ezra Shemot First Commentary 34:19אבן עזרא שמות פירוש ראשון ל״ד:י״ט

כל פטר רחם לי – זכר ליציאת מצרים, כי בעבור מכת בכורות יצאנו ממצרים. מלת מקנה – לזכר, רק במקום הזה היא נקבה. וכן: עם, ובית, ומקום, ורבים כמוהם. ופירוש תזכר – ילקחו הזכרים, להוציא כל הנקבות.

Ibn Ezra Tehillim Second Commentary 81:17אבן עזרא תהלים פירוש שני פ״א:י״ז

ויאכילהו – כל המפרשים אמרו: כי ויאכילהו על השם הנזכר למעלה משנאי י״י והה״א והו״ו שב אל ישראל אם בדרכי יהלכו. והטעם היה ראוי שישמעו לו ויזכרו החסד שגמל לאבותם, והוא אכילת המן, שהוא מתוק ונכבד יותר מחלב חטה והשביעם מים מצור מתוק מדבש. ותהיה מ״ם מצור משרת אחר, כדרך: מאל אביך ויעזרך (בראשית מ״ט:כ״ה). וטעם אשביעך – כדרך מטרף בני עלית (בראשית מ״ט:ט׳), כל רואו אומר לו ככה. פעם ידבר כאלו אינו לנכחו ופעם ידבר לנכח, וככה: שמנת עבית כשית (דברים ל״ב:ט״ו), כי כן מנהג הלשון. ויש אומרים: כי ומצור דבש אשביעך – ידבר לנכח ישראל לעתיד.

R. Yosef Bekhor Shor Bereshit 49:4ר׳ יוסף בכור שור בראשית מ״ט:ד׳

חללת – עשית חולין ומחולל, יצועי עלה – אותו שעלה על יצועי, דהיינו עצמך. שבאותה שעה ירדת מקדוש{ת}ך, ונעשית חול, ואבדת הבכורה והמלכות. ולפי שאמר לשון גנאי, כסה דבריו מעט, ולא אמר בהדיא: חללת עצמך, אלא אותו שעלה על יצועי. והיינו הך, אלא שדיבר בלשון כב{ו}ד שלא לקרותו חולין בהדיא. ויש לפרש: אז חיללת יצועי עלה – מי שרגיל לעלות על יצועי, כלומר: אותי. [ואבן עזרא אמר אז חיללת – עצמך, ויצועי עלה – כלומר: נסתלק, ששוב לא שכב עמה. הגה״ה.]

R. Yosef Bekhor Shor Shemot 20:1ר׳ יוסף בכור שור שמות כ׳:א׳

וידבר אלהים – שהיה משה מדבר עומד ביניהם. כששמעו עשרת הדברים, שמעו מפי הקב״ה. אבל רבותינו אמרו (בבלי מכות כ״ד.): כי אנכי ולא יהיה לך, שמעו מפי הגבורה, והשאר ממשה. ופירש ר׳ יוסף קרא ז״ל: שהמקראות מוכיחים כן, דאנכי ולא יהיה לך מדברים כאילו הוא עצמו מדבר אליהם, ומלא תשא ואילך כאילו מדבר על ידי שליח, דכתיב: כי לא ינקה ה׳ (שמות כ׳:ו׳), ולא כתיב: כי לא אנקה. וכתיב: כי ששת ימים עשה ה׳ (שמות כ׳:י׳), ולא כתיב: עשיתי. וכתיב: אשר ה׳ אלהיך נותן לך (שמות כ׳:י״א), ולא כתיב: אשר אני נותן לך.

R. Moshe Kimchi Iyyov Lexical Commentary 17:10ר׳ משה קמחי איוב דקדוק מלות המענה י״ז:י׳

כלם תשובו – מנהג לשוננו לדבר פעם לנכח הנמצא ופעם כאלו לא נמצא וכן כי יבושו מאילים אשר חמדתם (ישעיהו א׳:כ״ט) ובשיר השירים רבים.

Radak Bereshit 29:27רד״ק בראשית כ״ט:כ״ז

מלא שבוע זאת, conclude the days of the wedding celebration with this one as your exclusive wife, ונתנה לך, it is possible to understand the word ונתנה as a passive construction in the feminine mode, or it could be understood as an active mode of the kal conjugation first person plural, meaning “we will give to you,” i.e. with the consent of the local inhabitants. Or, the letter נ represents what we know as the pluralis majestatis, the arrogant, pompous “we” employed by kings etc., people who consider their individual opinions as equivalent or superior to the collective wisdom of their subjects. In Scripture we find an example of this mode of speech in Song of Songs 1,4 משכני אחריך נרוצה, נגילה ונשמחה בך, “draw me after you! Let us run! Let us delight in your love.” There are a number of parallel examples in Scripture. After you will complete enjoying Leah for one week I will also give you Rachel and you may immediately celebrate another seven days of your nuptials with her. It is not proper to allow one celebration to interfere with another celebration at the same time.

מלא שבע זאת – השלם שבעת ימי שמחה של זאת של לאה. ונתנה לך – יתכן שהמלה מבנין נפעל לנקבה, או תהיה מבנין הקל והנו״ן למדבר בדרך התפארת, כמו משכני אחריך נרוצה נגילה ונשמחה בך (שיר השירים א׳:ד׳) והדומים להם. ואחר שתשלים שבעת ימי שמחה ללאה אתן לך רחל ותעשה שבעת ימי שמחה אחרים לרחל. ומכאן סמכו חכמים (בראשית רבה ע׳): שאין מערבין שמחה בשמחה, אלא כל שמחה תהיה לבדה.

Radak Yeshayahu 1:29רד״ק ישעיהו א׳:כ״ט

כי יבשו – אמר יבשו ואמר תחפרו, כי כן מנהג המקראות לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד, כמו שמעו עמים כלם (מלכים א כ״ב:כ״ח) תשובו ובאו נא (איוב י״ז:י׳), והדומים להם כמו שכתבנו בספר מכלל, אלה הג׳ פסוקים עד סוף הפרשה אינם לימות המשיח, כי מימי חרבן בית ראשון ואילך לא היו עובדים עבודה זרה בישראל בגנות ותחת כל עץ רענן כמו שהיו ואין זכרון אלים וגנות אלא לאותם דורות שהיו בבית ראשון, לפי שזכרו כליון הרשעים כלם בין מעובדי עבודה זרה בין משאר עבירות, וזה יהיה בימות המשיח אמר כי כליון עבודה זרה תהיה טרם זה וזהו בחרבן בית ראשון שיכלו עובדי עבודה זרה בישראל שהיו בוחרים הגנות והאילים לאשירה ואז בחרבן הבית יבשו כי יראו כי לא יועילו להם האשרים ולא יצילום מיד האויב המחריב אותם והמגלה אותם אז יבשו ויחפרו וידעו כי שקר היה נסכם ועבודתם לעבודה זרה, לפיכך לא היה בבית שני עובדי עבודה זרה כלל בישראל, ואילים כמו אילנים, וכן הנחמים באלים (ישעיהו נ״ז:ה׳), אילי הצדק (ישעיהו ס״א:ג׳), ותרגם יונתן ארי תתבהתון מאילני טעותא דחמדתון, והפסוק כפול בענין במלות שונות כמנהג.

Radak Yeshayahu 38:12רד״ק ישעיהו ל״ח:י״ב

מיום עד לילה תשלימני – ביום החולי אמרתי כי עד לילה תשלימני כלומר תשלים ימי, ובאמרו יבצעני ואחר כך אמר ישלימני כן דרך הכתוב לדבר בפסוק אחד לנכח ושלא לנכח, כמו שמעו עמים כולם וזולתו.

Radak Yeshayahu 42:20רד״ק ישעיהו מ״ב:כ׳

ראות – ואתם תראו צרות רבות. ולא תשמור – בעין לבכם למה באו אלינו הצרות האלו והנה עיניכם רואות ועורות כי מה תועיל הראיה לרואה אם לא ישמור את דרכו וכן אזניכם פקוחות ולא ישמע אחד מכם התוכחה והנה אתם כחרשים, ראות מקור וכן פקוח, ואמר תשמור ישמע לשון יחיד כי אפילו אחד מהם לא ישמור ולא ישמע לשוב אל הדרך הטובה, ובאמרו תשמור בתי״ו הנוכח ואחר כך אמר ישמע אין תימה בזה כי כמוהו רבים במקרא ידבר לנכח ושלא לנכח בפסוק אחד כמו שמעו עמים כולם וזולתו.

Radak Yeshayahu 44:28רד״ק ישעיהו מ״ד:כ״ח

והיכל תוסד – הנה נמצא היכל זכר ונקבה כי נמצא והיכל י״י לא יסד (עזרא ג׳:ו׳), ואפשר כי התי״ו תי״ו הנכח, ואמר תוסד כי בימי כרש לא עשו אלא היסוד כי בטלו העמונים את מלאכתם והיתה בטלה עד שנת שתים לדריוש.

Radak Yirmeyahu 11:16רד״ק ירמיהו י״א:ט״ז

זית רענן – המשילה לזית לפי שהוא רענן כל זמן וכל ימות השנה עליו לחים. יפה פרי תאר – פירש יפה פרי ויפה תואר ויפה שזכר עומד במקום שנים ר״ל שפריו יפה ותארו יפה אמר לכנסת ישראל מתחלה קרא י״י שמך זית רענן כשהיית עושה רצונו היית כמו זית רענן לא יבול עלהו ר״ל שההצלחה היתה תמידה עמך ואת היית עושה מעשים טובים ויפים דומים לפרי זית אשר בדשנו והוא שמנו יכבדו אלהים ואנשים. לקול המולה גדולה – ועתה גרמו עליך עוניך להביא גוים רבים ישמעו קול המולתם שהיא גדולה ועל ידם הצית אש עליה כאילו אמר עליך כי כן דרך המקרא לדבר בפסוק אחד לנכח ושלא לנכח כמו שמעו עמים כולם כי יבשו מאלים אשר חמדתם וי״י הודיעני אז הראיתני והדומים להם רבים.

Radak Yirmeyahu 30:8רד״ק ירמיהו ל׳:ח׳

והיה, עולו – עול גוג ומגוג או עול כל גוי וגוי שהיו נותנין עולם עליכם בגלות וכן תרגם יונתן אתבר ניר עממיא מצואריכון ואמרו צוארך ומוסרותיך ואמר בו כי כן דרך המקרא לדבר פעם לנכח ופעם שלא לנכח.

Radak Yechezkel 5:15רד״ק יחזקאל ה׳:ט״ו

והיתה חרפה – כן דרך המקרא לדבר לנוכח ושלא לנוכח כאחד וגדופה שם בשקל מלוכה וענינו כמו חרפה וכפל הענין במלות שונות לחזק הענין כמנהג. מוסר ומשמה – מוסר שייסרו הגוים בך כמו שאמר ונוסרו כל הנשים ומשמה ענין תמהון לבב כמו ישום וישרוק כלומר שיתמהו ברוב הרעה שתבא עליך. ויונתן תרגם ותהא לחסודין ולאתרברבא עלך צדו ואשתממו לעממיא. באף ובחמה ובתוכחות חמה – הכפל לחזק הענין.

Radak Yechezkel 28:22רד״ק יחזקאל כ״ח:כ״ב

ואמרת – אמר הנני עליך. ואמר בה כן מנהג המקרא ובדברי הנבואות ברוב לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד.

Radak Malakhi 2:15רד״ק מלאכי ב׳:ט״ו

אל יבגוד – כן דרך המקרא לדבר לנכח ושלא לנכח במקום אחד, ותרגם יונתן הלא חד הוה אברהם יחידי וגו׳, והנה התשובה היתה אליהם מן הנביא כמו שהקשוהו והוכיח להם שאינם עושים כהוגן.

R. Avraham b. HaRambam Bereshit 49:4ר׳ אברהם בן הרמב״ם בראשית מ״ט:ד׳

פחז כמים – נגזר מן ריקים ופחזים מן ענין הריקנות והטעם נמשכת אחר תאותך כמו שהמים נמשכים מן הכלי ומתרוקנים ממנו ולפיכך אל תותר על אחיו ולר׳ סעדיה ז״ל בפירושו טעמו ״אל תותר על אחיך אפילו בפחז מים״ כלומר גמיאת מים שהיא הפחותה שבמדות ומדברי הראשונים [כי נתיחסה] הבגידה אל המים כמאמרו אחי בגדו כמו נחל וזה פירוש נכון בפחז ובתרגומו תאמר ״בגדת כמו המים לא השארת״. כי עלית – נתינת טעם לשלילת הכבוד ממנו שהיה ראוי לו בהיותו בכור. אז חללת יצועי – טעמו ״מאז חללת יצועי״ כלומר מאותו הזמן נשללה הבכורה ממך. והכינוי בעלה לפי פירוש המתרגם על ראובן כמו שביאר את זה ואמר (הכתוב) עלה בלשון נסתר ולא אמר ״עלית״ כמו שאמר חללת כדי לכנות בו לכסות על חרפתו זו היא כונת תרגום אונקלוס; והמפרשים הסיבו את הכינוי בעלה על היצוע ור׳ סעדיה ז״ל אומר שטעמו ״אתה חללת בדעתך ולא נתחללת אלא אתה אבל יצועי אני נתעלה מן החילול״ ופירוש זה יסודו על מאמר הדרש כל האומר ראובן חטא אינו אלא טועה ובן עזרא ז״ל אמר שטעמו כי מזמן שחללת עלה יצועי כלומר (עלה) מעלי נכרת יצועי רמז שנמנע יעקב ע״ה מן התשמיש עם בלהה אחר אותו המאורע ופירוש זה יסודו על פשטיה דקרא.

R. Avraham b. HaRambam Shemot 34:19ר׳ אברהם בן הרמב״ם שמות ל״ד:י״ט

כל פטר רחם וג׳ – חיבור (ענין) זה עם חג המצות מבואר שהרי הטעם למצוה זו מכת בכורות. ומקנך אינו כולל לשאר הבהמות אלא דוקא [שור ושה] וחמור כמו שיבאר וכבר קדם. תזכר – טעמו ״תתן זכר״ כלומר ״תפריש זכר״. פטר שור ושה – [שה] כולל הכבשים והעזים (כ)⁠לשון המקרא שה כשבים ושה עזים.

Chizkuni Bereshit 49:4חזקוני בראשית מ״ט:ד׳

כי עלית, "when you mounted;" "you desecrated Him Who is present even when I have intimate relations with my wife." Yaakov accuses Reuven that as of the day when he invaded his privacy, he no longer received communications from the Holy Spirit. This was because he felt ritually unfit to have marital relations with Bilhah. The word עלה occurs in the sense of "departing, withdrawing its presence," also in Psalms 102,25: על תעלני בחצי ימי, "do not take me away in the midst of my days."

כי עלית – כאשר עלית משכבי אביך – מיד חללת יצועי עלה – מאותו יום שחללת משכבי נסתלק יצועי שמאותו יום ואילך לא שכב יעקב עם בלהה. עלה – נסתלק, כמו אל תעלני בחצי ימי (תהלים ק״ב:כ״ה). דבר אחר: חללת – אותו שעלה על יצועי דהיינו אתה בעצמך, שבאותה שעה ירדת מקדושתך ונעשית חול ואבדה ממך הבכורה והמלכות, וכן הוא אומר: ובחללו יצועי אביו נתנה בכורתו (דברי הימים א ה׳:א׳) ליוסף. יצועי עלה – יש מפרשים: שהיה אומר זה לשבטים, כלומר: אל תתמהו אם אני מדבר אליו קשות, שהרי הוא העוה מאד כי עלה על יצועי.

Ramban Bereshit 29:27רמב״ן בראשית כ״ט:כ״ז

'VENITNAH' (AND WE WILL GIVE) THEE. The verb is plural, as in, Let us go down, and let us confound there; And let us burn. Here too it is a form of venitein (and we will give). This is Rashi's comment, but he did not say why an individual person [Laban] would use the plural form. Perhaps Rashi thought that this is the manner in which dignitaries speak in the Sacred Language, i.e., as if others are speaking. And Rabbi Abraham ibn Ezra said here that nitnah is in the (niphal) passive tense and the prefix vav converts it from the past to the future, thus meaning, "and it shall be given to you." The correct interpretation appears to me to be that Laban's words were spoken with cunning. He said to Jacob, "It is not so done in our place, for the people of the place will not let me do so, [i.e., to marry off the younger before the firstborn], for this would be a shameful act in their eyes. But you fulfill the week of this one, and we — I and all the people of the place — will give you also this one, for we will all consent to the matter, and we will give you honor and a feast as we have done with the first one."

ונתנה לך – לשון רבים: נרדה ונבלה שם שפתם (בראשית י״א:ז׳) ונשרפה (בראשית י״א:ג׳) אף זה לשון ונתן. זה פירש רבינו שלמה, ולא אמר למה יתפוס היחיד לשון הרבים. אולי יחשוב הרב שהוא דרך הנכבדים בלשון הקדש כמאמר אחרים. ור׳ אברהם (אבן עזרא פירוש ראשון בראשית א׳:כ״ו) אמר בכאן שהוא בנין נפעל והו״ו השיבו לעתיד, ופירושו: ותנתן לך. והנכון בעיני כי דברי לבן בערמה אמר ליעקב לא יעשה כן במקומנו (בראשית כ״ט:כ״ו) – כי לא יניחוני אנשי המקום לעשות כן כי נבלה הוא אצלם, אבל תמלא שבוע זאת ונתן לך אני וכל אנשי המקום גם את זאת, שכולנו נסכים בדבר ונעשה לך כבוד ומשתה כאשר עשינו בראשונה.

R. Yosef ibn Kaspi Yeshayahu 1:29ר׳ יוסף אבן כספי ישעיהו א׳:כ״ט

כי יבשו – לנסתר. ואחר חמדתם ותחפרו לנמצא, שכן דרך מליצות כל דורשי ברבים. מאלים – היותר נכון שיהיה כמו כאלה כי כנגד מאלים שב לומר כאלה, וכנגד הגנות שב לומר וכגנה, וטעם המ״ם בכאן שהוא כמו מן, כענין מצד, ומפני, ומסבה. וכבר מנו חכמי הגיון אחד ממקומי הטעות וההטעאה ברבוי מיני הוראות מלת מן. וגם אריסטו׳ כתב זה בענין דק מאד בתחלת השמע.

R. Yosef ibn Kaspi Rut 4:4ר׳ יוסף אבן כספי רות ד׳:ד׳

ואם לא יגאל – טרחו בזה אבן גנאח ואבן עזרא, כי לא אמר: תגאל, והנה יש למאות ואלפים כאלה בעברי, כי פעם מדבר לנמצא ופעם לנסתר וזה נכון בעברי ובהגיון, כי כל הסימנים אשר בדקדוק אינם ממין ההכרחי, וכבר הארכתי על זה במקום אחר.

R. Yosef ibn Kaspi Eikhah 3:17ר׳ יוסף אבן כספי איכה ג׳:י״ז

ותזנח – רמז אל נפשי. וטעם משלום – מענין אחד ממיני המ״ם, או מן שזכר אריסטו בתחלת השמע וגם בספר ההטעאה, וכבר הארכתי על זה במקום אחר.

Abarbanel Yeshayahu 42:20אברבנאל ישעיהו מ״ב:כ׳

והוכיחם הנביא על אשר לא היו רוצים לשמוע דברי השם ואמר אליהם ראות רבות ולא תשמור רוצה לומר האם ראוי שתראה צרות רבות הבאות עליך ולא תשמור כדעתך למה הביאם השם, או לא תשמור עצמך מחטוא לפני, וכן אזניכם פקוחות ולא ישמע אחד מכם תוכחת הנביא, וראות ופקוח הם מקור ותשמור הוא דבור לנכח וישמור הוא מאמר לנסתר ואין תימה כי כן דרך הנבואות לדבר פעם לנכח ופעם שלא לנכח.

Abarbanel Yirmeyahu 30:8אברבנאל ירמיהו ל׳:ח׳

לפי שביום ההוא אשבור עולו מעל צוארך וכנוי עולו חוזר למה שאמר כל גבר ידיו על חלציו רוצה לומר שמן היום ההוא והלאה לא יהיה עוד עול גבר מהאומות על ישראל ויהודה, ומוסרותיך אנתק כלומר הייסורים והשעבודים אשר שמו האומות בך אנתק אותם ולא יעבדו בו עוד זרים וכנוי בו חוזר אל העול שהאומות לא יעבדו את ישראל באותו עול עוד ששעבדום עד עתה.

Abarbanel Yechezkel 28:22אברבנאל יחזקאל כ״ח:כ״ב

באומרו הנני עליך צידון ונכבדתי בתוכך וידעו כי אני ה׳ כי כאשר ידעו אותו בני אדם יכירו את כבודו ואת גדלו והיה יתברך מכובד בתוכם, והידיעה ההיא יגיעו אליה בעשותי בה רוצה לומר בצידון שפטים ונקדשתי בה כי באמצעות השפטים ידעו אותו ויהיה נכבד ומקודש ביניהם, וזכר בתוכך לנוכח ואמר בה שהוא כנוי לנסתרת כי כן דרך הנביאים לדבר לנכח ושלא לנכח.

Shadal Bereshit 49:9שד״ל בראשית מ״ט:ט׳

גור אריה יהודה – יהודה דומה לאריה בחור אמיץ וגבור. מטרף בני עלית – אמר תחלה בלשון נסתר, יהודה הוא גור אריה, ואח״כ מדבר עמו לנכח ואומר לו אתה בני כבר עלית למעונותך אחר שטרפת טרף, והכוונה אני רואה אותך יושב לבטח בא״י וכבר כבשת ארץ נחלתך, וראב״ע ורמבמ״ן פירשו דמית לגור אריה כאשר אתה בני עולה מטרף, אך אין ספק כי מאמר גור אריה יהודה בלי מלת אתה איננו לנכח, אלא לנסתר. כרע רבץ – חוזר לדבר עליו בלשון נסתר, כמו ברוב הברכות האלה, והכוונה שישכון לבטח בארצו ואין מחריד.

Shadal Yeshayahu 1:29שד״ל ישעיהו א׳:כ״ט

כי יבשו מאילים – הדיינים הפושעים הנזכרים יבושו מתקותם אשר שמו באילנות הגדולים שהיו בוטחים בם, הם שבנא וסיעתו שהעמידו אותם לשופטים. ואיננו מדבר על עבודת האלילים, כי לא הוזכר ממנה דבר עד כאן, אבל המשיל גדולי המלכות לאילנות גבוהים אשר בצלם ישבו רבים (עיין יחזקאל ל״א, וכן למטה ב׳:י״ג). אשר חמדתם – התחיל לדבר על השרים הרשעים בלשון נסתר, כדי שיובן שאינם כל האומה ולא רובה, ואחר כך דבר עמהם לנכח. אילים – וכן הנחמים באלים (למטה נ״ז:ה׳), אילי הצדק (ס״א:ג׳), הוא הרבוי מן אֵלָה, כי במקרא שאחר זה {ישעיהו א׳:ל׳} אמר ״אֵלָה״ כנגד אילים, ו״גנה״ כנגד גנות.

Shadal Yirmeyahu 2:20שד״ל ירמיהו ב׳:כ׳

כי מעולם שברתי עלך – כשהוצאתיך ממצרים כדי שתהיו עבדים לי, כמו שנאמר: כי עבדי הם אשר הוצאתי אותם מארץ מצרים {ויקרא כ״ה:מ״ב}. ועם כל זה לא אבית לשמוע לי, ותאמרי לא אעבור – כלומר: אחר שנגאלתי משעבוד מצרים, אין רצוני לעבור משעבוד זה לשעבוד אחר, רק אהיה חפשי. וכתיב: לא אעבוד, והענין אחד. והמפרשים פירשו: לא אעבור עוד על דבריך, אך אשמע בקולך, אמנם אין זה נקשר יפה עם סוף הפסוק. וראזנמילר, ולפניו J. D. Michaelis, Aurivillius, Dathe, פירשו: שברתי וניתקתי – כאלו היו״ד יתרה [כמו למטה פסוק ל״ג: למדתי את דרכיך, וכן ד׳:י״ט: שמעת נפשי, וזולתם], והכוונה: אַתְּ שָבַרְתְּ עֻלך ונִתַּקְתְּ מוסרותיך ותאמרי לא אעבוד (בדל״ת). ונראה לי, כי לפי זה היה לו לומר: שברתי עול נתקתי מוסרות, בלא כנוי, כמו למטה: אך המה יחדו שברו עול נתקו מוסרות (ירמיהו ה׳:ה׳), או: שברת עֻלי נתקת מוסרותי, כמו: ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו (תהלים ב׳:ג׳). אך שברתי עולך נתקתי מוסרותיך – היא מליצה, כמליצת: ואשבר מוטות עֻלכם (ויקרא כ״ו:י״ג), ומוסרותֶיךָ אֲנַתֵק (ירמיהו ל׳:ח׳), ומוסרותַיִך אנתק (נחום א׳:י״ג), יוציאם מחשך וצלמות ומוסרותיהם ינתק (תהלים ק״ז:י״ד), שענין כלם הוצאת אחרים משעבוד. ותלמידי מוהר״ר אהוד לאלי מוסיף: כי לא יתכן שהנביא עצמו, בדברו בשם האל, יקרא עבודת האל בשֵם עול ומסרות. את צֹעה זונה – יפה פירש שרש צעה N.G. Schröder על פי לשון ערבי, שענינו נטייה, כריעה, וכפיפת הגוף. וכאן אמר לשון כריעה במשל על הזנות, ובנמשל על עבודת האלילים.

Shadal Yirmeyahu 6:2שד״ל ירמיהו ו׳:ב׳

הנוה – כמו: הנאוה. דמיתי – ר׳ יוסף קמחי וראזנמילר פירשו: אני כורת ומשחית, כמו: ודמיתי אמך (הושע ד׳:ה׳). וכמה הוא תפל מבלי מלח הדבור הזה: את הנאוה והמענגה אני משחית בת ציון, מלבד סדור המלות אשר לא נמצא כמוהו בהפוך כזה. ולי נראה: דמיתי לנכח, והיו״ד יתרה, וכן תרגם יונתן. וענין המלה: לשון שתיקה ובטול, כמו: עיני נגרָה ולא תדְמֶה {איכה ג׳:מ״ט} – מענין דממה. וכטעם: שבי דומם ובאי בחשך בת כשדים כי לא תוסיפי יקראו לך גברת ממלכות (ישעיהו מ״ז:ה׳), וכדרך האבלים.⁠ וכן תרגם יונתן: בהיתת – לשון בושה. ואולי מפרשת רדי ושבי על עפר (ירמיהו מ״ז:א׳) שבי דומם וגו׳ (ירמיהו מ״ז:ה׳) לקח ירמיה המליצה הזאת, ואמר: נוה ומעֻנָגָה – כנגד: רכה וענוגה, דמיתי – כנגד: שבי דומם. ורש״י פירש: החרבתי. אבל מלות ׳תרגמו יונתן׳, אין ספק שלא מתחת ידי רש״י יצאו. ואולי אחד מן המעתיקים כתב בטעות: ׳החרבתי תי׳, ובא אחר וחשב כי ׳תי׳ הוא ראשי תבות.

Shadal Yirmeyahu 22:24שד״ל ירמיהו כ״ב:כ״ד

כניהו – הוא יהויכין בן יהויקים, והוא נקרא גם כן יְכָנְיָה. חותם על יד ימיני – שאין מסירים אותו לא ביום ולא בלילה, כמו: שימני כחותם על לבך כחותם על זרועך {שיר השירים ח׳:ו׳} (רד״ק). והטעם: אפילו היה קשה לי להשליכך מעל פני, כמו שאין אדם משליך ומרחיק חותם שעל ידו, כדי שלא יבא ביד זרים ויחתמו מה שירצו, אף על פי כן אשליכך. כי משם אתקנך – התחיל בלשון נסתר, והפסיק הדבור, והתחיל לדבר עמו לנכח. אתקנך – משרש נתק. והנו״ן שאחר הקו״ף היא כנו״ן יברכנהו {תהלים ע״ב:ט״ו} (רד״ק), וכמו: יכבדנני {תהלים נ׳:כ״ג}.

Shadal Yirmeyahu 30:8שד״ל ירמיהו ל׳:ח׳

אשבור עולו – של האויב (כמו: ופרקת עולו מעל צוארך {בראשית כ״ז:מ׳}) אף על פי שלא נזכר כאן האויב. ולא יעבדו בו – ביעקב {ירמיהו ל׳:ז׳}, ופתח לנכח וסיים בלשון נסתר. ואחר כך הפסוק שאחר זה {ירמיהו ל׳:ט׳} לנסתר, והמקרא שלאחריו {ירמיהו ל׳:י׳}: תחלתו לנכח וסופו לנסתר. ושנוררער וראזנמילר פירשו: עֻלוֹ חוזר ליעקב {ירמיהו ל׳:ז׳}, וזה רחוק מאד. כי היה לו לומר: עלו מעל צוארו.

Shadal Yechezkel 5:15שד״ל יחזקאל ה׳:ט״ו

והיתה – המפרשים פירשו על ירושלם, כי כן דרך הנביאים לדבר לנכח ושלא לנכח כאחד. ונראה לי והיתה ענינו הדבר הזה כלומר פורענותם של ישראל תהיה (לגוים אשר סביבותיהם) סבה לחרף ולגדף אותם ולקחת מוסר ולהשתומם בעשותי בך וגו׳. וגדופה – בכתב יד על קלף שבידי: וְגִּדּוּפה בחירק ודגש. ובגליון מצאתי: וּגְדופה.

Shadal Yechezkel 16:50שד״ל יחזקאל ט״ז:נ׳

כאשר ראיתי – כמו שכתוב:⁠ ארדה נא ואראה {בראשית י״ח:כ״א} (רש״י). והיירונימוס.⁠ תרגם לנכח sicut vidisti, כאלו היו״ד יתרה, כמו בפסוק שאחר זה: אשר עשיתי.

Malbim Yirmeyahu Beur HaMilot 30:8מלבי״ם ירמיהו ביאור המילות ל׳:ח׳

ולא יעבדו בו – היל״ל בך בנוכח, ויל״פ על הצואר הנזכר, לא יעבדו בהצואר והעול שעליו.

Malbim Yechezkel Beur HaInyan 5:15מלבי״ם יחזקאל ביאור הענין ה׳:ט״ו

והיתה חרפה וגדופה – ר״ל החרפה והגדופה שלך מה שיחרפו ויגדפו אותך, זה יהיה מוסר ומשמה לגוים אשר סביבותיך – שיענשו על מה שמגדפים קדושת ישראל, ויש הבדל בין חרפה ובין גדופה, שהמגדף הוא מחרף דבר שיש בו קדושה, ור״ל החרפה תהיה מוסר, והגדופה תהיה משמה לגוים, שע״י מה שיחרפו אותך על רוע מעשיך ראוי שיקחו מוסר איך ענש ה׳ אותך על רוע המעשים, אבל במה שיגדפו גם תורתך ואת אלהי ישראל עי״ז יהיו שממה ויענשו ע״ז כי היה להם לקחת מוסר ולדעת אשר בעשותי בך שפטים באף ובחמה ובתוכחת חמה שהיו שפטים רעים ע״י אף נגלה וחמה נסתרת וע״י תוכחות מגולות שידעו כולם כי שפכתי חמתי עליהם הלא מזה היה להם לדעת שאני ה׳ דברתי ושהוא עונש השגחיי, ולא היה להם לגדף את אלהי ישראל ותורתם.

Hoil Moshe Bereshit 49:4הואיל משה בראשית מ״ט:ד׳

יצועי עלה – תלמידי שמואל פינקרלי אומר: שהכונה על בלהה שעלתה על יצועי יעקב, ונ״ל נכון; ואין להשיב שהיה לו לכתוב ״עלתה״, לפי שכוונתו מי שעלה סתם (neutro); כלומר אמת הוא שבלהה היתה שפחה, מכל מקום כיון שחשבתיה ראויה לעלות יצועי היה לך לכבדה.

Hoil Moshe Rut 4:4הואיל משה רות ד׳:ד׳

היושבים – פה בבית דין, שד״ל. או נגד יושבי העיר. יגאל – לנסתר אחר תגאל לנכח, וכן יקם אבי ויאכל מציד בנו בעבור תברכני נפשך (בראשית כ״ז:ל״א), ויאכילהו מחלב חטה ומצור דבש אשביעך (תהלים פ״א:י״ז). ואדעה – ואחשוב מה לי לעשות, שד״ל.