EN/HEע/E

Syntax

Sources

Bereshit 3:8בראשית ג׳:ח׳

They heard the voice of Hashem, God, walking in the garden in the breeze of the day and the man and his wife hid from before Hashem, God, among the trees of the garden.

וַיִּשְׁמְעוּ אֶת קוֹל י״י אֱלֹהִים מִתְהַלֵּךְ בַּגָּן לְרוּחַ הַיּוֹם וַיִּתְחַבֵּא הָאָדָם וְאִשְׁתּוֹ מִפְּנֵי י״י אֱלֹהִים בְּתוֹךְ עֵץ הַגָּן.

Bereshit 10:21בראשית י׳:כ״א

And to Shem, the father of all the sons of Ever,⁠ the brother of Yefet, the elder,⁠ were also born sons.⁠

וּלְשֵׁם יֻלַּד גַּם הוּא אֲבִי כׇּל בְּנֵי עֵבֶר אֲחִי יֶפֶת הַגָּדוֹל.

Bereshit 15:13בראשית ט״ו:י״ג

He said to Avram, "Know well that your offspring will be foreigners in a land not theirs, and they will enslave them and afflict them for four hundred years.⁠

וַיֹּאמֶר לְאַבְרָם יָדֹעַ תֵּדַע כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ בְּאֶרֶץ לֹא לָהֶם וַעֲבָדוּם וְעִנּוּ אֹתָם אַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה.

Bereshit 39:17בראשית ל״ט:י״ז

She spoke to him like these things,⁠ saying, "The Hebrew slave that you brought us came upon me to mock me,⁠

וַתְּדַבֵּר אֵלָיו כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה לֵאמֹר בָּא אֵלַי הָעֶבֶד הָעִבְרִי אֲשֶׁר הֵבֵאתָ לָּנוּ לְצַחֶק בִּי.

Bereshit 41:57בראשית מ״א:נ״ז

And all the earth came to Egypt, to Yosef, to buy, for the famine was strong throughout the earth.

וְכׇל הָאָרֶץ בָּאוּ מִצְרַיְמָה לִשְׁבֹּר אֶל יוֹסֵף כִּי חָזַק הָרָעָב בְּכׇל הָאָרֶץ.

Shemot 12:15שמות י״ב:ט״ו

You shall eat unleavened bread for seven days; indeed, on the first day, you shall remove leaven from your home, for all who eat leavened bread from the first day to the seventh day,⁠ that person shall be cut off from Israel.

שִׁבְעַת יָמִים מַצּוֹת תֹּאכֵלוּ אַךְ בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְּׂאֹר מִבָּתֵּיכֶם כִּי כׇּל אֹכֵל חָמֵץ וְנִכְרְתָה הַנֶּפֶשׁ הַהִוא מִיִּשְׂרָאֵל מִיּוֹם הָרִאשֹׁן עַד יוֹם הַשְּׁבִעִי.

Shemot 14:30שמות י״ד:ל׳

On that day Hashem saved Israel from the Egyptians, and Israel saw the Egyptians dead on the seashore.⁠

וַיּוֹשַׁע י״י בַּיּוֹם הַהוּא אֶת יִשְׂרָאֵל מִיַּד מִצְרָיִם וַיַּרְא יִשְׂרָאֵל אֶת מִצְרַיִם מֵת עַל שְׂפַת הַיָּם.

Shemot 15:10שמות ט״ו:י׳

You blew with Your breath and the sea covered them. They sank like lead in mighty waters.⁠

נָשַׁפְתָּ בְרוּחֲךָ כִּסָּמוֹ יָם צָלְלוּ כַּעוֹפֶרֶת בְּמַיִם אַדִּירִים.

Bemidbar 10:29במדבר י׳:כ״ט

Moses said to Hobab, the son of Reuel the Midianite, Moses' father-in-law, "We are journeying to the place of which Hashem said, 'I will give it to you.' Come with us, and we will treat you well; for Hashem has spoken good concerning Israel."

וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי חֹתֵן מֹשֶׁה נֹסְעִים אֲנַחְנוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר י״י אֹתוֹ אֶתֵּן לָכֶם לְכָה אִתָּנוּ וְהֵטַבְנוּ לָךְ כִּי י״י דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל.

Bemidbar 17:5במדבר י״ז:ה׳

to be a memorial to the Children of Israel, so that no stranger, who isn't of the seed of Aaron, comes near to burn incense before Hashem, that he not be as Korah and as his company, as Hashem spoke to him by Moses.

זִכָּרוֹן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לְמַעַן אֲשֶׁר לֹא יִקְרַב אִישׁ זָר אֲשֶׁר לֹא מִזֶּרַע אַהֲרֹן הוּא לְהַקְטִיר קְטֹרֶת לִפְנֵי י״י וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י״י בְּיַד מֹשֶׁה לוֹ.

Yeshayahu 2:20ישעיהו ב׳:כ׳

On that day a man shall cast away his idols of silver and his idols of gold which they made for themselves to worship, to the moles and to the bats;

בַּיּוֹם הַהוּא יַשְׁלִיךְ הָאָדָם אֵת אֱלִילֵי כַסְפּוֹ וְאֵת אֱלִילֵי זְהָבוֹ אֲשֶׁר עָשׂוּ לוֹ לְהִשְׁתַּחֲוֺת לַחְפֹּר פֵּרוֹת וְלָעֲטַלֵּפִים.

Hoshea 8:2הושע ח׳:ב׳

They cry to Me, 'My God, we Israel acknowledge You!'

לִי יִזְעָקוּ אֱלֹהַי יְדַעֲנוּךָ יִשְׂרָאֵל.

Malakhi 3:17מלאכי ג׳:י״ז

They shall be mine," says Hashem of Hosts, "My own treasure on the day that I make, and I will spare them, as a man spares his own son who serves him.

וְהָיוּ לִי אָמַר י״י צְבָאוֹת לַיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה סְגֻלָּה וְחָמַלְתִּי עֲלֵיהֶם כַּאֲשֶׁר יַחְמֹל אִישׁ עַל בְּנוֹ הָעֹבֵד אֹתוֹ.

Tehillim 66:16תהלים ס״ו:ט״ז

Come, and listen, all you that fear God, and I will declare what He has done for my soul.

לְכוּ שִׁמְעוּ וַאֲסַפְּרָה כׇּל יִרְאֵי אֱלֹהִים אֲשֶׁר עָשָׂה לְנַפְשִׁי.

Esther 6:7-8אסתר ו׳:ז׳-ח׳

(7) Haman said, "The man whom the king desires to honor, (8) let them bring royal clothing, that the king has worn,⁠ and the horse upon which the king has ridden, and on whose head a royal crown was placed,⁠

(ז) וַיֹּאמֶר הָמָן אֶל הַמֶּלֶךְ אִישׁ אֲשֶׁר הַמֶּלֶךְ חָפֵץ בִּיקָרוֹ. (ח) יָבִיאוּ לְבוּשׁ מַלְכוּת אֲשֶׁר לָבַשׁ בּוֹ הַמֶּלֶךְ וְסוּס אֲשֶׁר רָכַב עָלָיו הַמֶּלֶךְ וַאֲשֶׁר נִתַּן כֶּתֶר מַלְכוּת בְּרֹאשׁוֹ.

Rashi Bereshit 3:8רש״י בראשית ג׳:ח׳

וישמעו AND THEY HEARD – There are many Midrashic explanations and our Teachers have already collected them in their appropriate places in Bereshit Rabbah and in other Midrashim. I, however, am only concerned with the plain sense of Scripture and with such Aggadot that explain the words of Scripture in a manner that fits in with them. וישמעו AND THEY HEARD – What did they hear? They heard the sound of the Holy One, blessed be He, as He walked in the garden (see Bereshit Rabbah 19:12). לרוח היום IN THE WIND OF THE DAY – (רוח is used also in the meaning of direction – north, east, – etc.) in that direction to which the sun travels (באה לשם) which is the west, for towards evening the sun is in the west, and they committed the sin in the tenth hour (Sanhedrin 38b).

וישמעו – יש מדרשי אגדה רבים, וכבר סדרום רבותינו על מכונם בבראשית רבה (בראשית רבה י״ט:ז׳-ח׳) ושאר מדרשות. ואני לא באתי אלא לפשוטו של מקרא, ולאגדה המיישבת דברי המקרא, ופשוטו ושמועתו,⁠ דבור על אופניו.⁠ וכמשמעו: שמעו את קול הקב״ה שהיה הקב״ה מתהלך בגן. לרוח היום – לאותו רוח שהשמש באה משם,⁠ וזו היא מערבית, שלפנות ערב חמה במערב, והם סרחו בעשירית.

Rashi Bereshit 10:21רש״י בראשית י׳:כ״א

אבי כל בני עבר THE FATHER OF ALL THE CHILDREN OF EBER – (עבר means the "side" or "other side" of a river) – The father of all the children of עבר הנהר, the other side of the River (Euphrates), was Shem. אחי יפת הגדול [SHEM …] THE BROTHER OF JAPHETH, THE ELDER – (The Hebrew is ambiguous: "the elder" may refer either to Shem or to Japheth). One cannot from here determine whether Japhet was the elder or Shem. Since, however, it states "Shem was a hundred years old … two years after the flood" (Bereshit 10:10) you must admit that Japhet was the elder. Because Noah was 500 years old when he first had children (Bereshit 5:32), and the Flood happened in the six hundredth year of his life (Bereshit 7:11), consequently the eldest of his sons was then one hundred years old, whereas Shem reached his hundredth year only two years after the Flood (and therefore Japhet was the elder of the two) (Bereshit Rabbah 37:7). אחי יפת THE BROTHER OF JAPHETH – It does not state "brother of Ham", because those two honored their father whereas Ham put him to shame.

אבי כל בני עבר הנהר,⁠ היה שם. אחי יפת הגדול – איני יודע אם שם הגדול או אם יפת הגדול. כשהוא אומר: שם בן מאת שנה שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳), הוי [אומר]⁠ יפת הגדול. שהרי בן חמש מאות שנה היה נח כשהתחיל להוליד, והמבול בשנת שש מאות, נמצא שהגדול בבניו היה בן מאת שנה, ושם לא היה בן מאה עד אחר המבול שנתיים. אחי יפת – ולא אחי חם. שאלו שניהם כבדו את אביהם, וזה בזהו.⁠

Rashi Bereshit 39:17רש״י בראשית ל״ט:י״ז

בא אלי – The sentence means: the Hebrew servant whom you have brought unto us came to me to have his sport with me.

בא אלי – לצחק בי, העבד העברי אשר הבאת לנו.

Rashi Bereshit 41:57רש״י בראשית מ״א:נ״ז

וכל הארץ באו מצרימה – Transpose the words and explain it thus: "and all the countries came into Egypt אל יוסף to Yosef לשבר to buy corn", for if you explain the words in the order in which they are written it ought to state לשבור מן יוסף to buy from Yosef.

וכל הארץ באו מצרימה אל יוסף לשבור.⁠ ואם תדרשהו כסדרו, היה צריך לכתוב: ׳לשבור מן יוסף׳.⁠

Rashi Shemot 14:30רש״י שמות י״ד:ל׳

וירא ישראל את מצרים מת AND ISRAEL SAW THE EGYPTIANS DEAD – because the sea threw them out on its shore in order that the Israelites should not say: "Just as we have come up from out of the sea on this part, so they have come up on another part of this shore, but far away from us, and they will pursue us" (Mekhilta DeRabbi Yishmael 14:31:1; Pesachim 118b; Arakhin 15a).

וירא ישראל את מצרים מת – שפלטן הים על שפתו, כדי שלא יאמרו ישראל: כשם שאנו עולים מצד זה, כך הם עולים מצד אחר רחוק ממנו, וירדפו אחרינו.

Rashi Yeshayahu 2:20רש״י ישעיהו ב׳:כ׳

to prostrate himself to moles Heb. לַחְפֹּר פֵּרוֹת, idols in the likeness of moles, a species of rodents who dig in the earth, called talpes in Old French [taupes in modern French]. and to bats kalbe soric [chauvesouris in modern French]. Alternatively, this may be interpreted to mean that man will cast his idols that he made for himself, before which to prostrate himself, into pits and ditches that he finds before him when he goes to escape and hide.

להשתחוות לחפר פרות – צלמי עבודה זרה בדמות חפר פרות – הם מיני שרצים שחופרין הארץ, שקורין טלפיש עטלפים – קלבא שוריץ.

Rashi Malakhi 3:17רש״י מלאכי ג׳:י״ז

for that day when I make a treasure that I have stored and put away, with which to pay My reward. There I will show you what the difference is between a righteous man and a wicked man. a treasure a treasure; estouj, estui in Old French.

ליום אשר אני עושה סגלה – אשר אצרתי והנחתי לשלם בו גמוליי, ושם אראה אתכם מה בין צדיק לרשע (מלאכי ג׳:י״ח). סגולה – אוצר, אֵיְשטוֹיְי בלעז.

R. Yosef Kara Yeshayahu 2:20ר׳ יוסף קרא ישעיהו ב׳:כ׳

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות – כשם שאמר למעלה ותמלא ארצו כסף וזהב... ותמלא ארצו אלילים (ישעיהו ב׳:ז׳-ח׳). והיכן ישליכום? לחפר פרות ולעטלפים – ועל שם החפרפרות והעטלפים שחופרין חפירות נקראו הגומות חפרפרות ועטלפים. אַלְטַפְש אַאַלקַלְבְש שוֹרִיץ. והפותרים אשר עשו לו להשתחות לחפרפרות ולעטלפים שמשתחוים לחפרפרות ולעטלפים, טועים הם משני דברים: אחת, שבכל מקום שאתה מוצא השלכה שאדם משליך חפץ מידו, מפרש בצדו היכן הוא משליכה. כמו: השליכהו ארצה (שמות ד׳:ג׳), וכן: וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה (שמות ז׳:י׳), שמפרש היכן השליכו, לפני פרעה השליכו. וכן השליך משמים ארץ (איכה ב׳:א׳), היכן השליכו, ארץ. ולדברי הפותרים אשר עשו להשתחוות לו אפילו לדבר מגונה כמו חפרפרות ועטלפים, יש להקשות שפתח המקרא לומר ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואלילי זהבו ולא פירש בצדו היכן ישליכם. ועוד, שלא נסתכל בתיבת להשתחוות, שנקוד בזקף והוא סיום המילה. ואם כדבריו שפותר אשר עשו לו להשתחוות לחפרפרות ולעטלפים שעשו לו ידיו דמות חפרפרות ועטלפים להשתחוות להם, לדבריו היה משפט תיבת להשתחוות להיות דבוק לחפרפרות ולעטלפים, ולא להציגה לבד. אבל כשתפתור ביום ההוא ישליך האדם איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לו להשתחוות, אשר עשו לו ידיו אותם אלילי כסף ואלילי זהב להשתחוות להם, היכן ישליכום, לחפרפרות ולעטלפים, לאותן גומות שעשו החפרפרות והעטלפים, אז תתיישב תיבת להשתחוות על מתכונתו שנקוד בזקף. ופתר כמו כן היכן ישליכם, לחפרפרות ולעטלפים, כשאר מקומות שמדברים בהשלכה ומפרשין בצדן היכן. [ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו (ואת) אלילי זהובו אשר עשו לו להשתחות לחפרפרות ולעטלפים – לאותן גומות שחופרין להם חפרפרות ועטלפים, שם יטמין איש אלילי כספו ואיש אלילי זהבו. ולא תטה אשורך מני הדרך לפרש להשתחוות לחפרפרות ולעטלפים, שיהו משתחוים לחפרפרות ולעטלפים, שהפותרים כן שוגים ומש⁠[ו]⁠גים את הבריות משני דברים: אחד שאינן מבינין פירוש הניקוד והטעמים שלא ניתנו אלא לפרש המקראות, ואם היה נקוד להשתחוות לחפרפרות ולעטלפים בִתְבִיר, גם אני הודיתי לדבריהם. אבל אשר עשו לו להשתחות נקוד בזָקֵף מבדילו מתיבה של אחריו ומציג אותו לבד, ומלמדנו שפתרונו כך: ביום ההוא ישליך האדם איש אלילי כספו ואלילי זהבו אשר עשו לו ידיו אותם האלילים כדי להשתחוות. משוגתו שנית: הננו עִוָּוה מעגלותיו ולא ידע שבמקום שתמצא השלכה מפרש בצדו היכן, כמו וישלכם אל ארץ אחרת (דברים כ״ט:כ״ז), וכן השליכהו ארצ⁠(ה) (שמות ד׳:ג׳) דמשה, וכן השליך משמים ארץ (איכה ב׳:א׳), וכן אל ארץ השלכתיך (יחזקאל כ״ח:י״ז) דחירם, וכן השלכת אחרי גו⁠[י]⁠ך (ישעיהו ל״ח:י״ז) דחזקיה.⁠ ואם כדבריו, כאן לא פירש היכן ישליך.]

Rashbam Bereshit 41:57רשב״ם בראשית מ״א:נ״ז

[The words of this verse should be understood as if rearranged to read:] vekhol ha-'ares ba'u misraymah 'el yosef lishbor, "All the world came to Egypt to Joseph to buy grain."

וכל הארץ באו מצרימה – אל יוסף לשבור.

Rashbam Shemot 14:30רשב״ם שמות י״ד:ל׳

וירא ישראל THE ISRAELITES: who were ON THE SHORE OF THE SEA, SAW THE EGYPTIANS in the sea drowned and dead. The phrase "על שפת הים – ON THE SHORE OF THE SEA" [modifies "the Israelites."] When the Israelites arrived on the sea shore, they immediately saw the waters of the sea turning back on the Egyptians and the Egyptians drowning there. This is the true plain meaning of the text. Similarly, in my commentary to Genesis (3:8) I explained the verse, "Moving about the garden, they heard the sound of the LORD God at the breezy time of the day."

וירא ישראל – אשר על שפת הים, את מצרים מתים וטבועים בים. על שפת הים – כשהיו ישראל על שפת {הים}, ראו מיד את הים שב על פני המצרים וטבעו בתוכו. זהו עיקר פשוטו. ובעניין זה פרשתי בבראשית (רשב״ם המשוחזר בראשית ג׳:ח׳):⁠ וישמע⁠{ו}⁠ את קול י״י אלהים מתהלך בגן לרוח היום (בראשית ג׳:ח׳).

Rashbam Shemot 15:10רשב״ם שמות ט״ו:י׳

צללו כעופרת במים אדירים THEY SANK LIKE LEAD IN THE MAJESTIC WATERS: In the waters that are majestic. I.e. in the waters of the sea. [They sank in those waters] even though the waters were "as majestic as the breakers of the sea."

צללו כעופרת – במימות שהן אדירים – במים של ים, אף על פי שהן אדירים כמשברי ים.

Rashbam Esther 6:8רשב״ם אסתר ו׳:ח׳

LET ROYAL APPAREL BE BROUGHT. The king had royal garments which he wore only on the day that he was inaugurated to be king and on the day of his recoronation. The same applies to "the horse that the king rides upon" and to the royal crown. AND ON WHOSE HEAD A CROWN ROYAL IS SET. The crown that was placed on the king's head.⁠

יביאו לבוש מלכות – לבוש של מלכות היה לו למלך שלא היה לובשו כי אם באותו יום שהועמד להיות מלך, וביום שנתחדשה לו מלוכה,⁠ וכן סוס אשר רכב עליו המלך, וכן כתר המלוכה. ואשר נתן כתר מלכות בראשו – כתר אשר נתן בראש של מלך.⁠

Ibn Ezra Bereshit Lexical Commentary 3:8אבן עזרא בראשית דקדוק המלים ג׳:ח׳

מתהלך בגן – אמר ר׳ מורינוס: כי הוא שב אל האדם, כאלו הוא אומר: והאדם מתהלך בגן. והכתוב החל וישמעו על שניהם, על כן מתהלך הוא הקול, כמו: קולה כנחש ילך (ירמיהו מ״ו:כ״ב). ויש אומרים: כי מתהלך שב אל השם הנכבד, כמו: קול דודי הנה זה בא (שיר השירים ב׳:ח׳), שהוא דבק אל דודי, וכמוהו רבים.

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 3:8אבן עזרא בראשית פירוש ראשון ג׳:ח׳

מתהלך – קול השם, וזה היה סמוך לערב בעת התנופף רוח היום. ומצאנו לקול הליכה, כמו: קולה כנחש ילך (ירמיהו מ״ו:כ״ב), הולך וחזק מאד (שמות י״ט:י״ט). ויאמר ר׳ יונה המדקדק הספרדי, כי הטעם: והאדם מתהלך בגן. גם הוא אמר, שפירוש ביום אכלך (בראשית ב׳:י״ז) – אלף שנים בדרך הדרש. ואחרים אמרו: כי ביום ששי נברא וביום ששי מת. ואחרים אמרו: אז תהיה חייב מיתה. ואחרים אמרו: כי יש מות עונש, כמו: כי בן מות האיש העושה זאת (שמואל ב י״ב:ה׳). ואחרים אמרו: כי מאז תחל שתמות, והביאו ראיה מהתינוק. והישר בעיני: שאמרו הקדמונים שעשה תשובה, כטעם: רגע אדבר (ירמיהו י״ח:ז׳-ח׳).

Ibn Ezra Bereshit First Commentary 10:21אבן עזרא בראשית פירוש ראשון י׳:כ״א

וטעם אבי כל בני עבר – להודיע אבי העבריים, כי אין למעלה ממנו, והשם אלהיו. וכן כתוב: כה אמר י״י אלהי העברים (שמות י׳:ג׳). וכנען – אביו חם, שאין למטה ממנו, ואין ראוי להתערב קודש בחול. וטעם אחי יפת הגדול – שהיה יפת טוב. והקדים הכתוב להזכיר שם כי הוא קטן, קודם יפת שהוא הגדול, בעבור כבודו. והעד, שאמר הכתוב: כי נח היה בן חמש מאות שנה כשהחל להוליד (בראשית ה׳:ל״ב), ואין בזה לטוען מקום לטעון, כי אין פחות מחמש מאות שנה ובשנת שש מאות שנה בא המבול, ובצאת נח מהמבול היה שם בן מאת שנה ושנה אחת, והכתוב אמר: שנתים אחר המבול (בראשית י״א:י׳). ויש מפרש: כי אחי יפת הגדול ממנו הוא שם, על כן הזכירו הכתוב בתחלה. ואמר: כי כאשר נולד שם, לא נכנסו משנת חמש מאות שנה לנח כי אם ימים מועטים, כי יום בשנה חשוב שנה, ונח נולד באייר, ושם בסיון, וכשבא המבול היה לנח ת״ק ותשעים ותשע שנה וימים. והנה אין לשם תשעים ותשע שלימות לשנת המבול, ויהיה כשנולד ארפכשד בן מאת שנה וחדשים. ופירוש שנתים (בראשית י״א:י׳) שנכנסה השנה השנית מחשבון ראשית המבול. גם יש אומרים: כי אחר חמשה חדשים מיום המבול, שחסרו המים, הרתה אשת שם. והנה היה שם בן מאה שנה (בראשית י״א:י׳). וכחשבון הזה ימצא במלכים בעשרה מקומות.

Ibn Ezra Malakhi First Commentary 3:17אבן עזרא מלאכי פירוש ראשון ג׳:י״ז

והיו – מלת סגלה דבקה עם: והיו לי. אשר אני עושה – משפט.

Ibn Ezra Esther First Commentary 6:8אבן עזרא אסתר פירוש ראשון ו׳:ח׳

(ח-ט) יביאו – המשרתים. ואשר נתן כתר מלכות בראשו – יש אומרים שהרגיש שחרה על המלך על כתר המלכות בעבור כבוד המלכות, על כן אמר ונתון הלבוש והסוס, ולא הזכיר הכתר. והנכון בעיני שוי״ו בראשו שב אל הסוס כי יש סוס של המלך שישימו כתר מלכות בראשו כאשר ירכב עליו, ואין אחד מעבדי המלך רשאי לרכוב עליו. וזה דבר ידוע.

R. Eliezer of Beaugency Yeshayahu 2:20ר׳ אליעזר מבלגנצי ישעיהו ב׳:כ׳

ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו – כשיראה שאין להם תשועה, והוא פירוש כליל יחלף. והיכן ישליכם, לחפר פרות ולעטלפים – ולשרצי האדמה ויזרום כדוה וכשקץ אותו אלוה שעשו לו להשתחות לנהוג בו מורא וקדושה הוא ישליכם מעליו לאשפות להציל עצמו.

Radak Bereshit 10:21רד״ק בראשית י׳:כ״א

ולשם, the reason that the descendants of Shem are listed last in this chapter is that the story will continue with the lives of the patriarchs, all of whom are descended from Shem. The Torah is trying to preserve continuity. As to the unusual phrase גם הוא, the Torah adds these words as if to say that we should not think that seeing that up to now we heard about Shem always first, that the fact that we had not heard about him in this chapter means that he had not been blessed with offspring. Not only did he have sons, but he became the founding father of all the tribes descended from עבר, who in turn became the ancestor of the patriarchs. In fact, his descendants were even more important than those of his older brother Yaphet, described as הגדול, the great one. The attribute הגדול, when used in conjunction with Yaphet may be understood as Shem sharing his brother Yaphet’s distinction of doing good deeds. The Torah invites you to note that Shem has not been compared to Cham, neither in seniority nor in quality of lifestyle. The word הגדול may equally well be understood as “the great one,” i.e. in deeds. יולד, a somewhat strange word when we would have expected יולדו in the plural mode, seeing that a number of sons were born to him. The singular is used to cover the subject of progeny being born. It has been use in a similar manner in verse 25, when speaking of Ever’s progeny.

ולשם – זכר שם באחרונה לפי שהיה עתיד לזכר ספור ענין האבות שהיו מזרע שם, ספר תולדות שם מאיש לאיש עד אברהם אבינו. ומה שאמר גם הוא – אל תחשבו לפי שלא זכרנו תולדותיו בראשונה כמו שנזכר הוא בכל הספורים בראשונה, שלא היו לו תולדות, כי גם הוא היו לו תולדות. והוא היה אבי כל בני עבר – שממנו יצאו האבות. ויותר היו חשובים תולדותיו מתולדות אחיו שהיה אבי כל בני עבר. והיה גם כן הוא מעולה באחיו שהיה אחי יפת הגדול – כלומר אחיו היה במעלה, לא אחי חם שהיה פחות מאחיו ותולדותיו גם כן פחותים מתולדות אחיו. וטעם הגדול – על יפת או על שם, ויהיה פירושו: הגדול בשנים, כי לדעתנו שם היה גדול בשנים, ולדעת רוב המפרשים יפת היה גדול בשנים כמו שכתבנו. ויש לפרש גם כן הגדול במעלה, ויאמר גם כן על אחד משניהם. ומה שאמר יֻלד ולא אמר ילדו – אמר כן על דרך כלל, כמו, ולעבר יֻלד שני בנים (בראשית י׳:כ״ה).

Chizkuni Bereshit 41:57חזקוני בראשית מ״א:נ״ז

לשבור אל יוסף, "to buy grain from Joseph;" the unusual construction here, when we would have expected the Torah to write: לשבור מיוסף "to Joseph in order to buy food;" is similar to construction Genesis 30,39: אל המקלות where the word אל also means: "from," "as a result of," (seeing the sticks that had been peeled by Yaakov).

לשבור אל יוסף – לקנות מן יוסף,⁠ דוגמת: אל המקלות (בראשית ל׳:ל״ט) – שפירוש: מן המקלות.

Ramban Bereshit 10:21רמב״ן בראשית י׳:כ״א

AND UNTO SHEM, TO HIM ALSO WERE CHILDREN BORN. Since Scripture delayed the narration of the generations of Shem and related the generations of his younger brother as if Shem had no children, it therefore says here, to him also. THE FATHER OF ALL THE CHILDREN OF 'EBER.' This means that he was the father of all who dwelled beyond (eber) the Euphrates River, which was the place of Abraham's family. But it is not possible that Eber in this context be the name of the person who was the father of Peleg for why would Scripture connect the children of Eber with Shem [moreso than with any of his other offspring]? THE BROTHER OF JAPHETH THE ELDER. It is the way of Scripture to record a younger brother beside the oldest of his brothers, and not beside a younger one than himself.⁠ And similarly, we find the verse, Miriam the prophetess, the sister of Aaron.⁠ The reason for mentioning this altogether is to state that he [Shem] is the brother of the honorable Japheth, comparable to him in distinction. Scripture thus declares that the reason it delayed telling of his genealogy is not because Ham was more distinguished than he. It appears to me that "the elder" is descriptive of Shem,⁠ meaning that he was the older brother of Japheth, as Ham was the youngest of all, even though Scripture mentioned Japheth first. So, likewise, in all places in Scripture, the descriptive noun refers to the subject spoken of, such as: Isaiah the son of Amoz the prophet,⁠ [the term "the prophet" refers to Isaiah, who is the subject of the narration]; Unto Hobab, the son of Reuel the Midianite, Moses' father-in-law,⁠ [here, "Moses' father-in-law" refers back to Hobab]. But Rashi wrote: "The brother of Japheth. It does not state "the brother of Ham" because these two [Shem and Japheth] honored their father whereas Ham put him to shame." This interpretation also declares that the sense of the verse is that Shem is the brother of the righteous brother, and not the brother of the wicked brother even though he is counted after him.

אחי יפת הגדול – דרך הכתוב ליחס הקטן אל הגדול באחים ולא אל הנולד אחריו, וכן: מרים הנביאה אחות אהרן (שמות ט״ו:כ׳). וטעם להזכיר זה הכלל לומר כי הוא אחי הנכבד, שוה אליו בכבודו, להגיד שלא איחר אותו מפני מעלת חם עליו. והנראה אלי שיהיה הגדול תואר לשם, לומר שהוא האח הגדול של יפת, כי חם קטן מכולם ואם הקדים אותו. וכן בכל מקום התואר למדובר בו, כגון: ישעיהו בן אמוץ הנביא (מלכים ב כ׳:א׳), חנניה בן עזור הנביא (ירמיהו כ״ח:א׳), לחובב בן רעואל המדיני חתן משה (במדבר י׳:כ״ט). ורבינו שלמה כתב: אחי יפת ולא אחי חם, שאלו שניהם כבדו אביהם וזה בזהו. גם זה לומר שהוא אחי הצדיק ולא אחי הרשע, אף על פי שנמנה אחריו.

Ramban Bereshit 15:13רמב״ן בראשית ט״ו:י״ג

THAT THY SEED SHALL BE A STRANGER. This is a verse that is to be transposed, its purport being that "thy seed shall be a stranger for four hundred years in a land that is not theirs, and they shall enslave them, and they shall afflict them." He has thus not specified the length of the period of servitude and affliction. There are many cases in Scripture where verses must be transposed if they are to be interpreted properly. Thus: There came unto me the Hebrew servant, who thou hast brought unto us, to mock me; And all countries came into Egypt to buy corn to Joseph; For whosoever eateth leavened bread, that soul shall be cut off from Israel, from the first day until the seventh day; In that day a man shall cast away his idols of silver, and his idols of gold, which they made for themselves to worship, to the moles and to the bats; Come, and hearken, and I will declare, all ye that fear G-d, what He hath done for my soul; They cry unto Me, My G-d we Israel know Thee; And they shall be Mine, saith the Eternal of hosts, in the day that I do make, even Mine own treasure, and I will spare them.⁠ There are many other such verses. The sense of the verse is: "Even though I tell you that I have given this land to your children, you should surely know that before I give it to them they shall be strangers for four hundred years in a land not belonging to them, and they shall also enslave them and afflict them." Rabbi Abraham ibn Ezra said [that the verse should be interpreted as follows]: "You should surely know that your children shall be strangers in servitude and affliction until the end of a four hundred year period commencing from this day of the covenant." If so, G-d informed Abraham of the time of the redemption, but He did not inform him of the exact length of the exile. This too is correct.

כי גר יהיה זרעך – זה מקרא מסורס, ושיעורו: כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ארבע מאות שנה ועבדום וענו אותם, ולא פירש כמה ימי העבדות והענוי. והרבה מקראות מסורסות מזו יש בכתוב, וכן: בא אלי העבד העברי אשר הבאת לנו לצחק בי (בראשית ל״ט:י״ז), וכל הארץ באו מצרימה לשבור אל יוסף (בראשית מ״א:נ״ז), כי כל אכל חמץ ונכרתה הנפש ההיא מישראל מיום הראשון עד יום השביעי (שמות י״ב:ט״ו), [וכן: ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו לו ידיו להשתחוות לחפור פרות ולעטלפים (ישעיהו ב׳:כ׳), לכו שמעו ואספרה כל יראי אלהים אשר עשה לנפשי (תהלים ס״ו:ט״ז),]⁠ וכן: לי יזעקו אלהי ידענוך ישראל (הושע ח׳:ב׳), והיו לי אמר י״י צבאות ליום אשר אני עושה סגולה וחמלתי עליהם (מלאכי ג׳:י״ז). ורבים כן. וענין הכתוב: אף על פי שאני אומר לך: לזרעך נתתי את הארץ הזאת (בראשית ט״ו:י״ח), ידוע תדע כי טרם תתי אותה להם יהיו גרים בארץ לא להם ארבע מאות שנה וגם יעבדום וענו אותם. ור׳ אברהם אמר: ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בעבדות וענוי עד קץ ארבע מאות שנה מן היום הזה. ואם כן, הודיעו קץ הגאולה ולא הודיעו כמה ימי הגלות. גם הוא נכון.

R. Yosef Nachmias Esther 6:8ר׳ יוסף נחמיאש אסתר ו׳:ח׳

וסוס אשר רכב עליו המלך ואשר נתן כתר מלכות בראשו – יש מפרשים: משפטו, וכתר מלכות אשר נתן בראשו, ויהיה חוזר על הסוס, כי היה דרך המלכים שישימו על ראשי סוסיהם כתר מלכות כשרוכבים עליהם. והנכון בעיני, שו״ו ואשר במקום כ״ף, ורוצה לומר: וסוס אשר רכב עליו המלך כאשר נתן כתר מלכות בראשו, כלומר: ביום שמלך. והתרגום מסייעני וססא דרכיב עלוהי מלכא ביום דעל למלכותא ודי אתיהב כלילא דמלכותא ברישיה. ומצאתי כתוב אומר: כי אזן מילין תבחן וחיך יטעם לאכול (איוב ל״ד:ג׳) משפטו: כחיך יטעם לאכול. ונתון הלבוש והסוס – מה שלא הזכיר המן פעם אחרת כתר מלכות, כמו שהזכיר הלבוש והסוס, כן דרך המקרא. כאמרו: ויבחר משה אנשי חיל (שמות י״ח:כ״ה) ולא חזר פעם אחרת יראי אלהים אנשי אמת שונאי בצע, וכמוהם רבים.

Sforno Shemot 15:10ספורנו שמות ט״ו:י׳

נשפת ברוחך, You used the very same wind You had used to dry out the sea bed after splitting it to now turn against the pursuers and to turned into overwhelming and turbulent waters. אדירים, not a reference to the waters but to the men who had been considered mighty, invincible, etc.⁠ The people to whom Moses refers are the ones who had been described in 14,7 as שלישים על כולו.

נשפת ברוחך – באותו הרוח עצמו שהקפיא קרקע הים ונעשה דרך לעבור גאולים נשפת לכסות הרודפים ולאבדם. אדירים – שרים וראשי עם צללו כעופרת במים. ומהם היו ה״שלשם על כלו״ (שמות י״ד:ז׳) שמנה פרעה על כל רכב מצרים.

R. N.H. Wessely Bereshit 39:17ר׳ נ״ה וויזל בראשית ל״ט:י״ז

לצחק בי – שב על ״בא״. וביניהן אמרה ״העבד העברי אשר הבאת לנו״ כמתרעמת עליו וכמו שבארנו למעלה (פסוק י״ד).