הפטרת התשפוט ההפטרה – "הֲתִשְׁפֹּט הֲתִשְׁפֹּט" – (יחזקאל כ״ב:א׳ – יחזקאל כ״ב:ט״ז ) הפטרה זו היא ההפטרה ברוב הקהליות הלא אשכנזיות וחלק מהקהילות האשכנזיות. היא הובאה ברוב קטעי גניזה,1 בכ"י גינזבורג מוסקבה של המחזור ויטרי,2 ברמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳ , פיוט ר' יוסף אבן אביתור,3 מנהג אחד באבודרהם , בכל החומשים האיטלקים ספר הפטרות בוכארי אחד4 אחד וכמה חומשים ספרדים והרבה חומשים אשכנזיים בכתב יד. בחומשים בדפוס היא הובאה לרוב הגדול לפחות כמנהג הספרדים והרבה פעמים גם לאשכנזים.5 לוח ארץ ישראל,6 קהילות אשכנז בכנסת ישראל בבריטניה,7 אשכנזים בטריאסטי,8 בעכאפהען9 . סיבת בחירת ההפטרה – הפסוקים יחזקאל כ״ב:י׳-י״א הם תוכחה על איסורי עריות שהוא ענין הפרשה. וריאציות אחרות של מנהג זה הפטרת הלוא כבני כושיים ההפטרה – "הֲלוֹא כִבְנֵי כֻשִׁיִּים" (עמוס ט׳:ז׳-ט״ו ). הפטרה זאת היא ההפטרה ברוקח עץ חיים, במרדכי,17 ספר המנהגים של מהר"א טירנא,18 הרמ"א בדרכי משה אורח חיים תכ״ח:ה׳ ובדרכי משה אורח חיים תכ״ח:ה׳ בלבוש,19 ערוך השלחן , בהרבה חומשי אשכנז וכמה חומשי ספרד בכתב יד, פרנקפורט20 , פוזנא,21 בית כנסת הגדול בברלין22 חב"ד, סטאלין-קארלין23 ביאלא24 , לוח עזרת התורה25 והיא ההפטרה האשכנזית בהרבה חומשים בדפוס. סיבת בחירת ההפטרה – הפטרה של תוכחה כעין הפרשה שמזהירה על העריות וריאציות אחרות של מנהג זה הפטרת הלדרוש ההפטרה – " הֲלִדְרֹשׁ אֹתִי אַתֶּם בָּאִים" (יחזקאל כ׳:ב׳ – יחזקאל כ׳:כ׳ ) הובאה כהפטרה ספרדית28 במספר ניכר של חומשים בדפוס סיבת בחירת ההפטרה – "וְאֶת מִשְׁפָּטַי מָאָסוּ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (יחזקאל כ׳:י״ג ) בדומה למה שכתוב בפרשה " אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם וָחַי בָּהֶם" (ויקרא י״ח:ה׳ ). וריאציות אחרות של מנהג זה 1 קטעים עם הפטרה זו עם ההתחלה והסוף: C B20.1, B20.3, B20.4, B20.6 קטעים עם ההתחלה: Cambridge T-S B14,62g, B14.74, B15.5, B20.4, B20.5,B20.8 ,B20.9 קטעים עם הסוף Cambridge T-S B14.16, B14.129, B15.43 ראה יהלום, י. וקצומטה נ. "אבן אלשנטאש" עמ' 274-276.4 בר אילן 1002 עמ' 42-43. לגבי מנהגי בוכארה להפטרה זו ראה ג. פוזיילוב "יהדות בוכארה גדוליה ומנהגיה" עמ' 543.5 למעשה ברוב שנים רוב אשכנזים אינם מפטירים הפטרה זו. אם חלה פרשת קדושים בראש חדש ומפטירים אז "השמים כסאי ( או לחילופין אם חלה פרשת קדושים בא"י [שרק שמה שייכת קבועות זו] בערב ראש חודש) אז מפטירין "הלוא כבני כושיים" לאחרי גם אלה "שנוהגים" להפטיר הפטרה זאת לאחרי. לגבי מנהג אשכנז להפטרות אחרי מות וקדושים, ראה ע. דוקר "ההפטרות לפרשיות ,'אחרי מות' ו'קדושים' לפי מנהג אשכנז" חצי גבורים-פליטת סופרים כרך יא ע' תפ"ז-תצ"ח. 6 ראה הלוח לשנת תשנ"ז, עמ' 57. גם לפי הלוח קריאת הפטרה זו נדירה עד מאוד.7 כך העיר לי א. אנגל. גם שמה קריאת הפטרה זו נדירה עד מאוד. 8 "מנהגי ק"ק א אשכנזים בטריסטי שבאיטליה" נדפס וסודר ע"י י. פורמיגיני במן הגנזים" כרך יץ (תשע"ז) עמ' רז. 9 מקום שנהגו - מנהגי ק"ק בעכאפהען אשכנז עמ' 281.10 ראה מנהגי ביה"כ דקהל עדת ישראל פה בערלין, עמ' 19. אבל יש לציין שיש עדות מר' יצחק לוי שהפטירו "הלוא כבני כשיים"21 ראה י. מירסקי "פנקס בית כנסת הישן דק"ק פוזנא" מתוך "ברכה למנחם " עמ' 26222 ראה א. גוראריה "חקרי מנהגים -מנהגי ברלין" עמ' 85.23 ראה קובץ אהרן וישראל, גליון ד (קעב) ניסן-אייר תשע"ד. הערת המערכת בעמ' צח תוך המאמרו של ש. שטראלי "ביאור בענין הפטרות פרשת אחרי וקדושים כשהם מחוברים וכשהם נפרדים". 24 ראה אוצר המנהגים ביאלא עמ' קס"ב. 29 "מחזור היוצרות של ר' שלמה סולימאן אלסנג'ארי" עמ' 530-532