EN/HEע/E

הפטרת בא

Sources

Shemot 8:16שמות ח׳:ט״ז

Hashem said to Moshe, "Rise early in the morning and station yourself before Paroh, behold he goes out to the water; and you shall say to him, 'Thus says Hashem: Send out My people that they may serve Me.

וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה הִנֵּה יוֹצֵא הַמָּיְמָה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר י״י שַׁלַּח עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.

Shemot 9:13שמות ט׳:י״ג

Hashem said to Moshe, "Rise early in the morning and station yourself before Paroh and say to him, 'Thus says Hashem, God of the Hebrews: Send My people out that they may serve me.

וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה הַשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וְהִתְיַצֵּב לִפְנֵי פַרְעֹה וְאָמַרְתָּ אֵלָיו כֹּה אָמַר י״י אֱלֹהֵי הָעִבְרִים שַׁלַּח אֶת עַמִּי וְיַעַבְדֻנִי.

Shemot 9:35שמות ט׳:ל״ה

Paroh's heart was strengthened, and he did not send out the Children of Israel as Hashem had spoken through Moshe.

וַיֶּחֱזַק לֵב פַּרְעֹה וְלֹא שִׁלַּח אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר י״י בְּיַד מֹשֶׁה.

Shemot 10:1שמות י׳:א׳

Hashem said to Moshe, "Come to Paroh, for I have made his heart and the hearts of his servants heavy, so that I may place these signs in his midst,

וַיֹּאמֶר י״י אֶל מֹשֶׁה בֹּא אֶל פַּרְעֹה כִּי אֲנִי הִכְבַּדְתִּי אֶת לִבּוֹ וְאֶת לֵב עֲבָדָיו לְמַעַן שִׁתִי אֹתֹתַי אֵלֶּה בְּקִרְבּוֹ.

Yeshayahu 18:7ישעיהו י״ח:ז׳

In that time a present shall be brought to Hashem of hosts of a people tall and of glossy skin, and from a people terrible from their beginning onward, a nation that is sturdy and treads down, whose land the rivers divide, to the place of the name of Hashem of hosts, Mount Zion.

בָּעֵת הַהִיא יוּבַל שַׁי לַי״י צְבָאוֹת עַם מְמֻשָּׁךְ וּמוֹרָט וּמֵעַם נוֹרָא מִן הוּא וָהָלְאָה גּוֹי קַו קָו וּמְבוּסָה אֲשֶׁר בָּזְאוּ נְהָרִים אַרְצוֹ אֶל מְקוֹם שֵׁם י״י צְבָאוֹת הַר צִיּוֹן.

Yeshayahu 19ישעיהו י״ט

(1) The burden of Egypt. Behold, Hashem rides upon a swift cloud, and comes to Egypt. And the idols of Egypt shall be moved at His presence, and the heart of Egypt shall melt within it. (2) "And I will spur Egypt against Egypt; and they shall fight every one against his brother, and everyone against his neighbor, city against city, and kingdom against kingdom. (3) And the spirit of Egypt shall be made empty within it; and I will make its counsel void; and they shall seek to the idols, and to the whisperers, and to the ghosts, and to the familiar spirits. (4) And I will give over the Egyptians into the hand of a cruel lord; and a fierce king shall rule over them," says the Master, Hashem of hosts. (5) And the waters shall fail from the sea, and the river shall be drained dry. (6) And the rivers shall become foul; the streams of Egypt shall be diminished and dried up. The reeds and flags shall wither. (7) The mosses by the Nile, by the brink of the Nile, and all that is sown by the Nile, shall become dry, be driven away, and be no more. (8) The fishers also shall lament, and all those that cast a line into the Nile shall mourn, and those that spread nets upon the waters shall languish. (9) Moreover those that work in combed flax and those that weave cotton shall be ashamed. (10) And her foundations shall be crushed; all those that make dams shall be grieved in soul. (11) The princes of Zoan are utter fools. The wisest counselors of Pharaoh are a senseless counsel. How can you say to Pharaoh, "I am the son of the wise, the son of ancient kings"? (12) Where are they, then, your wise men? And let them tell you now, and let them know what Hashem of hosts has advised concerning Egypt. (13) The princes of Zoan have become fools; the princes of Noph are deceived. They have caused Egypt to go astray, those that are the corner-stone of her tribes. (14) Hashem has mingled within her a spirit of dizziness; and they have caused Egypt to stagger in all its work, as a drunken man staggers in his vomit. (15) There shall not be any work for Egypt which head or tail, palm-branch or rush, may do. (16) On that day Egypt shall be like a woman; and it shall tremble and fear because of the shaking of the hand of Hashem of hosts, which He shakes over it. (17) And the land of Judah shall become a terror to Egypt, whenever one makes mention of it to him, he shall be afraid, because of the plan of Hashem of hosts, which He plans against it. (18) On that day there shall be five cities in the land of Egypt that speak the language of Canaan and swear to Hashem of hosts; one shall be called the city of destruction. (19) On that day there shall be an altar to Hashem in the midst of the land of Egypt, and a pillar at its border to Hashem. (20) And it shall be for a sign and for a witness to Hashem of hosts in the land of Egypt; for they shall cry to Hashem because of the oppressors, and He will send them a savior and a defender who will deliver them. (21) And Hashem shall make Himself known to Egypt, and the Egyptians shall know Hashem on that day. They shall even worship with sacrifice and offering, and shall vow a vow to Hashem, and they shall perform it. (22) And Hashem will smite Egypt, smiting and healing; and they shall return to Hashem, and He will be entreated of them, and He will heal them. (23) On that day there shall be a highway out of Egypt to Assyria, and the Assyrian shall come into Egypt, and the Egyptian into Assyria; and the Egyptians shall worship with the Assyrians. (24) On that day Israel shall be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth; (25) for Hashem of hosts has blessed him, saying, "Blessed be Egypt, My people, and Assyria, the work of My hands, and Israel, My inheritance."

(א) מַשָּׂא מִצְרָיִם הִנֵּה י״י רֹכֵב עַל עָב קַל וּבָא מִצְרַיִם וְנָעוּ אֱלִילֵי מִצְרַיִם מִפָּנָיו וּלְבַב מִצְרַיִם יִמַּס בְּקִרְבּוֹ. (ב) וְסִכְסַכְתִּי מִצְרַיִם בְּמִצְרַיִם וְנִלְחֲמוּ אִישׁ בְּאָחִיו וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ עִיר בְּעִיר מַמְלָכָה בְּמַמְלָכָה. (ג) וְנָבְקָה רוּחַ מִצְרַיִם בְּקִרְבּוֹ וַעֲצָתוֹ אֲבַלֵּעַ וְדָרְשׁוּ אֶל הָאֱלִילִים וְאֶל הָאִטִּים וְאֶל הָאֹבוֹת וְאֶל הַיִּדְּעֹנִים. (ד) וְסִכַּרְתִּי אֶת מִצְרַיִם בְּיַד אֲדֹנִים קָשֶׁה וּמֶלֶךְ עַז יִמְשׇׁל בָּם נְאֻם הָאָדוֹן י״י צְבָאוֹת. (ה) וְנִשְּׁתוּ מַיִם מֵהַיָּם וְנָהָר יֶחֱרַב וְיָבֵשׁ. (ו) וְהֶאֶזְנִיחוּ נְהָרוֹת דָּלְלוּ וְחָרְבוּ יְאֹרֵי מָצוֹר קָנֶה וָסוּף קָמֵלוּ. (ז) עָרוֹת עַל יְאוֹר עַל פִּי יְאוֹר וְכֹל מִזְרַע יְאוֹר יִיבַשׁ נִדַּף וְאֵינֶנּוּ. (ח) וְאָנוּ הַדַּיָּגִים וְאָבְלוּ כׇּל מַשְׁלִיכֵי בַיְאוֹר חַכָּה וּפֹרְשֵׂי מִכְמֹרֶת עַל פְּנֵי מַיִם אֻמְלָלוּ. (ט) וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים שְׂרִיקוֹת וְאֹרְגִים חוֹרָי. (י) וְהָיוּ שָׁתֹתֶיהָ מְדֻכָּאִים כׇּל עֹשֵׂי שֶׂכֶר אַגְמֵי נָפֶשׁ. (יא) אַךְ אֱוִלִים שָׂרֵי צֹעַן חַכְמֵי יֹעֲצֵי פַרְעֹה עֵצָה נִבְעָרָה אֵיךְ תֹּאמְרוּ אֶל פַּרְעֹה בֶּן חֲכָמִים אֲנִי בֶּן מַלְכֵי קֶדֶם. (יב) אַיָּם אֵפוֹא חֲכָמֶיךָ וְיַגִּידוּ נָא לָךְ וְיֵדְעוּ מַה יָּעַץ י״י צְבָאוֹת עַל מִצְרָיִם. (יג) נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן נִשְּׁאוּ שָׂרֵי נֹף הִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם פִּנַּת שְׁבָטֶיהָ. (יד) י״י מָסַךְ בְּקִרְבָּהּ רוּחַ עִוְעִים וְהִתְעוּ אֶת מִצְרַיִם בְּכׇל מַעֲשֵׂהוּ כְּהִתָּעוֹת שִׁכּוֹר בְּקִיאוֹ. (טו) וְלֹא יִהְיֶה לְמִצְרַיִם מַעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן. (טז) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִצְרַיִם כַּנָּשִׁים וְחָרַד וּפָחַד מִפְּנֵי תְּנוּפַת יַד י״י צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא מֵנִיף עָלָיו. (יז) וְהָיְתָה אַדְמַת יְהוּדָה לְמִצְרַיִם לְחׇגָּא כֹּל אֲשֶׁר יַזְכִּיר אֹתָהּ אֵלָיו יִפְחָד מִפְּנֵי עֲצַת י״י צְבָאוֹת אֲשֶׁר הוּא יוֹעֵץ עָלָיו. (יח) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַי״י צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת. (יט) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה מִזְבֵּחַ לַי״י בְּתוֹךְ אֶרֶץ מִצְרָיִם וּמַצֵּבָה אֵצֶל גְּבוּלָהּ לַי״י. (כ) וְהָיָה לְאוֹת וּלְעֵד לַי״י צְבָאוֹת בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם כִּי יִצְעֲקוּ אֶל י״י מִפְּנֵי לֹחֲצִים וְיִשְׁלַח לָהֶם מוֹשִׁיעַ וָרָב וְהִצִּילָם. (כא) וְנוֹדַע י״י לְמִצְרַיִם וְיָדְעוּ מִצְרַיִם אֶת י״י בַּיּוֹם הַהוּא וְעָבְדוּ זֶבַח וּמִנְחָה וְנָדְרוּ נֵדֶר לַי״י וְשִׁלֵּמוּ. (כב) וְנָגַף י״י אֶת מִצְרַיִם נָגֹף וְרָפוֹא וְשָׁבוּ עַד י״י וְנֶעְתַּר לָהֶם וּרְפָאָם. (כג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר. (כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (כה) אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ י״י צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.

Yeshayahu 19:18ישעיהו י״ט:י״ח

On that day there shall be five cities in the land of Egypt that speak the language of Canaan and swear to Hashem of hosts; one shall be called the city of destruction.

בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיוּ חָמֵשׁ עָרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מְדַבְּרוֹת שְׂפַת כְּנַעַן וְנִשְׁבָּעוֹת לַי״י צְבָאוֹת עִיר הַהֶרֶס יֵאָמֵר לְאֶחָת.

Yeshayahu 19:23-25ישעיהו י״ט:כ״ג-כ״ה

(23) On that day there shall be a highway out of Egypt to Assyria, and the Assyrian shall come into Egypt, and the Egyptian into Assyria; and the Egyptians shall worship with the Assyrians. (24) On that day Israel shall be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth; (25) for Hashem of hosts has blessed him, saying, "Blessed be Egypt, My people, and Assyria, the work of My hands, and Israel, My inheritance."

(כג) בַּיּוֹם הַהוּא תִּהְיֶה מְסִלָּה מִמִּצְרַיִם אַשּׁוּרָה וּבָא אַשּׁוּר בְּמִצְרַיִם וּמִצְרַיִם בְּאַשּׁוּר וְעָבְדוּ מִצְרַיִם אֶת אַשּׁוּר. (כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (כה) אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ י״י צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.

Yeshayahu 19:24-25ישעיהו י״ט:כ״ד-כ״ה

(24) On that day Israel shall be the third with Egypt and with Assyria, a blessing in the midst of the earth; (25) for Hashem of hosts has blessed him, saying, "Blessed be Egypt, My people, and Assyria, the work of My hands, and Israel, My inheritance."

(כד) בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יִשְׂרָאֵל שְׁלִישִׁיָּה לְמִצְרַיִם וּלְאַשּׁוּר בְּרָכָה בְּקֶרֶב הָאָרֶץ. (כה) אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ י״י צְבָאוֹת לֵאמֹר בָּרוּךְ עַמִּי מִצְרַיִם וּמַעֲשֵׂה יָדַי אַשּׁוּר וְנַחֲלָתִי יִשְׂרָאֵל.

Yeshayahu 34:11ישעיהו ל״ד:י״א

But the pelican and the bittern shall possess it, and the owl and the raven shall dwell in it. And He shall stretch over it the line of confusion and the plummet of emptiness.

וִירֵשׁוּהָ קָאַת וְקִפּוֹד וְיַנְשׁוֹף וְעֹרֵב יִשְׁכְּנוּ בָהּ וְנָטָה עָלֶיהָ קַו תֹהוּ וְאַבְנֵי בֹהוּ.

Yeshayahu 36:4ישעיהו ל״ו:ד׳

And Rab-shakeh said to them, "Say now to Hezekiah, 'Thus says the great king, the king of Assyria, 'What confidence is this in which you trust?'

וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ נָא אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ.

Yirmeyahu 46:13-28ירמיהו מ״ו:י״ג-כ״ח

(13) The word that Hashem spoke to Jeremiah the prophet, how Nebuchadnezzar king of Babylon should come and strike the land of Egypt. (14) "Declare in Egypt, and publish in Migdol, and publish in Memphis and in Tahpanhes. Say, 'Stand forth, and prepare; for the sword has devoured round about you.' (15) Why are your strong ones swept away? They didn't stand, because Hashem thrust them down. (16) He made many to stumble, yes, they fell one on another, and they said, 'Arise, and let us go again to our own people, and to the land of our birth, from the oppressing sword.' (17) They cried there, 'Pharaoh king of Egypt is but a noise; he has let the appointed time pass by.' (18) "As I live," says the King, whose name is Hashem of Hosts, "surely like Tabor among the mountains, and like Carmel by the sea, so shall he come. (19) O daughter who dwells in Egypt, furnish yourself to go into captivity; for Memphis shall become a desolation, and shall be burnt up, without inhabitant. (20) Egypt is a very beautiful heifer; but a gadfly out of the north is coming, it is coming. (21) Also her mercenaries in her midst are like calves of the stall; for they also have turned back, they have fled away together, they didn't stand; for the day of their calamity has come on them, the time of their visitation. (22) The sound of it shall go like the serpent; for they shall march with an army, and come against her with axes, as wood cutters. (23) They shall cut down her forest," says Hashem, "though it can't be searched; because they are more than the locusts, and are innumerable. (24) The daughter of Egypt shall be disappointed; she shall be delivered into the hand of the people of the north." (25) Hashem of Hosts, the God of Israel, says, "Behold, I will punish Amon of No, and Pharaoh, and Egypt, with her gods, and her kings; even Pharaoh, and those who trust in him. (26) And I will deliver them into the hand of those who seek their lives, and into the hand of Nebuchadnezzar king of Babylon, and into the hand of his servants; and afterwards it shall be inhabited, as in the days of old," says Hashem. (27) "But don't be afraid, Jacob, My servant, neither be dismayed, Israel. For, behold, I will save you from afar, and your seed from the land of their captivity; and Jacob shall return, and shall be quiet and at ease, and none shall make him afraid. (28) Don't be afraid Jacob, My servant," says Hashem; "for I am with you. For I will make a full end of all the nations where I have driven you; but I will not make a full end of you, but I will correct you in measure, and will in no way leave you unpunished."

(יג) הַדָּבָר אֲשֶׁר דִּבֶּר י״י אֶל יִרְמְיָהוּ הַנָּבִיא לָבוֹא נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל לְהַכּוֹת אֶת אֶרֶץ מִצְרָיִם. (יד) הַגִּידוּ בְמִצְרַיִם וְהַשְׁמִיעוּ בְמִגְדּוֹל וְהַשְׁמִיעוּ בְנֹף וּבְתַחְפַּנְחֵס אִמְרוּ הִתְיַצֵּב וְהָכֵן לָךְ כִּי אָכְלָה חֶרֶב סְבִיבֶיךָ. (טו) מַדּוּעַ נִסְחַף אַבִּירֶיךָ לֹא עָמַד כִּי י״י הֲדָפוֹ. (טז) הִרְבָּה כּוֹשֵׁל גַּם נָפַל אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ וַיֹּאמְרוּ קוּמָה וְנָשֻׁבָה אֶל עַמֵּנוּ וְאֶל אֶרֶץ מוֹלַדְתֵּנוּ מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה. (יז) קָרְאוּ שָׁם פַּרְעֹה מֶלֶךְ מִצְרַיִם שָׁאוֹן הֶעֱבִיר הַמּוֹעֵד. (יח) חַי אָנִי נְאֻם הַמֶּלֶךְ י״י צְבָאוֹת שְׁמוֹ כִּי כְּתָבוֹר בֶּהָרִים וּכְכַרְמֶל בַּיָּם יָבוֹא. (יט) כְּלֵי גוֹלָה עֲשִׂי לָךְ יוֹשֶׁבֶת בַּת מִצְרָיִם כִּי נֹף לְשַׁמָּה תִהְיֶה וְנִצְּתָה מֵאֵין יוֹשֵׁב. (כ) עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא. (כא) גַּם שְׂכִרֶיהָ בְקִרְבָּהּ כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק כִּי גַם הֵמָּה הִפְנוּ נָסוּ יַחְדָּיו לֹא עָמָדוּ כִּי יוֹם אֵידָם בָּא עֲלֵיהֶם עֵת פְּקֻדָּתָם. (כב) קוֹלָהּ כַּנָּחָשׁ יֵלֵךְ כִּי בְחַיִל יֵלֵכוּ וּבְקַרְדֻּמּוֹת בָּאוּ לָהּ כְּחֹטְבֵי עֵצִים. (כג) כָּרְתוּ יַעְרָהּ נְאֻם י״י כִּי לֹא יֵחָקֵר כִּי רַבּוּ מֵאַרְבֶּה וְאֵין לָהֶם מִסְפָּר. (כד) הֹבִישָׁה בַּת מִצְרָיִם נִתְּנָה בְּיַד עַם צָפוֹן. (כה) אָמַר י״י צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי פוֹקֵד אֶל אָמוֹן מִנֹּא וְעַל פַּרְעֹה וְעַל מִצְרַיִם וְעַל אֱלֹהֶיהָ וְעַל מְלָכֶיהָ וְעַל פַּרְעֹה וְעַל הַבֹּטְחִים בּוֹ. (כו) וּנְתַתִּים בְּיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וּבְיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וּבְיַד עֲבָדָיו וְאַחֲרֵי כֵן תִּשְׁכֹּן כִּימֵי קֶדֶם נְאֻם י״י. (כז) וְאַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב וְאַל תֵּחַת יִשְׂרָאֵל כִּי הִנְנִי מוֹשִׁעֲךָ מֵרָחוֹק וְאֶת זַרְעֲךָ מֵאֶרֶץ שִׁבְיָם וְשָׁב יַעֲקוֹב וְשָׁקַט וְשַׁאֲנַן וְאֵין מַחֲרִיד. (כח) אַתָּה אַל תִּירָא עַבְדִּי יַעֲקֹב נְאֻם י״י כִּי אִתְּךָ אָנִי כִּי אֶעֱשֶׂה כָלָה בְּכׇל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִדַּחְתִּיךָ שָּׁמָּה וְאֹתְךָ לֹא אֶעֱשֶׂה כָלָה וְיִסַּרְתִּיךָ לַמִּשְׁפָּט וְנַקֵּה לֹא אֲנַקֶּךָּ.

Yirmeyahu 46:20ירמיהו מ״ו:כ׳

Egypt is a very beautiful heifer; but a gadfly out of the north is coming, it is coming.

עֶגְלָה יְפֵה פִיָּה מִצְרָיִם קֶרֶץ מִצָּפוֹן בָּא בָא.

Tanchuma (Buber) Bo 6תנחומא (בובר) פרשת בא ו׳

Now all the plagues which the Holy One brought upon the Egyptians, he is going to bring upon Edom (i.e., Rome). It is so stated (in Is. 23:5): <AS AT THE REPORT CONCERNING EGYPT, > THEY SHALL TREMBLE AT THE REPORT OF TYRE (TsR). R. Eleazar has said: When Tyre is written with a vowel letter (i.e., TsWR), what is written is speaking about the region of Tyre. But in every place in which it is written as TsR without the W, what is written is speaking about this wicked Roman Empire, because it is oppressing Israel (rt.: TsRR). In Egypt he brought the plague of blood upon them. So also shall it be in Edom (i.e., Rome), as stated (in Joel 3:3–4 [2:30–31]): THEN I WILLSET PORTENTS IN THE HEAVENS AND ON THE EARTH: BLOOD, FIRE, <AND PILLARS OF SMOKE; THE SUN SHALL BE TURNED INTO DARKNESS > AND THE MOON INTO BLOOD. In Egypt he brought frogs upon them because their voice (qol) was strong. So also shall it be in Edom, as stated (in Is. 66:6): A SOUND (qol) OF TUMULT FROM THE CITY, <A NOISE (qol) FROM THE TEMPLE! THE THUNDER (qol) OF THE LORD IS REPAYING RETRIBUTION TO HIS ENEMIES>. In Egypt he brought gnats upon them. [So] also shall it be in Edom, [as stated] (in Is. 34:9): ITS STREAMS SHALL BE TURNED TO PITCH AND ITS DUST TO BRIMSTONE DUST can only mean gnats, just as it says (in Exod. 8:12 [16]): <HOLD OUT YOUR ROD> AND STRIKE THE DUST OF THE EARTH, AND IT SHALL BECOME GNATS < THROUGHOUT THE LAND OF EGYPT > …. In Egypt he brought swarms of flies ('RWB, rt.: 'RB) upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Is. 34:11): BUT THE PELICAN AND THE BITTERN SHALL POSSESS IT (i.e., Edom), [EVEN THE OWL AND THE RAVEN ('WRB, rt.: 'RB) SHALL DWELL IN IT.] In Egypt he brought pestilence upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 38:22): I WILL ENTER INTO JUDGMENT AGAINST HIM WITH PESTILENCE. In Egypt he brought boils upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Zech. 14:12): AND THIS SHALL BE THE PLAGUE…: THEIR FLESH SHALL ROT AWAY. In Egypt he brought hail upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 38:22): AND I WILL POUR TORRENTIAL RAIN, HAILSTONES <… UPON HIM…>. In Egypt he brought locusts upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 39:17): SON OF MAN,[… ] SAY TO EVERY WINGED BIRD < AND TO EVERY LIVING CREATURE OF THE FIELD: ASSEMBLE, COME AND GATHER>…. In Egypt he brought darkness. So also shall it be in Edom (in Is. 34:11, cont.): AND HE SHALL STRETCH OVER IT THE MEASURING LINE OF THE EMPTINESS <AND WEIGHTS OF NOTHINGNESS>. In Egypt he smote their first-born. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 32:30): THERE ARE ALL THE PRINCES OF THE NORTH <AND THE ALL THE SIDONIANS WHO HAVE GONE DOWN WITH THE SLAIN…>. R. Meir says (citing Is. 34:7, which refers to Edom): AND THE WILD OXEN SHALL COME DOWN WITH THEM…. Just as in Egypt, when he had exacted retribution from their gods, he afterwards exacted retribution from them; in Edom (rt.: 'DM) also, when he has exacted retribution from their prince, he shall afterwards exact retribution from them. It is so stated (in Is. 24:21): AND IT SHALL COME TO PASS IN THAT DAY THAT THE LORD SHALL PUNISH THE HOST OF HEAVEN IN HEAVEN AND THE KINGS OF THE EARTH (rt.: 'DM) {IN} [ON] THE EARTH (rt.: 'DM).

וכל מכות שהביא הקב״ה על המצרים, הוא עתיד להביא על אדום, שנאמר כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור (ישעיהו כ״ג:ה׳), אמר ר׳ אלעזר כל מקום שכתיב צור מלא, בצור המדינה הכתוב מדבר, וכל מקום שכתיב בו צר חסר ו׳, במלכות רומי הרשעה הזו הכתוב מדבר, שהיא מצירה לישראל. במצרים הביא עליהם מכת דם, אף באדום כן, שנאמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וגו׳ והירח לדם (יואל ג׳:ג׳-ד׳), במצרים הביא עליהם צפרדעים, שהיה קולן קשה אף באדום כן, שנאמר קול שאול מעיר וגו׳ (ישעיהו ס״ו:ו׳), במצרים הביא עליהם כנים אף באדום [כן, שנאמר] ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (ישעיהו ל״ד:ט׳), אין עפר אלא כנים, כד״א והך את עפר הארץ והיה כנים וגו׳ (שמות ח׳:י״ב), במצרים הביא עליהם ערוב, אף באדום כן, שנאמר וירשוה קאת וקפוד [וינשוף ועורב ישכנו בה] (ישעיהו ל״ד:י״א), במצרים הביא עליהם דבר, אף באדום כן, שנאמר ונשפטתי אתו בדבר (יחזקאל ל״ח:כ״ב), במצרים הביא עליהם שחין, אף באדום כן, שנאמר וזאת תהיה המגפה [וגו׳ המק בשרו] (זכריה י״ד:י״ב), במצרים הביא עליהם ברד, אף באדום כן, שנאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל שם), במצרים הביא עליהם ארבה, אף באדום כן, שנאמר בן אדם [וגו׳] אמור לצפור כל כנף וגו׳ (שם ל״ט:י״ז), במצרים הביא חשך, אף באדום כן, שנאמר ונטה עליה קו תוהו וגו׳ (ישעיהו ל״ד:י״א), במצרים נגף בכוריהם, אף באדום כן, שנאמר שמה נסיכי צפון (יחזקאל ל״ב:ל׳), ר׳ מאיר אומר וירדו ראמים עמם וגו׳ (ישעיהו ל״ד:ז׳), מה במצרים משפרע מאלהיהם, ואחר כך פרע מהם, אף באדום משפרע משר שלהם, אחר כך הוא פורע מהם, שנאמר והיה ביום ההוא יפקוד ה׳ על צבא (מרום) [המרום] במרום, ועל מלכי האדמה (באדמה) [על האדמה] (שם כ״ד:כ״א).

Tanchuma (Buber) Bo 6תנחומא (בובר) פרשת בא ו׳

Now all the plagues which the Holy One brought upon the Egyptians, he is going to bring upon Edom (i.e., Rome). It is so stated (in Is. 23:5): <AS AT THE REPORT CONCERNING EGYPT, > THEY SHALL TREMBLE AT THE REPORT OF TYRE (TsR).⁠ R. Eleazar has said: When Tyre is written with a vowel letter (i.e., TsWR), what is written is speaking about the region of Tyre. But in every place in which it is written as TsR without the W, what is written is speaking about this wicked Roman Empire, because it is oppressing Israel (rt.: TsRR).⁠ In Egypt he brought the plague of blood upon them. So also shall it be in Edom (i.e., Rome), as stated (in Joel 3:3–4 [2:30–31]): THEN I WILLSET PORTENTS IN THE HEAVENS AND ON THE EARTH: BLOOD, FIRE, <AND PILLARS OF SMOKE; THE SUN SHALL BE TURNED INTO DARKNESS > AND THE MOON INTO BLOOD. In Egypt he brought frogs upon them because their voice (qol) was strong. So also shall it be in Edom, as stated (in Is. 66:6): A SOUND (qol) OF TUMULT FROM THE CITY, <A NOISE (qol) FROM THE TEMPLE! THE THUNDER (qol) OF THE LORD IS REPAYING RETRIBUTION TO HIS ENEMIES>. In Egypt he brought gnats upon them. [So] also shall it be in Edom, [as stated] (in Is. 34:9): ITS STREAMS SHALL BE TURNED TO PITCH AND ITS DUST TO BRIMSTONE DUST can only mean gnats, just as it says (in Exod. 8:12 [16]): <HOLD OUT YOUR ROD> AND STRIKE THE DUST OF THE EARTH, AND IT SHALL BECOME GNATS < THROUGHOUT THE LAND OF EGYPT > …. In Egypt he brought swarms of flies ('RWB, rt.: 'RB) upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Is. 34:11): BUT THE PELICAN AND THE BITTERN SHALL POSSESS IT (i.e., Edom), [EVEN THE OWL AND THE RAVEN ('WRB, rt.: 'RB) SHALL DWELL IN IT.] In Egypt he brought pestilence upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 38:22): I WILL ENTER INTO JUDGMENT AGAINST HIM WITH PESTILENCE. In Egypt he brought boils upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Zech. 14:12): AND THIS SHALL BE THE PLAGUE…: THEIR FLESH SHALL ROT AWAY. In Egypt he brought hail upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 38:22): AND I WILL POUR TORRENTIAL RAIN, HAILSTONES <… UPON HIM…>. In Egypt he brought locusts upon them. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 39:17): SON OF MAN,[… ] SAY TO EVERY WINGED BIRD < AND TO EVERY LIVING CREATURE OF THE FIELD: ASSEMBLE, COME AND GATHER>…. In Egypt he brought darkness. So also shall it be in Edom (in Is. 34:11, cont.): AND HE SHALL STRETCH OVER IT THE MEASURING LINE OF THE EMPTINESS <AND WEIGHTS OF NOTHINGNESS>.⁠ In Egypt he smote their first-born. So also shall it be in Edom, as stated (in Ezek. 32:30): THERE ARE ALL THE PRINCES OF THE NORTH <AND THE ALL THE SIDONIANS WHO HAVE GONE DOWN WITH THE SLAIN…>. R. Meir says (citing Is. 34:7, which refers to Edom): AND THE WILD OXEN SHALL COME DOWN WITH THEM….⁠ Just as in Egypt, when he had exacted retribution from their gods, he afterwards exacted retribution from them; in Edom (rt.: 'DM) also, when he has exacted retribution from their prince, he shall afterwards exact retribution from them. It is so stated (in Is. 24:21): AND IT SHALL COME TO PASS IN THAT DAY THAT THE LORD SHALL PUNISH THE HOST OF HEAVEN IN HEAVEN AND THE KINGS OF THE EARTH (rt.: 'DM) {IN} [ON] THE EARTH (rt.: 'DM).

וכל מכות שהביא הקב״ה על המצרים, הוא עתיד להביא על אדום, שנאמר כאשר שמע למצרים יחילו כשמע צור (ישעיהו כ״ג:ה׳), אמר ר׳ אלעזר כל מקום שכתיב צור מלא, בצור המדינה הכתוב מדבר, וכל מקום שכתיב בו צר חסר ו׳, במלכות רומי הרשעה הזו הכתוב מדבר, שהיא מצירה לישראל. במצרים הביא עליהם מכת דם, אף באדום כן, שנאמר ונתתי מופתים בשמים ובארץ דם ואש וגו׳ והירח לדם (יואל ג׳:ג׳-ד׳), במצרים הביא עליהם צפרדעים, שהיה קולן קשה אף באדום כן, שנאמר קול שאול מעיר וגו׳ (ישעיהו ס״ו:ו׳), במצרים הביא עליהם כנים אף באדום [כן, שנאמר] ונהפכו נחליה לזפת ועפרה לגפרית (ישעיהו ל״ד:ט׳), אין עפר אלא כנים, כד״א והך את עפר הארץ והיה כנים וגו׳ (שמות ח׳:י״ב), במצרים הביא עליהם ערוב, אף באדום כן, שנאמר וירשוה קאת וקפוד [וינשוף ועורב ישכנו בה] (ישעיהו ל״ד:י״א), במצרים הביא עליהם דבר, אף באדום כן, שנאמר ונשפטתי אתו בדבר (יחזקאל ל״ח:כ״ב), במצרים הביא עליהם שחין, אף באדום כן, שנאמר וזאת תהיה המגפה [וגו׳ המק בשרו] (זכריה י״ד:י״ב), במצרים הביא עליהם ברד, אף באדום כן, שנאמר וגשם שוטף ואבני אלגביש (יחזקאל שם), במצרים הביא עליהם ארבה, אף באדום כן, שנאמר בן אדם [וגו׳] אמור לצפור כל כנף וגו׳ (שם ל״ט:י״ז), במצרים הביא חשך, אף באדום כן, שנאמר ונטה עליה קו תוהו וגו׳ (ישעיהו ל״ד:י״א), במצרים נגף בכוריהם, אף באדום כן, שנאמר שמה נסיכי צפון (יחזקאל ל״ב:ל׳), ר׳ מאיר אומר וירדו ראמים עמם וגו׳ (ישעיהו ל״ד:ז׳), מה במצרים משפרע מאלהיהם, ואחר כך פרע מהם, אף באדום משפרע משר שלהם, אחר כך הוא פורע מהם, שנאמר והיה ביום ההוא יפקוד ה׳ על צבא (מרום) [המרום] במרום, ועל מלכי האדמה (באדמה) [על האדמה] (שם כ״ד:כ״א).

Rambam Mishneh Torah Seder Tefilot 7רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳

(א) המפטיר בנביא מברך לפניה, ברוך אתה י״י אלהינו מלך העולם אשר בחר בנביאים טובים ורצה בדבריהם הנאמרים באמת ברוך אתה י״י הבוחר בתורה ובמשה עבדו ובישראל עמו ובנביאי האמת והצדק. ומברך לאחריה, ברוך אתה י״י אלהינו מלך העולם צור כל העולמים צדיק בכל הדורות האל הנאמן האומר ועושה מדבר ומקיים אשר כל דבריו האמת והצדק, נאמן אתה הוא י״י אלהינו ונאמנים דבריך דבר מדבריך אחור לא ישוב ריקם כי אל נאמן אתה ברוך אתה י״י האל הנאמן בכל דבריו. רחם על ציון כי היא בית חיינו לעגמת נפש תנקום נקם מהרה בימינו ותבנה מהרה ברוך אתה י״י בונה ירושלים. את צמח דוד מהרה תצמיח וקרנו תרום בישועתך ברוך אתה י״י מגן דוד. על התורה ועל הנביאים ועל יום המנוח הזה שנתתה לנו י״י אלהינו לקדושה לכבוד ולתפארת, על הכל אנו מברכין את שמך ברוך אתה י״י מקדש השבת. וביום טוב הוא אומר ועל יום טוב מקרא קודש הזה שנתתה לנו לששון ולשמחה ברוך אתה י״י מקדש ישראל והזמנים. ואם היה שבת ויום טוב כולל שניהן וחותם מקדש השבת וישראל והזמנים. כנוסח שהוא חותם בתפילה בברכה אמצעית באותו היום, כך הוא חותם בברכה אחרונה זו. (ב) העניינות שנהגו רוב העם לקרות מן הנביאים בכל שבת ושבת ומפטירין בהן, אלו הן, בראשית, ״הן עבדי אתמך בו״ עד ״אלה הדברים עשיתים ולא עזבתים״ בישעיה (ישעיהו מ״ב:א׳-ט״ז). אלה תולדות נח, ״רני עקרה לא ילדה״ בישעיה עד ״הטו אזנכם ולכו אלי״ (ישעיהו נ״ד:א׳ – נ״ה:ג׳). לך לך, ״ואל מי תדמיוני ואשוה״ עד ״אני י״י אענם אלהי ישראל לא אעזבם״ בישעיה (ישעיהו מ׳:כ״ה – מ״א:י״ז). וירא אליו, ״ואשה אחת מנשי״ וכו׳ עד ״ותשא את בנה ותצא״ במלכים (מלכים ב׳ ד׳:א׳-ל״ז). ויהיו חיי שרה, תחילת מלכים עד ״יחי אדוני המלך דוד לעולם״ (מלכים א׳ א׳:א׳-ל״א). ואלה תולדות יצחק, ״משא דבר י״י אל ישראל ביד מלאכי״ עד ״וערבה לי״י״ וכו׳ בתרי עשר (מלאכי א׳:א׳ – ג׳:ד׳). ויצא יעקב, ״ועמי תלואים למשובתי״ וכו׳ עד ״ובנביא העלה״ וכו׳ בתרי עשר (הושע י״א:ז׳ – י״ב:י״ד). וישלח יעקב, ״חזון עובדיה״ עד סוף ספרו בתרי עשר (עבדיה א׳:א׳-כ״א). וישב יעקב, ״על שלשה פשעי ישראל״ וכו׳ עד ״אריה שאג מי לא יירא״ וכו׳ בתרי עשר (עמוס ב׳:ו׳ – ג׳:ח׳). ויהי מקץ, ״וייקץ שלמה והנה חלום״ וכו׳ עד ״ויהי המלך שלמה מלך על כל ישראל״ במלכים (מלכים א׳ ג׳:ט״ו – ד׳:א׳). ויגש אליו, ״ואתה בן אדם קח לך עץ אחד״ וכו׳ עד ״וידעו הגויים כי אני י״י״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל ל״ז:ט״ז-כ״ח). ויחי יעקב, ״ויקרבו ימי דוד למות״ וכו׳ עד ״ושלמה ישב על כסא דוד״ וכו׳ במלכים (מלכים א׳ ב׳:א׳-י״ב). ואלה שמות, ״בן אדם הודע את״ וכו׳ עד ״ויצא לך שם בגויים״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל ט״ז:ב׳-י״ד). וארא, ״ולא יהיה עוד לבית ישראל סלון ממאיר״ וכו׳ עד ״ביום ההוא אצמיח קרן״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל כ״ח:כ״ד – כ״ט:כ״א). בא אל פרעה, ״משא מצרים״ וכו׳ עד ״אשר ברכו י״י צבאות״ בישעיה (ישעיהו י״ט:א׳-כ״ה). ויהי בשלח, שירת דבורה מן ״ויכנע אלהים ביום ההוא״ וכו׳ עד ״ותשקוט הארץ ארבעים שנה״ (שופטים ד׳:כ״ג – ה׳:ל״א). וישמע יתרו, ״בשנת מות המלך עזיהו״ וכו׳ עד ״למרבה המשרה״ וכו׳ בישעיה (ישעיהו ו׳:א׳ – ט׳:ו׳). ואלה המשפטים, ״הדבר אשר היה אל ירמיהו״ וכו׳ עד ״לא יכרת איש ליונדב בן רכב״ וכו׳ (ירמיהו ל״ד:ח׳ (או: ל״ה:א׳) – ל״ה:י״ט). ויקחו לי תרומה, ״וי״י נתן חכמה לשלמה״ וכו׳ עד ״ושכנתי בתוך בני ישראל״ וכו׳ במלכים (מלכים א׳ ה׳:כ״ו – ו׳:י״ג). ואתה תצוה, ״הגד את בית ישראל״ וכו׳ עד ״ורציתי אתכם״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל מ״ג:י׳-כ״ז). כי תשא, ״ודבר י״י היה אל אליהו״ וכו׳ עד ״וירכב אחאב וילך יזרעאלה״ במלכים (מלכים א׳ י״ח:א׳-מ״ה). ויקהל, ״וישלח המלך שלמה ויקח את חירם מצור״ עד ״ותתם מלאכת העמודים״ במלכים (מלכים א׳ ז׳:י״ג-כ״ב). אלה פקודי, ״ויעש חירום את הכיורות״ וכו׳ במלכים עד ״והפותות לדלתות הבית הפנימי״ וכו׳ במלכים (מלכים א׳ ז׳:מ׳-נ׳). ויקרא, ״עם זו יצרתי לי״ וכו׳ עד ״כה אמר י״י מלך ישראל וגואלו״ וכו׳ בישעיה (ישעיהו מ״ג:כ״א – מ״ד:ו׳). צו את אהרן, ״עולותיכם ספו על זבחיכם״ וכו׳ עד ״כי באלה חפצתי נאם י״י״ בירמיה (ירמיהו ז׳:כ״א – ט׳:כ״ג). ויהי ביום השמיני, ״ויוסף עוד דוד את כל בחור״ וכו׳ עד ״כל אשר בלבבך לך עשה״ בשמואל (שמואל ב׳ ו׳:א׳ – ז׳:ג׳). אשה כי תזריע, ״ואיש בא מבעל שלישה״ וכו׳ עד ״וילך מאתו כברת ארץ״ במלכים (מלכים ב׳ ד׳:מ״ב – ה׳:י״ט). זאת תהיה, ״ויאמר אלישע״ וכו׳ ״וארבעה אנשים״ וכו׳ ומדלג עד ״ולא השליכם מעל פניו״ וכו׳ במלכים (מלכים ב׳ ז׳:א׳ – ז׳:ג׳ – י״ג:כ״ג). אחרי מות, ״התשפוט התשפוט״ וכו׳ עד ״ונחלת בך לעיני גויים״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל כ״ב:ב׳-ט״ז). קדושים תהיו, ״באו אנשים מזקני ישראל״ וכו׳ עד ״צבי היא לכל הארצות״ ביחזקאל (יחזקאל כ׳:א׳-ט״ו). אמור אל הכהנים, ״והכהנים הלויים בני צדוק״ וכו׳ עד ״כל נבלה״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל מ״ד:ט״ו-ל״א). בהר סיני, ״י״י עוזי ומעוזי ומנוסי״ וכו׳ עד ״רפאני י״י וארפא״ בירמיה (ירמיהו ט״ז:י״ט – י״ז:י״ד). אם בחקותי, ״הנבא על רועי ישראל״ וכו׳ עד ״והצלתים מיד העובדים בהם״ ביחזקאל (יחזקאל ל״ד:ב׳-כ״ז). במדבר סיני, ״והיה מספר בני ישראל״ וכו׳ עד ״וארשתיך לי באמונה״ וכו׳ בתרי עשר (הושע ב׳:א׳-כ״ב). נשא, ״ויהי איש אחד מצרעה״ וכו׳ עד ״ויגדל הנער ויברכהו י״י״ בשופטים (שופטים י״ג:ב׳-כ״ד). בהעלותך, ״רני ושמחי בת ציון״ וכו׳, עד ״ידי זרובבל יסדו״ וכו׳ בתרי עשר (זכריה ב׳:י״ד – ד׳:ט׳). שלח לך, ״וישלח יהושע בן נון״ וכו׳ עד ״וגם נמוגו כל יושבי הארץ מפנינו״ (יהושע ב׳:א׳-כ״ד). ויקח קרח, ״ויאמר שמואל אל העם לכו ונלכה הגלגל״ וכו׳ עד ״כי לא יטוש י״י״ וכו׳ בשמואל (שמואל א׳ י״א:י״ד – י״ב:כ״ב). זאת חקת, ״ויפתח הגלעדי״ וכו׳ עד ״מימים ימימה״ וכו׳ בשופטים (שופטים י״א:א׳-מ׳). וירא בלק, ״והיה שארית יעקב״ וכו׳ עד ״והצנע לכת עם אלהיך״ בתרי עשר (מיכה ה׳:ו׳ – ו׳:ח׳). פינחס, ״ויד י״י היתה אל אליהו״ וכו׳ עד ״ויקם וילך אחרי אליהו״ במלכים (מלכים א׳ י״ח:מ״ו – י״ט:כ״א). ראשי המטות, ״ויתן משה למטה בני ראובן״ וכו׳ עד ״ויחלקו את הארץ״ ביהושע (יהושע י״ג:ט״ו – י״ד:ה׳). אלה מסעי, ״אלה הנחלות״ וכו׳ עד ״ויתנו בני ישראל ללויים״ ביהושע (יהושע י״ט:נ״א – כ״א:ג׳). אלה הדברים, ״ואלה הדברים אשר דבר י״י אל ישראל ואל יהודה״ וכו׳ עד ״והייתם לי לעם״ בירמיה (ירמיהו ל׳:ד׳-כ״ב). ואתחנן, ״ואתפלל אל י״י אחרי תתי״ וכו׳ עד ״שדות בכסף יקנו״ וכו׳ בירמיה (ירמיהו ל״ב:ט״ז-מ״ד). והיה עקב, ״הלוך וקראת באזני ירושלים״ וכו׳ עד ״והתברכו בו גויים ובו יתהללו״ בירמיה (ירמיהו ב׳:ב׳ – ד׳:ב׳). ראה אנכי, ״הנה ימים באים נאם י״י והקימותי לדוד צמח צדיק״ וכו׳ עד ״אם יסתר איש במסתרים״ בירמיה (ירמיהו כ״ג:ה׳-כ״ד). שופטים, ״ויהי כאשר זקן שמואל״ וכו׳ עד ״ויאמר שמואל אל אנשי ישראל״ וכו׳ בשמואל (שמואל א׳ ח׳:א׳-כ״ב). כי תצא, ״ויאספו פלשתים את מחניהם״ וכו׳ עד ״ויהי דוד לכל דרכיו משכיל וי״י עמו״ בשמואל (שמואל א׳ י״ז:א׳ – י״ח:י״ד). והיה כי תבוא, ״אז יבנה יהושע מזבח״ וג׳ עד ״ולא היה כיום ההוא״ וכו׳ (יהושע ח׳:ל׳ – י׳:י״ד). אתם נצבים, ״ויאסוף יהושע את כל שבטי ישראל״ וכו׳ עד ״כרמים וזיתים אשר לא נטעתם״ וכו׳ (יהושע כ״ד:א׳-י״ג). האזינו, ״ולקחתי אני מצמרת הארז״ וכו׳ עד ״והשיבו וחיו״ וכו׳ ביחזקאל (יחזקאל י״ז:כ״ב – י״ח:ל״ב). וזאת הברכה, ״ויהי אחרי מות משה עבד י״י״ וכו׳ ומדלג עד ״ויהי י״י את יהושע״ וכו׳ (יהושע א׳:א׳ – ו׳:כ״ז). (ג) כל שבת שקורין בה שתי פרשיות, מפטירין מענין פרשה אחרונה, וזה הוא המנהג ברוב המקומות. וכן נהגו רוב העם להיות מפטירין בנחמות ישעיה מאחר תשעה באב עד ראש השנה. בשבת שאחר תשעה באב, ״נחמו נחמי עמי״ וכו׳ (ישעיהו מ׳:א׳), בשניה ״ותאמר ציון עזבני י״י״ וכו׳ (ישעיהו מ״ט:י״ד), בשלישית, ״עניה סוערה״ וכו׳ (ישעיהו נ״ד:י״א), ברביעית, ״אנכי אנכי הוא מנחמכם״ וכו׳ (ישעיהו נ״א:י״ב), בחמישית, ״רני עקרה לא ילדה״ (ישעיהו נ״ד:א׳), בשישית, ״קומי אורי כי בא אורך״ (ישעיהו ס׳:א׳), בשביעית, ״שוש אשיש״ וכו׳ (ישעיהו ס״א:י׳).