הפטרת דברים
המנהג הנפוץ
- ההפטרה – "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ" (ישעיהו א׳:א׳-כ״ז). מנהג זה נמצא בקטעי גניזה ובכל החומשים הספרדים ואיטלקים ואשכנזים בכתב יד1 ובכל החומשים בדפוס.
- סיבת בחירת ההפטרה – פרשת דברים היא תמיד השבת לפני צום תשעה באב. מפטירין הפטרה זאת בגלל הפסוק "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה". מקור ההפטרה בפסיקתא דרב כהנא ט״ו2 ואין לה קשר עם פרשת השבוע.3
וריאציות של המנהג הנפוץ
- מנהג חלק מהתימנים היום4 – ההפטרה מסתיימת בישעיהו א׳:ל״א
- מנהג חלק מהתימנים שאמים היום5 - ההפטרה מסתיימת בישעיהו א׳:כ׳
- מנהג חלק מהתימנים היום,6 פירוש המשנה לרמב״ם מגילה ג׳:ו׳,7 רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט, מאירי,8 ספר האשכול9 – אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה (ישעיהו א׳:כ״א-ל״א).
- מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת איכה10 – ההפטרה מתחילה בישעיהו א׳:כ״א ומסתיימת בישעיהו א׳:כ״ז
- חומש אשכנזי-צרפתי בכתב יד11 – מסיימים ב(ישעיהו ב׳:ג׳).
מנהגים אחרים
- מנהג ג'רבא,12 סידור ר' שלמה בר נתן,13 תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב (יש מפטירים), קטע אחד בגניזה14 – "מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן" (ישעיהו כ״ב:א׳-י״ד).
- וריאציה של מנהג זה
- ישיבת טריפולי15 –קוריאים עד ישעיהו כ״ב:י״ג ומדלגים למפרע וקוראים סוף ההפטרה למנהג הנפוץ "ישעיהו א׳:כ״ה-כ״ז)
- סידור ר' שלמה בר נתן,16 קטעים בגניזה17 – "פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְּכוּ" (ירמיהו נ״א:נ׳-ס״ד - ירמיהו נ״ב).
- וריאציות אחרות של מנהג זה
- סידור רס"ג,18 קטע אחד בגניזה19 – (ירמיהו נ״ב).
- קטע אחד בגניזה20 – קוראים ירמיהו נ״א:נ׳-נ״א ומדלגים וקוראים ירמיהו נ״ב
- רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳ קטעי גניזה21 – קודם שהתפשט המנהג להפטיר הפטרה של פורענות, בבבל הפטירו שם הפטרת פרשת שבוע שהיא וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים (ירמיהו ל׳:ד׳-כ״ה) בדומה לתחילת הפרשה.
- וריאציות של מנהג זה
- קטע גניזה22 – התחלת הפטרה (ירמיהו ל׳:ה׳).
- קטע גניזה23 – לסיים ב(ירמיהו ל׳:י״א).
- קטע גניזה24, תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב, מנהג בוכארה25 – עִמְדוּ עַל דְּרָכִים (ירמיהו ו׳:ט״ז-ל׳ – ירמיהו ז׳:א׳-ז׳)
- קטע גניזה26 – "שִׁמְעוּ" (ירמיהו ב׳:ד׳)