הפטרת דברים
המנהג הנפוץ
- ההפטרה – "חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ" (ישעיהו א׳:א׳-כ״ז). מנהג זה נמצא בקטעי גניזה ובכל החומשים הספרדים ואיטלקים ואשכנזים בכתב יד1 ובכל החומשים בדפוס.
- סיבת בחירת ההפטרה – פרשת דברים היא תמיד השבת לפני צום תשעה באב. מפטירין הפטרה זאת בגלל הפסוק "אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה קִרְיָה נֶאֱמָנָה". מקור ההפטרה בפסיקתא דרב כהנא ט״ו ואין לה קשר עם פרשת השבוע.2
וריאציות של המנהג הנפוץ
- מנהג חלק מהתימנים היום3 – ההפטרה מסתיימת בישעיהו א׳:ל״א
- מנהג חלק מהתימנים היום,4 רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט, מאירי,5 ספר האשכול6 – אֵיכָה הָיְתָה לְזוֹנָה (ישעיהו א׳:כ״א-ל״א).
- מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת איכה7 – ההפטרה מתחילה בישעיהו א׳:כ״א ומסתיימת בישעיהו א׳:כ״ז
- חומש אשכנזי-צרפתי בכתב יד8 – מסיימים ב(ישעיהו ב׳:ג׳).
מנהגים אחרים
- מנהג ג'רבא,9 סידור ר' שלמה בר נתן,10 קטע אחד בגניזה11 – "מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן" (ישעיהו כ״ב:א׳-י״ד).
- וריאציה של מנהג זה
- ישיבת טריפולי12 –קוריאים עד ישעיהו כ״ב:י״ג ומדלגים למפרע וקוראים סוף ההפטרה למנהג הנפוץ "ישעיהו א׳:כ״ה-כ״ז)
- תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב, סידור ר' שלמה בר נתן,13 קטע אחד בגניזה14 – "פְּלֵטִים מֵחֶרֶב הִלְּכוּ"(ירמיהו נ״א:נ׳-ס״ד - ירמיהו נ״ב).
- וריאציות אחרות של מנהג זה
- סידור רס"ג,15 קטע אחד בגניזה16 – (ירמיהו נ״ב).
- קטע אחד בגניזה17 – קוראים ירמיהו נ״א:נ׳-נ״א ומדלגים וקוראים ירמיהו נ״ב
- רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳ קטע בגניזה18 – קודם שהתפשט המנהג להפטיר הפטרה של פורענות, בבבל הפטירו שם הפטרת פרשת שבוע שהיא וְאֵלֶּה הַדְּבָרִים (ירמיהו ל׳:ד׳-כ״ה) בדומה לתחילת הפרשה.
- וריאציות של מנהג זה
- קטע בגניזה19 – התחלת הפטרה (ירמיהו ל׳:ה׳).
- קטע אחד בגניזה20 – לסיים ב(ירמיהו ל׳:י״א).
- , תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב, מנהג בוכארה21 – עִמְדוּ עַל דְּרָכִים (ירמיהו ו׳:ט״ז-ל׳ – ירמיהו ז׳:א׳-ז׳)