הפטרת האזינו
בין יום הכיפורים לסוכות
המנהג הנפוץ
- קטעים בגניזה1 סדור רש"י, ספר הפרדס,2 מחזור ויטרי, מדרכי,3 מנהג אחד באורחות חיים,4 בית יוסף אורח חיים תכ״ח:י׳, רמ"א,5 רוב חומשי ספרד וכמה חומשי אשכנז בכתב יד. ברוב החומשים שנדפסו קודם תר"כ היא ההפטרה לספרדים, אח"כ גם לאשכנזים – "וַיְדַבֵּר דָּוִד" (שמואל ב כ״ב).
- סיבת בחירת ההפטרה
- "שירה לשירה"6 – רוב הפרשה היא שירת האזינו.
- וריאציות למנהג הנפוץ
- קטעי גניזה7 – ההפטרה מתחילה ב "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים" (שמואל ב כ״א:ט״ו).
מנהגים אחרים
- רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳, סידור ר שלמה בירבי נתן, מנהג תימן ואיטליה – "וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה" (יחזקאל י״ז:כ״ב-כ״ד – יחזקאל י״ח).
- סיבת בחירת ההפטרה - תוכחה כעין הפרשה.
- ר' יוסף טוב עלם,8 רבינו תם,9 מנהג אחד באורחות חיים,10 אבודרהם,11 טור אורח חיים תכ״ח, רוב חומשי אשכנז בכתב יד. בדפוס הובא כמנהג אשכנז ברוב החומשים שנדפסו קודם לתר"כ - "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל"
- סיבת בחירת ההפטרה - רבינו תם - "יפה צעקה גם לאחר גזר דין" ובעוד שההפטרה12 מתייחסת לגשם ובחג נידונים על המים, ההפטרה הזאת שמקורה בפסיקתא דרב כהנא כ״ד מתאימה גם לאחר יום כיפור עבור אלה שהפטירו "דִּרְשׁוּ" בשבת בין ראש השנה ליום הכיפורים. אין לה קשר עם פרשת השבוע.
- וריאציות להפטרה זו
- כמה חומשי אשכנז בכתב יד והחומשים הקדומים בדפוס למנהג זה – מוסיפים יואל ב׳:ט״ו-כ״ז.
- כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳13.
- כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל ב׳:י״א14.
- חומש אשכנזי אחד בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳ רק עד יואל ב׳:י״ד.
- חומש אשכנזי אחד בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳ עד יואל א׳:י״ב ומדלגים ומוסיפים יואל ב׳:י״ד
- כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל ב׳:י״א-י״ד ומדלגים ומוסיפים יואל ב׳:כ״ג-כ״ז.15
- סדור רש"י,16 מחזור ויטרי, ספר האשכול,17 ספר השלחן,18 עץ חיים,19 אורחות חיים,20 מאירי,21 מנהג אלג'יר,22 כמה חומשי אשכנז בכתב יד – "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו ס״א:י׳ – ישעיהו ס״ג:ט׳). קוראים את ההפטרה השביעית של נחמה בזמן שמחה לאחר כפרת העונות. מקור של הפטרה זאת בפסיקתא דרב כהנא כ״ב ואין לה קשר לפרשת השבוע.
- עץ חיים בשם ה"מיימוני"23, חומש אשכנזי24 וספר הפטרה אשכנזי25 בכתב יד – "דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיהו נ״ה:ו׳-י״ג – ישעיהו נ״ו:א׳-ח׳).
בין ראש השנה ליום הכיפורים
המנהג הנפוץ
- ההפטרה – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" כך הוא לפי כל הדעות שהובאו כאן למעלה וגם אלה שקרואים אותו בפרשת וילך.
- ויראציות – ראה כאן למעלה וגם אצל פרשת וילך.
- דגול מרבבה אורח חיים תכ״ח:א׳ – דוקא כשחל "שבת שובה" בפרשת האזינו מוסיפים יואל ב׳:ט״ו-כ״ז.
מנהגים אחרים
- קטע בגניזה26, סעדיה גאון,27 ר' שלמה ברבי נתן,28 סדור רש"י, מחזור ויטרי, ספר האשכול,29 עץ חיים30, מאירי,31 מנהג אלג'יר,32 חומש ספרדי אחד בכתב יד33 מנהג תוניס (כשחלה קודם לצום גדליה)34 "דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיהו נ״ה:ו׳-י״ג –ישעיהו נ״ו:א׳-ח׳)
- אורחות חיים35 – "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו ס״א:י׳ – ישעיהו ס״ג:ט׳)36