הפטרת האזינו

המנהג הנפוץ

קטעים בגניזה¹ סדור רש"י, ספר הפרדס,² מחזור ויטרי, מדרכי,³ מנהג אחד באורחות חיים,⁴ בית יוסף אורח חיים תכ״ח:י׳, רמ"א,⁵ רוב חומשי ספרד וכמה חומשי אשכנז בכתב יד. ברוב החומשים שנדפסו קודם תר"כ היא ההפטרה לספרדים, אח"כ גם לאשכנזים, קצת קהלות תימן⁶, וחלק מהרומניוטים⁷ – "וַיְדַבֵּר דָּוִד" (שמואל ב כ״ב).
סיבת בחירת ההפטרה

קטעי גניזה⁹ – ההפטרה מתחילה ב "וַתְּהִי עוֹד מִלְחָמָה לַפְּלִשְׁתִּים" (שמואל ב כ״א:ט״ו).
קטע גניזה¹⁰ – ההפטרה מסתיימת בשמואל ב כ״ג:י׳
קטע גניזה¹¹ – ההפטרה מתחילה בשמואל ב כ״א:ט״ו ומסתיימת בשמואל ב כ״ג:ח׳

מנהגים אחרים

קטעי גניזה,¹² רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳, סידור ר שלמה בירבי נתן, מנהג רוב תימן¹³ איטליה, – "וְלָקַחְתִּי אָנִי מִצַּמֶּרֶת הָאֶרֶז הָרָמָה" (יחזקאל י״ז:כ״ב-כ״ד – יחזקאל י״ח).
סיבת בחירת ההפטרה - תוכחה כעין הפרשה.

ר' יוסף טוב עלם,¹⁵ רבינו תם,¹⁶ סדר טרוייש ה׳, מנהג אחד באורחות חיים,¹⁷ אבודרהם,¹⁸ טור אורח חיים תכ״ח, רוב חומשי אשכנז בכתב יד. בדפוס הובא כמנהג אשכנז ברוב החומשים שנדפסו קודם תר"כ - "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל"

סיבת בחירת ההפטרה - רבינו תם - "יפה צעקה גם לאחר גזר דין" ובעוד שההפטרה¹⁹ מתייחסת לגשם ובחג נידונים על המים, ההפטרה הזאת שמקורה בפסיקתא דרב כהנא כ״ד מתאימה גם לאחר יום כיפור עבור אלה שהפטירו "דִּרְשׁוּ" בשבת בין ראש השנה ליום הכיפורים. אין לה קשר עם פרשת השבוע.
וריאציות להפטרה זו

כמה חומשי אשכנז בכתב יד והחומשים הקדומים בדפוס למנהג זה – מוסיפים יואל ב׳:ט״ו-כ״ז.
כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳²⁰.
כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל ב׳:י״א²¹.
חומש אשכנזי אחד בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳ רק עד יואל ב׳:י״ד.
חומש אשכנזי אחד בכתב יד – מוסיפים מיואל א׳:א׳ עד יואל א׳:י״ב ומדלגים ומוסיפים יואל ב׳:י״ד
כמה חומשי אשכנז בכתב יד – מוסיפים מיואל ב׳:י״א-י״ד ומדלגים ומוסיפים יואל ב׳:כ״ג-כ״ז.²²
חומש אחד בכתב יד²³ – ההפטרה מתחילה בהושע י״ג:ד׳ ומסתיימת בהושע י״ד:י׳ בלי הוספות מיואל.

קטע גניזה אפשרי,²⁴ סדור רש"י,²⁵ מחזור ויטרי, ספר האשכול,²⁶ כל בו, ספר השלחן,²⁷ עץ חיים,²⁸ אורחות חיים,²⁹ מאירי,³⁰ מנהג אלג'יר,³¹ כמה חומשי אשכנז בכתב יד – "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו ס״א:י׳ – ישעיהו ס״ג:ט׳). קוראים את ההפטרה השביעית של נחמה בזמן שמחה לאחר כפרת העונות. מקור של הפטרה זאת בפסיקתא דרב כהנא כ״ב ואין לה קשר לפרשת השבוע.
עץ חיים בשם ה"מיימוני"³², כמה חומשי אשכנז³³ וספר הפטרה אשכנזי³⁴ בכתב יד – "דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיהו נ״ה:ו׳-י״ג – ישעיהו נ״ו:א׳-ח׳).

המנהג הנפוץ

ההפטרה – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" כך הוא לפי כל הדעות שהובאו כאן למעלה וגם אלה שקרואים אותו בפרשת וילך.
ויראציות – ראה כאן למעלה וגם אצל פרשת וילך.

דגול מרבבה אורח חיים תכ״ח:א׳ – דוקא כשחל "שבת שובה" בפרשת האזינו מוסיפים יואל ב׳:ט״ו-כ״ז.

מנהגים אחרים

קטעי גניזה³⁵, סעדיה גאון,³⁶ ר' שלמה ברבי נתן,³⁷ סדור רש"י, מחזור ויטרי, ספר האשכול,³⁸ עץ חיים³⁹, מאירי,⁴⁰ מנהג אלג'יר,⁴¹ חומש ספרדי אחד בכתב יד⁴², חומש אשכנזי אחד,⁴³ מנהג כמה בתי כנסת בתוניס (כשחלה קודם לצום גדליה)⁴⁴ "דִּרְשׁוּ י״י בְּהִמָּצְאוֹ" (ישעיהו נ״ה:ו׳-י״ג –ישעיהו נ״ו:א׳-ח׳)
אורחות חיים⁴⁵ – "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו ס״א:י׳ – ישעיהו ס״ג:ט׳)⁴⁶