הפטרת מסעי

פרשת מסעי (בין אם היא נקראת בנפרד בין אם היא מחוברת למטות) היא תמיד השבת השנייה אחרי צום י"ז בתמוז.

המנהג הנפוץ

  • ההפטרה – מפטירים "שִׁמְעוּ דְבַר י״י'" (ירמיהו ב׳:ד׳-כ״ח). כדי לסיים בדבר טוב, רוב הקהילות נהגו לדלג ולהוסיף פסוקים אחרים.
    • מנהג ספרד הרומניוטים1 וחב"ד2 – להוסיף "אִם תָּשׁוּב.." (ירמיהו ד׳:א׳-ב׳) מנהג זה גם היה היה המנהג העיקרי באשכנז-צרפת והוא מופיע במחזור ויטרי3, בעץ חיים4 וברוב חומשי אשכנז בכתב יד.
    • מנהג אשכנז – להוסיף "הֲלוֹא מֵעַתָּה" (ירמיהו ג׳:ד׳). מנהג זה מופיע בקטע גניזה אחת,5 בקצת חומשי אשכנז בכתב יד אבל הפך למנהג העיקרי שם בעידן הדפוס.6
  • סיבת בחירת ההפטרה – מקורה בפסיקתא דרב כהנא7. היא המשך של ההפטרה הראשונה של פורענות שנקראה בשבת הקודמת ואין לה קשר לפרשת השבוע. 

וריאציות של המנהג הנפוץ

    • חומש ספרדי אחד8 חומש אשכנז - צרפת אחד9 בכתב יד וקטע אחד בגניזה10 – לא לדלג ולהוסיף פסוקים.
    • כמה חומשי אשכנז-צרפת בכתב יד11 – לסיים בירמיהו ב׳:כ״ד.
    • חומש פרובנסלי אחד בכתב יד12 –  מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:ד׳ ואח"כ שוב מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:י״ד 
    • ספר הפטרות אשכנזי אחד בכתב יד13 – מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:ד׳ ואח"כ שוב מדלגים ומוסיפים ירמיהו ד׳:א׳-ב׳.
    • מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת שִׁמְעוּ14 – ההפטרה מסתיימת בירמיהו ב׳:ט׳

מנהגים אחרים

×