הפטרת מסעי
פרשת מסעי (בין אם היא נקראת בנפרד בין אם היא מחוברת למטות) היא תמיד השבת השנייה אחרי צום י"ז בתמוז.
המנהג הנפוץ
- ההפטרה – מפטירים "שִׁמְעוּ דְבַר י״י'" (ירמיהו ב׳:ד׳-כ״ח). כדי לסיים בדבר טוב, רוב הקהילות נהגו לדלג ולהוסיף פסוקים אחרים.
- מנהג ספרד הרומניוטים1 וחב"ד2 – להוסיף "אִם תָּשׁוּב.." (ירמיהו ד׳:א׳-ב׳) מנהג זה גם היה היה המנהג העיקרי באשכנז-צרפת והוא מופיע במחזור ויטרי3, בעץ חיים4 וברוב חומשי אשכנז בכתב יד.
- מנהג אשכנז – להוסיף "הֲלוֹא מֵעַתָּה" (ירמיהו ג׳:ד׳). מנהג זה מופיע בקצת חומשי אשכנז בכתב יד אבל הפך למנהג העיקרי שם בעידן הדפוס.5
- סיבת בחירת ההפטרה – מקורה בפסיקתא דרב כהנא6. היא המשך של ההפטרה הראשונה של פורענות שנקראה בשבת הקודמת ואין לה קשר לפרשת השבוע.
וריאציות של המנהג הנפוץ
- חומש ספרדי אחד בכתב יד7 וקטע אחד בגניזה8 – לא לדלג ולהוסיף פסוקים.
- חומש אשכנזי אחד בכתב יד9 – לסיים בירמיהו ב׳:כ״ד.
- חומש פרובנסלי אחד בכתב יד10 – מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:ד׳ ואח"כ שוב מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:י״ד
- מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת שִׁמְעוּ11 – ההפטרה מסתיימת בירמיהו ב׳:ט׳
מנהגים אחרים
- מנהג חלק מהתימנים,12 רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט, המאירי (כשמפרידים מסעי ממטות),13 תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב , חומש בוכארי בכתב יד14– ישעיהו א׳:א׳-כ׳ (חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ) – הפטרה זאת היא ההפטרה המוזכרת בבבלי בבלי מגילה ל״א: עבור ראש חדש אב שחל להיות בשבת בגלל הפסוק "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי".15 מכיון שלפעמים הפטרה זו חלה בשבת הזאת, מנהג זה בחר את ההפטרה הזאת כהפטרת פורענות אלטרנטיבית בכל שנה.
- וריאציות של מנהג זה
- תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב – מסיימים בישעיהו ב׳:ה׳.
- ספר הפטרות בוכארי בכתב יד,16 קטע בגניזה17 – מסיימים בישעיהו א׳:כ״ז.
- סידור ר שלמה בר נתן,18 קטע בגניזה – מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן (ישעיהו כ"ב).
- מנהג איטליה, רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳, קטעים בגניזה – מפטירים ב"אֵלֶּה הַנְּחָלֹת" יהושע י״ט:נ״א – יהושע כ״א:א׳-ג׳ שהיא מעין הפרשה – יישום הציווי בפרשתינו לתת ערי מקלט וערי לויים ומגרשיהם.
- מאירי (כשמחברים מטות עם מסעי) – דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיהו א׳:א׳).19