הפטרת מסעי

פרשת מסעי (בין אם היא נקראת בנפרד בין אם היא מחוברת למטות) היא תמיד השבת השנייה אחרי צום י"ז בתמוז.

המנהג הנפוץ

ההפטרה – מפטירים "שִׁמְעוּ דְבַר י״י'" (ירמיהו ב׳:ד׳-כ״ח). כדי לסיים בדבר טוב, רוב הקהילות נהגו לדלג ולהוסיף פסוקים אחרים.

מנהג ספרד הרומניוטים¹ וחב"ד² – להוסיף "אִם תָּשׁוּב.." (ירמיהו ד׳:א׳-ב׳) מנהג זה גם היה היה המנהג העיקרי באשכנז-צרפת והוא מופיע במחזור ויטרי³, בעץ חיים⁴ וברוב חומשי אשכנז בכתב יד.
מנהג אשכנז – להוסיף "הֲלוֹא מֵעַתָּה" (ירמיהו ג׳:ד׳). מנהג זה מופיע בקצת חומשי אשכנז בכתב יד אבל הפך למנהג העיקרי שם בעידן הדפוס.⁵

סיבת בחירת ההפטרה – מקורה בפסיקתא דרב כהנא⁶. היא המשך של ההפטרה הראשונה של פורענות שנקראה בשבת הקודמת ואין לה קשר לפרשת השבוע.

וריאציות של המנהג הנפוץ

חומש ספרדי אחד בכתב יד⁷ וקטע אחד בגניזה⁸ – לא לדלג ולהוסיף פסוקים.
כמה חומשי אשכנז-צרפת בכתב יד⁹ – לסיים בירמיהו ב׳:כ״ד.
חומש פרובנסלי אחד בכתב יד¹⁰ – מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:ד׳ ואח"כ שוב מדלגים ומוסיפים ירמיהו ג׳:י״ד
מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת שִׁמְעוּ¹¹ – ההפטרה מסתיימת בירמיהו ב׳:ט׳

מנהגים אחרים

מנהג חלק מהתימנים (בלדי)¹² ,¹³פירוש המשנה לרמב״ם מגילה ג׳:ו,¹⁴ רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ט, המאירי (כשמפרידים מסעי ממטות),¹⁵ תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב ,הרב סעדיה גאון,¹⁶ חומש בוכארי בכתב יד¹⁷ קטעי גניזה¹⁸– ישעיהו א׳:א׳-כ׳ (חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ) – הפטרה זאת היא ההפטרה המוזכרת בבבלי בבלי מגילה ל״א: עבור ראש חדש אב שחל להיות בשבת בגלל הפסוק "חדשיכם ומועדיכם שנאה נפשי".¹⁹ מכיון שלפעמים הפטרה זו חלה בשבת הזאת, מנהג זה בחר את ההפטרה הזאת כהפטרת פורענות אלטרנטיבית בכל שנה.
וריאציות של מנהג זה

תשובות הגאונים (הרכבי) כ״ב – מסיימים בישעיהו ב׳:ה׳.
ספר הפטרות בוכארי בכתב יד,²⁰ קטע בגניזה²¹ – מסיימים בישעיהו א׳:כ״ז.

סידור ר שלמה בר נתן,²² קטע בגניזה – מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן (ישעיהו כ"ב).
מנהג איטליה, רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳, קטעים בגניזה – מפטירים ב"אֵלֶּה הַנְּחָלֹת" יהושע י״ט:נ״א – יהושע כ״א:א׳-ג׳ שהיא מעין הפרשה – יישום הציווי בפרשתינו לתת ערי מקלט וערי לויים ומגרשיהם.
מאירי (כשמחברים מטות עם מסעי) – דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ (ירמיהו א׳:א׳).²³
קטעי גניזה²⁴ – "פְּלֵטִים מֵחֶרֶב" (ירמיהו נ״א:נ׳ – ירמיהו נ״ב:ל״ד)

⁴ הלכות קריאת התורה פרק ד (חלק א' עמ' נ"ד בנדפס) בכת"י לייפציג שהוא כנראה היחידי עמ' 50.
יש לציין שבספר זה הפטרת מסעי היא "ויד ה'" ממלכים א'. הפטרת "דברי ירמיהו" הובאה כהפטרת פינחס, והפטרת "שמעו" הובאה כהפטרת מטות. כך הוא בכמה חומשי אשכנז בכתב יד וגם בקטעי גניזה.
קשה להבין למה בהפטירו הפטרה זאת לפרשת מסעי. יש לשער שכיון שברוב שנים קוראים בפינחס אחר צום י"ז בתמוז ומפטירים דברי ירמיהו, אז קבעו אותה כהפטרת פינחס, ואת ההפטרה השנייה של פורענות כהפטרת מטות. פרשת מסעי נשארה "פנויה" אז פשוט הוסיפו לה את ההפטרה הנדירה "היתומה" הזאת.
יש לציין שבעץ חיים יש פרשה נוספת באמצע פרשת פקודי, פרשת "ותכל". יוצא שלפי מנהגם היו תמיד קוראים פרשת מצורע בשבת הגדול בכל שנה מעוברת ואין שום היכי תמצי שקוראים פרשיות מטות ומסעי בנפרד.