הפטרת מטות

כשקוראים פרשת מטות בנפרד מפרשת מסעי, היא חלה תמיד בשבת שלאחר צום י"ז בתמוז.

המנהג הנפוץ

ההפטרה¹ – "דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" (ירמיהו א׳ – ירמיהו ב׳:א׳-ג׳).
סיבת בחירת ההפטרה – תחילת נבואות הפורענות. מקור ההפטרה בפסיקתא דרב כהנא ואין קשר לפרשת השבוע.

וריאציות אחרות של המנהג הנפוץ

מנהג פרס² – ההפטרה מסתיימת שלושה פסוקים קודם בירמיהו א׳:י״ט.
מנהג ארץ ישראל הקדמון לשבת דִּבְרֵי³ – ההפטרה מסתיימת בירמיהו א׳:ו׳

מנהגים אחרים⁴

סידור רבי שלמה בר נתן – יש נוהגים להפטיר ב"דִּבְרֵי יִרְמְיָהוּ" ואחרים נוהגים להפטיר ב"חֲזוֹן יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ" (ישעיהו א'), הפטרת פורענות אלטרנטיבית.
קטע בגניזה – "מַשָּׂא גֵּיא חִזָּיוֹן" (ישעיהו כ״ב:א׳-כ״ד), הפטרת פורענות אלטרנטיבית.
מנהג איטליה⁵

ההפטרה – "וַיִּתֵּן מֹשֶׁה לְמַטֵּה בְנֵי רְאוּבֵן" (יהושע י״ג:ט״ו-ל״ג)⁶ שהיא ההפטרה לפרשת מטות. למנהג איטליה לא מפטירים הפטרה של פורענות קודם "שבת חזון".
סיבת בחירת ההפטרה – היא ממש מעין סוף הפרשה המספרת על נחלתם של בני גד ובני ראובן וחצי שבט המנשה בעבר הירדן המזרחי.
וריאציות של מנהג זה

רמב"ם משנה תורה סדר תפילות ז׳⁷ – מסיימים ביהושע י״ד:ה׳.
קטע בגניזה⁸ – מסיימים ביהושע י״ג:כ״ב.
קטע בגניזה⁹ – מסיימים ביהושע י״ד:ב׳.

×