ההפטרה – "שׂוֹשׂ אָשִׂישׂ" (ישעיהו ס״א:י׳ -ישעיהו ס״ג:ט׳) נמצאת בכמה קטעי גניזה,1 ברוב החומשים בכתב יד ובכמעט כל החומשים בדפוס.
סיבת בחירת ההפטרה – ההפטרה היא ההפטרה השביעית והאחרונה של הפטרות הנחמה. מקורה בפסיקתא דרב כהנא כ״ב ואינה קשורה לפרשת השבוע. לכן קוראים הפטרה זאת גם כשפרשיות נצבים וילך מחוברות.
מנהג רוב איטליה,9 כמה קטעי גניזה10 – "וַיֶּאֱסֹף יְהוֹשֻׁעַ" (יהושע כ״ד:א׳-י״ח) היא ההפטרה לפרשת נצבים. לפי מנהג איטליה רק מפטירים בהפטרות של נחמה בג' השבתות הראשונות אחרי צום תשעה באב. לפי מנהג זה, היום קוראים הפטרה זאת רק כשקוראים פרשת נצבים לבדה.11
סיבת בחירת ההפטרה – הקבלה בין אסיפת העם בסוף ימי יהושע לאסיפת העם בסוף ימי משה בפרשתנו.
סיבת בחירת ההפטרה – פרשת נצבים תמיד חלה בשבת קודם ראש השנה. מקורה בכמה כתבי יד של הפסיקתא דרב כהנא.20 אז היו קהילות שהפטירו את "שובה ישראל" בשבת בין כסה לעשור ואת ההפטרה האחרת של תשובה בשבת זאת. הפטרה זאת אינה קשורה לפרשת השבוע. רק הפטירו הפטרה הזאת בשנה שיש שבת בין יו"כ לסוכות. לעומת זאת לפי מנהג איטליה היום מפטירים הפטרה זאת רק כשנצבים ווילך מחוברים.21
סיבת בחירת ההפטרה - פרשת נצבים תמיד חלה בשבת לפני ראש השנה אז יש שנהגו לקרוא הפטרה זאת של תשובה. מקורה בפסיקתא דרב כהנא כ״ד30 ואינה קשורה לפרשת השבוע. מפני זה קראו הפטרה זאת גם כשפרשיות נצבים וילך היו מחוברות.
וריאציות של הפטרה זו
חומשים וספרי הפטרות אשכנזים בכתב יד31מדלגים ביואל עד (יואל ב׳:י״א).
קטע גניזה אפשרית,32 מנהג אלג'ירס א',33 כמה חומשי אשכנז בכתב יד 34- מדלגים ביואל עד (יואל ב׳:ט״ו).
חומש אשכנזי-צרפתי אחד בכתב יד35 – מדלגים ביואל עד (יואל ב׳:י״ב)
מנהג אלג'ירס ב'36 , חומש ספרדי אחד בדפוס37– לא מוסיפים מיואל; מוסיפים מיכה ז׳:י״ח-כ׳.