ההפטרה1 – "וערבה" (מלאכי ג׳:ד׳ – מלאכי ג׳:כ״ד ומדלגים למפרע וחוזרים ומסיימים במלאכי ג׳:כ״ג) המקור הקדום להפטרה הוא בספר הפרדס והובא באור זרוע ובכמה חומשי אשכנז בכתב יד וכמעט כל החומשים בדפוס.
סיבות בחירת ההפטרה – כדי להזכיר בשורת אליהו (מלאכי ג׳:כ״ג) בניסן שעתידים להגאל , או כדי להזהיר את העם על ביעור מעשרות (מלאכי ג׳:י׳) שחלה בפסח, או כהפטרה אלטרניטיבית לפרשת צו כדי לא להפטיר הפטרת " עֹלוֹתֵיכֶם סְפוּ עַל זִבְחֵיכֶם" (ירמיהו ז׳:כ״א) בשבת הגדול או לחילופין בערב פסח.
וריאציות אחרןת של מנהג זה
חומש אשכנזי אחד בכתב יד2 – ההפטרה מסתיימת במלאכי ג׳:כ״ד בלי הוספה.
חומש אשכנזי אחד בכתב יד3 – ההפטרה מסתיימת במלאכי ג׳:י״ח
המנהגים השונים לגבי קריאת הפטרה זו
מפטירים אותה בכל שבת הגדול – כך הובא במהר"א קלויזנר,4 מהר"א טירנא,5 מהרי"ל (סדר חילוקי הפטרות) , תפארת אדם, מנהג אוסטרהא,6 באיטליה (איטלקים,7 והאשכנזים בטריאסטי),8 אמסטרדם (ספרדים)9 ברעסלאו10 ברלין (בית מדרש הישן),11 ג'רבא,12 גרדאייא,13 וורצבורג,14 לבוב, לוב,15 ליוורנו,16 מיץ,17 מרוקו (רוב המקומות),18 רגנשבורג,19 תימן (שאמי),20 וחסידיות באבוב,21 ביאלא22 זידוטשוב,23 נאוואמינסק,24 סאטמאר25, ספינקא26 וסקווירא27, צאנז 28, ושינאווא29 חלק מהתימנים30
מפטירים אותה רק כשחל ערב פסח בשבת; אחרת קוראים את ההפטרה לפרשת השבוע – כך הוא במנגי ר"א חילדיק,31בשולחן ערוך הרב אורח חיים ת״ל:ג׳ בבאר היטב אורח חיים ת״ל:א׳, קיצור שלחן ערוך, ולפי מנהג אלג'יר,32 אמסטרדם (אשכנזים)33 בודאפסט, בעכאפהען,34 ברלין,35 מגנצא (בתקופות שונות)36 פאס,37 פיעטרקוב, פראג,38 פרנקפורט אם מיין (בתקופות שונות), האשכנזים במנטובה,39 פרעסבורג,40 , תונס,41 וחסידיות בעלזא,42 דינוב, וחב"ד.43
לא מפטירים הפטרה מיוחדת לשבת הגדול בכלל ותמיד קוראים את ההפטרה לפרשת השבוע – כך מנהג איזמיר,44 וורמיזא,45 מגנצא (בתקופות שונות),46 פרנקפורט אם מיין (בתקופות שונות)47 ותימן (בלאדי)48
מפטירים אותה אלא אם כן חלה ערב פסח בשבת; אז קוראים את ההפטרה לפרשת השבוע – דעת הגר"א49 , מקומות בליטא50
מפטירים אותה אלא אם כן חלה בשבת הגדול בפרשת מצורע – דעת מהר"ח אור זרוע51
מפטירין אותה בשבת הגדול שחלה בפרשת צו – סדר חיבור ברכות,52 ספר הפרדס
מפטירין אותה רק אם חלה בערב פסח שחלה בפרשת צו – ספר הפרדס