הפטרת שמחת תורה
המנהג הנפוץ1
- ההפטרה – "וַיְהִי אַחֲרֵי מוֹת מֹשֶׁה" - מקורו בכמה גירסאות של התלמוד בבלי בכתב יד2 ובאחד בדפוס3 ורב סעדיה גאון4 ורב האי גאון,5 סדר חיבור ברכות,6 ספר העיטור, ספר האורה,7 חכמי אשכנז הקדומונים,8 רי״ף מגילה י״א.9 פירוש המשנה לרמב״ם מגילה ג׳:ה׳, רמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ב,10 האגודה,11 הלכות שמחות,12, כל בו כ׳, ספר השולחן,13 והראשונים המאוחרים14, ובשלחן ערוך15 בכל החומשים מספרד ורוב החומשים האשכנזים בכתב יד, ובכמעט כל החומשים בדפוס
- קטע גניזה,16 מנהג אשכנז, איטליה, – יהושע א׳
- קטע גניזה,17 מנהג ספרד, אבודרהם, חומש אשכזי אחד בכתב יד18 – יהושע א׳:א׳-ט׳
- סיבת בחירת ההפטרה19 – מעין קריאת התורה על מות משה
- וריאציות אחרות של המנהג הנפוץ
- קטע גניזה,20 מנהג תימן21 – יהושע א׳:א׳-ט׳ ומדלגים ומוסיפים יהושע ו׳:כ״ז
- קטע בגניזה22 – יהושע א׳ ומדלגים ומוסיפים יהושע ו׳:כ״ז
- עץ חיים23 – מתחילים במלכים א ח׳:כ״ב-כ״ד ואח"כ ממשיכים ביהושע.
- חומש אשכנזי - צרפתי אחד בכתב יד – יהושע א׳ ומדלגים ומוסיפים מלכים א ח׳:כ״ב-ל״ב24
- מנהג הספרדים באמסטרדם – מוסיפים ישעיהו ס״א:י׳ ומדלגים ומוסיפים גם ישעיהו ס״ב:ה׳.
מנהג אחר
- ההפטרה – "וַיַּעֲמֹד שְׁלֹמֹה" (מלכים א ח׳:כ״ב-נ״ג) מקור הפטרה זאת בדפוס וילנא בבלי מגילה ל״א. דפוס ונציה, ובכמה כתבי יד.25 הוא גם השיטה העיקרית ברי״ף מגילה י״א. וברמב"ם הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:י״ב. היא גם ההפטרה בסידור רש״י ש״ח, מחזור ויטרי הלכות לולב:שפ״ה תוספות מגילה ל״א., סדר טרוייש ה׳, כלבו כמה חומשי אשכנז בכתב יד וסידור רומניא רפ"ג26
- סיבת בחירת ההפטרה – "כל אותו הסדר שעשה שלמה בבית המקדש היה בסוכות ראוי להפטירו בסוכות"27
- וריאציות שונות של מנהג זה
- ר' יהודאי גאון כפי שהובא בסידור רש״י ש״ח, אורחות חיים,28 כל בו כ׳ בשם ר' נתן,29 סדר טרוייש ה׳ בשם רבינו פרץ, ספר המחכים, – מוסיפים יהושע א׳:א׳-ג׳ בתחילת ההפטרה
- ספר המנהיג30 – קוראים עד מלכים א ח׳:ל׳ ומדלגים למפרע ומוסיפים יהושע א׳
- חומש אשכנזי -צרפתי אחד בכתב יד – קוראים עד מלכים א ח׳:ל״ו ומדלגים למפרע ומוסיפים יהושע א׳
- חומש אשכנז - צרפת בכתב יד – ההפטרה מסתיימת במלכים א ח׳:מ״ג
- הפטרה אחרת
- מנהג רומניא לפי חומשי איסטנבול רס"ה, רפ"ב31 – "וַתִּשְׁלַם כׇּל הַמְּלָאכָה" (מלכים א ז׳:נ״א – מלכים א ח׳:א׳-כ״א)