הפטרת תענית ציבור¹

ההפטרה – "דִּרְשׁוּ" (ישעיהו נ״ה:ו׳ – ישעיהו נ״ו:ח׳) מקור ההפטרה הוא מסכת סופרים י״ז:ז׳, והובא בכתב יד אחד של סדר רב עמרם גאון,² סידור רש"י.³ ספר האשכול,⁴ מגיד משנה הלכות תעניות א׳:י״ז, רוקח⁵ דברי הרמ"א על שולחן ערוך אורח חיים תקס״ו:א׳ ועוד⁶, ונוהגים כן האשכנזים,⁷ חלק מן הרומוניוטים⁸, והאיטלקים⁹ ומנהג אחד באלג'יר¹⁰.
סיבת בחירת ההפטרה - ענין התשובה, שהוא עיקרו של תענית.

מנהג תוניס¹¹ ומנהג אחד באלג'יר¹² (חוץ מצום גדליה) – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" (הושע י״ד:ב׳-י׳ ומדלגים ומוסיפים מיכה ז׳:י״ח-כ׳)