הפטרת תענית ציבור
מנהג רוב הקהילות שנהגו להפטיר במנחה של תעניות הקבועות (הרבה קהלות לא מפטירים כלל)
- ההפטרה – "דִּרְשׁוּ" (ישעיהו נ״ה:ו׳ – ישעיהו נ״ו:ח׳) מקור ההפטרה הוא מסכת סופרים י״ז:ז׳, והובא בכתב יד אחד של סדר רב עמרם גאון,1 סידור רש"י.2 ספר האשכול,3 כל בו כ׳, מגיד משנה הלכות תעניות א׳:י״ז, רוקח4 דברי הרמ"א על שולחן ערוך אורח חיים תקס״ו:א׳ ועוד5, ונוהגים כן האשכנזים,6 חלק מן הרומוניוטים7, והאיטלקים8 מנהג אחד באלג'יר9, וחלק מקהלות תימן10 ומחזור ליוירנו תכ"ז 11
- סיבת בחירת ההפטרה - ענין התשובה, שהוא עיקרו של תענית.
מנהג אחר
- ר סעדיה גאון12 מנהג תוניס13 ומנהג אחד באלג'יר14 – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" (הושע י״ד:ב׳-י׳ ומדלגים ומוסיפים מיכה ז׳:י״ח-כ׳)
הפטרות לז' תעניות על הגשמים15 הובא בשם ר' שר שלום גאון אח"כ באבודרהם
- הפטרת תענית א' (לפי מנהג אשכנז בכל התעניות על הציבור) – "דִּרְשׁוּ" (ישעיהו נ״ה:ו׳ – ישעיהו נ״ו:ח׳)16
- הפטרת תענית ב': באבודרהם ובטור אורח חיים תקע״ט זוהי ההפטרה לכל תעניות אלה במנחה – "שׁוּבָה יִשְׂרָאֵל" הושע י״ד:ב׳-י׳) ומדלגים ומוסיפים (מיכה ז׳:י״ח-כ׳)17
- הפטרת תענית ג' – "נִחַם" (עמוס ז׳:ג׳)18
- לפי הגירסא המופיעה בספר האשכול19 – "וְגַם עַתָּה" (יואל ב׳:י״ב)
- הפטרת תענית ד' – "וְלָכֵן יְחַכֶּה" (ישעיהו ל׳:י״ח)20
- הפטרת תענית ה' – "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי" (מלכים א י״ז:א׳)21
- הפטרת תענית ו'. באבודרהם ובטור אורח חיים תקע״ט22 ובכמה חומשי ספרד בכ"י הובא כהפטרה לכל תעניות אלה – "עַל דִּבְרֵי הַבַּצָּרוֹת" – (ירמיהו י״ד:א׳-ט׳)23.
- וריאציה אחרת
- ב' חומשי ספרד בכתב יד24 (לכל הפטרות אלו) – מדלגים ומוסיפים ירמיהו י״ד:י״ט-כ״ב.
- הפטרת תענית ז' – "וַיְהִי רָעָב בִּימֵי דָוִד" (שמואל ב כ״א:א׳)25