מנהג רוב הקהילות שנהגו להפטיר במנחה של תעניות הקבועות (הרבה קהלות לא מפטירים כלל)
- ההפטרה – "דִּרְשׁוּ" (ישעיהו נ״ה:ו׳ – ישעיהו נ״ו:ח׳) מקור ההפטרה הוא מסכת סופרים י״ז:ז׳, והובא בכתב יד אחד של סדר רב עמרם גאון,1 סידור רש"י.2 ספר האשכול,3 כל בו כ׳, מגיד משנה הלכות תעניות א׳:י״ז, רוקח4 דברי הרמ"א על שולחן ערוך אורח חיים תקס״ו:א׳ ועוד5, ונוהגים כן האשכנזים,6 חלק מן הרומוניוטים7, והאיטלקים8 מנהג אחד באלג'יר9, וחלק מקהלות תימן10 ומחזור ליוירנו תכ"ז 11
- סיבת בחירת ההפטרה - ענין התשובה, שהוא עיקרו של תענית.
מנהג אחר
הפטרות לז' תעניות על הגשמים15 הובא בשם ר' שר שלום גאון אח"כ באבודרהם